פלייאוף 2013-טייק 20: One Man Wrecking Crew / יובל עוז

פלייאוף 2013-טייק 20: One Man Wrecking Crew

Posted on מאי 31, 2013by 

במשך שני רבעים זה היה משחק בקצב של אינדיאנה. רוי היברט עשה ככל העולה על רוחו בצבע, דייוויד ווסט חפר את דרכו ל-10 נק' במחצית ופול ג'ורג' חזר להיות הנשק ההתקפי המפחיד מהמשחקים הראשונים. מיאמי, לעומת זאת, המשיכה להיות פאסיבית ולהיות בצד המגיב. לברון ג'יימס לא היה פקטור בצבע, כריס בוש לא היה פקטור בכלל ואינדיאנה ירדה למחצית ביתרון, בידיעה שבסדרה הזו כמעט כל פעם מי שהצליחה לתפוס יתרון בפתיחה, יצאה בסופו של דבר עם ה-W.

ואז הגיע הרבע השלישי. לפי הדיווחים, לברון ג'יימס ניסה לדפוק קובי בחדר ההלבשה במחצית ולהלהיב את החברים שלו. אחרי כמה דקות, כשהוא קלט שזה כנראה לא עובד ואחרי שהוא בעצמו החטיא שתי שלשות פנויות לגמרי, הוא החליט לקחת את העניינים על עצמו. 16 נק', 7 מ-10 מהשדה, 4 אס', 4 ריב', חסימה ואפס איבודים היו לקינג ג'יימס ברבע השלישי. הוא היה מעורב (קלע או מסר) ב-25 נק' מתוך ה-30 שהיו להיט ברבע הזה. זה היה משחק מושלם שלו בדקות האלו בשני צידי המגרש, מופע כוכבות שגרם לכל תשעת השחקנים האחרים על המגרש להחוויר לעומת המפלצת מאקרון.

 

תמונהכשלברון בשיאו זה פשוט לא כוחות.

זה היה מסוג הרגעים האלה שלברון הופך לסופר-לברון, One man wrecking crew, קצת כמו שברוס באנר הופך ל"ענק הירוק". פתאום הוא בכל מקום במגרש, לוקח ריבאונדים מהידיים של רוי היברט, פתאום הוא דופק שלשות כאילו הוא סטפן קרי, מוסר אסיסטים כאילו הוא ראג'ון רונדו וסוחף את הקבוצה שלו לרבע הכי טוב שלה בסדרה הזו. אולי הרבע הכי טוב שלה בפלייאוף הזה.

אבל זה לא נכון להגיד שזה היה הרבע הכי טוב של מיאמי הפלייאוף, כי זו לא הייתה מיאמי. זה היה לברון, וקצת יודוניס האסלם. מי שראה את המשחק בודאות שם לב לקווי הדמיון בין מיאמי של גיים 5 לקליבלנד ההיא, במיוחד בפחד המצמית כשלברון ירד מהמגרש לדקה ועשרים שניות בתחילת הרבע הרביעי, ואינדיאנה צמצמה לשמונה. ספולסטרה לא המתין הרבה ומיד קרא לפסק זמן כדי להחזיר את הסופרסטאר שלו למשחק, ואת המשחק לשליטה של ההיט. מייק בראון מעולם לא הרגיש קרוב יותר.

כשמסתכלים על התפוקה המינורית של דוויין ווייד (10 נק', רק 8 זריקות מהשדה) והחושך שהוא כריס בוש (7 נק' ו-5 ריב' ב-33 דק'), מבינים שלברון לא צריך אותם בכלל. הם שם רק כדי לעזור אם משהו יתקלקל, בשביל תמיכה טכנית. כשהוא משחק ברמה שלו, בלבל הנפרד שלו, המורם מעם, מדובר בהצגה הכי טובה שיש. בנקודה הזו, אפשר שוב לשאול את שאלת מיליון הדולר. אם ווייד ובוש מיותרים, מדוע לברון בחר להקים איתם שושלת שלעד תהיה מוכתמת בזכר ההחלטה ההיא והבריחה מהקליבלנד במקום להקים שושלת אמיתית משלו? אבל זה כבר דיון אחר לגמרי שאין לו מקום כרגע.

חוץ מהגדולה של לברון, במשחק הזה שוב הוכחה חשיבותם של הרול-פליירס בפלייאוף, כשבצד אחד יודוניס האסלם רושם בטאבו את הפינה השמאלית של המגרש על שמו, ובצד השני אף שחקן שהוא לא רוי היברט, פול ג'ורג' או דייוויד ווסט לא הגיע למשחק. ג'ורג' היל בחר את התזמון הגרוע ביותר לתת את המשחק הכי גרוע שלו בפלייאוף (1 נק', 0 מ-4 מהשדה, 3 איב') ולאנס סטפנסון חזר למימדיו הטבעיים אחרי המשחק המפלצתי שלו בגיים 4. כשהספסל ממשיך להיות מביך במקרה הטוב, וגרוע בקנה מידה היסטורי במקרה הרע (8 נק' ב-51 דק'), ופול ג'ורג' ממשיך להראות שהוא חייב להשתפר בקבלת ההחלטות שלו (5 איבודים), לאינדיאנה אין סיכוי.

זה היה על הקיר כבר בסיום המחצית. אמנם אי אפשר היה לצפות את ההתפוצצות של לברון בחצי השני, אבל היה אפשר לצפות את הירידה ביעילות של הפייסרס. אי אפשר לנצח כשרק שני שחקנים קולעים את כל הנקודות (כמו שהיה ברבע הראשון עם היברט וג'ורג') ואי אפשר לנצח כששני שחקני חמישייה לא מהווים פקטור במשך כל המשחק. פרנק ווגל חייב למצוא דרך להכניס את היל וסטפנסון למשחק מהר בגיים 6, אחרת כבר ביום שבת אנחנו נתחיל להתכונן לפיינלס.

 

תמונהכשהספסל כל כך חלש, אי אפשר לנצח כש-40% מהחמישייה לא מופיעים

אם כבר אנחנו עוסקים בדברים שווגל צריך לטפל בהם, מיאמי בחצי השני ובחלקים מסוימים מהחצי הראשון הציגה את הדאבל-טים על הגבוהים של אינדיאנה, בייחוד על היברט. לפייסרס לרוב לא הייתה תשובה להתאמה היחסית פשוטה הזו של ספולסטרה ואיבדה מספר כדורים בסיטואציות האלו, כשבאחת הפעמים היברט נאלץ להציל את המצב עם פסק זמן מאולתר. אם להגיד את האמת, בחצי השני, זה לא רק שההתקפה של הפייסרס נתקעה, זה בעיקר ההגנה של מיאמי שתקעה אותה. ההיט סוף סוף נתנו פייט ראוי לפייסרס מתחת לסלים (33-32 לפייסרס בריבאונד) ואיפשרו לאינדיאנה רק 6 ריב' התקפה במשך כל המשחק. נתון מרשים כשמתחשבים בכך שלרוי היברט היו לפחות 6 ריב' כאלו בכל משחק בסדרה עד כה.

בנוסף, הם איכשהו חייבים להוציא את הכדור מידיים של לברון. אמנם ההגנה שלהם ידועה בתור כזו שלא שוברת את השטנצה של האחד-על-אחד, וזה בהחלט אחד ממקורות הכח שלהם, אבל אם לברון נותן בגיים 6 עוד רבע אחד כזה כמו הרבע השלישי, הפייסרס יכולים להזמין מקומות בהוואי. קשה לראות את ווגל משנה משהו כל כך דרסטי בהגנה הקבוצתית המצוינת שלו, אבל זה בהחלט משהו שצריך לעבור לו בראש. הוא צריך לגרום למישהו אחר במיאמי לנצח אותו, כי מול לברון בכושר הזה, זה פשוט לא כוחות.

 

תמונהיצא בזול. הבירדמן מסתבך עם הנסברו

מעבר לכדורסל, הפרצוף המכוער של השיפוט המחריד בסדרה הזו שוב הופיע בגיים 5 עם שתי החלטות מעוררות מחלוקת. אחת מהן היא ההחלקה היחסית של תקרית כריס אנדרסן, שקיבל רק פלגרנט 1, בניגוד לנאזר מוחמד בסיבוב הקודם, שהורחק על מקרה דומה. בנוסף, בתחילת הרבע הרביעי, כשאינדיאנה צמצמה לשמונה, לברון איבד כדור מול השופט על הקו, שאיכשהו ראה את הכדור יוצא מהידיים של היברט. בדיעבד, זו הייתה שריקת מומנטום קריטית, כי במקום כדור של אינדיאנה, ריי אלן דפק שלשה וגמר את הסיפור. זה אמנם מאוס לדבר על זה, אבל השיפוט הנוראי באמת מעיב על סדרת הפלייאוף הטובה ביותר שיש לנו העונה. וחבל.

בסופו של דבר, ביום שבת אינדיאנה מגיעה בפעם הראשונה בפוסט סיזון למשחק של WIN OR GO HOME. עד כה אחרי כל הפסד הם הוכיחו שהם יכולים לחזור, אבל אולי, יכול להיות שההפסד הזה היה אחד יותר מדי.

באדיבות

yuvaloz.wordpress.com

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. השיפוט במשחק הזה היה טוב מאד, ולא נוראי כלל וכלל כפי שאתה טוען. הוא היה אובייקטיבי לחלוטין, אבל כמובן שהיו שגיאות. זה חלק מהמשחק.
    בקשר לאנדרסון, הבוקר בספורטסנטר בתכנית 'מייק אנד מייק' מסתבר שטיילר הנסבורו אמר לו משהו איום בקשר לצורה שהוא נראה וזה הוציא את כריס מכליו. אם השופט שמע זאת, אני לא מתפלא שלא נתן לאנסרסון פלגרנט 2. אותו מקרה קרה עם לברון כשאיזה שחקן (אני כבר לא זוכר מי) שאל אותו בקשר ל-"אמו המזדיינת עם דולנטה ווסט". יש פקה פקה ויש פקה פקה, ושופט עם הגיון כששומע דברים כאלה, משתמש בהגיונו ולא בספר החוקים. כדאי שגם אתה יובל תבין זאת ששופט טוב לא תמיד הולך עם הספר. הוא הולך נגד הספר, כל זמן שזה מרגיע את העצבים.

    מיאמי ניצחה בגלל משחק גדול של לברון ובגלל שני שינויים שספואלטרה ערך בחצי:
    1.כל אימת שהיברט קיבל כדור עם הגב לסל, מישהו נעמד לפניו והפריע לו להסתובב.
    2. כפי שאפלטון הציע, הגארדים של מיאמי התחילו לשמור על מובילי הכדור של הפייסרס כבר מהוצאת הכדור תחת הסל שלהם. זה הרחיב את כל המשחק וקילקל לפייסרס את משחק 'תחת הסל' שלהם.

    דוויין וויין פצוע. זה רואים בברור.

    1. למי אכפת מה הוא אמר? מה אנחנו בגנון? כששחקן מגיב ככה לא משנה בהקשר למה הוא צריך להיות מורחק, נקודה.
      טראש טוק זה חלק מהמשחק ואם כריס אנדרסון לא יודע להתמודד עם זה זה בעיה שלו והוא צריך להיות בחוץ אם לא במשחק הזה אז בבא.
      אל תהיה כמו אלה שמתבכיינים על השיפוט של אינדיאנה שרואים רק צד אחד של המטבע.

      1. אני לא יודע בן כמה אתה, אבל נניח בן 25 ומשחק כדורסל בליגה ב' ואיזה שחקן זורק לך שאמך מזדיינת ברגע זה אם אחד משחקני קבוצתך שלא הופיע למשחק היום. כיצד היית מתמודד עם זה? (או אם אתה בן 40 ואחד היה אומר לך שבתך מזדיינת עכשיו עם המאמן).
        אני לא הייתי עובר על זה בשתיקה.

        1. אז מה היית עושה? יורד עליו מכות? מוציא עליו חוזה? יש הבדל גדול בין דיבורים למעשים שחקני מקצועיים אמורים לדעת לא לחצות אותו. אז מה? גם הנגיחה של זידאן היא בסדר? אולי גם הילד במועדון ששלף סכין כי מישהוא אמר לו שהוא שמע שאחותו נותנת זה בסדר? תעשה לי טובה.

    2. מנחם אני לא מסכים. כשנאזי מוחמד דחף כך את לברון הוא קיבל פלייגרנט 2. הדחיפה של אנדרסן הייתה כפולה, ולכן עליו להיות מורחק גם.
      מי אמר למי – זה משחק ילדים, ובגדר השערה בלבד.

      1. גם חוזק הדחיפה קובע. אולי לברון עשה פלופ אבל העובדה שהוא נפל אחורנית. ובקשר למי אמר למי – משחק ילדים – קרא את תגובתי למעלה.

  2. כשאני אומר "ספואלטרה", אני לא יודע אם זה ספואלסטרה או אוני רוטסטין, עוזרו היהודי הוותיק שהיה פעם מאמן מיאמי, והוא אחד הטקטיקנים הגדולים בביזנס. אני לא יושב איתם בחדר ההלבשה ושומע מי מציע מה. אבל זה כמו נשיא ארה"ב: לא משנה אם זה הוא או יועציו: האחריות היא שלו, הנפילות הן שלו, וההצלחות הן שלו.

  3. אחלה כתבה.
    שיפוט סביר ונסבל(עזבו תשופטים).
    לברון מראה עליונות על בכל הקשר למשחק ובאמת וויד ובושית(היגיון מאמץ תכינוי). סבירים וויד פצוע שיהיה בפועל חוץ ממוב 1 2 לא רואים מהם יותר מידי.האסלם מלך גם אנדרסן הם מבינים תמשחק ונלחמים בניגוד לכמה אפסים שעושים טובה(רמז-גבוה מLA) .
    אחלה משחק

  4. מנחם אותי בתור צופה לא מעניין מה הנסברו אמר לו. אני בטוח ששנינו מסכימים שמה שגיא פניני אמר ליונתן שולדברלנד גרוע עשרות מונים ממה שהנסברו אמר לאנדרסן. התנהגות כזו פירושה הרחקה, וזה לא כי אני חושב ככה, זה כי היה תקדים כזה רק לפני שבועיים.

    אני ממש לא מחובבי הקונספירציה, ואני לא חושב שהשיפוט בסדרה הוא מוטה לכיוון מיאמי (בטעויות בסופו של דבר מתאזנות) אבל זה פשוט מפריע לי בתור אוהד לראות כל כך הרבה טעויות שיפוט, במיוחד בסדרה כל כך טובה. אני חושב באמת שמאז הסדרה של מיאמי מול דאלאס ב2006 לא הייתה סדרה עם שיפוט כל כך גרוע, ואם על אתמול, כשהיו שתי טעויות ברורות אנחנו אומרים שהיה שיפוט סביר, נסבל, או טוב מאוד אפילו, המצב בקנטים.

  5. סטיבנסון הולך לתת משחק שיא באינדיאנה. 30+ נקודות.
    ויהיה ממש צמוד בשביעי!

    זהו, אינדיאנה גמרו לעשות טעויות.

    1. זה יהיה משחק חשוב מאוד בשביל סטיבנסון. אחרי שהוא נבהל מהטראש טוק שלברון נתן לו במשחק 5, אם יש לו את זה באמת, הוא חייב לבא למשחק 6 להראות שהוא כאן..

  6. אני נסכים עם שגב. יש לי תחושה שאינדיאנה נשברו אחרי המשחק הזה. לדעתי הדבר העיקרי שניצח את המשחק זה כמו שאמר אפלטון, הלחץ על הרכזים. ולברון ג'יימס. לברון הרג אותם.

  7. יובל, כתבה מצוינת ומנומקת כרגיל.

    השיפוט במשחק היה סביר. הטעות בתחילת הרבע הרביעי שהובילה לשלשה של אלן צרמה, אבל זה נסבל.

    עכשיו, אנדרסן היה צריך להיות מורחק 200%. מצד אחד, כולם מתלוננים על פלופים, אבל במקרה המקביל, בו מוחמד דחף את לברון, ג'יימס עף לריצפה. אני בספק אם עם הדחיפה הייתה חזקה כל כך, אבל לברון נפל, מה שללא ספק החמיר את התגובה של השופטים.

    מנגד, הנסבורו, לא חזק כמו ג'יימס, קיבל דחיפה לא פחות חזקה, ונשאר על הרגליים. אז מה, שווה להתחזות וליפול, ולהוציא מהשופטים את השריקה הנכונה? ברור.

    אנדרסן פגע בגופו של הנסבורו שלוש (!!!) פעמים בוטות. קודם עם מרפק מכוער לפניו של הנסבורו, ואז CHEST BUMP, ולבסוף דחיפה עם שתי ידיים. לקינוח, הוא נאבק עם השופט וצרח קללות על הנסבורו.

    הרחקה? מה פתאום.

    מישהו יכול להסביר לי על מה הנסבורו קיבל טכנית? באמת, אני רוצה לדעת.

    מישהו רוצה להסביר למה אנדרסן לא הורחק? בבקשה, אשמח לשמוע.

    http://www.youtube.com/watch?v=HCIb_JrRB4w

    הרבע השלישי של לברון הוא OVERRATED. זה היה רבע מצוין, גדול, אולי אפילו ענק, אבל בהחלט לא היסטורי. זה בהחלט לא באותה קטגוריה של המשחק של ג'יימס נגד בוסטון שנה שעברה (הופעה באמת נדירה).

    מה שכן, לברון בקושי שיחק הגנה באותו רבע. הוא לא גרם נזק, אבל הוא נח על השחקן הכי קל לשמירה. כמעט כל POSSESSION הגנתי הוא עמד בפינה ולא זז. לא היה לא IMPACT יוצא דופן בצד הזה.

    1. ניסיתי להסביר למעלה, אבל כנראה לא קראת מה כתבתי. השופט בוודאי שמע משהו בלתי ניסבל, והחליט להשתמש בהגיון במקום בספר החוקים, דבר שרק שופט מעולה מסוגל לעשות.

  8. בלילה חמים זה יושב ושואל, מה אני עושה, צופה באנשים רצים ועושים תנועות עם כדור. ייסור עצמי זה אני. כל פעם מחדש ואני אומר, זועק לעצמי, מדמיין לעצמי שאני פוגש את גתה בכבודו ובעצמו ומפר בי; קח את עצמך עכשיו וסע לשם! סע לראות אמנות, סע לראות מוזיאונים, סע לראות ארכיטקטורה אמיתית, סע לראות תרבות, סע לראות מאיפה באת. מה אתה מבזבז את זמנך במקומות כמו רמלה? מה יש לראות שם? סע לאירופה, יהודי! סע לרומא, שם מצאתי את עצמי בפעם הראשונה, תראה היסטוריה, תראה אימפריה, תראה איטלקיות כוסיות. מה אתה עוד עושה בלבנט הזה פה ? סע ללונדון, תראה קצת דברים חדשים, סע לפאריז, סע לפראג, סע לברלין, סע לסקנדינביה, תראה קצת שלג, תראה אגמים, תרגיש קצת קור, תפגוש גזע גבוה ובלונדיני, תראה אנשים אחרים, תטעם בחורות אחרות. תנדוד קצת באמת. אני, בזמני, דילגתי מפרקנפורט ללייפציג, לשטרסבורג, לויימאר, לאיטליה, לשוויץ ועוד ועוד. העולם גדול ומלא פלאות ואתה תקוע כאן בדירה הטחובה הזו.

    ואפילו ללמוד איני מסוגל, ללמוד! גתה אומר וממשיך, צריך ללמוד כל הזמן. לקרוא, להשכיל, לחשוב, לשאול, לחקור, זה תפקידנו היחיד פה. אבל ללימוד המקובע בכיתה עם שיעורי בית, תרגילים ומבחנים אתה קורא ללמוד?! זה הרי מדכא את הנשמה. תטייל, תתבונן, תקרא ללא הפסק, רדוף אחרי תשובות לשאלותיך, נגוס בעולם במקום לרחף מעליו, ועשה הכול בטירוף ובחדווה, כי אחרת תנבול. אל תאבד את הפליאה, העולם הוא פלא, אל תתייאש מאפסותך וחוסר יכולתך להבין. הבט עליי, כל חיי למדתי-אמנות, היסטוריה, מדע, ארכיטקטורה, בלשנות, שפות. עבור רומנטיקן כמוני, אהבת נשים, אהבת האמנות, אהבת הטבע, אהבת הידע, הכול היה היינו הך. וזה מזכיר לי: אתה, natürlich, יהודי.

  9. האמת שיש לי כמה השערות למה אנדרסן לא הורחק.
    א. השופטים כנראה קיבלו בראש ונאמר להם לתת לשחקנים להכריע משחקים ולא למשרוקית
    ב. הסדרה מול שיקגו היה קטטה מתמשכת שגבלה בתגרת רחוב. השופטים היו חייבים להרחיק מישהו לפני שאגרופים היו נשלחים כדי להרגיע את המצב. זה לא המצב בסדרה הזו.
    ג. הנסבורו זה לא לברון. מה שמותר לעשות לחוטבי העצים אי אפשר לעשות למגה סטארים, עדיין ישנה סוג של היררכיה בNBA
    ד. אנדרסון היה צריך להיות מורחק רק כדי שתהיה אחידות בשריקות ואולי ירחיקו אותו למשחק הבא

    1. עוד כמה השערות, אם אתה כבר הולך בכיוון הזה:

      ה. שלושת השופטים נחטפו ע"י חייזרים, שהכניסו להם לתת מודע שאסור להרחיק שחקנים.
      ו. השופטים סברו בטעות שזאת הייתה דחיפה ידידותית, ושהם אחוקים.
      ז. בדיוק כשזה קרה, שופט אחד נזכר שלא נעל את הדלת, השני קלט שלא מחק את היסטוריית הפורנו מהמחשב לפני שיצא, והשלישי נזכר בפוסט מצחיק של מומי, מה שגרם להם לפספס את האירוע.
      ח. שלושתם אמנם ראו את האירוע, אבל הסתנוורו מהטאטוס של אנדרסן.
      ט. הם התכוונו להרחיק אותו, אבל לפי לוח השנה של בני המאיה הם צריכים להמתין למשחק מס' 3 בסדרת הגמר.

      י. אבל זה ממש מופרך: הם קיבלו הוראה, מפורשת או לא, לשרוק לטובת מיאמי כדי שהכסף הגדול ימשיך להיכנס לליגה.

      1. לייק. אבל סעיף ד שלי ניצח. אולי גם סעיף ז שלך.
        בכל מקרה נראה מה יהיה בגמר, השופטים לא ידעו למי לתת שריקות. מלחמת הפלופרים

  10. יובל, אם חס וחלילה היית כותב את זה בזמן של הבלוג החי כנראה שהיית מפוטר 🙂
    לגבי משחק מס 6 , העסק גמור לצערי הרב. ניתן להבחין גם בסדרה הזו וגם בסדרה ניקס אינדיאנה שאני דיאנה יודעת להוביל אבל מתקשה מאד לחור מפיגור משמעותי, ולצערי מבחינה מנטלית יש הבדל גדול בין לפגר 2-1 או 1-0 מאשר 3-2 , ולכן מבחינה מנטלית הסדרה סגורה, והיא תסגר רשמית במשחק 6.

    1. אני חושב אחרת. אמנם ראיתי רק את ה-5 דק' האחרונות, שהם נראו בהם שבורים, אבל קיבלתי את הרושם שהם מתחילים לחשוב על המשחק הבא.
      לדעתי הם יבואו מפוקסים מתמיד ל-2 המשחקים האחרונים, ינצחו בבירור במשחק 6 ויהיה צמוד עד הסוף ב-7.
      אני גם מאוד מעריך את ווגל והוא כבר יכניס להם את זה לראש.

להגיב על תומר אלמגור לבטל

סגירת תפריט