בסיום הרבע הראשון פניו אינגלנד פטריוטס 14 – קולטס 3
********************************
עונת ה-NFL לא עוצרת. אחרי שבשבוע שעבר קליבלנד חזרה למסלול הניצחונות, היא מצאה דרך חדשה להפסיד. בצד השני של ארה"ב לוס אנג'לס ראמס הוכיחו שהם המועמדים המובילים (לפחות בינתיים) לזכייה בסופרבול, לאחר שפירקו (מנטאלית) את מינסוטה וגם ניו אינגלנד חזרו לעצמם עם תבוסה שהנחילו למיאמי. אז בואו נרוץ לסיכום השבוע:
הכל או כלום
המחזור הרביעי של עונת 2018 ייזכר כמחזור ההארכות, כאשר לא פחות משלושה משחקים כאלה הסתיים הרבה אחרי 60 הדקות המוקצבות. הבראונס אומנם מצאו דרך להפסיד לקבוצה שמאומנת על ידי ג'ון גרודן, אבל הסיפור המרכזי היה העובדה שגם אינדיאנפוליס וגם טנסי בחרו לא להסתפק בתיקו והלכו על הניצחון בכל מחיר.
את האש ספג כמובן פרנק רייך, שבמצב של דאון רביעי ו-4 על קו ה-40 שלו בחר למסור את הכדור, במקום לבצע בעיטת פאנט כשנותרו רק 24 שניות על השעון, ללא פסקי זמן. ההמרה לא הצליחה והקולטס סיימו את המשחק בהפסד. "אני לא משחק כדי לסיים בתיקו", אמר בסיום המשחק, "זאת לא החלטה שאני מתכוון להתנצל עליה, זאת תמיד תהיה ההחלטה שאקח".
לא רחוק משם, בנאשוויל, המהלך דווקא הצליח. מאמן טנסי, מייק ורבל, שלח את הבועט שלו לבעיטה אחרונה, בדאון רביעי ו-2, כאשר נותרה קצת יותר מדקה על השעון. הוא בחר לא לספר על זה לקבוצה שלו, אך מיד לפני הבעיטה הוא החליט לקחת פסק זמן כדי לבלבל את הגנת פידלפיה.
בחזרה למשחק הוא כבר העלה את ההתקפה, הכריח את האיגלס לקחת את פסק הזמן האחרון שלהם, ובכל זאת הצליח להשיג סט דאונים חדש. מהלך מאוחר יותר הסתיים בטאצ'דאון וניצחון מפתיע על האלופה. "אני חושב שהיום הקבוצות מוכנות לקחת יותר סיכונים מבעבר", אמר ורבל בסיום המשחק. "חקרתי רבות את פילדלפיה בקיץ האחרון, אני חושב שדאג פדרסון הוא האיש שכולם מסתכלים עליו בהיבט הזה, הוא שינה את הסטנדרט".
הדברים האלה לא נאמרו בריק. הליגה בהחלט עוברת שינוי בתקופה האחרונה, בעיקר בזכות החלפתם של המוחות הישנים במתאמים צעירים וחדשניים. היום אנחנו כבר לא זוכים לראות מהלכים שמרניים של מאמנים דוגמת ג'ף פישר (איש ה-8:8) או ג'ון פוקס (שהצליח לנצח בעונה שעברה משחק עם 7 מסירות בלבד) אלא מקבלים מוחות מבריקים דוגמת שון מקווי, קייל שנאהן ושרשרת היורשים של אנדי ריד בראשותו של פדרסון עצמו.
הבחירה במאמנים האלה מוכיחה שגם הבעלים בליגה עשו שינוי עצום בשנים האחרונות והם מזכים את אותם המאמנים על החלטות נכונות שנכשלו, לעומת השלטון הקודם שהטיף לשמרנות ו"קודם כל לא לעשות טעויות". המרוויחים העיקריים במקרה הזה הם אנחנו הצופים.
סופה של תקופה
האירוע העצוב של השבוע קרה בסדרת המשחקים המאוחרת. המראה של ארל תומאס עוזב את המגרש על קרונית העזרה הראשונה היה המסמר האחרון בארון הקבורה של "ליגיון הבום" (Legion of Boom) של סיאטל, שהיה הסטנדרט המוזהב של הליגה בעשור השני של המאה ה-21.
תומאס בחר להחמיר את הסיטואציה, כשבחר להניף אצבע משולשת, אך סירב להרחיב מאוחר יותר למי היא היתה מיועדת ("זה איצטדיון גדול"). ההנחה היא שהיא הונפה לכיוונו של המאמן פיט קארול ואל המנכ"ל ג'ון שניידר שלא הסכימו להאריך את חוזהו לפני העונה ומנעו ממנו לעבור בטרייד לדאלאס לאחר שהעלו את הדרישות עבורו. זה היה סיום עצוב לכל המעורבים.
כזכור העונה שלו התחילה כאשר הוא דורש חוזה חדש (הנוכחי נגמר בסיום העונה) לפני שיתלבש במדי משחק. "השביתה" שלו הסתיימה מוקדם מהצפוי, מכיוון שלא באמת היה לו קלף מיקוח "אני לא יכול להרשות לעצמי לוותר על שיק בסך 500 אלף דולר בכל משחק", אמר בעצב וברמיזה ללביון בל, שמוותר על יותר מ-800 אלף עבור כל משחק בו הוא בוחר לא להשתתף.
"האם זאת היתה ההחלטה הנכונה (לא להאריך את החוזה)? אני לא באמת יודע, אף פעם לא אדע" אמר קרול על הפציעה של תומאס. "אני אוהב את ארל, תמיד אהבתי את כל מה שהוא עשה כאן, כל דבר שהוא מייצג, זה לא תמיד היה חלק אבל זה תמיד היה טוב. הלב שלי נשבר לראות את זה. אני מקווה שזה לא המשחק האחרון שלו בסיאטל".
האירוע הזה הזכיר בצורה אירונית את משחק האחרון של ריצ'רד שרמן בקבוצה, לאחר שקרע את גיד האכילס שלו והקיץ נדד דרומה אל סן פרנסיסקו, וככל הנראה מביא את הקץ לקבוצה הנפלאה שזכתה בסופרבול והיתה רחוקה מהלך אחד מזכייה נוספת. אולי הפציעה היא סיומה של תקופה, אך אולי זה רק היה הסיום של אותו מהלך, שהביא אליפות רביעית לניו אינגלנד.
להקריב הכל
בשולי החדשות, ערב פתיחת המחזור, פורסם כי קרוליינה החליטה להחתים ביום שבת את אריק ריד. על פניו מדובר על מהלך לגיטימי, של עוד שחקן וותיק שחותם באמצע העונה כדי לחזק קבוצת פלייאוף לאחר שסבלה מפציעות או חוסר תפקוד.
אבל ריד הוא לא עוד שחקן. הסייפטי הנהדר ששיחק בסן פרנסיסקו היה הנפגע העיקרי בפרשת קולין קפרניק, לאחר שהיה הראשון לתמוך בו והצטרף אליו בכריעה בזמן נגינת ההימנון. גם הוא, בדומה לקווטרבק, לא זכה לחידוש חוזה מקבוצתו הקודמת – למרות היכולות שהציג על המגרש – והגיש אף הוא תביעה נגד הליגה.
עם זאת, בניגוד לקפרניק, הסייפטי לא זכה ליחסי הציבור של חברו. הוא לא זכה לחוזה פרסום שמן מנייקי ולא ראה את תמונתו זוכה לככב על שלטי חוצות או סתם חולצות שהודפסו על ידי האוהדים. הוא גם לא זכה לשמוע את שמו בדיוני הפוליטיקאים או סתם באולפני הטלוויזיה. ריד, שהיה השחקן החופשי הבכיר בעמדתו בשוק החופשיים, פשוט נותר ללא עבודה.
עוד מוקדם להסביר את המהלך שהוביל לחזרתו לליגה. האם מדובר בניסיון של הליגה להראות שלא היה תיאום בין הקבוצות בנוגע לאי החתמת השניים (הדיווחים דיברו גם על רצון של הניינרס להחתים אותו בימים שקדמו לכך) או שמה מדובר בהליכה נגד הזרם של הבעלים הצעיר בליגה (קנה את הפנתרס במאי האחרון). אך תהיה הסיבה אשר תהיה, ריד לפחות זכה לחזור לעשות את הדבר שהוא הכי טוב בו.
*****
משחק יום חמישי: אינדיאנפוליס אצל ניו אינגלנד
אחת היריבויות הגדולות של שנות ה-2000 חוזרת לסיבוב נוסף. עם זאת, אם מסתכלים על הסטטיסטיקה מדובר ביריבות במעמד צד אחד (הפטריוטס), כאשר הקולטס עדיין לא ניצחו בעשור הנוכחי, והמשחקים האחרונים (כולל הפלייאוף) הסתיימו בתוצאה שלא משאירה מקום לספק מי היתה הקבוצה הטובה יותר על המגרש.
השנה היריבות הזאת עלתה מדרגה, כאשר בקיץ מתאם ההתקפה של ניו אינגלד, ג'וש מקדניאלס, סיכם בלחיצת יד על הגעתו למשרת המאמן הראשי באינדיאנפוליס, רק כדי לחזור בו לאחר ההפסד בסופרבול ולהישאר בפוקסברו בצילו של ביל בליצ'ק.
הימור שלי: הקולטס מגיעים עם הגב אל הקיר, לאחר ההפסד ליוסטון במחזור האחרון, אך לא יוכלו לעשות הרבה מול הפטס שחזרו לחיים עם התבוסה שהנחילו לדולפינס.
המשגיח
3 אוק 2018 09:00:40תודה שחר.
באמת תהיה מה הסיפור עם ארל תומאס, וידעתי ששווה לי לחכות שתכתבו על זה כאן.
ושאלה: אז מה הסיפור בעצם עם ההחרמות משחקים?
פשוט לא מקבלים שכר על אותו משחק?
נתי
3 אוק 2018 09:20:48זאת למעשה שביתה, אז בעיקרון לא מקבלים שכר. כמו כל שביתה חלק מהמו"מ הוא מה קורה לשכר שאבד. במקרה של תומאס, למשל, שהחרים את תקופת האימונים והפרה-סיזן, סיאטל למשל ויתרה לו על הסכומים שאמורה הייתה לא לשלם, וכן שילמה, אך ברור שהם סכומים נמוכים משמעותית מאלה של העונה עצמה.
נתי
3 אוק 2018 09:27:25הדיון של תומאס ולביון בל הוא באמת מעניין מאוד, היות ובעצם הגורם המרכזי של רוב הבעיות האלה הוא נושא הפרנצ'ייז תג, הנותן יתרון עצום לקבוצה. אמנם התג מבטיח משכורת יפה לעונה, אבל רק לעונה אחת, ואז נכנס עניין הפציעה האפשרית.
אישית, אני קפיטליסט ברוב השקפותיי. מאוד. אבל ברור שהתג נותן יתרון עצום לקבוצה. בעיניי, ארגון השחקנים חייב, אבל חייב, פשוט לבטל אותו כליל (לא מתמצה מספיק לדעת עד כמה זה פרקטי). במקומו פשוט להסכים, שבמקום תג יש לקבוצה זכות להשוואה של החוזה הגבוה שהשיג בפרי אייג'נט. במקום זה הם מתעסקים בשטויות.
בכלל, עושה רושם, שהשחקנים לא תמיד מבינים מה באמת חשוב במו"מ, וחבל.
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:43:12נושא הפרנצ'ייז תג הוא ייחודי ל-NFL ושופר לטובת השחקנים אחרי השביתה האחרונה.
בניגוד לדעה הרווחת יש כמה סוגים של תגים:
1. פרנצ'ייז תג – השחקן מקבל חוזה שהוא ממוצע של חמש המשכורות הגבוהות בעמדה שלו לשנה אחת. המספר עולה אקספוננציאלית ככל שממשיכים להשתמש בו, ולכן לא תראה הרבה קבוצות שמשתמשות בו אחרי שנתיים (ע"ע וושינגטון וקאזינגס).
2. תג החזר (בחירה ראשונה, שנייה או סיבוב מקורי) – הקבוצה לא מציעה חוזה לשחקן ונותנת לו אפשרות לבדוק אופציות בשוק החופשי. עם זאת, במידה והשחקן חותם בקבוצה אחרת מחתימה אותו היא צריכה להחזיר את הבחירה בסיבוב שצוין על התג. במידה והצעה כזאת לא מגיעה השחקן יכול לחתום על חוזה בקבוצה המקורית בסכום קבוע מראש (1.9 מיליון לשחקן שלא נבחר בדראפט, באיזור ה-5.4 לשחקן ששמו עליו תג של בחירה ראשונה).
3. תג השוואת תנאים – בדיוק כמו שחקן מוגבל ב-NBA השחקן חופשי לחתום בכל קבוצה שירצה ולקבוצה המקורית שלו יש אפשרות להשוות את התנאים. התג הזה הוא בשימוש הנמוך ביותר והשנה מומש לראשונה ע"י שיקאגו שהשתמשו בו על קייל פולר. החוזה שחתם עליו בגרין ביי (חתם על חוזה של 56 מיליון כש-29 מיליון מהם משולמים בשנה הראשונה) הוא הסיבה שממעטים להשתמש בו, למרות היתרונות הרבים שלו
נתי
3 אוק 2018 09:30:51עוד 2 הערות משלימות:
1. מעניין שמכל המקומות קרוליינה היא זו שהחתימה אותו, מקום שבו דגל הקונפדרציה עדיין מתנפנף על בניינים שונים.
2. אני לא הייתי ממהר להכריז ש"הפטס חזרו לחיים". אני אמנם צופה להם ניצחון השבוע, אבל ככלל, הבעיות שם עמוקות מדי, בעיקר הגנתית.
3. אני לא מספיק מכיר את ג'וש גורדון והבאז סביב הטרייד הזה: כבר כמה שנים שהוא לא עשה כלום. באמת יש לו פוטנציאל גבוה לדעתכם?
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:47:391. ציינתי בפוסט שמדובר על בעלים חדש יכולה להיות השפעה על ההחתמה. עם זאת, אני לא רואה משמעות גדולה מידי לעובדה שהיא משחקת בדרום. מדובר על שחקן שקצת היה מחוץ לאור הזרקורים בסיפור והאוהד הממוצע לא באמת מזהה אותו עם קפרניק והמחאה (למרות שהבטיח במסע"ת שימשיך למחות).
2. אסור אף פעם להספיד את הפטס, בטח לא כשביליצ'ק שם.
3. גורדון פוטנציאל אדיר, והיה ניתן לראות את זה בכל פעם שעלה על כר הדשא (גם אם זה לא היה תכוף). ההימור מצידה של ניו אינגלד היה נכון לדעתי, הם קבוצה מספיק מסודרת ומאוחדת כדי להכיל שחקן כזה. וכמובן שהרווח עשוי להיות מיידי – מדובר בשחקן טופ 10 בעמדה שלו כשהוא מכוונן.
תומר
3 אוק 2018 10:02:02הניינרס, עם הסקונדרי הדולף שלהם היו יכולים להיעזר בריד (ותוך כדי כך לקבל נקודות בבייס הליברלי שלהם). הוא בטוח יהיה אפקטיבי יותר מקולברט, כנראה גם מטארט.
הפציעה של תומאס מסמנת את NFC מערב כבית החד צדדי ביותר. מדהים איך שלוש קבוצות שעד לא מזמן נחשבו חזקות מאוד הפכו למין סמרטוטי רצפה כאלה.
ולדי קוגן
3 אוק 2018 10:09:29לדעתי הפציעה של תומאס רק גורמת לאנשים להבין יותר את מה שבל עושה. לא קיבלת חוזה ואתה ממשיך לשחק ונפצעת, נדפקת.
מסכנים אינדי, משחק עם הארכה בראשון ואז חמישי מול הפטס? אפשר לבקש הפסד טכני?
אפלטון
3 אוק 2018 10:41:26תודה על הסיקור.
סיאטל הפכו לקבוצה מפורקת לגמרי והצדדים המכוערים של הפוטבול ממשיכים לצוץ בכל שבוע.
יפה לשמוע שאריק ריד יצא מהרשימה השחורה לפחות.
עכשיו שהניינרס יציעו הצעה פומבית לקפרניק לחזור (אין מצב שהוא רוצה לחזור בכלל) ולפחות יעשו צעד לקראת שיקום הקארמה
פאקו
3 אוק 2018 10:59:45רשימה שחורה זה חתיכת דרך לקרוא לזה.
עידו גילרי
3 אוק 2018 11:04:16😃
רביב פייג
3 אוק 2018 12:25:40):
עידן
3 אוק 2018 10:57:28תודה על כל הסיקורים גם על המשחקים וגם על מה שמסביב.
המקרה של ארל תומאס עצוב ונותן הצדקה לשביתה של לביון בל שגרם לכל הבלאגן בפיטסבורג שכנראה יעלה להם באי עלייה לפלייאוף השנה
יניב ש.
3 אוק 2018 11:23:28מה שווה חוזה חתום אם לא עומדים בו?
אפשר לחשוב שהשחקנים מקבלים משכורת מינימום, ונלחמים למען פועלי העולם……
כאשר מיליונר שובת, צריך לקחת הכל בפרופורציות.
לדרוך על המגבת
3 אוק 2018 11:34:13לא שווה כלום.
כי חוזים לא מובטחים, כי פציעות, כי לבעלים יש הרבה מדי כוח.
לא כי שחקן מפחד לשחק בלי שהבטיח את העתיד שלו כי טאגינג בולשיט.
תומר
3 אוק 2018 11:38:55לא שאני חושב שהשחקן המקצועני רעב ללחם אבל אני חושב שאתה קצת מחמיץ.
למעט שכבה דקה (אולי עשרה שחקנים לקבוצה, כנראה פחות) רוב שחקני הפוטבול רחוקים מלהיות מליונרים.
הקריירה קצרה, הפציעות מרובות ואפילו המשכורות אולי גבוהות אבל לא ברמה של ה NBA נגיד. על פני הקריירה הקצרה, לפעמים שנתיים או שלוש, הסכומים לא תמיד מסתכמים במליונים.
יניב ש.
3 אוק 2018 11:47:24תומר, המשכורת החציונית בארה"ב היא כ- 40,000 דולר לשנה (כלומר חצי מהאוכלוסיה מרוויחה פחות מכך).
אכן קריירה קצרה ומועדת לפציעות, אבל עדיין צריך לקחת הכל בפרופורציה, וגם השחקנים היותר זולים מרוויחים המוןןןן יחסית לשאר האנשים.
גיא רוזן
3 אוק 2018 11:58:52אנחנו צופים בפוטבול, ומפיקים מכך הנאה.
כמו שאר תעשיית הבידור (והספורט האמריקאי הוא בדיוק זה – תעשיית בידור), גם ב-NFL הרווחים מתחלקים להרבה גורמים.
רק שבניגוד גמור לשאר תעשיית הבידור, ב-NFL, מרבית ההכנסות לא מגיעות למי שה-SKILL שלהם הוא מייצר ההכנסות.
בניגוד גמור לשאר תעשיית הבידור, גורם הסיכון בקרב שחקני ה-NFL הוא אדיר.
אישית, אני מבין ומכבד את מי שנלחם עבור זכותו למצות את יכולתו להרוויח מהכישרון שלו.
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:52:15הנתונים ב-NFL גרועים יותר מבכל ארבעת הליגות האחרות. 70% מהשחקנים יפשטו רגל בסיום הקריירה ורק 10% מהשחקנים ממשיכים לשחק מעבר לשנה השלישית בליגה (הממוצע הוא 3.4 שנים).
הנושא הוא לא הסכום אותו הם מקבלים, אלא מדובר על רצון להגיע למצב של חלוקה צודקת (ע"ע ה-NBA וה-51% מהרווחים). בטח כשהקומישינר מרוויח 44 מליון דולר לעונה – יותר מכל הקומישינרים האחרים ביחד.
גיא רוזן
3 אוק 2018 11:44:43זה שחלק מהשחקנים מיליונרים, לא משנה את משוואת הכוח ב-NFL.
בסכסוך האחרון בין בעלי הקבוצות לשחקנים, השחקנים הפסידו בגדול.
רוב מוחלט של השחקנים הם לא מיליונרים –
אם אני זוכר נכון, אז השכר החציוני בליגה הוא קצת יותר מ-800,0000$ , וזה לפני מסים.
זה עדיין המון כסף, אין ספק. אבל אם לוקחים בחשבון את אורך הקריירה של השחקן הממוצע, את מה שנשאר לו אחרי מסים, ואחרי אורח החיים הפזרני הנהוג בענף,
ואת הסיכון הגבוה של פציעה מסיימת קריירה –
מבינים מהיכן מגיעה ההתרעמות של השחקנים.
בהשוואה לליגות במקצועניות האחרות, ה-NFL היא הליגה בה לשחקנים יש את הכי מעט כוח.
גיא רוזן
3 אוק 2018 11:52:20אחרי בדיקה קצרה, השכר החציוני ב-NFL הוא 860,000$
אם נפרק את ה-NFL לעמדות, נגלה עד כמה לא מזהיר מצבם של השחקנים.
הראנינג באקס. הם משחקים בעמדה עם סיכון עצום לקריירה קצרה במיוחד, לפציעות, לפגיעות ראש. הם לא זוכים להגנה כמו הקווטרבאקים, וגם לא לאותו תגמול.
אורך הקריירה של הראנינג באק הממוצע הוא 3 שנים בלבד.
השכר החציוני של הראנינג באקס הוא 630,000$
זה אומר שרוב הראנינג באקס ירוויחו במהלך הקריירה שלהם פחות מ-2 מיליון דולר ברוטו. ושככל הנראה הקריירה שלהם תסתיים בפציעה חמורה.
הם עונים יפה להגדרה של ה-"גלדיאטורים המודרניים" .
נתי
3 אוק 2018 13:27:03גיא, אני חושב שאתה (מסכים שלא רק אתה…) נגרר כאן להצגה של טובים ורעים, ואז חשוב להציגאת השחקנים באור כזה שהם הטובים ולא הרעים.
איו ספק שזה לא הסכומים של ה-nba, אין ספק שרובם זה לא משכורות עתק (אם כי בשנים האחרונות גבר הטרנד לבחור רצים גם בבחירות סיבובים גבוהים, כך נראה, לא בדקתי, וזה מן הסתם גם משפיע).
אין ספק מאידך שמקרה כמו של בל, זה לא על רקע הנתונים שהצגת כי אצלו מדובר על סכומים גבוהים בהרבה, זה שהוא הרוויח כבר יותר ממה שאתה ואני נרוויח כל חיינו לא הופך אותו לרע.
רוצה לומר שלסכומים עצמם אין קשר לדיון בכלל.
ההקשר היחיד בעיניי לדבר עליו זה הוגן לא הוגן. הסכומים הלא מובטחים הם דבר "הוגן" (אם כי טפשי מאוד בעיניי, אני לא באמת מבין את זה) כי זה נחתם ע"י 2 הצדדים מרצון.
יש דבר אחד כמו שכתבתי קודם שבעיניי לא הוגן וזה התג. וזה בעיניי צריך להיות בראש סדרי העדיפויות של ארגון השחקנים. וזה בדיוק אגב מה שגם נמצא בלב הסכסוך עם בל ותומאס. הרי ללא התג לא היה סיכוי שבעולם שסיאטל לא הייתה מחתימה/מטרידה את תומאס ובאופן דומה בל צודק שאינו מוכן לסכן קריירה בשביל תג גם אם חד-עונתי. זה משהו שהוא לא ברצון שני הצדדים והאמת אני גם לא מבין אותו.
גיא רוזן
3 אוק 2018 13:47:40נתי,
שאלת ה-"נחתם על ידי 2 הצדדים מרצון" היא לא כל כך פשוטה.
כאשר יש שביתה, השחקנים לא מרוויחים כסף. גם בעלי הקבוצות לא, אבל להם יש כיסים עמוקים יותר.
תחשוב על הראנינג באק הממוצע –
הוא מרוויח 600 אלף דולר בשנה. לפני מסים. הוותק שלו בליגה הוא שנה או שנתיים, כך שלחסוך, הוא לא הספיק.
יותר מכך, סביר להניח שהוא הוציא יותר ממה שהספיק להרוויח בהסתמך על החוזה עליו הוא חתום.
השביתה?
משמעותה שהחוזה לא יכובד, והוא לא ירוויח כלום.
אבל ההתחייבויות, הן לא הולכות לשום מקום.
ניקח את בריידי ולביאן בל כדוגמה מהצד של ה-"יש כסף".
להם יש כיסים עמוקים.
הם מסוגלים להתמודד עם שביתה ארוכה, ואפילו לנצח את המאבק על דעת הקהל.
אבל –
הם המיעוט שבשחקני הפוטבול. לרוב אין את היכולת להתמודד כלכלית עם השביתה,
ואז, בדיוק כמו שהתרחש בשביתה האחרונה, כל מה שהבעלים היו צריכים לעשות זה להמתין. הם המתינו, השחקנים נשברו, וחתמו על CBA שהוא רע מאוד עבורם.
עכשיו נחזור לבל.
השחקנים חתמו על ה-CBA החדש, וה-CBA הזה "דפק" אותו.
הרי על רוב השחקנים, אלו שמרוויחים פחות ממיליון לעונה, עליהם לא יוצמד תג ה-"פרנצ'ייז".
הוא במיעוט, והוא צריך עכשיו למצוא את הדרך להתמודד עם המצב הקיים, ולנסות ולמקסם את יכולתו להרוויח בעתיד.
"טוב" ו-"רע", אכן אין בסיפור בינו לבין הסטילרס.
מה שיש זה המצב הקיים, וזה מצב שפוגע בשחקנים.
והכי עצוב, זה שאני לא רואה איך זה משתנה בעתיד.
זו רעה חולה שתפגע לדעתי בענף בעתיד,
יש מצב שזה כבר פוגע בו כיום (האתלטים הבכירים בעולם הספורט האמריקאי לא בוחרים בפוטבול, אם הם יכולים לבחור במקום בכדורסל או בבייסבול).
נתי
3 אוק 2018 14:23:19גיא היי,
ראשית, בנוגע לסיבות שה-cba גרוע לשחקנים, אני לא מספיק מתמצא, אבל עצם הטענה שלרוב השחקנים אין כיסים כל עמוקים היא נכונה כשלעצמה אבל בעייתית במידה מסויימת: שחקן שנניח מרוויח חצי מיליון דולר לעונה אינו במצב קשה כל כך שלא יכול לשבות… אם כורי פחם בבריטניה של שנות ה-70/80 יכלו לשבות, או אם מורים/עוסי'ם'אחיות בישראל יכולים לשבות, אז הם יכולים. אל תשכח שלרוב שהחבר'ה שאתה מדבר עליהם לרוב צעירים יחסית, ולא אמורים להיות עם התחייבויות מוגזמות אם הם מתנהלים פיננסית נורמאלי (ביג איף…).
אני שוב חוזר שהמצב הקיים פוגע בשחקנים בהקשר אחד: התג ובעיניי הוא לא צריך להיות קיים, אבל מה שמשמח פה לפחות שגם הסטילרס נפגעו כאן מההתנהלות שלהם (אאל"ט זו שנה שניה של תג ובסוף הם ימצאו עצמם בלי כלום), ולכך אני מסכים, אם כי צריך לזכור שמי שמשחק תחת תג זה כבר המובחרים, לא האוכלוסייה שעליה אנו מדברים כאן.
ויכול להיות שבסוף ארגון השחקנים פשוט פחות ממולח ולא מבין עד הסוף מה הם הדברים עליהם כדאי להילחם עליהם?
נתי
3 אוק 2018 14:24:38ורק הבהרה: ה,נחתם מרתון" התייחס לבל או לתומאס, או כל חוזה בין שחקן ספציפי לקבוצתו. לא לחוזה הקיבוצי, ולא לחתימה על תג שהיא כאמור אינה הוגנת בעיניי
גיא רוזן
3 אוק 2018 14:41:51לא כתבתי שבל "מסכן". הוא לא.
אני רק מציג את המצב בינו לבין הסטילרס מנקודת המבט של השחקנים,
דרך הפריזמה של סכסוך העבודה האחרון.
ארגון השחקנים לא פחות ממולח. רק פחות עשיר, ובנקודת מוצא בעייתית בהתנהלותו מול בעלי הקבוצות.
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:57:14ארגון השחקנים הוציא הוראה בקיץ להתחיל לחסוך לקראת השביתה שתהיה ב-2020.
(ואם לא, אז תמיד יהיה אפשר לחתום ב-XFL…)
עידו גילרי
3 אוק 2018 12:17:29נתון אחד מטורף בעיני מהעונה עד עכשיו:
44 כדורים זרק דרו בריס לכיווונו של מייקל תומאס. 42 נתפסו והאמת היא שלא היה חסר הרבה שגם השניים הנוספוים יהפכו להשלמות.
מנחם לס
3 אוק 2018 15:43:04דרו בריס החל את העונה (וזאת כבר לא 'התחלה') בצורה לא רגילה, והוא לא SPRING CHICKEN
עידו גילרי
3 אוק 2018 15:48:46בהחלט זה לגמרי לא רק מייקל תומאס. החיבור ביניהם מדהים.
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:53:50מייקל תומאס אחד השחקנים השלמים שראיתי הרבה מאוד זמן. בשתי העונות הראשונות הייתי בטוח שזה אפקט בריז, אבל הוא לחלוטין בשורה הראשונה של הרסיברים בליגה.
Berch
3 אוק 2018 15:01:35תודה על סיכום מהנה ומתאים להדיוטות 🙂
מנחם לס
3 אוק 2018 15:41:48לשחר ישנה יכולת מאד מיוחדת TO PIN_POINT את הדברים החשובים ולסכם אותם בצורה נהדרת. כואב הלב על תומאס, ושהפנתרס – ב'דרום' המסורתי – מחתימה את ריד זוהי חדשה לא פשוטה כלל.
תודה גדולה על טור מצויין
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:54:17כבוד גדול לקרוא תגובה כזאת ממך 🙂
תודה רבה!
ג'ו פלאקה
3 אוק 2018 16:29:23אני מקווה שתקשיבו לי בהימורים פעם הבאה.
היריבות הייתה ונגמרה בין בריידי לפית'ון,
הקולטס כבר לא קבוצה רלוונטית מאז הגעתו של לאק.
ליבון בל הוא ממש לא פראייר, מדובר ברץ הטוב בליגה ואחד שיכול להפוך גם את ביג בן השמן לבלתי עציר כי הוא םותח לו את כל המשחק.
שחר דלאל
3 אוק 2018 16:56:01נגעת בנקודה מעניינת בנושא פיטסבורג.
בניגוד למחליף שלו (שמשחק טוב מאוד) בל מסוכן גם במשחק המסירה וגורם להגנה לחשוב יותר, להיות יותר הססנית ולא להמר מול הסטילרס. מפתיחת העונה מדובר בהתקפה יותר חד גונית שקל לנחש אותה ואנחנו רואים את זה בתוצאות.
חנן
3 אוק 2018 18:40:24תודה רבה על הסיקור המעולה!
עמיר פז
4 אוק 2018 06:17:17נהניתי לקרוא את המאמר והתגובות. נראה לי שראוי להקדיש לסיטואציה של בל מאמר שלם. אני כמובן בצד שלו
מנחם לס
5 אוק 2018 04:45:04כבר 3-21.
כולנו קברנו את הפטריוטס TOO EARLY!
מנחם לס
5 אוק 2018 05:40:23האדלמן הקטן הזה – איטי והכל – אף פעם לא ניגמר! כל זמן שהוא, גרונקובסקי, ובריידי משחקים, הפטריוטס מסוגלים לנצח כל קבוצה.
מנחם לס
5 אוק 2018 05:42:25רק הזכרתי גרונקובסקי, והוא תפס כג=דור מצויין ליד ה-5 של הקולטס אבל טאקל מהצד הוציא לו את הכדור לאיבוד כדור. 10-24
מנחם לס
5 אוק 2018 05:55:09וואו. 17-24
מנחם לס
5 אוק 2018 06:03:55איזה TD נהדר (בריידי לגורדון)!!! 17-31
Kidd
5 אוק 2018 11:24:17לפחות לאק חזר! כיף לראות
Smiley
5 אוק 2018 11:37:55טום בריידי פשוט אדיר. כמה קור רוח יש לבנאדם
פינגבק: חזרה למסלול: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל | Hoops
פינגבק: כל הקדושים: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל | Hoops