האם מישהו מלבד הווריורס יכול לעצור את השושלת של גולדן סטייט? – ראמונה שלבורן / תרגום Smiley

האם מישהו מלבד הווריורס יכול לעצור את השושלת של גולדן סטייט?

ראמונה שלבורן / ESPN

יוני 10, 2018

מאמר מקורי: http://www.espn.com/nba/story/_/id/23741634/2018-nba-finals-anyone-catch-golden-state-warriors

קליבלנד – זמן רב לאחר שהגולדן סטייט ווריורס הוצגו כאלופי ה-NBA בפעם השלישית בארבע העונות האחרונות בליל שישי, לצוות התפעולי של המשחק בקוויקן לואנס ארינה היו כמה משימות אחרונות וקשות לעבור עליהן.

בגלל שסדרת הגמר הייתה קצרה, והמשחק האחרון היה לא ממש תחרותי, מכונות הבעירה של להבות האש, הנמצאות ליד המסך הענק הנמצא גבוה מעל המגרש, היו צריכות לגמור את יתרת הדלק שלהן לפני שמכבים את האורות בארינה ועונת ה-NBA מסתיימת לקיץ ארוך של חוסר וודאות.

כאשר השחקנים והמאמנים של הווריורס חוגגים בחדר הלבשה, להבות אש הבזיקו מבעד ללוח התוצאות לעבר משפחותיהם והחברים שהיו על הפרקט. קינה אחרונה של כעס וריקנות מהקאבלירס וכל מועדון אחר שניסה ונכשל להדיח את הווריורס במהלך ארבע השנים האחרונות.

"וואו, זה הרגיש כמו הסצנה האחרונה מ'ממשחקי הכס'" אמרה מרגוט, אשתו של מאמן הווריורס, סטיב קאר, כשהיא מתייחסת לסצנת הקרב המפורסמת בעונה ה-7 של להיט הטלוויזיה של HBO, כאשר הטוענת לכתר הברזל, דיינריז טארגרייאן, נכנסת במעופה על הדרקון יורק האש שלה כדי להרוס את צבאותיו של לאניסטר. אנלוגיה נהדרת, למרות שהדרקון היה הרבה יותר אפקטיבי.

הלהבות הללו, כמו יתר הלהבות של יתרת 29 הקבוצות ב-NBA כובו על ידי גולדן סטייט העונה, כאשר הן גם לא ממש הזיזו להם.

נכון, לקאבלירס הייתה הזדמנות לנצח שניים מתוך ארבעת משחקי הגמר. אבל זה היה רק בגלל גאונותו של לברון ג'יימס. ואפילו אז, לא היה זמן כלשהו בו הווריורס באמת הרגישו מאוימים בסדרה הזו.

יוסטון רוקטס לקחו אותם ל-7 משחקים בגמר המערב ואולי אף היו מצליחים לגבור עליהם אילולא הפציעה של הרכז שלהם, כריס פול, אשר נפצע בשריר ההאמסטרינג שלו במשחק 5. כמו כן, הווריורס יכלו לנצח את הסדרה הזו בחמישה משחקים אם ה-MVP לשעבר של הגמר, אנדרה איגואדלה, לא היה מחמיץ את רוב המשחקים עקב פציעה ברגלו. ואפילו כאשר הווריורס התמודדו מול הדחה, ההרגשה תמיד הייתה שהם ינצחו, אם הם פשוט ישחקו ביכולתם הרגילה.

לגולדן סטייט היה יותר כישרון, יותר עומק, יותר הילה ויותר ניסיון מכל קבוצה אחרת בליגה – אולי אי פעם. זה העניין מאז שהווריורס צרפו את ה-MVP, פעמיים ברציפות, של סדרת הגמר, קווין דוראנט, לקבוצה שכבר ניצחה 73 משחקים בעונה לפני שתי עונות.

"אנחנו עם הרבה תחמושת, ואני לא מפחד לומר זאת", אמר סטיב קאר.

האתגר של קאר השנה היה לא לרתום את הכישרון הזה או להבין איך להשתמש בו. האתגר הפעם הגיע מפנים. היריב הכי קשוח של הווריורס השנה היה הם עצמם. האם המוטיבציה שלהם יכולה להישאר גבוהה תוך כדי העונה הרגילה הארוכה? האם קאר יכול להזכיר להם שעליהם להיות אסירי תודה על הזכות לעשות היסטוריה, ולא להשתעמם או להתרעם על חובותיהם להשגת הגדולה הזו?

"כנראה המסע הכי קשה שהיה לנו", אמר גארד הווריורס, סטפן קארי. "עברנו רבה השנה, מנטלית ופיזית, כדי להגיע לקו הסיום".

בעיות מהמעלה הראשונה, אם להיות בטוחים. אבל שום דבר לא משתווה לבעיה שגולדן סטייט יצרו עבור שאר הליגה.

בעלי הוויריורס, גו לייקוב, ידוע בזכות הרבה דברים בעסקים ובחיים. אבל כבעלים של קבוצת כדורסל, הוא מוכר בזכות מה שאמר לניו יורק טיימס שהוויורס "מקדימים בשנות אור" במונחים של תרבות, תהליך וכישרון.

הווריורס לא רק בנו את הקבוצה הזו שתהיה מוכנה לרוץ כמה דורות, בקיץ מטורף אחד. הם בנו זאת מבפנים, אם בחירות דראפט מושכלות, התשתית הנכונה תחת נשיא הקבוצה, ריק וולטס, והתבונה בהדרכתו של קאר.

"חיינו ונשמנו זאת בכל יום", לייקוב אמר. "תכננו מה אנחנו הולכים לעשות ובתקווה שנעשה את ההחלטות הנכונות. לא תמיד זה נעשה. אבל אני חושב שההיסטוריה עד עכשיו הוכיחה שעשינו החלטות טובות".

החלטות טובות כמו בנייה סביב קארי, עם הארכת חוזה של 43 מיליון דולר שנותן גמישות ניהולית, למרות היסטוריית פציעות הקרסוליים שלו מוקדם יתר בקריירה. או להיות ממושמעים בשמירה על מקום בתקרת השכר לקראת קיץ 2016, כאשר חוזה הטלוויזיה החדש נכנס והעיף את תקרת השכר גבוה. או מניעת הטרייד של קלי תומפסון עבור קווין לאב ב-2015. או מציאת בחירת סיבוב שני כמו דריימונד גרין שהפך מאוחר יותר לסופרסטאר ולשחקן ההגנה של השנה.

כל המהלכים הללו אפשרו להם להוסיף את דוראנט לקבוצת 73 הניצחונות ולהפוך מיקירי ה-NBA לנבלים של הליגה.

"פגישת הבעלים [של ה-NBA] ההיא, ביולי לאחר שהשגנו את קווין, הייתה מאוד קשה", לייקוב אמר. "הרגשתי שרודפים אותי באופן אישי על ידי הבעלים האחרים".

לייקוב מבין באופן ברור מדוע בעלי הקבוצות האחרות והאוהדים מסביב לליגה מתרעמים לגביו ולגבי הווריורס למרות שהם מעריכים את השושלת שהם השיגו. אבל אם שואלים אותו לגבי מעט וויתורים, או אפילו לגלות סימפתיה, זה לא הולך לקרות.

"אנחנו לא יכולים לדאוג לגבי זה", הוא אמר. "העבודה שלנו היא לנצח. העבודה שלנו היא לפעול בצורה הטובה ביותר עבור האוהדים שלנו ועבור השותפים שלנו והארגון שלנו".

"האמת היא, אנחנו צריכים לשמור על העשייה הזו. אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. אנחנו חייבים להתחיל לעבוד על השנה הבאה כבר מעכשיו".

במילים אחרות: אין רחמים.

תראו, לייקוב דבק בדוקטרינת איין ראנד של אידיאולוגיה של שוק חופשי קפיטליסטי. פילוסופיה של הסופרת רוסיה-אמריקאית שנקראת, "the virtue of selfishness" ("מעלת האנוכיות").

"כל אדם הוא סוף של עצמו", היא כתבה ב-"Atlas Shrugged" ("מרד הנפילים"), שזכה בפרס נובל ב-1957. "הוא קיים עבור התועלת של עצמו, וההישגים שיביאו לו את האושר הרב הם המטרה המוסרית העיקרית".

כשהוא מסור לתפיסת העולם הזו, לייקוב קרא לשני כלביו בשמות ג'ון גלט והאוורד רורק, הדמויות המרכזיות ביצירותיה של ראנד.

ב-2016, לאחר שהקאבלירס חזרו מפיגור 1-3 בסדרה כדי לנצח את הווריורס בסדרת הגמר, לייקוב אמר שלקח לו 30 דקות כדי להתגבר על ההפסד ולהתחיל לחשוב כיצד הקבוצה יכולה להשתפר בשנה הבאה.

"כאשר מישהו אחר מנצח או מבצע בצורה טובה יותר, אבא שלי לא חושב, 'אה, זה לא הוגן'", אמר עוזר ה-GM של הווריורס, קירק לייקוב. "הוא ישר מכוון ל'כיצד אנחנו יכולים לנצח אותם?'"

"אם אתם לא רוצים להפסיד, תהיו טובים יותר. אל תתלוננו על כך, תעשו משהו לגבי זה".

קירק לייקוב אמר שהוא אכל צהריים עם אבא שלו בשישי בצהריים לפני משחק מספר 4 וכל מה שהוא רצה לדבר עליו היה הדראפט שהולך להגיע ומה הקבוצה יכולה לעשות כדי להשתפר בעונה הבאה.

"הוא הולך להיות באמת שמח במשהו כמו החמש דקות הבאות", קירק לייקוב אמר. "ואז הוא הולך לצרוח עלינו לגבי הדראפט. זה מה שהוא עושה בשבוע האחרון".

למרות שככל ששושלת הווריורס נבנתה על ההומניות של קאר ושמחת החיים של קארי, המסירות חסרת הרחמים להשתפרות של לייקוב היא גם כן גורם עיקרי בתרבות.

זה מה שהופך את הדומיננטיות של גולדן סטייט לסיפור על כך שיתר קבוצות ה-NBA נכשלות במרדף אחריהם מכיוון שהווריורס מתגברים על המכשולים שלה עצמם וקובעים לעצמם את רף המצוינות שאף קבוצה אחרת לא יכולה להשתוות אליו.

כמה קבוצות ניסו להעתיק את הסגנון של הוורירס בכך שבחרו שחקנים רב גוניים, היכולים לשחק בשני צדי המגש ומסוגלים לשמור על כמה עמדות בהגנה ולרווח את המגרש בהתקפה. אחרות הביאו מספר סופרסטארים לניסוי דמוי פרנקנשטיין בניסיון להתאים את עצמן לכמות הכישרון של הווריורס. קבוצות אחרות וויתרו על העונה הזו, בידיעה שייקח מספר שנים רק כדי לנסות להשיג את השחקנים ותקרת השכר כדי להתחרות עם הווריורס.

כפי שג'יימס ניסח זאת לפני משחק 4, "כולם מנסים להבין: איך מקבצים ביחד כמות של כישרון, אבל גם כאלו שיכולים להתמודד מנטלית עם גולדן סטייט?"

קשה לומר אם אחת מן הגישות האלו לבסוף תפיל את גולדן סטייט, או אם האימפריה של הווריורס תלויה רק בנפילה שתבוא מבפנים.

"אנשים תמיד מנסים להעתיק מאלו שמנצחים", לייקוב אמר. "זה יכול להיות או לא יכול להיות הדבר הנכון לעשות, בגלל שתמיד הדברים משתנים. אני חושב שיש להעריך מחדש בכל שנה ולראות מה רוצים לעשות בעתיד".

עבור הווריורס, זה הולך להתחיל להיות מאוד יקר, כאשר דוראנט, תומפסון וגרין מגיעים למצב של חוזים עצומים בשנים הקרובות. לייקוב אמר בשישי שהוא מתכוון להציע הארכות חוזה או חוזים חדשים לכולם בקיץ הזה.

"כל הדברים הטובים עולים ביוקר", הוא אמר בפשטות. "אנחנו הולכים לנסות להחתים את קלי ודריימונד על הארכות חוזה בקיץ הזה. הם הרוויחו את הזכות למה שהם רוצים, אולי הם רוצים לחכות עד שיהפכו לשחקנים חופשיים. אני לא יכול לשלוט בזה. אבל נעשה ככל שביכולתנו על מנת לשמור אותם".

"הוכחנו שאם אנחנו חושבים שאנחנו מתחרים על האליפות, אנחנו נשלם מס מותרות. אף אחד לא רוצה להיות, אבל אנחנו מצפים להיות. כל מה שאני יכול לומר לכם הוא שאנחנו הולכים לשבת ולעשות את התכניות שלנו על כיצד אנחנו הולכים לשפר את הקבוצה בעתיד ואיך נסדר את עצמנו בעתיד. וזה יכול ללכת במספר דרכים שונות".

ישנו ניצוץ של תקווה עבור שאר הליגה בהודעה האחרונה.

"זה יכול להיות במספר דרכים".

לעת עתה, זה לא ממש טוב לכל קבוצה אחרת או סופרסטאר המחפש אחר התואר לאחר עוד עונה של דומיננטיות מצד הווריורס.

זה גם מה שהפך את הריצה הרביעית כל כך מייגעת ומסוכנת בהשוואה לשלוש הראשונות. היו מלא פעמים אשר זה נראה שהווריורס לא יוכלו לכוון לגישה הנכונה ולכוחות אשר יחזירו אותם לרמת האליפות שלהם.

לאחר הפסד לאינדיאנה באפריל, בו נראה כי הקבוצה רדומה, קאר תהה בפומבי עם הקבוצה שלו צריכה להיות מודאגת. זה לא ממש התקבל בצורה טובה אצל השחקנים, וקאר לאחר מכן חזר מהצהרה זו.

קאר וה-GM, בוב מאיירס, נפגשו באופן פרטי לאחר ההפסד באינדיאנה ושוחחו מה אפשר לעשות כדי להרים את הקבוצה מהתרדמת של סיום העונה.

"אמרתי לסטיב, בגלל שהוא כעס לאחר אינדיאנה, 'אנחנו צריכים לתת להם את היתרון שבספק. הם הרוויחו זאת'", מאיירס אמר. "האם דאגתי? המחשבה הראשונה שלי הייתה, 'כן', אבל מחשבתי השנייה הייתה, 'האם הם כבר אכזבו אותנו?'"

קאר כבר לחץ על כל כפתור אפשרי עליו הוא יכול היה לחשוב במהלך סיום העונה הרפוי של הקבוצה, שהסתיים עם 10 הפסדים ב-17 המשחקים האחרונים. אם הווריורס עמדו למצוא את דרכם בחזרה, זה היה חייב לבוא מבפנים.

הם היו חייבים להילחם עבור זה ולהילחם דרך זה, ללא התרגשות השמחה שהם הרגישו כאשר כל זה היה חדש.

"לעשות את אותו הדבר שוב ושוב מחדש. זה קשה לתת את הכל בכל לילה", גרין אמר, "אבל אנחנו נהנים להתרות. אנחנו נהנים מהתחרות".

זה היה אותו הדבר עבור כולם. קאר נלחם בשקט בבעיות הבריאות שהיו לו בשלוש השנים האחרונות. דמיינו מגרנות בכל יום מחייכם ואולי תקבלו תחושה לגבי איך קאר סבל בגלל דליפת הנוזל שיש לו בעמוד השדרה. ההבדל היחיד בעונה הזו הוא שהוא למד להתמודד עם זה טוב יותר, ורוב האנשים הפסיקו לשאול אותו לגבי זה.

מאיירס עבר ניתוח לתיקון הלברום בירך שלו ובילה את מרבית הפלייאוף כשהוא צולע. בשנים עברו, שחקן העבר של UCLA היה שומר על הקשר שלו למשחק בכך שהוא היה משחק עם המאמנים והצוות. אבל הוא לא יכול לעשות כך עד ספטמבר בגלל החלמתו, ככה שהוא יכול רק לצפות באחרים משחקים.

לאחר משחק מספר 1 ביוסטון, מאיירס, קאר ושחקן השנה השנייה, הפורוורד פטריק מקאו, ישבו ביחד ליד המגרש בזמן שיתר הקבוצה מתאמנת. באפריל, כולם הלכו לישון כאשר הם לא בטוחים אם מקאו אי פעם יוכל ללכת שוב בגלל הנפילה המפחידה במהלך המשחק מול סקרמנטו.

המשחק נלקח מכולם, שמחה הוחלפה בכאב. ועדיין הם היו שם, יושבים ביחד לצד המגרש כאשר הקבוצה מעלה הילוך לקראת הגמר, נותנים דחיפה לעבר האליפות.

"כאשר יש לך משהו שאתה נרגש לגביו כאשר אתה מתעורר בבוקר", קאר אמר. "ויש לך משפחה נפלאה כמו שלי יש, אז זה שווה כל רגע".

שבוע או יותר מאוחר יותר, מאיירס ואשתו קיבלו את ילדתם, שהיא השלישית, שנולדה אל העולם.

שלושה שבועות מאוחר יותר הווריורס הוסיפו אליפות שלישית בארבע שנים לארון הגביעים. הם חגגו באותו הבניין באותה המסעדה – מסעדת הסטייקים של מורטון בקליבלנד – כפי שהם עשו באליפות הראשונה ב-2015.

כל כך הרבה השתנה מאז השנה הראשונה. גם עבור הווריורס וגם עבור הליגה. ועדיין הייתה מתיקות מתאימה.

"זה כמו הילד הראשון, אין שום דבר כמו זה", מאיירס אמר בהשוואה לריצות האליפות. "ואז מנסים להשיג עוד".

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. קודם כל, תודה על התרגום.
    דבר שני, דוטורינה שמוקטורינה, לווריורס פשוט היה מזל.
    הם מנוהלים נכון, ובחרו מעולה בדראפט, אבל זהו.
    המזל הגדול שלהם הוא לפגוש את דוראנט בסיטואציה מספיק טובה, ושהוא קאפקייק מספיק כדי לוותר על שכר בשביל אליפות בקבוצה שהיא כבר אלופה, כנ"ל קאזינס.
    זה הפך אותם לבלתי פגיעים וחסינים מפציעות, וחיסל את התחרות שלהם באותה ההזדמנות.
    אז נכון שצריך להיות חכמים מספיק כדי לנצל את המזל, אבל זה לא שהם ממש תכננו להביא את דוראנט או להשיג את קאזינס.

    1. נתן, אם כבר המזל הגדול שלהם זה הקרסוליים של סטף קארי שאם לא היו מפתיעים את כולם בעמידות (היחסית) שלהם הווריירס הנוכחית לא הייתה קיימת…

      1. כשאתה יכול לנוח ולהבריא, מבלי שהקבוצה תאבד נצחונות, יותר קל לשמור על הקרסוליים.
        הווריורס מנסים להראות שהשגת דוראנט היתה מתוכננת, סתם מזל לדעתי.

        1. לדעתי אם אתה שואל אותם מה הם מעדיפים: לנצח את האליפות של ה-73-9 או לקבל את דוראנט, הם בוחרים באליפות של ה-73-9.

          הם קבעו שיא לניצחונות בעונה שכלמה שיזכרו מזה שהם איבדו יתרון 3-1 ללברון בגמר והפסידו את האליפות

    2. סמיילי תודה רבה על התרגום.
      נתן : מזל ? אתה בטוח??
      לבחור את סטף 7 דריימונד 35 וקליי 11 זה מזל?
      לזרוק את מונטה אליס הכוכב של הקבוצה כנגד כל הלחץ מהקהל ולאמר שכוכב העתיד הוא סטף? ללכת עם הבחירות שלך עד הסוף לטפח אותם ולהפוך אותם לתזמורת שמנגת בצורה כל כך מושלמת גם כיחידים וגם כבודדים זה מזל? לא להתפתות לעשות על אף אחד מהם טריידים כל השנים. להיות מודח על ידי הקליפרס בפליאוף ולהישאר עם אותו הרכב? לבחור בסטיב קר זה מזל? לעשות עונה הסטורית שאפילו הבולס לא עשו זה מזל? לזהות את הסיטואציה המחורבנת של דוראנט עם ראסל ב okc וללכת אליו בכל הכח זה מזל? תכלס ללוחמים יש היום שחקן מספר 1-2 בליגה בכל עמדה על המגרש 3 מצמיחה אורגנית (שחקנים שהם בחרו וטיפחו ) ו 2 מהשוק החופשי. נראה לי יחס סביר.
      זה לא נראה לי בכלל כמו מזל נתן. זה נראה לי יותר קרוב למדע. אפילו מדע מדויק. כן היה גם קצת מזל את זה תמיד צריך.
      אני לא יודע אם אתה אוהד לברון או לא אבל עם יד הלב. לברון לא עשה את אותו דבר שדוראנט עשה? הוא התחיל את זה. עבר לקבוצה שלא היתה אלופה אמנם אבל בנה הרכב של שלושה אולסטארים. קבוצה שמיידית מועמדת מספר 1 לאליפות.
      תשמע נתן . אני לא יודע אם אתה אוהד לברון אבל אני מנחש שכן. כי כל הביקורת על הלוחמים ודוראנט וענייני ה"מזל" וה"קפקייק" זה בעצם אוהדי לברון מתוסכלים שהיו מתים כבר שהוא יעבור את מייקל והקבוצה הזאת ודוראנט פשוט גמרו לו את הסיכוי לקחת עוד אליפויות וככה אין סיכוי . לא?
      מזל נתן? מזל??

      1. כולם ידעו שקארי טוב רק זה היה הימור על הקרסוליים שלו. הימור = מזל

        אף אחד לא לקח את דריימונד עד המקום ה-35, כולל גולדן סטייט שהעדיפה אחרים לפניו. אף אחד לא באמת ידע מה ייצא ממנו = מזל

        קליי היה מועמד לטרייד, למזלה של הקבוצה הצד השני היה גרידי מדי = מזל

        המעבר של דוראנט = בעקבות כישלון נדיר של אוקלהומה במשחק 6 = מזל. פלוס, "קשרי הידידות של הקבוצה עם דוראנט" – זה כבר לא מזל, זה גובל בדברים שאסור לעשות ב-NBA

        איך אתה כותב?
        "אני לא יודע אם אתה אוהד לברון אבל אני מנחש שכן. כי כל הביקורת על הלוחמים ודוראנט וענייני ה"מזל" וה"קפקייק" זה בעצם אוהדי לברון מתוסכלים שהיו מתים כבר שהוא יעבור את מייקל" –

        זה נקרא השלכה קלאסית. זה אתה, אתה הלברון-הייטר, שהפך למליץ יושר של העגלה הראשונה שמצאת כנגד לברון. אתה עושה את זה בעשרות אם לא מאות תגובות. אל תבוא עכשיו בתור איזה אנליסט של גולדן סטייט. אתה שונא את הגורילה השחורה וזה בסדר. יש עוד רבים.

        1. אם יש דבר שאני ממש אבל ממש לא זה לברון הייטר. אחלה שחקן מזל שלנו שיצא לנו לראות אותו. אבל ההצגה הכי טובה בליגה מזה שנים רבות אלה הלוחמים ודוראנט וסטף בראשם. אהה כן .
          . תמשיך לקרוא לדוראנט- 4 פעמים מלך הסלים של הליגה – שחקן מושלם (בעייני יותר מלברון אפילו) קפקייק. זה נקרא הייטר. נ.ב. אהההההההה אז כל הדברים האלה שקרו זה פשוט מזל. מזל. מזל. זריקת מטבע אחרי זריקת מטבע יוצא רק צד אחד. מזל. אתה יודע מה ההסתברות שזה יקרה? 1. אבל יש לפניו 0 נקודה ועוד כמה אפסים.

        2. לברון בעייני הוא אדם שהגיע משום מקום מהרקע הכי נוראי שיכול להיות . שגדל בלי אבא שעבר בן בתים יחד עם אמא שלו כי לא היה לו כסף ועצם העובדה שצמח ונהיה מה שנהיה הוא סוג של נס צריך המון אופי בשביל זה הוא היה יכול בקלות לגמור במקומות אחרים לגמרי. לכן אני תמעד נותן לו הנחות על השחצנות וכ' אף אחד לא יכול להיות מושלם. בחיים לא תשמע אותי קורא לו השיקוץ אני מעריך אותו מאוד כשחקן וגם כאדם עם התרומות עם הדאגה לילדים שלו. אבל כמו שאני לא מקטין אותו אני לא סובל את האוהדים שלו שמקטינים את כל האחרים .. שחקנים נפלאים כמו KD סטף וכ' או שיורדים על מערכת מצויינת כמו זו שנבנתה בגולדןמסטייט. ולא מה לעשות בעייני הוא לא השחקן הכי טוב בליגה למרות שבשנים האחרונות במיוחד וולמרות שלא זכה באליפויות הוא משחק נפלא. אבל עדין כדורסל זה משחק קבוצתי וכנראה שהכשלון שלו הוא בכך שהוא לוקח יותר מידי על עצמו.
          ואם תסתכל אחורה תדע שככה חשבתי תמיד. כשאני קורה תגובות שקוראות לו השיקוץ זה מעצבן אותי ממש. למרות שפה ושם זה מצחיק הסגנון של האשך ודומיו. זהו מקוה שהעניין הובהר.

  2. תרגום מושקע ויפה עבור הרבה בולשיט. כמו להסביר כמה זה בעצם קשה להיות בריא ועשיר ולשמור על הנכסים.
    לגולדן סטייט היה הרבה מזל, פירצה בתקרת השכר ואופי של קאפקייק אחד כדי להעמיד קבוצה יותר מדי חזקה עבור יתר הליגה. חזקה כמו הדרים טים, רק ששמה אף אחד לא הולך ומפליץ קלישאות מאיין ראנד. ה-הרבה יותר חזק הוא פשוט הרבה יותר חזק, נקודה.

  3. 1. מי שלא מעריך עבודה קשה, ניהול נכון וכישרון , אומר "מזל" . זה מתייחס למגיבים מעלי.
    2. אני לא אוהב את איין ראנד והפילוסופיה שלה . אדם לאדם זאב היא גישה מגעילה לחיים. אם הייתי לייקוב הייתי נותן שמות אחרים לכלבים שלי. אבל כמובן שהצרות והקנאה של הקבוצות האחרות הם לא מעניינה של
    ג"ס . הלוחמים עושים מה שהיתה עושה במקומם כל קבוצה אחרת – לנסות להמשיך להיות הטובים מכולם .

  4. צריך שילוב של התנהלות נבונה ומזל.
    ונסיבות זה גם מזל
    מזל לא עובד לנצח ואי אפשר לקנות אותו בכסף…. הנפילה תגיע 🙂
    תודה על התרגום המשובח

    1. המזל מגיע לכולם סטטיסטית בצורה שווה מי שניראה בר מזל הוא האחד שיודע איך להישתמש בו נכון וכאן תרבות אירגונית עוזרת

  5. תודה רבה סמיילי.

    את מה שיש לי להגיד על הלוחמים כבר אמרתי
    http://www.hoops.co.il/?p=131689

    עוד מילה – הציטוטים של איין ראנד פופולריים מאד בשנים האחרונות, אבל הפרשנות שלהם בדרך כלל פשטנית מדי לטעמי. הספרים אומרים הרבה מעבר ל"אדם לאדם זאב", ולקחת משפט כזה או אחר, להוציא אותו מהקשרו, ולהיתלות בו על מנת להצדיק אגואיזם ואינדיבידואליזם קיצוני, זו פשוט הטעיה או שגיאה. להבנתי, ראנד דווקא הייתה מבקרת את ראסל, למשל, על סגנון משחקו ומברכת את אופי המשחק של הלוחמים.

      1. זה ארוך, אבל הווארד רורק למשל הוא בן אדם מאד לא אנוכי, לא רודף תארים אישיים משום סוג שהוא, ומשתף פעולה עם אנשים אחרים (למשל בפרויקט הדיור המוזל), על מנת להגיע להישגים יוצאים מגדר הרגיל (אבל שוב, כאלה שלא הוא מקבל עליהם את הקרדיט). זה פרופיל שיותר מזכיר לי את טים דאנקן או איגי מאשר את ראסל או מלו.

        אם כבר התחלנו עם דאנקן – הביג פונדמנטל לגמרי דומה להווארד רורק בכך שהוא עושה את מה שצריך ויעיל ולא את מה שנחשב יפה. הדיונים של רורק בתחילת הספר, באוניברסיטה, מאד ממחישים את זה – הוא שואל את המרצה מדוע צריך לשמור על הסגנון הקלאסי, למרות שהוא נוצר עקב מגבלות טכנולוגיות שאפיינו את העידן הקלאסי אבל נפתרו לאחר מכן. למרצה אין תשובה טובה. כמו שלמלו וראסל אין תשובה טובה ללמה צריך להמשיך עם הבידודים.

        1. אני לא כל כך אוהב את כמעיין המתגבר כספר, בגלל שכדי לדחוף את הרעיונות שלה, ראנד הפכה את הדמויות שלה לסופר חד מימדיות. מי שהיא שונאת יהיה הנבל הכי גרוע שההיסטוריה ראתה וההיפך. מבחינה רעיונית זה כבר מורכב מדי לפה.

  6. 1. בלי שום קשר לאיין ראנד – מעולם לא נתקלתי בבעלים שוויתרו על הישגים כדי שהליגה תהיה יותר שיוויונית, וזה יהיה מגוחך אם מישהו יתחיל בזה. נכון שתיאורטית בטווח הארוך חיסול תחרות יביא להורדת הכנסות של כולם, אבל הליגה שרדה את הדומיננטיות של כל כך הרבה קבוצות, שלא נראה לי שזה הולך לקרות.

    2. לג"ס היה גם מזל, אבל להניח שזה היה הגורם העיקרי זה בולשיט.

  7. אחת הסיבות להצלחה של הסלטיקס הגדולה בשנות ה60 הייתה חילופי הדורות שם. בהתחלה הובילו את הקבוצה קוזי ושרמן לאחר מכן ראסל הייסון וסם ג'ונס לבסוף ג'ון אבליציק ועוד כמה שחקנים טובים לקחו את הפיקוד בעיקר ב68 ו69 . לדעתי הפתרון הכי טוב הוא טרייד על קליי תומפסון שיביא שחקן חדש ורעב שלא זכה עוד באליפות ויכניס רוח חדשה לקבוצה .

    1. למה להטריד את קליי ? הוא צעיר מסטף ודוראנט ולא פחות רעב מהם .
      ברור ש-29 קבוצות היו מאושרות לקבל אותו אליהן , אבל זה לחלוטין לא האינטרס של ג"ס .

  8. תודה סמיילי על התרגום , בקיץ הבא יוכרע עתידם של הלוחמים כי אם דוראנט ותומפסון יחליטו לעזוב הם יצטרכו לחשב מסלול מחדש . לגבי העונה הנוכחית ברור לכולנו כאן באתר מי יהיו האלופים השנה .

  9. תרגום מעולה, תודה
    לא מזל (אם כי יש להם הרבה מזה, כמו לכל קבוצה גדולה) ולא בטיח. גס הוקמה בעזרת חשיבה נכונה ובעיקר אופי נכון של כוכבים, צוות אימון ובעלים. תחשבו על שאקובי, על הפירוק של הטריו של אוק', ועל עוד מיליון תסריטים כאלה. לא יהיה קל לשחזר כזו קבוצה, בעיקר בגלל המרכיב האנושי

  10. אני חושב שבכדורסל וב-NBA בפרט יש היררכיה והסוויט נאמבר לקבוצות גדולות הוא 3 סטארים לרוב. ככה שבקבוצה כמו גולדן שיש בה היררכיה של סטארים שברור שדוראנט וקרי הם 1 ו-2(לא ברור מי זה מי) ואז קליי ואחריו דריימונד ומוסיפים את קזינס… אז קזינס אמור להיות אופציה 4 או 3 אפילו ולדחוק הצידה את דריימונד בוודאות ואולי גם את קליי. לדעתי יש סיכוי טוב שלעונה אחת זה יעבוד והם יקחו כנראה את אליפות 2018/19 וכמה שהסיכוי גבוה שהם יקחו את האליפות הזאת ככה הסיכוי גבוה שהם יתפרקו וזה לא ימשיך זמן רב לאחר מכן. אם קזינס יתן עונה טובה הוא ירצה חוזה מקס וקליי כנראה ימאס במצב הזה וירצה להיות טופ דוג במקום אחר או לפחות מספר 2(לייקרס?) וככה זה יגמר.

    1. אם קאזינס מראה שהוא בריא, הוא בוודאות הולך על החוזה הגדול. אין פה שאלה בכלל.

      השאלה אםהוא בריא ואיך הוא חוזר מהפציעה.
      זאת שנה סופר חשובה לקאזינס כי הוא משחק על החוזה הגדול הבא שלו ועל המשך הקריירה שלו

  11. יש כאן כמה ששמים את רוב המשקל בהצלחת ג"ס על עלילת המזל וזה ממש לא הדבר העיקרי.
    ברור שהמזל חיבק אותם ,בעיקר באליפות הראשונה עם כל הפציעות של היריבים בדרך לטבעת,אך לומר שזה הדבר העיקרי בשושלת זה כבר נשמע מטופש.

    ג"ס בנו עצמם דרך הדראפט ,זה הבסיס העיקרי ואיתו הם גם לקחו אליפות ,זאת אומרת שהארגון (המנהל המקצועי והסקאוטים עשו עבודה מצוינת בלמצוא את גרין בבחירות הנמוכות,בלהמר על קארי הסרדין הפציע…).
    על הפרוייקט הבא שלהם הם כבר התחילו לעבוד במהלך עונת 2016 כאשר הם מתיידדים עם דוראנט (בעיקר גרין) ומשפיעים עליו בהחלטה (זה פרוייקט ולא מזל…אוקי אולי טיפה של מזל).
    ברגע שהם השיגו אותו הם הצליחו לפרק את האיום העיקרי לאליפות (אוקי סי) והכפילו את הכח שלהם על זה של שאר הליגה.

    עלילת המזל חייבת להיות נוכחת באליפויות והצלחות אך היא לא הדבר העיקרי.
    אוקי סי למשל היית אמורה להיות הג"ס של השנים הללו עלפי הכישרון של הארדן ראסל ודוראנט ואיבקה וכו'..אך בשונה מהארגון של ג"ס אוקי סי לא הצליחו לשמור על מה שנפל לידה,המזל וטביעת העין של המנהל המקצועי הנחיתו בקבוצה 3 mvp בגילאים כמעט זהים ובמקום להפוך למפלצת הבעלים החליט לפרק את החבילה (בשונה מבעלי ג"ס).
    מה שעצוב בכל הסיפור של אוקי סי זה שהבעלים התקמצן לשלם להארדן מיליונים בודדים והיום הוא משלם מאות על חריגה בשכר.

    1. לדעתי כללית נגעת בנקודה החשובה. אחרי שבנו לעצמם שם הם מגנט לשחקנים שרוצים טייטל ומוכנים להתפשר. ראו דוראנט ובוגי.
      האם התגובה הזו תראה אור אחרי שכל האחרות שלי מהיום לבד צהדיברור בתרד של הלייקרס לא התפרסמו?

  12. רק גולדן. השובע המנטלי יכריע אותם בעוד שנתיים וגם גיל השחקנים.

    בשנתיים הקרובות בלי פציעות של הטריו לא רואה מישהו לוקח להם אליפות לצערי (מקווה לטעות).

    בלי קשר AD מוכן לפתיחת העונה: אני השחקן הטוב בליגה בראיון ל"תאגיד".

    התאגיד הקשה: יותר מדוראנו ולברון? כן.

    http://www.espn.com/nba/story/_/id/24965429/anthony-davis-says-best-player-league

  13. הכל תלוי בבריאות של קרי ודוראנט. אם הם בריאים בפליאוף ועוד עם קאזינס. הסיפור גמור. ושוב יש לי בעיה להעלות תגובות מהלפטופ בבית. האתר לא מקבל גם תגובות רגילות בלי לינקים…
    נשלח מהסלולארי

  14. יש היום מספיק מחקרים שמראים שהמזל הוא מרכיב *עיקרי* בכל ארגון מצליח (כן. גם בכל השושלות האחרות, המזל שיחק תפקיד עצום).
    מספיק לקרוא את הספר "לנצח נבנו" בראיה של היום כדי להשתכנע. אנחנו מייחסים הרבה מדי חשיבות להשפעה שיש לנו על מהלך האירועים.
    כבר נכתב כאן רבות על זה שבעידן אחר, עם חוקים אחרים ושיפוט של הניינטיז – כנראה שגם עם "התכנית הגדולה" זה לא היה מצליח. ושילוב של נסיבות כמו הרצון של דוראנט להגיע וכו…
    יחד עם זה – כן צריך להצליח לנצל את המזל כשהוא נופל עליך, ואת זה הדאבס עשו כמו גדולים… ואו קיי סי לא.

  15. רכזים שנוספו לשוק עם החיתוכים לקראת צמצום הרוסטרים לתחילת העונה:
    ג'ארט ג'ק נחתך מהפליקנס
    טיילר יוליס נחתך מהווריורס

    גופה שנוספה לשוק: הניקס חותכים את יואקים נואה ופורסים את המשכורת של העונה הבאה על פני שלוש עונות (מה שמכשיר מקום לחוזה מקסימום בשוק החופשי של שנה הבאה)

  16. תודה על התרגום.
    ג"ס לקחה אליפות לפני דוראנט ויצאה ממינוס 3-1 כדי לפרק את אוק' סיטי ובכך "לאפשר" למזל להביא אליהם את דוראנט. מעבר לכך שהכל שם נבנה נכון, הם נהנים מאופי נדיר של קרי וקליי, בשילוב עם אופי "רע" (טוב) משלים מצד גרין. קר ולייקוב מספיק חכמים לנצל ולשמר את זה, כולל שילוב דוראנט – שילוב שעמד בניסיון קשה מול יוסטון.

    עם זאת, ראינו כבר שושלות שנבנו ממזל טהור והדוגמה הכי טובה היא מכבי של פיני-פארקר-שאראס. הקבוצה הזו כבר הודחה בפועל מהפיינל פור בתל אביב ורק צירוף אירועים בלתי נתפס מצד ז'אלגיריס – באדיבות טאנוקה בירד – הפכה את הקבוצה הזו שכשלה – לאימפרייה.

  17. ואווו איזה מאמר גרוע…
    אחרי חמש שורות בערך שדיברה לענין התחילה ולא סיימה להתחנף על עוד הצלחתי להמשיך לקרוא…
    אך הסבלנות לא החזיקה הרבה זמן …
    מנוהלים נכון?
    נוהלו נכון עד ההגעה של דוראנט מאז הם מוכרים בלבד.
    עכשיו מנוהלים בין גרוע לבין מכוער שאל את עומרי כספי.

להגיב על נתן לבטל

סגירת תפריט