המכשפים מוושינגטון – סקירה לפתיחת עונת 2019-2018 / שלהבת

ובכן, כביכול, העובדה שמר ג'יימס עזב את המזפח פותחת אפשרויות, הזדמנויות, וחלומות עבור אוהדי כדורסל הגברים בוושינגטון. נכון שג'יימס הדיח את וושינגטון שלוש פעמים ברציפות בשנים 2006-2008 בסיבוב הראשון. אך מאז, עשר שנים ארוכות שלא עולל מאומה לוושינגטון. אם כך, ניתן להגיד שרוב הכשלונות של הקבוצה בשנים האחרונות הם מכות עצמיות. השנה, המוטו הוא "די לתירוצים".

ג'ון וול הוא סמל הקבוצה, לטוב ולרע. אם כך, בעיקר עבורו המוטו הנ"ל הוא נקודת אלחזור בקריירה שלו. האם נראה את התחלת הנפילה ביכולתו (אה לה דריק רוז), או האם, במפתיע, נראה אותו מטפס לגבהים חדשים? התשובה לשאלה זו תקבע אם גם וושינגטון תטפס או תדרדר, או פשוט, בעקבות מזרח בינוני, תשאר בביצה הנוכחית, דהיינו, קבוצת אמצע טבלה קלאסית: מסוגלת לנצח כל קבוצה ביום נתון, אך לא מסוגלת לשמור על יכולת עלית לאורך זמן, או כשחושבים על כך, לא מסוגלת לשדרג את היכולת הקבוצתית בסיומי משחקים.

וכחושבים על כך עוד קצת, היכולת לסיים משחקים תלויה רבות בכימיה בין השחקנים, וביכולת המאמן לייצר תרגילים מוצלחים. קשה לראות איך שני הדברים האלו הולכים להשתנות בצורה דרסטית: המאמן הוא אותו חייכן לא יוצלח, והכימיה? ובכן, אני לא צופה מהפכות בתחום הזה, לצערי.

אבל, מה, המזרח הפך מהמזפח למזפחת, אז כנראה שעדיין הקבוצה תראה מספיק טוב, גם אם לא טוב מספיק.

אתם יכולים בקלות לקרוא בשלל אתרים כל מיני סקירות ותחזיות. אנסה לתת זווית קצת אחרת, אשר מתמקדת דווקא בשחקנים הפחות מוכרים בעליל, באנדרדוגים של וושינגטון. אותי הם הכי מרתקים, בתור מועמדים להיות X פקטורים בקבוצה אשר מושתתת יותר מידי על עיקרון הפירמידה. (להבדיל, למשל, מבוסטון, טורונטו, וסאן אנטוניו). ניגש למלאכה, אם כך.

ארבעת האנדרדוגים

Jordan McRae. 1

אתחיל דווקא איתו. כן. השחקן הדו-צדדי (דו"צ) החדש של וושינגטון מלהיב אותי במיוחד. אמנם הוא מגיע אחרי עונה שירצה לשכוח בבסקוניה, בא נפצע ועבר ניתוח בכתף. אמנם לא שיחק משחק NBA כבר כשנה וחצי, אבל בגיל 27, ועם טבעת אליפות הוא לא שחקן דו"צ הטיפוסי. הוא מביא ניסיון וקור רוח, ובעיקר יכולת להכניס את הכדור לחישוק, משהו שג'ודי "תפסו אותי על חם" מיקס לא הצליח לעשות שנה שלמה. עתה, שמיקס פסול מלשחק רבע עונה בגלל שימוש בסמים אסורים, נראה ש McRae קיבל את הזדמנות הפז שלו להיות המחליף של ביל. אני תולה בו תקוות גדולות, ומקווה שיזרח עד כדי כך שמיקס ישלח לקיבינימט (waived) והחוזה שלו יומר מדו"צ לחד"צ. למי שמפקפק שיצפה במשחק שבו שיחק 47 דקות וקלע 36 נקודות (שכקיירי נפצע).

בנוסף, כל שחקן שנבחר בדראפט ע"י סאן אנטוניו חשוד להיות שחקן אנדררטייטד ואני חושד שזהו המקרה גם כאן.

Devin Robinson .2

אמשיך בשחקן הדוצדדי השני, שגם לו אני צופה עתיד בליגה. רועי וינברג התלהב ממנו מצדק במהלך ליגת הקיץ, אתן לכם לטעום קצת:

על הנייר, לא ברור כיצד וכמה פרקט יראה. השחקן המאוד מוכשר ואתלטי הזה שיחק שנה שעברה סך הכל משחק NBA אחד, ושאר הזמן היה ב-G ליג כיוון שהוא יושב על משבצת עמוסה כאשר לפניו ברוטציה מוריס, פורטר, אוברה, ועתה, ג'ף גרין. אני מאוד מקווה שיקבל דקות כיוון שהוא פשוט תענוג לצפות ויכול להיות מחליף מצויין למוריס, בנוסף לגרין. מה גם שהאחוזים שלו ל-3 במכללות הגיעו ל-39%, טוב יותר מגרין, ובליגת הקיץ הגיע לממוצע של 19 נקודות ב-52% מהשדה.

3. Thomas Bryant

חדשות מרעישות (באמת) הן שיש עתה בוושינגטון סנטר שיכול לקלוע מהשלוש. במהלך שלא מובן לי לחלוטין, הלייקרס החליטו לחתוך את החוזה של Bryant, וכך הגיע לוושינגטון על חוזה חצי חינם. הוא הגיע ללייקרס בבחירה ה-42 ב-2017 אותה בילה ברובה ב-G ליג בא זכה להימנות על All NBA G-League 1st Team, הישג נאה מאוד, ונאה מאוד על גיליון הסטטיסטיקה: 36% מ-3, 19.7 נקודות, 7.4 ריב', ו-59% מהשדה.

אני מתחנן שברוקס ייתן לו לעלות מהספסל שכהווארד ינוח (וגם מוריס) ואפילו לסיים משחקים בסמול בול קטלני עם וול-ביל-אוברה-פורטר ובכך יפטור אותנו הצופים מלראות אי פעם שוב את מר יאן מאהינמי מבצע יותר עבירות מנקודות. אני מתכנן לשים פיתקה בכותל בנושא.

4. Troy Brown, Jr

לאחר שנתיים נטולות בחירות בסיבוב הראשון, זכתה וושינגטון שוב בבחירה ה-15 (ב-2015 נבחר אוברה). נשמעו תלונות לא מעטות, כיצד לא לקחו במקומו שחקנים מפורסמים יותר אלו או אחרים, אך נראה שדווקא הפעם, בדומה לאוברה, הסקאוטים עשו את העבודה שלהם ודגו פה דג בכלל לא רע. בראון הוא אולי לא ג'יילן בראון, אבל הוא 3&D בפוטנציה אשר באופן מפתיע הוא גם רכז טבעי, כן, בדומה לסאטו. בתחילת הקריירה שלו בתיכון שיחק בתור רכז ואז גבה מאוד ועבר עמדה. שוב, עם מאמן סטייל תיבודו כמו ברוקס אני בספק שבראון יראה מגרש, לצערי, אבל אני צופה לו עתיד מבטיח. כמובן, שככל שישחק יותר כך סאטורנסקי ישחק פחות, אז יש לי כמובן רגשות מעורבים. אבל אולי סוף סוף (לא, זה לא יקרה…) יתעוררו בוושינגטון ויתנו scheduled rest לוול, פורטר וביל וכך יתנו לארבעה האנדרדוגים שלנו הזדמנות לצבור ניסיון.

ברוכים הבאים לבירה

נעבור לרכש.

5. סופר-מן

רבות כל-כך נכתב על הווארד, אשר מכריז על כל קבוצה בה הוא נוחת בשנים האחרונות שדווקא שם הוא רוצה לפרוש בבוא הימים. וכך, כמובן, הצהיר גם על וושינגטון. תקראו לי אופטימי בלתי נלאה, אך אני צופה פה עונת רטרו שבה סנטר רטרו ורכז רטרו יעשו מה שבשאר הליגה לא מצליחים – לנצח את חיקויי הגולדן סטייט השונים בשיטה שונה. על ידי פיזיות, חדירות, זריקות ל-2 והגנה. Everyone Eats, take 2. אולי אני חולם, אבל תנו לי, יש לי בדיוק חודש להתעורר מהחלום לסיוט בחדר ההלבשה עם הווארד לא יעשה inner peace עם עצמו…

6. ג'ף גרין

אני באמת מעריך את גרין, אבל במחיר וויתור על מייק סקוט האגדי אני מאוכזב מהשינוי בעמדה כאן. אולי מישהו מהקוראים יוכל להסביר בתגובות מדוע מייק סקוט עזב (כיצד הקליפרס יכלו להציע לו יותר?), אך השורה התחתונה היא שמייק סקוט נתן עונת קאם-בק מדהימה ונתגעגע אליו, במיוחד לאחוזי הדיוק הנפלאים שלו. ג'ף גרין לעומת זאת מביא הגנה, משהו שסקוט היה חלש בו. אם McRae יוכל להשלים את הנקודות שסקוט ייקח איתו לקליפרס אולי זה יכול לעבוד.

7. אוסטין ריברס

תגידו מה שתרצו, היום שבו גורטאט עזב הוא יום חג לקבוצה. חדר הלבשה רעיל, יכולת הגנתית ירודה, ואיום התקפי מזערי עברו באריזת שי לקליפרס (good luck with that). לא שקיבלנו בתמורה משהו יוצא דופן, אך החשיבות בטרייד הזה היא קודם כל בהיפטרות ממשקל עודף. דוסוידניה גורטאט. אוסטין ריברס יהיה מחליפו העיקרי של ביל בנוסף ל McRae, ואני לא יכול להתלונן לאחר שבעונה שעברה היה זה מיקס. ג'ודי %$%$  מיקס עם קרוב ל-30% מה-3. ברוך הבא ריברס. אני מסכים עם מנחם שיכולה להיות פה עונת פריצה, בעיקר בהינתן שזו עונת חוזה.

8-11. החשודים הרגילים

וול, ביל, פורטר ומוריס חוזרים לעונה המי יודע כמה ביחד. התלהבות בעורקיהם? לא מזהה. אבל אני דווקא מקווה שהספסל המחודש לחלוטין יעורר אותם משנת החורף התמידית שבה הם נמצאים, מין מצב אנמי כזה בו הם מידי פעם נותנים משחק נהדר, ובין ניצחון צמוד על הראפטורס וניצחון מוחץ על יוסטון הם מפסידים לניקס בבית ולשארלוט בחוץ בהפרש 30 נקודות (וליוטה בהפרש 40+). אחרי כל כך הרבה שנים יחד אני מצפה מהדם החדש בקבוצה לתת את זריקת המוטיבציה הנחוצה ולהעיר מהתרדמת את ארבעת אלו אשר ה- job security שלהם אצל ברוקס הוציאה מהם את חדוות המשחק. צריך מאמן כמו סטיבנס שמערבב, נותן מנוחה ועושה ניסויים. אבל זה לא יקרה ככל הנראה. שוב, wishful thinking.

12-13. השחקנים השישיים

סאטורנסקי מנהיג את נבחרת צ'כיה ולא מזמן קלע סל ניצחון עם המון קור רוח על רוסיה. ממליץ בחום לראות את כל התקציר, כולל שני אסיסטים מדהימים של סאטו לוסלי (שחקן וושינגטון בפנסיה) וכאמור, סל ניצחון מבריק בשניות האחרונות עם floater מהספר:

אני מאמין שוושינגטון יגיעו לשלב הבא אם יהיה להם את הטרי רוזייר שעולה מהספסל או את הג'יילן בראון שעולה מהספסל. כאן נכנסים סאטו ואוברה. שניהם בעונת חוזה ואני רוצה להאמין שייתנו עונות מרשימות. אם אוברה יחזור לאחוזי ה-3 שהציג בחצי הראשון של שנה שעברה (בסביבות %38) ולא כמו אחרי האול סטאר (מתחת ל-30%), ואם סאטו ימשיך לקלוע שלשות באחוזים הנהדרים שלו (מעל 40%) ואולי יצליח גם לשחרר את הכדור בצורה מאט מהירה יותר ולהגיע יותר לקו, אז או אז נראה וושינגטון שדוהרת לראשות המזרח.

14-16. נעדיף לשכוח

יאן מאהינמי, ג'ייסון סמית', ג'ודי מיקס. שלושה שחקנים שלא היו פותחים בקבוצת יורוליג ראויה יקבלו השנה 25$M ויצחקו כל הדרך אל הבנק בעודם מחממים את הספסל.

לסיכום

ובכן, סימני שאלה לא מעטים, אך גם סימנים רבים לאופטימיות, אך כמובן המון דברים שיכולים להתפקשש. מה יהיה?

שלהבת

יניר רובינשטיין (שלהבת) הוא כתב הופס בוושינגטון הבירה. לשאר כתבותיי נא ללחוץ על תמונת הכדור מימין.

לפוסט הזה יש 81 תגובות

  1. תודה על היומן שלהבת. לי יש הרבה אופטימיות בקשר למכשפים העונה. כן מהווארד אני לא מצפה לכלום כבר אבל ההבאה של ריברס
    עם ההתקדמות של אוברה וסאטורנסקי וגם רובינסון ומקרי שהזכרת ואולי גם שאריות מהימני וג'ייסון סמית יוצרת עומק שהיה חסר בעונות הקודמות. הרבה כמובן תלוי ייפול בסוף על הצמד וולף ובית אבל נראה לי שגם הם מפנימים כמו כל המזרח בערך שאם לא עכשיו אז מתי כן??? נק' תורפה שלא הוזכרה האיש על הקווים – ברוקס, מאמן מאוד בינוני שיצטרך להראות קצת יצירתיות הגמישות מעבר להרגלו.
    ואחרי החפירה מהמר על מקומות 3-4 והפסד מכובד בגמר אזורי.

    1. מה ז"א אם לא עכשיו? עכשיו יש 3 קבוצות הרבה יותר חזקות מהן ועוד 2 עדיפות, לפחות לפי השנה האחרונה.

      1. הם פחות טובים מבוסטון וגם מטורונטו אם קאווי במוד משחק חיובי.
        הם בקלחת של פילי-אינדיאנה -מילווקי והם . מסכים שלפי העונה החולפת הם היו פחות טובים (עם עובדות קשה להתווכח) אבל עם וול וביל במוד הנכון לשם שינוי והווארד במספרים שנתן בעונה החולפת אין סיבה שיהיו פחות טובים מאינדי ומילווקי לפחות.

        1. מסכים לגבי אינדיאנה, אבל אני חושב שפילי מחזיקה סגל הרבה יותר טוב – גם מבחינת כשרון וגם מבחינת חיבור (לא חושב שתמצא 10 אנשים מתוך 100 שיהמרו שוושינגטון תסיים לפני פילי). עם מילווקי זה לא ניצחן בנוק אאוט אבל כן בנקודות. הטריו של מילווקי בלדסו-יאניס-מידלטון נראה לי עדיף על הטריו של וושינגטון וול-ביל-פורטר, בעיקר בגלל יאניס מן הסתם, וחוץ מכשרון הוא נראה לי יותר מחויב להביא תוצאות. שאר הסגל הוא בערך באותה רמה, וגם אם וושינגטון השיגה עומק, אני לא חושב שזה מספיק כדי להגדיר אותה ואת מילווקי באותה קלחת.

  2. אם וושינגטון מתחברת היא יכולה לקחת את אליפות המזרח.
    וול וביל הם ה-2-1 הכי טוב במזרח.
    הווארד מצטרף אחרי עונה מצוינת של 13-17 בשרלוט המוגבלת.
    אוטו פורטר הוא יהלום לא מנוצל מספיק. עם 44 אחוז מהשלוש, ואפקטיב כמו של קווין דוראנט. עוד קפיצה של פורטר והוויזארדס לגמרי למעלה. מוריס משלים חמישיה סולידית מאוד.
    הספסל עמוק מאוד. קלי אוברה בהשתפרות מתמדת. סטורנסקי הוא שוטר נהדר, ביחד עם אוסטין ריברס שהגיע, וושינגטון מסודרת מאחורה. ג'ף גרין מגיע מעונה טובה מאוד ליד לברון והיה מהטובים בפלייאוף.
    וושינגטון לגמרי יכולה לראות עצמה מועמדת לאליפות המנזרח, ביחד עם בוסטון וטורונטו (אם קוואי בא לשחק). לפני פילדלפיה ובטח הרבה לפני מילווקי.
    רק אין ספק – הכל תלוי בכימיה של וול עם ביל, ו-וול עם העולם.

    1. נ.ב. יש כמובן עוד גורם מרכזי שהשתנה העונה בוושינגטון – המחסום העיקרי לאליפות המזרח כבר לא בקונפרנס. וזה חתיכת הבדל.

    2. מסכים לגבי הפוטנציאל במיוחד לגבי פורטר אבל זו חתיכת "אם". והנה עוד "אם" לא פחות גדול: אם זה לא קרה עד עכשיו למה שפתאום הדברים יתחברו אם לא הרבה השתנה?
      תודה רבה שלהבת מהנה מאוד

      1. שאלה טובה. זה לא קרה עד עתה כי לא היה ספסל. בשנת 2016-17 ממש לא היה ספסל, ובשנת 2017-18 היתה את נקודת האור מייק סקוט אבל לא היה מחליף לביל (מיקס המסומם) וסאטו נכנס לרוטציה רק בשליש עונה. השנה יש המון כישרון צעיר על הספסל.

      1. פורטר בן 25 אחרי חמש עונות בליגה, שיחק בעונה שעברה 77 משחקים, 31 דקות במשחק.
        אם אחרי זה הוא מגיע מותש לסוף העונה, שיקח מאמן פרטי.

        1. פורטר שחקן אוברייטד וגם אתם נופלים בפח הזה. שיפר את הקליעה שלו, שומר לא רע וזהו… סוג של כספי משודרג שקיבל למיטב זכרוני חוזה הזוי כשהוא לא שווה חצי ממנו (שלהבת תזכיר לי 20 או 25 מים׳ לעונה?). בחוזה הזה הוא פשוט נטל ואני באופן אישי מחזיק הרבה יותר מאוברה שהרבה יותר וורסטילי.

    3. ספסל יכול לשפר את הקבוצה עד נקודה כלשהי, אבל השלד המרכזי של וושינגטון מראה בעקביות שהוא לא באמת שייך לרמות האלה מבחינת יציבות וכשרון (כמה משחקי פלייאוף צמודים הם לא אינדיקטור מספיק טוב). כולם שם נראים כאילו ממש נחמד להם לקחת את המליונים ולשחק משחקי אגו קטנים במקביל, מה שבטח לא יפריע להווארד.

      מבחינת סגל הם הקבוצה החמישית-שישית בטיבה יחד עם אינדיאנה. אם הכל (אבל הכל) יתחבר הם יכולים להגיע לגמר המזרח, אבל אלו בדיוק הקבוצות שהכל יתחבר הוא בקושי אירוע תיאורטי מבחינתם.

      1. 1+
        וושינגטון ואוקלהומה, הן קבוצות שאאמין שחל בהן שינוי רק אחרי שזה כבר יקרה, לא דקה לפני, ומאותה סיבה – מנהיגות.

  3. וכל השעטנז הזה בידיים של ברוקס ובהנהגת וול. ברררר…
    כל זמן שג'ון וול ומררותיו כלפי העולם וחברי קבוצתו שם, אין לעסק תקומה.
    כל זמן שברוקס הוא מי שאמור לגבש את העסק לקבוצה מתפקדת דממצה את פוטנציאל השחקנים, אין לעסק תקומה.

      1. הווארד לא יעלה את הקבוצה רמה. הוא יהיה אחלה סבבה ואולי אפילו טוב, אבל ההצלחה של וושינגטון תקום, ליתר דיוק תיפול, על הסינרגיה של המרכיבים וה(אי) כוכבות ו(אי) המנהיגות של וול.

  4. הוויזארדס לא יכלו להרשות לעצמם לתת לסקוט יותר מהמינימום כי המחיר כתוצאה ממס המותרות היה בערך פי שלושה. הקליפרס השתמש ב MLE שלהם כדי למשוך אותו (הם מתחת לתקרת המס).

  5. הקבוצה הזו לא תגיע לשום דבר חוץ מפלייאוף. הם היו צריכים ללכת לבנייה מחדש, אבל הם תקועים עם החוזה של וול, שיעשה גרוע יותר ככל שהאתלטיות תעלם. מבחינת חומר השחקנים: באופן תאורטי, הם היו אמורים להיות ממש טובים, במציאות הם בינוניים ואין סיבה שזה ישתנה.

  6. קבוצה מאוד מסוכנת שצריכה לעשות סדר בסגל , האם וול וביל באמת מסתדרים ,אם לא להטריד את ביל , יש כמה שוטינג גארד שיחסית סחירים כמו באטלר ומשולם שדי דומים ביכולות.
    בעמדת הסמול וושינגטון עמוסים פורטר אוברי והשנה בראון , אולי טרייד עם דטריוט פורטר מלקיף ובחירת דרפט תמורת בלייק יכול ליצור קבוצה סופר מאוזנת ולבלייק יהיה רכז אמיתי מהסוג שמוציא ממנו את המיטב

  7. שיעיפו כבר את וול, ביל + שינוי בעמדת המאמן.
    "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."
    אלברט אינשטיין

    לא צריך להוסיף 🙂

  8. אחלה פריוויו לקבוצה בעייתית. כשרון יש, אבל לא יודעים לנהל אותו, ועוד מכניסים את הווארד לקלחת. לדעתי יעשו שוב פלייאוף ממקום נמוך ויעופו בסיבוב ראשון. לא בטוח שיש מה לעשות טרייד כי אין אחד שישפר אותם. הטרייד היחיד שהייתי חושב עליו זה עם וול והחוזה המופרך שלו, אבל זה לא יקרה.

    1. אם לא היה לו חוזה כזה מופרך משנה הבאה הייתי
      שמח לקבל אותו לפליקנס לצד ג'רו , מוכן לתת את היל ואג'נסה תמורתו

        1. החוזה שלו מוגזם ולא כזה סחיר , ביקוש והצע וגם סיטואציה, אם הויזרד ס מפרקים את הקבוצה אז זה כן שווה להם

          1. במצב של היום אני מעדיף את הולדי , לתת את הולדי לקבל שחקן פלוס מינוס אותו רמה ולשלם עליו עוד כמעט 20 מיליון לשנה , לא נראה שזה שווה אלא אם מוסיפים את בראון ואוברי והפליקנס מוסיפים את דיאלו

  9. יש פוטנציאל וכישרון (שכנראה לא יתממש), יהיה פלייאוף (אולי אפילו עם יתרון בסיבוב הראשון. ושוב… לא נבין איך הם לא מצליחים יותר.

    וכמובן… עוד עונה שוול וביל יהיו פצועים לסירוגין…

    יש להם אחלה חמישייה והם עשו קיץ טוב עם החתמות טובות לפי מה שיכלו. ריברס וגרין זה קצת עומק לספסל יחד עם ההתקדמות של אוברה.

  10. טרוי בראון הולך להיות אחד מגניבות הדרפט נראה כמו גי'לאן בראון , הייתי שוקל במקום הויזרד פירוק של הקבוצה .
    וול לאורלנדו או אינדיאנה תמורת חוזים נגמרים ואולי איזה בחירה או רוקי
    ביל לפילי תמורת פולץ בייליס ועוד שחקן להשלמת חוזים והבחירה. של מיאמי

  11. מעולה תודה.

    אני סקפטי מאוד לגבי הקבוצה הזו. הדבר האחרון שחדר הלבשה ב-ptsd צריך עכשיו זה דווייט והבן-של, אבל הלוואי ואני טועה. אמנם הפוטנציאל לדעתי קטן משחושבים, אם הם בכל זאת יתחברו אולי זה יאזן קצת יותר בין הקונפרנסים ויזרז קצת את ההוצאה מהכוח אל הפועל את הכישרון שיש במזרח בכלל, ובצמרת המזרח בפרט.

  12. תודה שלהבת. בקבוצה הזאת קצת רכבת הרים ביכולת וכמו שכבר נכתב מסוגלת לנצח כל קבוצה ביום נתון אבל לא לשמור על יציבות לאורך זמן. התנודות ביכולת זה לחלוטין אחריות של ברוקס שחייב לייצב את הספינה הזאת. בניגוד לשנים האחרונות הספסל של המכשפים השתפר מאוד וסטו ואוברה מאחורי וול וביל זה צמד מחליפים נהדר. לגבי סופרמן אני אמביוולנטי אבל מה שכן ברור זה שהוא שדרוג על הפולני (לא ממש מבין מה ההבדל בינו לפצ׳וליה לדוגמא ולמה מגיע להם להיות סנטרים פותחים בליגה). השורה התחתונה, אם במקרה ייווצר שם חיבור זה יכול להיות מעניין. אם לא שיבעטו את כולם ויבנו מחדש

  13. קבוצה נוראית עם מאמן נוראי.
    בואו נראה, טורונטו, פילי, בוסטון, אינדי, מילווקי טובות ממנה בוודאות.
    כנראה שגם דטרויט בלי פצועים.
    מיאמי בערך ברמה שלה, אבל מחוברת יותר.
    קליבלנד זה ווייד קארד השנה.
    בקיצור קבוצת סף פלייאוף למעלה או למטה – 9-6 ולעוף סיבוב ראשון במקרה הטוב.

  14. פריוויו מצויין שלהבת , לוושינגטון יש המון פוטנציאל והשנה גם ספסל טוב יותר . הבעיה שלהם מאמן גרוע וחוסר כימיה בין שני הכוכבים הגדולים וול וביל לדעתי כדאי להיפרד מאחד מהם . טרוי בראון יהיה גניבה נראה מצטיין בליגת הקיץ כנ"ל לגבי דווין רובינסון

  15. כמו רוב המגיבים כאן, גם אני רואה קבוצה במצב עגום, שתקועה הרבה זמן בהווה בינוני עם עתיד בינוני עוד יותר.
    אבל…
    בסופו של דבר, יש להם רכז שבכל סדרת פלייאוף נתונה יכול להשתוות או להתעלות על כל רכז שמולו, כולל העילית של העילית.
    (אני חלילה לא אומר שלאורך זמן וול הוא ברמה של קארי, קיירי, פול וכו', אבל בסדרה של 7 משחקים הוא לגמרי יכול להיות שם).
    כנ"ל ביל. ואפילו דוויט הנורא והמגעיל וההרסני.

    השנה, יותר מבעבר, הם מצויידים גם בלפחות 4 פורוורדים וורסטיליים – הגנתית והתקפית. האם זה מספיק כדי להכיל את קוואי, או נבחרת הפורוודים של בוסטון? לאורך זמן, פחות. אבל בסדרה נתונה? לא מופרך.
    אפילו עומק נחמד בעמדות הגארד יש שם.

    מה אני מנסה להגיד?
    קבוצה בינונית ומדכאת, שלא אפול מהכיסא אם היא לוקחת סדרה נתונה מול מילווקי, טורונטו או אפילו בוסטון.

    אני כן אפול מהכיסא אם היא תקח סדרה מול מילווקי, ולאחר מכן סדרה מול טורונטו, ואז סדרה מול בוסטון. ואם כל זה יקרה, כנראה שכבר אלקה בתסמונת שמעון ואצפה שהיא תטאטא את הלוחמים בגמר D:

  16. אחלה פוסט שלהבת.

    יש להטריד את ווול ולתת מפתחות לביל ופורטר. דוויט לא יעשה כלום. מי שאמר שוול וביל מס 1 במזרח אז קיירי ובראון וסימונס ורדיק נעלבו.

    אין מה להרחיב יותר מידי, מה שהיה הוא שיהיה, יסיימו 6 או 5 (אלך על 6) והדחה סיבוב ראשון בפלייאוף.

    חוץ מזה סקוטי לא יודע

    https://youtu.be/0Vyj1C8ogtE?t=23s

  17. נהניתי לקרוא שלהבת אבל חושב שהייתי צריך לשמור על הפורמט הקבוע.
    אפשר ורצוי היה לארגן את התוכן (המצוין) שכתבת בתוך התבנית של הפריוויואים לפתיחת העונה.

    אם כולם יכולים אז גם אתה 🙂

  18. תודה רבה שלהבת, פריוויו מצוין.
    הסקירה של השחקנים הלא מרכזיים ממש במקום, כדי להבין מה יש שם מעבר לצמד הגארדים הלא מהולל, ומה יכול להיות בסיס להמשך ביום שאחרי הטרדת אחד מהם לפחות.

    1. תודה! ברגע שהספסל משתפר גם שחקני החמישיה נהיים אחראים יותר, נחים יותר, וכו'. אני לא חושב על טרייד אלא דווקא על איך החמישיה will mesh עם הספסל. אבל צודק, שזה רלוונטי גם להבין טריידים אפשריים.

  19. מבין 3 המקומות הפתוחים בפליאוף המזרח. יש סיכוי לא רע שהוויזארדס יקחו אחד מהם.
    קיימת גם אפשרות לשנת לוטרי אם ישתחררו שוב הברגים אצל וול/פציעה.
    הקבוצה סובלת ממאניה דפרסיה ידועה, שגם הצאניה היא משהו לכתוב עליו הביתה.
    מכאן ועד לעבור סיבוב, אין סיכוי.

  20. תודה שלהבת. בהחלט היית סנגור מצוין לקבוצה בינונית פלוס והצלחת לטפח תקוות. אני מסכים עם הביקורת שנכתבה מעלה. זאת קבוצה שהיא מעין מקרה ראש כמו אוקלהומה. רק שבמקרה של אוקלהומה זה יותר מוחצן וראש בקיר ועם הרבה אמונה עצמית, מה שנראה לי שחסר בוושינגטון. הספסל בהחלט לא רע וריברס יהיה מצוין. דווייט יהיה לא רע, אבל בסופו של דבר זאת קבוצת מיקום 6-7 ואז כנרה הדחה בסיבוב ראשון מקסימום שני.
    אם יקרה נס והכל יתחבר, מי יודע, אולי יותר מזה . . .
    נ.ב. אהבתי את הפורמט של הקדימון שיוצא מהתבנית הרגילה

  21. במרוצת השנים, יש לי הרושם שג'ון וול בחור דוחה.
    איך אמר ג'ייג'יי בראה? "אני לא אוהב אותו, אבל לא חושב שאפילו החברים שלו לקבוצה אוהבים אותו"
    כשמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה, מחזיק הכדור ועם החוזה הכי גדול הוא חתיכת חרא, אין עתיד לקבוצה. הלוואי ואני טועה, כי יש שם כישרון לקבוצה טובה

  22. אחלה פריוויו מאוד אהבתי את ההתמקדות בשחקנים הפחות מוכרים ולא לחזור על הלעוסים המוכרים והידועים. וושינגטון בעייני קבוצה שמבחינת הפוטנציאל יכולה להגיע לגמר איזורי. יחד עם זאת זו קבוצה הבעיה שלה בראש. שחקנים מליונרים שלא רוצים לסכן כלום ולכן כל פציעה הפוכת לסאגה לאכזבת אוהדיה. בעיה בראש בקיצור. האוורד לא מוסיף בעניניין הזה אבל זה יהיה מעניין לראות אותם השנה.

    1. תודה רבה. דווקא וול שיחק פצוע (שזאת טעות לדעתי), וגם פורטר כנראה משך יותר מידי את הפציעה ונזקק לניתוח בסוף העונה. אכן יהיה מעניין!

להגיב על Berch לבטל

סגירת תפריט