פריוויו לעונת 2018-19: אטלנטה הוקס – משפריצים במים הרדודים/ Ljos

מקבוצת שישים הניצחונות נשארה בקושי הנוסטלגיה. אבל סוף סוף הבנו מה מנסים לעשות שם בקבוצה שחטפה סוויפ מקליבלנד בגמר המזרח: אם אתה לא יכול לנצח אותם, תיעלם מהעולם לכמה זמן, תבצע בעצמך על עצמך ניתוחים פלסטיים מסוכנים ואז תחזור כשאתה מעמיד פנים שאתה הקבוצה שניצחה אותם. פשוט.

 

עונה שעברה: 58-24. מספיק טוב למקום אחרון במזרח. כמה צעירים היו שם וקיבלו הזדמנות. חלק מהם הצדיקו אותה. שרודר גם היה שם. לצערם המערב קצת הקדים אותם ואטלנטה זכתה רק בבחירה השלישית בדראפט.

אולם: סטייט פארם ארינה. לאחר עשרים שנה החסות של חברת הטכנולוגיה ההולנדית, פיליפס, נגמרה, וחברת הביטוח סטייט פארם שמחה לקפוץ על המציאה, תמורת סכום זעום של 175 מיליון דולר לעשרים השנים הבאות. נא לא להתבלבל עם סטייט פארם ארינה שבהידלגו טקסס, אם כי נסלח למי שיתבלבל השנה בין קבוצת הג'י-ליג שזהו ביתה, ריו גרנדה ואלי וייפרס, ואטלנטה הוקס.

כאן בונים. זה מצחיק כי זה מתייחס גם לקבוצה.

האולם עבר שיפוץ מאסיבי בחצי השנה האחרונה. בתוך האולם המחודש תוכלו ליהנות מלוח התוצאות מהגדולים בליגה (כדי לגמד את ההפרש בהפסדים הצפויים), מחברתם של 17,600 צופים נוספים (הקיבולת, מהנמוכות בליגה, ירדה בעקבות השיפוצים. אחרי ממוצע של 14,409 צופים למשחק בשנה שעברה הבינו כי אם תבנה אותו, הם גם ככה לא יבואו בהמוניהם, אז תבנה פחות), מספרה הצופה למגרש (כי מה שאתה רוצה מאדם שמקרב חפצים חדים לפנים שלך זה מעורבות רגשית בנעשה מחוץ למספרה), בר משקאות (ארבעה מכל חמישה רופאים אומרים שאלכוהול עוזר להעביר משחקים של אטלנטה) ואוכל ושתייה במחירים ידידותיים למשתמש (אין לי פה בדיחה. המחירים באיצטדיונים הם בדיחה והגיע הזמן לקצץ אותם). איפשהו בין כל אלה יהיה גם מגרש. לפי הפרסומים.

מאמן: להתראות קוץ' באד. שלום לך, לויד פירס. לאחר הפרידה מבודנהולצר הרבה שמות נזרקו באוויר להחליף את עוזר המאמן לשעבר של פופוביץ'. ביניהם עוזר המאמן של פופוביץ', אימה אודוקה, ועוזר המאמן של פופוביץ', ג'יימס בורגו. במקומם, החליטו באטלנטה להפתיע ולהחתים מפילדלפיה את עוזר המאמן של עוזר המאמן לשעבר של פופוביץ' – לויד פירס. בעונה הראשונה שלו כמאמן ראשי אחרי עשר שנים כעוזר בליגה (חמש מתוכן בפילדלפיה) הוא יצטרך לקחת את המשימה הקשה של לבנות תרבות שלמה של מועדון שכרגע הזהות היחידה שלו היא צעירה. לזכותו של פירס עומדת העובדה ששיחק בעבר במכללות יחד עם סטיב נאש. טריי יאנג, לעיונך.

פירס בסביבה הטבעית שלו. מאחורי המאמן.

הגיעו:

טריי יאנג – בחירה חמישית בדראפט, בטרייד מדאלאס. מלך הסלים ומלך האסיסטים של המכללות.

קווין הוארטר – בחירה 19 בדראפט. קלע אימתני, והג'ינג'י השני שנבחר בדראפט הזה.

עומרי ספלמן – בחירה 30 בדראפט. הישר מאליפות המכללות במדי וילאנובה, הוביל אותם בריבאונדים וחסימות. גבוה מודרני שיודע לצאת ולקלוע מבחוץ.

אלכס לן – שחקן חופשי מפיניקס. האוקראיני שנבחר הכי גבוה בדראפט אכזב בתקופתו במדבר, לא ממש נראה כמו בחירה טופ 5 (אלא אם כן אתם משווים לאנתוני בנט שנבחר לפניו) ובחרו שם לוותר עליו. באטלנטה יקוו שהעונה האחרונה, שהייתה הכי יעילה בקריירה שלו, היא רק ההתחלה.

ג'סטין אנדרסון – בטרייד מפילדלפיה. שחקן הגיבוי האולטימטיבי. ההיכרות מוקדמת עם המאמן מהתקופה המשותפת בפילדלפיה אמורה לעזור להתאקלמות. שחקן חכם ואגרסיבי, שהאיטיות שלו בעוכרו.

ג'רמי לין – בטרייד מברוקלין. אחד משני השחקנים החדשים שהגיעו העונה לקבוצה עם כינוי שכולל "סניטי" בתוכו. פספס את העונה הקודמת בגלל פציעה במשחק הראשון. הוא מביא את הניסיון והיציבות (כשהוא בריא) שטריי יאנג יזדקק לידו.

וינס קרטר – שחקן חופשי. נבחר בדראפט שלושה חודשים לפני שטריי יאנג נולד. יהיה הגשר המחבר בין המאמן הצעיר לסגל העוד יותר צעיר.

תומאס רובינסון – שחקן חופשי. העביר את העונה האחרונה בחימקי הרוסית. הוחתם למחנה האימונים והרשים מספיק כדי להישאר כגיבוי לגבוהים.

ג'יילן אדמס – שחקן חופשי. הציג מספרים טובים במכללת סנט בונוונטורה הקטנה, אבל לא הצליח לשכנע קבוצות להחתים אותו בדראפט. ינסה לעשות הרבה ממעט ההזדמנויות שיהיו לו.

החוזה של כרמלו אנטוני.

עזבו:

דניס שרודר (בטרייד לאוקלהומה), מייק מוסקלה (בטרייד לפילדלפיה), מלקולם דלייני, ג'וש מגטי, אנדרו וייט, אייזיאה טיילור ודמיון לי (חוזים נגמרו), הגופה של כרמלו אנטוני, עשר הדקות בהן דונצ'יץ' שבה את פנטזיות האוהדים.

 

חמישייה משוערת: טריי יאנג, קנת בייזמור, טוריאן פרינס, ג'ון קולינס, אלכס לן.

ספסל: ג'רמי לין, ג'סטין אנדרסון, קווין הוארטר, וינס קרטר, עומרי ספלמן, דוויין דדמון, מיילס פלאמלי (הם עוד ממשיכים להתרבות?), דיאנדרה במברי, ג'יילן אדמס, אלכס פוית'רס, טיילר דורסי ודניאל המילטון.

אפשר למצוא הרבה דרכים לתאר את התהליך שעברה אטלנטה בשנים האחרונות. הרבה מהדרכים האלו לא יהיו יפות. הרבה מהן יכללו דפיקת הראש במקלדת שוב ושוב ופרסום התוצאה שתכתב. דרך אחת היא איך שדובי כתב נפלא לפני שנה:

 

"היה הייתה לפני שלוש שנים רבות, בארץ ג'ורג'יה הרחוקה, נערה ושמה אטלנטה. יפת מראה הייתה אטלנטה, ואף חכמה וטובת לבב. מדי שנה בסתיו הייתה מתעוררת והולכת חודשים מספר בדרכה הנאצלה, דרך של יופי, הגנה, מסירה ושיתוף פעולה. ובלילה, בעלותה על יצועה הרך שבלב האחו, הייתה אטלנטה עוצמת עיניה וחולמת על אליפות.

ומדי שנה באביב הייתה נפגשת עם הזאב הרע מאוהיו, והוא הראה לה לאן היא יכולה לדחוף את היופי והמסירות.

ואז הייתה חוזרת אטלנטה לביתה ומורידה לעצמה יד, או רגל, או יד ורגל.

אחרי שלוש שנים זה נראה ככה:

"

או בקיצור: עכאכעכןחכעכעגכגכדלךףגדכלצףדשבלףחשדג

הקיץ באטלנטה נפרדו מהמאמן בונדהולצר. מיד אחרי הם הכריזו שהם מוכנים להיפטר מהשחקן השישי של אותה עונה, שכבר הפך מאז לשחקן הרכב, דניס שרודר. ואותו אביר שחור מהמערכון הצליח לאבד בינתיים את הראש ואת התוספתן המודלק.

היי, הנה הכפתור של ג'. נדבק לי למצח.

ההכרזה על חוסר הרצון להמשיך את ההתקשרות עם השחקן שלקח את תפקיד הרכז הצעיר גרמה לכך שההצעות זרמו, אבל אף קבוצה לא הסכימה לקחת את שרודר. עד שבאה אוקלהומה שגם לה היה משקל עודף להיפטר ממנו ואטלנטה שמחה. הימים של כרמלו באטלנטה היו המאושרים בימיהם של אוהדי אוקלהומה שנפטרו מהעול הכבד, כשהשאלה הקשה שהם מתחמקים ממנה כבר שנה עולה רק כאשר כרמלו נחתך סופית והלך לחתום בקבוצה הבאה בתור – מה אם הוא אשכרה יצליח ביוסטון?

לפחות בערב הדראפט גילינו שיש לראשי אטלנטה תוכנית, גם אם הם מפשלים בכל שלב בדרך לשם. דונצ'יץ' הוחתם והוחזק כבן ערובה למשך עשר דקות עד שהועבר לדאלאס תמורת בחירה בשנה הבאה והרכז מאוקלהומה – טריי יאנג, שכבר העלה השוואות לסטף קרי וסטיב נאש. בין היותו שוטר מדהים, מוסר בחסד לבין ההגנה והאיבודים המאסיביים שלו, ג'ון כבר כתב כל מה שאפשר לגבי רכז העתיד של הליגה/ ג'ימר פרדט, אז אפנה אתכם לכתבה שלו.

מיד אחריו (כ-14 בחירות אחרי), אטלנטה הלכה על קווין הוארטר, ממרילנד. הוארטר נודע במכללות כקלע מחונן, יודע לשחק אוף בול, ומדי פעם מתפוצץ על המגרש כשצריך. אבל הוא לא עוד שוטר חד גוני. הוארטר יודע לחתוך אל הסל בריצות דמויות איילה, יש לו הבנה טובה של השחקנים ואיפה הם נמצאים כדי להוציא להם את הכדור החוצה, ואפילו תנועת ספין חצי קטלנית.

אם למישהו עדיין לא קפץ האסימון (זה מה שאסימונים עושים, נכון?) לגבי התוכניות של הנהגת אטלנטה, ופספס את הפסקה הראשונה בפריוויו – יאנג והוארטר נבחרו בסקר הרוקים השנתי במקום ראשון ושני בפרס הקלעים הטובים ביותר. אולי עכשיו האסימון יתיז עליכם.

תוסיפו להם:

את טוריאן פרינס, שנכנס לעונה השלישית שלו. שנה שעברה הוא התחיל לקבל את הכדור לידיים והראה שהוא יותר מעוד שחקן D&3, אלא שחקן מגוון שמתבסס על הגנה חזקה. אחרי הפסקת האול סטאר, הביטחון שלו קפץ בכמה רמות. פרינס קלע 19 נקודות, לקח 4.9 ריבאונדים עם 3.5 אסיסטים כשהוא מפגיז TS של 58.5%. אם ימשיך כך, הוא יכול להפוך לחבילה השלמה.

את ג'ון קולינס, שמרגע שנכנס לליגת הקיץ בשנה שעברה לא הפסיק להפיל את לסתות כל חמשת האנשים שצפו בקבוצה. כרול מן דינמי, קולינס השפיע על שני צדדי המשחק של הקבוצה, בליגת הקיץ הוא כבר הראה ניצוצות של יכולות קליעה ופליימייקינג משופרות, והוא יקבל העונה תפקיד יותר משמעותי בהרכב הפותח.

את הבחירה השלושים בדראפט, עומרי ספלמן. פיק'נ'פופר מוכשר ואנרגטי שיוכל להעניש כל דאבל טים, וככל הנראה יזכה לראות באטלנטה התקפת הנעת כדור אליה כבר התרגל בזמנו בוילאנובה.

ותגלו שאם דברים יסתדרו, בהנחה שאין שום סיכוי לבאסט, הבסיס של הקבוצה כבר מוכן לעתיד.

תזרקו לתמהיל גם ותיקים שמוכנים להעביר את הידע שלהם ולא מצפים לקחת את הקבוצה לידיים, כמו ג'רמי לין (בבקשה אל תפצע), קנת בייזמור (אחרי שעזב את גולדן סטייט בדיוק לפני הפריצה שלהם, הגיע ללייקרס בדיוק לנשורת שאחרי דווייט הווארד ולאטלנטה בדיוק לעונת השיא ועונות ההתפרקות אחר כך, השחקן הכי טוב בקבוצה בטח רוצה קצת יותר?) והאמן שנודע בעבר בשם וינסניטי, ובכלל יהיו סיבות לחייך מתישהו בעתיד באטלנטה.

אבל אנחנו מדברים על, וויי עמוק בעתיד, כן? אוהדי ההוקס, תשבו לכם בכיסא של הספר, תשתו בירה אחרי בירה ותיהנו מנקניקיות זולות, כי אטלנטה לא צפויה לעשות ספלאש גדול מדי העונה. השחקנים עדיין צעירים ויצטרכו את הזמן להתבגר ולהבין מאיזה צד מרימים את המזוודות של הוותיקים, והקבוצה תבנה גם על הדראפט של שנה הבאה לתקן ולשפר מה שצריך, עם הבחירה שלהם, אולי הבחירה של דאלאס (מוגנת 1-5) וקליבלנד (מוגנת 1-10).

תסריט אופטימי: טריי יאנג מפציץ כל כך הרבה ב-42 המשחקים הראשונים שפרס רוקי השנה מובטח לו מראש, ואטלנטה מחליטים לזייף לו פציעה כדי שחלילה הם לא ינצחו יותר מדי. את שארית הזמן הוא מעביר בלפתח את ההגנה לרמות סטוקטוניות. הוארטר מתגלה כהתגלות השנייה של קליי ת'ומפסון. טוריאן פרינס מוריד גשם סגול על היריבות. קולינס ממשיך לפעור חורים ברצפות בגלל לסתות שמוטות. ביוסטון מתחננים להעביר את כרמלו תמורת החוזה של כרמלו, בתקווה שהוא יעשה להם פחות נזק, אבל נאלצים להסתפק בקנת בייזמור תמורת בחירות דראפט והשלמות חוזה. וינס קרטר כל כך נהנה שהוא בוחר להישאר עוד שנה. אנשים מפסיקים לצקצק על הטרייד על דונצ'יץ' כשהסלובני מגלה שבליגה הטובה בעולם הזריקה שלו שווה לזו של לונזו בול ודאלאס מתרסקים הישר למקום השני בדראפט, שניים מתחת לאטלנטה. אטלנטה זוכה בכל בחירות הדראפט במלחמת הטנקים השנייה, והיא יכולה לזכות לחלום עוד שנה נוספת.

תסריט פסימי: טריי יאנג מפציץ כל כך הרבה מסירות הישר לקהל, שזה הופך להיות משחק שתייה בבר הקרוב למגרש. המהומות של צבא האוהדים השיכור אך מסופר למשעי גורם לסטייט פארם להתחרט מיד על החסות לאולם. הוארטר מתגלה כלא יותר מקייל קורבר של היום. בזמן שג'רמי לין מלמד את צעירי אטלנטה בעיקר איך להיפצע, דונצ'יץ' לומד מנוביצקי איך מובילים קבוצה לפלייאוף והצקצוקים מתגברים. אטלנטה מסיימת מקום שני מהסוף בליגה, אבל נוחתת מחוץ לחמישייה בדראפט ושאר ההגנות מונעות ממנה את הבחירות האחרות. באטלנטה זוכים להתחיל מהתחלה את הבנייה מחדש לחלום.

תסריט סיטקום: קנת בייזמור, אב אלמן פונה לשני חברים ותיקים, ג'רמי לין, הבדרן הכושל, ו-וינס קרטר, פשוט איש מגניב, לעזור לו לגדל את הילדים. טריי יאנג מפתח את הקאצ'פרייז "אני עשיתי את זה?" בעוד הוא לאט לאט מתפתח מילד חנון לגבר, והמשפט הופך לאירוני. הוארטר, הצעיר בחבורה, מפתח לעצמו מגוון שלם של קאצ'פרייזים: "בום, זום, הישר לירח", "על מה אתה מדבר, פירס?", "נאנו-נאנו" וכמובן "I’m 40% Shooter". במהלך העונות נגלה שסנטה אמיתי, אבל לאף אחד לא באמת אכפת. שמכוניות כל הזמן מתנגשות אל תוך האולם (שיכרתם אותם ואז שלחתם אותם הביתה, מה ציפיתם?). ג'ון קולינס יתקע בתוך מעלית ויסייע בלידה תוך כדי שהוא נזכר ברגעים הגדולים מהעונה שעברה. פרינס יסכים לצאת לשני דייטים באותו הזמן ובאותו מקום. ג'רמי לין יגלה שכל פציעה משנה לו את האישיות ועכשיו הוא קיבל את זו של ג'ורדן. פס הצחוק שילווה את הסדרה יעלם עם הזמן.

אבל עיקרון אחד חשוב מאוד של סיטקום ישמר. סטטוס קוו הוא אלוהים. מה שקרה במהלך הפרק חייב להימחק עד סופו. גם אם הצלחת להשמיד את כדור הארץ, צריך שעד שבוע הבא העולם יחזור לקדמותו. גם אם באטלנטה יצליחו לבנות בשנים הקרובות קבוצה טובה ומצליחה מהשחקנים הצעירים שלה, מה יקרה אם הם יגיעו לגמר המזרח ויחטפו שוב סוויפ מהדהד?

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. מבריק והורס בו זמנית,
    קצת כמו אטלנטה של השנה שעברה (מבריק – בודנהולצר. נהרסה – הבריאות של האוהדים…)

    אין לי מושג איך תראה אטלנטה השנה,
    אני מנחש שזה יהיה היכן שהוא בין התסריט האופטימי לתסריט הסיטקומי.
    משהו בסגנון –
    ג'יי ג'יי אברהמס כאשר מאחוריו אולפני דיסני מחליטים להפוך לסדרת סרטים את הסיטקוס המצליח "משפחת קוסבי".
    רק שבסדרת הסרטים, קוסבי האב בכלא בעוון אונס,
    ואת תפקיד הגבר במשפחה תופס דונלד גלובר (בתפקיד קלייר, פלישיה ראשד. זה בו זמנית גם מחתרתי, גם PC, וגם יש דברים שאסור לשנות…)

    תודה, איסלנדי.
    מי ידע שהפריוויו הכי מגניב יהיה דווקא זה של אטלנטה???

  2. נפלא ממש, ופאנצ'ים נהדרים!
    לקחת עגלת סופר מקרטעת עם גלגל תקוע ועד שהגיעה לחנייה הפכה לשברולט מהודרת.
    ממש כיף, תודה 🙂

  3. אחלה לחוס. אטלנטה זה הפח של הפח ולא מגיעים ל20 נצחונות הנה הימור מסוכן 🙂 מקום אחרון במזרח. טנקינג מהפתיחה ויתחרו חזק עם הקינגס שלשמחתם במערב בשביל לקבל הכי הרבה סיכויי דראפט 2019. טריי יאנג יתחרה חזק על רוקי העונה עם אייטון ונוקס וכנראה יסיים כסגן. אני צופה לו מעל 16 נק למשחק וכמה משחקים מלהיבים.

  4. על פי ניילון קלקולוס מעולם לא היה פער גדול כל כך בין איכות הפריוויו לרמת הקבוצה, תודה רבה ליוש, מבריק ומעולה. וכנראה שאם כבר עושים טנקינג, אז במקום לבכות עדיף לצחוק כל הדרך אל הדראפט.

  5. מעולה.
    אני יותר נוטה לתסריט הפסימי שלך.כאשר מה שכן אטלנטה תישאר בזיכרון הקולקטיבי כמו פורטלנד של 84 ותמיד יזכרו לה על איך שהיא בחרה בדונציץ והעבירה אותו לדאלאס תמורת יאנג.
    מה שכן יש לה סיכוי טוב מאוד לבחור ראשונה בדראפט,כיוון שהמתמודדת הישירה שלה היא סקרמנטו ומכיוון שהבחירה של סקרמנטו מוגנת רק אם ראשונה אז ברור שהבחירה של סקרמנטו תהיה שנייה ואטלנטה תהנה מההפקר

  6. פריוויו נהדר על קבוצה ממש חלשה. מקויה שפרינס יוכיח את עצמו ואולי ימצאו עוד כמה שחקני ליגה לגיטימים. הקבוצה החלשה בליגה

  7. מודה שבקריאה ראשונה הייתה לי צביטת קנאה, אחרי שהתחלתי להרגיש בעלות על הפריוויו של ההוקס, שהיה שוב ושוב שלי.
    ואז אמרתי לעצמי dude בוא, פאקינג אטלנטה. לך תעשה משהו עם הזמן שהתפנה. תגרד בתחת או תכין חביתה.

    1. 😁
      עשית לי חיים קשים, שתדע. לקרוא את הפריוויואים הקודמים ולחוות את הסיוט של כל מופיע בציבור – אני צריך לעלות אחרי זה?!
      (גם לגלות שזעפרני מפרסם יום לפניך לא עוזר)

      1. עזוב אותך, בקושי זוכרים כאן פוסטים משבוע שעבר. נראה לך שמישהו יודע מי כתב פריוויו לאטלנטה לפני שנה?
        הניקס זה משהו אחר.

  8. כזה תענוג לקריאה, והסופר שציטטת באמצע בכלל מצוין.
    הצמד קולינס את פרינס הוא בסיס ן בינוני פלוס על סף לא רע עשרה ניצחונות מהפלייאוף. לצרף לזה את מה שאולי יכול להיות מתישהו הפוטנציאל של יאנג, ויש לנו בינוניות מזרחית לשנים בג'ורג'יה.
    או שפרינס ייפצע כצפוי, קולינס יתחיל לעשות קולות של מרמור ויאנג יהיה סטף קארי. בקרסוליים.
    או שיהיה אופטימי.
    לא יהיה אופטימי.

    1. יאנג יעוף משם איך שיסיים את חוזה הרוקי. עד אז יש לו 4 שנים לפתח מה שבא לו, לזרוק כמה שבא לו ובקיצר לעשות ככל העולה על רוחו במישור האישי. זה כמו צוות אימון ב-NBA הקבוצה שלו.

      מסכים שהוא תותח והדבר האמיתי.

      1. שמעון בוא תנסה תרגיל קטן. תשב כמה דקות ותעשה רשימה של כל הכוכבים (בעיניך) שלא חתמו על הארכת רוקי בקבוצה שבא הם שיחקו.
        אחרי שתסיים תשתף אותנו ברשימה.

        1. ורק לשם הבהרה – אני כולל גם חתימה על חוזה חדש דרך המסלול של שחקן חופשי מוגבל. בקיצור כמה כוכבים "עפו" מהקבוצה שבה התחילו אחרי 4 שנים.

          1. הוא ילך. ההוקס פחי זבל אדירים והוא לא לברון שיקח פחוני הוקס לגמר המזרח/גמר.

            הרבה כוכבים לא היו בקבוצות כ"כ גרועות. אני לא רואה את ההוקס בונים משהו רציני בתקופתו או מביאים כשרונות. ברור שאם יבנו משהו טוב הוא ישאר כמו גדול. הקטע שאני חושב שההוקס ישארו ב-4 שנים הקרובות קבוצת 30 נצחונות גג ואני יוצא מנקודת ההנחה הזו.

          2. חוץ מזה אתה חושב שהוא ישחק את העונה החמישית על הקוואליפינג אופר ויוותר על חוזה גדול? זה סיכון עצום.

  9. פריוויו אש! קבוצה מכתש.
    איזה גרועים השם ישמור. צריך לתת לאוהדים שלהם מנוי חינם לשנה הקרובה. או לשנתיים.
    הם והקינגס זה ראש חץ של 2 של הקבוצות הגרועות בליגה.

  10. מה שיפה/עצוב זה שאם לא היו מפרקים שם את הקבוצה שהשיגה 60 נצחונות לפני בערך 70 שנה, אז אותם שחקנים מזדקנים היו היום לוקחים את אטלנטה לפלייאוף די בקלות. הורפורד, שרודר, טיג, מילסאפ, קורבר, בייזמור וקארול זה עדיין שלד בכלל לא רע. בשם גישת ההכל או כלום, ואמונה שבייזמור ושרודר יכולים להוביל קבוצה, פירקו קבוצה מופלאה עם מאמן ענק.

  11. יש כאן 10,000 מילים מיותרות.
    שמעון היה כותב מילה אחת "נקסט".
    לג'וס יופי של לימונדה עשית מהלימונים שקיבלת. קדימון מעולה על קבוצת פח.
    הם לא היו כאלה, הם היו אימפריה, מופת למשחק קבוצתי ומאוזן, עם שחקנים מצוינים עם אופי נוח ומאמן ברמה, אבל לברון הרס אותם, ואז בא הנרטיב של "הכל או לא כלום".
    חבל.

  12. מצוין לג'וס.

    אטלנטה רוצה להפוך לג"ס אחרי שהיא ניסתה להיות ס"א בגלגול הקודם (דני פרי, מייק בודנהולצר). אז היא הביאה את טרוויס שלנק העוזר GM של הווריורס. הוא הביא את סטף סליחה טריי בבחירה שלישית ואת הארטר (קליי הג'ינג'י) בחירה 19. טורייאן פרינס הוא כבר סוג של האריסון בארנס. שחקן לגמרי אנדרייטד בליגה שקבוצה כמו יוסטון הייתה יכולה להנות ממנו. ג'ון הבפטיסט קולינס הוא משהו שאין לג"'ס. סוג של אנטוני דיוויס רק עם ידיים קצרות ופחות כישרון. ואלכס לן ישמש כאנדרו בוגט. מה חסר? דריימונד…. אומנם אין בליגה אבל אם תרימו משקפת לכיוון אוניברסיטת דוק תזהו מפלצת דריימונדית עם ניתור ועוצמה של לברון ג'יימס. שמו זאיון ווילאמסון (אנא הקפידו לאיית את שמו כך כדי לחסוך את העברות 'ציון' או 'זיון'). לכן ההוקס יטנקקו כאילו שד רודפת אחריהם תוך כדי הסרת גלגלי העזר לתינוקות.

  13. בובה של קבוצה.
    פשוט להתחיל מ- 0 . מכאן אפשר יהיה רק לעלות.
    יהיו המון הפסדים. המון. חלקם יהיו גם בגלל חוסר ניסיון של הילדים.
    המבוגרים מהספסל יפתיעו חטובה (דדמון, פלאמילי, וינס ולין.

    אני מהמר על 30 ניצחונות העונה (שזה המון), למרות שאף אחד לא באמת יודע איך המאמן. אבל אין עליו או על הקבוצה שום לחץ.
    בתוך 3 שנים, הם ידברו חזק בפליאוף המזרח. קבוצת סיבוב שני מינימום. תרשמו.

  14. מת על הכתיבה שלך! פשוט תענוג. לא זכור לי מקרה אחר כזה של FACE LIFT מחלט וטוטאלי כזה כשבערך 10 שחקנים הולכים ו-10 באים. הכל יכול להיות עם הקבוצה החדשה הזאת, והמון תלוי בטריי יאנג. האם יהפוך לכוכב או לבאסט?
    אגב, כל הדאונטאון עם האולם החדש, הפוטבול, CNN – מרכז בידור ואקשיון שרק במנהטן יש, אבל במנהטן הכל מפוזר וכאן הכל מרוכז. אני אהיה שם השבוע במשחק בייסבול ומשחק כדורגל, שניהם באיצטדיונים חדשים, סופר מודרניים.

  15. פריוויו נהדר שלא מגיעה לקבוצה כמו אטלנטה . אולי אני בדעת מיעוט אבל אני חושב שיאנג הוא באסט . קולינס ייתן עונה שנייה טובה בליגה , טוריאן פרינס ימשיך להתפתח אבל חוץ מזה אין לאטלנטה כמעט כלום .

  16. פריוויו נהדר. שחקנים מפוספסים מהעבר (מי אמר וינס קרטר?) באים לחנוך שחקנים מפוספסים של העתיד (מי אמר טריי יאנג?) יחד עם שחקנים מפוספסים של ההווה (מי אמר אלכס לן?).

    אשכרה יש לקבוצה פוטנציאל ל35 ניצחונות. אבל הם בטח יעדיפו שלא

  17. פריוויו מעולה נהנתי לקרוא. כשסיימתי לקרוא היתה לי תחושה שההוקס הולכים הסנה לפחות על גמר איזורי… טוב הגזמתי הם יהיו הקבוצה הכי גרועה בליגה השנה אבל אם יצליחו להניח יד על ציון וויליאמס ואם טריי יאנג והארטר יהיו טובים כמו שמצפים בהם באטלנטה אז… נו טוב הרבה אם… זו הבעיה של קבוצות טנקינג. ואני חייב להגיד שהכי אהבתי את הסוף של הפוסט. "מה יקרה אם הם יגיעו לגמר המזרח ויחטפו שוב סוויפ מהדהד" … פשוט ענק… ברור. יפרקו גם את הקבוצה הזאת. להתראות בדראפט 2025…

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט