עובדות וסיפורי נ.ב.א (62) / רון טחן

פורסם ב - 15. ספט, 2018 ע"י ב - כללי

השבוע בפינתנו, נגלה מי צפה עוד כילד את עתידו, מי כמעט וסיכן את עתידו הכלכלי, ומי למד לקח לעתיד.

1. אם נשאל מספר כוכבי-על מתי ידעו שהם הולכים להיות כוכבים, ייתכן והם יתחמקו מהשאלה או ינסו לענות באופן דיפלומטי.

אם נשאל את ג'יימס הארדן, הוא עשוי לענות לנו שכבר בגיל 12.

על פי אמו של הארדן, השחקן המצטיין של הליגה בעונת 2017/18 חזה את העתיד ודאג לציין זאת בפתק שהשאיר על המקרר.

תוכן הפתק:
"את יכולה להעיר אותי בשבע ולהשאיר לי כמה דולרים?
נ.ב. תשמרי את הנייר הזה אני הולך להיות כוכב"

אמו של הארדן שומרת על הפתק עד עצם היום הזה, והספונסרית הראשית של הארדן – חברת אדידס – כבר דאגה להוציא קו נעליים תחת השם "אני הולך להיות כוכב".

2. כששחקן קולע 30 נקודות, זה בדרך כלל עוזר לקבוצתו בטח כשהוא גם מצרף אליהם 10 ריבאונדים.
כששני שחקנים עושים זאת אז סיכויי ההצלחה של הקבוצה משתפרים פלאים, אבל האם יעלה על הדעת כי שלושה שחקנים "ידפקו כרטיס" במשחק אחד וייתנו 30 נקודות לצד 10 ריבאונדים כל אחד?

כשלברון ג'יימס, דווין ווייד וכריש בוש איחדו כוחות במיאמי בעונת 2010/11, היו בהתחלה חריקות, אבל אחרי כ-20 משחקים הקבוצה התאפסה והחלה לנסוק.

כשההיט פגשו ברוקטס לקראת סוף אותה עונה ב27.3.2011 הם נזקקו לכל נקודה או ריבאונד שהשלושה הצליחו לאסוף על מנת לגבור על הרוקטס 119-125.

לברון ג'יימס הוביל את הדרך עם 33 נקודות ו-10 ריבאונדים כשווייד תורם 31 ו-12, ובוש מגיע ל-30 בשתי קליעות מהקו 10 שניות לסיום ומוריד 12 כדורים מהקרש.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שתרחיש כזה קורה.
ב-1997 פורטלנד פגשה את פיניקס כשברייאן גרנט רושם 34 נקודות ו-17 ריבאונדים, אייזאה ריידר 35 ו-11, וארויידאס סאבוניס הגדול מסיים עם 31 ו-10.
זו אמנם לא בדיוק השלישיה שלה היינו מצפים אבל המשחק הזה נגרר ל-4 הארכות וכל אחד מהם שיחק מעל 50 דקות (ריידר וגרנט -60).
המשחק גם הסתיים דווקא בניצחונם של הסאנס 139-140.

מקרה דומה היה ב-1969 כשהווריורס ניצחו את הבולטס בהארכה כשת'ורמונד, מאלינס ואליס חוזרים על ההישג.
באופן כללי, שנות ה-60 היו רוויות נקודות וקצב מהיר, לכן הגיוני לצפות לראות עוד מקרים כאלה, אבל הפעם היחידה הנוספת בה שלישיה הגיעה ליעד הזה ללא הארכה, היא באמת הייתה שלישיה גדולה.

ב3.2.1961 וויין אמברי (37 ו-11), ג'ק טווימן (32 ו-17) ואוסקר רוברטסון (31 ו-11) עשו כל מה שיכלו עבור סינסינטי אבל שלושת שחקני היכל התהילה לעתיד לא הספיקו לרויאלס מול הול-אופ- פיימר אחד גדול עוד יותר שממול.
הרויאלס נכנעו 135-136 לווריורס של ווילט צ'מברליין שקלע 52 נקודות והוריד 30 ריבאונדים מהעבר השני.

מעניין מי תהיה השלישיה הבאה… (תודה לעידו גילרי).

3. שנייה אחת לפני תום המשחק בין שרלוט לברוקלין ב- 22.3.18, דווייט הווארד עלה לאסוף ריבאונד מהחטאת לייאפ חסרת משמעות של דמארה קארול.

את המשחק הווארד כבר סגר 10 שניות מוקדם יותר עם שתי קליעות מדויקות מהקו שהעלו ל105-109 להורנטס.

עם זאת, הריבאונד הזה היה בעל משמעות רבה עבור הווארד מכיוון שהוא היה ה-30 שלו במספר. 
יחד עם 32 נקודות במשחק הוא הצטרף למועדון מרשים ודי ונדיר בעשורים האחרונים, של שחקנים הרושמים 30 בשתי הקטגוריות.

אחרי הכל הוא היה הראשון לעשות זאת מאז קווין לאב ב-2010, שמצידו רשם את ההישג אחרי כמעט 30 שנה מהפעם האחרונה לפניו.

מועדון ה- 30/30 הוא מיוחד אבל גם לא קטן מאד.
הוא כולל חברים מפורסמים כמו קארים עבדול ג'באר, מוזס מאלון, ביל ראסל וגו'רג' מיקאן, אבל גם שחקנים הרבה פחות מוכרים או מוצלחים כמו וולטר דיוקס, מוריס סטוקס, או סוון נייטר.

בסך הכל ליל השיא של סופרמן מול הנטס היה הפעם ה-156 בתולדות הליגה של ערב 30/30 בעונה הסדירה.

אז איך המועדון הזה כל כך אקסקולסיבי?
רוב חבריו הצליחו לרשום את ההישג פעם בודדת או פעמים ספורות.

לעומת זאת יש חבר אחד שמסתכל על כולם מלמעלה: ווילט צ'מברליין אחראי ל-124 ערבים מתוך הסך הכללי הזה.

למעשה עד שעבר ללייקרס, היה זה די שגרתי לראות את צ'מברליין רושם מעל 30 נקודות וריבאונדים במשחק.
בעונות שלו בווריורס ובסיקסרס ווילט רשם 121 משחקי 30/30 מתוך 706 משחקים (אחת ל-6 משחקים בערך).

גם בפלייאוף ווילט המשיך בשלו כשהוא רושם 12 משחקים כאלה כשרק ביל ראסל מדגדג אותו עם 4 משלו.

יותר מזה, ווילט הוא החבר היחיד במועדון ה-40/40 בו ביקר 8 פעמים בקריירה כולל ערב בלתי נתפס של 78 נקודות (שהיו אז לרגע קצר שיא NBA) ו-43 ריבאונדים בהפסד ב-3 הארכות לליקרס 151-147 כשאלג'ין ביילור ממול רושם גם הוא ערב 30/30 עם 63 נקודות ו-31 ריבאונדים.

בקיצור ווילט הוא הבעלים של המועדון, בעוד השאר רק מקבלים כרטיס חבר (תודה לעידו גילרי).

4. בתום קריירה מופלאה בה הרוויח 292 מיליון דולר מכדורסל בלבד, אין צורך לדאוג למצב העו"ש של שאקיל אוניל.

עם זאת, בשנת 1992 שאקיל הצעיר נקרא לשיחה על ידי מנהל הבנק המודאג שלו.

הסיבה? לאחר שחתם על הסכם החסות אוניל נכנס לחובות של כ-60,000 דולר תוך 48 שעות.

איך זה קרה אתם שואלים?

לאחר שסוכנו הודיע לו כי יש לו מיליון דולר (לפני תשלום מיסים), שאקיל קנה מכונית מרצדס בעלות של 150,000 דולר.
כשאביו ראה את הרכב, הוא החמיא לו על הרכישה, אך שאל "איפה שלי?", וקיבל דגם דומה.
אמו של שאקיל "הסתפקה" בדגם קטן יותר במחיר מבצע של 100,000 דולר בלבד, ואת 600,000 הדולרים המיותרים בזבז שאקיל כמובן על תכשיטים יקרים ומוצרי חשמל.

כשמנהל הבנק של אוניל הבחין בכך, הוא זימן אותו לשיחה בה אמר לו את הדברים הבאים:

"אני עוקב אחריך כבר שנתיים או שלוש, ואוהב את הקרירה שלך.
אתה בטח הולך להיות שחקן נהדר ולהרוויח המון כסף.
אבל, אתה יודע, הרבה חבר'ה כמוך (שחקנים) נשארים בלי כלום כשהם מפסיקים לשחק.
אני לא רוצה שתהיה כמוהם"

בעקבות השיחה אוניל שכר מנהל אישי, שינה את דרכיו, והתארח לא פעם בפורומים בהם ייעץ לצעירים להשקיע את מירב כספם למען עתידם.

5. משחקי קדם העונה אינם מהווים אתגר גדול מדי עבור שחקנים עם ותק של מס' שנים בליגה, שברוב המקרים משחקים זמן מוגבל דקות ואינם מתאמצים יותר מדי.

לכן, אף אחד לא התרגש כשבמשחק הכנה לעונת 1987/88, מלך הסלים המכהן של הליגה מייקל ג'ורדן (37 נק' למשחק), קלע רק 2 נק' במחצית הראשונה מול אינדיאנה.

אז למה אנחנו מספרים לכם על המשחק הזה?

ובכן, מי שהתחיל את דרכו באינדיאנה באותם ימים היה הרוקי רג'י מילר, שהוביל את הפייסרס ליתרון 16 בתום מחצית של כדורסל.

הטעות שביצע מילר באותו משחק הייתה להקשיב לעצתו של חברו לקבוצה צ'אק פרסון, שדירבן אותו להתחיל לדבר "מלוכלך" (טראש-טוק) עם מייקל ג'ורדן.

לימים סיפר מילר כי לא באמת רצה לעשות זאת, אבל חשב שהדבר הזה יעזור לו לבנות את השם שלו, ולכן התחיל לזרוק לג'ורדן הערות של "אתה לא יכול לשמור עליי!".

סמוך לתחילת הרבע השלישי ביקש ג'ורדן ממאמנו דאג קולינס כי ייתן לו להמשיך לשחק במקום לרדת לנוח.

באותה נקודה למילר היו 12 נק' לעומת 2 בלבד של מייקל.
כשהמשחק הסתיים, מילר נשאר עם 12 נק', בעוד ג'ורדן סיים עם 35.

אחרי המשחק פנה ג'ורדן אל מילר ואמר לו: "אף פעם אל תדבר אליי ככה".
לדברי מילר, מלבד תקרית אחת בין השניים (https://www.youtube.com/watch?v=W_n3ZS29keI), הוא שמר על יחסים טובים עם מייקל ומעולם לא ניסה להתגרות בו יותר.

 

Tags:

29 תגובות ל - “עובדות וסיפורי נ.ב.א (62) / רון טחן”

  1. יאיר

    15. ספט, 2018
    07:58

    פשוט נהדרת הפינה הזו. תודה!

    Reply to this comment
  2. גיא רוזן

    15. ספט, 2018
    08:06

    מעולה!
    תודה, רון ועידו.

    Reply to this comment
  3. פאקו

    15. ספט, 2018
    08:08

    נפלא רון (ועידו)!
    לחשוב כמה שחקנים היו צריכים עיצה כזו, כמו שמנהל הבנק של שאקיל נתן לו. אין לי סטטיסטיקות, אבל לתחושתי בעבר התופעה של שחקנים שבזבזו את כל הכסף שהרוויחו הייתה נרחבת יותר.

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      15. ספט, 2018
      08:28

      היום השחקנים מקבלים יעוץ מקצועי עם הכניסה לליגה ולכל כוכב יש יועץ השקעות צמוד.

      Reply to this comment
      • Smiley

        15. ספט, 2018
        09:00

        ועדיין, גם דאנקן וגם גארנט (לאחרונה) תבעו את אותו נהל כספים שלהם ולטענתם גנב מהם כסף

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          15. ספט, 2018
          09:01

          כן אבל זה לא בגלל חוסר האחריות והפזרנות שלהם אלא של מי שסמכו עליו לנהל את הכסף

          Reply to this comment
          • Smiley

            15. ספט, 2018
            09:03

            נכון.

            הצד השני זה שון קמפ וסקוטי פיפן

      • חמי

        16. ספט, 2018
        11:10

        אם אני לא טועה קארים נאלץ לשחק עד גיל 40 כי המנהל כספים שלו דפק אותו

        Reply to this comment
  4. עידו גילרי

    15. ספט, 2018
    08:32

    מי שמחפש אתגר לשבת בבוקר מוזמן לנסות לראות כמה מחברי מועדון ה-30/30 הוא מצליח לזהות (רשימה חלקית).
    https://www.sporcle.com/games/mstanek28/30reb30pts

    Reply to this comment
  5. שמעון

    15. ספט, 2018
    08:35

    מעולה רון. 3 שחקנים באותו משחק מאותה קבוצה עם 30 נק זה חתיכת דבר נדיר.

    Reply to this comment
  6. Smiley

    15. ספט, 2018
    09:01

    דרך אגב, בקשר למנהלי ההשקעות של השחקנים – יש אחלה סדרה, BALLERS גם דווין "דה-רוק" ג'ונסון.

    ממולץ לפי דעתי.

    Reply to this comment
  7. Berch

    15. ספט, 2018
    10:24

    אחלה פינה. גם אני מת עליה 🙂
    מעניין אם צ'מברליין היה משחק הים איך הייתה נראית הליגה….

    Reply to this comment
    • חמי

      16. ספט, 2018
      11:12

      אפשר להגיד שלברון זה הוילט של היום
      מגיע לגמרים עם סטטיסטיקה נהדרת וחוזר עם הזנב בין הרגליים

      לדעתי הוא היה שולט בליגה כמעט כמו אז, תוריד 20% מהסטטיסטיקה שלו בגלל שההגנה יותר טובה

      Reply to this comment
  8. Captain Beefheart

    15. ספט, 2018
    12:04

    תענוג שבת. תודה רבה

    Reply to this comment
  9. שי אבן צור

    15. ספט, 2018
    15:16

    אחלה פוסט!

    Reply to this comment
  10. האווי לאסוף

    15. ספט, 2018
    17:47

    אחלה פינה, מלאה פנינים כרגיל

    Reply to this comment
  11. מנחם לס

    15. ספט, 2018
    18:50

    טור נפלא וחשוב מאד. מלא נוסטלגיה, וחומר חשוב שרובנו לא מודעכים לו. למשל מה שצ'מברליין עשה בקריירה שלו. ממש שחקן גדול מהחיים. כשאתה שומע היום על ממוצעים כאלה בריבאונדים, או ממוצע קליעות לעונה של 50.6 נק' למשחק אתה מבין שהוא היה תופעה שלא תחזור לעולם.
    תודה רון

    Reply to this comment
  12. יניב כהן

    15. ספט, 2018
    19:52

    תענוג רון תענוג
    תודה לך רעי

    Reply to this comment
  13. חגי "התותח" ניסני

    15. ספט, 2018
    20:01

    תענוג רון תודה רבה

    Reply to this comment
  14. דורון

    15. ספט, 2018
    20:54

    נהדר, אי אפשר לא לאהוב את רון, שגם מביא אנרגיה מאזנת לאתר, הרבה אהבה לרון המשגיח לעידו ולכולכם, תודה רבה

    Reply to this comment
  15. SamIaM

    15. ספט, 2018
    21:39

    מעולה, רון וגילרי! תודה רבה.
    חולה על הפינה הזאת.
    ווילט הזה היה תופעת טבע. אלו מספרים לא הגיוניים. זה כמו שאני אשחק בליגת הילדים.

    Reply to this comment
  16. דביר

    15. ספט, 2018
    22:58

    WTF?!?!??!?!?!
    צמברליין הזה או שהוא היה שם את מייקל בכיס או שהליגה הייתה יותר גרועה מהארץ.

    Reply to this comment
  17. איש הערפל

    16. ספט, 2018
    00:13

    צ׳מברלין פשוט היה שחקן שהקדים את זמנן ב20 שנה מבחינה פיזית, לא חושב שנראה אי פעם משהו דומה. הדבר היחיד הלא ברור הוא מספר האליפויות הקטן יחסית.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. ספט, 2018
      01:04

      מספר האליפויות הקטן יחסית הייתה בגלל הסלטיקס שהיו הטובים ביותר כקבוצה ועם יותר כוכבים מכל קבוצה אחרת כשבכל עמדה היה לה לפחות שחקן אחד מצוין וגם חלק מהספסל היו שחקנים משובחים שיכולים היו להיות בקלות בחמישייה, בוודאי בקבוצות אחרות. אמנם ב-67' הסיקסרס היו הטובים ביותר וניצחו את הסלטיקס בגמר המזרח 1-4 וב-69' הלייקרס היו הפייבוריטים אך הפסידו לסלטיקס בשבעה משחקים כשהשביעי בביתם, אך עם גאוות הסלטיקס למראה בלוני האליפות לפני פתיחת המשחק חרצה את גורל האליפות.
      בכל שאר העונות בעידן ראסל הסלטיקס היו הפייבוריטים הברורים ולמעט 58' שבה הפסידו בגמר בגלל פציעת ראסל זכו באליפות בכל שאר העונות.

      Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        16. ספט, 2018
        01:05

        *בשורה שונה צ"ל היה במקום הייתה

        Reply to this comment
        • הציפור הנדירה

          16. ספט, 2018
          01:06

          *בשורה הראשונה צ'ל…

          Reply to this comment
  18. נדב

    16. ספט, 2018
    05:10

    Reply to this comment
  19. עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס

    16. ספט, 2018
    08:07

    נפלא רון, תודה רבה.
    צ׳מברליין היה ללא ספק ה most dominant ever
    שאקיל היה הגרסה הצנועה יותר.
    מצחיק איך שאק בזבז מיליון דולר בשתי שניות. והאשם בסיפור הוא ההורים שלו שלא דאגו יותר מדי ליום סגריר. איזה שני הורים אחראיים מאפשרים לילד שלהם לבזבז את הכל ככה?! עושה רושם שזו משפחה שאוהבת את החיים, אם לנסח את זה ככה. זה הקרין על האופי של שאק ועל הקריירה שלו.

    Reply to this comment
  20. amitlahev

    17. ספט, 2018
    14:32

    תודה רבה. מצוין!

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *