כסף מסובב את העולם: סיכום שבוע ב-NFL/ שחר דלאל

הרבה דיבורים היו לקראת העונה החדשה של ליגת ה-NFL. השינויים המקצועיים ב-20% מקבוצות הליגה עשו את שלהם ואחרי פגרה עמוסה היינו צפויים לעלייתן של קבוצות חדשות לקידמת הבמה. המחזור הראשון לא אכזב כאשר הוא סיפק לנו שני משחקים שמועמדים – כבר עכשיו – לתואר משחק השנה (קליבלנד-פיטסבורג וגרין ביי-שיקאגו). אז קצת לפני שנתפנה לפתיחת המחזור השני, רצינו לעשות קצת סדר בבלאגן.

 

כסף

בליגה שבה הכל סובב סביב דבר אחד, הבאזז וורד שהשתלט על השיח בחודשים האחרונים היה "שכר-מובטח". השחקנים, ש-75% מהם יסיימו את הקריירה ללא אגורה, החליטו לקחת את העניינים לידיים ולהילחם על התנאים שהם מקבלים.

המאבק הזה עדיין נמצא בחיתולים, כאשר היחידים שיכולים להרשות לעצמם ללכת נגד הזרם הם השחקנים הבכירים, שכל קבוצה תהיה מוכנה להילחם על הזכות להחתים אותם. בדיוק בגלל הסיבה הזאת אנחנו רואים שחקנים כמו לביון בל מסרבים לקבל את החוקים היבשים – שמטיבים עם הקבוצות – ומנסים להשוות ככל היותר את התנאים לאלה שבשאר הליגות המקצועיות בארה"ב.

בל. יוביל את השינוי בליגה?

שני שחקנים שהיו במוקד השיח הזה בקיץ נפגשו ביום ראשון בלילה בשני צידי המגרש. בקצה אחד עמד אארון רוג'רס שאחרי פגרה רווייה בשיח מורעל עם הנהלת גרין ביי חתם על חוזה שיא לשחקן בליגה כשקיבל 134 מיליון דולר בחוזה לארבע שנים (99 מהם מובטחים – עוד שיא). מהצד השני, חליל מאק, שחתם בשיקאגו על שכר שיא לשחקן הגנה (141 מיליון לשש שנים, 90 מיליון מובטחים) לאחר קיץ שבו סירב להצטרף לאימון אוקלנד שלא רצתה להאריך לו את החוזה.

מדובר על מספרים שנמצאים בספירה אחרת מבחינת ארגון השחקנים. בליגה שבה אתה חייב להחזיק 53 שחקנים בסגל הקבוצה, אתה חייב לחלק את העוגה להרבה מאוד חלקים – גם אם היא גדולה יותר מאשר בליגות המקבילות. אבל ביום ראשון השניים האלה הראו שהם שווים כל סנט.

במחצית ראשונה מהסרטים, מאק שהספיק לערוך שלושה אימונים בלבד עם קבוצתו החדשה, סיים עם שורה סטטיסטית נדירה: סאק, גרימת פאמבל (FF), איסוף פאמבל (FR), שבירת מסירה (PD), חטיפה (INT) וטאצ'דאון. לקינוח הוא גם פצע את שני הקווטרבקים (רוג'רס ודשון קייזר) של הפאקרס שנראו בדרך להפסד בטוח.

מאק. מחצית מהסרטים

אך מהצד השני האריה הזקן לא הסכים לוותר. לאחר שרופא הקבוצה קבע שהוא סובל רק מנקע ברצועת הברך, הוא החליט לחזור למגרש ולהוביל קאמבק, הרואי לא פחות, כשהחזיר את קבוצתו מפיגור של 20 נקודות כשנותרו על השעון קצת יותר מ-18 דקות.

הרבה גבות הורמו בחודשים האחרונים על המחיר ששילמו שתי הקבוצות על השחקנים הנוצצים שלהם, כאשר רבים מהפרשנים מסכימים עם הצורך לשלם, אך שואלים איך זה ישפיע על המארג הכולל של הקבוצה. לפחות לפי מחזור הפתיחה, התשובה די ברורה.

 

שנת הקווטרבק

גם בליגה הרווחית והמצליחה ביותר בעולם, עדיין מקשים למצוא כוכבים לעמדה החשובה ביותר בספורט המקצועני. כן, השחקן הזה שעומד מאחורי הסנטר, אחראי לכל ההחלטות החשובות – ואם להאמין לסרטים האמריקאים – גם זוכה בסוף בכל הבחורות, הוא עדיין מצרך נדיר שקשה למצוא גם לאחר 99 שנים של מקצוענות.

השנה זה היה אמור להיות סיפור אחר. לכל הקבוצות בליגה היה גנרל שקיבל את המושכות והיה אמור להוביל את קבוצתו לארץ המובטחת. כמו מבטיחה היתה הסיטואציה בכל קבוצה? שחקן כמו ראיין טאנהיל, שנחשב לפני שנתיים כאחד מ-15 המוסרים בליגה, התדרדר לתחתית הרשימה, כשקבוצות רבות אחרות היו בסיטואציה עדיפה בהרבה.

ביג בן. ישחק מול קנזס סיטי?

עם זאת, אחרי המחזור הראשון אנחנו יכולים לראות כמה שונה המציאות כשהזרקורים נדלקים והיציאים מתמלאים. קבוצה כמו באפלו, שבחרה את ק"ב העתיד שלה והחתימה שחקן שקבוצות אחרות נלחמו על שרותיו עונה קודם, נמצאת במצב בלתי אפשרי עם ק"ב פותח שרושם פי שבע יותר איבודים מאשר טאצ'דאונים.

גם הקבוצות שנמצאו בצד הבטוח, כמו גרין ביי ופיטסבורג, עם שחקנים שיופיעו בעתיד בהיכל התהילה, נמצאות בסיטואציה לא פשוטה לאחר ששני הקווטרבקים הפותחים שלה ספגו פציעות לא קלות והם בספק לקראת המחזור השני.

בצד השני ראינו הופעות מרשימות משחקנים שעושים את צעדיהם הראשונים בליגה. כאשר סאם דרנולד מראה מדוע הג'טס שילמו כל כך הרבה כדי לבחור אותו בדראפט ובקנזס סיטי מראים למה פטריק מהומס קיבל את המושכות כל כך מוקדם. נראה שהשנה, יותר מתמיד, הקבוצות יעלו או ייפלו בגלל האיש עם הכדור.

דרנולד. יגרום לג'יינטס להצטער שלא בחרו בו?

 

0 מ-7

מאמנים חדשים אמורים לסמל עתיד טוב יותר עבור המועדון שלך. ברוב המקרים (מלבד זה של אריזונה) ההנהלה בחרה להחליף את האיש המרכזי שלה לאחר שלא הצליח לספק את הסחורה המבוקשת. היא תמיד מסתכלת לעבר השכנים, שם הדשא ירוק יותר, ומנסה להעתיק נוסחאות מצליחות שהופכות אותו לבוהק במיוחד.

שמות גדולים מאוד קיבלו השנה את כיסא הנהג. ג'ו גרודן שחזר לאחר עשור מעמדת הפרשן כדי להביא אליפות אחרונה לאוקלנד לפני המעבר ללאס וגאס. מאט פטרישיה, שחוזר על ידי כל הליגה בשנתיים האחרונות והגיע לדטרויט כדי לעזור לה לעבור את משוכת הפלייאוף. פרנק ריץ' שהוביל את ההתקפה הנפלאה של פילדלפיה לזכייה בסופרבול נבחר כדי לשקם את הקריירה של אנדרו לאק ועוד רבים וטובים שהגיעו כדי להפוך את קבוצתם החדשה למועמדת לגיטימית בליגה.

ג'קסון. הפתיחה הטובה ביותר מ-2004 

הבעיה היא שגם בליגה שבה בכל שנה מתחלפות קבוצות הפלייאוף, נראה ששינויים מהירים הם לא נוסחא להצלחה והשחקנים בקבוצות שהחליפו מאמן יצטרכו להתאים את עצמם תוך כדי תנועה. כי המאזן שמופיע בפתיחה בהחלט לא יכול לספק את האוהדים שמשלמים ממיטב כספם כדי לראות את המוצר הטוב ביותר על הדשא.

לפי המאזן הזה, כנראה שקליבלנד (שלא הפסידה במשחק הפתיחה לראשונה מ-2004) קיבלה החלטה נכונה כשהשאירה את יו ג'קסון…

 

*****

 

משחק יום חמישי: בולטימור אצל סינסנטי

כמו כל משחק בין קבוצות באותו הבית יהיה גם לזה משמעות נוספת, אך הפעם היא תתעצם בשל אירועי המשחק האחרון בין הקבוצות. כזכור, במחזור האחרון של העונה שעברה ט"ד מאוחר של הבנגלס (שלא היה להם מה להרוויח מהניצחון) שלח את הרייבנס הביתה ואת באפלו לפלייאוף ראשון מזה שנים. אין ספק שזה יהיה בראש שחקני בולטימור, שהיו פייבורטים לניצחון ב-94% אחוז, ואנחנו נראה הרבה דם רע בפתיחה.

דלטון. גילה את מעיין הנעורים 

שתי הקבוצות מגיעות לאחר ניצחונות משכנעים במחזור הפתיחה, כאשר בולטימור מגיעה לאחר הטיול מול באפלו בעוד הבאנגלס הראו הרבה מאוד אופי כשגברו על אינדיאנפוליס במשחק החזרה של אנדרו לאק. הקבוצה של מרווין לואיס הציגה משחק התקפה משובח בראשותו של אנדי דלטון והוכיחה שעדיין נשאר לה קצת רזרבות במיכל הדלק ואולי יוכלו לחזור לפלייאוף לאחר שנתיים.

הימור שלי: להגנה של בולטימור יהיו פלאשבקים מהעונה שעברה בעוד דלטון יהיה יעיל כבעבר. ניצחון לבאנגלס.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. הולך להיות משחק חשוב הלילה והצהרת כוונות של פלאקו והרייבנס.
    הבאנגלס נתנו בשבוע שעבר לאנדרו לאק, אחרי שנתיים מחוץ לפוטבול, להשלים עליהם 73% מהמסירות ומעל 300 יארד.
    ואלכס קולינס וקנת דיקסון, למרות משחק חלש נגד הבילס, הם לא הרצים הנוראים של אינדיאנפוליס.
    ג'ו מיקסון יתקשה מול הגנת הרייבנס ואנדי דלתון לא מספיק טוב להתגבר על זה באויר.
    בולטמור- 31 סינסנטי-20

  2. תודה רבה שחר.אני דווקא הולך הפוך ממך וחושב שבולטימור ינצחו, הנצחון המטורף שלהם משבוע שעבר יסחף אותם קדימה(אמנם מול באפלו אבל עדיין).
    מעניין כמה זמן השטות הזאת עם בל תמשיך, מול קנזס השבוע יהיה קשה מאוד לפיטסבורג. הפסד ויהיה לחץ גדול עליהם

  3. המאבק על תנאי השכר רק בחיתוליו אבל זה רק בגלל שאין לשחקנים כרגע שום מקל לאיים בו. ככל שה-CBA יתקרב לסיומו העניינים יתחממו. ריצ'ארד שרמן כבר הודיע שהוא צופה השבתה בסוף ההסכם הנוכחי.

  4. האם לא כל שנה היא שנת ה-ק"ב?
    המשחק בין הפאקרס לברס ללא ספק יהיה מועמד למשחק העונה גם בסיומה אבל זה בין הסטילרס לבראונס פשוט היה משחק נוראי אך מותח.
    זה מדהים שהבראונס לא הצליחו לנצח גם עם יתרון של 5 בעמודת האיבודים.
    אבל זה בסדר האוהדים שלהם רגילים. מאז שהקבוצה חזרה לעיר רק 4 פעמים קבוצות שהיה להם יתרון של 5 באיבודים לא ניצחו רק בעוד 4 מקרים . פעם אחת אריזונה פעם אחת באפלו (כמה לא מפתיע בשני המקרים) ופעמיים נוספות היו אלה הבראונס שפעם את הצליחו להפסיד 10-24 למרות שהיה להם איבוד אחד לעומת 7 של הטיטאנס.

    1. השנה היתה תחושה שכל הקבוצות היו מסופקות מהסיטואציות בהן הן נמצאו. איפה היו סימני השאלה? בקבוצות כמו מיאמי, בולטימור וסינסנטי, שם יש ק"ב שהיו עד לפני שנתיים בחצי העליון מבחינת איכות השחקנים בליגה.

      לגבי המשחק בין קליבלנד לפיטסבורג – מסכים לגבי היכולת, אבל משחק מותח כזה אני לא מאמין שנקבל בקרוב (אבל מקווה שכן 🙂 )

  5. תודה על הסיכום הנהדר.
    הערות קטנות שלי:
    1. לא הבנתי את הדיבור על מאבק חדש של השחקנים. הולד-אאוטס היו בעבר ויהיו גם בעתיד. בגלל נושא סיכוני הפציעה שנת חוזה או תחת תג הפרנצ'ייז משמעותיים יותר מענפים אחרים אבל לא ראיתי כאן שום דבר חדש. אם כבר אז אפשר להציג את הצד השני: כמה משחקני הסטילרס דווקא ביקרו את בל על משיכת השביתה לתוך העונה כשחלקם כבר דיברו גם על נושא הכסף (שיכול מאוד לפלג חדר הלבשה).
    2. לא חושב שאפשר להגדיר את הבאת גרודן (המוטעית בעיניי) כ"נסיון להביא אליפות ארונה לפני המעבר". אם כבר המהלך על מאק מעיד בעיניי שדווקא החליטו שם לא להדגיש את הכאן ועכשיו (לא משנה כרגע אם בשכל או לא). לא לחינם באתר ה-NFL תיארו את גרודן כאחד מהמרוויחים בטרייד היות וזה מוריד ממנו לחץ של כאן ועכשיו.
    3. ברור לי שאתה שומר מכל משמר על שחקן חד-פעמי והיסטורי כמו רודג'רס. אבל ככלל, אפשר להתווכח על החוזים הגבוהים האלה, בעיקר לשחקנים שאינם ק"ב (כבר הספקנו לשכוח מהשיא של החוזה של דונלד). בסוף יש תקרה, ובענף עמוס פציעות כל כך, לא לבזר סיכונים (=הוצאת חלק גדול מהתקרה על שחקנים ספורים בלבד), בעיניי זה לא בהכרח הצעד הנבון…

    1. תודה.

      1. הדגש בקיץ האחרון היה על "שכר מובטח", משהוא שהוא מובן מאליו בכל ענף אחר הוא מותרות בענף הכי שוחק שקיים. ראינו בקיץ את הסוכנים מתעקשים על סעיפים ספק-קטנוניים בחוזי הרוקי (שתיאורטית יכולים לבטל את החוזה), ראינו את ההתעקשות של שחקני העילית לקבל חוזים ארוכי טווח (וכמובן סכום מובטח גדול יותר) והשיא היה בחוזה של קאזינס – שלדעתי היה יחיד מסוגו (חוזה לשלוש שנים שמובטח ב-100%).
      2. זאת היתה ההצהרה כשחתם ולכן נפרדו ממאמן מצליח שהוביל אותם לפלייאוף. הבעלים כבר הצהיר שהמטרה שלו היא לזכות באליפות לפני המעבר, כנראה שלגרודן היו תכניות אחרות (אבל לגביו יש הרבה שאלות אחרות שצריכות להישאל).
      3. הדרך הנכונה להסתכל על החוזים הנוכחיים היא באחוזים ביחס לתקרת השכר. החוזה המטורף של מאק ייקח 10% מהשכר של הברס לתקופת החוזה. זה מספר שאפשר להתמודד איתו, בטח עבור שחקן שבדרכו לקנטון.
      לגבי רוג'רס – גם דשון קייזר נפצע ולא היה יכול לחזור למשחק. הרופאים החליטו שזה בסדר עבור רוג'רס לשחק עם נקע בברך (רצועות ה-MCL לפי ההערכות) בתנאים מסוימים. זה היה ניסיון נואש, בעיקר בגלל שהקבוצה לא מחזיקה 3 ק"ב בסגל המשחק והמועמד הבא בתור היה הרסיבר רנדל קוב. אני מניח שאם החזרה שלהם לא היתה מהירה הם היו מוותרים על המשחק לטובת הבריאות של הק"ב שלהם.

  6. ולא כל כך הבנתי את החזרה של רוג'רס…. הוא היה כשיר לחזור למשחק וכעת יש דיבור שאולי יחמיץ את המשחק הבא. מה קרה שם?

    1. הסכם השכר ב-NFL שונה מיתר הליגות הבכירות בארה"ב, אלה הנקודות המרכזיות:
      1. ראשית מדובר בתקרת גג קשיחה (48.5% מהכנסות הליגה) שאסור לחרוג ממנה בשום סיטואציה. לכן ראינו השנה קבוצות כמו מיאמי מוותרות על שחקן מצוין כמו אנדמקו סו כדי לחסוך כסף במטרה להחתים שחקנים נוספים בעמדות אחרות.
      2. תקרת השכר לא נספרת בשנה בודדת אלא במקטעים של 4 שנים. לדוגמה: אם תקרת השכר היא 100 מיליון דולר בכל שנה ובשנה אחת שילמת רק 80 מיליון, אז 20 מיליון יעברו לשנה הבאה ותוכל להוציא 120. התנאי היחידי הוא שהקבוצות מחוייבות לממש 89% מתקרת השכר בטווח הזה.
      3. בדומה ל-NBA חוזי השחקנים שנבחרים בדראפט מוגדרים מראש, אך השחקנים יכולים לדון על הסעיפים הקטנים בחוזה (ראינו את זה השנה עם הקווטרבקים ובעיקר עם רוקוואן סמית' משיקאגו שסירב לחתום על סעיף שמאפשר לקנוס אותו במקרה של השעייה מהליגה). שחקן שנבחר בסיבוב הראשון מקבל חוזה מובטח ל-4 שנים (זה קצת שונה לגבי הסיבובים האחרים) אך לקבוצה יש זכות לשמור את השחקן לשנה חמישית בשכר מופחת (נותן הרבה כוח לקבוצה, כמו שקרה עם חליל מאק).
      * בעיה נוספת שיש בליגה היא נושא השכר המובטח – זה לא בהכרח קשור להסכם השכר, אך בגלל שתקרת השכר היא קשיחה הקבוצות רוצות לשמור על עצמאות מירבית וב-99% מהחוזים יש סעיפים שיכולים לאפשר להם לצאת מהחוזה מבלי לשלם לשחקנים – ואכן ברוב המקרים שחקן לא יקבל את כל השכר שמופיע בחוזה, ולכן בכל חוזה יש חלק של שכר מובטח. המקרים הבודדים בהם נחתמים חוזים מובטחים הם בחוזים לשנה בודדת, בחתימה על שכר מינימום או במקרה של קירק קאזינס.

  7. הריידרס האידיוטים תקעו את עצמם לשנים של כישלון עם החתמת גרודן הכלומניק לחוזה מפוצץ במקום לשים את הכסף על שחקן על כמו מאק . אל דייויס מתהפך בקבר

  8. וואללה הדרנולד הזה. יש לו פרצוף של מקסימום ק"ב של מכללה דיביזיה II אבל האם הוא הג'ו נמט החדש של העיר? עכשיו אני לא מתפלא מדוע שחר ביקש אקרדיטציה דווקא למשחקי הג'טס ולא הג'איינטס…

    חייב לבוא הסכם חדש בקשר לתנאי השכר או פנסיה כי יש לפצות את השחקנים למפרע על הצ'אנס הגדול שהם לוקחים לחיים שלווים ובריאים בתום הקריירה.

    1. בריידי מעולם לא התמודד עם ק"ב איכותי בדוויזיה שלו מאז החלוקה החדשה (אלא אם אתה רוצה לקרוא לסנצ'אס איכותי…), במקרה של דרנולד אנחנו אולי נזכה לראות את זה קורה.

      אגב – השנה היה מחזור ק"ב לא רגיל בדראפט. דרנולד נחשב למוכן ביותר, אך הדעות חלוקות על מי יסיים כק"ב הטוב יותר – ג'וש אלן או ג'וש רוזן (מייפילד נמצא איפשהו באמצע בין שלושתם). לא סתם ראינו הרבה תנועה בעשירייה הראשונה בערב הדראפט.

      1. יש קולות ששומעים רק כשזה מגיע לפטס/בריידי.
        אתה כמובן מתמודד רק עם מה שיש לך, ובכלל, נדמה לי שההצלחה שלו חרגה מעבר ללקיחת הדיוויזיה. לא יודע איזה עוד הצלחות פלייאוף אפשר לבקש כדי להבין שההצלחה שלו חורגת הרבה מעבר לדיוויזיה.
        ומי שישמע עם מי ביג-בן התמודד בשנים האחרונות (לא מכיר מספיק את העשור הקודם), ריצת פלייאוף וחצי של פלאקו? הסטילרס שנה שעברה היו בבית עלוב. זה הביא אותם לסופרבול?

        1. לא התכוונתי להטיל ספק בגדולה של בריידי (לדעתי הוא הגדול בכל הזמנים, למרות שלא ראיתי את סמי בו או ג'וני יונייטס משחקים).

          עם זאת, אין ספק שהדרך שלו היתה קלה יותר עד לפלייאוף כאשר הוא התמודד מול הנמושות בבית שלו. ההיסטוריה היתה נראית אחרת לגמרי אם ב-NFL היו בוחרים להשאיר את אינדיאנפוליס בדוויזיה במקום מיאמי.

          1. אני יודע שלא התכוונת לזלזל בהם, אבל אני רק רוצה לציין שהמאזן של הפאטס בתקופת בליצ'יק-בריידי מצוין נגד כל הקבוצות והבתים בליגה. אגב אני אנטי-פאטס ומייחל לכשלונם

          2. זה ברור לי שלא התכוונת. אבל איך שהוא תמיד כל האמירות המוזרות האלה מתנקזות לפטס ולבריידי. ואני לא מבין את הגישה הזו…
            בוא נאמר כך: אם מישהו הרוויח מההפרדה בין הפטס לקולטס זה… הקולטס ופייטון. יותר מאשר הפוך על כל פנים.

          3. זאת לא אמירה מוזרה, זאת המציאות. תסתכל על הנתונים שפרסם פיטר קינג לפני חודש. זאת בהגדרה הדיוויזיה הכי גרועה בליגה (מלבד הפטס). זה לא בא להוריד מהגדולה שלהם, רק להציג את הנתונים כמו שהם (לך לחלק של Numbers Game):
            https://profootballtalk.nbcsports.com/2018/07/23/chicago-bears-camp-mitch-trubisky-matt-nagy-peter-king-fmia/

            ומכיוון שאני מניח שאתה אוהד פטס – יש לכם את השחקן והמאמן הטובים בהיסטוריה וחמש אליפויות להינות מהם. למה להיות עסוקים במה אחרים כותבים?
            (אגב, כתבתי את מה שכתבתי כי אני מתגעגע ליריבות בין פייטון לבריידי. הלוואי ותהיה עוד אחת כזאת)

          4. אני לא מסכים עם הקביעה שלך שחר. ברור שזו לא הדיוויזיה החזקה ביותר אבל היא לא החלשה ביותר. ה-AFC דרום בקלות לוקח את התואר הזה ואני לא בטוח עד כמה ה-NFC 'מערב לא נותן תחרות יפה גם.
            אתה לא יכול להסתכל על המאזנים של הקבוצות ולהגיד דיוויזה חלשה כשמכניסים קבוצה כמו הפטריוטס לשם. זה ישר הורס את המאזנים לשאר הקבוצות.

          5. שחר כאן כבר רואים שאתה מדבר לא לעניין: ראשית, הוא משווה שם רק שני בתים. שנית כל מה שהוא מראה זה שיוויוניות. זה מגוחך. אם כבר מספר נצחונות הפלייאוף שהוא מביא יעיד בצורה הרבה יותר ברורה בנושא החוזק. גם הוא אגב, לא הביא זאת כדי להראות שבית אחד חזק מהשני.

            ובאמת לא הבנתי את ההערה שאם אני אוהד פטס למה מעניינת אותי ההערה שלך. אז כעת אני אמור לדלג או לקרוא כשאתם כותבים כאן על הפטס?
            אין לי בעיה עם הייטרים. אין לי בעיה עם טענות נניח כמו "הם רמאים" (שאני כמובן אחלוק עליהם אבל מבין את הטענה והלגיטימיות שלה). יש לי בעיה עם אמירות מוזרות, וזו אחת מהן

          6. ב-AFC דרום היו לנו את אינדי ויוסטון לאורך התקופה המדוברת שהיו קבוצות טובות (ותואר אחד של אינדי). NFC מערב ההציג לאורך השנים האלה 3 קבוצות שהגיעו לסופרבול (וזוכה אחת) ובשיא שלה העמידה 4 קבוצות שהיו יכולות לעלות לפלייאוף בכל בית אחר. ב-AFC מזרח הציגו את הבאט פאמבל, האח החורג של אנתוני מייסון – ג'יי פילדר וכל מה שלא היה בבאפלו. מדובר בקבוצות שהיו גרועות גם בלי קשר ליכולת של הפטס.

            נתי – אני לא הייטר, באמת שלא. אני אשמח אם תצמח מועמדת לגיטימית כדי שההנאה שלי כאוהד נייטרלי תגדל. כפי שציינתי, אני מתגעגע לקרבות בין בריידי לפייטון (משום מה ביג בן לא מגיע למעמדים האלה) ואשמח אם יהיה משהו דומה לזה.

          7. בסדר אבל לא מעט מזה קשור לפאטס. תיקח את ה AFC דרום על אותה תקופה ותוריד את הקולטס. אתה חטשב שלשלוש הקבוצות יהיה מאזן כולל טוב יותר מחוץ לדיוויז'ן? או אפילו אותו סיפור עם הNFC מערב כשתוריד את סיאטל. רז נכון שהיו לנחחנרס כמה עונות טובות וגם לאריזונה אבל בכללי לאורך התקופה זה היה בית סופר חלש למעט שנה שנתיים .

להגיב על ולדי קוגן לבטל

סגירת תפריט