מעורב הופס ליום חמישי / מנחם לס

(משמר החופים הודיע עתה שקוטר 'העין' הוא הגדול ביותר שנמדד אי פעם במזרח ארה"ב – איזה 40 ק"מ)

המצב הוא הרבה יותר רציני משחשבתי אתמול. קו ההוריקן עובר עתה מוילמינגטון מעט דרום-מערבה וממשיך מערבה כשקו התנועה שלו עובר ממש מעל גרינוויל. זהו המודל האירופאי. המודל האמריקאי מתווה את קו התנועה דרום מזרחה לכיוון אטלנטה. אבל זה לא משנה הרבה. קוטר ההוריקן הוא כזה גדול שלא משנה בדיוק כמה קרוב אתה לעין. רוחות עזות ביותר וגשם בגובה של 30 אינטש מצופה בכל האזור. המזל שלנו הוא שההוריקן השואב-יונק את האנרגיה שלו מחום המים, מאבד הרבה ממנה כשהוא עוזב את המים ועובר מעל קרקע. אבל האנרגיה המסיבית של ההוריקן – בגלל המומנטום הזוויתי הממשיך להסתובב עד שמשהו עוצר אותו – נחלש אמנם אבל הוא עדיין בעל כוח הרס רציני.

עתה, 10 בערב, מודיעים לנו שההוריקן יגיע אלינו וכל אלה שגרים במקומות נמוכים חייבים לעזוב את ביתם. מודיעים שאנשים חייבים להתכונן לרוחות ושטפונות AS FAR WEST AS טנסי!

מטוסי בקרה מדדו עכשיו גלים בגובה 87' (26 מטרים) בצד הצפוני של ההוריקן. זה גובה בתים של 5-6 קומות. זהו אחד ההוריקנים המסיביים ביותר שהיכו את ארה"ב אי-פעם! והצרה הגדולה ביותר היא שההוריקן נע לאט מאד, הווה אומר, רוחות במהירות של 200 קמ"ש ויותר, וגשמי זלעפות נמצאים מעל ראשך הרבה יותר זמן מאשר בהוריקן הנע מהר יותר. אז הוריקן שקוטרו הוא 400 עד 500 ק"מ (המסתובבים מסביב 'העין' יחד עם העין כמו ספירלה אדירה) הנע מערבה (תוך כדי שהוא יוצר רוחות המסתובבות במהירויות של 150-180 מסביב צירו) במהירות של קמ"ש 15 עד 25 קמ"ש במקום 40 עד 50 קמ"ש, נמצא מעליך 24 שעות ויותר במקום 8-10 שעות. ורוב ההוריקנים הם בקוטר של 80-100 ק"מ כך שתוך 4-5 שעות הגרוע ביותר עובר. (כמובן שבקוטר ההוריקן – ככל שאתה קרוב יותר לעין ההוריקן הרוחות הן עזות יותר; לי נראה שאנחנו נהיה בערך 200 ק"מ מהעין כשההוריקן במלוא עוצמתו, ועד שהוא יעבור כאן זאת תהיה כבר סערה טרופית יותר מהוריקן, והעין תאבד את המבנה שלה שעתה הוא עיגול שכאילו ציירו במחוגה).

יש לנו מים, טלפונים סלולרים מלאים כך שלהתקשר כולם יכולים, אוכל מכאן ועד הודעה חדשה, פנסים, נרות, דלק מלא בשתי המכוניות, והרבה אהבה בבית.

אנחנו מוכנים!

(אני כמעט בטוח שלא אצליח לכתוב מאומה בימים הבאים, אבל לך תדע!)

גמר חתימה טובה לכולם.

1. פישלתי עם פתרון האתגר המהיר מאתמול

(הכנסתי טבלה של 2018 ש-SI  הכניסה אתמול; מוחק הכל ואכניס את הטבלה של 2019 מחר)

2. טוני פרקר מסביר למה החליט לעזוב את הספארס

אני הייתי בטוח שהוא "LIFER" בספארס  ושם יסיים את הקריירה בדיוק כמו מאנו ג'ינובלי.
*
השבוע בן ה-36 הזה שוחח עם  אנשי NBA צרפתים והסביר את החלטתו לל'אקספרס הצרפתי (http://www.beinsports.com/france/basketball/):
*
"הספארס הציעו לי אותו חוזה כמו שרלוט מבחינת כסף ואורך זמן, אבל זה היה יותר עניין של איזה ROLE הם מתכננים עבורי. חשוב לי לומר זאת כי היו הרבה שכעסו מאד על הספארס שכאילו לא הציעו לי חוזה מכובד. הם הציעו לי אותו חוזה כמו ההורנטס, אבל לא הייתי מוכן לעבור לקבוצה ולהיות עוזר מאמן. זה – במילים קצובות – מה שהם הציעו לי ואני לא מרגיש שזהו הזמן הנכון עבורי. אני מרגיש שיש בי עוד כדורסל לתרום ואני רוצה לשחק, ולא להיות שחקן שתפקידו, למעשה, הוא לעבוד עם הצעירים".
*
אחרי שהוא בילה את כל 17 שנות הקריירה שלו בספארס והיה שחקן ראשי בכל אחת מארבע האליפויות (ובאחת מהן MVP של סידרה הגמר, ושבעה אול סטארס), פרקר חתם על חוזה של 10 מיליון לשנתיים בהורנטס, אחרי שבעונה שעברה הוא שיחק רק 19.5 דק' למשחק, והיה רק הפוינט גארד השלישי אחרי דג'ונטה מוריי ופטי מילס. בהורנטס רק קמבה וולקר ישחק לפניו, ואני בטוח ששניהם יעלו יחד בחמישייה לפחות בחצי מהמשחקים.
*
ישנם המתלחשים בשקט ובחדרים סגורים שזה היה יותר מזה, והכוונה היא כמובן לדרמה שהתחוללה שם בינו לבין קוואי לינארד (http://larrybrownsports.com/basketball/kawhi-leonard-still-angry-tony-parker-critical-comments/450387), אך הבה נשאיר את הרכלנות לרכלנים.

3. מיאמי מוכנה להעביר את דראג'יק "IF THE PRICE IS RIGHT"

*
איך היו שואלים החברים שלי מפרדס כ"ץ? "איזה פיצוי? אלף דולר או מיליון דולר, או עשר מיליון דולר נקי ומצוחצח? לפי איירה וינדרמן מהסאנס-סנטינל
(http://www.sun-sentinel.com/sports/miami-heat/fl-sp-ira-nba-column-20180908-story.html) מיאמי היט מחפשת אפשרות כספית גמישה, ופיניקס סאנס מאד מעוניינת בו אחרי שברנדון נייט עזב.
למיאמי ישנה שורה שלמה של גארדים (דיון וויטרס, טיילר ג'ונסון, ג'אש ריצ'רדסון, ג'סטיס וינסלו, וויין אלינגטון, ורודני מקרודר) אבל גורן דראג'יק הוא הגארד המנוסה ושבע הקרבות שיש להם. מצד שני יש לו בחוזה 127 מיליון (כמעט 20 מיליון לעונה) ומיאמי מוכנה לוותר עליו אם הכסף הנכון יתנופף לפני פניה.
עוד כמה הודעות קצרות מההיט:
*
קלי אולניק הסכים לשחק את שני המשחקים הראשונים עבור קנדה במשחקים המוקדמים לאליפות העולם, ביום רביעי (אמש) וב-17 לספטמבר, כך שהמשחקים לא יפגעו במחנה האימונים של מיאמי. ב-NBA ישנם מספיק שחקנים קנדיים למלא קבוצה שלמה (ועוד שני שחקנים עודף), ובינתיים אין לי מושג מי החליט לשחק בנוסף לאוליניק. הנה הם הקנדים ב-NBA:

4. אנדרו ביינום מתאמן ב-PRACTICE FACILITY של הלייקרס

הוא ענק. הוא עצום. הוא מסיבי. הוא שמן (הרבה יותר מאשר בתמונה הזאת).

ויש לו שתי טבעות עם הלייקרס.

ועתה הוא מתכנן COMEBACK והמטרה היא יחידה – הלייקרס (https://www.silverscreenandroll.com/2018/9/9/17838384/nba-rumors-lakers-andrew-bynum-attempting-comeback-training-camp?_ga=2.114592067.570539566.1535147162-981392514.1528237886)

לפי שאמס צ'רניה הוא מתאמן 'תחת עין בוחנת' של 'אנשי צוות' הלייקרס ("under current Lakers leadership” כפי שהם מכנים את המצב, 'בלי שהם מאמנים אותו…')

כולם יודעים מה היא 'הנקודה הרכה' של הלייקרס: סנטר לגיטימי.

שיחתימו אותו, המטומטמים. שיתנו לו להרוס את מה שנשאר ממה שהם ניסו לבנות אחרי שהחתימו את מייקל ביזלי, ג'מל מגי, ראז'ון רונדו, ולאנס סטפנסון.
*
הוא לא מתאים לסוג המשחק של הלייקרס, לסוג השחקנים שיש להם, לאווירה החדשה בקבוצה, ו'בתרבות החדשה' יעני שהחלונות הגבוהים מנסים להשתיל בנפשות צעירות שלא יודעות מימינם ושמאלם.

ממש, אבל ממש לא מעניין אותי הלייקרס עכשיו. עלי לעלות למעלה ללטף את גייל ולומר לה שאין לה מה לחשוש מ'פלורנס' כי מנחם הגדול ישמור ויגן עליה מכל רע!

5. היו ימים…

ישנם באתר יותר מדי גולשים המאמינים שמה שיש היום עולה על כל מה שהיה בעבר. למשל, הם מאמינים שהגולדן סטייט ווריורס מודל 2018 היו מנצחים את הבולס של – נניח – שנת 1996, או את הסיקסרס של 1984, או את הסלטיקס של 1986, או הלייקרס של 1987.

אני יודע – וזאת עובדה כי אני אומר זאת – שכל המוזכרות למעלה היו מנצחות את הווריורס על 15 עד 20 נקודות למשחק. הן היו פשוט הרבה יותר מאוזנות עם פרונט-ליינים עדיפים בהרבה, ועם כוכבים שעלו על כוכבי היום.

החלטתי, בעונת מלפפונים זאת, להכניס בכמה מעורבים כמה תמונות נבחרות של סרטים, זמרים, כוכבי קולנוע, כוכבות קולנוע – מה שתבקשו – כדי להוכיח לכם שהעבר היה טוב יותר מההווה בכל.

למה?

כנראה שהסמארט-טלפונים מוציאים את הרוח מכל דבר טוב; זיהום האוויר מחרבן את הכל; האוכל הפך מלא בחומרים מלאכותיים המרעילים את הגוף והמוח, והשמחה והרעננות של פעם נעלמו ואינם.

תגידו שאני מין אשמאי זקן החי על נוסטלגיה. תגידו מה שאתם רוצים. אבל זהו האתר שלי ואני מכניס אליו מה שאני רוצה. אז הנה כמה תמונות המוכיחות שהעבר היה טוב יותר מההווה, ואמשיך לעשות זאת כל יום, כמעט כל יום, או מתי שבא לי – עד שהעונה תתחיל.

ומי שיגיד ש"זה לא ספורט" לא חייב להסתכל. ניתן לעבור למשבצת הבאה, ולכן שמתי זאת כאייטם אחרון!

(אגב, אני חובב סרטים, ואוהב לשמוע שירים ולהקות אבל אינני מומחה גדול באף שטח. את הקטעים שהוספתי תחת כל תמונה קיצרתי מחומר כתוב של מומחים. כמובן שנשמח לשמוע בתגובות הערות ותוספות למה שכתבתי).

1) GHOST BUSTERS

הנה תמונה קלאסית של ביל מוריי, דן אייקרויד, והרולד רמיס בסט של ה-GHOSTBUSTERS. הקומדיה הסופר-טבעית של  1984 ששני השחקנים אייקרויד ורמיס גם כתבו אותה. ביל מוריי, האחד ואין שני לו, מוביל קבוצה של 3 פרה-פסיכולוגים שהתחילו עסק חדש בניו יורק של "תפישת רוחות רפאים".

הסרט האייקוני הזה יצחיק לעולם ועד. ב-2015 ה-US LIBRARY OF CONGRESS הכיר בסרט כ- "culturally, historically, or aesthetically significant”, וכזה יישאר לעולם.

איפה היום יש קומדיות כאלה שאתה יושב ולא מפסיק לצחוק מהרגע הראשון עד האחרון?

2) אלוויס פרסלי החייל רוצה להקשיב לכמה משיריו


בשנת 1958 US ARMY קרא לזמר אלוויס אהרון פרסלי (אחרי שכבר נחשב ל'אלוהי' בעיני אוהדיו הרבים) להתייצב לגיוס בבסיס פורט שפה, ארקנסאו. הוא שירת שנתיים בשרות סדיר בשני ARMY BATTALIONS בגרמניה, ושוחרר "עם כבוד" במרץ 1960.
בצבא הוא היה אחלה חבר ואחלה שחקן בייסבול בבסיס. אתם מכירים עוד זמר היום שאחרי מותו אנשים יבואו מכל קצוות עולם לבקר בקברו, ולא רק זה, אלא שמיליוני אוהדיו מאמינים שכמו ישו – או שהוא לא מת או שהוא מת ויוחזר לחיים ע"י הבורא שבשמיים!

3) להקת פינק פלויד

להקת פינק פלויד התחילה בלונדון כלהקת PSYCHEDELIC MUSIC אבל היא שינתה את שיריה בהדרגה ככל שהמוניטין הבינלאומי שלה גדל. ההבדל בינם לבין להקות פסיכדליק אחרות היו הלחן שבשיריהם שהיו הרבה יותר פילוסופיים, וכן הופעותיהם 'החיות' היו מוצלחות יותר מכל האחרות בגלל הכריזמה הבלתי נדלית של זמרי הקבוצה. הם הפכו לאחת הלהקות החשובות בהיסטוריה, וכן לאחת הלהקות שהשפיעו ביותר על מוסיקת הלהקות של השנים הבאות.

4) THE MAGNIFICENT SEVEN

היכן הימים שמערבון היה מערבון, והקאובויז היו טיפוסים גדולים מהחיים כמו יול ברינר, סטיב מקליין, רוברט וון, צ'ארלס ברונסון, אלי וולאך, ובראד דקסטר?
אני הייתי הולך איתם למלחמה נגד כל רוסיה!

5) אפילו מאוסטרליה הן באו – ניקול קידמן

ניקול קידמן עדיין GOING STRONG,  אפילו 32 שנים אחרי שהגיעה להוליווד. כאן היא עם שערה בשנות ה-80 המוקדמות עדיין בסידני, בסרט BMX BANDITS. היכן היפהפיות כמוה כיום (התמונה הזאת לא עושה עמה כל חסד!).

הברייקאאוט שלה היה בהוליווד בשנות ה-80 המאוחרות עם תום קרוז בסרט DAYS OF THUNDER. היא נישאה לו בנישואין מתוקשרים, וגרושין מתוקשרים אפילו יותר.

היום היא שוב נשואה, ומתפקדת ב-GOODWILL AMBASSADOR עבור UNICEF בנוסף לסרטים שהיא ממשיכה לככב בהם בהצלחה..

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 78 תגובות

  1. חח איזה דירוג של רפי הבנה. כריס פול לפני אנתוני דיוויס צחקתי הרבה ולפני יאניס. קאווי לפני הארדן וראסל גם בדיחה יפה במיוחד אחרי שלא שיחק כמעט שנתיים. הבדיחה הכי טובה זה דריימונד הנגר חפני פול גורג וגימי באטלר וגון וול לפני ליליארד חח.

    1. Money talk ballshit walk
      Simon – remind me what great achievement your guys did?

      First place at the ladder and seven game Vs future champ or you have other refs you consider?

      Nature disaster sucks Mel. It is the biggest. I hope you have solid house. Let us know if ok . Once it pass you

    2. Ben Golliver and Rob Mahoney
      חתומים על הדירוג.
      לגבי גוליבר, עם הפודקאסט המעולה OPEN FLOOR – אני יכול להבטיח לך שכל ההבנה שלך נכנסת לקצה הציפורן שלו.
      ואני מבטיח לך שכל השגה שיש לך על בחירה כלשהי, מקבלת הסבר מלומד ומדוייק. ברור שלא מדובר פה על מדע מדוייק, אבל קצת צניעות שמעון.

      למשל: קיירי מדורג רק 17 בגלל הפציעות שלא עוזבות אותו

      1. 11. פול ג'ורג'
        12. קוואי
        13. דריימונד גרין
        14. רודי גובר
        15. לילארד
        16. הורפורד
        17. קיירי ארווינג
        18. ניקולה יוקיץ'
        19. KAT
        20. אולדיפו
        21. למרקוס
        22. קלי תומפסון
        23. לאורי
        24. וול
        25. גורדון הייוארד
        26. בן סימונס
        27. בראדלי ביל
        28. מידלטון
        29. הולידיי
        30. דרוזן

  2. דווקא הפרסום של הטופ 100 מהשנה שעברה, הוא מעניין.
    נותן פרספקטיבה ליכולת החיזוי של SI.

    אני חושב שהם עשו עבודה לא רעה בכלל.

    הארדן לפני ווסטברוק.
    דרוג גבוה לכריס פול.
    כמובן שישנן כמה נפילות –
    דייויס, בראש ובראשונה (אם אהיה כנה, גם אני בקיץ שעבר לא הייתי מהמאמינים הגדולים בפליקנס),
    וקיירי שדורג אחרי ג'ון וול וקונלי.

    בגדול?
    בהתחשב שזו הרשימה של 2017,
    יש היגיון פנימי סביר.
    זה גם מלמד אותנו עד כמה אי אפשר באמת לחזות מה צפוי להיות.

    מנחם, אני מאחל לך לצלוח בשלום את ההוריקן. רק בריאות.
    ותודה על המעורב.

    1. כריס פול לא טופ 7 בשום יקום. דריימונד לא טופ 10 גם ביקומים מקבילים. קללי תומפסון מסכן ככה זה שאין חברים בתקשורת חח גון וול לפניו צחקתי הרבה. לקליי ולילארד אין חברים בתאגיד שירוממו אותם. מזל שאני עושה את זה פה 🙂

      1. כריס פול היה השחקן הטוב ביותר במדי יוסטון בסדרה מול גולדן סטייט, זו שהלכה ל-7 משחקים.
        הוא הראה שמקומו עדיין בטופ. 7 זה אכן גבוה מדי (לדעתי), אבל לא מופרך.

        ווסטברוק, בינתיים, כשחקן הטוב בקבוצתו, עדיין לא עבר סיבוב בפלייאוף.
        גם אחרי שצורפו לקבוצתו עוד אולסטאר מוכח. גם כאשר הייתה לקבוצתו את הביתיות.

        לא מכיר את התאגיד עליו אתה מדבר, ככל הנראה הוא תומך גם בראסל ווסטברוק.
        מזל שאני פה בשביל להסדיר את הפער בין מוניטין למציאות.
        מצטער, ראסל . . .

        1. כריס פול מעולם לא היה מספר 1 ביוסטון. די לרמות. ראס עבר ביבוב גם עבר עשה גמר ליגה וגמר מערב די לרמות. פול הוא העוזר של הארדן אל תהפוך אותו למשהו שהוא לא. שכריס פול יהיה אמויפי דבר איתי.

          1. שמעון הרני מכתיר אותך לרב אומן וMVP של עונת המלפפונים בטיעונים מעגליים. בתקופת הלימודים שלי בישיבה שמעתי הרבה טיעונים מעגליים אבל אתה עלית על כולנה

          2. די לרמות?
            יש לי תחושה ששוב צפית בתקצירים.
            משחקים 4 ו-5, כאשר הרוקטס עלו ליתרון 3 – 2 בסדרה מול גולדן סטייט.
            זה היה כריס פול ב-2 המקרים שהיה המצטיין של הרוקטס, והגורם המרכזי לניצחון שלהם, הן בהתקפה (עם כמה סלי קלאץ' מכריעים), והן בהגנה.

            אין בדברי זלזול כלשהו בהארדן. כמו שבגולדן סטייט משחקים 2 שחקני ענק, כאשר הנוכחות של האחד לא הופכת את השני לשחקן פחות משמעותי,
            כך ביוסטון משחקים 2 שחקנים גדולים.

            ווסטברוק?
            הוא, לבנה אחרי לבנה, חצב במו ידיו את החור שגרם לטביעת הת'אנדר בפלייאוף של השנה שעברה.

            מתי ווסטברוק עבר סיבוב כשחקן המוביל של הת'אנדר?
            די לרמות.
            3 הזדמנויות היו לו –
            בעונת הפציעה של דוראנט (להבדיל מדוראנט, שפרח כאשר ווסטברוק לא שיחק, ווסטברוק נכשל בניסיון להוביל את הת'אנדר לפלייאוף כאשר דוראנט היה זה שלא שיחק),
            ובשנתיים האחרונות (אולי אתה זקוק לתזכורת) –
            הת'אנדר עפו אחרי הסיבוב הראשון.

            כאשר ווסטברוק יוביל קבוצה כשחקן הטוב ביותר לסיבוב השני בפלייאוף,
            דבר אתי.

            דרך אגב, גם לדרק רוז יש MVP. הוא, להבדיל מווסטברוק, כן הצליח לעבור סיבוב בפלייאוף כשחקן המוביל של קבוצתו. . .

  3. אני שם לב לעוד דברים מצחיקים בדירוג טריסטן תומפבון מקום 52 חח וכל מיני גורטאטים מופיעים פה נראה לי מי שהכין את הרשימה לקח מהחומר הלבן לפני.

  4. הוטעיתי ע"י SI שהודיע שהוא מפרסם את ה-100, וזה מה שמצאתי. מיד הרגשתי שמשהו לא בסדר אבל כשהוריקן מתקרב אליך (עתה שינו את קו התנועה שלו והוא שונה לז-דרום מזרח – הווה אומר ישר עלינו, אבל עד שהוא מגיע הנה הוא מאבד את אוב האנרגיה שלו).
    הורדתי את ה-100 שהכנסתי ואכניס את ה-100 מחר (או יספיקו 50) ואז נראה מי ניצח.

  5. ב-OUTER BANKS של צפון קרולינה (היכן שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה) נמצאים כמה מאות סוסים – WILD HORSES – שכנראה לא ימצאו מנוס.

  6. עכשיו מראים סרטון של הסוסים מהליקופטר. אולי לא מאות; אולי כמה עשרות. הם חופשיים לנפשם ורובם נמצאים עתה על האי קרוב למים. אני לא רואה כיצד יינצלו כי כל התושבים באיי האאוטר-בנקס עזבו כבר את בתיהם.

  7. עכשיו שמעתי כמה מומחים שאומרים שבאאוטר בנקס ישנן כמה גבעות גבוהות אבל לא בטוחים שהסוסים האלה שהם לא ממש חיים ב-WILD כי התושבים – בגדול – דואגים להם, יידעו באופן טבעי לברוח אליהן. הסוסים מפוזרים על פני מיילים רבים ולא קל היה לתפוס אותם בכל מקרה

    1. האמת שישר כששמעתי על ההוריקן, חשבתי על האיזור הזה, אוסף דיונות חוליות בגובה אפס פחות או יותר שהולך לחטוף חזק (האגב, בנתי שבינתיים התחזית היא לסופה בדרגה 2 "בלבד")
      יש שם באמת סוסי בר שנראים חזקים וכנראה גם יודעים לשחות אבל אין שם באמת גבעות גבוהות (אולי בדרום, ליד כף הטרס). יהיה להם קשה.

  8. אחלה מעורב.
    כדאי גם לשים בצד בגד ים ומגבת, על כל מקרה 🙂
    וברצינות…. בהצלחה עם הסופה, מקווה שלא תהיה חזקה יותר מהסופה הגדולה בפונטי-פאנדי

  9. מנחם בהצלחה עם פלורנס .זה המצב אנחנו כגרגר אבק ביקום ולפעמים הטבע מזכיר לנו את העובדה הזאת. לא נשאר אלא לחייך ולקבל את הדברים כמו שהם. שלח לנו דווחים מהשטח כשתוכל ותהיו חזקים 💪

  10. מנחם גולדן סטייט הייתה מפרקת מוחצת ומביסה 4-0 כל אחת מהקבוצות שהכנסת, השחקנים של היום טובים מאלו שבעבר משמעותית זו אבולציה של המשחקת אני בכלל לא מדבר על כך שלעולם לא היה ריכוז כזה של כישרון בקבוצה אחת. גם אני חסיד של נוסטלגיה אבל ההוה טוב משמעותית מבעבר, האיכות חיים עלתה משמעותית הרפואה הטכנולגיה הכל התקדם משמעותית וימשיך להתקדם בעתיד,לגבי הבחורות אתה גר בחור כמו גרינוויל הבחורות היום יפות משמעותית מבעבר

    1. החור הזה גרינוויל ניבחר ע"י נשיונל גיאוגרפיק לאחד מחמשת הדאונטאונים היפים בארה"ב, וע"י AARP כמקום מס' 1 בארה"ב לגימלאים.

  11. 1) יש לי שיטת קסם לעצירת הוריקנים – כשההוריקן באמצע האוקיינוס, מטילים אל מרכזו ננו-פצצה שתשגע את המערכת, הסיבוב ייפסק.

    2) אלוויס פרסלי יהודי כשר. ננסי בורדין הולידה את מרתה, שהולידה את אוקטביה, שהולידה את גלדיס, שהולידה את אהרון (אלוויס).

    3) "אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה." (קהלת ז י). אני בטוח שהפער בין הדור הקודם לדור הנוכחי בשנות ה70 היה אותו פער בין הדור הזה לדור הקודם. הם בטוח חשבו שמכסחי השדים זה הומור פופולרי וולגרי לעומת ההומור הפופולרי שלהם, (מה שנכון), ושהפינק פלויד מתבכיינים כמו נשים ולא חזקים כמו שגברים צריכים להיות ("מה שנכון") וכו'.

    1. 1. לי יש שיטה אפילו יותר טובה לעצירת הוריקנים: בשלב שההוריקן כבר יחסית מפותח, מבטלים איכשהו את כוח המשיכה בשטח של מטר רבוע בשולי ההוריקן, כל הסופה תישאב דרך המטר הרבוע הזה לחלל ותיפסק לחלוטין.
      2. רגע של עברית: נשים יולדות, גברים מולידים.

      1. 1. תחשוב רגע על כיתה מתפרעת בבית ספר, מהומה. ואז פורץ לכיתה מישהו מחופש לגורילה ורודה וצורח "פרעה בפיג'מה באמצע הלילה". כולם ישתתקו ויבהו. אותו דבר, במרכז הסערה יש טמפרטורות נמוכות (יש סרט "הסערה הגדולה" אז אני זוכר את זה משם), ואם תחמם את המרכז, כל שאר העננים יבהו ויגרדו בראש – אז מה עושים עכשיו ? ויפסיקו את הטירוף.
        2. אז באנגלית:
        In “Gladys and Elvis,” a 1985 biography of Presley, Elaine Dundy cited a Presley cousin, Oscar Tackett, who told her that Elvis’s maternal great-great-grandmother, Nancy Burdine Tackett – also an ancestor of Oscar’s — was Jewish.
        That would mean that Nancy’s daughter, Martha Tackett Mansell, and her daughter, Octavia Mansell Smith, and her daughter, Gladys Love Smith Presley, were all Jewish, according to traditional Jewish law

  12. דיברתי כם כמה חבר'ה מדורהאם אתמול, ונראה שהאיזור עצמו יהיה בסדר. זה לא גרינוויל כמובן אבל לפחות שם הם אמורים להיות "רק" עם גשמים ורוחות חזקות.

    שיעבור בשלום אמן.

  13. מעורבב משובח.
    שוב ערבבת הכל וטוב שכך.
    לגבי סרטים שמצחיקים מהשנייה הראשונה. לא אשכח שראיתי בקולנוע את הפרודיה SPACEBALL כשהשתחררתי מהצבא ולא הפסקתי לצחוק. עוד אחת מיצירות הפאר של מל ברוקס הגאון.
    Mongo is straight אבל זה כבר מסרט אחר שלו 🙂

  14. אההה ומנחם, מקווה מאד שהסערה תחלש עד שתגיע אליכם. טוב שהתכוננתם. מקווה שהסופה לא תגבה קורבנות הפעם ושהנזק לא יהיה גרנדיוזי.

  15. אחלה מעורב, שווה רק בשביל המשפט 'אני יודע – וזאת עובדה כי אני אומר זאת'… לפנתיאון של האתר, ומייד.
    בהצלחה לכם בסערה, מי ייתן שתהיה קלה ככל האפשר

  16. מנחם ביקשת הערות והרחבות, אז לגבי פינק פלויד:
    קודם כל הבדל חשוב ביניהם ללהקות רוק פסיכדלי אחרות הוא שפינק פלויד לא ממש ממוקמים בזרם הזה, או באיזשהו זרם מוזיקלי בכלל. הכי קרוב יהיה לקטלג אותם כשילוב בין רוק פסיכדלי למתקדם (progressive).
    מעבר לזה, מה שייחד את פינק פלויד מאז הפריצה שלה בdark side of the moon זו איכות ההקלטה והיצירתיות שבה, וכמובן גם היצירתיות בהופעות. דווקא מבחינה מוזיקלית נטו הם לפחות דרגה מתחת להקות פרוגרסיב אחרות בעיניי. זו הסיבה כנראה שהם זכו לכזו פופולאריות – מרמה מסוימת עלייה במורכבות ותחכום מוזיקליים פוגעים בנגישות ומקטינים את קהל היעד.

    1. ובאותו הקשר: השירים של פינק פלויד לא היו פילוסופיים יותר משל להקות אחרות. הם כן עסקו בתופעות אוניברסליות יותר ובצורה פשוטה יותר מלהקות אחרות, שחלקן כתבו על חוויות פסיכדליות (בכל זאת רוק פסיכדלי), מה שלא יותר מדי אנשים יכלו להזדהות איתו. אני סתם זורק לצורך הדוגמא להיט כמו astronomy של blue oyster cult – שיר מעורפל מאוד, שמדבר על חוויה מיסטית כלשהי כנראה, ושטווח הפרשנויות האפשריות שלו רחב מאוד. הרבה יותר קל להתחבר לmoney של פלויד או לshine on you crazy diamond.

        1. ברור שזה לא פילוסופי במובן החמור של המילה, אבל בז'רגון המקובל בציבור הרחב (במיוחד בארה"ב), גם הגיגים חופשיים נהוג לכנות פילוסופיה. לראיה דבריו של מנחם שאני רק התייחסתי אליהם. מיותר לציין שכדי להיות ראוי לתואר פילוסוף במובן החמור צריך ניסיון והתמקצעות של שנים בחשיבה פילוסופית, ממש כשם שכדי להיות ראוי לתואר רופא צריך ניסיון והתמקצעות ברפואה.

  17. מנחם אני מסכים איתך בקשר למוסיקה (במיוחד הפינק פלויד) שאז היא היתה טובה יותר אבל בכל השאר אני ממש לא חושב ככה

    תנסה היום לראות סדרה או סרט מלפני 15 שנים ותראה אם אתה מסוגל לראות יותר מ5 דקות
    נוסטלגיה נוסטלגיה אבל ברור שהאיכות והדור מתקדמים מה שהיה פעם נשאר פעם..

    1. כחובב קולנוע נלהב, אני נאלץ למחות.
      הקולנוע לפני 20 שנה היה טוב יותר, ובהפרש.

      הסיבה לא קשורה לכך שנדבקתי בחיידק הנוסטלגיה,
      אלא בגלל המציאות של איך שאנחנו צורכים את הבידור שלנו כיום.
      לפני 20 שנה, מיטב התסריטאים עבדו עבור המסך הגדול.
      בעקבות המהפך שחל בטלוויזיה בארה"ב (אין צנזורה על הכבלים),
      ועם יציאתן של כמה מסדרות המופת הגדולות של הטלוויזיה (סופרנוס, הסמויה), התחיל שינוי בשוק הבידור,
      שינוי שהפך את המסך הגדול לנחלתם של "סרטים גדולים" (כל סרטי גיבורי העל), כאשר את המאמצים בתחום התסריטאות והמשחק, מפנים יותר לכיוון המסך הקטן.

      סרטים כמו "קן הקוקיה" (1975), "חומות של תקווה" (1994), או "בשם האב" (1993), כיום כבר כמעט ואי אפשר לראות על המסך הגדול.
      איירון מן חטף אותו. . .

      1. גיא,
        יודע שזו סטייה מן הדיון, אבל אני פחות מכיר: תוכל לכתוב בקצרה מה התכוונת, האם המהפך שחל בטלוויזיה הוא הסרת הצנזורה מהכבלים (שאגב, מתי זה קרה?), וזה איפשר יציאה של סדרות כמו הסופרנוס, או שזה בנוסף, מהפך+ביטול צנזורה. ואם זה שני דברים אז מה ליבו של המהפך?

        1. בארה"ב, הצנזור זה ה-FCC (פדרל קומיוניקיישן קומישין). ה-FCC אחראי רק על כל מה שהוא "חופשי".
          תחנות רדיו, תחנות טלוויזיה ארציות (חינמיות) –
          הן, בגלל שכל אחד יכול להקשיב/לצפות בהן, נתונות לצנזורה.
          תחנות הכבלים, דוגמת HBO, לא.

          HBO הם פורצי הדרך.
          בגלל שהם לא נתונים לביקורת הצנזור,
          ובגלל שהם לא מרוויחים מפרסומות (ולכן לא צריכים לספק את רצונות המפרסמים להימנע מנושאים מעוררי מחלוקת),
          הם יכלו לפתח סדרות ששברו את איך שהטלוויזיה נראית.

          "אוז", שיצאה ב-96' (אם אני זוכר נכון), ו-"הסופרנוס" שיצאה שנתיים אחר כך (שוב, ט.ל.ח), היו הסדרות הראשונות של הפריים טיים, בהם הגיבורים הם אנשים רעים. בהם גבולות המוסר מטשטשים.
          ב-2002 יצאה "הסמויה", והיא הייתה הסמן לתהליך שהפך את טלוויזיה למעוז התוכן הדרמתי האיכותי.
          אם בעבר, ניתן היה לצפות בכל פרק של סדרת סינדיקציה בנפרד,
          כאשר לכל פרק התחלה/אמצע/סוף, ומבנה צפוי, וידוע מראש,
          "הסמויה" הייתה יצירה אחת שלימה. כל עונה הייתה סיפור אחד. אי אפשר היה לצפות בעונה כלשהי החל מפרק 2 או 3.
          העומק של התסריט היה יוצא דופן –
          הוא נשען על ספרים ומאמרים של הספור והעיתונאי דייויד סיימון,
          ובכל עונה הסדרה תקפה אספקט כלשהו ביחסים בין זרועות החוק, העבריינים, והסביבה המידית בבלוטימור. פעם ההתמקדות הייתה במבנה הארגוני של הכנופיות, פעם בפוליטיקה המקומית, ופעם ביחסי העיתונות, המשטרה, והפשע.

          מספיק להתבונן ברשימת הזוכות בפרס האמי בעשור האחרון, ולראות איך רשתות הכבלים/טלוויזיה לפי דרישה (הולו, ואמאזון, לדוגמה), השתלטו על התוכן האיכותי.
          מאז 2006 לא הייתה זוכה מרשת ארצית כלשהי.
          סיפורה של שפחה, משחקי הכס, מאדמן, שובר שורות, הומלנד, הסופרנוס –
          כולן של רשתות הכבלים/טלוויזיה לפי דרישה.

          מספיק להשוות בין הזוכות של העשור האחרון, לזוכות של לפני 2 עשורים, בשביל להבין עד כמה התסריטאות של הטלוויזיה השתנתה.
          "מאדמן" ו-"סיפורה של שפחה", מול "הבית הלבן" ו-"בלוז לכחולי המדים".

          לבו של המהפך?
          העובדה שבאזורים בהם רשתות הכבלים היו דומיננטיות (החוף המזרחי), יש ציבור שמוכן היה לנסות את התכנים החדשים של HBO,
          ומשם, הסקרנות של שאר הציבור ניצחה את ה-PC ואת השמרנות.

          1. מסכים עם כמעט כל מילה (זה לא פיסי, אבל זה מה שמתכוונים אליו כשהרבה אנשים אומרים פיסי היום, אז בסדר).
            אוסיף שחלק חשוב בשינוי הזה הוא ההקלטה. עד הכנסת הוידאו היו חייבים לסיים כל פרק בנקודה שהתחילה כדי שמי שפספס פרק לא יפספס התפתחות עלילתית חשובה. עם התפתחות טכנולוגית ההקלטה (מטיבו, הורדה באינטרנט ועד נטפליקס והבחירה החופשית איזה פרק לראות מתי), אפשר לסמוך על הצופה שיחזור וישלים פרטים חסרים. ואז אפשר לעשות תעלולים תסריטאיים שעד אותו רגע ובמיוחד בקולנוע אי אפשר היה לחשוב עליהם. גם אם תוריד את הצנזורה, הסמויה לא הייתה יכולה להתקיים בשנות השמונים כי הצופים היו מאבדים את קו העלילה מהר מאוד.

          2. גיא זו דעה שלך שאני מסכים איתה לחלוטין, עם זאת הסרטים של היום נועדו לפנות לקהל רחב של משפחות ילדים… כשאני לוקח את הנכדות שלי לסרטים של היום ביניהם הavengers, captain America, Jurassic world ….ורואה אותן מרותקות למסך, אני לא בטוח שקן הקוקיה היה מעניין אותן באותה מידה.

          3. ברוך,
            אני ממש לא פוסל את הקולנוע בן ימינו.
            יש משהו כיף בבידור לכל המשפחה מהסוג של "שומרי הגלקסיה" ודומיו.
            אני גם לא טוען שאין סרטים מצוינים כיום.

            אבל –

            אני חושב, שהכסף הגדול הולך כיום לאריזה, ולא לתוכן.

            אני אביא לדוגמה 2 זוכי אוסקר שאני פחות אוהב, אבל שמדגימים היטב את הכוונה שלי –

            "טיטניק" יצא ב-97'. כאשר יצא היה אחד מהסרטים המושקעים ביותר בכל רמה אפשרית.
            לטעמי, התסריט מעט בנלי, המשחק מוגזם. זה לא משנה את העובדה שבסרט היקר ביותר באותה שנה הייתה השקעה עצומה על תחקיר, על פס קול, על הניסיון ליצור יצירה שלמה.

            "פורסט גאמפ" הוא זוכה האוסקר של 94'. כמו "טיטניק", גם זו סאגה היסטורית שלכתיבת התסריט שלה ניתנה עדיפות, שלליהוק ניתן עדיפות, שלבניית יצירה שלמה ניתן עדיפות.
            כמו טיטניק, גם "פורסט גאמפ" היה אחד הסרטים היקרים בשנה בו הוא יצא לאור.

            (במאמר מוסגר –
            ב-94', לדעתי, "ספרות זולה היה הסרט הטוב ביותר. ב-97' "ללכת עד הסוף")

            בשנת 2018 הסרטים היקרים ביותר היו:
            הנוקמים, סולו, הפנתר השחור, משפחת סופר על.
            בשנת 2017 הסרטים היקרים ביותר היו:
            ליגת הצדק, מלחמות הכוכבים, היפה והחיה, שודדי הקריביים.

            התמונה ברורה.

    2. סרטים מלפני 15 שנה הם מעולים וגם מלפני 20-30 שנה.

      כמו שגיא אמר היום זה מאיירון מן לשומרי הגלקסיה לקפטן אמריקה הענק הירוק או בקיצור מהפח אל הפחת.

      קשה לי לחשוב על סרט נורמלי מ10 השנים האחרונות

      1. להציל את מרק ווטני
        Interstellar
        וואלס עם באשיר
        The Man from Earth – לפני 11 שנה, וסרט ההמשך שלו The Man from Earth: Holocene לפני שנה

          1. אמר מי ששם את פייסאוף, קון אייר, דמעות של השמש זודיאק ומי זוכר מה עוד בטופ של הסרטים של כל הזמנים…

          2. כשהייתי ילד קטן לפני קצת יותר מ70 שנה, היו אומרים לי שעל אם וריח אין טעם להתווכח, אני לא יודע איך אתה יכול לזלזל בדעה של אדם שנתן את הרשימה שלו לדעתו האישית לסרטים הטובים ביותר.0

          3. סרטים אדירים הלוואי היום היו עושים סרטים כאלו במקום לראות גיבורי על משנים צורה וקופצים. כמו שאמרו זה בעיקר סרטים שמיועדים לילדים החדשים יעני לכל המשפחה אותי זה משעמם בטירוף. לא החזקתי 20 דקות בקפטן אמריקה וכל החרא הזה. לא בשבילי. אני תן לי סרטי אקשן עם גם שיסוף גרונות כדורים בראש ואיכות מספיק לי. גם סרטי מתח אחלה.

          4. ברוך אם התכוונת אליי אני לא מזלזל בכלום. זכותי לומר שסרט משעמם תחת זה לא נקרא לזלזל בו. כמו שאמרת על טעם וריח אין להתווכח. גם על סרט שאני אוהב אתה יכול לומר שהוא משעמם תחת זה לגיטימי. מה האובר רגישות ומי זלזל?

  18. קולנוע זה לא התיום שלי ולכן אני לא נכנס לויכוח האמפירי, אבל מבחינה עקרונית סביר לטעון שיש התקדמות באופן כללי, ועדיין צריך לזכור שיש תקופות שיא ותקופות שפל ביצירה. הרנסנס הייתה תקופת שיא באומנות שהיצירות מאה שנה אחריה לא התעלו עליה בהכרח. יוון הקלאסית הייתה תקופה כזו בכל התחומים. כך גם בסוף שנות ה60 וכל שנות ה70 היה פרץ יצירה אדיר בתחום של הרוק, ובעיניי עשו שם דברים שלא שוחזרו באותו היקף.

    1. אני חושב שרינגו תפס לאט לאט את מקומו של ג'ון בשנים האחרונות בכל מה שקשור בפרופגנדת שלום עולמי.

  19. אין מעורב היום, כנראה בגלל הסערה אז הנה נצל"ש מעורבב ישן ומי שכותב את הפרוויו על הסלטיקס השנה מוזמן להשתמש בציטוט למטה

    " That is just how Brad Stevens has designed this team to be. He likes interchangeability and trusts each player on his roster to perform when called upon. He gets the most out of the players he coaches because he believes in allowing them to play within themselves and refuses to limit a guy because of a weakness they may have. The trust he offers each player is returned, and that trust builds confidence. That confidence translates into production."
    הלינק לכתבה של בובקוק:
    https://wtpsports.com/2018/09/13/could-bostons-depth-be-an-issue-or-a-good-problem-to-have/

    1. כשאני חושב על זה ועל כך שהסלטיקס הפסידו בשנה שעברה את גמר האן בי איי, כשלו עשה שחמט לסטיבנס, בגלל שלסטיבנס היה אמון מופרז בבראון, רוזייר, סמארט ושאר זורקים בחצי השני כשהמשחק נשמט מהידיים לניסיון של לברון , אני קצת מפקפק בשיקול הדעת שלו, למרות שהוא נהדר כמאמן. אולי זה יגיע עם הניסיון. ברור לי שהשחקן החם היה טייטום והכדורים היו צריכים להגיע אליו ולא לבראון ורוזייר. הוא נתן 18 נקודות ב 60% וב 31 דקות…
      אגב מרכוס סמארט החטיא שם 4 שלשות וקיבל חוזה של 13 מליון לשנה….
      הסלטיקס יסגרו סוויפ עונתי על הקבס השנה.

      1. אופס טעות, הסתכלתי על סטט של משחק אחר…
        טייטום נתן 24 נקודות ב 42 דקות עם 53%
        בראון היה עם 3 מ 12 ל 3
        רוזייר עם 0 מ 10
        סמארט עם 0 מ 4
        המשחק שהיה ביד פשוט נשמט שם בגלל הביטחון של סטיבנס ב 3 השחקנים האלה….

להגיב על אור לבטל

סגירת תפריט