פריוויו שיקגו בולס לעונת 2018/19 – שור ללא קרניים / יונתן שגב

לפריוויו העונתי על הבית המרכזי:


טבעות האליפות עדיין מבריקות על אצבעותיהם של שחקני גולדן סטייט, פרצופי האכזבה עדיין מרוחים על פניהם של ג'יימס הארדן וכריס פול, ועם זאת אנחנו מוצאים את עצמנו מתקרבים אט אט לעונה החדשה.

גם הבולס נכנסים לעונה חדשה לגמרי מבחינתם, אך נראה שהסיפור בעיר הרוחות הוא יותר "מה שהיה הוא שיהיה". כנראה.

אולם: 

היונייטד סנטר. לפי באסקטבול רפרנס, הבולס היו ראשונים בכמות הקהל שבא למשחקיה, עם יותר מ-850 אלף איש בסה"כ שביקרו ביונייטד סנטר בעונה החולפת. הוא יכול להכיל 20,917 איש למשחק כדורסל.

מאמן ראשי: 

פרד הויברג. קואץ' הויברג, שמונה למאמן הראשי לפני 3 שנים, לא הרשים עד עתה במהלך קריירת האימון שלו ב-NBA, כשהוא בא אחרי תום ת'יבודו המושמץ אך מצליח, הרבה ציפיות נתלו במאמן הקולג'ים הצעיר. הוא הצליח לא לעמוד ברובן ולמרות זאת ההנהלה בחרה לתת לו אמון ולתת לו את האפשרות לבנות קבוצה בצלמו ודמותו (המתבססת על הרבה קליעה מ-3 וריווח של המגרש). יש לו עוד שנתיים בחוזה, ונראה שהשנתיים האלו יהיו קריטיות בעבור המשך דרכו. אני לא מאמין שמצפים ממנו לתוצאות אדירות, אך מצפים לראות התקדמות, גם בעמידתו מול השחקנים – שלא פעם הוטלה בספק – וגם, כמובן, התקדמות של הקבוצה על הפארקט.

מה שהיה: 

בקיץ 2017, החליטו בבולס לסגור את הבאסטה ולהתחיל מחדש. השלישייה הלא כל כך מוצלחת של ג'ימי באטלר, דווין וויד וראג'ון רונדו, פורקה קליל, והבולס החליטו ללכת למוד של בנייה מחדש, מהיסודות. הם השיגו הרבה מאוד כישרון צעיר – בעיקר בעזרת הטרייד עם מיניסוטה על ג'ימי באטלר – ונתנו לו לרוץ ולהתפתח. זה היה שינוי גדול מאוד עבור אוהדי הבולס והארגון, שמאז בחירתו של דריק רוז אי שם ב-2008, תמיד שאף להתמודד על האליפות, או לפחות להיות קבוצת פלייאוף במזרח.

אז הצפי מהעונה הזו – שהצעירים יקרעו איזה זוג נעליים והקבוצה בעיקר תלמד ותתפתח – בהחלט התממש, עם כמה דברים שאפשר לציין:

לאורי מרקנן, חבר חמישיית הרוקיז, בהחלט היה הפתעה נעימה. אמנם היה ברור שהוא טומן בו הרבה פוטנציאל, אבל הרבה אנשים האמינו שיש הרבה מאוד דברים לא מלוטשים במשחקו, ושיש הרבה זמן עד שהוא יביא תוצרת אמיתית. פרט לסחורה איתה עבר ב"מסלול המכס הירוק" כשהגיע לליגה, שזו הקליעה מבחוץ, הוא הראה אתלטיות מפתיעה, הוריד 9 ריב' ב-30 דק' בלבד, ובסך הכול עשה מעל ומעבר. ישנם עוד הרבה דברים לשפר (ההגנה בראש ובראשונה), אך זו הייתה נקודת אור בעונה השיקגואית. מרקנן הוא האיש שהבולס תולים בו הרבה תקוות, כטאלנט הכי נוצץ בסגל הקיים, לכן קפיצת מדרגה כבר השנה מצופה מהפיני הצעיר.

 

 

זאק לוין, לעומת זאת, הראה יכולת בינונית. היו הרבה חששות ליכולות האקספלוסיביות שלו אחרי הפציעה ב-ACL בפברואר 2017, אך אותם הוא הצליח להפיג. לעומת זאת, לוין המשיך מסורת ארוכת שנים של גארדי הבולס – לקלוע באחוזים נוראיים מהפארקט. מדרק רוז, דרך ראג'ון רונדו ודווין וויד, בשנים האחרונות גארדי הבולס נוטים לרדת מתחת ל-40% מהשדה, וזאק לוין לא טמן ידו בצלחת עם 38% משלו. לוין סיים את העונה עם פציעה נוספת, אך נראה שהוא יפתח את העונה על הפארקט. כמו כן ראוי לציין שבקיץ הזה הבולס השוו עליו הצעה של 78 מיליון ל-5 שנים, כך שהצפיות ללא ספק עלו.

קריס דאן היה אחד מהשחקנים הטובים של הבולס בשנה החולפת, ואין ספק שהמעבר ממיניסוטה לשיקגו עשה לו טוב. הוא קפץ בכמעט 10 נק' מעונת הרוקי הבינונית שלו, הראה ידיים זריזות עם 2 חטיפות למשחק ובסך הכל הראה שיש לו פוטנציאל להיות רכז פותח בקבוצת פלייאוף. והוא סיים את העונה, ב…פציעה. פתאום עלתה לי מחשבה, שיכול להיות. אולי, שיש לבולס איזה קטע עם פציעות. אולי זאת רק מחשבה שלי, אתם מוזמנים לפתוח על זה דיון בתגובות. (;

רובין לופז וג'סטין הולידי תפקדו כסייעים בגנון של הויברג. שני הוטרנים פתחו בכל המשחקים בהם שיחקו, ואני מאמין שהמטרה העיקרית שלהם היא להעניק מניסיונם לחברה הצעירים. אתעכב מעט יותר על לופז, שהחיבור בינו לבין הבולס הוא כמו כפפה ליד לדעתי. הוא מביא רוח לחימה ג'ואקים נואהאית (בחצי המחיר, דובי. אה, והוא גם אשכרה עושה דברים…), רואים שהוא נותן את כולו על הפארקט, ואין דבר שמעריכים יותר בשיקגו. לופז ממשיך לעונתו השלישית בבולס, ונראה שהצדדים מרוצים. צפוי להמשיך במלאכתו.

אז אלו השחקנים שהיה רצוי לציין, גם במבט לאחור וגם במבט קדימה. אם מביטים מעט בעונה שהייתה, אפשר לראות שבסך הכול השוורים, כצפוי, הפסידו. ואם הם כבר הפסידו, אז כמו שצריך.  חוץ מרצף ניצחונות מוזר בסביבות דצמבר (אחרי שהקבוצה פתחה את העונה במאזן 20-3), הייתה רק פעם אחת, בסוף העונה, שהקבוצה הצליחה לחבר ניצחונות ברצף. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה הכללית, מגלים שלמרות שהבולס לקחו הכי הרבה זריקות מהשדה, הם קלעו באחוזים הכי נמוכים. זה לא מבשר טובות כמובן, אך הגיוני בהתחשב בסגל ובניסיונות של הויברג. הקבוצה שיחקה בקצב מהיר, ניסתה לרוץ כשאפשר, והסתמכה הרבה על התקפות המעבר או על התקפות מהירות. כמו כן ראוי לציין שגם מניקולה מירוטיץ', אחד השרידים האחרונים של הקבוצה הישנה, ההנהלה החליטה להיפרד. כך או אחרת, בסך הכול מאזן של 27-55, ומקום טוב בלוטרי.

מה צפוי לנו בשנה הקרובה?

האמת, לא הרבה אמור להיות שונה. הרי לא עשינו שום החתמות משמעותיות בקיץ… נכון?

לא נכון! ג'אברי פארקר, הבחירה השנייה בדראפט 2014 – הדראפט הכי טוב/גרוע בהיסטוריה (הכול ברוח טובה כמובן!), יליד שיקגו, חתם על חוזה של 40 מיליון לשנתיים – השנה השנייה היא אופציית קבוצה – לאחר שהוא ומילווקי החליטו להיפרד. אחד הדברים החשובים שצריך לדעת על פארקר, שהוא יליד שיקגו. בעבור אוהדי הבולס וגם בדרך כלל בעבור שחקנים ילדי העיר, זה דבר משמעותי. לעניות דעתי, ההנהלה מתייחסת לכך כבונוס רציני בבואה להחתים שחקנים (או לבחור בדראפט) כשהחיבור עם הקהילה הוא משמעותי. יש בעיה קטנה עם פארקר, בעיה שבדרך כלל לא מאפיינת שחקני שיקגו, אבל נתמודד גם עם זה…. הוא…. מועד לפציעות. אפשר להגיד שהפציעות גרמו לכך שהייתה לשחקן הצעיר רק עונה אחת שראוייה לשחקן הנבחר במקום השני בדראפט, 2016-17, כשבשנה שעברה שיחק רק 30 משחקים בגלל שהשתקם מפציעת הברך האחרונה שלו. אם אקח את עניין פארקר ברצינות, אגיד שאין פה מה להפסיד. או שהוא יצליח למצוא את עצמו בבולס, ויהיה חלק מהחבורה הצעירה, או שלא. במקרה זה, הצדדים פשוט נפרדים כידידים. העניין המרכזי עם פארקר, שהעמדה שמועדת לו היא עמדת הסמול פורוורד, עמדה שהוא לא רגיל לשחק בה. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההשתלבות שלו בעמדה.

השחקן האחרון שצריך לציין שעדיין לא ציינו הוא הרוקי – שנבחר במקום ה-6 בדראפט – וונדל קארטר. הסנטר הצעיר יצטרף לקו הקדמי העמוס של שיקגו. הוא אמור להיות סנטר קלאסי וחזק, עם אורנטצייה קבוצתית טובה ומשחק חכם בשני צידי המגרש. אם הוא יפתיע לטובה כמו לאורי מרקנן בשנה הקודמת, זה יהיה בונוס מצויין, אך יכול להיות גם שנראה שחקן עם יכולות התקפיות מוגבלות בליגה. בכל מקרה אין ספק שהוא מגיע למקום הנכון – כל המטרה של הבולס היא לפתח את השחקנים הצעירים שלהם. לא בטוח שיעלה בחמישייה, אבל בהחלט אפשרות. הדעות חלוקות.

 

חמישייה צפוייה:

כריס דאן, זאק לווין, ג'אברי פארקר, לאורי מרקנן, רובין לופז

בולטים מהספסל:

וונדל קארטר, ג'סטין הולידיי, בובי פורטיס, דנזל ולנטיין

 

תחזית אופטימית: 

פארקר מתגלה כיקיר העיר, זאק לווין מראה שהשנה שעברה הייתה רק מקרית ומרקנן ממשיך את ההתקדמות. קארטר מהר מאוד תופס את המקום במחמישייה, ובצדק. הקבוצה מתחברת ולומדת והויברג מקבל שבחים. בעזרת המזרח החדש והחלש הקבוצה מצליחה לטפס עד למקום ה-7, ואף למתוח את פילדלפיה הצעירה ל-6 משחקים.

תחזית פסימית: 

פארקר עושה "גורדון היוורד" ונפצע על ההתחלה, לווין גם הוא לא מצליח לעבור את השבוע השלישי ומרקנן לומד מחבריו לקבוצה, ומסיים את העונה באולסטאר אף הוא. לופז מורחק לשארית העונה אחרי שהוא נותן אגרוף לאחד הקמעות של הקבוצה היריבה שמעצבן אותו. ההנהלה רואה את כל הבעיות ומחליטה שזו לא הייתה אשמתו של הויברג, שמקבל הארכת חוזה.

תחזית ריאלית:

בשנים האחרונות עם הבולס, הצפוי הוא הבלתי צפוי. לכן, צריך להיות פתוחים להכול. התסריט הפסימי הוא כמובן יותר קרוב למדע בדיוני, אבל בהחלט הקבוצה יכולה למצוא את עצמה במקומות האחרונים של הליגה וגם הפציעות בהחלט יכולות להכות. אני מאמין שנראה שיפור אצל מרבית הצעירים, ושג'בארי יכול לתת עונה נאה בסך הכול, אם כי אני בספק שהוא ישחזר את 2016-17. 32-35 ניצחונות זו בהחלט מטרה הגיונית, ואני מאמין שזה מה שאנחנו הולכים לראות. שיפור מינורי בשני צידי המגרש, ולקיחת הבניה מחדש הזו צעד אחר צעד.

 

שנת מבחן?

 

 

 

לפוסט הזה יש 60 תגובות

  1. מי לעזאזעל נתן שם 4/32 לפליסיו

  2. הבולס אולי הראו אמון בהויברג אבל ממש לא הרכיבו לו את הקבוצה הנכונה עבורו.
    הנהלת הבולס יכולה לכתוב ספר על איך לקחת החלטות לא טובות בזמן על מה שהם עושים לאוהדים בשנים האחרונות.

    פרקר הוא החתמה תמוהה, במיוחד בקו קדמי עם מארקונן וקרטר (שאמורים לקבל דקות מפיתוח העתיד) ופורטיס. מזל שיש אופציית קבוצה לשנה השנייה, ככה שאפשר להתמודד עם החוזה הזה.

    הבולס נפלו בתרגיל של הקינגס עם ההחתמה של לאבין. לא הייתה להם ברירה כל כך, כי הוא היה החלק המרכזי בעסקת באטלר (ולכן וויתור עליו היה מוציא אותם באור שלילי ביותר, ולא שעכשיו משבחים אותם). בנוסף, לא בטוח שלאבין הוא ה-SG שאמור לסחוב קבוצה (כרגע יותר נראה כמו אחלה שחקן שישי, במחיר שיא אומנם).

    דאן הראה יכולות סבירות, השאלה אם יעשה עוד קפיצת מדרגה באמת ל-PG שאפשר לבנות עליו.
    עדיין, עמדות הגארדים וה-SF לא ברמה מספיק גבוהה (לא מאמין שהניסוי עם פרקר ב-SF יצליח).
    לדעתי, הרבה מהוותיקים לא יסיימו שם את העונה. מצד שני, בהנהלת הבולס אי אפשר לדעת.

    התקווה שלהם זה שמישהו יפול להם בטרייד או בחירה ממש גבוהה.
    תסריט אופטימי – בחירה 1-2 בדראפט 2019.

  3. כתבת מעניין , תודה רבה!

  4. נחמד!
    תודה.

  5. עוד עונה לפתניאון. של העונות הגרועות. בתור אחד הפרייארים שאשכרה הטריחו את עצמם לראות לא מעט משחקים של הבולס בעונה שעברה אני חייב לומר שפה ושם נהניתי לראות את הקבוצה. הם שיחקו (ממש) נורא בשליש הראשון אבל בשאר העונה למרות שהפסידו את רב המשחקים היה אפשר לראות קצת התקדמות. פלייאוף הם לא יראו גם השנה, ונקווה לקצת יותר מזל בהגרלת הלוטרי. נקווה גם לקצת יותר מזל עם הפציעות.

    1. גיא, אני הרבה יותר אופטוימי ממך

      1. דוק,כמו שיונתן אבחן בתבונה, יותר מדי סיכונים בקבוצה אחת. שני שחקני מפתח עם ברכיים בעייתיות, כימיה בעייתית בין לאבין לדאן, שחקנים צעיריםומוכשרים שעדיין קצת מתקשים (ולנטיין), העדר מנהיג וכו…אני יודע שאתה מאד מחבב את הבולס ואני כמוך רוצה (מאד) לראות אותם מצליחים אבל יש להם עוד הרבה עבודה על התמהיל הנכון.

  6. תודה רבה, אני חושב שתהיה להם עונה בינונית מאוד ויסיימו מקום 11-13 בקונפרנס

  7. קבוצה שממש בעייתית מבחינת בריאות.אם ימנעו מפציעות אז בכיף אפשר לגרד את הפלייאוף עם איזה 38 נצחונות. לא נראה לי שהם גרועים מספיק על הנייר בשביל לקבל בחירה גבוהה אם ירצו ככה שטנקינג כנראה לא נראה פה. אני אגיד 33-35 נצחונות.

  8. קבוצה מעניינת.
    באופן מוזר, לדעתי דווקא הרוקי יהיה השחקן שישפיע הכי הרבה על העונה.
    מאחר ולופז כנראה לא בתוכניות העתידיות, היכולת של קרטר לכסות בהגנה ולסייע בהובלת כדור תהיה קריטית, אם הבולס תפסו פה גרסה צעירה של הורפורד (מה שאני לא חושב שבלתי אפשרי, קיבל כמה השוואות כאלו) זה יכול לאזן להם את כל הקבוצה.
    בכל מקרה השנה זה לא יביא אותם רחוק.
    את ההחתמה של פרקר אני לא מבין, לא מזיקה בגלל אורך החוזה אבל לא מועילה. אם הוא רע, לקחתם סתם דקות לצעירים, אם הוא טוב, החוזה קצר מדי ויצטרכו לתת לו הארכה יקרה כדי לשמור אותו, גם ההתאמה לסגל לא ברורה. ההיגיון היחיד בעיני – פרקר יכול להיות השחקן השישי של העונה, מוזר להעלות את השחקן הכי יקר (בערך) מהספסל אבל כשהור כשיר הוא יצרן נקודות מצוין שיכול לבד להפוך את החמישיה השניה של הבולס לאפקטיבית ולהיות משמעותי לנצחונות, הבעיה פה – לא רואה איך שחקן בכזה גיל שחושב על עצמו כפוטנציאל לסטאר יקבל על עצמו תפקיד שיפגע לו בסיכוי למקס.

    1. גם אני חושב שוונדל קרטר זה הקטליזטור הראשון לשאלה האם הם באמת הולכים לאן שהוא. הקטליזטור השני זה האם כריס דאן יכול להמשיך מאיפה שהפסיק או שמה מדובר פה בג׳רמי לין 2.0.

      לגבי ג׳בארי קרטר, אני ממש לא חושב שיש להם מה להפסיד פה. קרטר, פרקר והפיני יכולים בלי שום בעיה לשחק 30 דקות כל אחד או אפילו יותר. הדקות של קרטר יהיו גם מעמדת הסנטר, בעוד שהשניים האחרים ישחקו בווינגס – לשניהם יש קליעה ושניהם אתלטים מספיק לשמור על שלשות. לא צריך ליפול למלכודת הגדרת העמדות ולהניח שכל השלושה יתחרו על עמדה 4 – כבר לא משחקים ככה כדורסל. ובכל מקרה, זה לא שמישהו שם בונה על נצחונות העונה. ילך ילך, לא ילך יפרדו, ופרקר צעיר ומוכשר מידי בשביל שלא יקחו עליו את ההימור הזה.

      הטעות הגדולה של הבולס היתה החוזה של לאווין. מישהו שם היה גאה מידי בשביל להודות בטעות. כמו שכתבו למעלה, יעשו טוב אם יתנו לו להיות שחקן שישי.

  9. אחלה פרוויו שוורים.
    מאחל שלא יהיו שברים רציניים.
    מקווה שג'בארי פארקר יהיה בריא ולא יתקל באיחור בקיר הרוקי 🙂

  10. תודה רבה יונתן, קשה לי לדעת מה יהיה עם הקבוצה, בעיקר בגלל השילוב בין ניהול גרוע לאימון מוזר. יש כאן בהחלט סיכון לסקרמנטואיזציה של שיקגו. את הפציעות כבר אי אפשר לייחס לתיבודו, כך שגם זה לא ברור… מועדון בסימן שאלה.

    1. 1+

    2. דווקא העונה האחרונה הראתה שהם בונים נכון. הביאו רוקי מצויין וההימור על דאן היה לא פחות מגאוני. כנראה שבחרו יפה גם בדראפט האחרון. הם בבניה מחדש ותוך עונה אחת כבר ניתן לראות פוטנציאל חיובי, שזה יותר ממה שניתן להגיד על כל קבוצה אחרת שנכנסה לבניה מחדש בעשור האחרון (חוץ מבוסטון כמובן!).

      1. הם בנו על לאבין, הבעיה שדאן יעיל ממנו

      2. מזכיר לך שבלי הלחץ של האוליגרך של הנטס זה לא היה קורה. לבוסטון פשוט היה מזל ליפול על הסיטואציה הנכונה ומזה איינג׳ הוציא את המיטב עם בחירות דראפט מצוינות. אם לא פורוחורוב וקינג בוסטון היתה גם כן בטנקינג כמו כולם

        1. זה רק מחזק את הטענה שלי שדווקא עובדים יפה בשיקגו.

          1. מסכים לגמרי

        2. אוקיי, היה שם גם מזל אבל אל תשכח שאיינג גם זרק את דוק תחת והביא במקומו מאמן מיוחד שכבר על ההתחלה נתן הרבה יותר ממה שהיה לריברס לתת בשנת הטנקינג (???) של בוסטון לפני שנת השילוש.

          1. איינג׳ לדעתי אחלה GM אבל בדר״כ אין קיצורי דרך ב NBA ואחרי שאתה בטופ יש ירידה טבעית/טנקינג עד שאתה שוב על הסוס, אלא אם כן אתה סקרמנטו. לבוסטון יש יתרון טבעי כמו ל LA בגלל הפרנצ׳ייז וכמו שאמרתי בהרבה נזל וסיטואציה מושלמת. סטיבנס גם מאמן טוב ורואים ש סלטיקס קבוצה מאומנת שמשחקת חכם גם בהגנה וגם בהתקפה, אבל אני לא חושב שהוא יותר מוצלח מסניידר לדוגמא ואל תשכח שיש לו סגל מצוין גם בלי קיירי והווארד. שוב, זה הכל תלוי סיטואציה

    3. +10

  11. מסכים עם ולדי. אם ימנעו מפציעות הם בהחלט יכולים לגרד 35 ניצחונות. הפוטנציאל שם וכריס דאן יקפוץ לדעתי עוד מדרגה. קרטר יוריד את לופז לספסל בשלב כלשהו ומארקנן ימשיך להשתפר (לבחור יש אחלה אופי ומנטליות נהדרת). השאלה הגדולה היא הבריאות של לוין ופארקר. אני חושב שפארקר דווקא יכול לשחק סמול בהתקפה אבל בהגנה זה סיפור אחר והועברו יצטרך להיות יצירתי. אם הקבוצה ובעיקר לוין ייכנסו לקצב טוב והיחסים בין השחקנים יהיו יותר טובים משנה שעברה (כן פורטיס, מדברים אליך) אז שיקגו בהחלט יכולה להפתיע

    1. אין סיכוי. גם לא במזרח החלש.

  12. *הועברו=הויברג

  13. כמו הקאבס התקרה שלהם זה מקום 7. ילחמו עם דטרויט מיאמי קאבס על הכניסה לפלייאוף. חמישייה של דאן, לאבין, פארקר, מארקנן, קרטר יכולה במקרה האופטימלי להתחבר.

    השחקן הכי מוכשר נכון להיום שם זה לאבין שיש לו את כל החבילה להיות שוטינג גארד מעולה, נראה אם יגשים את הפוטנציאל.

    לדעתי הם יסיימו 9-11.

    1. לאבין זה שחקן עם כל החבילה רק בלי "החבילה", כמו יותם הלפרין.
      מרקנן הכי מוכשר לדעתי ומקום שני דאן.

      1. אמרתי כיום. מארקנן יהיה יותר טוב אבל היום לאבין טוב יותר. לאבין בן 23 עם 4 עונות בליגה שהציג שיפור בכל עונה לךמעט עונה שעברה שהיה פצוע.

        אני מאמין בבחור, הגיע הזמן לקפיצת המדרגה.

        1. הכל באשמת התאגיד, הם הכניסו ג'יפה בטעם פלול למי השתיה של הבולס

          1. התאגיד כבר לא רלוונטי הוא במערב. השור יכול להתפרע אבל אין לו קרניים כפי שכתוב בכותרת.

            אני כבר מחכה לסכסוך הראשון בין התאגיד למשפחת בול (שזה יכול להיות גם שור אגב, וואלה אם כל האחים עוברים לבולס יקראו לה הבולס :))

  14. תודה רבה.
    נראים כמו קבוצת לוטרי טיפוסית, גם במזרח.
    חבל לי על מרקנן שבעל פוטנציאל לעשות משהו משמעותי בליגה שהוא תקוע במעין "סקרמנטו המזרחית" כמו שמאנו כתב.
    הסגל נראה חלש, ההנהלה תמוהה, המאמן אמורפי ויש סיכון גדול לפציעות.

  15. תודה יונתן. אחלה פריוויו

  16. באמת פריוויו מצויין .
    אבל עם כל ההערכה לסקירות המוקדמות , הלילה נפל דבר בעולם הספורט , וכתבתי על כך תגובה בסקירה על אליפות ארה"ב הפתוחה.
    תם סופית עידן פדרר , ואני מרגיש עצוב .
    ראיתי ביציע את סטיב קר – לא מגולח ועם עיניים אדומות .
    אני רק מקווה שהוא יבין ממקרה פדרר שלא לעולם חוסן , כך שאוכל לקבל עוד שנה אחת לפחות של נחת – האחרונה באוקלנד לפני המעבר.

    1. אל תספיד את הגדול מכולם.
      למרות שכן יש הרגשה כבר בלא מעט טורנירים שזה הסוף,פדרר הוא כמו עוף החול,תמיד יודע להמציא את עצמו מחדש ואני אעז ואומר שלא ראינו את הגראנד סלאם האחרון שלו

  17. אופציית הקבוצה בחוזה של ג'בארי זה הדבר הכי חכם שהבולס עשו הקיץ, הימור מושכל שניתן לצאת ממנו אחרי שנה. זאת בניגוד להארכת החוזה ללאוין שהולכת להיות בכייה לדורות – ייקח להם בערך עונה וחצי להבין שהוא לא פרנצ'ייז פלייר ושהחוזה שלו לא סחיר בעליל. אני מאוד אוהב אותו אבל חוזה כזה בסביבת השכר הנוכחית זו שערורייה. מבין את הפסיכולוגיה מאחורי זה (בכל זאת הוא היה הנכס הבכיר בעסקת באטלר) אבל יכול להיות שכדאי היה לתת לו ללכת לקינגס.
    קצת חבל שאין מבוגר אחראי בסגל הזה (אפילו מהספסל) מה שיכול היה אולי להאיץ קצת את הבנייה. קיץ מוזר

    1. לא עף על לוין אבל החוזה שלו לא יוצא דופן.
      אמור להיות בערך 50 בליגה מבחינת שכר, זה הרבה אחרי אול סטאר. חוזים דומים – קנטר, היל, טיג, נכון שגם אולדיפו אבל הוא נתן קפיצה לא צפויה.
      צריך לעשות את ההתאמות, היום שחקן טופ 10 בליגה זה 30 מיליון לעונה וצפונה, חוזה של 19.5 לשחקן חמישיה מוביל שהוא לא אולסטאר זה אולי לא חוזה השנה אבל לדעתי לא בשמיים מבחינתו להיות שחקן של 18 נקודות, 4 ו-4 ביעילות ממוצעת ומעלה, הקיץ הזה רדום אבל אני מאמין שבקיץ הבא החוזה הזה יראה סביר לגמרי.
      החוזה גם לא עולה עם השנים אלא קבוע, לא מוצלח כמו עם ארון גורדון שהחוזה שלו דומה בהיקף אבל יורד, אבל עדיין לא רע.

      1. ״חוזים דומים – קנטר, היל, טיג,…״ בהחלט הבאת שלוש דוגמאות של חוזים נוראיים שהקבוצות שלהם היו מתירות בשניה אם היה אפשר. לאווין יהפוך לדוגמא רביעית.

        1. ממש לא.
          הבאתי שחקנים סבירים. אני מתעלם משחקני מקס שבחוזה מסוים כי הם צעירים, כמו וול, שמרוויח כמו לווין ובעונה הבאה ירוויח כפול ממנו, או קיירי ובאטלר שמרוויחים 20 אבל יחתמו בקיץ הבא על מקסימום של יותר מ-30 לעונה.
          תסתכל על חוזים של שנה-שנתיים אחורה ותמצא לי את השחקנים המדהימים שחתמו על 20 מיליון.
          יש את דריימונד, שהוא יוצא דופן, אבל תראה מי הרוב בסביבה: מבחינת גיל ועמדה הכי דומים: טים הארדוואי, טיילר ג'ונסון, אלן קראב, בייזמור. בעיניך מישהו מהם עדיף בהרבה על לווין?
          אם מסתכלים לצדדים רואים בסביבת השכר הזו את אוון טרנר, טריסטאן תומפסון, רג'י ג'קסון, ריאן אנדרסון, גלינארי, ווסלי מתיוז.
          השנה חתמו על חוזים דומים ארון גורדון וקפלה.

          אני לא טוען שלוין שחקן על, פשוט שזו המשכורת שמשלמים לשחקנים כאלו בליגה היום וזה לא שמחר אפשר להחתים על הסכום הזה את קליי תומפסון.
          טענה אפשרית היא שפשוט לא שווה לשים כסף על שחקני ביניים כאלו ושווה לשים או מקס או גרושים, אבל אני ממש לא בטוח שיש מספיק שחקני מקס זמינים להחתמה.

          1. אתה צודק. היום כוכב מקבל סביבות ה40 45 מיליון דרג שני מקבל 30 עד 40 דרג שלישי מקבל 20 עד 30 שזה לאבין. סטיבן אדמס מקבל כמעט 28. זה המחירים החדשים היום. כמובן שאם אפשר למצוא בפחות עדיף אבל כמו שאמרת זה השוק.

          2. לא שוכח טימופיי לוקחת 19 מהיציע בברוקלין

  18. אפשר להבין לאן מכוונים שיקגו –

    הפנטזיה היא קו אחורי סופר אתלטי עם 2 קומבו גארדים שמסוגלים גם לנהל משחק, וגם ליצור לעצמם, ןלאחרים, מצבי קליעה.
    המציאות (לפחות בכל הנוגע לעונה שעברה) היא קו אחורי עם 2 שחקנים שיכולת ניהול המשחק שלהם לא הבשילה מספיק,
    שמאמינים בלב שלם שאין זריקה שהם לא יודעים לקלוע (בדגש על דאן, שיש לו 44% אפקטיבי בקריירה הקצרה שלו),
    ושכצמד, לא נותנים מספיק הגנה (דאן דווקא סבבה בהגנה. לאווין הוא חור. וזה מפתיע, לאור היכולות האתלטיות שלו).

    מה יהיה?
    כאמור –
    פוטנציאל, יש.
    לאווין עדיין לא זכה לשחק מספיק זמן כאשר הוא בריא ב-100% במדי הבולס.
    הוא עוד יכול להתחבר לדאן, לשפר את ההגנה, ולתת נתונים התקפיים כמו שנתן לפני הפציעה (הייתה לו חצי עונה נהדרת במינסוטה, אז קלע היטב מכל הטווחים).
    דאן, הראה במהלך העונה שעברה ניצוצות שך כדורסל טוב, ויש לו מגמת שיפור מתמדת באחוזים.
    אם ימשיך להשתפר באחוזי הקליעה, ישפר את בחירת הזריקות שלו, ו-"ידביק" את דאן בקצת מוטיבציה הגנתית,
    אז יש מצב שהמציאות של השנה הקרובה, תדמה לפנטזיה.

    הקו הקדמי של הבולס –
    גם הוא מפוצץ בפוטנציאל. מראקנן וקארטר הם צמד גבוהים עם סט יכולות מושלם.
    מארקנן מרווח את המשחק, תורם ברב', ואפילו ההגנה שלו לא כל כך גרועה.
    קארטר, מהמעט שאפשר היה לראות בליגת הקיץ –
    הוא ההימור שלי לזוכה בפרס ה-"מיצ'ל" של השנה הקרובה.
    יש לו הכל. ידיים טובות, מיקום נהדר, הגנה מצוינת, ויד רכה.
    הוא מתאים בול לכדורסל של ימינו –
    נייד מאוד, מסוגל לשמור היטב על מספר עמדות, לא חייב את הכדור ביד בשביל להיות אפקטיבי.

    פארקר הוא סימן שאלה גדול.
    אני דווקא אהבתי את משחקו לפני הפציעה.
    מה שאני לא אוהב, זה את הגישה שלו –
    שחקן שאומר בראיון, כאשר נשאל על ההגנה שהוא נותן (או נכון יותר לכתוב – לא נותן) :
    Well, I don’t know I just stick to my strengths. Look at everybody in the league. They don’t pay players to play defense

    אם אני אוהד הבולס?
    אני לא שמח (בלשון ההמעטה).
    היי, לפחות הוא כנה…

    השורה התחתונה –
    סביר להניח שיהיו ימים בהם דאן ולאווין ייראו כמו אולסטארים לעתיד.
    יהיו ימים בהם הם יסריחו את הפרקט.
    השאלה היא כמה מכל סוג יהיו.
    הניחוש שלי?
    לא מספיק בשביל למנף את היתרון שהקו הקדמי המצוין נותן לקבוצה מול רוב היריבות בליגה.
    לא מספיק בשביל פלייאוף.
    אבל מספיק בשביל המון אופטימיות בקרב אוהדי הבולס לשנים הקרובות.

    תודה, יונתן.
    פריוויו מעולה.

    1. OMG על פרקר, אף פעם לא אהבתי או תפסתי ממנו אבל אחרי דבר כזה הבולס צריכים לדאוג. היה חסר שהוא יגיד שיש בקבוצה מספיק נגרים שיעשו הגנה עבורו. זה נראה לי המיינד סט של מלו, רק שהוא לא סקורר כמו מלו בצעירותו. הם קבוצה אתלטית ואין שום סיבה שלא יהיו טובים בהגנה, השאלה זה האם צוות האימון יכול לעורר מוטיבציה כזאת. אני חושב שלא.

    2. דיבור כזה של פארקר, שמשמעותו זלזול בצד האפור של המגרש, מוריד בעיני המון מערכו

  19. קבוצה סופר מעניינת לקחה הרבה הימורים ,תגיע לאיפה שדאן יקח אותם הוא יהיה מועמד חזק לשחקן המשתפר של העונה .
    פארקר שווה תהימור לגבי לווין זה נראה כמו טעות ענקית על ג.ר סמית הצעיר 2.0 .
    הקו הקדמי מאוד מעניין ויכול להיות בין הטובים בליגה
    יש סיכוי לפליאןף

  20. פריוויו מעולה. מעולה כ"כ עד שאשקול לראות משחק או שניים של הקבוצה הצולעת הזאת. תודה!

  21. וונדל קארטר הולך להיות אחד ההצלחות הגדולות של הדראפט הזה

  22. קבוצה מעניינת, אבל עדיין חלשה מדי.
    מארקנן בהחלט פוטנציאל רציני, דאן ממש אחלה, ואני גם די בטוח שפארקר עוד לא אמר את המילה האחרונה, אבל סך הכל אפילו במזרח החלש זאת עדיין לא קבוצת פלייאוף.
    אולי עוד כמה שנים.

    אחלה פריוויו, תודה.

  23. הם יגיעו לפליאוף! חכו ותראו.
    הרוקיז דירגו את קרטר כמי שתהיה לו הקריירה המפוארת בדראפט, ומאמין שלא סתם.
    דאן מגן מעולה ורכז מצויין! עם מארקנן, זו קבוצה שתהיה בפליאוף. חכו ותראו.

  24. אני מאמין מאד בהויברג ומאמין בצעירי הבולס. קבוצה מעניינת מאד שיכולה להפתיע מאד לטובה, אך גם…מאד לרעה.
    אני מאמין שהיא תילחם עם מיאמי וכאלה על כניסה לפלייאוף.
    יונתן – אחלה פריוויו!

  25. כשצריך לנחש מי יכול להיות הסוס השחור של הליגה, אני חושב על שיקגו. כל כך הרבה פוטנציאל:
    מראקנן, דאן ולווין – זה חלום רטוב עבור הספרס. כל כך הרבה דם חדש צעיר ואתלטי וטוב.
    נוסיף על זה את וונדל קארטר המבטיח ואת פורטיס (משחק אחלה עם סחרוב), יש לנו בובה של קבוצה.

    אמנם, פארקר קצת מקלקל, אבל, אין לו בעיה לסדר פציעה.
    שיקגו ביום טוב (והרבה מזל) יכולה לפנטז על מקום 7-8 עם קרוב ל- 40 ניצחונות

  26. תודה על פריוויו מדוגם!
    כריס דאן יהיה הברומטר של הקבוצה ועל פי היכולת שלו והבריאות שלו נדע על איזה תסריט ניפול.

  27. תודה על הפריוויו.
    אני חושב שהשנה הם יתחילו להתרומם, ויהיו על גבול הפלייאוף במזרח החלש.
    בצמרת: בוסטון, טורונטו, פילדלפיה, אינדיאנה
    בתחתית:, ניקס, אטלנטה, שרלוט. אורלנדו
    שיפולי הפלייאוף: מיאמי, מילווקי, וושינגטון
    ניצנים של עתיד (ומאבק על המקום ה-8 במזרח) : ברוקלין, שיקגו, דטרויט, קליבלנד.

  28. פריוויו מצויין יונתן , שיקגו קבוצה מעניינת ויש לה כישרון צעיר : דאן , לאבין , מארקנן ,פורטיס , וונדל קרטר , ולנטיין . הבעיה של שיקגו זו הנהלה שמקבלת החלטות גרועות לא ברור לי מדוע שוחר דיויד ניוביאה גארד צעיר שנתן הגנה מצויינת כשיחק , לא ברור לי מדוע הוחתם פארקר ובטח לא על הסכום שהחתימו אותו , לא ברור למה לא הביאו רכז מחליף איכותי .

  29. תודה נהדר.
    קבוצה שאני מאוד מסמפט.
    מרקנן אחד השחקנים הכי מסקרנים בליגה וקרטר נראה לי בדיוק הגבוה שצריך ליד שחקן כמו מרקנן.
    שחקן שהיה מתאים להם בול? באטלר.
    קבוצה שחייבת למצוא את הזהות ההגנתית שלה וזה יהיה הבעיה הכי גדולה שלהם העונה. לדעתי תישאר בלוטרי עוד עונה.

  30. יש פוטנציאל לבולס
    אם לווין יחזור לעצמו וגם ג׳אברי פרקר זה יכול להיות נחמד
    עם מארקונן וקרטר יש בסיס טוב מאוד
    33 ניצחונות ומעלה יהיו הצלחה

  31. ציינו את זה לפני, אבל כנראה שלהנהלת הבולס זה לא מספיק – הביאו מאמן שמתאים יותר לכדורסל המודרני מת'יבדו אבל לא נותנים לו שחקנים שהוא יכול לשחק איתם. ההחתמה של פארקר הזויה, אבל לפחות היא לשנה (עם אופציה) ובגדול הם פשוט מהמרים שיוכל לחזור למה שהיה.

    הבעיה – איתו ועם שחקנים כמו ולנטיין (שאני חולה עליו) – שבשיטת המשחק הזאת קשה להם לבוא לידי ביטוי. נקווה בשביל הויברג שבשנה הבאה יביאו לו שחקנים טובים יותר, כי כרגע הוא כישרון מבוזבז (ולא באשמתו).

  32. תופעה ארוכת שנים שכמעט ונעלמה לאחרונה היא הקריין של הטריילרים. בשנים האחרונות קיבלנו רצפי משפטים על רקע בומים מוגזמים או נאומים של נבלים על רקע שיר מוכר בעיבוד שונה. אבל עד אז, טריילרים תמיד יצאו מחובקים בקול קטיפה שאומר לצופים בדיוק מה הולך לקרות בסרט.

    הקול שנבחר לקריין נמדד כקול רגוע, של כ-160 מילים בדקה, הקול שלו נהיה נמוך יותר לקראת סוף משפטים ונתן הפסקה של כחצי שנייה בין כל משפט. אלן ריקמן וג'רמי איירונס נמדדו הכי קרוב לטון הזה (שניים ששיחקו רעים בסרטי מת לחיות? אנושות, לכי הביתה, את שיכורה). זה קול שנתפס בעינינו כסמכותי ואמין. אז אם תהיתם למה גילברט גודפריד מעולם לא קריין סרט, אז לכו עם האנושות, אתם שיכורים.

    הקול הסמכותי – זה הויברג. הטריילר לסרט העתיד של שיקגו מעורר את הסקרנות. מרקאנן מפליא במכותיו (ואחרי ששבר את כל שיני חבריו לקבוצה עם הפינית שלו הוא גם שבר את שיא השלשות לרוקי) ואפילו הראה שהוא מסוגל לנהל פיק'נ'רול עם גבוה אחר, דאן משתפר בכל רגע שהוא לא לועס את הפרקט, וריצה טובה אחת בחודש ינואר שעבר גרם לקבוצה להצליח מעל לציפיות ולהוריד את שיקגו בדראפט לבחור את וונדל קרטר שאומרים שיש לו מה להציע בליגה. העתיד של תאומי ה-ACL לאבין ופארקר יקבע העונה – שחקני כוח מהספסל או חלק מקבוצה מתפקדת.

    ואת הסרט הזה, מחבק הקול הקטיפתי של הויברג. הכדורסל שלו עלול להיראות משונה לקבוצה שלמדה להצליח תחת הנקרומנסר, ת'יבודו (סאן אנטוניו, circa 2014). קבוצה של הויברג היא קבוצה שמוסרת הרבה ומהר ומלמדת את השחקנים שלה לחשוב ולדעת מה צריך לעשות לפני שהם פועלים. קבוצה שבה לשחקן אסור לעמוד עם הכדור ולחשוב. כולם כל הזמן בתנועה. זו קבוצה עם שחקנים שיודעים ליצור לעצמם, אבל לומדים גם ליצור ביחד.
    שחקני שיקגו עדיין לא במקום שבו הם יכולים לקחת את השיטה הזו לצמרת. רובם שחקנים שהגוף שלהם מהיר מהמחשבה, אבל תחת קולו המלטף של הויברג, הם לומדים לפתח את ראיית המשחק שלהם.

    1. קודם כל –
      תגובה מבריקה!

      ועל הדרך –
      סם אליוט. לא מדוד, לא בדוק. רק תחושה –
      הוא צריך להיות מדורג גבוה בסקלה של הקריינים המוצלחים ביותר, כאלו שמשלבים את תכונות ה-"איירונס/ריקמן".
      טוב, להבדיל מהם, הוא לא מסוגל לשחק את הרשע. . .
      (גם כאשר כבר יצא לו לשחק את הנבל, זה לא באמת נבל. ע"ע הגנגסטר ב-justified)

  33. לא מאמין בקבוצה הזאת. מרקנן אחלה שחקן עשוי מחומר של אולסטאר.אני אוהב גם את דאן. ז'ק לבין בעייני הוא סוג של ריקי רוביו שחקן מלא בפוטנציאל אבל חסר נשמה ורוח קרב. לראיה? שנה שעברה אחרי שחזר מהפציעה נתן רק משחק אחד גדול 32 נק אם אינני טועה. נגד מי? נגד מיני . הקבוצה שהטרידה אותו.לפני כן ואחרי כן לא עשה שום דבר ראוי לציון. כלומר היכולת קיימת שם זה אין ספק אבל שום דבר לא מעורר אותה. שחקן בלי דרייב. ג'בארי זה תעלומה. פוטנציאל בלי סוף אבל מה עם הפציעה? זהו חזר? הקבוצה הזאת אולי תעשה פליאוף במזרח החלש. אןולי. .

  34. עונת לוטרי נוספת, 2 ספקי הנקודות העיקריים שחקני פציעים.הכל על הכתפיים של הצעירים, אבל כנראה שזה לא יספיק ובחירה גבוהה נוספת תיהיה בידם.

    אני לא מבין את החוסר פרגון לפארקר, כשהוא חא פצוע הוא מיס מאץ׳ מול כל קבוצה, שחקן בגודל שלו עם הניידות וקליעה מעולה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט