פרויקט גיבורי היכל התהילה: האנק לואיזטי – ממציא הג'אמפ-שוט ביד אחת / מולי

האנק לואיזטי במדי סטנפורד בשנות השלושים. מויקיפדיה באנגלית.
האנק לואיזטי במדי סטנפורד בשנות השלושים. מויקיפדיה באנגלית.

אנג'לו ג'וזפה "האנק" לואיזטי הוא שם שאני בטוח שלא שמעת את שמעו מעולם אלא אם כן שמך הוא מנחם לס (ויודעים מה, גם בזה שמנחם מכיר אותו אני לא בטוח). קשה להאמין עד כמה איש שמעולם לא שמעת עליו שינה את הדרך בו כדורסל משוחק. מדהים, פשוט מדהים, כמה הוא מתאים להיות השני בפרויקט הזה של גיבורי היכל התהילה, כי אם חושבים על כך – לפחות בעיניי שלי –  הוא האיש השני בחשיבותו בתולדות הכדורסל אחרי נייסמית', ממציא הכדורסל.

לואיזטי התקבל להיכל התהילה במחזור הראשון בשנת 1959. הוא היה אחד מארבעת השחקנים הראשונים (מהמחזור הראשון) שהתקבלו להיכל התהילה של הכדורסל יחד עם ג'ורג' מייקן, צ'ארלס היאט וג'ון שומר.

כדי להבין את גדולתו של האנר לואיזטי, חייבים קודם כל להבין כיצד נראה משחק הכדורסל כשנייסמית' המציא אותו. אולם. גבולות מלבניים מאולתרים. שני עמודים, אחד במרכז כל צלע רוחבית ועליו תלוי סל. לא, לא חישוק עם רשת, פשוט סל נצרים, דומה לסל כביסה שיש לנו בבית, רק שהוא לא עשוי פלסטיק אלא עץ…

 

 

פסל של ג'יימס נייסמית' עם כדור בידו הימנית ועם הסל בידו השמאלית. מהיכל התהילה. מתוך ויקיפדיה באנגלית.
פסל של ג'יימס נייסמית' עם כדור עור בידו הימנית ועם הסל בידו השמאלית. מהיכל התהילה. מתוך ויקיפדיה באנגלית.

בהתחלה לא היה מותר בכלל לכדרר. רק למסור או… לקלוע לסל. בעצם לקלוע זה לא מילה כל כך טובה, "לזרוק" או "לידות" היא מילה טובה יותר לתאר אותך כשאתה זורק את מה שמכונה "זריקת סבתא" ובאנגלית: "Underhand free throw".

איני יודע אם אתם יודעים, אבל ממצב מנוחה, למשל מקליעת עונשין, "זריקת סבתא" היא  יותר מדויקת מהקליעה המקובלת היום!!! ראו הוידיאו:

בנוסף לנאמר בוידיאו הזה, אני מצטט מכתבה בוואללה ספורט שבמאמר משנת 2008 שנקרא "תנאי השחרור האופטימליים לזריקת עונשין בכדורסל גברים" הסביר דוקטור לארי סילברג, פרופסור בצפון קרוליינה סטייט:

"בזריקה רגילה, תנועת הזריקה מתחילה עם הרגליים, הטורסו, הזרועות והידיים, ברצף מסובך של תנועות. היופי של זריקת סבתא, למרות שלכאורה אתה משחרר אותה רחוק יותר מהסל, הוא שאתה משחרר אותה מעמדה נמוכה יותר, כך שיש לך תנועה חלקה אחת. תנועה אחת הרבה יותר קלה מארבע, כך שכשאתה לומד אותה עד כדי שלמות, הסיכוי שלך לטעות הרבה יותר נמוך".

הוא ממשיך להסביר שבזריקת סבתא בדרך כלל הקשת גבוהה יותר, ובאותו מאמר בוואללה מסופר גם על פרופסור לפיזיקה בשם פיטר ברנקזיו שכתב במגזין "דיסקבר" במסגרת כתבה שכותרתה "הפיזיקה מוכיחה זאת: כולם צריכים לזרוק זריקות סבתא":

"הזווית החדה של הזריקות הרגילות יוצרת חלון הרבה יותר קטן לכדור להיכנס. אם הכדור מגיע מזווית תלולה יותר, כפי שקורה בדרך כלל בזריקת סבתא, יהיה לך סיכוי הרבה יותר גבוה לקלוע".

הבעיה היתה שהמשחק לא נשאר סטטי כמו בהתחלה. אנשים החלו לזוז גם עם הכדור. הכדרור הומצא. אנשים החלו לשמור בתנועה ולא רק במצב נייח. המשחק הפך למהיר יותר ויותר, והזריקות החלו להגיע מתוך תנועה ותחת שמירה… נסו פעם לזרוק "זריקת סבתא" תחת שמירה ותגלו שקל מאוד לחסום אותכם.

ואז אנשים העלו למעלה את הזריקה. הם המשיכו – "כמובן" –  לזרוק בשתי ידיים (אולי כי טובים השתיים מן האחת), אבל מעל הראש, קצת כמו הוצאת חוץ בכדורגל, עד שהאנק לואיזטי הגיע.

אנג'לו ג'וזפה "האנק" לואיזטי נולד  ב- 16/06/1916 בסן פרנסיסקו. תמיד חשבתי שיד הגורל היא שהוא, אחד החדשנים בכדורסל, למד בתיכון ע"ש גלילאו גליליי, מי שהיה מנפץ מיתוסים, מי שקבע שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא ההיפך, מי שהלך בכל מאודו בניגוד למקובל. עודני סקרן אם לימודיו בבית הספר ע"ש גליליאו, הם אלו שלימדו אותו להטיל ספק במובן-מאליו ולחפש דרכים חדשות לשפרו.

ראו נא בווידיאו הזה משנת 1938 את דרך הזריקה המקובלת. שימו לב הן לזריקה בשתי ידיים והן לעצירה כדי לזרוק:

 

אז נכון שלמרות הכול, לואיזטי לא היה הראשון שהמציא את הג'אמפ-שוט. מי שעשה זאת היה כנראה ג'ון מילר קופר שהמציא אותה במהלך שנות השלושים, אך מעבר לכך שלואיזטי הפך אותה לפופולרית, הוא גם שכלל אותה כשהמציא את ה"זריקה ביד אחת תוך כדי ריצה".

מספר לואיזטי:

"I'd get the ball, take a dribble or two and jump and shoot on the way up. I didn't jump and shoot at the height of my jump, the way they do now. I'd let the ball go right near my face; I'd push and shoot, off my fingertips."

כמה עוז נדרש מאדם כדי להיות שונה, כדי להיות אחר מכולם. זה לא רק זריקה תוך כדי תנועה. זה לא רק זריקה תוך כדי קפיצה. זה גם זריקה ביד אחת בלבד כשהשנייה מאזנת את הכדור.

לואיזטי התקבל לאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1935 ושיחק בשורותיה עד 1938. בשנת 1936 הוביל אותה כאנדרדוג לאליפות:

 

 

ובראשון בינואר 1938 היה הראשון שקלע חמישים! נקודות המשחק. משך שנותיו ב- NCAA הוא זכה פעמיים בתואר שחקן השנה של ה- AAU, פעמיים בתואר שחקן השנה של הלמס, שלוש פעמים בחמישייה הראשונה של ה- "אול אמריקן", פעמיים הקלע הטוב ביותר הדיביזיה הראשונה של ה- NCAA ושלוש פעמים בחמישייה הפותחת של ה- ALL-PCC.

ועדיין, לואיזטי לא שיחק הרבה מדי שנים. לאחר סיום לימודיו בסטנפורד הוא התגייס לצי האמריקאי ושירת כקצין במלחמת העולם השנייה. בכל תריסר שנות משחקו בכדורסל מאורגן, החל מהתיכון, המשך בסטנפורד ובמשחקים במסגרת הצבא, לואיזטי או שזכה באליפות או שהפסיד במשחק האליפות.

לואיזטי תוכנן להיות עמוד השדרה של הניו יורק ניקס, אך מעולם לא שיחק ולו משחק אחד בודד בשורות ה- NBA. קריירת הכדורסל שלו הגיעה אל קיצה לאחר שטיפול אנטיביוטי בדלקת קרום המוח בעמוד השדרה שלו – בה חלה בזמן שירותו הצבאי – יצר מום בלבו.

האנק לואיזטי הלך לעולמו ב- 16 בדצמבר 2002 אחרי קריירת כדורסל קצרה ומוגבלת, אבל החותם שהוא השאיר היה ענק ועודו ענק.

ובשנת 1958, במחזור הראשון של המתקבלים להיכל התהילה, היו ארבעה שחקני כדורסל, ואחד מהם היה "האנק" לואיזטי, האיש שבלעדיו הכדורסל לא היה נראה כפי שהוא היום. בשנת 2006 הוא התקבל אחרי מותו גם להיכל התהילה של ה- NCAA.

לסיום, שמעו נא אותו מדבר:

אתם יודעים, ברור לי שרק מעטים מאיתנו ראו כדורסל אמריקאי בחצי הראשון של המאה העשרים. אני יודע שמלבד קטעים מעטים ביוטיוב – אני לא ראיתי כדורסל מהתקופה הזו. לאמיתו של דבר, אפילו לא נולדתי בשנת 1950. ואולם, בשנה זו, בשנת 1950, נערכה בחירת היובל של שחקני הכדורסל בחצי הראשון של המאה העשרים. במקום הראשון זכה ג'ורג' מייקן – שעוד נדבר עליו בהמשך הסדרה – אבל במקום השני במירוץ לתואר שחקן היובל זכה ללא עוררין… האנק לואיזטי! (במונחים של ימינו מינימום קובי, קארים ולברון ביחד…).

ולחשוב שמעולם לא שמעת את השם הזה עד היום…

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. גדול
    הקליפ על המשחק בניו יורק מדהים. ממש. והם קלעו יפה, גם עם הקרש.
    אם שאקיל אוניל היה מנסה להתאמן על זריקות סבתא היינו נפטרים מכל ההאק א….
    🙂

  2. וואו מולי תודה רבה איזה טור יוצא מהכלל!!
    בקליפ של המשחק רואים חבורה של צלפים מרחוק ממש מפתיע לראות!! מעניין מאיזה מרחק היו הקליעות הללו
    ובכלל אני ניסיתי בזמנו את קליעת העונשים הזו והיא באמת מאוד קלה ובאחוזים גבוהים אבל כמובן שלא ביצעתי אותה במשחקים עקב המבוכה הגדולה שהיא מביאה איתה משום מה… תודה!

  3. מולי תודה רבה. הענקת פה מקום של כבוד לאיש שבכניסה שינוי לפני המשחק ואני לפחות מעולם לא שמעתי את שמו. גם גיבורים אלמוניים ראוי שיצאו אל האור. ושוב תודה ,תמיד מהנה לקרוא את הפנינים שלך.

  4. מאד מעניין, תודה רבה מולי. והסרטון מ38 בכלל מדהים, ממש רואים שהם במיינדסט של פוטבול או ראגבי.

  5. פרוייקט חשוב ביותר על ההסטוריה של המשחק, והכרה עם שחקנים שרבים לא היו מודעים להם בכלל. אני מכיר את הספור טוב מאד ומאד נהניתי מהפוסט המצויין!

  6. כמה מהזריקות האלו של פעם. נראה כאילו הם פשוט מוותרים על ההתקפה ועוזבים את הכדור בהפגנתיות. ואז הכדור נכנס איכשהו.

    תודה, מולי. מעניין לדעת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט