יתרונות הקיזוז / מתן גילור

תוצאת תמונה עבור מע"מ

אל תטעו, אין הכוונה להלל ולשבח את שיטת הקיזוז הידועה לשמצה. הקיזוז עליו אני רוצה לדבר אתכם היום הוא קיזוז מס ערך מוסף.

בעל עסק, כך הבדיחה, שומע דפיקה בדלת ורואה שני אנשים שנראים כמו חוקרים. "מי אתם? הוא שואל. "מס הכנסה" הם עונים. "מזל" עונה האיש "כבר חשבתי מע"מ."

בחודשים האחרונים, אחרי שהדבר נידון כבר מספר שנים, אושר לתאגידים נוספים שמנהלים קבוצות ספורט לשנות את הסיווג ולהיחשב כעוסק מורשה לעניין מס ערך מוסף, בנוסף למכבי תל אביב כדורסל שכבר היתה מוגדרת ככזו. עד לשינוי כל התאגידים שמנהלים את קבוצות הספורט בישראל (שוב, למעט מכבי ת"א כדורסל) היו מוגדרים כמלכ"ר לעניין מע"מ, אפילו אם צורת ההתאגדות שלהם הינה חברה עסקית.

בגדול, יש 3 סוגים של עוסקים לעניין מע"מ: עוסק מורשה, עוסק פטור ומלכ"ר.

ההבדל ביניהם הוא שעוסק מורשה צריך לדווח למע"מ על עסקאותיו ולשלם מע"מ עסקאות, ולכן מורשה לקזז מע"מ תשומות (ומכאן נגזר השם "עוסק מורשה"), בעוד שעוסק פטור (מחזור עסקאות נמוך מכ-100,000 ש"ח בשנה) כלל לא נדרש לדווח למע"מ. מלכ"ר מעל מחזור מסוים נדרש לדווח למע"מ, אך לא משלם מע"מ עסקאות ולא מקזז מע"מ תשומות.

בואו ניתן דוגמה מספרית כדי להבין מדוע בכלל עדיף לישות כלכלית כלשהי להירשם כעוסק פטור:

בעל עסק קנה כדורי רגל בסכום של 117 ש"ח ומכר אותם בסכום של 234 ש"ח.

אם הוא עוסק פטור, אזי שיש לו הכנסות בסך של 234 ש"ח והוצאות בסך של 117 ש"ח.

אבל אם הוא עוסק מורשה, אזי שהוא צריך להעביר 17% מהסכום בו מכר את הכדורים למע"מ ויכול להזדכות על 17% מהסכום בו רכש אותם. בואו נציג את המקרה בטבלה:

עוסק מורשה עוסק פטור/מלכ"ר
סכום בו נמכרו הכדורים 234 234
מע"מ עסקאות (משולם למע"מ) (34)
סה"כ הכנסות 200 234
סכום בו נרכשו הכדורים (117) (117)
מע"מ תשומות (מקוזז) 17
סה"כ הוצאות (100) (117)
רווח 100 117

רגע, לפי הטבלה הזו אנחנו בעצם מסיקים שטוב להיות עוסק פטור/מלכ"ר על פני עוסק מורשה. אז למה אותם מועדונים רוצים להירשם כעוסק מורשה?

לפני שנענה על השאלה הזו נזכיר את הטור הזה, בו הוסבר שתאגיד שמנהל קבוצת ספורט יכול להירשם כמלכ"ר או כתאגיד למטרות רווח.

השינוי לעניין מע"מ אפשרי, מן הסתם, רק לתאגידים למטרות רווח.

אחרי שהבהרנו את עניין הזה נחזור שוב לשאלה שלנו: אם על פניו נראה שעדיף להיות עוסק פטור/מלכ"ר ולא עוסק מורשה, מדוע אותם מועדונים חפצו בשינוי?

נתחיל מההסבר הפשוט שאותם מועדונים מפסידים (חשבונאית, לאו דווקא ספורטיבית). אם נחזור לטבלה שלמעלה ונהפוך אותה, קרי עלות הכדורים הינה 234 ש"ח והמכירה שלהם הניבה 117 ש"ח, אזי שהעוסק המורשה הפסיד 100 ש"ח בעוד שהעוסק הפטור הפסיד 117 ש"ח.

ההסבר הזה נכון רק בחלקו, הואיל וההוצאות הגדולות ביותר של אותם התאגידים הן הוצאות השכר, שעליהן לא ניתן להתקזז במע"מ תשומות.

אם נתעלם מהוצאות השכר והוצאות נוספות שעליהן לא ניתן לדרוש מע"מ תשומות נראה שבמרבית המקרים אותם המועדונים דווקא רווחים.

אמהמה? בדומה להוצאות יש גם הכנסות שפטורות ממע"מ (או במע"מ בשיעור 0%) ובראשן הכנסות מחו"ל.

אז נכון שהקבוצה תאלץ לשלם מע"מ בגין הכנסותיה ממינויים, כרטיסים, חנות המזכרות ופרסום.  ברם, היא לא תאלץ לשלם מע"מ על הכנסות מהשתתפות במפעלים האירופאים (וייתכן שגם חלק מההכנסות בארץ, אבל זה פחות משמעותי).

לסיכום, נראה שלתאגיד שמנהל קבוצות ספורט גדולה בישראל ומאוגד כתאגיד למטרות רווח משתלם להיות מסווג כעוסק רשום לעניין מע"מ, קל וחמר בעונות בהן הקבוצה מצליחה באירופה.

האם המהלך ידחוף לשינוי בו מרבית התאגידים שמנהלים קבוצות כדורגל מקצועניות בישראל ירשמו כתאגידים למטרות רווח בניגוד למצב השורר היום, כדי שיוכלו לקזז מע"מ תשומות? ימים יגידו. אבל כל עוד מדובר על הקבוצות הקטנות לא הייתי מהמר על זה.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה על המאמר הסביר לי הרבה דברים
    בהתחלה הזכרת שמכבי כבר הייתה מוכרת למה?
    הקבוצות מקבלות כסף מהמפעל שבו הם משחקות?

    1. מכבי ת"א כדורסל כבר שנים עוסק מורשה לעניין מע"מ, בעוד שכל השאר היו מוגדרים כמלכ"ר. כעת ישנם מועדונים נוספים שמסווגים כעוסק מורשה.

      לגבי שאלת השניה – בוודאי. כל שלב/נקודות במפעלים האירופאים שווים הרבה כסף. כיום, העפלה לליגת האלופות (עוד לפני הכנסות על תוצאות בשלב הבתים) שווה למעלה מ-50 מיליון ש"ח.

  2. מתן אם אני זוכר כרגע נכון את החוק
    הרי שמכירה לחו"ל פטורה ממס
    לעומת מתן שירות שאם מרכז העסקים בארץ הוא חייב
    ראשית האם אני צודק ?

    בהנחה שאני צודק הרי שרווח מקמפיין אירופאי לא מהווה פטור ממע"מ אלא רק מכירת שחקנים לא כן ?

    1. שלילי. אתה לא צודק.
      ראשית, גם מכירה לחו"ל וגם מתן שירותים לחו"ל לא פטורים ממע"מ, אלא שיעור המע"מ עליהם הוא 0% (זה לא אותו הדבר).
      במקרה של מכירת טובין לחו"ל יש סייגים. במקרה של מתן שירותים בחו"ל בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל אין כל סייג ומדובר על מע"מ אפס.

  3. תודה, מתן. כמה שאלות כדי שאוכל להבין:
    מה זה מע"מ תשומות?
    מה ההבדל בין פטור ממע"מ למע"מ אפס (ולמה יש בכלל הבדל כזה?)?
    ההבדלים האלו בגישות (מלכ"ר\מורשה) אמורים לעזור למצב של מניעת פער כלכלי בלתי ניתן לסגירה בין קבוצות שמשחקות באירופה באופן קבוע לקבוצות האחרות?
    על אילו הוצאות כן ניתן לדרוש מע"מ?

    (ולמרבה הבושה אבקש גם הסבר לבדיחה שבתחילת הפוסט. סליחה, מאת הורס בדיחות מקצועי)

    1. מע"מ תשומות, כשמו כן הוא – המע"מ על התשומות. 🙂
      זה בעצם מע"מ העסקאות של מישהו אחר.
      אם אני קניתי ממך מוצר ושנינו עוסקים מורשים, מה שאותר שאתה משלם עליו מע"מ עסקאות, אז אני יכול לדרוש את המע"מ הזה כמע"מ תשומות. במקרה שלך מדובר על עסקת מכירה ובמקרה שלי על רכישת תשומה לעסק.
      או בשפה הכי פשוטה – זה המע"מ שאני משלם על מוצר בעת *הרכישה* שלו.

      ההבדל הוא שעל התשומות שפעילות שההכנסה ממנה היא מע"מ אפס אפשר לדרוש תשומות בעוד שעל התשומות ששימשו בעסקה פטורה ממע"מ לא ניתן לדרוש מע"מ תשומות.

      הסיבה ההיסטורית שכל תאגידי הספורט סווגו במע"מ כמלכ"רים, להערכתי, היא שפעם רק מלכ"ר היה רשאי לנהל תאגיד ספורט. מע"מ, מבחינתו, ככל הנראה, ראה שהעיסוק הוא ספורט וסיווג כמלכ"ר. הדבר האחרון בערך שמעניין את מע"מ זו תחרותיות בליגה.

      עוסק מורשה יכול לדרוש מע"מ תשומות בגין כל הוצאה בגינה שולם מס עסקאות ולא נכתוב בחוק אחרת.

      ההסבר לבדיחת רו"ח הנוראית היא שמי שחושש שהסתבך עם מע"מ מוקל לו כשהוא מגלה שהסתבך רק עם מ"ה. משהו בסגנון "איזה מזל שזו רק משפחת אלפרון שמחפשת אותי ולא היקוזה."

  4. תודה מתן.
    מת על פוסטים שנותנים לך הסבר על דברים שקורים מאחורי הקלעים של עולם הספורט. זה משהו שתמיד חסר בעיתונות שלנו (לעיתים רחוקות אפשר למצוא את זה בכלכליסט, אבל ממש לעיתים רחוקות)

  5. מגדלור, ראיתי אותך לפני כמה ימים בחדשות ערוץ הספורט. כמו כן התראיין בגל"צ אוהד מכבי חיפה בשם שמעון גילרי, קרוב שלך?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט