מנחם לס: ספארס ב-7 משחקים!

פריוויו לסידרת גמר המערב

 

לדעת רבים וטובים המשחק היום ב-3:30 בסאן אנטוניו מתחיל את הגמר האמיתי של ה-NBA כי לא משנה מי המנצחת, המחשבה השוררת יותר ויותר היא שהמנצחת תנצח גם את מיאמי, ובמיוחד אם המנצחת תהיה ממפיס. מה מקור המחשבה? מיאמי התקשתה מאד נגד קבוצה פצועה ומרוסקת כמו הבולס, ושני שחקניה הטובים ביותר לברון ג'יימס ודוויין ווייד היו ממש חלשים בשני משחקי הנצחון האחרונים. אבל מדוע כולם קופצים קדימה? מיאמי חייבת להגיע קודם כל לנצח את אינדיאנה ולהגיע לגמר, ואז נדבר. אז הבה נניח בינתיים למיאמי, ונתרכז במה שיש לנו ביד.

העובדה החשובה ביותר שכל המהמרים שביניכם  חייבים לזכור ולהבין (וזה כולל כמובן לא את המהמרים בכסף, אלא מהמרים בתגובות מגן העדן ומהגיהנום – תלוי בתגובה!) היא שב-11 משחקי הפלייאוף האחרונים העונה, ממפיס היא 1-10 בשבירת ה-"SPREAD". הספרד נקבע ע"י מומחים וסטטיסטיקאים שאתה לא רואה ולא מכיר היושבים בחדרי חדרים בלאס ווגאס וקובעים את ה-SPREADS (ההפרש) המצופה. רק במקרה אחד מ-11 ממפיס לא עשתה טוב יותר משציפו ממנה אנשי מקצוע החיים מכך.

מה כל זה אומר לאחד כמוני? שבמשחקי פלייאוף הממפיס – משום מה – מתפקדת מעל ומעבר הצפוי ממנה. במילים אחרות – היא טובה יותר משחושבים. הסכויים להיום הם נצחון הספארס ב-4.5. ואז אתה מתערב OVER או UNDER, וכמובן ישנן שיטות שונות להתערבויות. אבל להערב, הספרס מועמת לנצח ב-4.5 נקודות. אם הימרת על SPREAD של 4 – הפסדת. אם הימרת על SPREAD של 5 – ניצחת.

באופן כללי ביותר אני קובע כאן נחרצות שהספארס תנצח גם היום אחה"צ וגם את כל הסידגרה כי היא קבוצה המרגישה נוח במשחק מהיר או משחק איטי של חצי מגרש.  הספארס יכולה לשחק נגד ממפיס ב-OLD TIME BASKETBALL איטי, טוחן, קשה, ומשעמם, אבל היא גם יכולה לנצח במשחק שממפיס לא מסוגלת לו: משחק מהיר, טרנזישיון-גיים, כשכל החמישייה עפה-רצה על כל המגרש במהירות שהצל לא מסוגל להדביק. כמובן לא עם כל השחקנים (את מאנו ג'ינובלי הזכרתי?), אבל יש לה את התחמושת לעשות זאת. הגריזליז יכולה לנצח רק עם משחק איטי, 'אולד-טיים' כששני ההעמודים שלה עומדים עם הגב לסל, ומשם POUND THE BALL דרך הגרון של יריביהם-שומריהם. עבור זה ממפיס חייבת משחק של פחות מ-90 נקודות. במשחק של פחות מ-90- זאק רנדולף ומרק גאסול הם – טיפונת ניתן לויכוח, אני מודה, אבל בסופו של דבר המסקנה היא – הסנטר והפאור מספר 1-2 בליגה. ז"א מספרי 4-5 הטובים בליגה.

השאלה היא אם טים דנקן ותיאגו ספליטר יכולים להתמודד איתם, ואני מאמין שכן. אני מאמין בעוד דבר: הפלח יתן בפעם הראשונה בפלייאוף 2013 לחואן בלייר לשחק, כי הוא התשובה השרירית והמסיבית לזאק, ובשנתיים האחרונות בלייר היה יותר יעיל נגד זאק מכמה שחקני חמישייה.

בהתקפה הספארס תפציץ מהקרנות עם שלשות של קאווי ליאונרד ודני גרין, ולעתים מאט בונר וגארי ניל, וכניסות של טוני פרקר ומאנו ג'ינובלי.

מי שרוצה לדבר על משחקי העונה בין השתיים (2-2) הרי הם חסרי חשיבות לחלוטין. שלושה מהם שוחקו לפני שרודי גיי הועבר לטורונטו, ובשניים מהם  שני שליש מהשלישייה הגדולה (דנקן, פרקר, ג'ינובלי), לא שיחקו. עובדה חשובה: במשחק היחידי בין השתיים עם הרכבים מלאים כפי שיופיעו הערב (ממפיס ללא רודי גיי; הספארס בהרכב מלא) – ממפיס ניצחה 92-90, במשחק ששוחק בסאן אנטוניו!

הפלייאוף מ-2011 בו ניצחה ממפיס את סן אנטוניו בששה משחקים אף הוא חסר חשיבות:  בממפיס שיחקו אוג'יי מאיו, סם יאנג, ושיין בטייה כשחקני רוטציה ראשיים, ובספארס היו אז ריצ'רד ג'פרסון, אנטוניו מקדייס, וג'ורג' היל שחקני הרוטציה הראשיים.

לגריזליז היתה דרך יותר רכה לגמר המערב:  הם ניצחו את האוברייטד מלוס אנג'לס – הקליפרס – ואז את הת'אנדר ללא ראסל ווסטברוק. לספארס היה למעשה BYE בסיבוב הראשון נגד 'קבוצת הבוטנים' הלייקרס ללא קובי, אבל אז פגשו אגוז  קשה ביותר לפיצוח – הגולדן סטייט ווריורס. הווריורס הוציאו לספארס את הנשמה לפני שהם ניצחו, אבל היתה זו הכנה מצויינת של המשחקים נגד ממפיס כשמולם ינסו מייק קונלי, ביילס, ופונדסקר לעשות אותו דבר.

 כיצד הקבוצות הגיעו הנה:

הספארס קולעה העונה 103.0 נק' לכל 100 פוזשיונס, ועד עתה בפלייאוף 105.9 ל-100 פוזשיונס.

הגריזליז קלעה העונה 93.4 ל-100 פוזשיונס, ועלתה ל-101.7 בפלייאוף

הספארס הירשתה 96.6 נק' בעונה הרגילה על כל 100 פוזשיונס ליריבה, ו-99.2 בפלייאוף.

הגריזליז איפשרה ליריבה 89.3 נק' ל-100 פוזשיונס בעונה, מוהמספר עלה משמעותית ל-97.4 נק' ל-100 פוזשיונס בפלייאוף.

המץ'-אפ הקריטיים יהיו טוני פארקר נגד מייק קונלי, וטים דאנקן נגד מארק גאסול.

מובילי הקלעים בשתי הקבוצות: טוני פרקר – 20.3 נק' לספארס, וזאק לגריזליז עם 15.8 נק'.

חוזק הספארס

1. אף קבוצה לא מעבירה כדור משחקן לשחקן טוב ומהר כמו הספארס.  זה לא עניין של 'תרגילים' או משחק קבוצתי. הם לא עושים דבר שאחרים לא עושים, אבל הם עושים זאת מהר יותר וטוב יותר בגלל שטוני פרקר, דני גרין, קאווי ליאונרד, גארי ניל, ואפילו קורי ג'וזף וננדו דה קולו עושים זאת טוב יותר מרוב שחקני הליגה, כשרק מאנו ג'ינובלי נוטה להחזיק בכדור יותר זמן.  לכן הם הובילו את הליגה עם 25.5 אס'  למשחק, ואין קבוצה המסוגלת למצוא אופן-מן כמוהם, וזאת בגלל מהירות המסירות שלהם שכנראה הוא דבר שהפלח עבד איתם עליו שעות על גבי שעות. מסירות מהירות, ותנועה ללא כדור. אפילו אני כמאמן כדורגל בצעתי עם קבוצותי כל אימון את "משחק ה-100 מסירות" (הקבוצה הראשונה המסוגלת למסור 100 מסירות נגד הגנה כמובן מנצחת; כיצד אפשר למסור? רק ע"י תנועה לשטח בנוי, וקבלת מסירה מהירה!) אז תנועה ללא כדור לאזור חופשי הופך לעניין טבעי, לא עניין של "תרגילים אירופאים", דבר שאני מנסה כבר 3 שנים להכניס לראשיכם. למה? כי באירופה השחקנים לא גדלו במגרשי המשחקים שןם זה נילמד טבעי. אז צריכים "תרגילים" כדעי ליצור דברים שלשחקן האמריקאי באים טבעי. עם הזמן, טוני פרקר ושאר הזריםן נכנסים ל-'גרוב' הזה והכל מתחיעל להיעשות טבעי. הספארס הם הכי טובים בזה.

2. כשטוני פרקר מחליט שזה זמנו לחדור לסל, הכל נעצר, ואז טוני מסוגל להיכנס כמו הטובים שבטובים. אמנם במשחק האחרון נגד הווריורס הוא היה איום במשהו כמו 2 מ-16, אבל טוני הוא טוני, והוא חיפה על כל עוונותיו בשללשה מזהירה שפתחה הפרש וניצחה בסוף.

3. מאנו ג'ינובלי יכול להיות השחקן המעצבן ביותר, אבל הוא מין נחש, צלופח כזה, שפתאום בא עם משהו גאוני ומנצח משחק בשלשה מטורפת, או כניסה הגורמת לפלח לכסות את עיניו, אבל הכדור בפנים. אין בליגה אף שחקן המסוגל לשמור על מאנו בגלל שהוא שמאלי; בגלל שהוא חלקלק, ובגלל שהוא עצמו לא יודע מה הוא עומד לעשות.

4. טים דנקן נתן העונה את עונתו הטובה ביותר בשלוש השנים האחרונות. הוא נראה טרי, שמח, וקליעת חצי המרחק שלו ממשיכה להוות רצח בערבון מוגבל. הוא לא הריבאונדר הגדול שהיה, אבל עם ספליטר, מאט בונר, ואם דחואן בלייר ישחק, יש לספארס "וועידת ריבאונדים" מצויינת.

5. דני גרין, ובמיוחד גארי ניל הוא רק צעד אחד מאחוריהם. קאווי ליאונרד, הם מהצעירים הגבוהים, האתלטים, והמוכשרים בין כל צעירי הליגה. כשהם בגרוב, השלשות שלהם רצחניות. כולם יכולים, יודעים, ומסוגלים לשחק משחק מהיר, או משחק איטי. הם מין שחקני כל-בו שהספארס השכילה למצוא, והם-הם עתיד הקבוצה.

 

 

חוזק הגריזליז

1. אמרנו: פרונט ליין שאין כמוהו בליגה.

2.הקו האחורי של הממפיס היה עקב האכילס של הקבוצה למרות או. ג'יי. מאיו כי דברים לא הסתדרו שם. לפתע, בפלייאוף של 2013, הפרימטר גיים של  מייק קונלי, ג'רד ביילס,  קניון דולינג, וקווינסי פונדקסטר – ואפשר להוסיף את דיישון פרינץ  – הפך לאחד הטובים בליגה ביעילותו. הם הם מצליחים להשתוות לגארדים של הספארס – לא להיות טובים מהם, רק להשתוות אליהם – לגריזליז ההשתפרות הגדולה מאד של הגארדים וכל הפרימטר יהיה יתרון גדול. חדש שלא היה להם עד העונה.

3. ליונל הולינס אולי אינו מאמן גדול, אבל השחקנים אוהבים ומעריצים את השקט, הג'נטלמניות, וההגינות המחלטת שבאישיותו. אהבה ואהדה כזאת יכולים ללכת רחוק מאד בפלייאוף.

4. הגריזליז צעירים הרבה יותר, קפיציים יותר, ואתלטיים יותר מהספארס.

5. זאת קבוצה ללא סופר-סטארים. כל שחקן תורם; כל שחקן מרגיש 'חשוב'! זה "כולם בעד אחד ואחד עבור כולם" מהסוג שאין אחר כמוהו בליגה.

6. הקבוצה ב-HIGH ללא תקדים. זוהי הופעתם הראשונה בגמר, והם כולם במטרה אחת: להגיע לגמר ה-NBA.

 

למה הספארס ינצחו

 

1. טוני פרקר (22.4 נק' ממוצע עם 6.3 אס' בפלייאוף) ומאנו ג'ינובלי ייכנסו בכל הזדמנות אל גוב האריות תחת הסל לנסות לגרום לזאק וגאסול עבירות מוקדמות. אם הם יכולים – הם כמובן ייקלעו בצרורות; אם לא – פאולים נגד זאק ומרק. או – הוצאת כדורים החוצה לפינות שם יחכו דני גרין (11.0 נק', 41% מדאונטאון!) וקאווי ליאונרד (ולעתים בונר).

2. הספארס בנויים הרבה יותר טוב לשינויים הדרושים במשחק. הם מסוגלים, כפי שכבר ציינתי, לשחק נגד הקצב המטורף של גולדן סטייט, והם מסוגלים לשחק נגד הקצב האיטי ששיחקה הלייקרס ללא קובי. ז"א שזאת קבוצה המסוגלת לשנות את עורה לפי המצב.

3. הספארס נראים לי כקבוצה היודעת שזה הסיכוי האחרון עם הגווארדיה הוותיקה. אני לא מאמין שנראה יותר את טים דנקן, וגם ישנן שמועות שג'ינובלי החליט לחזור לארגנטינה. הם יעשו הכל לתת מתנת פרידה לדנקן בצורת אליפות.

4. ה-BIG FUNDAMENTAL קלע 19.6 נק' עם 11.2 ריב' בסרייה האחרונה נגד הווריורס. נכון, אנדרו בוגוט הוא לא מארק גאסול, אבל הוא 2.15 מ'. הביג פונדמנטל הראה שבגיל 36 הוא בין הפרונט-מן הטובים בליגה, ויכול עדיין לנצח משחקים במו ידיו.

5. גרג פופוביץ' מכיר את שחקניו טוב יותר מכל מאמן אחר ב-NBA כי הוא היה איתם את התקופה הארוכה ביותר. הוא גם המאמן היחיד בכל הליגה שמסוגל (ויש לו GUTS!)  ל-GET IN THE FACE של דאנקן וטוני פרקר במשחק ה-6 ולצעוק עליהם כשכל העולם רואה. מי יודע? אולי בגלל שהוא פלח הוא לא רואה או מבין את ה-REPERCUSSIONS של דבר כזה (אני צוחק! הוא מבין ויודע טוב מכולם). בקיצור, הוא המאמן בעל השליטה הגדולה ביותר על שחקניו, והוא ממש עולם אחר מליונל הולינס של הגריזליז שהוא אדם חביב, ג'נטלמן, ואוהב את כל שחקניו! 

6. נסיון. נסיון. נסיון. נסיון הוא פקטור עצום במשחקי פלייאוף כאלה. הספארס היו שם, עשו זאת, והתנסו בהכל.

 

למה הגריזליז ינצחו

 

1. הגריזליז הם קבוצת ההגנה הטובה ביותר במערב.  התוצאה הממוצעת נגדם – 89.3 נק' – היא הנמוכה בליגה.

2. הפרונט קורט שלהם מפחיד ממש. כשזאק רנדולף ומרק גאסול משחקים ללא חשש מפאולים, הם הטובים בנמצא.

3. טוני אלן הוא המגן האישי הטוב ביותר בליגה. הוא ייקח את השחקן החם של הספארס – טוני, מאנו, קאווי, מי שיהיה – ויחסל אותו.

4. 'שלישייה גדולה' משלהם: אחרי שני ההפסדים הרצופים במשחקי הפתיחה לקליפרס, הגריזליז היו – בגדול – בלתי ניתנים לפיצוח. הם ינסו לסיים את המשחק כשהספארס קולעים 75-80 נקודות, לא יותר. באותו זמן זאק ישים משפרים של 25/12, ומרק גאסול 18/10. אבל לשניים נוסף בפלייאוף הזה כוכב-על חדש, והיום ניתן לכנות את הגריזליז קבוצה עם "שלושה גדולים" משלה. כמובן שאני מדבר על מייק קונלי שמשחק  לפחות טוב כמו טוני פרקר, אם לא טוב יותר.   תרומתו אינה רק בקליעה ופריצות. תרומתו היא העובדה שהספארס לא תהיה מסוגלת יותר לצמק את שטח משחקה בהגנה וליסוג לעבר זאק רנדולף ומרק גאסול ולחנוק אותם בצבע. אם ינסו זאת, קונלי (וביילס, עוד משתפר גדול בפלייאוף) ירצחו אותם.

5. טוני פרקר הראה סימנים של "GOING COLD". כל משחק שטוני אינו במיטבו – הגריזליטז תנצח.

6. ג'ינובלי אינו אותו ג'ינובלי בכל משחק. היו לו בפלייאוף משחקים של 5 נק', ובמשחק ה-6 נגד הוורחורס 16% קליעה. יום שחור של טוני פרקר ומאנו ג'ינובלי, והנצחון נופל אל ברכי הגריזליז.

7. הגריזליז למדו כיצד לחסל את קווין דוראנט. זה היה שעור חשוב ביותר שישתמשו בו נגד הספארס.

 

סכום ומסקנה

 

לגריזליז גמר המערב בפלייאוף הזה הוא – NO HYPERBOLE, שום הגזמה – התגשמות חלום. לספארס זה 'עוד יום במטבח'. מה ינצח? הנסיון, או הטרוף של 'הפעם הראשונה'? זה דבר שאין לנחשו. יש רק לחכות ולראות. בגדול לגריזליז יתרון בפרונט קורט. לספארס יתרון בגארדים, בשיטת המשחק, ובאפשרות להתאים את עצמם ולהסתגל למשחק הגריזליז אם יהיה צורך בכך. לספארס גם יתרון עם מאמן שהיה שם, ויודע בדיוק מה לעשות. לכן – בניגוד לרוב המומחים המנבאים נצחון לגריזליז ב-6 . אני מאמין שהספארס ינצחו את אליפות המערב ב-7 משחקים.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 85 תגובות

  1. למרות ששתי הקבוצות לא הגיעו בבראקט שלי לגמר המערב אני הולך על ממפיס בשישה משחקים., ראיתי את כל המשחקים של ממפיס עד עתה ושל סן אנטוניו, ממפיס עברו משוכות הרבה יותר גדולות ממה שעברו הספרס עם כל הכבוד לגולדן סטייט ויש כבוד הם לא אוקלוהומה אפי ללא ווסטרברוק שלא לדבר על הקליפרס לעומת הלייקרס שהספרס עברו מתוך שינה. סן אנטוניו נראו שבירים יחסית מול קבוצה בינונית ולמרות שהם מצאו את התשובות בסוף הם לא הרשימו והגריזליז לעומתם מאד הרשימו, אותי לפחות.

  2. Kמנחם פריוו מושקע וממצה,יישר כוח,למרות שהתחלת אותו עם בדיחה,"רבים וטובים מאמינים כי זה הגמר האמיתי",אתה רציני יש מישהו שלא חושב שמיאמי אלופה? נתת יחסי הימורים,בוא תגיד מה היחס של המהמרים המקצועניים לאליפות של מיאמי לעומת אליפות של כל אחת מה3 האחרות,אני מודה שאני חושב שלממפיס יש מצ' אפ טוב מול מיאמי אבל זה בטח לא יספיק לניצחון בסדרה,מקסימום ל2 ניצחונות וזה יהיה הישג אדיר

  3. לא בטוח בכלל
    לממפיס יש מאץ אפ טוב מול ההיט
    הם צריכים לטחון אותם מתחת לסל
    ממפיס יגברו על הספרס כפי שהיה לפני שנתיים

    1. לספארס ישנם שני יתרונות גדולים מדי: נסיון, ומאמן . למרות שבד"כ אני לא נותן למאמן יותר מ-5-7% קרדיט על מה שקורה בפארקט, הפעם הפלח יקבע אולי 20% מהתוצאה.

  4. אני מעריך שהספרס ינצחו.
    יש להם יתרון בית , הסדרה מתחילה בסן אנטוניו זה מאוד משמעותי.
    יש להם ספסל הרבה יותר טוב, ללמםיס יש את ביילס ואולי פונדקסטר, סן אנטוניו מעלה ואני מדגיש את גינובילי מהספסל, בונר יכול לתת גוף , שלשות טעבירות, בלייר רול פלייר טוב,דיאו אול אראונד פלייר בא מהספסל.
    ממפיס תלויה מאוד בשחקני הפנים שלה, היקלעות לבעיית עבירות קריטית לגביה.דאנקן זה לא סרג איבקה , כך שגאסול יכול להרגע.הגנה על דאנקן זה לתת עבירות.ופה יש לממפיס בעיה.
    נקודה נוספת פרקר וגינובילי לא תמיד בשיא, לפעמים הם תופסים ימים לא מוצלחים. אבל אוי ואבוי לקבוצה שפוגשת אחד מהם בכושר טוב. צפיתי בפרקר כשהוא ביום טוב , אלוהים ישמור. הוא פשוט קורע ליריב את הצורה.2 -3 משחקי שיא של פרקר יגמרו כולן בנצחון.ותעשו את החשבון לבד.
    דאנקן הוא אולי שחקן הפנים היחיד שמשחק הגנה והתקפה מעולה, וכן שכחתי משום מה יודע גם לקלוע עונשין.
    ממפיס מגיעה בריאה יותר וזה יכול לעבוד לטובתה.הספרס חשופים יותר לפציעות (גיל, עבר פציעות וכו).
    אם גאסול ורנדולף יהיו כל המשחקים בשיאם , יהיה קשה לראת את ממפיס מפסידים.
    ולסיום תכינו הרבה קפה, שימו בצד ביסלי, מומלץ להוסיף עוגות כמו סברינה, גלידה מפעם לפעם.כי מצפה לכם שעמומון מהסרטים.

  5. Mbk אני מסכים שיש לממפיס מצ' אפ טוב מול ההיט אבל בשביל לנצח בסדרה של 7 את מיאמי הדרך עוד ארוכה מאוד,אני לא מאמין שיחסי ההימורים לצורך העניין עברו לטובת ממפיס,אני בטוח שאם תשים כסף על מיאמי התמורה שלך תהיה הנמוכה ביותר ופשוט ברגע שהם יגיעו לגמר הם יעלו את רמת האינטסיביות שלהם ומקסימום יפסידו 2 משחקים,אבל קודם כל שממפיס יעברו את הספרס,זה לא כזה פשוט כמו שחושבים.אפרופו תחשבו שאם מיאמי בדרך נס מפסידה לאינדיאנה אז נראה לי ששטרן מתאבד,גמר של ממפיס/ספרס נגד אינדיאנה זה הסיוט הכי גדול שלו מאז ספרס נגד דטרויט ב2005

    1. אל תדאג מקסימום הוא ישלח תזברות לעשות תעבודה.דווקא נראה לי החלום של סטרן זה עוד טבעת ללברון ותקווה ליריבות ענקית של דוראנט-לברון שלי לא זכור הרבה זמן שתי שחקנים כ"כ טובים.

  6. סן אנטוניו ב- 5.
    בניגוד לקליפרס (עם גריפין פצוע במשחקים האחרונים) ואוקלהומה (עם ווסטברוק פצוע) סן אנטוניו לא קבוצה שאתה יכול לעצור שחקן אחד (פול,דוראנט) ולנצח.
    הספרס לא הדבר הכי אסתטי עלי אדמות, אבל התחושה שלי במה שראיתי מהם, שהם יעילים בצורה יוצאת דופן, בהגנה הם סוגרים הרמטית כשצריך ובהתקפה גרין ולאונרד תופרים בדיוק את השלשות שצריך (בלי להזכיר את מאנו), פארקר מניע את המשחק גם אם הוא תחת לחץ או ביום חלש ודאנקן הוא דאנקן.
    לדעתי הרבה יותר חד צדדי לסן אנטוניו ממה שחושבים.

    1. גם אני מאמין שלספארס יש סכוי לחתום עניין ב-5 וכמעט נבאתי כך, אך בסוף הסכמתי לתת לממפיס שני נצחונות ביתיים.

  7. אין ספק שמיאמי פיבוריטית ללכת עד הסוף
    יהיה מעניין אם ממפיס ואינדיאנה יגיעו לגמר
    גמר המערב מביא 2 קבוצות משוק קטן ובמזרח נראה שהריטינג לא ירקיע שחקים
    מנחם מה נתוני הרייטינג ? אני מנחש שהם מהנמוכים בעשור האחרון ן
    אם אני לא טועה שהספרס בגמר הרייטינג נמוך בעיקר שהיריבה היא הנטס קליבלנד או דטריוט
    האם יהיה נכון לומר ששיויקית הגמרים הם כשלון ??

  8. ספרס ב-6.
    ואז לוקחים אליפות לתפארת נגד חבורת ה-phonies.

    זה יהיה genuine נגד phony, ואז האמת תצא לאור!
    (והפלח יקצור)

      1. כל דבר בהם.
        איך שהם מתלבשים למסיבות עיתונאים.
        איך שהם מרימים את האף על שחקנים אחרים (השיעולים למשל).
        הפוזה האדירה שלהם לפני ותוך כדי משחקים (הטלק. הפוזות אחרי הטבעה).
        האהבה העצמית המגוחכת של לברון.
        העזרה מהשופטים ומה"אח הגדול" סטרן.
        הקהל העלוב שבא לראות נצחונות ולהחמיא לעצמו במקום לעודד.
        מאמן שנראה כמו פלקט, עם אישיות של פלקט, ונשוי לאישה שנראית כמו פלקט (ותודה לך על התמונות).

        לא ברור לי איך התחלת מבוסטון והניקס, שונא את הלייקרס ומצד שני אוהב את מיאמי!

        1. אשך אתה אחד הגדולים. ואל תשכח את הפחדנות שבלחבור לעוד כוכבים כדי לקחת אליפות. את צורת העזיבה שלו את קליבלנד. אבל מה לעשות, אין יותר צבועים מהאמריקאים, אומה של רובוטים. איך לעזאזל אפשר לעבור מבוסטון למיאמי כאוהד? ללס הפתרונים. (ויסלחו לי האמריקאים הרבים המצוינים, אבל התת-תרבות האמריקאית היא פשוט כלימה ובושה, עם הקפטיליזם הדורסני שלהם וכו' וכו').

          1. *אזהרה: התגובה הבאה לא קשורה לכדורסל
            דרור אני לא אמריקאי וכף רגלי מעולם לא דרכה שם. אבל להגיד תת-תרבות על אמריקה זו דעה קלישאתית, פרובינציאלית ולמען האמת קצת צבועה.
            למה קלישאתית? כי באמת יש הרבה חולות רעות בתרבות האמריקאית אבל העובדה שאתה נחשף אליהן יותר מאל השאר היא כי התרבות האמריקאית היא בכל מקום, וזה לא בגלל תאוריות קונספירציה אימפריאליסטיות זה כי התרבות הכי נגישה היא התרבות הכי חזקה. בחיי שאתה נשמע כמו סבא שלי (שזו הייתה מחמאה ענקית בכל נסיבה אחרת).
            למה פרובינציאלית? כי מדינת ישראל חוסה בצילה של אמא אמריקה וביננו אחת הסיבות היחידות שעוד יש לנו מדינה. אז המרדנות הזו היא כמו מרדנות של ילד נגד ההורים שלו כשברגע שהוא רוצה את המפתחות למכונית או איזה סוללת טילים חדשה הוא חוזר כמו טטלע לאמא ואבא.
            למה צבועה? האם הסרט האחרון שראית היה של איזה במאי קוריאני אוואנט-גארד? אולי החדש של ז'אן-ז'אק מונפלייה הצרפתי המהולל? או שמא זה היה סרט הוליוודי? רגע, אנחנו לא בפורום של האנביאיי? של ספורט אמריקאי? עזוב את זה, אנחנו לא מתכתבים באינטרנט? ההמצאה הכי חשובה של המאה ה-21? שגם היא דרך אגב אמריקאית.

          2. תגובה מצויינת, אבל הייתי מצמצמה לדרור הזה הרבה יותר פשוט: הוא חי בישראל היום בזכות ארה"ב. הקנאה הזאת בארה"ב שהשליטה (ללא כוונה, רק בגלל גדולתה בהכל: טכנולוגיה, רפואה, קולנוע, טיווי, אינטרנט, גוגל, I-PHONE) את השפעתה על כל העולם היא דבר חולני אצל כמה כפויי טובה כדרור.

  9. מעולם לא קרה שאני זוכר שסדרת גמר אזורי תשוחק פעמיים לפני שהשנייה מתחילה.
    לא מבין את זה.
    כן- הם נגמרו קודם השלבים המוקדמים שם אבל רבאכ, שינוחו קצת, לסנכרן את זה.
    כי מה שזה יצור- במיוחד אם כמו שאני חושב סן אנטוניו תעשה סוויפ ומיאמי תעלה אחרי 6-7 משחקים- בכלל שהם יוכלו לנוח שבועיים עד מיאמי.

    1. יש מנוחה של 4 ימים בין גיים 2 ל-3 בגמר המערב בעוד במזרח לא אמור להיות מנוחה של יותר מיומיים בין משחק למשחק, כך שאם הסדרות ייגמרו פחות או יותר באותו שלב ולא אחת בסוויפ והשנייה ב-7 משחקים, לא אמור להיות השפעה.

  10. מסכים איתך. למה שלא ידאגו שהסדרות יחלו ביחד? בכלל – משחק יום משחק יום, יהיה תענוג של שבועיים גמרים אזוריים, ואח"כ שבועיים גמר גמר. מי שמנצח קודם את הסדרה שלו ינוח עוד כמה ימים, אבל לא שבועיים.

  11. ממפיס ב 5 או 6,
    הקיו הקידמי שלהם חזק מידיי לסן אנטוניו, אני מניח שפופ ינסה לשחק עם ספליטר ודאנקן, שלדעתי זאת טעות, הייתי משחק עם בונר הרבה, מכיוון שהוא יוציא את אחד הגבוהים של ממפיס מהצבע בהתקפה.
    בכל מיקרה, גאסול לדעתי הסנטר הטוב בליגה ביי פאר, לפחות עד שהאוורד חוזר לשחק נורמלי, או ביינום מהפציעה.
    כנ"ל ובעיקר רנדוךף, הבן אדם שור, מוטנט לא יודע מה הוא בידיוק, אבל לא מעניין אותו דוחפים אותו ומרביצים לו, שום 4 שיכול לו, והוא עוד יודע לקלוע מחצי מרחק!
    קונלי שומר מצויין ועל טוני אלן אני לא ידבר בהגנה.
    אז כמו שאמרתי, ממפיס ב5, עם קצת מזל רע, 6.

  12. מנחם, אני אוהב אותך, אבל תראה מה כתבת רק לפני שבוע וחצי במצב של 1-1 בסדרה של סן אנטוניו מול הווריורס: "הספארס הם ב-DEEP SHIT. אני פשוט לא רואה את הקבוצה הזאת ששלושת כוכביה הגדולים מבוגרים מאד, הפכו לאיטיים, ולא מסוגלים יותר לכפר על השגיאות של שחקניה הצעירים".

    "לי קשה מאד לראות את הספארס מנצחת בחוץ. יכול מאד להיות שזה הסוף של הספארס לשנים רבות כי דנקן כנראה לא חוזר, ומאנו ג'ינובלי וטוני פרקר כבר לא מה שהיו פעם".

    http://www.hoops.co.il/?p=12889

    1. הספרס רק התחילו להתחמם.
      הם התחילו קרים לגמרי (הסדרה מול הלייקרס הקפיאה אותם);
      הפשירו בהדרגה כשהגיע הדבר האמיתי, וכעת המנוע מחומם ובמצב מוכנות אידיאלי!
      הם הפגינו המון עוצמה באיך שריסנו את גולדן סטייט הלוהטת ושינו את המומנטום של הסידרה.

  13. פתחתי את הכתבה וחיפשתי את האזכור לבלייר.
    מצאתי. בדיוק. הוא האס של פופוביץ', וכולם יחזרו לקרוא לפלח גאון שוב

  14. הםלח הוא עם ראש של איכר והוא לא יכניס את בלייר, ויכניס את קבוצתו לדיפ שיט, שהם ייצאו ממנו, אבל בקושי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט