לא הכל שקט בחזית המערבית / רביב פייג

AFC מערב

מאת רביב פייג עורך הופס פוטבול

דברים משתנים בבית הAFC מערב.
סימני שאלה בקוורטרבקים חדשים בדנבר ובקנזס ומאמן חדש ומדובר באוקלנד יכולים להפוך על פניו את הסדר בבית ולשנות זהויות של קבוצות.

הימורים מסוכנים יכולים לעלות ביוקר ויהיה קשה להתאושש מהם.
רק קבוצה אחת בבית שמרה על המשכיות מסויימת מעונה שעברה ולכן היא ראשונה בסקירה:

 

לוס אנג'לס צ'ארג'רס

אחרי סיום חזק לעונת 2017, שהראתה שפיליפ ריברס, בגיל 36, עדיין כוח משמעותי בליגה, חזיזי הברק מוכנים לעשות את הקפיצה לראשות הבית אחרי שפספסו את הפלייאוף במשחק אחד.

אבל נראה גם שהמזל הרע בדמות פציעות משמעותיות, עוקב אחרי הצ'ארג'רס 200 ק"מ צפונה מסן דייגו ללוס אנג'לס. מוקדם יותר השנה, האנטר הנרי, הטייט אנד המצויין שלהם, סיים את העונה עם פציעה והותיר חלל בעמדה, במיוחד לאור פרישתו של אחד מסמלי המועדון, אנטוניו גייטס. וחוליית ההגנה האחורית המצוינת שלהם ספגה אבדה כשג'ייסון וארט ספג פציעה מסיימת עונה עם תחילת מחנה האימונים.

אבל למרות כל זאת הצ'רג'רס נראים ככוח המשמעותי ביותר בבית ה AFC מערב והפייבוריטים לזכיה בראשות הבית. חלק גדול מזה עקב שינויים ותמורות במצב הקבוצות היריבות בבית שיכולות להחליש את אותן קבוצות.

ההתקפה של לוס אנג'לס עמוסה בכישרון. הכימיה בין ריברס לקינן אלן מעולם לא הייתה חזקה יותר וטיירל וויליאמס מוכיח שהוא שומר על עקביות בתור התופס השני.
מלווין גורדון הרץ האחורי רק משתפר משנה לשנה ומוכיח שהוא יכול להיות רץ קבוע של 1000 פלוס יארד.

ההגנה שהייתה טובה למדיי בעונה שעברה, מקבלת כמה חיזוקים משמעותיים.
חולית קו ההגנה הפנומנלית עם הדיפנסיב רוקי של 2016, ג'ואי בוסה, שנתן עונה מדהימה ב 2017 ומלווין אינגרם אחראים כל אחד למספר דו ספרתי של הפלות ק"ב ועכשיו מקבלת חיזוק משמעותי ממחזור הדראפט האחרון עם עוד צייד ק"ב מהקצה בדמות אוצ'נה נואסו, שצורף בסיבוב השני של הדראפט.

ג'ואי בוסה. ימשיך לתת תפוקה?

החוליה האחורית עמוסה בכישרון ולא תסבול יותר מדי מפציעתו של ג'ייסון וארט, וגם עיבתה את שורותיה בדמות בחירת הדראפט הראשונה של הצ'ארג'רס, ומי שנחשב כישרון ההגנה הטוב ביותר בדראפט האחרון, הסייפטי דארווין ג'יימס.

העשירים רק נהיו עשירים יותר, ואם לוס אנג'לס צ'ארג'רס תמנע מהנטייה חוזרת שלהם לפתוח את העונה לאט ולהתעורר מאוחר, אין שום סיבה שלא יעלו בקלות לפלייאוף מראשות הבית ואולי מסע עמוק לתוף הפלייאוף.

 

קנזס סיטי צ'יפס

"מנהל משחק" הוא כינוי שניתן לק"ב, שאולי לא ק"ב רע, אבל איך נאמר זאת, הרבה פחות ממלהיב. מישהו שיעשה את העבודה, ידאג לקדם את הקבוצה באופן בטוח ויעיל, ישמור על הכדור ויחלץ ניצחונות, אבל לא יעורר יותר מדי התלהבות ולא יציג מהלכי ראווה. הכול על אש קטנה. הכול כמעט, אבל לא ממש. לא יציג מספרים וסטטיסטיקות גבוהים ויסתמך הרבה על זריקות קצרות ובטוחות, משחק ריצה מפצה והגנה יעילה.


אלכס סמית' זכה לתואר הזה, בצדק או שלא, אבל אין ספק שכשבאים לתאר את צורת המשחק שלו, שם התואר שעולה הוא לא משהו מלהיב, אלא פשוט depandable.


בעונת 2014 למשל, תחת הנהגת אלכס סמית, התופסים של קנזס סיטי לא תפסו ט”ד אחד לרפואה כל העונה. כל הט”ד הלכו לטייט אנדס. סמית' איזן את חלוקת הכדורים מאז, אבל עדיין מסתמך רבות על מטרות בטוחות ובטווח קצר לטייט אנד ולרצים.


קנזס סיטי צ'יפס הרגישו שנמאס להם מדיפנדאבל. וכך למרות עונות טובות יחסית תחת סמית' בעמדת הק"ב, הם החליט להיפרד ממנו תמורת האפסייד המשוער של הק"ב פטריק מהומס, בחירת סיבוב ראשון שלהם בדראפט לפני שנה.

 

פטריק מהומס.


אנדי ריד המאמן ידוע בתור מפתח ק”ב נהדר ובקנזס מקווים שמהומס מוכן לנהל את המעבר הזה בצורה שלא תפגע בהצלחה שלהם לנישאר שנה שלישית בראש בית הAFC מערב.


לזכותו של מהומס יעמדו שלושה נשקים נהדרים שיעזרו לו לשמור על התקפת הצ'יפס מתקתקת.
קארים האנט, הרץ שבשנתו הראשונה כבש בסערה את הליגה והשיג הכי הרבה יארדים בריצה, טאריק היל, התופס שכובש מקום בצמרת והטייט אנד הבלתי נגמר, טראוויס קלסי אחת המטרות האמינות ביותר ברנד זון.


נקודת תורפה של הצי'פס בעונה האחרונה הייתה ההגנה שלהם שלא הצליחה לייצר מספיק לחץ על ק”ב יריבים וחוליית ההגנה האחורית איבדה המון מכוחה, אבל שובו של הסייפטי אריק ברי, יעזור לייצב אותה.


יהיה מעניין לראות אם הפוטנציאל הגולמי של פטריק מהומס והיכולת של אנדי ריד להתאים את ספר המהלכים לכישרון של מהומס לייצר מהלכים גדולים יבואו לידי ביטוי השנה.

 

 

אוקלנד ריידרס


100 מיליון דולר. זה הסכום שנדרש כדי לשכנע את ג'ון גרודן לעזוב את עמדת השידור הנוחה במשבצת הMonday night football של ESPN (ואם יורשה לי, לדעתי אחד הפרשנים המעצבנים והזחוחים במשחק) , ולתפוס את מקומו על הקווים של בתור המאמן הראשי של אוקלנד ריידרס. לא לקח יותר מדי זמן לתוך משחק הטרום העונה הראשון לחזות בפרצוף המאדים והעצבני של גרודן מסתובב רותח על הקווים, ולהבין אולי למה לקח הפסקה של 8 שנים מהמקצוע והעדיף את מבט העל הרגוע ממרומי עמדת השידור על פני ניהול משחק מגובה הדשא.

גרודן בפרצוף אופייני שקנה לו את הכינוי "צ'אקי"

אבל כנראה ש100 מיליון עושים הרבה כדי לשכנע.

אולי מארק דיוויס מתגעגע לאבא או אולי לימי תחילת המאה בה אוקלנד נבנתה כקבוצה ראויה להגיע לסופרבול, אבל גרודן כבר הצהיר כי הוא הולך להחזיר את הפוטבול של אוקלנד לסוף שנות ה90 של המאה הקודמת.

ולמה לא באמת? למעט עונת 2016 בה הפסידו בשלב הווילד קארד, הייתה זו בצורת פליאוף ארוכה לריידרס, שהפעם האחרונה בה זכו להגיע ולהצליח בפלייאוף היה ב2002, כשהפסידו בסופרבול לטמפה ביי באקנירס שמאמנה הראשי באותו משחק, גרודן, היה רק לפני שנה המאמן של אוקלנד. ככה זה עם אלי הפוטבול. יש להם חוש הומור מפותח.

וכראוי לחזרה 20 שנה אחורה, אוקלנד מתהדרת בחוליית רצים מזדקנת, מרשואן לינץ' ודאג מרטין שצריכים להוכיח שכוחם עדיין במותנם ולהוריד לחץ מהק"ב דרק קאר.

קאר,יאלץ להסתפק בחוליית תופסים לא מעוררת השראה אשר לא הצליחה לנפק תופס עם מעל 700 יארד באויר בעונה שעברה. מייקל קרבטרי עזב ובמקומו הובאו ג'ורדי נלסון שימיו הטובים כבר מאחוריו ומרטוויס ברייאנט, שנראה מתקשה עם לימוד ספר המהלכים החדש.

גרודן, בסגננו המיוחד שלא סובל מי שלא משתף איתו פעולה עד הסוף, כבר עושה הדים בסירובו לשאת ולתת עם שחקן ההגנה המוכשר והחיוני להצלחת הקבוצה, קליל מאק, אשר מעוניין בחוזה חדש ובינתיים יושב מחוץ לפעילות הקבוצה.

המון תלוי בהצלחתו של גרודן לבנות קבוצה שתהיה תחרותית מספיק בבית, השאלה אם הכלים שיש לו ישתפו איתו פעולה ויביאו את אוקלנד ריידרס כקבוצה מנצחת ומלהיבה לביתם החדש בלאס ווגאס בשנת 2020.

 

דנבר ברונקוס

איך מפטרים אגדה חיה? איך אומרים לסמל החי שעל כתפיו נבנה המועדון שאולי הגיע הזמן לתלות את המפתחות ולחזור למכור מכוניות?

ג'ון אלווי נחשב המושיע של הדנבר ברונקוס. כמו לפני בדיוק 20 שנה כשהוביל את הקבוצה לזכות פעמיים רצוף בסופרבול. וכשדנבר היו צריכים אותו שוב, אלווי חזר לתפקיד המושיע והוביל אותם שוב לזכייה בסופרבול, הפעם מעמדת המנהל הכללי.

ג'ון אלווי. הכסא מתנדנד?

הבחירה של אלווי להביא את פייטון מאנינג בשלהי שנותיו ובחירות מוצלחות של שחקני הגנה, כמו וון מילר, השתלמה בגדול כשדנבר חזרה להיות קבוצה מסוכנת גם בהתקפה וגם בהגנה.

אבל הפרישה של מאנינג לפני 3 שנים, הותירה חלל עצום בעמדת הק"ב. חלל שאותו נכשל אלווי למלא שנה אחר שנה. מפאקסטון לינץ' דרך טרבור סימיון וברוק אוסווילר, נראה היה שדנבר לא מצליחים למצוא תחליף ראוי בעמדה. גם החלפת מאמן מגארי קוביאק לואנס ג'וזף, רק החמירה את המצב.

דנבר החליטו השנה להמר על ק"ב נוסף, והביאו את קייס קינום לעמדה. קינום, שמסתובב בליגה כבר כמה שנים, בעיקר בתור מחליף לא מוצלח במיוחד, קנה את עולמו שנה שעברה כשמצא סוף כל סוף מערכת ושיטה שמתאימה לכישוריו במינסטה ויקינגס, שם שיחק ברמה גבוהה את רוב העונה והוביל את הקבוצה לאליפות הNFC.
האם דנבר תספק את הכלים המתאימים שיאפשרו לקינום מידה של הצלחה?

במינסוטה היה לו משחק ריצה חזק, תופס פנומנאלי בסטפון דיגס ומשחק הגנה שאין שני לו. לדנבר יש שני תופסים ותיקים ומעולים שיכולים לספק את העזרה בעמנואל סנדרס ודמאריוס תומאס והתקווה שהתופס שנלקח בסיבוב השני, קורטלנד סאטון יספק אופציה שלישית אמינה.


אבל במשחק הריצה יש עדיין סימני שאלה כשדנבר נתנה את המושכות לדאוונטה בוקר , שעדיין נותר לראות אם אפשר לסמוך עליו בכל סיטואציה.


ההגנה שלא נתנה מנוחה לק"ב יריבים רק לפני 3 שנים, החלה להראות סימנים של האטה ודנבר נאלצה להשקיע את בחירת הדראפט הראשונה שלה בחיזוק קו ההגנה כשבראדלי צ'אב יספק עזרה לוון מילר בלמרר את חיי קו ההתקפה שמולם ולצוד ק"ב.
כשחוליה בפוטבול זוכה לכינוי חיבה, אתה יודע שיש לך משהו ביד וחוליית ההגנה האחורית ה No fly zone, נחלשה מעט מהעונה שעברה כשאקיב טאליב עזב לראמס.


ג'ון אלווי, עמד מאחורי הבחירה שלו למאמן בואנס ג'וזף וההחלטה להביא את קייס קינום, ונותן להם הזדמנות למנוע מהברונקוס שתי עונות רצופות עם מאזן שלילי מאז 1972!


כישלון, ויכול להיות שנתחיל לדבר על איך מפטרים אגדה חיה

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. תודה על סקירת הבית
    אוקלנד ריידרס תמיד נראו לי כמו הגרסה האמריקאית לנבחרת הרוגבי של ניו זילנד.
    אמנם עברו איזה 20 שנה מאז התעניינתי אבל אני בעדם בבית הזה 🙂

      1. חייב להודות שאני מחכה להאקה של הריידרס בפעמים המעטות שיצא לי לראות אותם…
        לוקח לי כמה שניות לחבר את כל הנקודות 🙂

  2. אין הרבה אהבה בין הקבוצות בבית הזה, במיוחד בין הצ'יפס לריידרס.
    היה לי הכבוד לראות את הריידרס מארחים את הברונקוס יחד עם אלווי, רק שברוב "חכמתי" הגעתי לאצטדיון באוקלנד עם כובע של הניינרס…….

  3. נדמה לי שהצ'ארג'רס לא עשו את הפלייאוף כבר 6 או 7 שנים, והם לא ניצחו את הדיביזיה כבר איזה 10 שנים, אבל לי הם נראים SO FAR כקבוצה החזקה ביותר בדיביזיה. לראשונה מזה שנים יש להם הגנה טובה מאד והתקפה טובה. יכול מאד להיות שאלכס סמית' (המשחק עתה ברדסקינס של וושינגטון) יחסר יותר מאשר חשבו, אבל יש להם העונה מספיק טלנט לנצח את הדיביזיה אחרי יובש של כמה שנים טובות , בעיקר בגלל שהברונקוס נראית לי כקבוצה בבנייה. קנזס סיטי? תמיד צריכים להיזהר ממנה.
    .

  4. אני מאמין שקנזס סיטי תהיה היריבה הרצינית של הצ'ארג'רס לראשות הדיביזיה. אמנם קנזס היא בהתחזקות מחדש (להבדיל מ-RE-BUILDING) אבל יש לה מספיק כוח וכמובן מסורת, לא לפגר אחרי אף אחד.
    הקוורטרבק החדש שלהם פאט מהומס וההתקפה תביא נקודות. השאלה היא אם ההגנה – שהיא לא נראית עתה כטובה במיוחד – תצליח למנוע יותר נקודות מאשר ההתקפה תנפק. אני מאמין שהם יסיימו מקום שני ויזכו בוויילד-קארד לפלייאוף
    .

  5. רביב ויניב, אם בא לכם לשים תמונה עם השם (כל תמונה שתעדיפו, אפילו תמונה של פוטבול שהפטריוטס הוציאו ממנו אוויר…) לכו ל-
    gravatar.ccom
    re kzfur kcjur ctupmhv "G"

  6. רביב ויניב, אם בא לכם לשים תמונה עם השם (כל תמונה שתעדיפו, אפילו תמונה של פוטבול שהפטריוטס הוציאו ממנו אוויר…) לכו ל-
    gravatar.com

    רק לבחור באופציה "G"

  7. דיביזיה קצת עצובה אני חייב להודות. הצארגרס על פניו צריכים לסיים ראשונים, את הירידות על דנבר אני אשאיר לגיא, על קנזס באמת שקשה לסמוך, זו יכולה להיות הצלחה מסחררת או כשלון מפואר. הריידרס לדעתי הולכים להתרסקות כואבת,המהלך להביא את גרודן הוא פשוט הזוי.

  8. מעניין מאוד! בית קצת יותר אפור אחרי העזיבה של אלכס סמית' והדעיכה של דנבר ואוקלנד. פיליפ ריברס הוא טיפוס חסר מזל שנולד בדור של פייטון ובריידי, נראה שהשנה או שנה הבאה יהיו ההזדמנויות האחרונות שלו להגיע רחוק עם הצ'ארג'רס

  9. קודם כל, והכי חשוב –
    אחלה פוסט!

    עכשיו נחזיר לרגע את משקפי האוהד –
    אתה ממעיט בערכם של הברונקוס, ובגדול.

    הסיבה לצורך בבראדלי צ'אב היא פרישתו של וור הענק.
    למרות הפרישה, לברונקוס הייתה את אחת ההגנות החזקות בליגה.
    למינסוטה הייתה את ההגנה החזקה ביותר. זו של הברונקוס דורגה במקום ה-3.
    יחד עם בראדלי צ'אב, למילר יהיה "אוויר לנשימה", ושוב יהיה לו בן זוג בהגנה שמעניש דאבל טים.
    טאליב עזב בגלל שהוא כבר לא אותו טאליב שהגיע לקבוצה מהפטס. הוא איבד צעד, ומהשחקן הנפיץ (על הדשא) נשאר השחקן הנפיץ (בהתנהגות).

    בהתקפה, זה ככל הנראה לא יהיה בוקר שיקבל את רוב נשיאות הכדור,
    אלא הרוקי (סיבוב שלישי) רויס פרימן.
    בכל שנה יש ראנינג באק צעיר שמצליח יותר ממה שמישהו ציפה,
    השנה, יש לי את התחושה שזה יהיה פרימן.
    הוא גדול מימדים, הוא מהיר מאוד, והכי חשוב –
    הוא יודע לרוץ עם הפוטבול. יש לו את זה. אני חושב שהשנה, אחרי תקופה ארוכה, שוב יהיה לברונקוס ראנינג באק דומיננטי.

    קיינום?
    גם לי יש ספקות. אבל יש דבר אחד בו אני בטוח –
    כמו רוב מוחלט של אוהדי הברונקוס, אני סומך על אלוויי.

    1. אשרייך שאתה סומך על אולויי, כי מגע הקסם שלו נעלם אחרי פרישת מאנינג וגורם לחשוב שאולי לא היה לו את זה מלכתחילה.
      כבר כמה שנים שדנבר משחקת כיסאות מוזיקלים גם עם הק"ב וגם עם הRB ואני לא רואה סיבה שהשנה הם מצאו נוסחה שתייצב את המצב.
      לא מחזיק מקינום בכלל ומהמר שמהר מאוד נראה את צ'אד קלי בעמדה.
      וסביר להניח שאם ג'ו מונטנה היה חוזר בתור מנהל כללי ועושה חרא של עבודה (יש שמעות שהוא לא העיפרון הכי חד בקלמר) גם אני הייתי עומד לצידו בכל דיון.
      לאנשים האלו יש אשראי בלתי נגמר.

      אני חושב שיווצר מצב שבו ההגנה תהיה טובה אבל תבלה הרבה יותר מדי זמן על המגרש ותהפוך ללא אפקטיבית.
      יש סיכוי שהשינויים בצ'יפס ואוקלנד וחוסר המזל של הצ'ארג'רס ישחקו תפקיד העונה ויעזרו לכם, אבל קשה לי לראות את זה משפיע עד כדי פליייאוף ברונקוס.

      1. 72 – 40, זה המאזן של הברונקוס מאז שאלוויי לקח את המשוכות.
        2 סופרבולים, זכייה אחת.

        כאשר זכינו ב-2015, זה היה ברור שהנפילה קרובה. מאנינג פרש, וור היה קרוב לסיום הקריירה.
        ומה לעשות, קווטרבאקים טובים לא גדלים על העצים.
        מה שאלוויי לא עשה, זה לא להתפתות לתת יותר מדי כסף ליותר מדי זמן לאיזה אוסוויילר.
        הוא יודע מתי המניה של שחקן כזה או אחר לא שווה את המחיר, ולשחרר אותו.
        כך היה עם ג'ולייס תומאס הטייט אנד. זו הסיבה שטאליב עזב.

        קיינום הוא ללא ספק הימור. גם החילופים מהעונה שעברה בעמדות האימון (בראש ובראשונה, חסר ווייד פיליפס).
        אבל למרות השינויים מעוררי המחלוקת, ההגנה נשארה חזקה.
        עכשיו צריך לקוות שההתקפה תתחיל לזרום,

        ואז –

        תהיה לי עונה נהדרת של told you so . . .

        (כמובן, שאם המצב יהיה הפוך, והברונקוס יקרטעו, אני אקבל את ה-told you so כלפי, בחיוך מריר, ובהכנעה…)

  10. סומך כל אלווי בעיניים עצומות כמו שסומך על מג׳יק בלייקרס. למצוא שילוב של קווטרברק וראנינג בק אפקטיביים זה לא סיפור פשוט

    1. נראה לי שהדבר הגדול הבא במדידות סטטיסטיות של ספורט יהיו השילובים.
      זה קצת מתחיל עכשיו אבל לדעתי זה יגדל כי מעבר לכישרון אינדיבידואלי יש חשיבות לקבוצה ורק צריך להכניס את זה למשוואות 🙂

  11. יורשה לך ועוד איך לגבי גרודן. אחד הפרשנים הגרועים אם לא ה…
    לא ברור לי איך זכה בסופרבול. אין לו שום תובנות מעניינות על המשחק ורק יציאות פומפוזיות ומפגרות. במיוחד אחרי ששומעים את קולינסוורת׳ ורומו. אני מחבב מאוד את דרק קאר וחבל לי עליו כי הוא יכול להיות עילית ק"ב עם אימון נכון שלו ושל הקבוצה. לא רואה את גרודן עושה זאת.

  12. אחלה סיקור.
    כאוהד של הברונקוס עוד מימי ג'ייק 'דה סנייק' פלאמר, מקווה שההליך שמתארים כבנייה מחדש לא יהיה כואב מדי.
    חבל לוותר על שנות השיא של וון מילר בשביל בנייה מחדש.

להגיב על גיא רוזן לבטל

סגירת תפריט