להגיע לירח / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

פורסם ב - 15. אוג, 2018 ע"י ב - הזיות, כללי, מאמרי NBA

סיכום הקיץ

עובר ושב

אז בתום שנה מסויטת וקיץ של שמועות התברר שאף אחד מהתרחישים שרציתי עבור הספרס לא התממש – קוואי לא נשאר, לא עשינו עסקה מוצלחת עם בוסטון, ולא הלכנו לריבילד מלא. נניח שמאנו נשאר. קוואי, פארקר, דני גרין, סלו-מו ולוברן עזבו. מה קיבלנו? בקבלה של הסופר מודפס ככה:

1 אולסטאר, גארד קולע שמצטיין בעונה הסדירה אבל פחות בפלייאוף – $28M

1 צלף איטלקי שכבר שיחק אצלנו – $6M

1 ביג אוסטרי עם שם לא ברור – $3M

1 סמול פורווארד עם שם של דוכס בריטי – $2.5M

1 רוקי גארד אתלטי עם אילן יוחסין מפורט – $2.5M

מי ישחק, כמה ואיך

כמו שרועי ניתח – השאלה מי בדיוק ישחק, כמה, ואיך ישחקו הספרס בשנה הקרובה היא מורכבת. חמישה שחקנים עזבו, ולמעט לוברן כולם היו ותיקים במערכת והכירו טוב את שיטת המשחק. נצטרך לגבש את השחקנים ולבנות שיטות משחק חדשות. הרוסטר אינו סופי, ויתכנו שינויים ותוספות לפני שריקת הפתיחה, אבל נסתכל על מה שיש עכשיו.

בחלוקה לפי עמדות הרוסטר הקיים אינו לגמרי מאוזן: יש 3 ביגמנים (למרקוס, גאסול ויענקל'ה פ.), 4 ווינגים (גיי, קנינגהאם, בלינלי וברטאנס), וכל השאר – 7 בשלב זה – גארדים (מורי, וייט, דרוזן, מילס, פורבס, ווקר ומאנו). זה אומר שצריך בהחלט לשקול דקות עם שלושה גארדים, ווינג וביגמן. בשונה מהעבר לכל הגארדים, למעט מורי, יכולת קליעה מבחוץ, אז אני מניח שנראה את הספרס זורקים מבחוץ ומה שחשוב יותר – גם קולעים מבחוץ…

גם בחלוקה לגילאים הרוסטר אינו דומה לספרס של השנים האחרונות: יש רק 2 זקנים (גאסול ומאנו), 6 צעירים (ווקר, ווייט, מורי, פורבס, יענקל'ה ונניח גם ברטאנס שהוא אמנם בן 26 אבל חדש יחסית בליגה) ו-6 בגילאי הביניים. אני לא רואה סיבה שהזקנים ישחקו יותר מ-15 דקות בערב, לפחות לא בעונה הסדירה, מה שאומר שנוכל לראות הרכבים מהירים יותר משנים עברו וחלוקת דקות שתאפשר לכל מי שנמצא על הפרקט לתת את המקסימום בכל רגע נתון.

גם בהגנה הספרס יצטרכו להסתמך הרבה על אנרגיות ואתלטיות. חסרונם של קוואי וגרין, מגינים חכמים שיכלו לשמור כמעט על כל שחקן, בהחלט יורגש. צריך לקוות שברטאנס ופורבס השתפרו בצד הזה של המשחק, ושהצעירים, ווקר ו-ווייט, ידעו להתאים את עצמם לרמה הנדרשת בנ.ב.א. אני מניח שיענקל'ה הצעיר יחונך היטב ויעבוד עם דאנקן בקיץ, ונקווה שפופ יצליח ללמד את דרוזן טריקים חדשים.

בהתקפה קיימים מגוון כלים – מורי, ווייט ומילס יכולים להוביל את הכדור ולהתחיל מהלכים, כשגם גאסול, בדקות שישחק, יכול בהחלט לנהל את המשחק מהפוסט. בלינלי, מילס, פורבס וברטאנס יספקו את הקאץ' אנד שוט והקליעה מרחוק. אם העסק נתקע דרוזן ו-ווקר, יכולים לייצר מצבים לעצמם בחדירה. למרקוס וגיי יכולים לייצר בעצמם מהמיד-ריינג'. יענקל'ה כנראה יתרום מעט באזור הטבעת, וקנינגהאם יעשה קצת מהכל. מאנו, בדקות שישחק, יעשה מאנו. גם כאן, שיפור מסויים של דרוזן בכל הקשור לקליעה משלוש בהחלט יועיל ולו כדי לשמש איום מבחוץ. בקריירה הוא על 29%, בעונה האחרונה זרק יותר ועשה 31%, ואם יוכל לעלות לאזור ה-35% זה יהיה מצוין.

ניסיון – ארבעה שחקנים ברוסטר זכו באליפות (מאנו, מילס, בלינלי וגאסול), ורק שלושה מהם עשו זאת בסאן אנטוניו. אני מניח שברגעים המכריעים נראה לפחות אחד מהם על הפרקט, ואני מקווה שבמקרה של גאסול זה יהיה אחרי מנוחה ממושכת…

חכמת משחק – קראתי שדרק ווייט נחשב שחקן חכם, למרות גילו הצעיר, אבל גם בהיבט הזה הספרס נחלשו – מאנו וגאסול הזדקנו. פארקר, קוואי וגרין – שחקנים שלא מרבים לטעות – עזבו, וכמוהם גם קייל "הגאון" אנדרסון. אני חושב שפופ יצטרך להיות יותר דומיננטי בניהול הטקטי, וצריך לקוות שגם קבלת ההחלטות של מורי תשתפר.

לסיכום – רוסטר מגוון שיש בו קצת מכל דבר טוב, ולא יותר מדי משום דבר רע. בנוסף, הרוסטר השתנה משמעותית יחסית לשנים הקודמות, מה שיחייב התאמות וציוותים חדשים ומקוריים. לא בטוח שיהיה קל לעשות את זה במהלך השנה הקרובה, אבל אם יש מישהו שיכול להפיק את המקסימום בנסיבות האלו זה פופ אז In Pop we trust.

התרחיש הסביר

התרחיש הסביר, לדעתי, הוא קבוצת פלייאוף במערב הפרוע. עם קצת מזל אפשר יהיה גם לעבור סיבוב. בערך יוטה של 2018. לא יותר. זו בדיוק הסיבה מדוע לא רציתי את תרחיש הביניים הזה, שעלול להיות בינוני, ארוך ונטול סיכוי ממשי לטבעת.

אבל אפשר לשאול – מדוע פופ ואר.סי חתמו על העסקה הזו במקום ללכת לריבילד מלא? אפשרות אחת היא שהם לא יכלו להביא את עצמם לסיים באופן סופי ומוחלט את התקופה שנפתחה עם גיוסו של טים דנקן, ועוד בצורה פתאומית כל כך, ולכן לא הסיקו את המסקנות המתבקשות מסגל בלי קוואי, או בלי תחליף ראוי לקוואי.

האפשרות השנייה, שתעמוד במוקד המאמר הזה, היא שהם, כמעט כרגיל, רואים משהו שאנחנו לא רואים, שמעניק להם את האמונה שאפשר יהיה ללכת עד הסוף גם השנה. פופוביץ' הוא בוגר האקדמיה של חיל האוויר האמריקני. איש צבא. לכן בפוסט זה נאמץ את הכתוב בשלט הגדול ברחבת המסדרים של בה"ד 1 – "זה מה שיש, ועם זה ננצח". לכן הפוסט הנ"ל מניח, שלא לומר מכריח להניח, שאליפות השנה היא אפשרית! ועלינו רק למצוא את הדרך לזכות בה.

הסיכוי לכך, לדעתי, דומה לסיכוי להתגשמותה של התחזית המפורסמת במסטיק בזוקה – עד גיל 21 תגיע לירח. מצד שני, משה דיין אמר פעם שלמטה כללי צריכה להיות תכנית לכל תרחיש, אפילו להגיע לירח.

View post on imgur.com

להגיע לירח

העונה הסדירה

מחנה האימונים האינטנסיבי לא הספיק כדי להביא את הספרס מוכנים לחלוטין לתחילת העונה והתבוסה הביתית למיניסוטה במשחק הפתיחה בישרה רעות. מאזן של 3 ניצחונות ו-4 הפסדים באוקטובר הביא את הספרס למקום העשירי במערב ונראה היה שהקבוצה שוב תאבק על המשך הרצף ההיסטורי. המצב השתפר מעט במהלך החורף עם 30 ניצחונות ו-26 הפסדים, אך ערב פגרת האולסטאר הספרס היו במקום התשיעי במרחק 2 ניצחונות מהשקנאים שלפניהם. עם זאת, העובדה שלראשונה מזה שנים רבות אף שחקן בקבוצה לא השתתף בקרנבל האולסטאר איפשרה לפופ ולצוות לפתח מספר תרגילים נוספים, והספרס סיימו את העונה עם 13 ניצחונות ו-6 הפסדים במרץ-אפריל. השמירה על הרצף, והמקום השישי, נתפסו כהישג אדיר לקבוצה, והעובדה שלא יפגשו את הלוחמים ואת יוסטון בסיבוב הראשון נתנה תקווה כלשהי להמשך.

הסיבוב הראשון

"שתי קבוצות דומות למדי יפגשו הלילה ביוטה למשחק הראשון בפלייאוף", קבעו הפרשנים. "כן, למדתי הרבה ממה שדונובן עשה בשנה שעברה", הודה ווקר בראיון ל-ESPN. "ווקר שחקן פנטסטי", קבע מיטשל, "נצטרך לצופף את הצבע כדי לעצור את החדירות שלו".

יוטה ניצחה את שני המשחקים הראשונים בהפרש מצטבר של 9 נקודות. הספרס גמלו בניצחון מוחץ ב-19 נקודות במשחק השלישי, אך הסתבכו ברביעי, ורק זריקה משוגעת של פורבס הביאה לניצחון בנקודה ולשוויון בסדרה.

במשחק החמישי ביוטה נראה היה שהפערים עושים את שלהם, והשילוב בין קבלת החלטות בינונית של מורי למשחק הגנה אדיר של רוביו על דרוזן הביא לפער של 12 נקודות כבר בתחילת המחצית השנייה שלא נסגר עד לסיום.

עם הגב אל הקיר, במה שרבים העריכו שיהיה המשחק האחרון של שניהם, פופ העלה את מאנו בחמישייה, לראשונה העונה. "מאנו הוא מאנו", ענה רוביו לשאלה בספרדית במסיבת העיתונאים בתום המשחק, "20 נקודות, בדיוק ברגעים הנכונים, בגיל 40 זה משהו שלא רואים כל יום. אבל המשחק השביעי יהיה אצלנו בבית ואני אוהב את הסיכויים שלנו".

ההימור של יוטה על משחק בתוך הצבע והסתמכות על השיפוט הביתי לא הוכיח את עצמו כשיענקל'ה וגאסול הצליחו להגביל את גובר ל-17 נקודות בלבד. הדו-קרב בין הגארדים האתלטיים אמנם הסתיים ב-24 נקודות למיטשל מול 16 בלבד של ווקר, אבל דרוזן היה שם עם 26 נקודות, כולל 12 ברבע הרביעי כדי לנצח 98-94 ולהוביל את הספרס לנצחון מפתיע בסדרה. "עשינו את שלנו", טען מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) בתגובה לסיכום המעולה של גיא רוזן, "אבל הגענו לתקרה שלנו השנה."

ווקר מחוץ לקשת ביוטה

חצי גמר המערב

"אנחנו מרגישים טוב", אמר כרמלו אחרי ה4-2 על השקנאים בסיבוב הראשון, "אבל אין מה לחשוב יותר מדי קדימה, צריך לקחת את זה כל משחק בזמנו". "שתי הקבוצות השתנו מאד מאז שנפגשו בשלב הזה ב-2017", כתב זאק לואו, "יוסטון עדיין אותה קבוצת התקפה קטלנית, אבל שיפרה מאד את ההגנה, בעוד שהגנת הספרס עדיין לא הצליחה למצוא תחליף לטלפיים ולאתלטיות של קוואי".

"זה הפלייאוף, זה אמור להיות קשה", נבח פופ במסיבת העיתונאים אחרי ההפסדים בשני המשחקים הראשונים בסדרה, " חשבתי שלא עשינו את מה שצריך כדי לעצור אותם בהגנה, ואלה שחקנים שאם תיתן להם לקלוע הם יקלעו". "אנחנו צריכים לנצח בבית", הפטיר רודי גיי, "זה פשוט".

פשוט זה לא היה, אבל לנצח הם ניצחו. 20 נקודות של גיי, 18 של ברטאנס, ו-14 של מורי (כולל שלוש חדירות על כריס פול) במשחק השלישי. 19 נקודות של בלינלי, 17 של מילס ו-16 של למרקוס הספיקו במשחק הרביעי למרות עוד יום פלייאוף חלש של דרוזן. "הם הצליחו להאט את המשחק הרגיל שלנו", הסביר ד'אנתוני, "ויש להם הרבה שחקנים שיכולים לקלוע 15 נקודות בערב נתון".

המשחק החמישי ביוסטון לא ישכח במהרה. ההחלטה להימנע בכל מחיר מדאבל טים על הארדן מרטה את העצבים וגררה 153 תגובות בבלוג החי. "מה הוא עושה????" זעף מאיר אריאל במהלך הרבע השני, "לפחות משהו טוב יצא מהמשחק הזה, הגריאטרי ילך הביתה ובקי האמון תכנס לעניינים". אבל איכשהו, זה עבד. 56 נקודות להארדן, אבל רק 52 לשאר הקבוצה (1/9 מהשלוש לכל מי שאינו הארדן במחצית השנייה), הביאו לניצחון ספרסי בהפרש של 4 נקודות בהארכה. "גם אמא של דנטה לא ידעה שהוא יכול לקלוע 18 נקודות במשחק פלייאוף", פסק האשך.

"יוסטון, ווי האב א פרובלם", קבעה כותרת הפריוויו של מומי לקראת המשחק השישי והמכריע, "יוסטון טובה יותר, אבל היא בלחץ כמו יהודה שישליק לפני בדיקה גסטרו-פי-טבעתו-לוגית". הלחץ על יוסטון התקזז עקב הרעידות בידיים הצעירות של הספרס, והמחצית הסתיימה בשוויון 48 ו-5/26 מעבר לקשת לשתי הקבוצות ביחד.

במחצית השנייה, בהעדר קליעה מבחוץ, פופ התמקד בחדירות פנימה של דרוזן, ווקר ומורי. ד'אנתוני הורה על "האק-דה-מורי", והצעיר קלע רק 4 מתוך 10 מהקו. ברבע הרביעי קפלה חיסל את למרקוס בתוך הצבע ופשוט לא נראה היה שלספרס יש מי שיקלע את הנקודות הדרושות, כשפופ החליט להוציא את מורי ולהכניס במקומו את דרק ווייט. "מי בדיוק ישמור על הארדן עכשיו?!?!" הזדעק אוהד ס"א, "למה להרוס הכל בסוף???". ההחלטה לשים את קנינגהאם על הארדן, את ווייט על כריס פול ואת דרוזן על כרמלו הייתה הימור מטורף. כרמלו דרס את דרוזן לתוך הצבע ואילץ את למרקוס לבוא לעזרה. לו כרמלו היה מוצא את קפלה הפתוח לאסיסטים קלים הסדרה הייתה נגמרת אחרת, אבל כרמלו פשוט התעקש לעשות את זה בעצמו. 25% אחוזים מהשדה לכרמלו ברבע הרביעי קבעו 84-82 לספרס במשחק.

"לא, אני לא חושב שכרמלו אשם בהפסד", אמר הארדן המתוסכל בתום המשחק. "בתום קרב החפירות הזה אפשר לקבוע שבמערב אין כל חדש", פסק ליוש בבלוג. "אין סיכוי בגמר האזורי" קבע מאנו דה מאן (לשעבר מיקי), "אבל באמת שאני מסיר את הכובע בפני פופ והשחקנים. הישג עצום בהתחשב בנסיבות שנקלענו אליהן."

מרכז החלל ביוסטון

גמר המערב

"לא", אמר קר, "הספרס לא הפתיעו אותי בהגעה לגמר האזורי. זה הד.נ.א של המועדון, ויש להם את המאמן הטוב ביותר בכל הזמנים". "כדי לתת לעצמנו צ'אנס נצטרך להיות הכי טובים שאנחנו יכולים להיות ולהקשות עליהם את החיים" אמר מאנו את האמת לאמיתה. במשחק הראשון זה לא ממש עבד, כשהלוחמים קלעו מכל משבצת במשחק מהיר להפליא. תוצאת הסיום, 113-91, לא התקרבה אפילו לשקף את פערי הכוחות במשחק.

האורות במשרדי צוות האימון של הספרס נותרו דולקים עד השעות הקטנות של הלילה בניסיון למצוא את המאצ'-אפ האופטימלי מול הכשרון הבלתי נדלה של הלוחמים. למשחק השני עלה פופ עם הרכב של ווקר, מורי, דרוזן, גיי ולמרקוס. שתי חסימות של מורי על סטף כבר ברבע הראשון הוציאו את האחרון משטף המשחק הרגיל שלו. דרוזן חטף פעמיים מסירות שנועדו לדוראנט, והספרס רצו ל21-5 בתום הרבע הראשון. זיכרונות מהמשחק הראשון ב-2017 הציפו את הבלוג החי, אבל לחימה עיקשת של למרקוס וגיי בצבע, ולא פחות מארבע שלשות של ברטאנס הצליחו לשמור על ההובלה לאורך כל המשחק.

במשחק השלישי הלוחמים קלעו 18 שלשות בלא פחות מ-70% מהשדה ועלו ל1-2 בסדרה. במשחק הרביעי אף שחקן בספרס לא קיבל יותר מ-9 דקות רצופות על הפרקט וכולם הסתערו על הלוחמים בהגנה ובהתקפה. דריימונד, שלרגעים נראה היה שבאמת יפול מהרגליים, איבד 6 כדורים והספרס הישוו את הסדרה ל2-2.

"כל הכבוד לספרס על הלחימה, אבל ברור מי הקבוצה הטובה יותר מבין השתיים", קבע הפריוויו למשחק החמישי באוקלנד. אבל היה אחד ש"לא קיבל את הממו". 45 נקודות של למרקוס אולדריג', ב-78% מהשדה (!!!), ומשחק הגנה מדהים של הספרס, תסכלו את האוהדים באורקל ארינה והובילו את הספרס ל2-3 בסדרה. "ראינו שלמרקוס נהנה מאחד מהערבים האלה, אז הלכנו אליו בכל הזדמנות", אמר פאטי מילס. "עוד נחזור לכאן", היו המילים היחידות שדריימונד אמר במסיבת העיתונאים.

המשחק השישי בטקסס היה המשחק המוזר והמפתיע ביותר שראיתי בימי חיי. עד כמה מוזר? הקלע המוביל של הלוחמים היה איגי עם 24 נקודות כולל 3/5 מהשלוש. אבל… רק 16 נקודות לקווין דוראנט ב-38 דקות על הפרקט (לראשונה מאז עונת הרוקי), ו-4/15 לספלאש בראדרז מהשלוש. בצד השני יענקל'ה קלע 16 נקודות והגביל את דריימונד ל-10 נק' במחצית הראשונה לפני שהאחרון הורחק על עבירה טכנית שניה ברבע הרביעי.

7 שניות לסיום קבע למרקוס שוויון 86, והלוחמים נורו מיד להתקפה, כשגאסול וקאזינס האיטיים עדיין בחצי הפרקט של גולדן סטייט. רק בשידורים החוזרים אפשר היה לראות שפופ עשה איזה סימן עם היד, כשבנוסף למורי ששומר עליו, גם מאנו וגיי הסתערו לעבר קרי הדוהר, והשאירו את קליי ודוראנט פנויים לחלוטין !!! הייתה זו "ידו הארוכה של האל", על פי הכותרות בעיתוני ארגנטינה למחרת היום, שהצליחה לסכל את המסירה של קרי לקליי ולהדוף את הכדור לחצי הפרקט של הלוחמים. גאסול וקאזינס רדפו אחרי הכדור באיטיות וגמלוניות שמאפיינת שני אנשים ששוקלים ביחד בערך רבע טון. "היה זה מירוץ בין שני צבי ענק מגלאפאגוס", קבע ד"ר הופמן מאוחר יותר. כשהוא עדיין "סוחב" את הרגל המנותחת, קאזינס הספיק רק להרים את ידו הארוכה בניסיון לחסום את גאסול, שבתנועה האחרונה שלו באותו ערב ללא בלון חמצן הטביע את הכדור בהצלחה.

"סך הנקודות של הדורבנות בסדרה היה נמוך בשלושים וחמש נקודות מזה של הלוחמים" ציינו חכמי 538 למחרת, "ניצחון בתנאים כאלה לא קרה מאז 1962 וגם אז היה מדובר בסדרת סיבוב ראשון במכללות". "booby traps", ענה סטיב קר המאוכזב לשאלה מה השתבש, "הם טמנו לנו מלכודות, בהגנה ובהתקפה, ופשוט לא מצאנו פתרונות". "אין טעם לעסוק בזה עכשיו", פלט דוראנט העצבני כשנשאל אם ציפה שקרי ימסור את הכדור האחרון אליו ולא אל קליי, "זה היה בידיים שלנו", הפטיר, בתום מה שהתברר שהיה משחקו האחרון בלוחמים לפני המעבר לניו-יורק, "ופשוט נתנו לזה לברוח". "אני גאה בשחקנים", אמר פופ, "אבל מצפה לנו סדרה קשה בפיינלז ואנחנו צריכים להישאר עם הרגליים על הקרקע ולהתכונן".

יחידה מגובשת

ובינתיים במזרח…

החיים אחרי לברון התבררו כמפרכים עבור מובילות המזרח. בוסטון העפילה לגמר האזורי אחרי 4-3 עקוב מדם על טורונטו של קוואי, בסדרה שהפגינה כמה מתצוגות ההגנה הטובות ביותר בהיסטוריה. פילי מצידה כבר הייתה בפיגור 3-2 מול בודנהולצר ויאניס, אך תצוגות היסטוריות של אמביד ורדיק הביאו למהפך ול4-3 בסדרה.

אל הורפורד נפצע בתחילת המשחק השלישי בגמר המזרח. סטיבנס התקשה למצוא תחליף לניסיון, להגנה ולחוכמת המשחק שלו, וכך, למרות 42 נקודות של קיירי במשחק השישי והמכריע, פירות התהליך גברו 108-105 והעפילו לפיינלז לראשונה מאז ימי אייברסון הרחוקים. סטיבן איי סמית' הכריז שאמביד עולה על קארים ועל ביל ראסל. סם הינקי, שצייץ סמיילי קטן בתום המשחק, סירב לענות לפניות התקשורת.

Alein

הפיינלז

"הגמר המפתיע ביותר אי פעם", גרסו הפרשנים, שבתחילת העונה העניקו לפילדלפיה 5% סיכוי לזכות בתואר, ורק 1% לספרס. "סומסום טעה!!!", גרס הפריוויו של עגל לסדרת הגמר, "קיבלנו גמר שאיש לא יכול היה לצפות לו". "ננגב איתם את הפרקט" הכריז שמעון. "אם עברנו את הלוחמים, גם אם זה היה נס, הסדרה הקרובה צריכה להיות יותר קלה", הסיק מאנו דה מאן (לשעבר מיקי), "אבל עדיין, ניסים לא קורים כל כך הרבה, אז אני נותן לנו 30% לכל היותר". "הספרס. בסוויפ", חתך האשך.

"סוויפ זה כבר לא יהיה, לפחות לא לספרס" דייק גילרי בתום המשחק הראשון – 22 נקודות של רדיק ו-20 של סימונס לא השאירו הרבה סיכוי, בעיקר כשלמרקוס וגאסול לא מסתדרים עם הענק הקמרוני בשום צד של הפרקט (32 אמביד, 12 למרקוס, 6 גאסול). גם המשחק השני לא נראה מאד שונה, ונראה היה שמסע הקסם המסתורי של הדורבנות מגיע לסופו. "אמרתי או לא אמרתי שננגב אותם", צחק שמעון מבעד למקלדת. "אני שוב אומר, עצם זה שהגענו עד לכאן, עם הרוסטר הזה, זו הצלחה מסחררת, אבל אני לא רואה איך אנחנו חוזרים משתיים אפס", נשאר מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) עם הרגליים על הקרקע.

למשחק השלישי עלה פופ עם יענקל'ה כ-5, למרקוס, ברטאנס, דרוזן ו-ווקר. ווקר עצר את סימונס על 11 נקודות ו-3 אסיסטים, ויענקל'ה הוריד את אמביד ל-16 נקודות ו-5 ריבאונדים לפני שהקמרוני יצא ברבע הרביעי עקב מתיחה בשריר. "אמביד לא יכול עליו", קבע האשך, "ממש אייזן בטון היענקל'ה הזה, כמו שסבתא של הגננת הייתה אומרת". ברט בראון לא הצליח למצוא פתרון גם במשחק הרביעי והסדרה כבר ב2-2. "כן, ברור שידעתי שזה מה שיקרה כשהבאנו אותו בטרייד", ענה פופ מבלי לחייך לשאלת עיתונאי צעיר בתום המשחק הרביעי, "יש לך אולי שאלה פחות מטומטמת???"

במשחק החמישי ניכר היה שפילדלפיה איבדה את הביטחון העצמי ושבראון איבד את השליטה בקבוצה. סימונס המתוסכל זרק 5 פעמים מעבר לקשת והחטיא את כולן, והחלפתו בפולץ לא הביאה לשינוי משמעותי במצב (1/4 מהטריי, ו3/8 סך הכל במחצית השנייה).

המשחק השישי בטקסס הסתבך לאחר שגאסול ולמרקוס נפצעו בדקות הראשונות. יענקל'ה הצעיר, קליעות יפות של מילס ובלינלי ברגעים הנכונים, והחלטות חכמות של מאנו שמרו על הספרס בתמונה וצמצמו ל-66-62 במחצית. דקות טובות של דרוזן וגיי העלו את הספרס ל89-85, אבל אמביד הענק וסימונס הביאו לשוויון 104 כחמש עשרה שניות לסיום והכדור אצל הסיקסרז.

זו נראתה אחת מהסיטואציות האלה שכולם יודעים בדיוק מה הולך לקרות ובכל זאת לא יכולים לעשות כלום – סימונס מסר לאמביד בצבע עם הגב לסל, שהוריד את הכדור לרצפה, אבל… מורי ארוך הידיים חטף את הכדור ורץ למתפרצת מול סימונס בצד השמאלי של הפרקט. דרק ווייט פתח מבערים בצד ימין, קיבל את הכדור ממורי וחדר לצבע הריק לשתי נקודות בטוחות.

צעד (וחצי) קטן לאדם, צעד גדול לאנושות.

הגענו לירח

מרכז הפיקוד בסאן אנטוניו

מקורות: דמיוני הקודח

Tags:

31 תגובות ל - “להגיע לירח / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)”

  1. שמעון

    15. אוג, 2018
    17:33

    חחח פוסט גדול אהבתי. אהבתי גם את האופטימיות.

    Reply to this comment
  2. המשגיח

    15. אוג, 2018
    18:03

    יש לך בהחלט עתיד בתחום המד"ב. פוסט כיפי

    Reply to this comment
  3. גיא רוזן

    15. אוג, 2018
    18:23

    המשגיח צודק.
    עתיד גדול בתחום המדע הבדיוני. אנשי המפרץ שבינינו אפילו יאמרו שזה פוסט השייך לסוגת המדע הבדיוני האפוקליפטי –
    "המנון לפופוביץ'…"

    Reply to this comment
    • Ljos

      15. אוג, 2018
      19:10

      Let there be Manu
      Let there be Leonard
      Let thy will be done with Leonard

      Reply to this comment
      • גיא רוזן

        16. אוג, 2018
        07:41

        איזה כיף שיש מי שקלט את הרפרנס!

        Reply to this comment
    • אוהד בוסטון האחר

      16. אוג, 2018
      19:10

      אני לא מסכים, הפוסט הזה איננו מתחום המד״ב, הוא מתחום הפנטזיה.

      ויש שיאמרו על החלק של המזרח פנטזיית אימה…

      Reply to this comment
  4. רפיקי

    15. אוג, 2018
    18:26

    משעשע
    אם התרחיש הזה קורא אני אצכק בקול
    יחי כריס פול הגדול (ימח שמו יאבד זכרו)

    Reply to this comment
  5. רפיקי

    15. אוג, 2018
    18:27

    קורה

    Reply to this comment
  6. פאקו

    15. אוג, 2018
    18:43

    אחד הפוסטים הטובים שקראתי בזמן האחרון.

    Reply to this comment
  7. אורי ספיר

    15. אוג, 2018
    18:45

    וואו כמעט גרמת לי להאמין שזה אמיתי… ואז נתתי עוד מבט ברוסטר של הספרס והתבאסתי…

    Reply to this comment
  8. Berch

    15. אוג, 2018
    19:00

    בגמר האיזורי קרעת אותי מצחוק. הקטן אפילו הרים את ראשו בפליאה מקערת האורז וטופו שהכנתי לו ופער את עיניו למראה הצחקוקים הבלתי נשלטים.
    אחלה פוסט 🙂

    Reply to this comment
  9. שעיה

    15. אוג, 2018
    19:04

    הכל יכול לקרות. היה חסר לי מפגש עם לברון. נהנתי מאוד. תודה

    Reply to this comment
  10. Ljos

    15. אוג, 2018
    19:08

    או, יופי. התחלנו מהחוק הכי חשוב – בלי פאניקה.
    אז אחרי שקוואי אמר שהוא מצטער, גרג, הוא לא יכול לעשות את זה, רצית טרייד לעתיד, אבל פופוביץ' הלך על הגורל. הגורל תמיד נראה במרחק עשורים, אבל פתאום הוא לא במרחק עשורים: אלא הוא עכשיו. פופוביץ' חושב שהגורל הוא בדיוק עכשיו, ברגע זה, אולי.
    אולי, אם ירצה הפטיש של גראבת'אר והשמשות של וורבן, החיים ימצאו דרך.
    חיו חיים ארוכים ומשגשגים.

    Reply to this comment
  11. מנחם לס

    15. אוג, 2018
    19:13

    מיקי, ביליתי עתה 20 דקות בקריאה מהנה ביותר של הפוסט של שניכתב בהומור קליל ומלבב. הפלח כמו משה דיין שווה פרס. כל פוסט שלך הוא פנינה לאתר!
    תודה

    Reply to this comment
  12. אסף

    15. אוג, 2018
    19:28

    מיקי מצטרף למחמאות, כל פוסט שלך לאתר תענוג ואילו שעל בספרס עוד יותר. היי פעם גם להגיע לירח נשמע דמיוני… הספרס כנראה ילכו על הציפייה הריאלית שלך בפתיחה ואולי יעברו סיבוב…
    מה שכן עם ג'יי, אולדריג' ודרוזדן זו כנראה תהיה קבוצת המיד ריינג' של הליגה.

    Reply to this comment
  13. מתן גילור

    15. אוג, 2018
    19:44

    סחטיין.

    Reply to this comment
  14. נתנאל

    15. אוג, 2018
    21:15

    פןסט אדיר!
    הייתי כל החלק של הגמר במתח ובסוף לא כתבת מי זכה בfmvp..

    Reply to this comment
    • מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      16. אוג, 2018
      07:32

      🙂
      זה היה מאמץ קבוצתי אז לא היה מועמד ברור לfMVP. חשבו לתת למאנו, אבל פחדו שזה יגרום לו להחליט על פרישה, אז נתנו לגאסול, ומאותה סיבה 😉

      Reply to this comment
  15. מתן בניטה

    15. אוג, 2018
    23:05

    מאנו אני איתך… קורה גם קורה

    Reply to this comment
  16. האווי לאסוף

    16. אוג, 2018
    00:52

    מתחיל מעולה ורק משביח משם, תודה רבה מיקי (מוכן גם לקנות את התסריט שלך, בשביל האגדתיות שבו, למרות שעוד פעם עצרת את בוסטון שלי בגמר האיזורי. אפילו בפנטזיות אנחנו לא יכולים לעבור עוד שלב?)

    Reply to this comment
  17. אפלטון

    16. אוג, 2018
    02:19

    מיקי דה מאן! כיף של פוסט.
    ראיתי שESPN לא שמים את הספרס בפלייאוף, אתה מודע לתועבה?
    לדעתי תהיה שם אחלה קבוצה השנה, תתחרה על הביתיות במערב, ויש מצב טוב למפגש עם הרוקטס בסיבוב השני. התסריט שלך נראה ריאלי מדי שם, לא אהבתי 😕

    Reply to this comment
  18. no funny shtuff

    16. אוג, 2018
    07:06

    נהדר!
    בשורה אחת עם space balls

    Reply to this comment
  19. דינגו

    16. אוג, 2018
    08:40

    אחד הטובים. בד"כ אומרים" הזוי" על משהו רע, אבל זו הזיה שכולה MDMA מהתחלה ועד הסוף

    Reply to this comment
  20. סטוק-טון!

    16. אוג, 2018
    09:24

    יוטה מסיימים במקום השלישי?
    יש!

    Reply to this comment
  21. אשך טמיר המקורי

    16. אוג, 2018
    09:29

    תודה, משעשע מאוד. אני דווקא אופטימי מאוד לגבי הספרס השנה. נפטרנו מהרבה משקל מת ויש רגליים צעירות חדשות. מצפה מפורבס, ווייט ובארטנס לתפוס חלק משמעותי יותר ולהראות את יכולתם.
    ריבילד מלא זה לסיסיס.
    יהיה מעניין.

    Reply to this comment
  22. צביקה

    16. אוג, 2018
    10:15

    פוסט מופלא. קראתי ונהנתי מכל רגע. תענוג.

    Reply to this comment
  23. קרע במיניסחוס

    16. אוג, 2018
    16:17

    פוסט מעולה שנקרא בשקיקה. תודה רבה

    Reply to this comment
  24. איל רדושקוביץ

    16. אוג, 2018
    22:46

    יששששששששששששש, ברור שתהיה אליפות…

    Reply to this comment

Trackbacks/Pingbacks

  1. פריוויו סאן אנטוניו ספרס 2018-2019 / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) | Hoops - 22 באוגוסט 2018

    […] מגיעים לירח וזוכים באליפות המפתיעה ביותר בכל […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *