בסיס ראשון / יניב שושני

בסיס ראשון / יניב שושני

If you build it, he will come." – Field of Dreams"

מאת יניב שושני, עורך הבייסבול של הופס

בשעה טובה ומוצלחת, אתר הופס מחדש את היומן השבועי של הבייסבול, ויחד אתכם אעבור על האירועים המרכזיים שהתרחשו בשבוע החולף, מגמות וסיפורים מעניינים.

לפני הסקירות השבועיות, אתחיל עם הסברים קצרים על מבנה הליגה, מונחים מרכזיים וחוקים עיקריים, ובמידה ותהיו תלמידים טובים, נצלול עמוק יותר לעולם עשיר ומורכב, עם הרבה סטרייקים והום ראנס.

הבייסבול ואני

ראשית, הרשו לי לבצע מסע קצר אחורה בזמן, לשתי תחנות בהיסטוריה הפרטית שלי, שמסבירות קמעה את הקשר שלי לספורט הנפלא הזה.

תחנה ראשונה – הימים הם ימי הסתיו של שנת 2001, ארה"ב מתאוששת לאיטה ממתקפת הטרור של האחד עשר בספטמבר, והספורט מקבל משמעות אפילו עמוקה יותר מזמנים רגילים. המשחקים בכל הליגות משופעים בטקסים מרגשים, הרבה סמלים ונאומים, וקבוצות ה"תפוח הגדול" מקבלות סיקורים נרחבים ביותר, בכל אמצעי התקשורת.

עבדכם הנאמן מתגורר מזה מספר חודשים בלונג איילנד שבארה"ב, וחווה את כל נפלאות הספורט האמריקאי, בעיקר נ.ב.א וליגת הפוטבול, שאיתם יש לי היכרות רבת שנים.

עם בייסבול ההיכרות היתה די בסיסית, קבוצות עיקריות, קצת חוקים ולא הרבה מעבר לכך.

אבל ראו זה פלא, ככל שהליגה מתקדמת, כך גם מתגברת התעניינותי. וכאשר הפלייאוף מתחיל, אני עמוק בעניינים, משנן שמות ומושגים שלא הכרתי בעבר, ועולם חדש נגלה לי.

והנה מגיעה לה סדרת הגמר. מצד אחד הניו יורק יאנקיס, אימפריית הבייסבול הבלתי מעורערת, ונגדה מתייצבת אריזונה דיימונדבאקס (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב), קבוצה צנועה, שזאת לה ההופעה הראשונה (והיחידה עד כה) בסדרת הגמר.

אחרי סדרה מלאת מהפכים, עם שוויון 3-3 במשחקים, מגיעים למשחק האחרון באריזונה. כמו כל אוהד ספורט, הלב תופס צד בעימות, והולך במקרה זה עם האנדרדוג מהמדבר. לי זה די ברור שהמשחק יגמר במפח נפש, ואכן במשחק היאנקיס תופסים פיקוד, משתקים כמעט לחלוטין את אריזונה, ועולים ליתרון 2-1 באינינג השמיני והלפני אחרון. וכדי להחמיר את המצב, על התלולית עומד המגיש מריאנו ריברה, כנראה הקלוזר הטוב בתולדות המשחק.

בשלב זה, המתח מרקיע שחקים, ואני כבר על הרגליים מול הטלוויזיה, יחד עם רוב הצופים במגרש. ואז זה קורה, אריזונה "מתפוצצת" באינינג התשיעי והאחרון, ממלאת את הבסיסים, מנצחת כנגד כל הסיכויים את המשחק ואת הסדרה, וגורמת לי לפצוח במחול עם חיוך גדול על הפנים.

ליגת הבייסבול חווה את אחת ההפתעות הגדולות בתולדותיה, ומרוויחה עוד אוהד צנוע מעבר לאוקיינוס.

ריצת הניצחון של אריזונה

 

תחנה שניה – רצים בדיוק עשר שנים קדימה, 27 באוקטובר 2011, משחק שש בסדרת הגמר בבייסבול. אני כבר מזמן בארץ, נשוי עם ילדים ובקיא הרבה יותר ברזי המשחק.

סדרת הגמר מפגישה בין הקבוצה עם השם ההיסטורי כל כך טקסס ריינג'רס, שזאת לה הופעתה השנייה ברציפות במעמד זה, לבין סנט לואיס קארדינלס, שעלתה בקושי לפלייאוף, על חודו של משחק.

המשחק השישי נערך בסנט לואיס, כאשר הריינג'רס מגיעים ביתרון 2-3, ועם הרבה בטחון ויכולת. ואכן, בסוף האינינג השמיני, לוח התוצאות מראה יתרון מבטיח של 5-7 לקבוצה מטקסס.

ואז, באינינג התשיעי, המגיש של טקסס פוסל שני חובטים, משיג שני סטרייקים על החובט האחרון, ונמצא במרחק הגשה אחת מוצלחת מאליפות היסטורית.

אבל בחבטה אחת אדירה, הקארדינלס מצליחים להשוות ל 7-7 , לחזור מהקבר ולכפות הארכה. איזו דרמה, איזה משחק.

בהארכה, הריינג'רס לא מתרגשים, ועולים שוב ליתרון של שתי ריצות 7-9, עם הום ראן אדיר. למרות שהקארדינלס מצמצמים בריצה אחת ל 9-8, המגיש של טקסס שוב פוסל שני חובטים, משיג שני סטרייקים על החובט האחרון, ושוב טקסס במרחק הגשה אחת מפתיחת שמפניות האליפות.

אומרים, שברק אינו פוגע פעמיים באותו מקום. אז באותו ערב צח באוקטובר הברק היכה פעמיים, ועוד איך חבט. הקארדינלס משווים שוב ל 10-10, אנחנו בדרכנו לאינינג האחד עשרה, ואני כבר מבין שאני צופה במשחק היסטורי.

פה כבר נגמר לריינג'רס הכוח, הקארדינלס מנצחים את המשחק 10-11, ומוכיחים לי שוב עד כמה המשחק הזה מותח ודרמטי, וכפי שאמר יוגי ברה האגדי – "זה לא נגמר עד שזה נגמר"

אגב, את המשחק השביעי מנצחת סנט לואיס די בקלות 2-6, וזוכה בתואר ה-11 שלה.

החבטה שמשווה את התוצאה באינינג העשירי

 

ועכשיו, אם שרדתם את הפתיח האישי, נעבור לסיקור בסיסי של המשחק עצמו.

מבנה הליגה

MLB ליגת הבייסבול הבכירה (Major League Baseball) מונה 30 קבוצות, וכמיטב המסורת האמריקאית מחולקת לשתי ליגות משנה – נשיונל ליג (National League) ואמריקן ליג

(American League), עם חלוקה שווה של 15 קבוצות בכל ליגה.

כל ליגה מחולקת שוב לשלושה בתים (Divisions) בחלוקה גאוגרפית – מזרח, מרכז ומערב, חמש קבוצות בכל בית.

קבוצות ה- MLB

הליגה הסדירה ארוכה בצורה יוצאת דופן, מתפרשת על פני שישה חודשים, מאפריל ועד סוף ספטמבר (לעיתים גם עד השבוע הראשון של אוקטובר), וכוללת 162(!) משחקים לכל קבוצה. בסיום הליגה הסדירה עולות 10 קבוצות מאושרות לפלייאוף, שש מנצחות הבתים ועוד שתי קבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר בכל ליגה, שלא סיימו בראש הבית (ווילד קארד).

שתי קבוצות הווילד קארד בכל ליגה מקיימות משחק אחד בודד ביניהן, והמנצחת ממשיכה בפלייאוף.

השלב הבא הינו סדרה של הטוב מחמישה משחקים (ALDS/NLDS), בין בעלת המאזן הטוב ביותר בליגה, לבין מנצחת הווילד קארד, ובסדרה מקבילה, בין הקבוצות בעלות המאזן השני והשלישי. יתרון הביתיות יינתן לקבוצה בעלת המאזן הטוב יותר.

השלב הבא הינו סדרה של הטוב משבעה משחקים (ALCS/NLCS), והמנצחת מוכתרת כאלופת הליגה שלה. יתרון הביתיות יינתן שוב לקבוצה בעלת המאזן הטוב יותר.

השלב האחרון הוא סדרת הגמר, ה- World Series, אלופת הנשיונל ליג מול אלופת האמריקן ליג, הטובה משבעה משחקים. יתרון הביתיות יהיה, תחזיקו חזק, של הקבוצה מהליגה שניצחה במשחק "האול סטאר" המסורתי.

דוגמא של פלייאוף 2017:

ALDS/NLDS – American/National league Division Series

ALCS/NLCS – American/National league Championship Series

 

ההסברים הבאים לקוחים מתוך המאמר המצוין של אור בן-יוסף שפורסם באתר לפני כשנתיים:

שיטת המשחק:

משחק הבייסבול מחולק ל-9 סיבובים (Innings),  לכל אינינג יש חלק עליון (Top) וחלק תחתון (Bottom), ולכל קבוצה יש הזדמנות לחבוט ולהגיש, כאשר הקבוצה הביתית מגישה בחלק העליון של האינינג, וחובטת בחלקו התחתון.

ברגע שהקבוצה המגישה תגרום ל-3 פסילות של חובטי הקבוצה היריבה, הקבוצות יתחלפו בתפקידים ולקבוצה שהגישה תהיה הזדמנות לחבוט.

הקבוצה החובטת תנסה לקדם את שחקניה על הבסיסים בכל דרך אפשרית עד שיקיפו את ארבעת הבסיסים – הקפה כזאת נקראת ריצה (Run) ומזכה את הקבוצה בנקודה אחת.

הקבוצה המגישה בעצם משחקת הגנה ומנסה למנוע מהקבוצה החובטת להשיג ריצות.

המשחק יסתיים לאחר 9 אינינגים בניצחון של אחת הקבוצות. במידה ולא תהיה הכרעה בסיום האינינג התשיעי ממשיכים לשחק Extra-innings עד שמגיעים להכרעה. קורה שמשחקים מתמשכים עמוק לתוך הלילה, והמשחק הארוך ביותר התפרש לאורך 33 (!!) אינינגים, ונמשך 8 שעות ושש דקות.

 

מהלך המשחק:

המגיש צריך להגיש את הכדורים לתוך מלבן דמיוני הנמתח מהברכיים ועד לחזה של החובט, ולרוחב הצלחת שמהווה את בסיס הבית. אזור זה מכונה Strike-zone והגבולות המדויקים שלו נקבעים על ידי השופט.

תמונה של הסטרייק-זון:

הגשה בתוך האזור הזה מבלי שהחובט מצליח לחבוט בכדור תזכה את המגיש בסטרייק. 3 סטרייקים יהוו פסילה לשחקן החובט  (Strike out).

במידה והמגיש לא מצליח להגיש לתוך הסטרייק-זון, ההגשה נספרת כ-Ball. ארבעה כדורים שכאלו יקדמו את החובט לבסיס הראשון – מצב שכזה נקרא "הולכה" (Walk).

הגשה מחוץ לסטרייק-זון תהיה Ball – רק במידה והחובט לא ניסה לחבוט (Swing). במידה והחובט הניף את המחבט ופספס את הכדור שנזרק מחוץ לסטרייק-זון – נספר לחובתו סטרייק.

הספירה בדרך כלל רשומה בלוח התוצאות בצורה הבאה: 3-2 – הספרה מצד ימין מייצגת את כמות הסטרייקים שיש נגד החובט, והספירה מצד שמאל מייצגת את כמות ה-Balls  שיש כנגד המגיש.

ומה קורה כשהחובט יוצר מגע עם הכדור?

אם הכדור נחת בתוך תחומי המגרש החובט רשאי לרוץ – הוא יכול לרוץ לכמה בסיסים שירצה, כל עוד הקבוצה היריבה לא תפסול אותו. חבטה שתקדם שחקן לבסיס הראשון נקראת Single , לבסיס השני Double ולשלישי Triple . חבטה שמובילה לבסיס הבית נקראת Home-run , מושג שהפך למיתולוגי, ונמצא בשימוש באין ספור ביטויים גם מחוץ לעולם הבייסבול.

במידה והכדור נחת מחוץ לתחומי המגרש הוא יוכרז כפסול (Foul), וירשם כסטרייק לחובת החובט. במידה לחובט נספרו כבר שני סטרייקים חבטה כזו לא תחשב כסטרייק שלישי ופסילה אלא תינתן לו עוד הזדמנות לחבוט באותה ספירה.

אם הכדור נתפס באוויר לפני שפגע בקרקע על ידי שחקן הגנה – החובט נפסל, ולא משנה מה מצב הספירה. מהלך זה נקרא Fly-out או  Pop-out .

 

מבנה המגרש וסדר השחקנים:

המגרש מחולק בחלוקה גסה לשטח פנימי וחיצוני, כאשר הבסיסים מסודרים בצורת ריבוע העומד על קודקודו, ראו איור מצורף:

Baseball Field

בכל קבוצה משחקים בזמן נתון 9 שחקנים – אותם 9 שחקנים משמשים הן כחובטים והן כשחקני הגנה. סדר החובטים נקבע מראש לפני המשחק ולא ניתן לשנותו(אפשר להחליף שחקן פותח בשחקן ספסל – אבל אי אפשר להחליף מיקום בין שחקנים פותחים תוך כדי המשחק).

בהגנה לעומת  זאת אין בעיה להחליף מיקומים ולהזיז שחקנים ממקום למקום.

שחקן פותח שהוחלף לא יכול לחזור למשחק- בדיוק כמו בכדורגל. עם זאת אין הגבלה על כמות החילופים שניתן לבצע במשחק.

קבוצה יכולה במהלך העונה להחזיק עד 25 שחקנים בסגל. בחודש ספטמבר בלבד לקבוצות יש אפשרות להרחיב את הסגל ל-40 שחקנים.

 

בונוס קטן לסיום, לוח השעונים בכל מגרש נותן תמונת מצב די מפורטת של המשחק, ראו דוגמה באיור הבא:

לוח תוצאות

בפעם הבאה עוד קצת מושגים ומונחים, וסקירה של הבתים השונים בליגה.

שאלות, תגובות, הערות והארות יתקבלו בברכה, ושתהיה לנו המשך עונה נפלאה וספורטיבית.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. ברוך הבא. עונג לקרוא אותך. רוצים עוד.

    שאלה אחת:
    כתבת: "במידה והכדור נחת מחוץ לתחומי המגרש הוא יוכרז כפסול (Foul), וירשם כסטרייק לחובת החובט. במידה לחובט נספרו כבר שני סטרייקים חבטה כזו לא תחשב כסטרייק שלישי ופסילה אלא תינתן לו עוד הזדמנות לחבוט באותה ספירה."

    האם זה אומר שעקרונית אפשר בסיטואציה הזו מיליון סטרייקים ברצף? או שיש רק עוד עוד הזדמנות אחת בודדת?

    1. תאורטית, משחק בייסבול יכול להמשך לנצח.
      פאול בול לא יכול להחשב כסטרייק שלישי, גם אם מיליון פאול בול יחלפו אחרי הסטרייק השני.

      מעשית, למיטב ידיעתי הכי הרבה פאול בול ב-at bat בודד זה 15.

    2. תודה רבה מולי 🙂
      אכן אין הגבלה למספר הכדורים הפסולים אחרי הסטרייק השני.
      למעשה רק השנה נשבר שיא של 20 שנים – 21 הגשות בספירה אחת
      (21pitch at-bat), עד שהחובט נפסל.

  2. תודה יניב. מי שחושב שבייסבול משעמם צריך לראות כשהוא מבין את החוקים, ההגשות במשחק צמוד ועם הלחץ מהקהל מעלות דופק בדיוק כמו בסיומי משחקים ב-NBA או ב-NFL.

    1. המון המון תודה אור, המאמר שלך מאיר עיניים.
      וכן, בייסבול יכול להיות סופר מותח, ולפעמים מספיק להסתכל על הפרצופים בקהל בשביל להבין זאת.

        1. אתה עוד תהיה.
          מוהאהאהא.
          כלומר, היי, עוד מוקדם לזה, אבל אולי בוא נעשה משהו על הוקי? גרצקי יודע שאני עדיין לא במקום של לכתוב על זה לבד.

    1. תוסיף את הדוג'רז שהתחזקו מאוד עם מני מצ'אדו. וגם קליבלנד. קבוצה עם רוטציה של 4 פיצ'רים שנמנים על ה-20 הכי טובים בשתי הליגות, זה כוח.
      קליבלנד תהיה סכנה גדולה ליוסטון בסדרה המסתמנת. בוסטון תלך מכות עם היאנקיז. הכל פתוח באמריקן ומשם כנראה תצא האלופה, אולי שיקגו מכינה הפתעה.

      1. הדודג'רס התחזקו בהתקפה אך לא בבולפן הבעייתי, ומאז שהתגלתה (שוב) לקלוזר ג'נסן הפרעת קצב בלב הבולפן הפסיד כבר שלושה משחקים ברצף. באופן כללי עונה די מאכזבת ושוב רוויית פציעות שאולי תסתיים גם בלי פלייאוף.

  3. ואוו, מעולה יניב.
    עכשיו אני מבין במה היית עסוק במקום לכתוב על פוטבול (:
    היו שנים שניסיתי להיכנס לבייסבול אפילו שיחקתי קצת פנטזי בייסבול.
    אבל כמות המשחקים הלא חשובים פשוט הורגת.
    וכמי ש"בא" מהפוטבול. קשה לי בלי האקשן הרצוף במשך 3 שעות.
    אני מודע לכמה המשחק עמוק וכמה חשיבות יש להיסטוריה ובתור מישהו שחולה על סטטיסטיקות יש משיכה למשחק. אבל לא הצלחתי להחזיק מעמד יותר מדי.

  4. הגעתי לארה"ב באוגוסט 1961, בדיוק לתקופה שמיקי מנטל וג'ו מאריס נאבקו ראש בראש בניו יורק יאנקיס על שבירת שיא ההום-ראנס של בייב רות' שעמד על 60. לא היה לי מושג על מה מדובר. לא לקח הרבה זמן וניכנסתי בעצמי לכל הטרוף, ומאז אני חולה בייסבול בנשמה.

  5. תודה רבה יניב
    אני פריק של המשחק מאז הסאבווי סירייס של 2000
    ההפסד של המטס לקנזס סיטי ביאס אותי כמו אז
    המטס פתחו את העונה 1-11 ומאז נפילה חופשית

        1. חבל שהיינקיס לא הצליחו להביא אותו לפני הדדליין..הוא בדיוק מה שחסר להם אייס שאפשר לסמוך עליו..עם איך שהפיצרים שלהם נראים עכשיו אני לא יודע עם מי אני משחק בוורלד קארד..אם המשחק היה היום הייתי אומר טאנאקה(או אולי סיסי לאיזה 3-4 אינינגס ואז לבולפן)..נקווה שסוורינו יתייצב עד אז כי אם עוברים את המשחק הזה לדעתי אפשר לנצח כל קבוצה בסדרה..

        2. דה גרום בעונה אדירה
          כמעט ולא מקבל תמיכה התקפית
          המטס עשו בשכל שלא שחררו אותו
          יחד עם סינגארד זה 1-2 פנסטי להמון שנים

  6. איזה יופי יניב! כל הכבוד על ההשקעה והמאמץ! אני זוכר את הסדרה של הדי באקס והיאנקיז השנואים שהיו אימפרייה באותה תקופה. אכן כמו שציינו בקשר לביתיות זה כבר לפי מאזן.

  7. אגב יש משחק מצוין הערב ב9 שעון ישראל בין השיקאגו קאבס ומילווקי ברוארז. שתי קבוצות שהולכות ראש בראש על ראשות הבית. תוסיפו לזה שזה בוורגלי וזה בכלל אווירה כייפית. נכון @גיא א ?

להגיב על יניב ש. לבטל

סגירת תפריט