המערב הפרוע / רביב פייג

פורסם ב - 12. אוג, 2018 ע"י ב - כללי, פוטבול, פוטבול אמריקאי

מאת רביב פייג עורך הופס פוטבול

 

הופס פוטבול גאים להציג את הפוסט הראשון בסקירת קבוצות הNFL לפני הכניסה לעונת 2018.

 

NFC מערב

לפני 7 שנים נפל שם דבר בNFL. פעם ראשונה בעידן המודרני של הליגה. קבוצה בעלת מאזן שלילי זוכה בראשות הבית, סיאטל סיהוקס, עלו לפלייאוף מהמקום הראשון עם מאזן של 7 נצחונות ו9  הפסדים. שאר הקבוצות בבית עשו מאזן דומה או גרוע יותר.

הNFC  מערב ב2010 נחשב הבית הגרוע יותר בליגה.

אבל דברים משתנים מהר מאוד בליגת הטובה והמאוזנת ביותר בתבל.
כבר שנה אחר כך, סן פרנסיסקו החליפו מאמן וכבשו את ראש הבית בשנתיים הבאות ואף הגיעו לסופרבול ב2012.

לאחר מכן הגיעה תורה של סיאטל, שבסטרצ' של ארבע שנים הציגו הגנת ברזל וק"ב עושה ניסים, זכו בראש הבית 3 פעמים והגיעו פעמיים רצוף לסופרבול מתוכם זכו בו פעם ראשונה בתולדות המועדון.

לאריזונה גם הייתה שנה של הצלחה ב2015 בה הגיעו לאליפות הNFC.

ובשנת 2017 הגיעה תורה של לוס אנג'לס ראמס לזרוח כשכבשה את הבית בסערה תוך כדי הצגת מאמן חדש מבריק ותפקוד עילית בכל חלקי המגרש.

הנקודה היא, שב-8 שנים האחרונות בית הNFC  מערב עבר תהפוכות והציג כמה מהקבוצות המלהיבות בליגה שהגיעו רחוק לתוך הפלייאוף.

גם השנה המערב הולך להיות אקספלוסיבי עם הלוס אנג'לס ראמס, שמציגים את מאמן השנה לשנת 2017 בשון מק'ווי, והצליחו במהלך הפגרה להשתדרג כמעט בכל העמדות.

עם ההייפ הסוחף של סן פרנסיסקו פורטי ניינרס והק"ב החדש והנוצץ שלהם, ג'ימי גארופולו, שעדיין לא הפסיד פעם אחת בכל הפתיחות שלו.

עם סיאטל סיהוקס וההתעלות העצומה כנגד כל הסיכויים שמציג הק"ב ראסל ווילסון, שבוע אחר שבוע.
ואריזונה קארדינלס עם מאמן חדש וק"ב חדש ומדובר בבחירת סיבוב ראשון בדראפט האחרון שלהם.

לוס אנג'לס ראמס

רק לפני כמה ימים חגגנו בתאריך ה08/08,  את חג ג'ף פישר.
פישר מאמנה הקודם של הלוס אנג'לס ראמס, זכה בחג המפוקפק בגלל שבתקופתו הראמס היו תצוגה של בינוניות וסיימו כמעט כל עונה עם מאזן מסביב ל  8-8. שמונה ניצחונות ושמונה הפסדים.

המעבר של הראמס מהעיר סנט לואיס, חזרה לבית המקורי של הקבוצה בלוס אנג'לס, היה בבחינת שינוי מקום שינוי מזל. העונה הראשונה בLA, עדיין תחת הנהגתו של ג'ף פישר, סבלה מאותם תוצאות עגומות, למרות הק"ב החדש, ג'רד גוף, הבחירה הראשונה הכללית בדראפט של העונה הקודמת.

בואו של המאמן החדש, שון מק'ווי, הראה עד כמה ג'ף פישר לא ידע לנצל את הכלים הנפלאים שברשותו בראשם הרץ הורסטילי והמחשמל, טוד גארלי ומי שנחשב שחקן ההגנה הטוב בדורו, אהרון דונלד.

מק'ווי, המאמן ראשי הצעיר ביותר בNFL אי פעם,  התגלה מהר מאוד כאחד הכישרונות הגדולים ביותר על הקוים, וידע ללחוש על אוזנו של הק"ב גוף את הדברים הנכונים לאותו רגע, והפך אותו מפרוספקט מאכזב לשחקן עילית.

הראמס מהר מאוד החזירו את תהילת העבר הפכו שוב  ל"הצגה הגדולה ביותר על הדשא" כפי שכונו בימי התהילה של סוף המאה הקודמת.

מהמוצלחים בליגה. שון מק'ווי, מאמן הראמס.

את פגרת הקיץ ניצלו הראמס להתחזק עוד יותר והחתימו מטח של שמות ידועים שיעזרו להם בכל עמדה. הקורנר באקס המעולים  אקיב טאליב  ומרקוס פיטרס יחזקו את חולייית ההגנה האחורית ומקדימה יעזור ללחוץ על ק"ב היריב,  נקדמקה סו  שביחד עם אהרון דונלד יהוו את אחת מחוליות קו ההגנה הטובות בליגה אם לא הטובה ביותר.
בהתקפה, מעבר להצגה של הרץ  טוד גארלי,  יעזור לג'רד גוף התופס ברנדין קוקס שרגיל לתפוס כדורים מק"ב עילית.

ההשקעה העצומה של הראמס בחיזוק מסיבי של שורותיהם, מראה על כוונה לעשות כבר במיידי את הצעד הדרוש להגיע ולנצח בסופרבול, והרבה מהפרשנים נותנים להם את זה.

ביחד עם המעבר הצפוי לאצטדיון חדש ומפואר שהולך ונבנה מחוץ לLA , פרנצ'ייז ק"ב שישרת אותם לשנים ומאמן מהטובים בליגה, העתיד של הראמס נראה ורוד.

מחשמל. טוד גארלי.


סן פרנסיקו פורטי ניינרס

הפורטי ניינרס פתחו את עונה שעברה עם 9 הפסדים רצופים,  ולאחר 3 שנים שבהן נראה שהקבוצה בקריסה טוטאלית, קריסה שהחלה לאחר שהמאמן השנוי במחלוקת ג'ים הארבו עזב ב2014,  ונמשכת למרות שינוי כולל במערכת.

לאחר עזיבתו של הארבו, כוכבים נטשו את הקבוצה בהמוניהם, קולין קאפרניק הק"ב הפך לדמות שנויה במחלוקת ברמה הפוליטית לאומית , ולא עזרה גם הירידה החדה ברמת המשחק שלו. בחירות גרועות של ההנהלה בדרך בניית הקבוצה ובבחירת מאמנים הביאו את הפורטי ניינרס לשנים של שפל מייאש, שבשיאן מאזן 2-14 תחת המאמן צ'יפ קלי.

בעונת 2017 החלה הקבוצה בתהליך בניה מהיסוד.
מי שנבחר להוביל את השינוי היה המנהל הכללי הטירון, ג'ון לינץ', שחקן עבר מהולל ופרשן משחקים ובעמדת המאמן הראשי נשכרו שירותיו של קייל שאנהאן, מתאם ההתקפה לשעבר של אטלנטה, שהביא את הפאלקונס להיות אחת מקבוצות ההתקפה המלהיבות בליגה והוכתר בתואר, גאון התקפי.
ביחד הם טבעו את הסיסמה לתהליך הבניה מחדש של הקבוצה מהמפרץ:  Brick By Brick   לבנה אחרי לבנה.

 

שתי לבנים חשובות.

לאחר פתיחה מאכזבת של עונת 2017, נפלה לחיקם הלבנה החשובה בבנייה מחדש של הקבוצה, ג'ימי גארופולו, קוורטרבק צעיר, חתיך ומאוד מוצלח, והמחליף של טום בריידי בניו אינגלנד פטריוטס, עבר בטרייד לידי הפורטי ניינרס תמורת בחירת סיבוב שני בדראפט 2018.

ההגעה של גארופולו והפעלתו במחזור האחד עשר של עונת 2017 בתור הק"ב הפותח של של הקבוצה, עשתה טרנספורמציה מוחלטת ברמת המשחק של הפורטי ניינרס. התפקוד של ג'ימי ג'י על המגרש  שיפרה בצורה משמעותית את התפקוד של כל החוליות בקבוצה והניינרס נראו כמו קבוצת צמרת תוך כדי שהם צוברים ניצחון אחרי ניצחון, חלקם כנגד קבוצות עילית בליגה.

הניינרס, תחת הנהגתו של ג'ימי גארופולו לא חזרו להפסיד אפילו פעם אחת עד סוף העונה. הרקורד הסופי 6-10 אמנם לא הספיק לפלייאוף, אבל הסיום החזק פתח תקווה שהקבוצה נמצאת על הדרך הנכונה לשיפור משמעותי והפך את הניינרס לבחירה האופנתית להיות בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לבצע מהפך שיביא אותם לפלייאוף ואפילו מעבר לכך.

במהלך הקריירה הקצרה שלו בNFL , ג'ימי גארופולו, יוצא מכללת איסטרן אילנוי, לא הפסיד מעולם. לא כשפתח במקום טום בריידי כשהנ"ל היה מושעה ולא בששת המשחקים כשהיה בעמדה עבור הפורטי ניינרס. יש שיאמרו שזו דוגמית קטנה מדי לבסס עליה סיכויי הצלחה, אבל כל מי שראה אותו משחק יודע שיש בו משהו מיוחד שקשה למצוא בשחקנים אחרים. זה לא רק הדקות שבהן שיחק, אלא האופן בו שיחק.

התחום היחידי שמעורר דאגה וג'ימי צריך להשתפר בו הוא מסירות לטווח ארוך (מעל 20 יארד). פה הוא רק מקום 28 בליגה.

שרמנטי. ג'ימי גאראפולו.

ביחד עם כלים נוספים שגוייסו לעזור לו, עם קו התקפה משודרג ומאמן שנחשב גאון התקפי ובתכנון שחקנים פתוחים, כל הציפיות הן שהתקפת הניינרס תהיה בין המלהיבות שקיימות בעונת 2018.

האם הוא יעמוד בציפיות המטורפות שנבנות עליו? מתי יגיע ההפסד הראשון של ג'ימי גארופולו? ואיך הוא יתמודד עם זה?

סיאטל סיהוקס

הסיהוקס נמצאים בבעיה. ארבעה שחקנים, פרו בולרים מההגנה הכל יכולה שלהם, כבר לא נמצאים בקבוצה.  ליגיון הבום, אחת מחוליות ההגנה המושלמות והאימתניות ביותר, ששלטו בליגה והטילו פחד על כל מי ששיחק מולם ב5 שנים האחרונות, נשארו השלד של עצמן.  שחקן חמישי, ארל תומאס, בסכסוך שכר ודורש שחרור מהקבוצה.

אבל זו לא הבעיה היחידה של סיאטל. קו ההתקפה הפתטי שלהם פשוט לא מתפקד. לא בלהגן על הק"ב ראסל ווילסון ולא בלחסום למשחק הריצה.

ומשחק הריצה היא נקודה כואבת בסיאטל של השנים האחרונות, מאז שמרשואן לינץ' , הרץ המפלצתי, עזב. משחק הריצה של הקבוצה ממדינת וושינגטון פשוט לא מניע.

על מנת להראות את מחויבותם לשיפור משחק הריצה,  הסיהוקס השקיעו את בחירת הסיבוב הראשון בדראפט ברץ האחורי, ראשאד פני ושכרו את שירותיו של המאמן בריאן שוטנהיימר, שיקרא את ההתקפה תחת המאמן הראשי פיט קרול.
שוטנהיימר, מאמין גדול ב3 יארד ריצה וענן אבק, אף פעם לא הצליח להביא את הפילוסופיה שלו לתוצאות חיוביות, אבל גם אף פעם גם לא היה לו שחקן בקליבר של ראסל ווילסון, בעמדת הק"ב.

הבעיה שהNFL הוא כבר כמה עשורים לא משחק קרקע. והמפתח להצלחת הקבוצה נמצא בכישרון של ראסל ווילסון להתחמק מרודפיו ולייצר יש מאין. ווילסון כבר כמה שנים פועל בנפרד לגמרי מספר המהלכים שמרכיבים את התקפת סיאטל. היכולת שלו להתרוצץ ולהאריך מהלכים מפורקים ולמצוא כבדרך נס את התופס הפנוי, היא כבר כמעט אגדתית.

מחולל ניסים. ראסל ווילסון.

43 פעמים הופל ראסל ווילסון ב2017 מאחורי קו התקפה שלא מצליח להגן עליו. מקום רביעי בליגה, סטטיסטיקה שלא רצוי להתגאות בה  ובסופו של דבר נותנת את אותותיה. מאמן קו ההתקפה הנוראי טום קייבל הוחלף ונראה שמשחק הכיסאות המוזיקליים שפגע ביציבות קו ההתקפה, הגיע לסיומו ולראשונה הפותחים נמצאים באותה עמדה שנה שנייה ברציפות.

הסיהוקס ימשיכו לתת את מבטחם במשחק של ראסל ווילסון והכימיה שלו עם התופס דאג בולדווין, תחת האנרגיה הבלתי נגמרת של המאמן פיט קרול, והאופטימיות שההגנה הנוכחית תהיה ליגיון הבום 2.0 תהיה מספיקה להיות תחרותיים בבית ה NFC מערב.

יציל את ההגנה? אחד מהסיפורים מחממי הלב של הקיץ. שאקים גריפין.

 

אריזונה קארדינלס


46 מהלכים לתוך עונת 2017, דיוויד ג'ונסון, הרץ הכול יכול של אריזונה, ספג פציעה מסיימת עונה. הקרדינלס עברו מההתקפה הכי פרודוקטיבית ב2016 למקום השלישי לפני האחרון ביצירת נקודות ב2017.

כל יכול. דיוויד ג'ונסון.

לא רק החיסרון של ג'ונסון תרם לירידה ברמה. הקוורטרבאק הפותח, קארסון פאלמר נפצע  במחזור השביעי והקרדינל סבלו ממשחק ברמה נמוכה משקיוו מהמחליפים שלו, דרו סטנטון ובליין גאברט.

הבעיות של עונת 2017 הביאו את המועדון לבצע שינויים יסודיים בעמדות מפתח, נפרדו לשלום מפאלמר המזדקן שפרש לאחר חמישה עונות ששירת בתור הק"ב של הקרדינלס והחליפו את המאמן הראשי, ברוס אריאנס, שפרש גם כן, בסטיב ווילקס, מתאם ההגנה של הקרוליינה פאנתרס.

לעמדת הק"ב, אריזונה, לא למדו את הלקח והביאו את סם בראדפורד, שחקן מאוד כישרוני שזכה להצלחה במינסוטה עונה קודמת, אבל מועד מאוד לפציעות. וכדי להחליף את בראדפורד כשיפצע, בחרו הקרדינלס בסיבוב הראשון של הדראפט את הק"ב שנחשב לאחד הכישרוניים ביותר במחזור האחרון, ג'וש רוזן.

האיום הכפול, בריצה ובתפיסה, שמציגה חזרתו של הלב הפועם של התקפת אריזונה, דיוויד ג'ונסון, וחזרתו של לארי פיצ'ג'ראלד, סמל המועדון ואחד התופסים המכובדים ביותר במשחק, לשנה נוספת, יעזרו מאוד לק"ב החדשים להתאקלם ולהיות פרודוקטיביים.

ההצלחה של חולית ההגנה האחורית של הקרדינלס עם בודה בייקר ואנטואן בת'יאה הביאה את הקרדינלס להיפרד המ"ההאמינג בירד", הכוכב טיירון מתיו שעבר ליוסטון טקסאנס
.
ובכל זאת, אריזונה מתחילה את 2018 בסימני שאלה בעמדות התופסים מאחורי לארי פיצ'ג'ראלד, בעמדת הקורנר מאחורי פטריק פיטרסון וקו ההתקפה  לא מעורר יותר מדי בטחון.

עונה אחרונה? לארי פיצ'ג'ראלד.

עושה רושם שאריזונה סוגרת פרק בהיסטורית המועדון המפוארת ומתחילה פרק חדש השנה. הקבוצה מהמדבר מחפשת להיבנות מחדש ולא בטוח שהדיוויזיה הקשוחה שבה היא נמצאת תיתן לה לעשות את זה בקלות.

Tags: ,

32 תגובות ל - “המערב הפרוע / רביב פייג”

  1. גיא רוזן

    12. אוג, 2018
    05:42

    לראמס חלון הזדמנויות צר למדי, בשביל לממש את העומק שלהם.

    אחת הסיבות להצלחות של הניינרס והסיהוקס בשנים הקודמות הייתה שהם החזיקו קווטרבאקס צעירים (וזולים), מה שאפשר להם להשתמש בכסף שנחסך על העמדה היקרה בפוטבול בשביל לבנות את ההגנות המפחידות שהן הציגו.

    הראמס, להם יש את גארלי וגוף, צמד חמד שפרחו מוקדם בקריירה, ולכן הם ה-"חד קרן" של הפוטבול –
    שחקנים שתורמים המון ועולים מעט.
    זה מאפשר לראמס להביא לקבוצה את סו ואת טאליב.

    למה חלון ההזדמנויות צר?
    סו בן 31, והוא כבר ממזמן כבר לא הסו שנבחר על ידי שחקני ה-NFL כשחקן המפחיד בליגה.
    טאליב בן 32, וכאוהד דנבר אני חייב לציין שטוב עשו הברונקוס כאשר בחרו לא להמשיך אתו, היות וזה היה ברור שהוא איבד צעד.

    ברור למה ה-2 בראמס –
    סו חתום לעונה אחת. טאליב ירוויח 19 מיליון בשנתיים הקרובות (8 מיליון בעונה הבאה).
    זה בדיוק החלון שהחוזים הנוחים של הצמד ההתקפי (גארלי את גוף) מאפשר.

    אחר כך?
    יקרה להם מה שקורה לכל קבוצת NFL (שהיא לא ניו אינגלנד…) –
    ההצלחה פירושה בחירות דראפט פחות איכותיות.
    ההצלחה פירושה חוזים עתידיים גבוהים לשחקנים הצעירים.
    ואז, שוב יהיה קשה להעמיד קבוצה כל כך מוכשרת על הדשא בלוס אנג'לס.

    דבר אחד בטוח –
    יהיה מעניין מאוד השנה בלוס אנג'לס.

    תודה, רביב.
    פוסט מצוין.
    סחתיין על ההשקעה והתדירות של הפוטבול בהופס.

    Reply to this comment
    • רביב פייג

      12. אוג, 2018
      06:27

      תודה גיא.
      אין ספק שחלון ההזדמנויות של הראמס קצר ביותר. הם זרקו כסף כמו משוגעים בפגרה האחרונה להביא סטאר פאוור לעיר המלאכים.
      עוד שנתיים, כמו שאמרת, ואפילו לפני, הם יצטרכו לשלם לגוף וגארלי סכומים דמיוניים (אם אכן ההצלחה תמשיך) ואז יצטרכו להיפטר מנכסים. וזה עוד לפני שסגרו את החוזה עם אהרון דונלד וזה הולך לעלות להם.

      אבל אני לא יכול ללא לחשוב שהראמס יודעים מה הם עושים. חשוב להם הצלחה מיידית גם מהבחינה השיווקית. הם עברו לשוק של לוס אנג'לס ונאלצים להתחרות פתאום עם עוד קבוצה, גם כן חדשה לעיר, על אותו נתח שוק. קבוצה, דרך אגב, שגם כן יכולה להגיע רחוק השנה.
      זה המרוץ אל ליבם של האוהדים, הנוכחים והעתידיים. ואין כמו סופרבול כדי לייצר עגלה שעליה מאות אלפי אוהדים יכולים לקפוץ. ויש מנויים שנתיים למכור לאיצטדיון החדש והיקר ומרצ'נדייזינג וכו' וכו'.
      אז בטווח הרחוק זה ישתלם להם.
      יש ל"משחק" הזה כל כך הרבה רבדים.

      Reply to this comment
      • תום

        12. אוג, 2018
        14:35

        לאף אחד בלוס אנג׳לס לא אכפת מהצ׳ארג׳רס.

        Reply to this comment
  2. עידן

    12. אוג, 2018
    05:52

    רביב תודה גדולה
    הבאת סקירה ענקית
    ותודה גם לברציק

    Reply to this comment
  3. איציק

    12. אוג, 2018
    06:50

    כתיבה ברמה גבוהה. רק להקפיד על מאזן הנצחונות מימין.
    אם אתה רוצה למשוך עוד קוראים שהם לא עכברי פוטבול, תן עוד איזו מילה על האופי של הקבוצה והאוהדים שלה.
    למה הראמס עזבו את סנט לואיס, ואיך זה עבר בשקט שם?

    Reply to this comment
    • רביב פייג

      12. אוג, 2018
      07:28

      תודה. לקחתי לתשומת ליבי את עניין המאזנים. זה אכן מבלבל כשאין פורמט מדוייק ואחיד.
      יש כל כך הרבה זויות לכסות וכל כך הרבה צורות "לתקוף" את כיסוי הקבוצה. פשוט לא רציתי להכביד יותר מדי.

      Reply to this comment
  4. מנחם לס

    12. אוג, 2018
    06:52

    וואוו רביב, פריוויו כזה מדוקדק וכולל עוד לא היה לנו בפוטבול כי אנחנו אתר כדורסל ועד עתה עשינו פריוויואים לפרטי פרטים כאלה רק בכדורסל. זה שאנחנו אתר כדורסל בעיקרו זה יותר השם מכל דבר אחר. אנחנו אתר ספורט שרוב גולשיו הם אוהדי כדורסל ו-NBA בפרט, אבל אנחנו אתר שמעוניין בכל ספורט, והדיומא שלנו נישלט לחלוטין ע"י אופניים בחודש האחרון.
    פריוויו כזה הוא שווה כניסה באתרים אמריקאים המכסים פוטבול.
    אין שאלה שלרמס מגיע להיות ראשונים בסקירה, אבל העונה הקודמת אינה אינדיקציה למה שיהיה העונה.
    הרמס הופיעו בעונה שעברה כמעט כקוריוז ולקח לפחות עד אמצע העונה עבור אנשים לקחת אותה ברצינות. בתחילה כולם חשבו שזה יותר מזל משכל, אבל מזל לא יכול לשחק אתך משך עונה שלמה.
    מה שכן – הם צברו כמה וכמה נצחונות לפני שהתחילו לקחת אותם ברצינות, וכשזה קרה כבר היה מאוחר. הם סיימו עונה 5-11. זה היה הפיכה מחלטת מהעונה שלפני כשהם סיימו 12-4 ופיטרו את מאמנם ג'ף פישר.
    העונה מתחילה אופרה חדשה לחלוטין. במקום 'קוריוז' הם הפכו לקבוצה החוצפנית, ולפתע הם הפכו לקבוצה שכולם ירצו לנצח. סיאטל השתפרה מאד, והקוורטרבק של הניינרס ג'ימי גרופולו ירצה להוכיח שמשחקיו הלא יאומנים בסיום העונה הקודמת לא היו "ONE TRICK PONY" וגם הוא יבוא בשיא מוטיבציה, ומצד שני מאמן הראמס שון מקוויי שהוא ילד ממש ביחס להיסטוריית המאמנים בליגה, ה-ו-א יצטרך להוכיח שהוא לא היה "ONE TRICK PONY" ובאמת יש לו את זה. הוא בא ממשפחת פוטבול מהיום שנולד, אבל עדיין חובת ההוכחה עליו להוכיח שהוא משהו אמיתי, ולא שהוא סתם רכב על איזה גל קוסמי שמגיע פעם בדור לאיזו שהיא קבוצה.

    Reply to this comment
  5. מנחם לס

    12. אוג, 2018
    06:59

    איציק ציין זאת נכון. אני עומד על כך שמספר הניצחונות ייכתב ראשון מימין, כפי שבאנגלית הנכתבת משמאל לימין הוא ניכתב ראשון משמאל. אז אם לסן פרנציסקו היה מאזן של 14 נצחונות ו-2 הפסדים, באתר הזה כותבים 2-14. אנא שלח מסר זה לשאר כותבי הפוטבול.
    תודה

    Reply to this comment
  6. עידו גילרי

    12. אוג, 2018
    08:46

    הרבה זמן לא פתחתי עונה עם ציפיות כל כך נמוכות. יש הרבה כישרון בקארדס אבל האבדן של ברוס אריאנס הוא עצום. מה שהוא עשה במועדון בשנים שלו זה להביא ווינריות לא מוכרת למדבר. לא רואה את ווילקס נכנס לנעליים האלו במיוחד שעכשיו קיים ה-GM מושהה.
    גם המנהיגות של טי מתיו מאד תחסר. לפחות לא נצטרך לשאול את עצמנו באיזה שבוע פאלמר יגמור את העונה. אלא אם ג'וש רוזן הוא הסקנד קאמינג של טרוי אייקמן אנחנו בדרך לעונה כואבת.

    Reply to this comment
    • רביב פייג

      12. אוג, 2018
      09:48

      רוזן לא הרשים בדרבי של אמש (היום בבוקר), ההגנה שלכם, כן. אז אולי משם תבוא הישועה.

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        12. אוג, 2018
        09:50

        אסור להסיק מסקנות מפריסיזן…

        Reply to this comment
  7. עידו גילרי

    12. אוג, 2018
    08:47

    תיקון קטנטן – הבית המקורי של הראמס הוא בקליבלנד (כמו שזה של הקארדס הוא בשיקגו).

    Reply to this comment
  8. Berch

    12. אוג, 2018
    09:00

    וואו רביב איזו השקעה….
    כמו שמנחם ציין פוסט ברמה גבוהה מאד. שאפו !!

    Reply to this comment
  9. חנן

    12. אוג, 2018
    09:33

    תודה רבה! כתבה נהדרת!

    Reply to this comment
  10. פאקו

    12. אוג, 2018
    10:05

    מעולה רביב. אולי אחזור לעקוב יותר העונה.
    מקווה באמת שהניינרס יחזרו להיות רלוונטים. בתור התחלה לחזור לפלייאוף.
    מה עם קאפ? מצא איזושהי קבוצה?

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      12. אוג, 2018
      10:07

      לא. אם זה מעניין אותך אז ג'וני מנזיל זורק אינטרספשנס ב CFL.

      Reply to this comment
      • אור

        12. אוג, 2018
        10:36

        מצחיק שיש כאלו שהאמינו שהוא מסוגל לעשות קאמבק, כשלעשות דרופבק הוא לא יודע

        Reply to this comment
    • רביב פייג

      12. אוג, 2018
      10:56

      קאפ בתהליכי תביעה נגד הליגה. הוא כרגע נחשב שם אויב מס' 1. זה שגם אריק ריד הסייפטי שנהג לכרוע ברך איתו, לא מצליח למצוא קבוצה (והוא סייפטי יותר טוב ממה שקאפרניק היה ק"ב) מחזק את הטענות שלו שיש איחוד שורות נגדו.

      Reply to this comment
    • Ljos

      12. אוג, 2018
      15:39

      אם אנחנו כבר שם, כריס קלואה מצא קבוצה?
      (שם שלא הייתי מכיר אלמלא וויל וויטון)

      Reply to this comment
  11. ולדי קוגן

    12. אוג, 2018
    10:18

    הבאת פה השקעה מדהימה רביב.אני מאוד מחזיק מהראמס השנה, יש לי תחושה שהם יכולים ללכת עד הסוף. הניינרס אמורים לעשות פלייאוף אם ניקח את החצי השני של העונה האחרונה בחשבון. בסיאטל תם עידן, אבל עם האופי שלהם עוד יכולים לעשות משהו.

    Reply to this comment
  12. תומר

    12. אוג, 2018
    10:27

    פוסט מעולה! תענוג לקרוא.

    Reply to this comment
  13. אסף

    12. אוג, 2018
    10:44

    אשמח אם למישהו יש המלצה לאתר סטטיסטיקות טוב לnfl מקום שאפשר למצוא בו נתונים כמו למשל מה המאזן של קבוצות הבית בפלייאוף ב20 השנה האחרונות וכולי, תודה רבה

    Reply to this comment
  14. אסף

    12. אוג, 2018
    11:02

    תודה לכם

    Reply to this comment
  15. שמעון

    12. אוג, 2018
    14:16

    אחלה פרויו נותן קצת מושג במשהו שאני חסר מושג

    Reply to this comment
  16. גל אל-איי

    12. אוג, 2018
    19:15

    מעולה רביב. מחכה בקוצר רוח לפריוויו על הברונקוס

    Reply to this comment
  17. 7even

    12. אוג, 2018
    23:25

    הראמס לקחו אחלה קבוצה והוסיפה אליה הורסי חדר הלבשה. טעות קשה לקבוצה צעירה ומבטיחה

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *