סיכום ערב חמישי ומעט הכנה לשישי

לוגו אליפות אירופה לאתלטיקה בברלין 2018

צפוי ערב מרתק עם כמה תחרויות "משפחתיות", הכרעות בקרב 7, נסיון לקבוע הישג יוצא דופן ב-400 וארבע מאות משוכות וכמובן גמר המשולשת לנשים בהשתתפות חנה מיננקו, אך לפני כן, נחזור קצת לאירועי אמש.

נתחיל עם דימה קרויטר, הקופץ הישראלי בן ה-26. קרויטר, חניכו של אנטולי שפרן, קבע את תוצאת הקריטריון הנדרשת להשתתפות באליפות אירופה (2.26), זמן קצר, יחסית, לפני האליפות. התוצאה הנדרשת לעלות לגמר הקפיצה לגובה היתה 2.27. קרויטר הצליח לעבור 2.21 בנסיון שלישי ולא עבר את הגובה הבא, 2.25 (בדיעבד, אילו היה עובר בנסיון השני 2.21, היה עולה לגמר). דימה קופץ צעיר, שנאבק בהרבה פציעות לאורך השנים. נאחל לו הרבה הצלחה לקראת התחרויות הגדולות בשנתיים הקרובות ובכלל.

שני אלופי עולם, קארסטן ורהולם הנורבגי ורמיל גולייב מטורקיה, הגיעו אמש נחושים כדי להוסיף גם את התואר האירופי. שניהם עשו זאת בהצלחה רבה, תוך כדי קביעת שיאים אישיים. ורהולם, שהתחיל את דרכו כלוחם קרב-10 (כך נהוג לכנות את האתלטים שמשתתפים במקצוע), נדרש לשפר את שיאו במאית אחת (כמובן שזהו גם השיא הלאומי של ארצו) כדי להקדים את יאסמני קופלו הטורקי (יליד קובה). ורהולם קבע 47.64 וקופלו 47.81 (שיא אישי ולאומי, גם כן). תומאס באר האירי הגיע שלישי עם 48.31.
שני אתלטים שיורדים מתחת ל-48 שניות (מעין "גבול" בין רמה עולמית גבוהה לגבוהה מאוד), אינו שכיח כל כך באליפות אירופה.

רמיל גולייב נראה מאוד נינוח בחצי גמר ה-200 שלשום ובגמר הוא העלה הילוך וקבע שיא אליפות (ושיא אישי ולאומי, תוך כדי) של 19.76, תוצאה שרחוקה ארבע מאיות בלבד משיאו היבשתי של האצן האיטלקי הגדול, פייטרו מנאה (שהלך לעולמו בטרם עת לפני כחמש שנים). מנאה עשה זאת במקסיקו סיטי, בגובה מעל לאלפיים מטר מעל פני הים, בתנאים שמעניקים יתרון לספרינטרים וקופצים (כיום כבר נוטים להימנע מתחרויות בתנאים אלה). שני האצנים הבאים אחרי גולייב קבעו תוצאה זהה של 20.04. הפוטו פיניש הכריע כי במספר אלפיות שנייה נתנאל מיצ'ל-בלייק הבריטי הקדים אלכס וילסון השוייצי (לאחרון זהו שיא אישי ולאומי).

אלופת עולם (ואולימפית) נוספת, שקיוותה לשמור גם על התואר האירופי שלה בקפיצה במוט מלפני שנתיים היא יקטריני סטפאנידי היווניה. היא קפצה ל-4.85 והקדימה בחמישה ס"מ את בת ארצה, קיריאקופולו ניקולטה. שלישית סיימה הולי ברדשאו עם 4.75. שלוש קופצות יווניות נטלו חלק בגמר, מה שמהווה כמובן תעודת כבוד למדינה, שסבלה הרבה מאוד משרפות נוראיות בקיץ.

גמר הטלת הכידון לגברים הפגיש שלושה אתלטים גרמנים, שהטילו מעל ל-90 מטר (ע"ע משמעות הירידה מ-48 שניות ב-400 משוכות). שניים מהם, האלוף האולימפי תומס רוהלר ואנדראס הופמן, סיימו עם הזהב והכסף בהתאמה (89.47 ו-87.60, בהתאמה). שלישי סיים מאגנוס קירט האסטוני עם 85.96.

מאהידין מקיסי בן עבד הצרפתי, רץ המכשולים הטוב ביותר באירופה בדור האחרון, הגיע כפייבוריט ברור לגמר 3,000 מכשולים ובריצה טקטית טובה מבחינתו, הגיע ראשון בתוצאה של 8:31.36. אחריו הגיעו בהתאמה פרננדו קארו הספרדי ויוהאנס צ'יאפינלי האיטלקי (שני האחרונים רצו בצורה מאוד אמיצה ולמעשה "פירקו" את דבוקת הרצים, שהיתה יחדיו).

הערב ננעל עם תחרות גמר ה-100 משוכות לנשים. בדיוק בשעת הגמר, אפשר היה להיזכר שהתחרות נערכת באירופה, כאשר החל לרדת גשם, שהוא לא בדיוק המצב האידיאלי עבור המשוכניות. אלווירה הרמן הבלארוסית זכתה בזהב הראשון עבור ארצה באליפות הזאת, כשקבעה 12.67 והקדימה שתי גרמניות: פמלה דוטקייביץ' וסידני רולדר. בת ארצה של הרמן, אלינה טאלאי, בעלת התוצאה הטובה ביותר ביבשת השנה, הגיעה פצועה לגמר (לאחר חצי הגמר, שנערך כשעתיים קודם) ולא סיימה את הריצה.

תחרויות יום שישי

נתחיל עם האתלטיות הישראליות. בשעה 13:25 (רובכם יקראו את זה כבר אחרי סיום הריצה), יתקיימו מוקדמות ה-3,000 מכשולים לנשים. אדווה כהן בת ה-22, תרוץ במקצה השני. כהן, חניכתו של רומן פרדמן, הינה בעלת שיא אישי של 9:48.48, שנקבע השנה בעיר מינסק. האתלטית המוכשרת הזאת, לומדת במכללת "איובה סנטרל" בארה"ב, והיא התקדמה הרבה שנה גם במרחקים קצרים יותר כמו 800 ו-1,500. לא יהיה פשוט לעלות לגמר (חמש הראשונות יעלו מכל מקצה בנוסף לחמש הרצות בעלות התוצאה הטובה ביותר, 15 בסה"כ), אך בהנחה שאדווה תרוץ בקצב שיאה האישי, זה יהיה בטווח יכולתה. הרבה הצלחה לאדווה!

בשעה 21:07 יחל גמר הקפיצה המשולשת לנשים. חנה מיננקו, אתלטית עתירת נסיון במעמדים האלה, תהיה חלק משדה די שווה בסיכויי המשתתפות בו להגיע אל הפודיום. לעניות דעתי, נראה גמר עם הרבה מאוד שינויים במקומות הראשונים ונקווה שבסופו חנה תמצא את עצמה גבוה ככל האפשר.

גמר קפיצה לגובה, נשים, 20:22מאריה לסיטסקנה הרוסיה (שמתחרה כאתלטית נייטרלית) פייבוריטית ברורה לניצחון. אלופת העלם הכפולה עברה השנה 2.04 וניצחה בהרבה מאוד תחרויות מהסבב המסחרי (ליגת היהלום וכו'). מירלה דמירבה הבולגריה היא היחידה, מלבד לסינטסקנה, שעברה שני מטרים השנה. אתלטיות מאוד חזקות נוספות הן מורגן לייק מבריטניה, יוליה לבצ'נקו מאוקראינה ומארי-לורנס יונגפלייש הגרמניה.

גמר הטלת כידון, נשים, 21:25כריסטין הוסונג הגרמניה שיפרה את שיאה האישי בתחרות המוקדמות (לא הדבר הנפוץ ביותר ולא בהכרח מעיד על הצפוי בגמר) ל-67.29. טטיאנה חאלאדוביץ' הביילורוסית וניקולה אוגרודניקובה הצ'כית ייאבקו איתה על הפודיום.

גמר 400 משוכות, נשים, 21:50 – עושה רושם של גמר פתוח לחלוטין. לאה שפרונגר משוויץ הינה בעלת התוצאה הטובה ביותר בשדה השנה (54.79 השנה שיא אישי של 54.29). שפרונגר גם אצנית מאוד מהירה להקפה אחת ללא משוכות (שיא אישי מתחת לחמישים ואחת שניות) ותקווה שמהירותה תספיק לה אל מולשדה באמת פתוח ומאוזן.

גמר 400 מטר, גברים, 22:05 – אחד מרגעי השיא של הערב. מספר אצנים חזקים מאוד יעמדו בדרכו של קארסטו וארהלום הנורבגי בדרך להשלמת דאבל יוצא דופן ב-400 משוכות ומרחק ללא המשוכות. מאתיו האדסון-סמית הבריטי הוא בעל הזמן מהיר ביותר השנה בשדה (44.63). לצידו ירוצו גם האחים התאומים, קווין וג'ונתן בורלה מבלגיה (הראשון היה אלוף אירופה במקצוע לפני 8 שנים). אוסקר הוסיוס הספרדי ולוקה יאנזיץ' הסלובני מועמדים בכירים לפודיום, אף הם.

גמר 800 נשים, 22:20 – גמר מאוד פתוח, גם כן. 3 רצות בריטיות יקחו חלק בריצה, לצד שתי אוקראיניות, רצה פולניה, שבדית, שווייצית וצרפתיה. האחרונה, רנל לאמוט, היא בעלת התוצאה הטובה ביותר השנה (1:58.83).

גמר 110 משוכות, גברים, 22:35 – עוד לפני כן, ב-20:10, יתקיימו שלושת חצאי הגמר. סרגיי שובנקוב הרוסי הוא בעלת תוצאת השנה בעולם במקצוע, 12.92, ואתלט מלהיב (אלוף העולם ב-2015) באחד המקצועות הבודדים שארצו לא הצטיינה בו במשך השנים (בקרב הגברים), גם בתקופת בריה"מ. שובנקוב הוא הפייבוריט הברור, אך דרכו לפודיום לא תהיה קלה כי המקצוע מאופיין לא מעט בהיתקלויות שונות עם המשוכות.

גמר 1,500, גברים, 22:50 – מהתחרויות המרתקות באליפות. בגמר יקחו חלק שלושת האחים הנורבגים לבית אינגרבריגטסן, הנריק, פיליפ ויאקוב (מהגדול לקטן, כשהצעיר עוד לא בן 18). לפני כחודש, בתחרות הדיימונד ליג במונאקו, פיליפ קבע 3:30.01 ויאקוב בן ה-17 הגיע ב-3:31.18, שיא עולם לגילו. שלושת האחים ישתתפו גם בתחרות ל-5,000 מטר.
לצידם ירוצו הערב רצים מצטיינים נוספים כמו כריס אוהארה, ג'ייק וייטמן, צ'רלי דאוול גרייס (שלושה בריטים), מארסין לבנדובסקי הפולני ועוד. קשה מאוד לחזות את השתלשלות האירועים בריצה. לא אחת, האליפויות הגדולות מאופיינות בריצה "טקטית", שנפתחת בקצב איטי, ומתגברת משמעותית לקראת סופה. ייתכו שנראה מישהו שירצה "לנער" את השדה כבר בהתחלה. כך או אחרת, הנאה מובטחת.

800 מטר, נשים (סיום קרב 7) , 21:20 – אפרט יותר על התחרות מחר, לאחר סיומה. לאחר 5 מקצועות, כשנותרו רק הטלת הכידון ו-800 המטר, קאתרינה ג'ונסון – תומפסון הבריטית (5083 נקודות) מובילה על האלופה האולימפית ואלופת העולם, נפיסאתו תיאם הבלגית (4970 נקודות) ובמקום השלישי נמצאת איבונה דאדיץ' האוסטרית (4805 נקודות). המיקום עדיין יכול להשתנות, כיוון שתיאם מטילה את הכידון טוב יותר משמעותית מג'ונסון תומפסון. שתי האתלטיות הראשונות מצטיינות גם בקפיצה לגובה (תוצאותיהן הטובות ביותר הן ברמה עולמית), אך הבלגית קפצה ביום הראשון 10 ס"מ פחות משיאה והבריטית רצה מאתיים בתוצאה מעולה (22.89) כדי לעלות למקום הראשון, ששמרה עליו גם לאחר תחרויות הקפיצה לרוחק בבוקר.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. תודה על הסקירה הממצה.
    איך, לדעתך, ניתן להסביר את התוצאה של יאקוב אינגרבריגטסן בן ה-17 ב-1500 מ'?
    עד עתה ראינו לפעמים תוצאות דומות אצל אפריקאים צעירים בלבד.

    1. אמנון, שאלה מאוד טובה. ממני תקבל כנראה תשובה מאוד חלקית. חסר לי הידע הנדרש.
      ראשית, תוצאות כאלה בגיל כזה צעיר דורשות כשרון יוצא דופן וגנטיקה מתאימה. בהתחשב בתוצאותיו של שני אחיו הבוגרים, הגנטיקה שלו לא רעה…
      עוד היבט שכדאי להתייחס אליו הוא מושג שלמדתי ממאמריו הנפלאים של נחשון שוחט, שפורסמו באתר "מועדון ארוחת הבוקר" וב"דה באזר". נחשון השתמש שם בביטוי "המחשת ההיתכנות" כאחד ההסברים להצלחת האתלטים ממזרח אפריקה (וגם כמדומני, אתלטים נוספים, כמו הרצים הניו-זילנדים הגדולים שהתאמנו תחת הדרכתו של ארתור לידיאר בשנות השישים). במה הדברים אמורים? כאשר האתלט רואה את חבריו שמתאמנים איתו, מגיעים להישגים כאלה, אמונתו העצמית והמוטיבציה שלו מתחזקות והישגיו עשויים להשתפר.
      כנראה שאין המחשה חזקה יותר מלראות את אחיך הבוגרים, שמתאמנים עם אביהם, מגיעים לתוצאות כאלה…

      אינני מכיר את אימוניהם של האחים אינגרבריגטסן, אבל סביר להניח שהם מתאמנים כמו הרצים המצטיינים ממזרח אפריקה. קילומטראז' מאוד גבוה, לא מעט אימוני אינטרוואלים, על סוגיהם השונים וכמובן הקפדה על אורח חיים של תזונה ושינה נכונות.
      מושג נוסף שלמדתי מתוך הקריאה במאמריו של נחשון הוא "הכשרון להתאמן קשה". גם זה משהו שמאפיין כנראה את האחים הנורבגים.

      בקרב הרצים ממזרח אפריקה, קביעת תוצאות ברמה גבוהה מאוד בגילי נוער אכן נפוצה יותר. מסיבות שונות, לא תמיד קיימת המשכיות לכך ככל שהאתלט מתבגר. שני רצים מפורסמים בארה"ב הצטיינו אף הם בריצות הבינוניות בגילי הנוער: ג'ים ראיין בשנות ה-60 ואלן ווב, בתחילתו של העשור הקודם. שניהם ירדו מארבע דקות במייל עוד בהיותם תלמידי תיכון. באופן מאוד יחסי, שניהם לא התקדמו רבות אח"כ. ראיין אמנם זכה במדליית הכסף במקסיקו 68 (שני לקיפצ'וגה קיינו הנלא) ולא התקדם אח"כ. ווב מחזיק עד היום בשיא המייל של ארה"ב, תוצאה נפלאה של 3:46.91, אך ברמת התחרויות הבין-לאומיות הוא לא התקדם רבות, ביחס לציפיות שהיו ממנו, לאור הישגיו בגילי הנוער.

      אין בכך כדי לחזות את העתיד של יאקוב אינגרבריגטסן. ייתכן מאוד שצפוי לו עתיד מזהיר (ואמח מאוד לכך), אבל פשוט קשה מאוד לחזות את הדברים הללו.

  2. וואללה נהניתי מהטורקי הזה רמיל גולייב. שמו נשמע מזרח אירופאי או בולגרי והוא גם לא נראה 'טורקי'. האם אני צודק? מהגר? בן למהגרים? בהרמת משקולות לטורקים תמיד היו בולגרים באולימפיאדה.

    1. הוא אזרי, שבחר להתחרות תחת הדגל הטורקי, החל מ-2011 (אלה גם עמים קרובים). לטענתו, הטורקים תמכו בו כלכלית הרבה יותר מהאזרים.
      הוא עצמו נמצא הרבה ברוסיה, שם הוא מתאמן עם מאמן רוסי.

  3. נפלא אלכס. אתה ממש נותן לנו תדריך עומק שהופך את הצפיה למשהו אחר.
    וכל הכבוד לאדווה

  4. נפלא שהצטרפת אלכס ואני שמח שנוכל לקרוא את הכתובות שלך. כ"כ חסרים לנו קולות מקצועיים בעברית של ענפי האתלטיקה.

    האם תוכל להרחיב קצת על המסלול של אדוה כהן? איך הגיעה לענף כ"כ לא נפוץ בספורט הישראלי ומה הפוטנציאל שלה קדימה?

    1. תודה רבה.
      ככל הידוע לי, מתוך מעקב אחרי פרסומי איגוד האתלטיקה, אדווה מייצגת בארץ את מועדון "לידר" ירושלים. זוהי אגודה שמורכבת משני מועדונים שהתאחדו, עירוני ירושלים ונתניה. אגודה גדולה עם הרבה אתלטים מצטיינים. אם אינני טועה, אביה של אדווה הוא מאמן בעצמו וגם שופט באיגוד האתלטיקה. סביר להניח שהיה לו חלק רב בהבאתה לענף.
      אדווה החלה להשתתף בתחרויות בגילים הצעירים ולהשתפר בהדרגה. לקראת תום העונה שעברה (2017), החלה גם לשפר את השיא הישראלי ב-3,000 מכשולים (עד שיפורו עמד על 10:41.56 והיה שייך לאירינה ויינגרטן, שקבעה אותו בשנת 2005). העונה, עם מעברה ללימודים בארה"ב, היא המשיכה להשתפר וקבעה שיאים אישיים מאוד מרשימים בשמונה מאות מטר וב-1,500 (4:15 ו-2:07), מה שמעיד על פוטנציאל המהירות שלה וסבולת המהירות.
      מאמנה של אדווה הוא רומן פרדמן מירושלים. מאמן ותיק ומצטיין, שתחת הדרכתו מתאמן גם האצן מספר 2 של ישראל כיום (אחרי דונלנד סנפורד), ערן סיבוני, שקבע לא מזמן שיא אישי של 47.33 שניות.
      אצרף קישור לאתר איגוד האתלטיקה הישראלי לטבלת התוצאות הטובות ביותר של המקצוע. כך אפשר להיווכח בדרמטיות של הישגי אדווה במקצוע.
      http://www.iaa.co.il/iaa/news/11619

  5. בצהריים התקיימו מוקדמות ה 4×400 ובערב גמר היחידים באותו מרחק, וזו ריצה שמצריכה זמן התאוששות ממושך, לא כן?
    מעניין אם תהיה לזה השפעה על התוצאות בגמר.

  6. ישנן שתי קבוצות פייסבוק, שבהן כותבים הרבה דברים מאוד מעניינים על האתלטיקה בארץ ובחו"ל, "אתלטיקה עכשיו" ו"אתלטיקה מלכת הספורט". אין לי חשבון פייסבוק אבל לעתים יכול לקרוא חלק מהפרסומים שם, כי מדובר בקבוצות ציבוריות. כותבים שם אנשי מקצוע רבים, אוהבי הענף ואתלטים. מומלץ מאוד.

  7. אדיר אלכס. ממש סקירות מעולות. אני שמח מאד שהתחלת לכתוב, אחרי שנים של תגובות מאד מקצועיות ומעשירות.

    ריצה חכמה מאד של אדוה. ממש יוצא מן הכלל, וגם קריטריון אולימפי.

    1. תודה רבה, נחשון!
      נזכרתי במהלך הריצה של אדווה בריצתו של איתי מגידי במוקדמות אליפות אירופה ב-2006. גם הוא רץ בביטחון ובצורה כל כך חכמה אז.

  8. שאלה שמתאימה למקום הזה בדיוק – מישהו יודע מה ה Vertical של אתלט מוביל בקפיצה לגובה? כלומר, האם שחקני האן בי איי יכלו פוטנציאלית להיות מתחרי טופ במקצוע הזה?

    1. אני בטוח שהוורטיקל של כמה שחקני NBA הוא לא פחות טוב – ואולי טוב יותר – מכמה קופצי גובה מהטובים. אבל אז חייבים ללמוד את כל הטכניקה של הקפ]יצה שזאת תורה אחרת לחלוטין. אני גם לא בטוח שקופץ לגובה יכול לנתר למקסימום גובה הוורטיקל כי חייבים לנתר עם מרכז הכובד בזווית שהיא לא ישרה לקרקע, ואז הכל משתנה

    2. ביל ראסל הצעיר היה מדורג שביעי בעולם בקפיצה לגובה בשנת 1956 (לפני שפוסברי שינה המקצוע). גם ווילט הצטיין בקפיצה לגובה. שניהם היו אתלטים מצוינים באופן כללי, רצו 400מ' ב49 שניות (ראסל, ווילט אפילו קצת מהר יותר).

      לדוגמה אקטואלית יותר ראה סיפורו של דונאלד תומאס. תומאס, יליד באהמה היה שחקן כדורסל בינוני במכללת לינדנווד במיזורי. התערבות אקראית עם חבר קופץ לגובה גרמה לו לנסות המקצוע לראשונה בינואר 2006. בקיץ 2007 הוא ניצח את שטפן הולם השוודי האגדי באוסאקה והיה לאלוף העולם. (הסיפור מובא בספרו המומלץ מאד של דייויד אפשטיין, The Sport Gene. אפשר גם פשוט לעשות חיפוש גוגל לשם שלו).

      רבים מכוכבי האן.בי.איי, אן.אף.אל (עוד יותר) הם אתלטים מעולים, אילו התמקדו באתלטיקה חלקם היו מגיעים לרמה עולמית גבוהה. באן אף אל גם שיחקו שיאני עולם ומדליסטים אולימפיים.

    3. אחד משחקני הלייקרס בשנות ה 80 הוזמן לנבחרת האולימפית האמריקאית, או תומפסון או ביירון סקוט (?)

    4. תודה לכולכם, אולי מישהו עם יכולת וזמן פה ירים את הכפפה מתישהו ויכין מאמר על אתלטים שעשו קרוסאובר בין ענפים שונים כמו בסיפור ששוחט תיאר

  9. חנה מיננקו סיימה את הגמר במקום החמישי עם 14.37 מטר. תוצאה שהושגה בנסיונה הראשון בתחרות. עם הפנים קדימה לאליפות העולם בשנה הבאה. תודה לחנה ההופעה הטובה.
    פראסקבי פאפאחריסטו היווניה ניצחה בתחרות עם 14.60, וזיכתה את ארצה בזהב השלישי בתחרות.

    1. ראיתי את חנה בשנה שעברה באליפות העולם בתצוגה מעוררת הערכה כשהצליחה לסיים במקום הרביעי לאחר שחזרה מפציעה ממש לפני התחרות ולא הצליחה להציג את היכולת שהגיעה אליה בשנתיים שלפני (אם אני לא טועה, שברה 3 פעמים את שיאה האישי).

      עם זאת, ציפיתי שהשנה תצליח לחזור לרמה שמאפשרת לה להיות מועמדת בכירה למדליה בכל תחרות, אך כנראה שסאגת המאמנים שהיא חוותה בעונה האחרונה עשתה את שלה. מקווה שלקראת העונה והבאה והעונה האולימפית שלאחריה נראה אותה חוזרת לכושר השיא שלה מפעם.

  10. ובינתיים ב 1500מ׳ גברים שלושת האחרים נתנו ריצה יפה מאוד ולאט לאט שני הגדולים נשרו והצעיר לקח את הזהב!
    רק בן 17 הבחור

להגיב על עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס לבטל

סגירת תפריט