פרויקט אגדות כדורסל II: ראג'ון רונדו – פלאפל בטעם של פעם / אסי שלם

בס"ד

פרוייקט אגדות II – ראג'ון רונדו. פלאפל בטעם של פעם / אסי שלם

"פעם לפלאפל היה טעם של פלאפל". אבא שלי היה אומר לי כשהיינו הולכים לאכול את המאכל הלאומי.

אבא התכוון לפלאפל ברחוב רבי עקיבא 38 של יושקו השכן. בבני ברק של שנות ה90' לא היו כמעט מסעדות בשר בגלל בעיות כשרות, ובכל 100 מ' ברחוב רבי עקיבא היתה חנות פלאפל.

ליושקו, שגר 3 קומות מתחתי, היתה חנות פלאפל בבניין ליד. בכל פעם שעברנו ליד חנות הפלאפל שלו הריח היה משגע אותך והיית חייב לקנות מנה.

בכל שנה, כשהחל החופש גדול, קיוויתי לעבוד אצל יושקו לעשות כמה לירות וגם לאכול כמה מנות על הדרך. שנה אחת, כשהייתי בן 15 לערך, אבא שלי סוף סוף הסכים לדבר איתו והוא השתכנע.

אימא של יושקו היתה מבוגרת ולא יכלה לרדת במדרגות לחנות. ויושקו ביקש מאחי וממני שנעבוד בחנות.

כשהגיע היום המיועד יושקו הגיע והסביר לי איך מכינים קציצות פלאפל בכף העגולה ומוזגים אותה לשמן הרותח. אחר כך היית צריך לערבב עם המרית הגדולה וכשהקציצות היו מקבלות את הצבע הנכון, זה היה הזמן להוציא ולשים בקערת האלומיניום.

"עכשיו שמתי קציצות בשמן, תשגיח עליהן עד שאני חוזר" אמר ויצא.

שיחקתי קצת עם הקציצות במרית שהיתה בידי ופתאום הגיע חבר. באותה שנה מייקל ג'ורדן היה בבייסבול והחלו על שמועות החזרה מפרישה וחבר שעבר ליד החנות החל לדבר איתי. כמובן ששקענו בשיחה על מייקל ומהון להון יושקו חזר. כשראה את כל הקציצות השרופות אמר לי: "מחר תגיד לאחיך שיבוא".

זה היה יומי האחרון כמוכר פלאפל, אבל את הטעם של הקציצות של יושקו אני זוכר עד היום.

ראג'ון רונדו כנראה ולא אכל פלאפל מימיו, אבל הוא בהחלט מהרכזים עם הטעם של פעם. אומנות המסירה היתה נפוצה מאוד אצל פוינט גארדים רבים בשנות ה- 90'. מג'יק, סטוקטון, ואחריהם סטיב נאש וג'ייסון קיד, ידעו לעשות קסמים ולמצוא את האחרים לסלים קלים. עם התפתחות המשחק למהיר יותר וזריקות מטווח ארוך יותר, השחקנים שהתמחו בעיקר במסירה החלו להיעלם מן העולם.

במקומם צצו קלעי- על ש"בנוסף" יודעים גם לשחק כרכזים. אייברסונים שהפכו לווסטברוקים, הארדנים וקארים. ארז אדלשטיין היה נותן בהם סימנים: שחקני אחד וחצי.

שימו לב להבדלים בין רונדו לקארי. מתוך NBASTAT.

רכזים מהסוג של רונדו כמעט ולא בנמצא היום, זה הזמן להיזכר בערגה באחד מאלה שלימדו אותנו על אומנות המסירה.

מה מיוחד בו?

מעבר לתכונת ה"עיניים בגב" שיש לרכזים הגדולים באמת, כפות ידיים גדולות במיוחד היו סימן ההיכר של רונדו.

לא יודע כמה מכם זכו לראות את ג'ון סטוקטון. הרכז המופלא של הג'אז בשנות ה90' לא היה גבוה: 1.85 מ'. גובה סטנדרטי לרכז בשנים האלה.

סטוק היה בעל כפות הידיים גדולות שסייעו לו במסירות יד אחת מדויקות להפליא לשחקן שחב את הקריירה שלו לסטוק: קארל מלון או בכינויו "הדוור".

שברירי שניה הם ההבדל בין שחקנים גדולים לבינוניים במשחק הכדורסל. כדי לחסוך את הזמן שבין קבלת ההחלטה של רכז לביצוע מסירה בפועל יש למסור במהירות המקסימלית. אם פעם המסירה הנפוצה היתה מסירת חזה (chest pass), המסירה שהפכה להיות חשובה ביותר לרכז היא מסירת ההקפצה. אני לא מתכוון למסירה דרך הרצפה (2/3 או bounce pass). אני מתכוון למסירה מכדרור. הזמן שהשחקן חוסך במסירה מכדרור לעומת התפיסה והמסירה בשתי ידיים הוא הבדל עצום של שברירי שניה שהם ההבדל בין דאנק לאיבוד. סטוקטון היה מוסר נפלא ביד אחת תוך כדי כדרור וזה בזכות כפות ידיים גדולות במיוחד.

בנוסף, מסירות צידיות ומאחרי הגב הרבה יותר קטלניות כאשר יש זרוע ומנוף לבצע את המסירות לרדיוס גדול ורחב יותר.

ונחזור לרונדו. ראג'ון שלנו זהה בגובה לסטוקטון, אבל מוטת הידיים שלו היא כשל שחקן 2.06 מ' וגודל כף היד הוא 24 סנטימטר!!! כלומר, יש לו נתוני ידיים של שחקן בגודל של יאו מינג!! היתרון העצום הזה הופך אותו למוסר-על. מצרך נדיר בקבוצה עמוסת אגואים שכולם מאוד רוצים את הכדור.

יכולים לצפות בסרטון של ESPN ולהתרשם.

גם זריזות ידיים נפלאה יש לקוסם הקטן, וההגנה שלו תמיד היתה מרשימה. שימו לב לשימוש בכף היד הענקית לגנוב את הכדור תוך כדי נפילה וסיומת אחד על אחד נהדרת.

היסטוריה:

רונדו יצא מקנטאקי אחרי שנתיים לדראפט 2006 ונבחר "רק" במקום ה-21 ע"י פניקס סאנס. הוא נשלח יחד עם בראיין גראנט לבוסטון תמורת בחירת דראפט שהפכה בהמשך לרודי פרננדס. אין ספק שבוסטון קלעו בול.

שחקנים בולטים שנבחרו לפניו היו: סופרמן האוורד (מקום 1), אל ג'פרסון (3), ג'וש סמית' (4), רודי גיי (5) וגלן דייויס (11).

הבינוניים מאותו דראפט היו: שון לוינגסטון (2), סבסטיאן טלפייר (6) וג'ורדן פארמר (20).

בדיעבד, היום הוא היה מדורג גבוה יותר ברשימה הזו.

תארים:

מעבר לאליפות הנפלאה ב2007-8, ממוצעי האסיסטים שלו מרשימים. גם חטיפות הן לחם חוקו של רונדו והוא נחשב לשומר עקשן במיוחד בסגנון כריס פול, גם אם האחרון נחשב ליותר פיזי וחזק ממנו. רונדו הוא עקשן וחוצפן לא קטן וחותר תמיד למגע.

פול פירס, שחקן הבוסטון סלטיקס מודל 2006, היה מתוסכל מאוד. הדבר היחידי שדומה לשחקן ששיחק באותה קבוצה היה אנטואן ווקר. הקבוצה היתה חלשה מאוד, והזדמנות לתואר נראתה קלושה.

בוסטון נדרסה בפלייאוף 2001-2 ע"י הנטס המצוינת של קיד-קארטר. מאז, ירידה עקבית לחצי גמר מזרח, סיבוב ראשון ועד להדחה רצופה מהפלייאוף משך שתי עונות. ואז רונדו נבחר.

רונדו מתחיל לשחק בבוסטון בעונת 2006-7. בשנה הראשונה של רונדו, הקבוצה לא עולה לפלייאוף ומסיימת עם מאזן שלילי.

ואז הגיע קיץ 2007. ריי אלן וקווין גארנט מגיעים, ויחד עם פירס שרק המתין להתפוצץ, יוצרים שלישיית סקוררים אדירה.

קנדריק פרקינס היה על תקן חוטב העצים ומשרתם של שלושת האדונים, וכל מה שנשאר להשלים חמישייה מעולה כזו היה בסך הכל מלצר חביב שיחלק ביניהם את הכדור.

פרקינס ורונדו. השלימו חמישייה מופלאה

מרוקי שמקבל 20 דק' למשחק מהספסל, רונדו מוזנק לחמישייה ומתגלה ברוב תפארתו. אסיסטים לכל עבר שמנוצלים להטבעות של גארנט, שלשות של ריי אלן וחיתוכים נבונים של פירס.

העונה המדהימה הזו נגמרת בא-ל-י-פ-ו-ת!! לעומת השלישייה הגדולה ורווית הניסיון, רונדו עדיין היה סייח צעיר. הדבר הזכור לי ביותר היה אקורד הסיום של הפלייאוף. שאגת הניצחון של "KG:"anything is possible שהצליחה להוריד כמה דמעות גם מבן של פולנייה כמוני.

זה הזכיר לי איך פעם עשיתי מנוי למפעל הפיס ואחרי שבועיים זכיתי ב-3000 ₪.

רגע רגע, אל תמהרו לבקש תרומות!!! במשך חמש השנים שלאחר מכן לא זכיתי בכלום. אשתי עד היום מסתלבטת עלי שהם עושים את התרגיל הזה לכל מנוי חדש.

בוסטון אלופה וכולם מרוצים. רונדו מקבל החלטות, אלן ופירס קולעים וגארנט דומיננטי בשני צדדי המגרש. אבל כנראה שהפרס הגדול הגיע לרונדו מוקדם מדי בקריירה.

השלד מחזיק כמה עונות של הגעה לשלבים המאוחרים של הפלייאוף. גמר והפסד ללייקרס, ב- 2009-10, אז מתחילה הזריחה של הלברונים במיאמי. איינג' מבין שהסגל הנוכחי לא מספיק וריי אלן נוטש למיאמי השנואה.

רונדו נפצע בעונת 2012-13, וכשהוא חוזר לעונה הבאה הוא מוצא את עצמו גם ללא גארנט ופירס שעוברים לברוקלין.

הקריירה שלו מאבדת כיוון והוא מוצא את עצמו בעונה שאחרי בדאלאס. חמישייה עם המון פוטנציאל עם מונטה אליס בקו האחורי, נוביצקי, צ'נדלר פארסונס וטייסון צ'אנדלר בקו הקדמי, וכמובן ריק קרלייל על הקווים.

החיבור כושל ומגיע לפיצוץ. רונדו יורה כמה מילים לקרלייל שלא נשאר חייב. למרות שקרלייל טען cvnal שהדברים נאמרו ב'עידנא דריתחא', כנראה שרונדו הלך רחוק מדי. קיובן נותן גב למאמן שלו, ורונדו נשלח לסקרמנטו בעונה שאחרי.

בסקרמנטו, רונדו חובר לדמארקוס קאזינס ומשחזר את ממוצע העונה הגבוה ביותר שלו באסיסטים- 11.7 למשחק.

גם כספי לא יכול להושיע ורונדו שוב מוצא את עצמו בבית בזמן הפלייאוף. הנדידה ממשיכה ורונדו עובר לשיקגו. שם הוא חובר לשני אולסטארים: אחד בעליה (ג'ימי באטלר) ואחד בירידה (ווייד). ה-בעייה של הקו האחורי הזה היא הקליעה מבחוץ. באטלר וD-WADE  הם שחקנים שאוהבים לשים כדור על הרצפה ורונדו, בעצמו לא קלעי גדול, לא מצליח ליצור איתם איום רציף מבחוץ. הקבוצה נכשלת בפלייאוף בסיבוב הראשון מול האקסית הירוקה.

רונדו שוב מוצא בית חדש, הפעם בניו אורלינס. קאזינס ודייויס יוצרים קו אחורי מעולה, ולצד ג'רו הולידי רונדו שוב מוצא עצמו מוקף בסקוררים שמוציאים לפועל את המסירות שלו במגרש.

סוויפ מפתיע מאוד על פורטלנד והתרסקות צפויה מול האלופה הצהובה, מציגה עתיד מבטיח לפליקנס.

אבל בניגוד לסיום החיובי בניו אורלינס, רונדו מוצא את עצמו דווקא בלייקרס. שילוב מעניין ויוצא דופן עם השחקן הגדול ביותר בתקופתו ואויבו הגדול: לברון ג'יימס.

מבעס לכתוב על רונדו ולהגיע איכשהו ללברון אבל חייב להתייחס בכמה מילים לקיץ 2018.

ההיגיון בבניית הלייקרס הוא תעלומה גדולה? האם מג'יק, גאון כדורסל כשחקן, הולך לקחת את הכוחות הקיימים ולהפיק מהם קבוצת כדורסל שתגיע לתואר? ואולי, ישנה הבנה שבעונה הקרובה ינסו לנצל את "קרנבל לברון" לחימום הליגה לקראת הקיץ הבא, לכן מביאים כעת מכל הבא ליד ובקיץ ינסו להביא את קאווי ליאונרד.

הקבוצה הנוכחית, אם נחזור להקשר רונדו, חסרת איזון. רונדו רכז, קלעי -נניח קוזמה, בעמדה 3 ישחק אינגרם, לברון בפוינט פורוורד (ירכז את המשחק מעמדה 4) וסנטר שישלים את המשוואה (מגי או אחר). קבוצה כזו שונה לגמרי מהקבוצות שהיכרנו מלברון.

במיאמי, הרכז היה בעצם קלעי נוסף ולא דומיננטי- נוריס קול או צ'לאמרס. הגבוהים כמו בוש ידעו לצלוף מרחוק ולרווח.

בקליבלנד, זה היה קיירי- דומיננטי מאוד, בעיקר בדקות שלברון היה על הספסל, ומשחק כקלעי ויוצר שני אחרי מהלכי המלך. לאחר עזיבתו נוסו אייזיה תומאס, ג'ורג' היל וקלארקסון, שחקנים שהקליעה די דומיננטית אצלם. לאב וצ'נינג פריי היו הגבוהים שמפגיזים מרחוק.

נחזור ללייקרס. איך ישחק רונדו, שתרומתו כקלעי זניחה מאוד, ליד לברון? איך תראה התחרות בינו לבין לונזו בול? שחקן שקליעה אינה הדומיננטיות שלו? כלומר, תצטרך להיבנות תכנית משחק שונה ממה שהיכרנו, לבניה סביב ג'יימס. 4 קלעים סביב המלך. נצטרך לראות את לברון משחק ללא הכדור, בטח כשהוא תופס עמדה קרוב לסל או נע כחותך.

לצערי, אני לא צופה לרונדו מנוחה ונחלה בסטייפלס סנטר. בול הוא אופציה טובה בהרבה כשיימצא רכז אחר, או לחילופין אם יצטיין ויזדקקו למחליף בשבילו.

רונדו נמצא כיום בעונות הירידה של הקריירה. אם נסתכל בטבלת כל הזמנים של המוסרים, הוא בהחלט יכול לשאוף לשפר עמדות בהנצחת המורשת שלו. 700 אסיסטים לעונה – אם ימשיך בקצב הרגיל שלו – יביאו אותו כמה מקומות קדימה במוסרי כל הזמנים של הליגה.

חסרים לו 2000 אסיסטים (3 עונות לערך) להיכנס ל- 10 של כל הזמנים. אגב, ג'ון סטוקטון נמצא רחוק מאוד בפסגה עם יותר מ-15 אלף. לא בר השגה לבן אנוש.

נסיים בשיר המתאר את המצב של רונדו, בדיוק כמו השיר של פורטיס: "שקיעתה של הזריחה".

 

לפוסט הזה יש 102 תגובות

  1. מאד אוהב את רונדו
    בוערת בו האש, זה די ברור, אבל הוא מצליח (לרוב) לעצור אותה.
    אולי זה בגלל שכשהתחיל היה מקומו אחרי השלישיה הגדולה בבוסטון.
    אין על רכזים של פאס-פירסט, עושים את המשחק כל כך יפה….
    מעניין מה יהיה בלייקרס. מעניין ולא ניתן לחיזוי 🙂

  2. אחלה פוסט.

    בלי קשר, אם חשבתי שגילברט ארינאס מביך כאגדה אז רונדו שובר את השיא. בחיים לא אגדה, לא קרוב להיות אגדה ואפילו לא בין 100 השחקנים הכי טובים משנת 1996. שחקן חביב ונחמד שהיו אלפים כמוהו שהסתובבו ברחבי הליגה.

    1. בוא תראה לי עוד 99 שחקנים מאז 96' שיש להם 4 אולסטר ברזומה.

      רמז:
      תופתע לגלות, שאם תבדוק לעומק, תגלה שהמספר קרוב לחצי מהמספר אותו כתבת ("אפילו לא בין 100 השחקנים הכי טובים משנת 1996").

      אם תחפש לכמה שחקנים יש מאז 96' 4 הופעות באולסטאר, ו-2 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה,
      תגלה שהמספר הוא 12.
      קרל מאלון, דווייט, קיד, בן וואלאס, לברון, כריס פול, טים דאנקן, גארי פייטון, ג'ורדן, גארנט, קובי.
      אההה, כן. גם רונדו ברשימה.

      1. חח הוא אולסטאר כמו שדריימונד אולסטאר. רכב על הגב של 3 אגדות אמיתיות "לאולסטאר". שחקן שיש אלפים כמוהו בליגה והסתובבו עוד אלפים. פחות טוב מדיימון סטודמייר אפילו. הוא סטייל דאג כריסטי כזה שהיה בקינגס. אגדה הוא לא, תאמין לי.

        1. תזכיר לי, כמה פעמים כריסטי סיים את העונה כמוסר המוביל בליגה?
          כמה פעמים דיימון נבחר לחמישיית ההגנה? או לאולסטאר?

          1. מה שמביך שלדאג כריסטי יש ממוצע קריירה יותר גבוה משל רונדו בנקודות אלוהים ישמור עכשיו ראיתי ודאג כריסטי היה חתיכת נגר שאין דברים כאלה. הוא גם שמר טוב מרונדו

            רונדו עומד על ממוצע של 10.5 נק ו-8.5 אס קריירה סטודמייר על 13.5 נק ו-6.1 אס פשוט ליד סטודמייר לא היו 3 HOF

          2. אני צריך לנחש שלא צפית ביותר מדי משחקים של סטודומייר (תקצירים זה לא נחשב).
            השד הזריז היה אכן שחקן מלהיב. פחות ממטר שמונים, אבל עם אופי כמו של אייברסון. חסר פחד.

            רק מה?
            הוא גם היה חסר הגנה. או יעילות התקפית. את הנקודות שלו הוא צבר בגלל ששיחק בקבוצות חלשות.

            דאג כריסטי?
            שחקן נהדר שגנבו לו טבעת אליפות.
            הוא זה שחיפה על החור (חורים) בהגנה שהשאירו רכזי הקינגס (ווילאמס, ואחר כך ביבי), והוא עשה זאת בצורה מרשימה.
            מה שהוא לא עשה מעולם, זה להוביל קבוצה.
            הסלטיקס של 2012 ?
            אלו שלקחו את מיאמי לסדרה של 7 משחקים?
            רונדו היה אז השחקן החשוב בהרכב שלהם.
            רונדו באותה סדרה הוביל את בוסטון בנק' למשחק (20.9 ב-50% אפקטיבי. יותר מכל שחקן סלטיקס אחר. באחוז אפקטיבי גבוה יותר משל "3 הגדולים"), באסיסטים למשחק (הוביל את שחקני 2 הקבוצות עם 11.3), והיה שני בסלטיקס רק לגארנט ברב' למשחק (6.9 , 2.5 פחות מגארנט).
            ההגנה שלו באותה סדרה?
            היא אחד הגורמים המרכזיים שבוסטון עלו ליתרון 3 – 2.

            אני, דרך אגב, אוהד גדול של הקינגס של 2002, וכריסטי בתוכם.
            אבל לכריסטי לא הייתה בקריירה סדרת פלייאוף כמו זו של רונדו מול ההיט. רמה אחרת של כדורסל.

          1. ראיתי שסביב רונדו שיחקו 3 שחקני טופ 40 היסטוורים והוא רק היה צריך למסור להם. שלא שיחקו כאלו לצידו מה הוא עשה? אופציה 3-4-5 במקרה הטוב? אולי תגיד שרון הארפר גם אגדה, זה בדיוק מה שהיה רונדו פחות טוב מרון הארפר

          2. כלומר, לא ראית. אם רון הארפר היה עושה שורה של 44 נקודות, 10 אסיסטים ושמונה ריבאונדים בגמר המזרח מול מיאמי של לברון וויד, שלושה טריפל דאבלים בחצי גמר המזרח, או מעמיד שורות של 20 אסיסטים ו-17 ריבאונדים בפלייאוף הייתי מוכן לקרוא לו גם כן אגדה

        2. שמעון, אני דיי מחבב אותך אבל תן לי לתת לך עצה הפעם. סייג לחכמה, שתיקה…. הסלטיקס לא היו לוקחים אליפות ללא רונדו. הוא בהחלט אגדה וראוי להיות ברשימה.

      2. בניגוד לאחרים ברשימה שהיו על הגבול או אם פוטנציאל להיות אגדה לדעתי רונדו לא שייך למרות מה שגיא כתב כי האחרים ברשימה הזאת היו גם ספקי נק דבר שרונדו לא

        1. אני לא בא להכריע "אגדה או לא אגדה",
          זו שאלה סובייקטיבית, עם שאלות מהותיות של תעדוף.

          אבל משפט כמו
          "אפילו לא בין 100 השחקנים הכי טובים משנת 1996. שחקן חביב ונחמד שהיו אלפים כמוהו שהסתובבו ברחבי הליגה"
          ששמעון כתב, זה כבר חורג את גבולות האובייקטיבי/סובייקטיבי.
          זו הצהרה שלא קשורה במאומה למציאות.

          נכון, רונדו רחוק מלהיות סקורר,
          אבל מספיק להזכיר את פלייאוף 2012 בשביל להראות כמה כישרון יש לשחקן הזה.
          מעבר לעובדה שבאותה עונה הוא היה שחקן ההגנה הטוב ביותר בקבוצת ההגנה החזקה בליגה,
          מה שהוא עשה בפלייאוף באותה עונה (17.3 נק', 11.9 אס', 6.7 רב', 2.4 חט') שם אותו גבוה ברשימת עונות הפלייאוף המרשימות שראינו מרכז ב-NBA.

          אתה יודע לכמה שחקנים יש פלייאוף (לפחות 15 משחקים) של 15+ נק', 10+ אס', 5+ רב'?
          לרונדו, למג'יק, ולראסל ווסטברוק. זהו.
          רונדו באותו פלייאוף קלע בממוצע למשחק פחות מ-2 נק' פחות מגארנט ופירס.

          כאמור, אני לא בטוח היכן נתונים אלו ממקמים אותו. אגדה, לא אגדה.
          אבל המשפט "לא בין 100 השחקנים הכי טובים משנת 1996" זה משפט מגוחך.

          1. ומה לגבי קווין לאב וקאזינס או אפילו הורפורד לדעתך מקומם בפרויקט? לדעתי בחירת האגדות בפרוייקט כלל לא נכונה, משנות ה96 יש לפחות 50-60 שחקנים שעולים לי בשלום שטובים מרונדו בשיאו.

        2. גיא אני אוהב מאוד את הכתיבה שלך למרות שאני כלל לא מסכים איתה לצערי אתה בוחר רק נתונים ספצייפים כדי להמחיש נקודה ומתעלם מאחרים. רונדו היה שחקן טוב בשיאו די אוברייטד לטעמי , רחוק מאגדה חבל שאתה מציג את הנקודות ולא מציג את האפקטיביות שבהם הם נקלעו כדי להוכיח טענה למה אתה לא מציג את הper שלו למרות שלא פעם אתה משתמש בה כדי להראות את טיבו של השחקן. אותו דבר לגבי כמות האסיסטים וסגנון המשחק ברור שגם לרונדו וגם לראסל ווסטברוק יהיו יותר אסיסטים מלקרי הם כל היום עם הכדור ביד לעומתו ואיום שלהם ללא כדור או התנועה פשוט לא קיימת . למרות ששמעון די מגזים עם כמה שהוא חלש הוא צודק בטענה שלו לגבי הבחירות לאולסטאר הליגה מפמפמת בקביעות את דריימונד גרין שיבחר כאולסטאר וכמובן שיש את ההבדלים בכניסה לאולסטאר בין המזרח למערב . גם בבוסטון הליגה לצייר סופר טים. אני לא חושב שמקומו של רונדו בין האגדות בפרוייקט החדש, דמיאן לילארד עם 3 אולסטארים ועוד לפחות אחד שנגזלו ממנו (אין ספק שאם הוא היה משחק במזרח הוא היה עם יותר הופעות),אתה חושב שמקומו גם בפרוייקט?

          1. זאק רנדולף אפילו טוב מרונדו, שלא נדבר על קווין לאב או בלייק גריפין או מארק גאסול. אפילו נגר העל בן וואלאס בשיאו עדיף על רונדו בשיאו.

            כל שחקן כמעט בליגה שעבר משנת 96 טוב מרונדו. פז'זה סטויאקוביץ, מייק ביבי, מה גם הם אגדות? וזה ככה בשליפה בלי לחשוב בכלל

          2. ברוך,
            שאלת המבחן היא "האם יש 100 שחקנים "טובים" מרונדו מאז 96'. "

            אין כלי בודד שאני יכול להשתמש בו על מנת להראות מי "טוב יותר" או "טוב פחות".
            אבל יש מדדים השוואתיים נוחים –
            בחירות לאולסטאר, לדוגמה, זה מדד השוואתי הגיוני.
            חמישיית עונה/הגנה, גם כן.
            הסיבה היא שבגדול, אפשר למצוא איזשהו מקדם מתאם בין "שלקן טוב", לבין מספר הפעמים ששחקן נבחר לאולסטאר.
            כנ"ל לגבי החמישיות השונות.

            כל זה בכלל לא מתייחס לסטטיסטיקות אישיות, או לתעדוף ביניהן,
            אלא רק ל-"חכמת ההמונים" (שהיא אולי לא תמיד חכמה, אבל לחלוטין לא מוטה בהקשר לדיון הנוכחי).

            רוצה לנמק למה לדעתך יש 100 שחקנים (מאז 96'), שכמו שמעון, אתה מציב לפניו?
            אני אשמח לקרוא דעה מנומקת ששונה משלי.

            להצהיר –
            "אפילו לא בין 100 השחקנים הכי טובים משנת 1996. שחקן חביב ונחמד שהיו אלפים כמוהו שהסתובבו ברחבי הליגה"
            בעיני זה לא רציני.

            בכל הנוגע לסטטיסטיקות האישיות –
            אני חושב שזה לא מופרך לטעון שבשנים 2018 – 2013 , רונדו היה אחד מ-2 הרכזים ההגנתיים הטובים בליגה.
            4 פעמים בחמישיית ההגנה של העונה (פעמיים חמישייה ראשונה),
            תומכים בטיעון.
            אני גם חושב שלטעון שמדובר באחד ממנהלי המשחק המוצלחים בליגה,
            גם זה לא מופרך –
            3 פעמים להוביל את טבלת האסיסטים, זה נימוק לא רע.

            שחקן שהוא גם שחקן הגנה מצטיין, גם מנהל משחק איכותי, וגם מעלה את יכולותיו במאני טיים (בפלייאוף רונדו עושה הכל "יותר") ?
            לטעמי, בהחלט בטופ 50 מאז 96'.

          3. תהנה איתו. אתה בדעת מיעוט הרוב לא ישמו את רונדו טופ 50.

            מארק גאסול שחקן הגנה הרבה יותר טוב מרונדו וגם התקפית והיה מספר 1. מייק קונלי שחקן טוב מרונדו, למה הם לא באגדות פה?

            רונדו הוא 1 מאלפי שחקנים שהיו כמוהו בליגה. הוא לא היה אולסטאר אמיתי כמו דריימונד. גם קייל קורבר היה אולסטאר שזה יותר מביך מרונדו ודריימונד. זה בשביל הייפ ויענו הערכה בקבוצה טובה ע"י המדיה.

            מי יותר טוב ריפ המילטון או רונדו? אני בכלל לא מדבר על פול ג'ורג'.

            איפה פול גורג בפרוייקט? תכף תגיד לי שרונדו טוב ממנו חח

          4. שמעון,
            עכשיו תמשיך את הרשימה של טופ 50 מ-96',
            ואז תבדוק אם רונדו בפנים או לא.

            סתם לזרוק שמות, זה…
            …ובכן, סתם.
            או במילים שלך –
            "ככה בשליפה בלי לחשוב בכלל…"

          5. למה בחירות לאולסטאר זה מדד השוואתי הגיוני וחמישיות ההגנה כן? למה אתה לא מתייחס לכך שלבחירה לאולסטאר יש חשיבות עצומה לעמדה לאהבת הקהל ולאזור שבו אתה משחק בו וכמובן לתמיכת הליגה? (להיבחר היום לעמדת הsf במערב קשה פי שבעתיים מהמזרח, או מעמדת הsg). למה אתה לא משתמש בנתון הper שנועד להשוות שחקנים כדי להציג טענה, אלא בנתון הבחירות לאולסטאר? ניתן למצוא מקדם הרבה יותר גדול בטיבו של שחקן בper . הסיבה שבחרת בנתונים אלא הפעם היא כי רונדו נכנס בקטגוריה ספציפית, אני זוכר המון פעמים שבחרת להשתמש בסטטיסטיקה הper להשוואה. האם רונדו ב100 הגדולים מ1996 זה עניין סובייקטיבי, עם זאת אני לא מאמבין שאף אחד ישים אותו ב50 הגדולים משנה זו.

          6. ברוך,
            אתה מוזמן לפרסם רשימה של שחקנים מדורגים לפי PER מאז 96'.

            תראה לי מתי השתמשתי רק ב-PER כמדד השוואתי על פני תקופות.

            בנוסף, שאלה –
            קליי ת'ומפסון, ב-50 שלך?
            לו יש PER קריירה נמוך משל רונדו (גם קליי, וגם רונדו, דרך אגב, הם "מנפגעי ה-PER" היות וההגנה שלהם לא מיוצגת נאמנה במדד).

            השורה התחתונה –
            כאשר הבאתי את ההצגה של נתוני האולסטאר (נשלים את הנתון – מאז 96' יש 54 שחקנים שונים עם 4 או יותר הופעות באולסטאר),
            הצגתי נתון שתומך בעמדתי שאין 100 שחקנים "טובים" מרונדו מאז 96'.
            כאשר הצגתי את הבחירות בו בחמישיות ההגנה, או בחמישיית העונה (השלישית), הבאתי נתונים נוספים שמגבים את דעתי.
            אתה חושב שאלו נתונים לא רלוונטיים?
            סבבה.
            תציג נימוק אחר שמגבה את ההכרזה הבעייתית (לטעמי) של שמעון.

            לגבי השאלה האם הוא ב-50 מאז 96',
            אז התשובה שלי היא שאני לא יודע.
            אני מנחש שאם הייתי מכין רשימה שכזו, אז הוא היה גבולי.
            נתוני הפלייאוף שלו ללא ספק מכניסים אותו לרשימת ה-50 מאז 96',
            נתוני העונה הרגילה, לא.
            שאלת על PER?
            מבין השחקנים ששיא הקריירה שלהם היה אחרי עונת 96',
            רונדו ממוקם במקום ה-34 ב-PER קריירה בפלייאוף.

          7. גיא לפי ההשוואה שלך כמה פעמים הוא נכנס לחמישיית העונה ? פעם 1 לעונה ה3. PER ממש לא מספר את כל הסיפור אבל התעלמת במופגן מהנתון הזה, כמו כן אחוזי אפקטיביות, והסתמכת על בחירות לאולסטאר, כמה פעמים רונדו נבחר לאחת מחמישיות העוונה. שוב יש הרבה נתונים שמסתכלים בתמונה הכללית לי מפריע שהסתמכת רק על נתון ספציפי להציג טענה.

          8. ברוך,
            חסר לי נתון משלך כמדד השוואתי.
            מה שאני ניסיתי לומר זה ששחקן עם 4 אולסטאר, 4 חמישיית הגנה (פעמיים חמישייה ראשונה), ופעם אחת חמישיית עונה (שלישית),
            זה שחקן שהרזומה שלו הוא כזה שאין 99 שחקנים נוספים מאותה תקופה עם רזומה טוב יותר.
            לא כתבתי מקום 10, 15, או 50.
            אבל 100?

            תקרא שוב את השורה הראשונה של התגובה הראשונה שלי לשמעון –
            "בוא תראה לי עוד 99 שחקנים מאז 96' שיש להם 4 אולסטר ברזומה."

            מה לא נכון בשורה הנ"ל?
            ואם לא נכון, מי הם אותם 99 שחקנים שלטעמך מדורגים לפני רונדו.

          9. שמעון, גיא הביא לך נתונים ברורים והישגים המוכיחים לך היטב שאונדו שחקן הרב יותר טוב ממה שאתה חושב, ויש לציין שהוא אחד מהטובים ביותר בפלייאוף ולמרות המגבלה ההתקפית הכללית, נתן תצוגות התקפיות מצוינות במשחקי פלייאוף.

          10. הוא נכנס ב100 משנת 96! אין שאלה ב50 זה נתון לוויכוח אצלי הוא לא ב50 ולכן לא מגיע לו מקום באגדות, שמעון יוצא עם הצהרות גרנדוזיות כרגיל, עם זאת הוא די אוברייטד לטעמי

    2. כדי שתבדוק דברים לעומק לפני שאתה זורק דברים ותבדוק כמהשחקנים הגיעו להישגים שהגיע אליהם רונדו.
      התגובה של גאי תעזור לך להגיע לתשובה האמתית שהיא הרבה פחות ממה שאמרת,ש בערך פי 8 פחות…

      1. ממרווח הזמן ברור לנו שסקוטי פיפן הוא אגדה. אפילו פטריק יואינג שלא זכה בתואר נחשב לאגדה. ככל שהזמן עובר אנחנו נוטים להחשיב את כל מה שלא קיים לגדול יותר מההווה. מקווה שהפסיכולוגים שבנינו יסבירו את זה מדעית.

      2. תבדוק אולי אתה. תבחר אתה בונה קבוצה מ-0 רונדו או מייק ביבי בשיאו? רונדו או פז'ה סטואקוביץ בשיאו?

        אלפי שחקנים כמו רונדו עברו בליגה אין לו מקום אפילו לא קרוב למשהו שנקרא אגדה

        1. סטויקוביץ' לא באותה עמדה.
          אבל אם הייתי צריך לתת מספר לתרומה המצטברת של שחקן, אז בחישוב הכולל, רונדו > סטויקוביץ', והפער גדול למדי.

          מייק ביבי?
          אתה רציני?
          הדבר היחיד שביבי עושה טוב מרונדו זה לקלוע. וגם זה לא בפער גדול כמו שניתן לדמיין.
          3.4% , זה הפער באחוז האפקטיבי בין ה-2.
          ביבי בקריירה בעונה הרגילה קלע 4 נק' למשחק יותר מרונדו.
          בפלייאוף, הוא קלע 2 נק' פחות.

          אסיסטים, רב', חטיפות?
          רונדו עולה על ביבי.

          הגנה?
          כאן זו כבר לא השוואה הוגנת. שמיים וארץ. ביבי היה מגן בינוני בשיאו.
          רונדו היה אחד מהשומרים הדומיננטיים בליגה.

          1. מייק ביב בשיאו היה ווינר רצחני קילר וקלעי חצי מרחק נפלא. כן לוקח אותו על רונדו בכל יום. רונדו זה שחקן שמתאים שיש מסביב המון שחקנים טובים כי הוא לא יודע לקלוע או לחדור וזה מה שמגביל אותו. הוא לא יכול להיות מוביל או כוכב. ביבי היה מספר 2 בקינגס והיה הווינר מספר אחד שם איזה סלי קלאץ הוא שם. רונדו מה עשה חוץ מאיירבולים? חי על הטריו. לוקח את ביבי על רונדו בכל יום. מה שמביך זה שפאקן דאג כריסטי קלע יותר ממנו זה אוטומטית פוסל אותו מאגדה. אגדה עבורי זה סטנדרט גבוה מאד ולא כל שחקן סביר עם 10 נק ו8 אס. היו מלא כמוהו בתולדות הליגה מלא. תכף לונזו יהיה גם אגדה. כל אחד והאגדה שלו.

  3. אחלה פוסט, תודה רבה אסי.
    שחקן שאני אוהב ומעריך. קומבינציה של אופי בלתי מושלם, פציעות ושינויים באופי המשחק פגעו בקריירה שלו.
    תמיד חשבתי שהוא מתאים לספרס, ואולי יום אחד זה בכל זאת יקרה.

  4. שקיעתה של הזריחה..מזכיר לי את וואטה קנאל בהודו. ממליץ לכם לכתוב בגוגל לראות איזה יופי.

    יש לרונדו הרבה מאוד!!! מה לתת. הוא גנגסטר רציני.
    כשיש שחקן מקצועי בNBA שמשחק לפי גחמות, הוא לא יככב לא משנה כמה הוא טוב. אבל לרונדו יש עוד הרבה מה לתת.

  5. כתבה טובה למרות שאין שום קשר בין רונדו לפרויקט אגדות.

    רק הערה קטנה – קוזמה הוא פורוורד כבד, לא מישהו שישלים לך קו אחורי.

  6. ראיתי את רונדו הצעיר (לדעתי אחרי עונת הרוקי או אפילו לפניה) במשחק טרום עונה בגארדן נגד הניקס. בעיקר התרשמתי מהלחימה שלו ומההגנה כשמהלך אחד שלו אני זוכר במיוחד – סל ועבירה בכניסה מטורללת ומיד אח״כ חטיפה מתחת לסל (הניקס היו שלומיאלים כבר אז) ולייאפ קל. 5 נקודות בשתי שניות…היום אני כבר לא מזהה את האש אצל רונדו אלא בעיקר את האופי המחורבן שלו שדורש כדור ביד כל הזמן ולמרות היכולת בפלייאוף ובמאניטיים בכלל אני מסכים עם שמעון שרונדו אפילו לא קרוב להיות אגדה (דרך אגב אולי כדאי לשנות ל ״50 שחקנים טובים״ במקום 50 אגדות)

  7. יש רכזים קלעי על שמשחקים בסכנון הרכזים הטיפוסי כמו נאש שים היותו רכז טבעי גדול (אך ללא הגנה) היה קלעי על, וגם סטוק היה קךעי נהדר מכל טווח ואף מג'יק היה קלעי מצוין אך לא מרחוק. וכן בעבר אוסקאר וארצ'יבלד היו קלעים מחוננים אך היו בסגנונו רכז טיפוסי עם מסירה מבריקה ואסיסטים רבים (ביייחוד אוסקאר).
    האב טיפוס של הרכזים היה בוב קוזי ואאורבך, שהיה ידוע גם כביל חוש הומור, אמר לשאר השחקנים שעליהם להיות מוכנים למסירה ממנו גם כשהוא על הספסל. בהתקפה לא הבריק אך ידע לקלוע סלים חשובים. וכמו שקראתי באחד האתרים: "קודם היה מישהו שהוצב בעמדה מס' אחת, אח"כ היה בוב קוזי ואח"כ קראו לזה רכז. הקוסם הראשון על הפארקט היה זה שהמציא את התפקיד והיה למעשה הראשון שניהל, פיזית, התקפות במשחק עומד." הציטוט מכאן: https://m.ynet.co.il/Articles/4412793#/

  8. אני לא זוכר הרבה שחקנים שיש קיטוב כל כך בולט באיך שתופסים אותם כמו רונדו.
    יש את "פלייאוף רונדו", זה שעד שהוא נפצע, גרם לבולס של לפני שנתיים להראות מפחידים.
    יש את "פאק אוף רונדו", זה שעולה למאמנים הטובים ביותר, ולשחקנים הגדולים ביותר, על העצבים.

    אי אז ב-2012, הוא שיחק כמו אחד מהרכזים הטובים בליגה.
    בדרוג של ESPN באותו קיץ, הוא דורג במקום ה-12 ב-NBA.
    כמה רכזים התולדות הליגה הובילו את הליגה באסיסטים למשחק יותר מפעם אחת, ונבחרו לחמישיית ההגנה יותר מפעם אחת?
    (רונדו, כריס פול, ג'ייסון קיד, ג'ון סטוקטון)
    לכאורה, בכלל לא אמור להיות דיון על "אגדה או לא אגדה?"

    מהצד השני,
    איך אפשר להתעלם מהקדנציה שלו בדאלאס?
    איך אפשר להתעלם מאיך שהוא הבריח את ריי אלן מבוסטון?

    אני לא מאמין גדול בלשפוט שחקנים בעודם שחקנים פעילים.
    חסרה פרספקטיבה,
    ועדיין יש להם זמן להשפיע על התוצאה.

    לדעתי,
    הפרק שמנתח את ההשתלבות האפשרית של רונדו לצדו של לברון,
    יהיה פרק מפתח בקריירה של רונדו.
    אם הוא יצליח להמשיך ולהראות את ההתפתחות שלו כשחקן בוגר, כמו שהראה בעונה שעברה במדי הפליקנס,
    יש לי תחושה שהוא יעשה צעד משמעותי בלהראות שמקומו ברשימת האגדות מוצדק.

    תודה, אסי. פוסט נהדר.

  9. תודה אסי
    מקווה שהשנה הוא יהיה טוב ואיכשהו השילוב שלו בלייקרס יעבוד.
    האמת שאם יש מישהו שיכול לעמוד מול לברון זה הוא ואז אולי הוא באמת ירכז ולברון יתרכז בלעשות נקודות

  10. תודה אסי , אהבתי את סיפור הפלאפל . ראיתי את רונדו 3 פעמים השנה נגד הבלייזרס. בכל משחק הוא שיחק בצורה שונה :בראשון קלע, בשני מסר ובשלישי מסר וקלע שתי שלשות קלאצ׳ . בכל משחק הוא נתן לקבוצה בדיוק מה שהיתה צריכה ממנו. שחקן מיוחד .לדעתי עשה טעות כשעזב את הפליקנס אבל כנראה שגם הוא רוצה קצת אבק כוכבים.

  11. PG הגנתי שמתמחרה בניהול משחק.
    בזמנו לסלטיקס היה את טלפייר (שהגיע לליגע בהייפ מהתיכון בניו יורק ונעלם כאילו מעולם לא שיחק ב-NBA) והסלטיקס העדיפו (ובצדק) את רונדו.

    שחקן בסגנון כריס פול שחייב לנהל את ההתקפה אחרת אין לו יתרון בגלל הקליעה החלשה.
    בשיאו הפעיל בצורה אדירה את ההתקפה של הסלטיקס וגרם לכאב ראש על מי שהוא שמר.

  12. רכז אדיר. בטח שיש לו מקום בפרוייקט הזה. אני מאוד משווה שעוד נראה ממנו משהו טוב, לא פחות ממה שהוא נתן בשנה האחרונה בנ"א.

  13. גיא המבחן הוא כזה. משנת 96 יש עכשיו דראפט ואתה מתחיל קבוצה מ-0 האם רונדו בשיאו יהיה בטופ 100 שלך? תחשוב טוב ולדעתי תגיע למסקנה כמוני (אגב אני לא חשבתי אפילו וסתם זרקתי 100 ועדיין לא רואה אותו טופ 100.

    אני לוקח לפניו את אמרה, בלייק גריפין, מארק גאסול וכו' שחקנים הרבה יותר טובים והם לא פה באגדות. כל רכז היום כמעט טוב ממנו בליגה.

    רונדו רכב כמו דריימונד על הגב של הטריו האגדות האמיתיות אחרת לא היו שומעים עליו בכלל ויזכרו אותו כמו שזוכרים את מוקי בליילוק

    1. שמעון המספרים שלו שוים והם לא רכיבה על שום דבר. כל הסיפור של הרשימה של ה50 הללו שרצים עכשיו, לא מכיל פרספקטיבה גדולה מספיק, ולכן אפשר להתווכח לפי טעם אישי מי ב50 ומי ב100, כל היום וכל הלילה.
      הזכרת את בלייק גריפין: לרונדו יש 12 שנה בליגה, לבלייק 8, ולרונדו יש 105 משחקי פלייאוף, עם מספרים נהדרים, (14 נקודות, 9.3 אסיסטים, 6.1 ריבאונדים, מתוכם רבע בהתקפה, וכמעט 2 חטיפות למשחק), שני גמרים וגמר איזורי אחד. ולבלייק יש 51 הופעות…אמנם לא הכי רעות, ו21, נקודות ו8.5 ריבאונדים ו3.9 אסיסטים, גניבה את וחסימהאחת, אלו מספרים ראויים לחלוטין, אבל לא יותר משני סיבובים, וזה מה שמצופה מגו-טו-גיא, כמו גריפין. בקיצור, גריפין לא מתחיל אפילו טענה לאגדה, ורונדו לפחות יש איזה בסיס לטענה. אולי מזל שלו שככה התלבשה לו שלישיה כזאת בבוסטון, אבל הוא עשה את חלקו בתסריט הזה בצורה מעולה, וראינו גם אחרי זה שיש לו את זה.

  14. תודה רבי אסי
    פעם אכלתי בסניף שנקרא פלאפל של פעם בחולון.
    במוכר שאל אותי איך הפלאפל ?
    עניתי לו שהוא בהחלט בטעם של פעם מאתמול אם לא משלשום
    הוא די התעצבן עליי

  15. לגבי שיא האס' של סטוק, הקריירה הארוכה עם יכולת המסירה אפשרה לו להגיע לכמות הזו.
    בממוצע מג'יק מוביל עם 11.2 למשחק בעונה הסדירה ו-12.3 בפלייאוף, אך סטוק התחיל להיות ממש טוב מהעונה הרביעית ומעונה זו ועד גיל 33 מסר בסביבות 12.5 למשחק בעונה הסדירה ו-12.25 בפלייאוף.

  16. תודה רבה אסי, פוסט נהדר.
    למרות זאת אני חושב שצריך לתקן את מי שנבחר לפניו באותו דראפט כי הווארד נבחר בדראפט 2004 ורונדו ב2006.

  17. תודה אסי.
    הגדרה "אגדה" או לא אגדה לא חשובה, זה שחקן שהצית הרבה אמוציות אצל הצופים. רונדו הוא גאון כדורסל. יש לו הברקות שמשעירות אותך עם הפה פתוח. הוא מביןם את המשחק ברמה גבוהה מאוד ויודע מה טוב לקבוצה שלו. וכמה שהוא גאון הוא "מראה ראש" טיפוסי בעל אופי קשה (או חזק, למי שרוצה לפרגן). ההצלחה או הכישלון שלו נקבעים לפי ההתאמה האישית למרקם החברתי.
    אין לי מושג מה יהיה בלייקרס ואיך הוא יסתדר עם אחד האויבים המיתולוגיים שלו, לברון. מה שלא יהיה זו שנת מעבר בשבילם.

  18. שחקן טוב אבל לא באמת שייך לאגדותו.

    עכשיו כשהוא משחק בלייקרס עם אגדה חיה כמו לברון, תהיה לו הזדמנות להכנס להיכל התהילה.

  19. לדעתי הולך להוכיח העונה שיש לו מקום כאן עם לברון בלייקרס. מי שראה את ניו אורלינס העונה הבין שהוא היה פקטור מאוד משמעותי להצלחה בחצי העונה האחרונה ובפליאוף .מוסר נהדר מגן נהדר חוטף מעולה הוא בהחלט יכול להיות פקטור בקבוצה שרצה לאליפות כמו הלייקרס. מה שכן לקווים לאב ואמרה סטודמייר יש מקום לפניו פה ואני מקווה שהם יכנסו בהמשך גאסול ? ממש לא מעולם לא הגיע לשלבים הגבוהים בפליאוף ולא היה פקטור בקבוצה שרצה לאליפות ( בניגוד לאח שלו שהיה אחראי לא פחות מקובי על ההצלחה של הלייקרס) .

  20. הכמות אס של סטוקטון נראית כמו שגיאה, תחשבו שכריס פול נתן 13 עונות והוא בקושי עבר את חצי הדרך. לא יאומן.
    מאז שרונדו עזב את בוסטון הוא באמת איבד את עצמו,הפלייאוף האחרון קצת הזכיר נשכחות. לא בטוח איך זה יעבוד בלייקרס, לא רואה את רונדו מקבל תפקיד של שחקן ספסל בהבנה.

  21. סטוקטון יחיד ומיוחד . ממוצע קריירה של מעל 9 אסיסטים לערב!
    מצטרף מאוד לתהילה שלך ילדי איך זה יעבוד הלייקרס…אישיות לא פשוטה לחדר הלבשה ,בטח ובטח שהוא לא מרוצה למשל…
    אין ספק שהוא מאחרוני הרכזים "הקלאסיים" של המשחק, תמיד הערכתי את הלחימה ללא פשרות שלו

  22. לדעתי הוא שווה להיקרא אגדה
    לא בגלל היכולות אלה בגלל הקונטקסט וההישגים
    בדיוק כמו שרוברט הורי שווה אגדה למרות שהוא לא בין 100 הגדולים

    1. הוא בהחלט בין 100 הגדולים. השילוב בין ראיית המשחק ויכולת המסירה וההגנה עם החטיפה והתעלותו בפלייאוף בהחלט נותנת לו מקום בקלות בין ה-100 הטובים ביותר מאז 1996.

  23. היו פה דיונים על האם להחשיב אותו באגדה או לא, כמו על לא מעט שחקנים אחרים. בניגוד לכמה מהם, שלא חשבתי שצריכים להיות ברשימה הזו, לפי דעתי, רונדו הוא אחד מאלו שמקומם ברשימה הוא וודאי, הול אוף פיימר עתידי, ואגדה. מבלי להתייחס להישגים או לסטטיסטקות שתמוכות בטענה הזאת, מכיוון שהעלו אותם כבר, פשוט אתייחס לחוויית הצפייה שלי- בתור מישהו שבשנות השיא שלו החל להגדיל את מספר המשחקים שבו הוא צופה, ונכנס יותר לליגה- הוא שיחק מדהים והיה תאווה לעיניים, אול אראועדר, ששיחק את המשחק בצורה חכמה מאוד, והיה אחד מהמובילים של הקבוצות הגדולות ביותר מ-96. הנקודה העיקרית שאני חושב שפוגעת בו היא שהוא לכ סקורר ענק, ובגלל זה אנשים נוטים להקטין ולהתעלם מהאיכויות הנפלאות שלו.

  24. תודה אסי.
    אגדה או לא זה עניין בחירה, לא סטטיסטיקה.
    רונדו היה אחד העארסים המדופלמים בליגה. בשיאו הוא היה שחקן שתמיד פחדתי ממננו. הוא היה מצית אצלי שנאה ואהבה בעת ובעונה אחת. היתה בו מין גאוניות, שאפילו קליעתו הגרועה נראתה כאילו חלק ברור ממנה.
    לדעתי הוא היה מגיע לגדולה של ממש עם מאמן דומיננטי כרד אורבך או צ'אק דיילי. עם דוק ריברס (ושאר מאמניו) הוא תמיד היווה קוץ בתחת, והוא פגע בהם בזמן שהם פגעו בו. עם מאמן רציני, ושחקנים כמו לארי בירד שהיו מכניסים אותו לתלם, רונדו היה מגיע לרמות אסורות ממש

  25. קליי תומפסון נעלב שהשוו אותו לרונדו. קליי הוא שחקן טופ 35 היסטורי אצלי רונדו אפילו לא ב200 היסטורית. פר שמר עוד פעם סטטחסטיקות שטות? רונדו שחקן של 10 ו8 שתפקד בשיאו כמספר 4 בקבוצה אלופה ומספר 3 בקבוצת פלייאוף. קליי שיחק כמספר 2 ו3 בקבוצות אלופות שומר פי 10 יותר ואני בכלל לא מדבר על הקליעה שחקן של קריירה עם 20 נק ו42 אחוז קריירה מה3. קליי טוב מרגי מילר ריי אלן ופול פירס כבר היום. והיד עוד נטויה.

    1. הגזמת. זה שהיה כינור רביעי באליפות זה לא קשור.
      השנים הטובות שלו היו אחרי האליפות. הוא הוביל קבוצה לפיינלס ול4 נק' מאליפות (היה מקבל fmvp אם היו לוקחים).
      מעבר לזה יש עניין סובייקטיבי של אסתטיקה, בשיאו המהלכים שלו גורמים לך לתפוס את הראש

        1. אין לי כוח לבדוק נתונין עכשיו. מזיכרון היו לו שני טירפל דאבלים בגמר. במשחק 2 הוא הוציא את בוסטון מהקבר. אלן וגארנט היו כבר זקנים. כfmvp היה תיאורטית או הוא או פירס.

          1. לינק

            https://www.basketball-reference.com/playoffs/2010-nba-finals-celtics-vs-lakers.html

            בחייאת שמעון, הוא הוביל את בוסטון בפיינלס 2010 באסיסטים חטיפות וריבאונד!
            בנקודות פירס מוביל עם 18 ורונדו עם 13.6

            רונדו אחד השחקנים המיוחדים שראיתי. פציעות והיעדר חיבור רגשי דרדרו אותו בדירוג ההיסטורי

  26. הנה בלי הכוכבים הגדולים אפילו כמו שאק וכו פני הארדוואי גרנט היל טימי הארדוואי אלונזו מורנינג אנטואן ווקר סם קאסל מייק ביבי סטויאקוביץ מגריידי כרמלו דרק רוז מארק גאסול פאו גאסול בילאפס המילטון ראשיד אמרה יאו מינג דוויט דראגיץ פול גורג גינובילי פרקר מייק קונלי סטקהאוס פרנסיס בלייק גריפין קווין לאב אל הורפורד טאונס יוקיץ גאמל מורי בוזר אלן יוסטון מיץ ריצמונד דווין בוקר אמביד סימונס טייטום היוורד גיילן בראון יאניס אולדיפו מיצל בוש באטלר דרוזן קאווי ליליארד קיירי סי גי מקולום זאק רנדולף. הנה מעל 50 בלי אפילו להתאמץ ובלי הכוכבים הגדולים כמו קובי שאק וכל החברה שהם הול אוף פיימרים אמיתיים. תסמוך עליי הוא לא ב100 גיא.

    1. לזרוק שמות ולהגיד "תסמוך עלי" לא מוכיח שום דבר.
      הציגו פה כבר מספיק נתונים. מעבר להם חוויית הצפיה בו בשיאו מכניסה אותו מבחינתי לרשימה בגדול. עדיין זוכר את גמר המזרח 2010, יושב במוצב במילואים לפנות בוקר ותופס את הראש על מה שהוא מעולל לקליבלנד של לברון. בשיאו הוא לחלוטין היה אחד הגדולים.

    2. הוא פחות טוב מחלק מהרשימה כולל כרמלו האגואיסט שתורם רק נתונים אישיים ולא תרומה קבוצתית רצינית. רונדו תרם לסלטיקס ולשיקאגו ולפלקינס הרבה יותר ממה שכרמלו תרם לניקס.
      יכולתו בפלייאוף ב-2008 עד 2010 כשבגמר 2010 הוביל את הסלטיקס באס' וחט' ואפילו בכ"ח (!!!) עם הדברים בפסקה הראשונה, מכניס אותו לרשימה ומראה שהוא הרבה יותר מאיך שאתה רואה אותו.

      1. תשמע מלו פחון אבל להשוות שחקן של 24.5 נק קריירה לשחקן של 10.5 זה כבר מגוחך אישי או לא אישי מלו ב10 דרגות מעל רונדו. מלו בתור כוכב בשיאו לקח את דנבר לגמר המזרח. רונדו שחקן 4 מלו 1, הם לא ברי השוואה בכלל ואני נעלב בשם מלו

    3. נכון לאוגוסט 2018, אם כבר להיות נחרץ, יש כמה שמות בהם אתה טועה בודאות : https://prnt.sc/kjfszh

      רונדו הוא מיוחד, ופחות או יותר הדבר האחרון שאפשר להגיד לגביו הוא שעברו המון כמותו בליגה.
      לדעתי, דווקא המקסימום המוקדם שלו, עם הקבוצה האדירה בבוסטון, פגעו בהמשך הקריירה שלו.

  27. הפרויקט מתקרב לסיומו ואני חושש ששכחתם את אחת האגדות החשובות:

    שמעון טבדי, הדביל האגדי של הופס, חייב לקבל אזכור.
    רמת טיעונים של ילד בן 8.
    לא פלא שכולם נגרים אצלו כי הבנת הכדורסל שלו בקרשים.
    כל רגע שהוא נמנה על צוות האתר זה רגע מביך.

  28. פוסט מעולה, תודה.

    הבעיה עם רונדו היא האופי, שגורם להרבה חוסר יציבות.
    כשהוא מפוקס ובעניין, הוא ענק, כשהוא לא הוא לרוב אפילו מזיק.

    לגבי השאלה אם יש לו מקום בחמישים, לדעתי חד משמעית כן.

להגיב על צביקה לבטל

סגירת תפריט