אליפות אירופה באתלטיקה – הישג נפלא לצ'מטאי – סלפטר ועוד כמה עדכונים / אלכס דוקורסקי

לונה צ'מטאי -סלפטר – מאתר ויקיפדיה

הערב השלישי של אליפות אירופה הביא עמו את אחד ההישגים הגדולים ביותר של האתלטיקה הישראלית. לונה צ'מטאי – סלפטר זכתה באליפות אירופה למרחק 10,000 מטר בתוצאה של 31:43.29.
26 רצות זינקו במזג אוויר חם לריצת המסלול הארוכה ביותר ושמונה מתוכן לא סיימו את הריצה. סלפטר רצה בצורה כל כך חכמה (הפריכה לגמרי כל מני תיאוריות שהתרוצצו אצלי בראש בדבר אפשרות לריצה טקטית איטית שתלך ותוגבר לקראת סיומה) ולמעט הקילומטר הראשון שהיה מעט איטי, יחסית ליתר 9,000 המטרים, היא הובילה לאורך כל הריצה ושלטה בקצב. מבעד למסך הטלוויזיה, בהחלט נראה שאילו היה צורך, היא היתה יכולה להגביר, ואולי אפילו די משמעותית.
ביסוס נוסף להישג של סלפטר יהיה בדמותן של שתי הרצות שהגיעו אחריה. סוזן קרומינס ההולנדית, שהיתה היחידה, מלבד סלפטר, שירדה מ-32 הדקות (רצה בצורה מאוד מעוררת כבוד, כי ניכר שסבלה מאוד לקראת תום הריצה) ומראף באטהה השבדית. הרצה ההולנדית סיימה חמישית בגמר אליפות העולם לפני שנה, והיא בעלת שיאים אישיים מצוינים ל-10,000 מטר ולחצי המרחק. גם באטהה ההולנדית היא רצה מצטיינת ל-5,000 (אלופת אירופה ב-2014) ול-1,500 מטר.
סלפטר, שהפכה להיות האתלטית הישראלית השנייה (והאישה הראשונה), שזוכה באליפות אירופה באתלטיקה (אחרי אלכס אברבוך, שזכה פעמיים בקפיצה במוט, ב-2002 וארבע שנים אח"כ), תנסה לזכות ביום ראשון בדאבל בריצת ה-5,000 ובכך להשלים אליפות קסומה מבחינתה.
הרבה ברכות, אם כך, ללונה ולבעלה/מאמנה, דן סלפטר, על הזכייה הנהדרת.

קצת יותר משעה קלה לפני הזינוק של סלפטר, דונלד בלייר סנפורד זינק במקצה השלישי לחצי גמר 400 מטר וקיווה לחזור למעמד הגמר, במקצוע שזכה בו במדליית ארד לפני 4 שנים בציריך. האצן הישראלי קבע 45.68. תוצאה טובה, שלא רחוקה מהישג השנה שלו (45.49), אך אינה מספיקה לעלות לגמר. קרסטן וארהולם הנורבגי, אלוף העולם ב-400 משוכות, שינסה לזכות במקצוע הזה גם באליפות היבשת, היה בין שמונת העולים לגמר ב-400 (בין היתר, יחד עם התאומים הבלגים, קווין וג'ונתן בורלה) והיום בערב (פירוט בהמשך) יינסה להשלים את החצי הראשון של דאבל מאוד לא שכיח בעולם האתלטיקה.

וכעת קצת על תוצאות אתמול:

קפיצה לרוחק, גברים – חמישה קופצים עברו מעל לשמונה מטרים. מיליטיאדיס טנטוגלו היווני (8.25) הקדים את פביאן היינלה הגרמני ואת סרהיי ניקיפורוב האוקראיני, שקפצו לתוצאה זהה (8.13), אך קפיצתו השנייה של הגרמני היתה טובה יותר מהאוקראיני.
הדיפת כדור ברזל, נשים – הפתעה התרחשה במעגל ההדיפה כשכריסטינה שוואניץ הגרמניה, היחידה מבין שדה ההודפות שהרחיקה מעל לעשרים מטר (ועשתה זאת העונה), לא הצליחה לשחזר את שיאה העונתי וסיימה את התחרות עם מדליית הכסף (19.19). פאולינה גובה הפולניה המשיכה את  הדומיננטיות של בני ארצה במקצועות הזריקה וניצחה בתחרות עם 19.33. אליונה דוביצסקאיה הבלארוסית (מדינה שמצטיינת במקצועות הזריקה) סיימה שלישית עם 18.81.
זריקת דיסקוס, גברים אנדריאס גודזיוס הליטאי, אלוף העולם מלפני שנה, לקח גם את התואר האירופי, כשקבע 68.46. הזורק הליטאי הקדים בתחרות צמודה ומלאת תהפוכות (כפי שלא קורה לא אחת במקצועות השדה) את דניאל שטהאל השבדי (68.23). הרחק, יחסית, מאחוריהם הגיע האוסטרי לוקאס וייסבאינדינגר עם 65.14.
קרב 10, גברים – יומיים מפרכים הגיעו לסיומם עם תום ריצת 1,500 המטר, המקצוע הנועל של התחרות. ארתור אבלה הגרמני וטים דאקוורת הבריטי החליפו ביניהם בהובלה לאחר מספר מקצועות. אבלה, שהיה מאוד יציב לאורך כמעט כל המקצועות, עלה לראש הטבלה לאחר הטלת כידון מצוינת שלו (המקצוע הלפני אחרון מבין העשרה), 68.10, לעומת הטלה קצרה יותר בכמעט 14 מטר של הבריטי. בסיום ריצת ה-1,500 אבלה, שלראשונה זכה בתואר גדול (8431 נקודות), לאחר הרבה שנים של מאבק בפציעות התקשה לעצור את התרגשותו וסיפק לצופים את אחד הרגעים היפים של האליפות. איליה שקורניוב הרוסי (שמתחרה, כאמור, כאתלט נייטרלי) וויטלי ז'וק הבלארוסי, ניצלו את יכולתם העדיפה ב-1,500 מטר לעומת דאקוורת וסיימו במקום השני והשלישי בהתאמה (8321 ו-8290, בהתאמה).

אז מה צפוי היום?

תחילת קרב-7, נשים, 10:30 (מקצוע ראשון, 100 משוכות) – יומיים לא פשוטים ממתינים לאתלטיות המצוינות והרב גוניות. נפיסאתו תיאם הבלגית היא האלופה האולימפית ואלופת העולם (שיא אישי של 7023 נקודות. אחת משלוש אתלטיות, אם אינני טועה, יחד עם ג'קי ג'וינר קרסי וקרולינה קלופט, שחלפו מעל ל-7,000 נקודות). תיאם בת ה-24 מצטיינת בקפיצה לגובה וקצה השנה ל-2.01, שזו כמובן רמה עולמית במקצוע. מטבע הדברים, ההשתתפות בקרב רב טומנת בחובה גם סיכונים של פסילות, רמה לא עקבית במקצועות מסוימים, פציעות ועוד. לאור זאת, נעקוב אחרי התחרות ונראה את ההתפתחויות. בינתיים, תיאם פתחה לא רע וקבעה 13.69 במאה משוכות, כשלוש עשיריות משיאה.
לא מעט אתלטיות מעולות יעמדו בדרכה של תיאם לתואר. חלק מהן יהיו קארולין שאפר מגרמניה, אנוק ווטר מהולנד, קאתרינה ג'ונסון תומפסון מבריטניה.

גמר קפיצה במוט, נשים, 20:20 – צפויה תחרות מרתקת בין מספר קופצות. יקטריני סטפנידי היווניה היא האלופה האולימפית (ואחת משלוש בנות ארצה בגמר). אנז'ליקה סידורובה הרוסיה מחזיקה בתוצאת השנה באירופה, 4.85. הולי ברדשאו הבריטית קפצה השנה ל-4.80.  מקצוע הקפיצה במוט מאופיין לעתים רבות בהתפתחויות בלתי צפויות כמו התעלות של קופצות לצד יכולת חלשה מהרגיל אתלטיות אחרות. לכן, צפוי גמר פתוח ומעניין.

גמר 400 משוכות, גברים, 21:15קארסטן ורהולם הנורבגי, שכבר נכתב עליו כאן בהקשר של 400 מטר, ינסה להוסיף לתוארו העולמי (לפני שנה) גם את האליפות היבשתית. שיאו האישי המצוין הוא 47.65 ונקבע השנה. הוא כמובן יהיה המועמד המוביל, כאשר התחרות על שני המקומות הבאים בפודיום תהיה שקולה למדי בין כל שבעת המתחרים הנותרים.

גמר הטלת כידון, גברים, 21:22 – שלושה מטילים גרמנים – תומאס רוהלר (האלוף האולימפי), יוהאנס ווטר (אלוף העולם) ואנדראס הופמן – הטילו את המכשיר מעבר ל-90 מטר השנה. מאגנוס קירט האסטוני, שניצח את הגרמנים במספר הזדמנויות העונה, ויאקוב ואדלייץ' הצ'כי, שמייצג מדינה עם מסורת כידון ענפה, יעשו את המיטב לנצח, גם כן.

גמר 200 מטר, גברים, 22:05 – רמיל גולייב מטורקיה, אלוף העולם, הוא גם היחיד מבין שדה הרצים שירד השנה מעשרים שניות (19.90). הוא יהיה הפייבוריט לניצחון, כאשר אחריו מדובר בשדה די מאוזן.

גמר 3,000 מכשולים, גברים, 22:20 – מהדין מקיסי בן עבד הצרפתי הוא בעל תוצאת השנה באירופה ומחזיק בשתי מדליות כסף ואחת מארד מהמשחקים האולימפיים, אלוף אירופה במכשולים ובעבר גם ב-1,500. רץ מצוין ורב גוני, הגם שנוטה לפעמים להתנהגות לא ראויה. הוא יהיה המועמד לנצח הערב במקצוע מעניין מאוד, שכולל מעבר ל 35 מכשולים, מתוכם 7 בורות מים.
מולו ינסו את כוחם רצים טובים מאוד מפולין, ספרד וצרפת.

גמר 100 משוכות, נשים, 22:50 – רשימת העולות עדיין לא נקבעה ובשעה 20:25 יתקיימו תחרויות חצי הגמר. מקצוע המשוכות מועד לכל מני אירועים לא צפויים, כמו היתקלויות במשוכות ונפילות שונות. במידה ואכן הן יעפילו לגמר, אלינה טלאי ואלווירה הרמן הבלארוסיות יהיו בין הפייבוריטיות לזכייה, לצד אצניות מגרמניה ומהולנד.

ישראלים – דימה קרויטור יתחרה במוקדמות הקפיצה לגובה, שיחלו בשעה 20:30. הגובה הנדרש כדי לעלות לגמר הוא 2.27 (או שנים עשר הקופצים הראשונים), שהוא גבוה בס"מ אחד מתוצאתו הטובה של קרויטר, חניכו של המאמן אנטולי שפרן. דימה קופץ מצוין וצעיר (25), שנאבק במהלך הקריירה שלו בפציעות רבות שעכבו את התקדמותו. נאחל לו הרבה הצלחה הערב ובהמשך השנים.

חדשות עצובות – נתקלתי הבוקר באינטרנט בידיעה עצובה מאוד על מותו של ניקולאס בט מקניה, אלוף העולם ב-400 משוכות (2015), בתאונת דרכים בארצו אתמול. בט היה אתלט מצטיין בעל שיא אישי של 47.79, שאותו קבע בגמר אליפות העולם בבייג'ינג לפני שלוש שנים.

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. תודה אלכס.
    הריצה אתמול היתה מרגשת ונפלאה. אחרי הקילומטר הראשון כבר היתה הרגשה שללונה יש ביטחון עצמי ושהיא טסה קדימה ומכתיבה את הקצב. אחרי עוד כמה ק"מ היא ניערה מעליה את הטורקיה שניסתה להאט את הקצב ובסוף כבר היה ברור שהיא לא תשמוט את זה.
    הרצה ההולנדית היתה על סף התמוטטות ב 800 המ' האחרונים. למרות שאם הבנתי נכון כל השיאים שלה יותר טובים משל לונה.
    אלה היו 32 דקות של שיכרון חושים, לראות רצה ישראלית זוכה ככה בזהב, מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה.
    האם זה נכון שהיא שיפרה את השיא האישי שלה במשהו כמו דקה וחצי?!
    אם אני מבין נכון אז בריצת 5000 זו כבר תהיה הפתעה גדולה אם לונה תשיג מדליה.
    ריצת 1500 מ' של קרב 10 גם היתה מאלפת כשגרמני נישא על האופוריה ופתח מהר מדי ואיבד את זה לגמרי ב 200 מ' האחרונים. ועדיין זכה בזהב.

    1. השיא האישי של לונה הוא 31:33.03 מגביע אירופה בלונדון (תחרות קבוצתית) בחודש מאי השנה. היה באמת מרגש לראות אותה רצה בכזה ביטחון אתמול.
      הרצה ההולנדית היא בעלת שיא אישי של 31:20 ב-10,000 ו-14:51 בחצי המרחק.

      אני חושב שסיכוייה של לונה טובים מאוד גם ב-5,000. שיאה האישי הוא 15:17 ולדעתי היא מסוגלת לשפרו, גם משמעותית, ולזכות גם שם. לא יהיה פשוט להתאושש אחרי ה-10,000 אבל דן ולונה הם צוות טוב ומאמין שיהיה בסדר.

    2. טוב, מהר מאוד היה לי ברור איזו שטות כתבתי, שהיא שיפרה בדקה וחצי את השיא האישי שלה, פשוט זכרתי שגרף השיפור שלה היה אדיר בשנים החולפות . . .

  2. גמר 3000 משוכות יכול להיות מאוד מעניין. זאת לא ריצה מונוטונית רגילה אלא כזאת שדורשת קפיצות לא כל כך קטנות מדי כמה עשרות מטר. יש בזה פוטנציאל נזק גדול (ויתרון לגבוהים).

    1. כן, זו אכן ריצה שגורמת ליציאה משווי משקל כל הזמן ושינויים בדופק. היא בעצם מדמה ריצת שדה על המסלול. מקצוע שמאוד מזוהה עם האתלטים הקנייתים, שזכו בו במשחקים האולימפיים ברציפות החל מ-1984.

      1. אם אנימזוכר נכון הם זכו ברצף בכל 3 המדליות עד המשחקים בריו שאז הצליח אמריקאי להתחל למקום שני. הישג מדהים בכל קנה מידה. השליטה שלהם בענף הזה היא לא תאומן.

        1. בבייג'ינג ובלונדון, מקיסי הצרפתי (שירוץ הערב) סיים במקום השני. בריו, אוון ג'ייגר האמריקאי זכה בכסף ומקיסי הגיע שלישי (לאחר שהצרפתים הגישו ערעור בעקבות דריכה לא משמעותית של איזקאל קמפבוי מחוץ למסלול).
          לפני כחודש, הרץ המרוקאי סופיין אל בקאלי רץ בתחרות במונאקו בתוצאה של 7:58.

          באופן כללי, הקנייתים באמת מפגינים דומיננטיות יוצאת דופן במקצוע הזה.

  3. אלכס, וולקאם לאתר!
    כלל לא ידעתי את הסיפור שלה וסלפטר. איזה ספור נפלא! ראיתי תמונה של הבן שלהם – ילד חמוד לאללה.
    ומי שאומר "עזבו, היא לא ישראלית", אז אני רק מזכיר את מו פרה הבריטי.

    אני מת על א"ק עוד מימי מכון וינגייט העליזים 1958-59 והמורה שלי מנדלברויט המצויין

  4. רק אחדד לגבי קרויטור. תוצאתו הטובה השנה היא 2.26, ס"מ אחד פחות מהנדרש לעלות לגמר, אך שיאו האישי הוא 2.29.

  5. טור מעולה ומברוק על הסיפתח….. 🙂
    שתי שאלות לי:
    1. איפה התחרות מתקיימת ?
    2. האם מזג האוויר הלוהט באירופה לא משפיע על התוצאות ?

    1. האליפות מתקיימת באצטדיון האולימפי בברלין, למעט תחרויות ההליכה והמרתון שיתקיימו (ההליכה לחמישים ק"מ כבר התקיימה) ברחובות ברלין. מוקדמות הדיפת כדור הברזל התקיימו במעין אמפי במרכז ברלין. נדמה לי ששם יתקיימו גם טקסי הענקת המדליות.

      מזג האוויר החם באירופה לא פוסח גם על ברלין. כמובן שהרצים למרחקים הארוכים והבינוניים (מקצי המוקדמות של האחרונים נערכים לעתים בצהריים) סובלים מכך. הדבר בא לידי ביטוי בריצת 10,000 המטר לגברים, שכמה מן הרצים הפייבוריטים הפסיקו את ריצתם וגם בריצה למרחק המקביל לנשים, כאשר 8 רצות לא סיימו את הריצה.
      ייתכן שגם איכות התוצאות נפגעה מכך.

      האתלטים שמתחרים במקצועות אנאירוביים יותר כמו קפיצות, זריקות וספרינטים סובלים מכך פחות. יוצאי הדופן הם אץלטי קרב ה-10, שנכחו כמעט יומיים שלמים באצטדיון ונאלצו להתמודד עם החום הכבד.

      1. תודה אלכס על התשובות
        מצחיק, אשתי חזרה בדיוק מסופש בברלין ואמרה שחם שם טילים. אפילו הנהגי אוטובוס עצבניים….
        יש יתרון לישראלים במזג אוויר כזה 🙂

  6. אלכס תודה רבה גדולה הלוואי שתמשיך לכתוב על אתלטיקה.
    בהזדמנות זו תודה גם לנחשון שוחט שכתב בעבר והיה מומחה גדול לריצות ארוכות הייתי שמח לשמוע גם ממנו .
    אלכס לדידנו הייתי שמח קצת להסבר
    1. איך פתאום היא פרצה ? ( כמדומני שלא סיימה את המרתון בריו ובנוסף היא הייתה רצת מרתון שעברה למסלול שזה הפוך מהמקובל )

    2. לפתוח את הסוגריים האם עכשיו היא עזבה את המרתון ?

    3. מה אומרת התוצאה שלה ובעיקר היכולת שלה לגבי הרמה העולמית הגבוהה שזו אפריקה וקניה האם היא יכולה להיחשב מעומדת לטוקיו 2020 ? לפודיום ?

    4. האם נראה לך שיש לה לאן להתקדם מבחינת תוצאות או שפלוס מינוס הגיעה לשיאה ?

    תודה רבה מראש

    1. היא "אמורה" לרוץ מרתון אבל בעצת בעלה היא החליטה להוסיף מהירות על ידי התמקדות בשנים הקרובות (כל עוד היא צעירה יחסית) בריצות הקצרות והמהירות (חחח) של 5000 ו 10000.
      בהמשך היא תחזור למרתונים שם אפשר למשוך את הקריירה עד לגיל יותר מאוחר

  7. אלכס היקר, איזה כיף שהתחלת לכתוב כאן. רווח גדול לאתר, ולכולנו הקוראים. תודה על הסקירה היפה.
    ברשותכם אפנה כתוספת לדברים שאני כתבתי:
    http://debuzzer.com/shohat/90798/

    לשאלות של אהרון –
    1) הריצה בריו לא אינדיקציה. לא ביטאה את כושרה, גם אז. (לא ניכנס להסברים). אבל בהחלט היתה קפיצה מאד משמעותית ביכולת של לונה בשנה האחרונה. עד ל2017 התקדמה ל1:12 לחצי מרתון. השנה פרצה ל68:58 בריצה פשוט נפלאה באליפות העולם לחצי מרתון בולנסיה (סיימה במקום השמיני). משם המשיכה לשפר גם ריצת ה10000מ'. חלק מן ההסבר לשיפור הוא מעבר לאורח חיים מקצועני, שהות ממושכת בעיירה איטן בקניה. בעלה-מאמנה דן מתלמד שם אצל רנאטו קאנובה, מאמנם של רבים מהרצים הטובים בעולם (כתבתי עליו ועל גישת האימון שלו בסדרת הכתבות על ההיסטוירה של אימוני הריצה). לונה מתאמנת פעמיים ביום, ישנה היטב, נמצאת במעקב תזונה, הורידה מספר קילוגרמים ממשקלה, והשיפור בהחלט עצום.

    3. זה עוד רחוק. יש עדיין פער משמעותי מרצות עם יכולת של 30 דקות ומטה. בריו ראינו תוצאות שהן בליגה אחרת, וכמעט דמיוניות, של הזוכות במדליות. לונה עשתה קפיצה ענקית השנה לרמה של עלית עולמית, אבל בקרב רצות העלית היא עדיין בדרג השני. כל זה לא מקטין לרגע מגודל ההישג. והיא תמשיך לעבוד קשה ולנסות להתקרב עוד יותר.

    4. הריצה אתמול היתה בתנאים רחוקים מאופטימליים, בעצם קשים. 27 מעלות, 70 אחוזי לחות. והיא גם נראתה כמי שיש לה הילוך נוסף. לדעתי בכושרה הנוכחי מסוגלת לרוץ קרוב ל15:00 ל5000 ו31:00 ל10000. כמובן שככל שמתקדמים השיפור הבא הוא קשה יותר.

    באשר לסיכויים בריצת ה5000מ' – ב5000מ' יהיה קשה יותר. שיאה האישי של לונה הוא 15:17דק' (נקבע ב14.7 השנה). אני מוכן להניח/מקוה שבכושרה הנוכחי היא קרובה יותר ל15:00 (לא בתנאי הריצה של השבוע בברלין, ולא בריצה טקטית). באליפות משתתפות 7 רצות עם שיאים אישיים של מתחת ל15 דקות, רק שנתיים מהן עשו זאת השנה. מעל כולן סיפאן חסן ההולנדית, שהיא הפייבוריטית (14:22 השנה). רצות מוכרות נוספות כמו סטפני טוול הבריטית, קולסטרהופן הגרמניה הצעירה (שנסוגה ביכולתה השנה, רק 15:19.93 בינתיים), אייליש מקלוגן, גם סוזאן קרימינס שהפסידה לה אתמול, וחזקה יותר בריצות הבינוניות דווקא (קרומינס לא רצה מהר מלונה ל5000מ' השנה, שיאה האישי הוא 14:51). אם לונה תתעלה שוב, יש לה סיכוי להתחרות על מדליה. אני צופה ריצה טקטית, והיא לא תוכל להכתיב את רצונה כמו שעשתה ב10000מ'.

      1. תודה רבה .לא ארצה להפריע יותר מדי
        אבל זה לא מקובל נכון ? לעבור ממרתון לריצות מסלול
        בדרך כלל שהקצב יורד אך הסיבולת והניסיון עולים אזי הרצים הגדולים עוברים לריצות שדה (לאדם שלא בתחום זה מפתיע כי מרתון לכאורה ריצה ארוכה מ 10 ק"מ אך הקצב קצת יותר רגוע וזה עוזר למבוגרים ).

        ומהסקרנות אשמח לשמוע איך זה פתאום קורה ההחלטה הזו לעבור פתאום למסלול .

  8. אלכס ברוך הבא ותודה על הטור.
    כמה לונה קרובה לרמה העולמית מבחינת תוצאות ויכולת? כלומר כמה היא עוד יכולה לשפר את שיאה לכיוון שיא העולם הנפלא שי איאנה ומה היכולת שלה להחזיק ריצות טקטיות? אמנם 10,000 זה לא 800, 1500 ששם יכולת טקטית חשובה ביותר, אבל מו פראח למשל לא מתקרב לזמנים של גברסילסי או בקלה ועדיין ניצח שתי אלימפיאדות ואליפויןת עולם בזכות היכולת שלו לנהל ולשלוט בקצב ולפרוץ בזמן שנוח לו.

    1. אם מו פראח היה רץ מול גבריאלסלסי בריצה על פרס כספי גדול לדעתי לא היה לו שום סיכוי בדיוק מהסיבה הזאת שגבריאלסלסי היה רץ מהר מההתחלה ואז לטקיטיקה לא היתה הרבה חשיבות (זה היה מעייף אותו מנטאלית כמובן)

    1. תודה רבה .לא ארצה להפריע יותר מדי
      אבל זה לא מקובל נכון ? לעבור ממרתון לריצות מסלול
      בדרך כלל שהקצב יורד אך הסיבולת והניסיון עולים אזי הרצים הגדולים עוברים לריצות שדה (לאדם שלא בתחום זה מפתיע כי מרתון לכאורה ריצה ארוכה מ 10 ק"מ אך הקצב קצת יותר רגוע וזה עוזר למבוגרים ).

      ומהסקרנות אשמח לשמוע איך זה פתאום קורה ההחלטה הזו לעבור פתאום למסלול .

      1. אמפירית אתה צודק.
        בעבר הורגלנו לראות מעבר של רצי מסלול למרתון בשלב מתקדם לקריירה, כשהם פחות תחרותיים על המסלול (היילה, בקלה, קיפצ'וגה, ורבים אחרים).
        אבל האמת היא שזה בעיקר עניין של תמריצים, ונראה פה ושם דוגמאות אחרות.
        בעולם בשנים האחרונות יותר ויותר רצים ממהרים להתמקד בריצות הכביש מגיל צעיר, בגלל תמריצים כספיים. ועדיין חלקם "יורדים חזרה" ומצטיינים על המסלול ובמירוצי שדה. דוגמה: ג'פרי קיפסאנג, אלוף עולם מירוצי שדה, חצי מרתון וסגן אלוף עולם ל10000מ' (נכון שהוא לא התחיל מהמרתון, אבל גם לא עבר באופן מוחלט). ישנן דוגמאות נוספות.
        עבור רצים ישראלים, התמריץ לעבור למרתון הוא בגלל שהקריטריון למשחקים אולימפיים/אליפות עולם – קל הרבה יותר להשגה.
        לונה לא רצה עדיין מרתון ברמה גבוהה (מבחינתה). הרעיון להתמקד במרחקים הקצרים ביותר נבע מרציונאל אימוני – כלומר כדי להשתפר יותר בטווח הזמן הארוך. כאשר הגיעו התוצאות – באליפות העולם לחצי מרתון בולנסיה, ובהמשך על המסלול – וכשהרמה היא כה גבוהה, לא היתה סיבה להעדיף את המרתון.
        צריך לשאול את דן… אני מעריך שיתלבטו לגבי המטרות בהמשך (זה מקום שטוב להיות בו) ושנראה בעתיד את לונה מתחרה גם על המסלול וגם על הכבישים, כולל מרתון.

  9. עוד בעזרת הישראליות אמש, חנה מיננקו כהרגלה ובניגוד להרגלים של ספורטאים ישראלים מענפים אחרים מתייצבת ברגעי האמת ועלתה מהמקום השני במוקדמות לגמר בקפיצה משולשת

      1. רועי, למה כוונתך ב"שקול"? תוצאת הרצה במקום ה13 היתה 31:40. אבל לא ניתן להשוות תוצאות, מכיוון שאתמול היו תנאי ריצה מאד לא נוחים. לונה ניצחה אתמול את אותה רצה אירופאית יחידה, קרימינס ההולנדית, שסיימה חמישית באליפות העולם (היו בעשיריה הראשונה גם שלוש רצות אמריקאיות). כאן התוצאות: https://www.iaaf.org/results/iaaf-world-championships-in-athletics/2017/iaaf-world-championships-london-2017-5151/women/10000-metres/final/result

        ואלו התוצאות (שעד היום נראות כמעט דמיוניות) מריו:
        https://en.wikipedia.org/wiki/Athletics_at_the_2016_Summer_Olympics_%E2%80%93_Women%27s_10,000_metres

        לונה סיימה השנה במקום ה12 באליפות העולם לחצי מרתון בולנסיה.

        כפי שכתבתי למעלה (תגובה 16) לונה שייכת כיום בהחלט לחבורת רצות העלית בעולם, אך בתוך הקבוצה הזו יש פערי רמות. המהירות ביותר – איינה, דיבבה, ויויאן צ'ריוט, רצות מהר מ30 דקות. אחריהן יש קבוצה של רצות סביב 30 דקות נמוך. הפער הזה הוא משמעותי.

          1. אני חושב שלונה מסוגלת להתקרב ל31:00דק' גם בכושרה הנוכחי, ונקוה שהיא עוד תתקדם. לגבי ריצות גמר באליפויות עולם/משחקים אולימפיים, זה מאד תלוי איך הן מתנהלות. סיכוי לעשיריה ראשונה ביום נתון קיים.

  10. ברוך הבא אלכס, כל הכבוד!
    פוסט מושקע ומקצועי, תמשיך כך 🙂
    שמתי לב שבקפיצה לרוחק, הקפיצה הכי רחוקה הייתה 8.25 מ'. זה אומר שהשיא של פאוול עומד להחזיק עוד 27 שנים??

    1. תודה רבה יניב! הקופצים לרוחק האירופיים מעט נופלים לעומת עמיתיהם מארה"ב, מרכז אמריקה ואפריקה.
      חואן מיגל אצ'ברייה הקובני קפץ השנה ל-8.68 ברוח חוקית ול-8.83 ברוח מעט חזקה יותר מהמותר. לובו מאניונגה מדרום אפריקה קפץ ל-8.58.
      ייתכן שמישהו מהם, ואולי אף שניהם, יהיו מסוגלים גם להתמודד עם שיאו של פאוול אבל הדבר גם מורכב למדי.
      במרוצת השנים, מאז שקבע את שיא העולם, היו קופצים שהתקרבו (כמו איוון פדרוסו האגדי מקובה) אבל לא הצליחו לשבור…

      אגב, הקופץ האירופי הבכיר השנה הוא אלכסנדר מנקוב הרוסי (אלוף העולם מ-2013) שקפץ ל-8.41, אבל השתתפותו באליפות אירופה לא אושרה כי כנראה לא עמד בתנאי הזכאות לקבל סטטוס של אתלט נייטרלי.

  11. הטורקי גולאייב ניצח ב 200 מ׳ גברים בזמן מעולה.
    לפני הסוף הוא הרים את הידיים לנצחון וכך פיספס את שבירת השיא העתיק של פייטרו מנאה

    1. התראיין לאחר הריצה ואמר שזו מטרתו הבאה, לצד השגת מדליה אולימפית. חושב שהוא בהחלט מסוגל לכך.

  12. הצרפתי מרוקאי ניצח ב 3000 מכשולים. ריצה לא משכנעת בכלל אבל אין מה להתלונן בגלל התנאים. יש לו יתרון גבוה משמעותי וזה משחק לטובתו.
    הספרדי שהגיע שני, קראו, נתן ריצה מצוינת אבל במכשולים האחרונים הוא נחת ממש גרוע בגלל העייפות.

    1. חושב שהוא ממוצא אלג'יראי. מעבר ליתרון הגובה, שיש לו כמובן גם משמעות, יש לו יתרון גם בסבולת וגם במהירות על פני יתר השדה, בהתחשב בשיאיו האישיים ב-1,500 וב-5,000.

  13. תודה על הטור ותודה למומחים שהוסיפו

    האליפות נהדרת עד עכשיו ומומלץ לצפות. השידור בערוץ הספורט מעיב קצת על ההנאה אבל אפשר לחיות עם זה (הם מנסים.. מלובני עדיף בעיניי בהרבה על מירי נבו כי נשמע שהוא באמת נרגש ולא זחוח. וזה הבדל משמעותי)

    ממליץ לראות את היום השני של קרב ה-7 לנשים – מתפתחת שם דרמה מעניינת שתסתיים בריצת 800 מטר – שימו לב לקרב בין הבלגית לבריטית. (אני בעד הבריטית..)

    בנוסף – הולך להיות אדיר ה400 מטר גברים. מומלץ ביותר.

להגיב על אהרון שדה לבטל

סגירת תפריט