ברוכים הבאים להיכל התהילה / רביב פייג

"אף אחד, אבל אף אחד לא רוצה לשחק חמישה משחקי טרום עונה"

(ג'יימס ג'ונס, שחקן גרין ביי פאקרס לשעבר, על משחק היכל התהילה).

מאת רביב פייג, עורך הפוטבול של הופס

 

לחלקנו, משחק הפוטבול שמתרחש במגרש הכדורגל תיכונים הצמוד להיכל התהילה של הNFL בקאנטון אוהיו, מסמל את פתיחת העונה החדשה של ליגת הספורט הטובה בעולם, סוף כל סוף קבוצות NFL  מתחרות ביניהן 60 דקות  (כ 180 דקות בזמן בני אדם) ומנסות להשיג…מה בדיוק?

אבל לרובנו משחק היכל התהילה הוא אירוע סמלי אך חסר משמעות לחלוטין כשהאירוע הכי חשוב בתולדותיו היה הצבע שנדבק על המגרש לפני כמה שנים שגרם לביטולו של המשחק.  לצורך העניין , רוב משחקי טרום העונה, הם תהליך חסר חשיבות וחסר עניין גדול מדיי, עם פוטנציאל גבוה מדיי לפציעות של שחקנים חשובים מדיי. התוצאות לא משנות כלום ורוב השחקנים שנראה על המגרש רוב הזמן יהיו מובטלים ארבעה שבועות מעכשיו.


לטובתם של משחקי הטרום עונה, תמיד מצאתי אותם פרולוג נוח לקראת ספטמבר, הזדמנות להחליק בנוחות לתבנית פוטבול, להתרגל לשעות המטורפות והלילות הלבנים (לפחות לנו, תושבי ישראל), להקשיב ללהג הפרשנים כשהם סוקרים את קווי הסיפור של כל קבוצה וקורותיה מאז פברואר האחרון, להכיר את השחקנים החדשים בקבוצות, את השינויים שחלו בהרכב והיי, אולי אפילו לגלות איזה יהלום נוצץ שיקנה את עולמו בדקות שנתנו לו להוכיח את עצמו.

למאמנים, משחקי טרום העונה הם דרך מצוינת להעריך את מצב הקבוצה, לבחון שחקנים חדשים ולנסות כל מיני מערכים ומהלכים שאולי, ואולי לא, ישמשו את הקבוצה במהלך העונה. גם המאמנים זקוקים לאימון, להתרגל לקצה המשחק, לייעל את תהליך העברת ההוראות בקשר ולוודא שכולם על אותו עמוד.
סביר להניח שבשביל זה לא צריכים ארבעה משחקי טרום עונה לכל קבוצה. אבל זה כבר ויכוח ליום אחר. הערב אנחנו חוגגים את שובו של הפוטבול (בערך) והנה סיבות למה כן לקום לראות את משחק היכל התהילה בין

3:00 בלילה, זמן בנימינה:  בולטימור רייבנס(0-0) – שיקגו ברס(0-0)

מאז הסופר בול האחרון שלקחה בולטימור רייבנס והחוזה השמן שקיבל ג'ו פלאקו בעקבות זאת, נראה היה שיש איזה דשדוש מסוים ביכולות של הקבוצה. עזיבה של כמה שחקני מפתח שיצרו את הזהות של הקבוצה, כמו ריי לואיס (שנכנס להיכל התהילה השבוע), האלוטי נאטה, אד ריד, אנקוון בולדין, טורי סמית' ועוד, ובעיות מחוץ למגרש עם ריי רייס, גרמו לרייבנס לסגת לכינור שני לפיטסבורג סטילרס ולשקוע למעין סטגנציה שהביאה הרבה ביקורות על משחקו הפחות ממלהיב של פלאקו. נראה היה שהם הצליחו למלא את רוב הכלים החסרים אבל התפוקה מעמדת הק"ב לא הפסיקה לספוג ביקורת.

הגיוס של הקוורטרבאק לאמר ג'קסון בסוף הסיבוב הראשון בדראפט האחרון, נועד לרמוז שאולי עידן ג'ו פלאקו ברייבנס מתקרב לסיומו או לכל הפחות להצית אש מתחת לישבנו. ג'קסון, פרוספקט מלהיב בעל משחק אויר וריצה מעולים, בהחלט יכול להיות הכיוון החדש שאליו הרייבנס שואפים, ויש סיכוי גדול שנוכל לטעום, קצת יותר מהרגיל, מהכישרון שלו לאורך המשחק הלילה.


שיקגו ברס יכולים לקוות שהם מצאו את התשובה בדמות הק"ב מיטשל טרוביסקי שהראה ניצוצות בעונה שעברה. הם הביאו לו את אלן רובינסון כנשק התקפי נחשק באויר וג'ורדן הווארד וטאריק כוהן משלימים משחק קרקע מלהיב. אבל רוב הסיכויים שלא נראה הערב אף אחד מהשמות האלו משחק יותר מסנאפ או שניים, אם בכלל.
גם ההגנה תחת ויק פאנג'יו יכולה לעשות את הקפיצה קדימה השנה, במיוחד אם יצליחו להחתים סוף סוף את בחירת הסיבוב הראשון שלהם בדראפט – רוקואן סמית'. אחד מציידי הק"ב המלהיבים והבודדים שיצאו השנה מהדראפט.

הימורים לתוצאה: סתם… נראה לכם.

שאלה לדיון: באיזה שבוע מחליף לאמאר ג'קסון את ג'ו פלאקו אם בכלל?

(דעתכם חשובה לנו ולג'ון הארבו.)

*

דרך לצאת ממשחק מיותר

 

מעבר למשחק עצמו יש את הסיבה שלשמה התכנסנו כאן בקאנטון אוהיו, השקת מחזור שחקני היכל התהילה החדשים.

בסוף שבוע של פינוקים וכבוד מלכים, יזכו שמונה החברים החדשים ללבוש את הז'קט הצהוב, לחשוף את דמות פניהם בברונזה ולשאת נאום שלא ישאיר אף עין יבשה.
אולי אני מזדקן או שמא צעיר מדי, אבל השנה יכנסו להיכל התהילה מספר שיא של שחקנים שגדלתי עליהם.  בינינו, אף אחד לא פה בשביל לראות את בובי ביטהארד, מנהל קבוצות וצייד כישרונות אקסטרורדינר (עובדה משעשעת: בובי הוא סבו של סי.ג'יי ביטהארד, הק"ב המחליף של סן פרנסיסקו) , כבודו במקומו מונח, מקבל את הז'קט הצהוב. והאמת, גם לא בשביל הליינבקר רוברט ברזיל מהיוסטון אוילרס או הגארד ג'רי קריימר שעיגן את קו ההתקפה של גרין ביי במשך השנים בהם היו דומיננטיים וזכו בסופר בול 1 וסופרבול 2 ואפילו לא בשביל בריאן דוקינס, אחד הסייפטיס הדומיננטיים במשחק.  אנחנו פה בשביל ללוות ארבעה שחקנים, או יותר נכון שלושה וחצי, ארבעה שחקנים שבספורט דינמי שמשתנה מעונה לעונה, השאירו חותם על המשחק ועיצבו, כל אחד בדרכו שלו, את הדרך שבה אנחנו מתחברים לפוטבול והיוו סוג של אבות טיפוס לפוטבול המודרני ולממשיכי דרכם, שחקנים שאישיותם הצבעונית אולי העמידה אותם שבוע אחר שבוע במרכז הבמה אבל גם פדו את הצ'קים שהפה שלהם כתב בקבלות על המגרש.

בריאן אורלכר – הלייינבקר האימתני ששלט במרכז ההגנה של שיקגו ברס, מצטרף למועדון מאוד אקסקלוסיבי של אגדות פוטבול שיצאו מהמועדון המפואר הזה. דיטקה, סינגלטרי, פייטון, בטקוס, המקרר, כל אלו, ועכשיו גם אורלכר העבירו את כל הקריירה שלהם בסולדר פילד ושמם הוא שם נרדף לדובים של שיקגו. אורלכר סלל את הדרך והיווה השראה לשחקנים צעירים ומוכשרים בעמדה כמו לוק קיכלי, שון לי ובריאן קושינג (כן, אני יודע שכולם לבנים).

רנדי מוס – יש ק"ב שעושים את כל השחקנים מסביבם טובים יותר ויש שחקנים שעושים את הק"ב שלהם טוב הרבה יותר. כזה היה הצמד של דאנטה קולפפר ורנדי מוס במינסוטה. קולפפר היה מעיף את הכדור בכל הכוח לעומק המגרש בכיוון הכללי של מוס, ורנדי בתורו היה תולש את הכדור מהאוויר לא משנה היכן היה.
כשמוס עזב את מינסוטה, קולפפר איבד לחלוטים את המוג'ו שלו. אבל הרווח היה כולו של ניו אינגלנד פטריוטס שבעונה אגדית ומושלמת ללא הפסד (חוץ מאחד קטן בסוף), קבע שיא בלתי יאמן של 23 ט"ד לעונה.

*

*

ריי לואיס – אגדה בתחומו ושם מטיל אימה על כל מי שניסה לחצות את מרכז המגרש ההגנתי של הבולטימור רייבנס. ידוע לשמצה בשל התיקולים הקשוחים שלו, הריקוד המטריף שביצע בכניסה למגרש, המנהיגות חסרת הפשרות וכחשוד ברצח.

*

טרל אוונס- אחד התופסים האינטנסיביים בדורו, רק הפה שלו היה יותר גדול מהכישרון.  מספר היארדים השני בהיסטוריה ומספר הטאצ'דונים השלישי בתולדות הNFL.  אבל יזכרו אותו בזכות ההליכה על הקו הדק שבין הדיווה לליצנות, את כושר ההמצאה שלו בחגיגות ט"ד שביחד עם צ'אד "אוצ'ו סינקו" ג'ונסון, הביאו בסופו של דבר לאיסור על חגיגות ט"ד מוגזמות, תקרית השארפי, הריצה לכוכב של דאלאס’ הריקוד עם הפומפונים ועוד ועוד. אבל גם בזכות ההופעה ההירואיות שלו בסופרבול 39 במדי האיגלס, עם 9 תפיסות ל122 יארד וכל זה עם רגל שבורה.
גם בטקס הכניסה להיכל התהילה בחר אוונס לעשות כותרות להיעלב ולא לפקוד את הטקס. הוא יישא נאום באוניברסיטה בה למד ושיחק.

ליגת הNFL / רביב פייג

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. ברוך הבא, ואיזה כיף.
    אני לא יודע איך זה בערים אחרות, אבל למשחקי טרום העונה של הפיטסבורג סטילרס, מוכרים כרטיסים לא זולים- והמגרשים מלאים. אז כאן, בפיטסבורג, משחקי טרום העונה נחשבים.

  2. תודה רבה לכולם. אתם זריזים אתם. מוכן בהחלט לעונה הבאה עלינו לטובה, במיוחד, ופה אני פותח את הקלפים, בתור אוהד ניינרס.
    איתן, בעידן שלנו מוכרים כרטיסים אפילו לאימונים, אבל לפחות זה במחיר סמלי וההכנסות, לפחות אצל הניינרס, נתרמות לארגוני צדקה.

  3. תודה רבה רביב, נשמע מעניין מאד.
    אישית איבדתי קשר עם פוטבול לפני כמה שנים (כמה זה כמה שנים? – הרשל ווקר הוא השחקן האחרון שאני זוכר, אז כנראה שזה לא מעט… 😉 ובמשתגעים על מרי, כשהאקס שלה מהפוטבול הופיע על המסך וכולם נחנקו מצחוק רק אני לא הבנתי מה מצחיק… 🙂
    אז יש לי הרבה להשלים… ואני שמח שרביב ואתה לקחתם עליכם את האתגר. בהצלחה

  4. תודה רביב וברוך הבא. הגענו לארה"ב כמה ימים לפני הסופר בול של העונה הקודמת. השנה מתכוון לצפות לפחות במשחק אחד בשבוע.מחפש קבוצה לעקוב אחריה ואולי להפוך לאוהד ,המלצות ?

    1. זו השנה לקפוץ על העגלה של סן פרנסיסקו פורטי ניינרס. קבוצה צעירה וסופר כישרונית עם היסטוריה מפוארת. עם ג'ימי גארופולו בעמדת הק"ב וקייל שאנאהן בעמדת המאמן, העתיד נראה מזהיר מתמיד אחרי שנים של בצורת.
      ואם אתם בחוף המערבי בסמוך לעמק הסיליקון אז זו פרקטיקלי קבוצת הבית שלכם(:

  5. תודה רביב, פוסט ביכורים לפנים.
    1. גיא רוזן הרשע ואני אוהדי הברונקס היחידים באתר. מה שפלאקו עשה לנו בגמר הדיביזיה במרוץ הראשון של מנינג לסופרבול, אצלנו במייל היי, לא יישכח כל כך מהר. מאז הוא הלך ושקע – קארמה איז איי ביץ׳
    2. האל-איי ראמס היא הקבוצה הכי מעניינת השנה לא? מאמן סבבה, קווטרברק צעיר מעולה, החתמות נהדרות באוף סיזן והכנות למשחקים באיצטדיון שלא היה כמוהו מעולם באינגלווד בעלות של חמישה מיליארד דולר. רות עבור

    1. על הנייר הראמס נראים באמת אחת הקבוצות הטעונות ביותר בכישרון. הם החתימו שחקני על ברוב העמדות. אם ג'רד גוף שומר על הרמה שהפגין בעונה שעברה, הם בקלות לוקחים את הבית.
      אבל הם לא חפים מבעיות. הרבה כוכבים בעלי אישיות בעיתית בחדר ההלבשה יכול להיות מתכון לצרות (ראה מקרה הdream team של האיגלס לפני כמה שנים),אארון דונלד, ארגיובלי שחקן ההגנה הכי טוב בNFL, שובת בגלל בעיות חוזה.
      בתור אוהד ניינרס אני מקווה שהדברים האלו יהיו סדקים בשיריון אבל אני לא אופטימי מדיי.
      מחר (שישי), הפודקאסט המצויין around the leauge מתארח במתקן של הראמס ונוכל לשמוע מה המצב שם.

    2. גל,
      העונה זו העונה שלנו.
      ההגנה השנה תהיה (טפו, טפו טפו) שוב דומיננטית כמו זו של עונת הזכייה – שוב למילר יש שותף מאיים בלחץ על הקווטרבאק.
      יש גם קווטרבאק לא מסריח (חמסה, חמסה, חמסה…) . . .

  6. רביב , כאוהד ניינרס אני מכריז עליך מיידית כאויב, אבל בכל זאת אאחל לכם בהצלחה עם הבניה המחודשת של הקבוצה.
    דרך אגב, איך הגעת לאתר?

    1. אוהד סיאטל? דאלאס? ראמס? לא חסרים לנו אויבים (:
      חי ברצייק שכותב פה לפעמים, חבר מהילדות המוקדמת, המליץ לי ליצור קשר עם מנחם שחיפש מישהו שיסקר פוטבול.

  7. תודה רביב כיף גדול והפתעה נעימה.
    כבר חששתי שאחרי שפונקנו על ידי גיא במשך כמה שנים נאבד שוב אחיזה עם הליגה.
    נראה לי שאנחנו בידיים בטוחות.

  8. ברכות רביב ובהצלחה. פעם הייתי עוקב אדוק ואף זכיתי בפנטזי בעונת הרוקי של AP (ועוד המחשב בחר לי אותו בפוקס), היום כבר בקושי רואה תקצירים של חלק מהמשחקים. באופן אישי אשמח לקרוא אם יהיו לך כותרות מהליגה לדיון וסיפורים מעניינים (פריוויוז, סיכומי משחקים ובוקס סקור אפשר למצוא בכל מקום – דעה לא פופולרית).

    מה אתה אומר לגבי הסיכויים של הניינרס לקחת את הוויילד קארד השנה?

    1. היי, תודה. בהחלט מתכוון לפתוח פה נושאים מעניינים לדיון. ומאוד הייתי רוצה לגבש זוית קצת שונה לסיקורים ה"רגילים". כמו שאמרת, אותם אפשר למצוא בכל מקום.
      מה שכמובן לא אומר שנזנח לחלוטין את הדיו דיליג'נס של פריוויו וריקאפ לכל מחזור.
      גם אני נטשתי את הפנטזי לאחר שהגעתי לשיא (זכיה באליפות), ואני חושב שיש מגמת ירידה בפופולריות של הפנטזי. דיי מיצה את עצמו.

      אסור לנחס, והציפיות המנופצות מהעונה של צ'יפ קלי שברו אותי ולימדו אותי מאוד להיזהר, אבל יש לניינרס סיבות ממשיות לאופטימיות השנה
      ג'ימי הוא הדבר האמיתי ומזמן לא ראיתי אוסף כזה של כישרון ברוסטר.
      אני חושב שפחות מ9-7 יאכזב אותי אבל בNFC העמוס בקבוצות מעולות קשה לי להאמין שזה יספיק לווילד קארד.

  9. בהצלחה. אולי נלמד משהו. הידע שלי בפוטבול מסתכם בכדור אליפטי, מגינים, אנשים גדולים, יארד, טאצ'דאון, רסיבר, רנינג בק וקוואטרבק. ידוע לי שיש 7 נק גם על טאצ'דאון.

    מכיר בריידי, מונטנה, פארב, ריי לואיס (זה עם הכלבים לא?)

    זהו, מעבר לזה כל חידוש יתקבל בברכה.

    יודע שהפטס טובים 🙂

    1. כמעט מושלם. זה עם הכלבים זה מייקל ויק. ריי לואיס הוא החשוד ברצח.

      נשתדל כמובן גם להיות מעניינים ונהירים לאנשים שלא עמוק בתוך העולם הזה.
      אולי נעשה גם איזו כתבת הסבר קלילה על החוקים.

  10. היי, תודה. בהחלט מתכוון לפתוח פה נושאים מעניינים לדיון. ומאוד הייתי רוצה לגבש זוית קצת שונה לסיקורים ה"רגילים". כמו שאמרת, אותם אפשר למצוא בכל מקום.
    מה שכמובן לא אומר שנזנח לחלוטין את הדיו דיליג'נס של פריוויו וריקאפ לכל מחזור.
    גם אני נטשתי את הפנטזי לאחר שהגעתי לשיא (זכיה באליפות), ואני חושב שיש מגמת ירידה בפופולריות של הפנטזי. דיי מיצה את עצמו.

    אסור לנחס, והציפיות המנופצות מהעונה של צ'יפ קלי שברו אותי ולימדו אותי מאוד להיזהר, אבל יש לניינרס סיבות ממשיות לאופטימיות השנה
    ג'ימי הוא הדבר האמיתי ומזמן לא ראיתי אוסף כזה של כישרון ברוסטר.
    אני חושב שפחות מ9-7 יאכזב אותי אבל בNFC העמוס בקבוצות מעולות קשה לי להאמין שזה יספיק לווילד קארד.

  11. ברוך הבא רביב! סיפוח מעולה וטוב לדעת שיפוט בול בידיים טובות. אם רק תשמור על הרמה של גיא בתוכן ובממים – דיינו.
    רמת הפוטבול שלי רק בקצת יותר גבוהה מזו של שמעון, אז לרוב אני קורא ולא מגיב. קח בחשבון שישנם עוד מגיבים כמוני.
    ובקשה קטנה, אם אפשר מדי פעם לתבל בנקניקיה או מאכל רומני לזכר הימים הטובים.

  12. בניגוד אלייך, חלקנו (אוהדי האיגלס, האלופה אם מישהו שכח) נמצאים פה רק בשביל דוקינס, האליל, המלך, השחקן האהוב בתולדות פילי.
    האחרים פחות מעניינים….

      1. כייף זה לא מילה.
        כאוהד איגלס נודניק (כמו שאר אוהדי האיגלס) אני מתכוון לחזור על המשפט הזה כמה שאפשר ובכל הזדמנות…

  13. וואו רביב, פצצה של טור
    מונטנה האליל חיבר אותי לפורטי ניינרז ואפשר לומר שאני אוהד רדום.
    0.2 דרגות מעל שמעון 🙂

  14. ברוך הבא ומזל גדול שהפוטבול, והכתיבה עליו חזרו! כתבה מעולה, כנציג הצד המדוכא של המפרץ (אוקלנד), עבורי זו עונה של בדיקת קבוצה נוספת. המעבר לאס ווגאס גורם לי לחפש אהבה חדשה…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט