רשמי מולינדיאל – זה הכול(?) בראש / מולי

נגיחה בקלסיקו, מתוך ויקיפדיה באנגלית

כדורגל, כך אומרת הקלישאה וכך נוהגים לומר פרשנים לפחות פעמיים במשחק,  "הוא משחק פשוט". למעשה הכול מותר בו כל עוד שחקני השדה (לא כולל השוער), לא נוגעים במכוון בכדור בידיהם או בזרועותיהם בזמן המשחק.

אז במה כן? השחקנים משתמשים בעיקר ברגליהם, אבל לאמיתו של דבר הם יכולים להשתמש בכל איבר בגופם: בחזה, בגב, וגם… בראש.

כשאומרים  להשתמש בראש, הכוונה היא כפולה: גם להשתמש בשכל, אבל בקשר של כדורגל הכוונה היא גם להזיז את הכדור בעזרת הראש, כלומר: לנגוח בו.

לבני אנוש הכי קל להזיז חפצים בעזרת הידיים. הידיים, הרי, מאפשרות מבחינתנו את שיא השליטה. הרגליים מאפשרות שליטה מוגבלת יותר והראש מאפשר שליטה פחותה בהרבה, אפילו מהרגליים.

חשבו על זה, מתי ראיתם לאחרונה מישהו מתקדם עם כדור לאורך זמן תוך שהוא משתמש רק בראשו? קשה מאוד להתקדם בעצמך יחד עם הכדור תוך שימוש בראש בלבד.

ומכך, לרוב כאשר מישהו נוגח בכדור, הגיוני ושכיח שהנגיעה הבאה בכדור תהיה של שחקן אחר. כלומר, המסקנה ההכרחית היא ש(כמעט) כל נגיחה היא נגיעה חד פעמית של השחקן בכדור.

סטטיסטית, רוב הנגיחות במשחק הכדורגל הן למטרת הרחקה, כלומר מסירה לכתובת שאינה ידועה מראש. חלקן הקטן של הנגיחות הן למטרת מסירה, כלומר ניסיון שהכדור יגיע לשחקן אחר ספציפי, ומיעוט זעום של הנגיחות בכדורגל, מכוון כדי להכניס את הכדור לשער.

למה בעיקר ברגל ופחות בראש? ראשית זה עניין של עוצמה, נגיחה פחות חזקה מהותית מבעיטה, ומכך שטווח הנגיחה יותר מצומצם. שנית, זה עניין של גובה: חלק מהותי מהנעת הכדור נעשה הרי על הקרקע. ושלישית, ואולי החשוב מכולם, יכולת השליטה על כיוון הנגיחה וגובהה, ועל הגעתה לנקודה ספציפית  קשה ומוגבלת יחסית לרגל, שלא לדבר עם היד.

ולמרות כל אלו, במונדיאל הנוכחי אנו רואים פריחה מהותית וחסרת תקדים של שערים הנכבשים מנגיחות, וברצוני לשוחח מעט על הסיבה לכך.

אני מוצא לתופעה זו שלושה הסברים עיקריים ואשמח לשמוע את דעתכם באשר להסברים נוספים.

שלושת ההסברים, האמת, נובעים מאותה תופעה: הכדורגל הופך למדע והפערים בין הנבחרות כבר אינם תהומיים.

כתוצאה מכך, נבחרות וקבוצות צריכות למצוא דרכים חדשניות ויעילות יותר לכבוש שערים, ורצוי למצוא דרכים שהיריב לא הכין עצמו להן, או הכין עצמו במידה פחותה.

כמו ששמנו לב כבר לפני כשבועיים, הרי המונדיאל הנוכחי מתאפיין גם בכמות שערים חריגה ממצבים סטטיים, דהיינו קרנות ובעיטות עונשין. אם תשימו לב, גם קרן וגם בעיטת עונשין, ברובן המכריע, מהוות בעיטה לגובה. והראש, הרי נמצא בגובה…

אבל זה יותר מכך, נבחרת אנגליה המחישה זאת בצורה קיצונית, ולא פלא לכן, שהיא אלופת הנגיחות. זה יותר מכך מאחר ו(חלק מ)הקבוצות התחילו להכין את עצמן לתרגילים מתורגלים היטב במצבים נייחים. במצב נייח, בניגוד למשחק זורם, יש זמן לתכנן, יש יכולת קלה וטובה יותר לתכנן מראש, ובעיקר יש מצב בו אתה יודע מראש מי הם המשתתפים בתרגיל, היכן הם ממוקמים בזמן הבעיטה (קרן או עונשין), היכן הם יהיו ממוקמים כשהכדור יגיע לעברם, ומה על כל אחד מהם לעשות.

הסיבה השלישית, אחרי המצבים הנייחים והתרגילים,  היא העובדה שבכדורגל המודרני קל יותר לפצח הגנות בחדירה מן האגפים מאשר מן המרכז. ומן האגפים, הרי – לפחות על פי הנוהג – ישנן "הרמות" ואם הכדור הורם למעלה, הרי השימוש ההגיוני לפגוע בו –  הוא בעזרת הראש…

אז זהו, כעת אני מזמין אותך, כן אותך! להשתמש בראשך ולהציע עוד סיבות ונסיבות בעטיין יש במונדיאל רוסיה 2018 כל כך הרבה שערים שנכבשו בעזרת הראש.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תודה מולי על כל העבודה היפה, בהחלט מאיר לנו את המונדיאל.
    ושאלה – למה יש כל כך הרבה ימי פגרה במונדיאל?
    אני מבין שלתיירות ברוסיה זה כדאי, אבל כצופה, די נגמרה לי ההתלהבות מהמונדיאל. עכשיו זה מרגיש כמו עוד משחק בליגת האלופות (ואפילו לא בין הנבחרות המסקרנות ביותר…)

    1. אני מניח הסיבה היא פיזית לחלוטין.
      בליגה יש משחק לשבוע, מכסימום שניים.
      וזה אומר לפחות יומיים מנוחה, רצוי שלושה ימים, בין המשחקים.
      כל עוד היו הרבה קבוצות והרבה משחלקים, אפשר היה לשחק עם הימים, אבל באמת נראה לך שאפשר לשחק יום אחרי יום רבע-גמר, חצי-גמר וגמר?

  2. מולי תודה.
    לדעתי הסיבה השנייה היא המרכזית .
    יש עקרונית הרבה יותר שערים ממצבים נייחים זאת עובדה .
    רוב השערים בראש מגיעים ממצבים נייחים זו גם עובדה (ברורה כל כך שאפילו לא טרחתי לבדוק אותה☺).
    ולכן זה 1ועוד 1.

  3. נראה לי שהעלייה בשערים מהמצבים הנייחים קשורה ישירות לעלייה בשערים מנגיחות כיוון שאחוז הנגיחטת במצבים אלה גבוה בהרבה מאשרבמצבים אחרים מהסיבה שצוינה במאמר שבעיאות במצבים נייחעם הם לגובה והראש נמצא בגובה.

  4. אחלה טור, תודה
    לא בטוח שהסיבה השנייה נכונה. גם לפני שלושים וארבעים שנה ידעו שמצב נייח מאפשר גול בזכות המיקום, הסטטיות וכו'. כמה סיבות שיכולות, אולי, להשפיע הן:
    1. גובה השחקנים: כמו כל האוכלוסיה, גם הכדורגלנים גבהים עם השנים. פעם היה נהוג לשלוח את הגבוהים להגנה, כדי שיוכלו להרחיק כדורים כאלה, ואת הנמוכים להתקפה, כדי לנצל את המהירות והשליטה הגופנית. היום זה יותר פלואידי, ויש לא מעט חלוצים ארוכים.
    2. מנחם ציין שהכדורים היום קלים יותר, מה שאומר שקל יותר לנגוח, ושהמהירות של הכדור לאחר הנגיחה תהיה גבוהה יותר.
    3. הפנמה של יתרונות הכלי: בכדורסל, לקח יותר מ20 שנה עד השלשות קיבלו את ה'כבוד' כחלק לגיטימי ואפילו קריטי מצורת המשחק. נגיחות תמיד היו חלק מהכדורגל, אבל כספורט שמרני, השתמשו בו פחות. היום, עם צילומי הווידאו, הניתוחים וכו' וגו', שמים לב יותר לכלי שמעניק יתרונות, אפילו אם קטנים

להגיב על הציפור הנדירה לבטל

סגירת תפריט