הדראפט של הלייקרס: אייזק בונגה (39) / עידן קריפס

כן, עוד גרמני מצטרף ללייקרס, והפעם זהו בונגה שמשחק בעמדת הסמול פורוורד ומתנשא לגובה של כמעט 9'6 (2.06), שוקל 92 קילו ובעל ווינגספן מרשים של כמעט 0'7(2.13).

בעונה החולפת שיחק בפרנקפורט מהליגה הגרמנית הראשונה והעמיד ממוצעים של 7.4 נקודות ב-43.1% מהשדה, 30.2% מהשלוש ו-90% מהעונשין, 2.4 אסיסטים, 3.4 ריבאונדים, 1.3 חטיפות, 0.5 בלוקים, 2.4 איבודים ב-22.1 דקות.

סרטון סקאוטינג עליו:

כפי שאתם רואים, ממוצעים לא מרשימים במיוחד. למען האמת, בעונה הזו הוא שיחק 5 דקות פחות למשחק והמספרים שלו ירדו בצורה משמעותית כתוצאה מכך.

אז בואו נדבר קצת על מה שבונגה מביא לשולחן.
הוא אול אראונד פלייר, יכול לעשות כמעט הכל על המגרש, הבעיה היא שהוא מבצע חלק מהדברים ברמה שהיא לא גבוהה מספיק. כפי שניתן לראות מיד מהנתונים הפיזיים שלו, בונגה הוא שחקן גבוה וארוך מאוד לעמדה שלו, והוא נעזר בנתונים הללו כדי לסיים המון פעמים באזור שמסביב לטבעת. 40% מהזריקות שלו הן מהאזור הזה והוא מגיע ל-59% מאותו הטווח, הוא קולע 1.1 נקודות פר זריקה סמוך לטבעת ו-0.7 נקודות פר פלואטר. הפלואטרים והזריקות מהאזור שקרוב לטבעת מהוות כמעט שני שליש מהזריקות שלו סך הכל, והוא קולע אותן באחוזים גבוהים, ככה שזה משתלם לו. למרות זאת, ניתן לראות בבירור שבחדירות שלו הוא לא מצליח להגיע ממש עד לטבעת כי הוא לא יוצר מספיק מגע ולכן ב-NBA עלולים לחסום אותו לא מעט פעמים או שהוא לא יזרוק גם כשהוא כבר ממש קרוב הסל.
הפיק אנד רול הוא חלק ניכר במשחק שלו.

ב-24% מהפוזשנים הוא שיחק פיק אנד רול, אבל הוא לא עושה את זה מספיק טוב. לראייה, ב-42% מהפעמים שהוא עשה זאת הוא איבד כדור וקלע רק חצי נקודה פר פוזישן של פיק אנד רול, נתונים מדאיגים למדי.

כשהוא כן מצליח לשמור על הכדור במצבים האלה, הוא מצליח להשיג נקודות די בקלות, קולע 53% בחדירות מהפיק אנד רול. משהו שניתן לשים לב עליו הוא שהוא אוהב להתקיף את הסל אחרי שהוא מקבל את החסימה ומרבה לחדור במצב הזה.

הוא נורא מהיר והצעדים הגדולים בוודאי עוזרים לו בכך. בזכות המהירות שלו, הוא מצטיין במתפרצות, יכול לרוץ את כל המגרש תוך כמה שניות בתור ווינג וגם דוחף את הכדור בעצמו היטב, מה שמראה שהוא יכול להיות גם מוביל כדור נהדר במשחקי מעבר. הוא עושה עבודה נהדרת בלהפוך את ההגנה להתקפה, קולע מעל נקודה פר מתפרצת, וזה כמובן מתאים מאוד לסגנון המשחק שמנסים לבנות בלייקרס.
אחד היתרונות הבולטים שלו שבגללו אנשים מתלהבים ממנו הוא ראיית המשחק שלו. כשהיה צעיר יותר, בונגה שיחק בתור רכז, ולכן יכול לעזור גם בהובלת הכדור בעת הצורך. כאמור, יכולת המסירה שלו יחסית לסמול פורוורד היא טובה מאוד, והגובה שלו עוזר לו לראות את המגרש מעל המגנים הנמוכים ששומרים עליו ולשתף את חבריו לקבוצה במצבים שונים. בין אם זה בפיק אנד רול, חדירה והוצאה, חדירה ומסירה לגבוה וגם מסירות יפות במתפרצות. אפשר לומר שאיי קיו הכדורסל שלו ו-his feel for the game הם החוזקות הגדולות ביותר שלו. כפי שציינתי, הוא מסיים טוב באזור הטבעת ומגיע לשם המון פעמים, ולכן צריך להתמודד הרבה פעמים עם עזרות טובות שמגיעות לקראתו. העובדה שהוא מוסר טוב מאפשרת לו להתמודד איתן היטב, הוא יודע מתי לזרוק כשהעזרה לא מספיק טובה. ומתי, או יותר חשוב, למי, למסור כשמתבצעת הרוטציה בהגנת היריב, חבריו לקבוצה יעידו שהוא שחקן שכיף לשחק איתו.

נעבור לחוזקה נוספת שלו, הגנה:
ראיתם בעצמכם עד כמה הוא ארוך, וזה מאוד עוזר לו בצד ההגנתי. הוא יודע להשתמש טוב מאוד בגוף שלו בהגנה והוא מכסה המון שטח.

בנוסף לכך, הוא נחשב למשנה זריקות טוב, נלחם בחסימות, עובר אותן, ורוב הפעמים נשאר עם השחקן התוקף ומקשה עליו. הוא גם יכול לשמור על מגוון עמדות, ונוסף על כך, הוא גם ריבאונדר די טוב.

וכעת, בואו נשמע קצת על הדברים שהוא צריך לשפר, ובואו נגיד שכפי שזה נראה כרגע, לא יהיה לו רגע דל בקיץ הקרוב.

ממה נתחיל?

נלך על קליעה, עקב האכילס של הגרמני הצעיר. קודם כל, הזריקה אצלו מחצי מרחק לא טובה, והאמת, הוא לא זורק משם מספיק בכדי שהיא תהיה טובה. הוא בד"כ יעדיף לזרוק פלואטר במקום ג'אמפ שוט. מה שגורם לכך שהוא קולע פחות מנקודה פר ג'אמפ שוט, אז זה דבר אחד. כמובן שיש גם את הקליעה משלוש.

דבר שקל מאוד להבחין בו הוא שבונגה כמעט ולא זורק מהחצי פינה ומהטופ אוף דה קי, ועד שהוא עושה זאת, האחוזים לא מזהירים. כמעט כל הזריקות שלו מגיעות מהפינות, ודווקא משם הוא קולע לא רע.

בכלל, הוא קולע רק 30% מחוץ לקשת, וזה כשהוא זורק פחות משתי זריקות למשחק! רוב השלשות שלו מגיעות מקאץ' אנד שוט, שלשות במעבר למשל לא תראו ממנו בכלל, וגם לא סטפ בק אחרי קרוסאובר או משהו בסגנון. וכפי שאתם בטח זוכרים, הוא אוהב מאוד לשחק פיק אנד רול, ואם זה ימשיך ככה, לא יחששו לעשות עליו אנדר בחסימה, ואז כל המהלך יהפוך להיות לא אפקטיבי.

אילו עוד חולשות יש לו? ראשית, הוא מאבד המון. יחס האיבודים/אסיסטים שלו עומד כמעט על 1:1, שזה נורא. האיבודים נובעים בעיקר מסגנון משחק מבולגן למדי, הוא משחק פרוע המון פעמים וקבלת ההחלטות שלו לא טובה. זה מתבטא גם בבחירת הזריקות שלו. הוא לא למד עדיין לתת למשחק לבוא אליו ולא להכריח מהלכים, הוא עומד על 43.1% כשהוא זורק רק 5 זריקות למשחק! אין ויכוח על כך שהוא חייב לעבוד גם על זה. בנוסף, הוא אמנם קולע נקודה פר פוזישן כתוצאה מבידודים, אבל הוא עשה את זה רק 11 פעמים ב-19 משחקים. כפי שאתם רואים, המשחק שלו לא ממש מתאפיין בבידודים, ובליגה שמבוססת על זה, יהיה לו קשה.

נעבור לדבר הבא- פיזיות. בונגה הוא כמו שאוהבים לומר, "שרוך". הוא נורא דקיק וחייב להתחזק בדחיפות כדי להתמודד עם הפיזיות של השחקנים ב-nba.
זה יעזור לו בשני צדי המגרש, הוא מפחד ליצור מגע גם בהתקפה, כבר אמרתי שכמעט בכל החדירות שלו הוא לא נכנס לגוף של המגן ומסתפק בפלואטרים או זריקות שהן לא ממש מתחת לסל, וזריקות כאלה יכולות להיחסם על ידי שחקנים אתלטיים בליגה, כאלה שהוא לא פגש עדיין בקריירה שלו. הוא חייב להוסיף מסת שריר גם על מנת להתמודד מול פורוורדים בהגנה. אז כן, אולי הוא יוכל לשמור על עמדות 1-2 כי הגובה והאורך יספיקו לו (וגם שם, כשהוא יצטרך לשבור חסימות, משהו שהוא נחשב די טוב בו, הוא יתקשה כשיגיע איזה דוויט הווארד או אנדרה דראמונד וייתן לו באמפ). אבל בסופו של דבר, הוא עצמו ישחק בעמדת הסמול פורוורד לרוב, ולכן אם הוא לא יהיה מסוגל לשמור על השחקן שמשחק באותה עמדה בקבוצה היריבה, השוטינג גארד יצטרך לעשות זאת.

זה ייצור מיס מאץ' שיסבך מאוד את העניין, ואנחנו הרי לא אוהבים להסתבך. אם בונגה יתחזק כמו שצריך, הוא יהיה מסוגל לשמור כמעט על כל העמדות במגרש, אולי אפילו יוכל לשמור על סנטרים נמוכים יחסית, וזה יהיה יתרון עצום עבורו. הדיבורים על הגנה מובילים אותו לדבר הבא. למרות שההגנה היא אחד מהנשקים העיקריים במשחק שלו, יש לו עוד המון במה להשתפר, אז על הפיזיות כבר דיברנו, אבל זה לא הדבר היחיד. הוא ידוע בעיקר הגנת האחד על אחד הטובה שלו, אבל מה עם ההגנה אוף דה בול? ובכן, אם אתם מעוניינים לדעת, שם הוא גם לא ממש להיט. הוא לעיתים לא עירני מספיק ומאבד את השחקנים שלו שיוצאים לקליעה, אולי בליגה הגרמנית הוא לא נענש על כך יותר מדי. אבל עם רמת הקליעה ב-nba, הוא כנראה יקבל המון שלשות על הראש אם לא יעבוד על זה.

בנוסף, כבר כתבתי שהוא נחשב למשנה זריקות לא רע, אך אם לומר את האמת זה הגיע רק כתוצאה מצפייה בסרטונים שמנסים להוכיח שהוא אכן כזה, ואם יש דבר אחד אותו אני יכול להסיק באופן חד וברור, בליגה הטובה בעולם זה לא יעבוד. קל נורא להבחין שבהגנת האחד על אחד ובמיוחד בקלוז אאוטים שלו הוא לא מספיק קרוב למגן ומעדיף לתת את הזריקה מבחוץ. ייאמר לזכותו שהוא שולח את היד הארוכה שלו לעבר המתקיף בזמן הזריקה ולכן מקשה עליו, אבל לכאן שוב נכנס הנושא של רמת הקליעה ב-nba. היד הזאת לא תספיק מול קלעים טובים בליגה, ואם הם יזהו אלפית שנייה שבה יש להם open look, הם לא יהססו לתפור את הג'אמפ על הראש ועל היד של בונגה. ולכן הוא צריך ללמוד לא לתת למתקיף לזרוק בקלות, ולהכריח אותו לשים את הכדור על הרצפה, ומשם הוא כבר יודע להתמודד לא רע. עוד דבר שרציתי לדבר עליו הוא השליטה בכדור. אז כן, הוא שיחק רכז כמעט כל הקריירה שלו, וכן, הוא מסוגל לשחק בתור מוביל כדור שני, אבל, כפי שהגובה שלו עוזר לו לראות את המגרש מעל גארדים נמוכים למשל, הוא גם מזיק לו בדברים אחרים. איך?הוא מכדרר גבוה מדי, והשליטה בכדור שלו לא מספיק טובה. ולכן, שומרים שיהיו נמוכים ממנו (שאלו יהיו רוב השומרים) יוכלו לחטוף לו את הכדור בקלות. זה אגב עוד משהו שבגלל הוא איבד כל כך הרבה בעונה החולפת. הוא צריך ללמוד לכדרר יותר נמוך על מנת שזה לא יקרה, ואם הוא יעבוד על זה ויעשה את זה מספיק טוב, הוא יוכל לשחק אפילו כרכז. ובגובה שלו, זה יהיה יתרון עצום וכך יהיה לא פשוט בכלל לשמור עליו.

אז, האם אני מרוצה מהבחירה?בואו נראה. מבחינת הגיל, הוא לחלוטין מתאים, לא יהיה בן 19 אפילו כשתתחיל העונה. הפוטנציאל, בהחלט קיים. עכשיו, בואו ננתח האם העמדה של השחקן מתאימה. כרגע, בעמדה הזו יש אצלנו רק את ברנדון אינגרם שיהיה הסמול פורוורד הפותח, ואת לואל דנג, שהוא… אתם יודעים… לואל דנג. ככה שזה נראה מעולה על פניו, אבל, ידוע לכולנו שבאותה עמדה בדיוק עשויים להגיע 3 סופרסטארים. לדעתי, קאווי לא יגיע מהסיבה הפשוטה שפופ כנראה די כועס עליו ולא ייתן לו את מבוקשו. כבר החלו דיבורים על כך שמעדיפים להעביר אותו לקבוצה מהמזרח. אם קאווי לא מגיע, גם לברון לא יגיע, כי אין לו סיבה לעבור למערב אם אין לו ביג 3 בקבוצה, עדיף לו כבר לחתום בפילדלפיה או בקבוצה במערב שבה באמת יש לו סיכוי לזכות באליפות.

יש שמועות שפול ג'ורג' כבר לא בטוח מגיע אלינו ושוקל להישאר באוקלהומה, אבל אני עדיין מאמין שהוא יחתום בלייקרס. נכון, הוא יכול לשחק גם בעמדה 4, אבל שם כבר יש את קוזמה ו-ואגנר. לכן, אם PG אכן יחתום, בונגה לא צפוי לראות יותר מדי פרקט בשנה הראשונה שלו בליגה. אז לגבי העמדה, אני לא בטוח שזאת הבחירה הנכונה, אבל אם כבר החליטו לבחור סמול פורוורד, יש לדעתי מישהו שהוא אופציה הרבה יותר טובה, קייטה בייטס דיופ שמו.

ממוצעים: 19.8 נקודות ב-48% מהשדה, 35.9% מהשלוש, 79.4% מהעונשין, 8.7 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 1.6 בלוקים, 27.5 PER ב-33.1 דקות.

מוזמנים להנות ממשחק השיא שלו בעונה, 35 נקודות מול אילינויס:

בשביל שתבינו עד כמה הוא בחירה יותר טובה מבונגה, בואו ניזכר רגע שוב בחוזקות של הגרמני.

אז מה אמרנו? גבוה יחסית לעמדת הסמול פורוורד(2.06)ועם ווינגספן ארוך במיוחד של 2.13. מוסר טוב, שחקן קבוצתי טוב, ריבאונדר לא רע, יכול לשמור על עמדות 1-3, טוב במתפרצות.

תתפלאו, אבל כמעט בכל הפרמטרים האלה, דיופ יותר טוב.
נתחיל מזה שהם באותו הגובה, כך שהיתרון של בונגה מבוטל במצ'אפ ביניהם. זוכרים איך התלהבתם כשקראתם מה הווינגספן של בונגה? אז מוטת הידיים של דיופ היא 2.18, 5 ס"מ יותר. קייטה אמנם מוסר רק 1.6 אסיסטים, אבל ראינו ממנו כמה מסירות מאוד יפות וחכמות העונה במכללות, וניתן להבחין שהוא שחקן לא אנוכי בכלל. אולי בזה בונגה טוב ממנו, אבל גם, לא משמעותית. בונגה ריבאונדר לא רע אמרנו? אז דיופ ריבאונדר מעולה. כמעט 9 ריבאונדים למשחק באוהיו סטייט, ואני מזכיר, הם באותו גובה.

נעבור ליתרון הבא של בונגה, הגנה, נחשב לשומר וחוטף טוב, יכול לשמור על עמדות 1-3. בונגה אמנם חוטף קצת פחות טוב עם חטיפה אחת למשחק, אבל הוא טוב יותר בהגנה בגלל יכולת החסימה שלו, 1.6 בלוקים למשחק, זה נתון מרשים מאוד. הוא לעומת בונגה, מסוגל להתמודד היטב גם מול פאוור פורוורדים(וכמובן גם מול גארדים וסמול פורוורדים, וזה גם הרגע לציין שבמשחק מול טקסס דיופ שמר לא מעט דקות על מוחמד במבה, ועשה עליו עבודה מעולה, ככה שכשצריך, הוא יכול לשמור גם על סנטרים. ב-258 פוזשנים בהם התקיפו מולו, נקלעו עליו רק 225 נקודות, פחות מנקודה פר פוזישן! באייסוליישנס שלקחו עליו, הוא איפשר למתקיפים שלו לקלוע רק 0.81 נקודות פר התקפה. הוא שובר חסימות טוב ומשנה זריקות נהדר, ועכשיו, קבלו את הנתון המדהים ביותר, הדיפנסיב רייטינג שלו הוא 94.6, זה פסיכי!!!

משהו קטן שבעייתי אצלו הוא שהוא נוהג להסתבך בבעיית עבירות לא מעט פעמים, וזה יכול להשפיע על ההגנה שלו ולגרום לו להיות יותר נסוגה בעקבות הפחד לקבל את העבירה החמישית או השישית. וליתרון האחרון במשחק של בונגה, מתפרצות, כפי שציינתי, הוא יכול לרוץ גם בווינג וגם להוביל כדור ועושה את זה בצורה יפה מאוד. אז גם בזה קייטה מאפיל עליו. 12% מההתקפה שלו הם מתפרצות, והוא קולע 1.18 נקודות פר מתפרצת. הצעדים שלו ענקיים ולכן זה כל כך פשוט עבורו.

חשבתם שפה זה מסתיים? ובכן, כמו מג'יק בבחירה הזאת, טעיתם.

דיופ לא רק עולה על בונגה ביתרונות שלו, אלא גם טוב ממנו משמעותית בשנים במשחק שבונגה, איך לומר, לא מצטיין בהם במיוחד. בואו ניזכר הפעם בחסרונות של הבחירה ה-39 שלנו..אז על הקליעה טעונת השיפור אין ויכוח, למרות שהוא זורק פחות מ-2 זריקות למשחק, הוא קולע רק ב-30%, וכמעט ולא מסוגל לקלוע מהטופ אוף דה קי ומחצאי הפינות..ואל תשכחו שהוא גם כמעט ולא זורק שלשות אחרי כדרור. קייטה, לעומתו, מסוגל לזרוק שלשות מכל מקום על המגרש, ובכל מצב. גם קאץ' אנד שוט, גם אחרי יציאה מחסימה, ואת האמת, כנראה שהקליעה דווקא אחרי כדרור היא הכי טובה אצלו. ולכן כל כך קשה לשמור אותו באחד על אחד, הוא יכול לקחת את המגן שלו לסל, ואם נותנים לו מטר, גם לשים לו שלשה על הפרצוף. הוא קולע ב-36% מהשלוש ב-5.4 זריקות, זה נתון מרשים מאוד, וזה דבר שמאפשר לו לרווח את המשחק היטב, וכשהוא ישחק בעמדה 4 זה יהווה עבורו יתרון עצום. הוא שיפר מאוד את הקליעה שלו מעבר לקשת במהלך השנים, וזה מראה שאפשר לעבוד איתו עליה עוד יותר ולהפוך אותו לקלעי אפילו יותר טוב. לפני שאנחנו עוברים לדבר על הדבר הבא, אני רוצה להכניס פה עוד שני אספקטים במשחק שקייטה עושה מצוין, בעוד אצל בונגה הם כמעט ולא קיימים- תנועה בלי כדור ומשחק פוסט אפ. קייטה חותך לסל נהדר, הוא קולע 1.4 נקודות פר חיתוך, כלומר, כמעט כל בק דור שלו מסתיים בסל. זה משהו שיכול היה לתרום מאוד לתנועתיות בלייקרס ועם רכז כמו לונזו שיודע למצוא את החברים שלו היינו יכולים לקבל מדיופ כמה נקודות קלות רק ממהלך כל כך פשוט.

הדבר השני הוא משחק פוסט אפ. 14% ממשחק ההתקפה שלו מבוסס על פוסט אפ. בגלל שהוא גבוה וארוך יותר מרוב המגנים שלו, הוא מנצל את זה לטובתו ותופס עליהם מיקום יפה מאוד. הוא משתמש לא רע ברגל הציר וגם מהמהלך הזה הוא יכול להשיג נקודות קלות. אני רוצה ליידע אתכם בעוד דבר אחד, ה-PER שלו (מדד שמודד את היעילות של השחקן, ותודה לטל נחום התותח שהסביר לי על זה) הוא 27.5, מקום 9 בדראפט הזה, והוא נבחר במקום ה-48!

זוכרים שקראתם שבונגה חייב להתחזק בדחיפות כדי להיות טוב יותר בשני הצדדים של המגרש? שהוא שוקל רק 92 קילו למרות שהוא מתנשא לגובה של 2.06? אז המצב לא דומה אצל דיופ. דיופ ידוע בפלג גוף עליון חזק במיוחד, הוא שוקל 112 קילו, 20 קילו יותר! אם זה לא מספיק לכם, אז קבלו עוד משהו, אחוז השומן בגוף של הפורוורד מאוהיו סטייט עומד על 5.35%. אחד הנמוכים ביותר שנמדדו פה, זה רק מוכיח עד כמה הבחור מקצוען ועד כמה הוא מוכן לעבוד קשה.

האחוזים שלו מהשדה לא מזהירים, 48%, כמעט כמו של בונגה נכון? נכון, אבל הוא עושה את זה ב-15 זריקות למשחק, לעומת בונגה שעושה אחוזים אפילו פחות טובים ב-5 זריקות בלבד. אני לא אשקר, קייטה לא ידוע ביכולת השליטה בכדור שלו, הוא גם לא מוביל כדור, ולא מרבה לשחק פיק אנד רול כמו בונגה.

אז פה הנקודה היא לזכות בונגה, אבל אני לא רואה בזה בהכרח יתרון. אני לא צריך ששחקן שמשחק בעמדות 3-4 יידע לשחק פיק אנד רול ברמה גבוהה. זה התפקיד של הגארדים, ושכל אחד יתרכז במה שהוא צריך לעשות עבור הקבוצה. ודיופ עושה בדיוק את מה שמצופה ממנו, וזה לא להתעסק בפיק אנד רולים. מה גם שכפי שקראתם קודם לכן, בונגה מאבד המון מהפיק אנד רול, ולכן אולי עדיף שלא ישתמש בו בכלל. אז אם כבר באיבודים עסקינן, נעבור לנקודה הבאה. בונגה מאבד 2.4 כדורים למשחק, זה יותר מדי חד משמעית. הוא משחק בצורה לא אחראית וזה יכול לעלות לנו בהרבה נקודות במתפרצת של היריב. קייטה לעומתו מאבד 1.8 כדורים, גם לא מעט, אבל הוא עושה את זה כשהוא משחק 11 דקות יותר מבונגה, והכדור נמצא אצלו בידיים הרבה יותר (usage% של קרוב ל-30). הוא שחקן הרבה יותר אחראי, וזה גם בגלל שהוא יותר מנוסה, למה יותר מנוסה? טוב ששאלתם, כי זה מאפשר לי לדבר על הסיבות שבגללן בונגה נבחר על חשבון דיופ.

אז ככה, הסיבה הראשונה והעיקרית שאני יכול לחשוב עליה, וזאת גם כנראה באמת הסיבה שבגללה בונגה הוא השחקן שנבחר, היא שהגרמני מפרנקפורט עדיין בן 18, הוא יחגוג את יום הולדתו ה-19 רק בנובמבר. כלומר, יש לו עוד המון שנים בליגה וים של זמן לעבוד על כל הדברים המשחק שלו שהוא חייב לשפר. לעומתו, קייטה בייטס דיופ כבר בן 22 וחצי, יחסית לרוקי, זה די מבוגר (וכנראה שבגלל זה קבוצות חששו לקחת אותו, כי היכולת לחלוטין נמצאת שם, ובכמויות). הוא בילה 4 שנים במכללות, בואו נדבר עליהן קצת. בשנה הראשונה לא שיחק יותר מדי אבל בכל זאת שיחק טוב כשקיבל את ההזדמנות. מפני שהוא לא יכל להראות את היכולות שלו יותר מדי, גם אם היה ניגש לדראפט, סביר להניח שלא היה נבחר. בשנה השנייה כבר פתח בכל 33 המשחקים ונתן עונה טובה מאוד, הוא כנראה עדיין לא הרגיש מוכן ל-nba ורצה לצבור עוד קצת ניסיון. בעונה השלישית, העונה שאחריה הוא כנראה היה אמור להיבחר בדראפט בבחירה די גבוהה, הוא שיחק רק 9 משחקים בעקבות פציעה לא קלה, ולכן גם בשנה הזאת, ה-nba לא ממש היה אופציה. באותה עונה אגב, הקבוצה הייתה נראית נורא, והמאמן פוטר בסיומה, ופה מגיע החלק המעניין שגם בגללו אני מתלהב מהשחקן הזה. בעונתו הרביעית הוא חזר אחרי פציעה והיה השחקן הטוב ביותר בקבוצה שלו ואחד השחקנים הטובים במכללות עם ממוצעים שקרובים ל-20 נק' ו-10 ריב'. הקבוצה נראית הרבה יותר טוב, ויש לו חלק עצום בעניין. זה רק מוכיח לי עד כמה הוא רציני, עד כמה הוא מוכן לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמו, ועד כמה הוא מסוגל להשפיע על הקבוצה בשני צידי המגרש (94.6 דיפנסיב רייטינג, כפי שכתבתי קודם ו-116.8 אופנסיב רייטינג). אז מצד אחד, זה יתרון. כי הוא יותר מנוסה ואחראי ביחס לשאר הרוקיז, אבל, החיסרון הגדול הוא שהוא בא יחסית מוכן לליגה ואי אפשר לפתח אותו יותר מדי. וגם אין יותר מדי זמן, כי אוטוטו הוא כבר יהיה בגיל שבו הוא אמור להיות בתקופה הטובה ביותר בקריירה שלו. אני מבין את הגישה הזאת של לבחור שחקנים צעירים עם פוטנציאל ולפתח אותם כמה שניתן בתקווה שיהפכו יום אחד לאולסטארים או משהו שקרוב לזה. אבל יש לנו כבר את לונזו, אינגרם וקוזמה (ואני מקווה מאוד שגם רנדל) בקבוצה, אני הייתי שמח דווקא לרוקי לא כל כך צעיר. אנחנו לא מחלקת פיתוח שחקנים, אנחנו זקוקים גם לשחקנים שיהיו טובים כבר מההתחלה בכדי להתקדם עוד צעד לעבר הפלייאוף, ולפעמים הימור על שחקן צעיר שלא ברור מה התקרה שלו, הוא לא הדבר הנכון, כמו במקרה הזה לדעתי.

סיבה נוספת שעלתה במוחי היא שאף אחד לא ציפה שדיופ יהיה זמין בבחירה ה-39, ברוב המוקים הוא לא נפל מבחירה 20. ולכן הוא כנראה לא הגיע לאימונים בלייקרס, בניגוד לבונגה, שכנראה היה המועמד המוביל של הקבוצה בבחירה הזאת. אבל זה כמובן תירוץ לא מספיק טוב. המנג'רים צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש, ואם יש אפילו סיכוי קטנטן שהוא אכן יהיה על הלוח (ועובדה שיש, למרות שאף אחד לא חשב שזה יקרה), הם צריכים להיות מוכנים לקחת אותו. אחרי החפירה הזאת על קייטה (שאם עדיין לא הבנתם, אני חושב שהוא שחקן מדהים, אחד האהובים עליי בדראפט הזה), בואו נראה איזה עוד שחקנים יכולנו לקחת.

אני עדיין מתעקש שאנחנו חייבים שוטינג גארד (גם פוינט גארד מחליף חסר לנו, אבל יש המון רכזים חופשיים בשוק ואני מקווה ומצפה שיחתימו אחד), ואני לא מבין איך ההנהלה לא ראתה את זה. או שהם עיוורים, או שהם מתכננים לנו הפתעה (אייזאה?). אז בבחירות 40-46 (הבחירות שבין הבחירה ה-39 לבחירה ה-47 שלנו) נבחרו 3 שוטינג גארדס שיכולנו בעצם לקחת במקום בונגה (בבחירה ה-38 אגב לקחו את קיירי תומאס, חבל מאוד, היינו יכולים לגנוב אותו בבחירה כזאת גבוהה). השמות הם ברוס בראון, ד'אנתוני מלטון וחמידו דיאלו. את מלטון פסלתי בגלל שהוא לא שיחק בכלל בעונה הזאת בגלל שהורחק משום שדוד שלו היה מואשם בשוחד בקולג', ואני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה. גם על מלטון, וגם על דוד שלו, שלא יציע בטעות שוחד לוולטון כדי שייתן לאחיין שלו לשחק. למרות שאני ממש רוצה מישהו בעמדה הזאת, החלטתי שהשניים האחרים (ואגב, גם מלטון) לא מתאימים בגלל מגרעה אחת משותפת – קליעה. שלושתם קלעים לא טובים בלשון המעטה ואני חושב שהשוטינג גארד של הקבוצה needs to know how to shoot, ולכן בחרתי לא לכתוב לכם על אף אחד מהם. אם אני חייב לבחור, אני אלך על ברוס בראון. הוא מסוגל לשמש גם כרכז, שומר מצוין שיכול לשמור על עמדות 1-3, אתלט מדהים ומאוד אנרגטי, ודווקא יש לו פוטנציאל בקליעה. הבעיה שלו היא קליעה כשהמגן מפריע לו. כשזה קורה, הוא קולע 0.93 נקודות פר פוזישן לעומת 1.59 נקודות פר פוזישן כשהוא פנוי. זה החיסרון העיקרי שלו במשחק, יחד עם סיומות בהן הוא יכול וצריך להשתפר. האמת, לא הייתי מאוכזב אם היו בוחרים בו כי גם הגנה זה משהו שחשוב לי מאוד, סך הכל היתרונות אצלו עולים על החסרונות, וקליעה זה משהו שאפשר לעבוד עליו, פשוט אני חושב שדווקא מישהו שנבחר יותר נמוך, אי שם בבחירה ה-54, מוצא חן בעיני יותר, תכף תדעו מי זה.
בואו רק נסכם על השחקן שבחרנו בבחירה ה-39, קייטה בייטס די…אוי, שיט, התכוונתי לאייזק בונגה, שכחתי לרגע שאני לא זה שאחראי על הבחירות במציאות.

אז לדעתי, זה מישהו שייקח לו זמן להתאקלם, כי הוא גם לא רגיל עדיין לסגנון המשחק האמריקאי, גם כי הוא עדיין לא מספיק טוב, וגם כי אני לא יודע מה הציון שלו באנגלית ועד כמה הוא יסתדר עם השפה(מזל ששכרו את ואגנר בתור מתורגמן).

ישבתי וחשבתי לאיזה שחקן ב-nba הוא דומה, ואז, בינגו – פרנק ניליקנה! הוא ממש ממש מזכיר לי אותו, שחקן ארוך שיכול להוביל כדור, אירופאי, מוסר טוב, צעיר מאוד, שומר די טוב, בעיית קליעה, יכול להפוך לשחקן טוב בליגה. אז בדומה לניליקינה שנתן עונת רוקי מאכזבת (בטח ביחס לבחירה 8), אני חושב שגם בונגה לא יתרום יותר מדי. אחרי זה יבואו הסרטונים בפגרה שמראים עד כמה הוא עובד קשה וכולם יתחילו להתלהב ויגידו שהוא עוד יהיה שחקן גדול. אני לא קונה את זה, את הסרטונים האלה אפשר להכין לכל אחד ודי בקלות, לתפוס רצף של כמה שלשות או לצלם איזה תרגיל של שליטה בכדור, וישר מתחיל כל ההייפ. לדעתי, ניליקינה לא יהיה טוב גם בעונה הבאה ובעוד כמה שנים כבר יבינו שהוא באסט. הניקס יצטערו על כך שהם בחרו אותו במקום דניס סמית' ג'וניור שנראה שעומד להפוך לאולסטאר ממש עוד מעט, וכך גם הלייקרס יצטערו שהם בחרו את הצעיר המבטיח כביכול במקום קייטה בייטס דיופ ה"מבוגר" שאני בטוח שיהיה שחקן מצוין גם ב-nba. בכל דראפט אחר, הייתי כנראה מרוצה מבחירה הזאת. בכל זאת, שחקן עם כזה פוטנציאל באמצע סיבוב שני זה די מציאה, אבל בדראפט כזה מצוין, אני לא מסתפק בזה.

יהיה כמוהו? ניליקינה

ציון על הבחירה: 6 (וגם זה בגלל שקיים סיכוי שהתקרה של בונגה אכן גבוהה והוא יכול להגיע למשהו בקריירה, וכי דיופ באמת קצת מבוגר, אם הוא היה צעיר בשנתיים, זה כנראה היה 0 עגול).

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. ואוו אחי אהבתי ממש השקעת
    בכל מקרה זה ברור שהוא שחקן שיקח לו לפחות עוד שנה שנתיים עד שבכלל יגיע ללייקרס..המחשבה עם הבחירה הזו היא וודאי לטווח ארוך בלבד ומה יקרה אז נדע כאמור רק בעתיד.מה שברור הוא שהנתונים שלו מיוחדים ודי נדירים גם לנבא של היום

  2. כל הכבוד על ההשקעה. לא יודע אם הייתי מבזבז כל כך הרבה זמן ו״נייר״ על שחקן שלא יוחתם מן הסתם אחרי הסאמר ליג, אם בכלל ישחק שם. מצפה להמשך הטורים על הסגולים-זהובים בהמשך הדרך

  3. הלייקרס קנו/הטרידו עבור הבחירה הזו במיוחד כדי לבחור בבונגה שפלינקה וג׳סי באס ראו בנסיעת סקאוטינג באירופה.

    הם רוצים להביא אותו לארצות הברית כבר העונה.

  4. מאמר סופר מקצועי. אכן, גם אחוזי ההישרדות של בחירות סיבוב ראשון לא גבוהים מדי, ורובם לא יגיעו לאף כותרת, וכאן אנחנו מדברים על בחירה עמוק בתוך הסיבוב השני. ועדיין, נחמד שמישהו מפרט לך על כל השחקנים האלו – נותן לך טיפה להבין כמה מסובך להיות GM בליגה, וכמה קל לבחור 33 שחקנים (אם אני זוכר) לפני דריימונד גרין (או 30 ומשהו לפני רודמן או ארינס).

      1. חחחחחחחחחחחח

        השאלה היא אם מאראדונה עדיין יודע מה לעשות איתן או שהוא משתמש בהן כאחות רחמניות בענייני הסמים הקשים שלו.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט