רשמי מולינגיאל – המאמן נפל משמחה / מולי

פורסם ב - 23. יונ, 2018 ע"י ב - כללי

 


מאמן ברזיל נופל משמחה אחרי השער…

 

משנה תסרוקת משנה מזל?
הכרבולת של ניימאר הפכה לסמל. תסרוקת התוכי השתלבה עם סגנון המשחק שלו במשחק הראשון, ואפילו יותר עם ההתנהגות שלו. יוטיוב התמלא בניימאר כתוכי גבה לב וראש, תרתי…
אז לקראת המשחק השני ניימאר שינה תסרוקת בתקווה שהשאר יסתדר. משך המחצית הראשונה זה לא היה זה, אך המחצית השניה, ובעיקר בזמן הפציעות ניימאר שכולם העריצו חזר.
שריקת הסיום מצאה את ניימאר נותר על ברכיו על הדשא, ממרר בבכי. בכי של הקלה ("על שגורלו של ניימאר אינו מר כגורל מסי, תרתי…" – כמו שחברתי לחיים, חובבת משחקי מילים ידועה,  ציינה).
בתמונה דווקא לא התמונה ההגיונית של תסרוקתו של ניימאר או תמונתו ממרר בבכי בסיום המשחק, אלא דווקא מצב הגרביים שלו אחרי התיקולים שספג:

הגרביים המחוררות של ניימאר

 

…Two of the same… but
לא יודע אם שמתם לב אבל אתמול הייתה הפעם הראשונה במונדיאל הזה בה שתי נבחרות מיבשת אמריקה שיחקו זו נגד זו.
בנוסף, גם המשחק בין איסלנד לניגריה היה משחק בין שתי נבחרות דומות: שתיהן נבחרות שמעדיפות לחטוף את הכדור להתקפה מתפרצת מעמדת האנדרדוג. שתיהן עם משמעת טקטית ועם משחק נוקשה, תוקפני ונחוש. לשתיהן שחקנים בעלי מבנה פיזי גדול, חסון וחזק, ושיטת המשחק ההתקפית של שתיהן כשאין התקפות מתפרצות, היא לרוב אטית, עם הרבה כדורים ארוכים והגבהות לרחבה.
ואז, אחרי שבמחצית הראשונה לא בעטה אפילו פעם אחת לכיוון השער, ואולי בשל מעגל העוצמה שעשתה הן לפני הירידה לחדרי ההלבשה והן על הדשא לפני תחילת המחצית השנייה.

מעגל העוצמה של ניגריה לפני תחילת המחצית השנייה במשחק מול איסלנד

ניגריה כבשה שער בבעיטה השלישית שלה לשער תוך ארבע דקות… ממש נראה כאילו זו נבחרת שונה המשחקת במשחק אחר לחלוטין ולעדות, היא בעטה 15 פעם לשער במחצית זו…
מעלה מטה: מערבולת היכולת
איכות המשחק של ברזיל ושל ניגריה גרמו לי לחשוב. אחת השאלות שאין לי מושג איך לענות עליהן היא העליות והירידות ביכולת של נבחרת ספציפית משך המשחק.
הרי הם לא שוכחים לשחק. אותם שחקנים משחקים נפלא משך עשר דקות ואז  משחקים סתמי או משחקים חרא. לא מובן.
הרי כל השחקנים כולם יודעים לשחק.  יותר מכך, הם עברו מסננת כדי להגיע לנבחרת ואמורים להיות לא רק הטובים ביותר אלא אף אלו שיודעים להתמודד עם מתחים בצורה הטובה ביותר.
מוטי איוניר, במשחק של ברזיל מול קוסטה ריקה, כלומר במשחק בין נבחרת מעולה לבינונית,  טען שזה עניין של רצון. "הם לא רוצים!"  הוא חזר ואמר משך כך המחצית הראשונה. משך המחצית השנייה הוא כבר שינה גרסה ואמר "כשהם כבר רוצים – הם לא מצליחים."
החלק של הרצון איכשהו פחות הגיוני בעיניי. אני מאמין שכל נבחרת רוצה לנצח חמש אפס לפחות בכל משחק.
האמת היא שלטעמי האישי "אין דבר העומד בפני הרצון חוץ מרצון של מישהו אחר ולעתים המציאות".
אז אני מבין שינוי לרעה ביכולת בגלל לחץ,  אבל שינוי לטובה בגללו?
אז אני מבין שינוי לטובה בגלל גול שכובשים ומומנטום… או דיכאון מוחלט בגלל גול שסופגים.
אז אני מבין שינוי בגלל חילופים שאו שמוציאים גורם מפריע או שמכניסים גורם מיטיב, או שניהם…
אבל, אם מאומה לא קורה, אם אין גולים ואין מומנטום מתחלף ואין חילופי שחקנים, למה לעזאזל היכולת משתנה?
יש למישהו רעיון?

 

על הגובה

עליך לדעת את החוזקות שלך " אמר לי מאסטר לי-סן טוּ-מי לפני שנים, והמשיך:  "כי הן ההזדמנות הטובה ביותר שלך להגיע לשלמות!".
חשבתי על אמרתו זו כשראיתי את משחקם של הסרבים.
הסרבים הם הנבחרת הגבהה ביותר במונדיאל ותוך חמש דקות מפתיחת משחקם מול שווייץ הם נגחו שלוש פעמים לשער וכבשו בנגיחה השלישית.
הסרבים (שאגב, שמות כל סגל נבחרתם חוץ מאחד מסתיימים ב "__יץ' ",) משתמשים בגובה גם בטקטיקת ההגנה: כשהכדור אצל שוער היריב, הם שולחים ארבעה שחקנים קדימה כדי להכריח בעיטת שוער שהם מאמינים שתגיע אליהם בשל יתרון הגובה שלהם.כבשו והפסיקו לשחק ולכן הפסידו. לך תבין…

 

מרסלו השחקן הטוב ביותר בנבחרת ברזיל

בכדורגל המודרני התפקיד שהוא אולי המהותי ביותר הוא זה של המגן התוקף. לברזיל יש את שני המגנים התוקפים  הטובים בעולם: דני אלבס ומרסלו.
אתמול, כשאגף ימין שיחק מגן אחר, הבעיה הייתה שכל ההתקפה של ברזיל  הלכה שמאלה למרסלו וניימאר. וויליאן, החלוץ הימני של ברזיל במחצית הראשונה, כמעט ולא שותף במשחק וכמוהו כל הצד הימני של ברזיל…
מי שכן שותף, היה מרסלו שהוא לטעמי השחקן הטוב ביותר של ברזיל עד כה. הטוב ביותר הן בהגנה כשהוא לוקח כל כדור בתחרות עם היריב; הן בפעילות לכל אורך המגרש; הן בטכניקה; הן בתנועה עם כדור; והן במיוחד בתנועה בלי כדור כשהוא ממלא בצורה נפלאה את כל התפקידים בצד שמאל של נבחרתו.

 

אז מה היה לנו אתמול?
ברזיל ניצחה את קוסטה ריקה 0:2.
ניגריה ניצחה את איסלנד 0:2.
שוויץ ניצחה את  סרביה 1:2.

 

 

11 תגובות ל - “רשמי מולינגיאל – המאמן נפל משמחה / מולי”

  1. חובבן

    23. יונ, 2018
    08:48

    מערבולת היכולת: דיברו על זה גם במשחקים של הלוחמים; למה הם לא משחקים ברבע הראשון כמו בשלישי? הם לא רוצים מספיק? שטויות. ההבדל הוא בהגנה. היריב מתעייף, מגיב קצת יותר לאט, ופתאום ההתקפה נראית יותר טוב.

    Reply to this comment
  2. שי אבן צור

    23. יונ, 2018
    09:07

    גם אני לא מאמין שתיתכן אפשרות של חוסר רצון.

    Reply to this comment
  3. IDO

    23. יונ, 2018
    10:18

    מולי – ספורט זה כמו בחיים. אתה עולה למגרש. רוצה לשחק הכי טוב אבל מפחד לעשות טעות. או לאבד כדור או שיחטפו לך, ואז שירשם על שמך גול בצד השני.

    ואז מכיע הדקה האחרונה ואתה משוחרר מכל פחד. ראית איך ברזיל שיחקו בזמן הפציעות? לא יאומן!!

    אותו כנ"ל שאתה בעמדת הובלה. בגדורסל זה פור של 10+ נקדוות בטניס זה שבירה בגדורגל אתה תגיד. זה מה שהיה ל XXXX יץ. הם היו בעדת הנוחות ולשוויץ לא היה מה להפסיד.

    זה בדיוק הסיבה שנאדאל, זידאן פדרר ורונלדו גאלו גדולים. הם אף פעם לא בעמדת נוחות

    Reply to this comment
  4. שגיא נאור

    23. יונ, 2018
    10:52

    נגעת בנקודה מעניינת לגבי ברזיל:
    הצד השמאלי שלהם דומיננטי מהימני בשלוש עמדות – ניימאר יותר מוויליאן, מרסלו יותר מפאגנר (או דנילו, דני אלבס פצוע ולא זומן) וקוטיניו שמשחק קשר אמצע שמאל יותר מפאוליניו שמשחק קשר אמצע ימין. זה גורם לעומס בצד הזה ונבחרות שמות על כך דגש ואין בצד שמאל מספיק ריווח. חייבים לשחק יותר מצד ימין ולהעביר את הכדור מהר יותר שמאלה כדי ליצור יתרון של ניימאר ומרסלו.
    בנוסף, ויליאן הוא יותר שחקן שמשחק על הקו וניימאר מצוין כשהוא מצטרף לרחבה כחלוץ שני (כמו בגול השני), לכן יש חשיבות כפולה לשחק יותר על ויליאן.
    מצד שני, פאוליניו הוא יותר קשר שמצטרף לעומק וקוטיניו יותר קשר שבונה את המשחק מהאמצע לכן באופן טבעי לברזיל יש שלושה שחקנים בצד שמאל ורק שניים בימין.

    Reply to this comment
  5. מונדיאל

    23. יונ, 2018
    13:08

    דווקא מי שעשה את ההבדל לברזיל הוא הספסל הנהדר שלה, וצד ימין.
    ההכנסה של קוסטה מימין, שבישל את שני השערים. ורוברטו פירמינו שמגיע מהעונה המצוינת בליברפול הסילונית של קלופ. כשאתה לוחץ עם קוסטה, פירמינו, קוטיניו, ניימאר וז'סוס ביחד, קבוצה כ"כ מוגבלת כמו קוסטה ריקה, בסוף זה יעבוד.
    ברזיל כ"כ טובה שהיא יכולה לסבול את פולחן האגו של ניימאר, ההתחזות המביכה שלו (אין צהוב?), אפילו אפשר לנסות להכניס אותו לטורניר בכל מחיר, שיבקיע כבר את הגול שלו ויעשה בסוף פוזה של מייקל ג'ורדן במשחק השפעת.
    מותרות של עשירים.

    Reply to this comment
    • מונדיאל

      23. יונ, 2018
      13:12

      רק להדגיש" ברזיל שיחקה בקלאצ' במערך הישן-נושן 4-2-4, עם קשר דפנסיבי אחד בלבד (קסמירו). זה מרשם להתאבדות מול נבחרות מסודרות וחזקות יותר. אבל כל הכבוד למאמן שהלך על כל הקופה. ככה זה מונדיאל, אין מחר.

      Reply to this comment
  6. מנחם לס

    23. יונ, 2018
    17:23

    מסכים שרסלו הוותיק לא ניגמר.

    אבל…ראיתם את העברת הכדור של ניימר בהארכה (ממש לפני השער השני) כשהוא עם הכדור לאורך קו החוץ, ואז מרים את הכדור אל מעל ראשו ומעל ראש מגינו בעזרת שתי רגליו האוחזות בכדור מאחורה ו'מגישות' את הכדור קדימה.

    לא ראיתי מבצע כזה אף פעם בחיי. (זה שהוא מכדרר מדי ומשחק יותר מדי אגואיסטי זה סיפור אחר).

    Reply to this comment
  7. אפלטון

    23. יונ, 2018
    21:15

    גם היום קפצתי להתעדכן ולהגיד תודה.
    ממש אחלה הטור היומי הזה

    Reply to this comment
  8. הציפור הנדירה

    23. יונ, 2018
    21:55

    יישר כוח על כל המאמרים האלו.
    במאצר נכתב פינלנד במקום איסלנד.

    Reply to this comment
  9. Berch

    24. יונ, 2018
    02:29

    תודה על העדכונים
    גם במשחק בלי אירועים, חצי שעה עם המאמן הנכון במחצית יכול לשנות מומנטום… 🙂

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *