רשמי מולינדיאל – איפָה ואיפָה לרעת ההתקפה / מולי

רשמי מולינדיאל – איפָה ואיפָה לרעת ההתקפה / מולי

 

אל נוקם, נוטר ומעניש

האמת שיש לי מזל. לא רק שחברה שלי לא חשה מוזנחת כאשר אני יושב שעות מול הטלוויזיה בצופה במונדיאל, חלק מהזמן היא צופה בו אתי ותאמינו או לא, גם לה יש מה לתרום.

בשבת, למשל, כאשר שכבנו במיטה וצפינו יחד במשחק של ארגנטינה מול איסלנד, היא לא התפלאה מדוע רציתי שמסי יחמיץ את הפנדל. "הוא יבעט לשמאל," אמרתי לה לפני שבעט, "ויחמיץ!".

כשצרחתי משמחה כשהשחקן הטוב ביותר לדעתי בימינו החמיץ פנדל, היא הודיעה לי חד-משמעית ש"קללת  מירי רגב על מסי" פועלת!

האמת, ברור לגמרי שמסי היה לחוץ. יותר מזה, ברור לגמרי שכל שחקני ארגנטינה היו לחוצים. לחץ נפשי – ברור לכולנו – הורס ביצועים. אבל לי היה ברור גם שעצם העובדה שנבחרת ארגנטינה לא הגיעה לישראל, גרם לכך שלדעת המאמינים שבשחקני ארגנטינה הם הרגיזו את אלוהים. (מסי, אגב, לפחות עד כמה שידוע לי, הוא אדם מאמין). אז כעת הם (ומסי) יודעים בתוך תוכם שאלוהים העניש אותם בשבת (ברור שבשבת) על כך שלא הגיעו לירושלים… האם יהיה למסי ולשחקני ארגנטינה חוסן נפשי להילחם באמונה הזו? לדעתי לא ואני רואה את ארגנטינה עפה בסיבוב הראשון…

 

אחד נגד כולם

במשחקים קבוצתיים היכולת מורכבת מתרומה של כל הצוות. תמיד אתה חלש כחוזק החוליה החלשה בצוות, אבל לעתים, לעתים נדירות, אתה חזק כחוזק החוליה החזקה בצוות.

בסוף השבוע הזה, פורטוגל הייתה חזקה כרונאלדו. רונאלדו כבש שלושער, משך את כל קבוצתו אחריו, ניסה בכל מאודו, כעס כשלא הלך, לא ויתר לרגע, והצליח להביא את קבוצתו במשחק מול ספרד ל…תיקו!

משחק מושלם של שחקן מופלא שהכול הלך לו, משחק מושלם שספק אם יחזור, משחק מושלם ואולי גאוני ובסוף… תיקו.

גורם לך לחשוב עד כמה אחד יכול נגד אחד עשר, לא?

 

כשאתה יודע מה אתה עושה – הפערים מצטמצמים

אם יש משהו למדתי ממשחקיהן של איסלנד, אוסטרליה, דנמרק ואירן, הוא שכאשר אתה יודע מה אתה עושה – פערי האיכות בין הנבחרות מצטמצמים.

נחישות, כושר גופני עליון ובעיקר עמידה טקטית נכונה יכולים לגרום לצמצום משמעותי של הפערים.

הנבחרת שעושה את כל אלו על הצד הטוב ביותר במונדיאל הזה, לפחות לטעמי, היא איסלנד.

במאמר "יש כאן דרקוני קרח" שתרגם סמיילי מספר הכותב, ארון גונארסון, שחקן נבחרת איסלנד את התובנה הבאה:

"זה מצחיק, בגלל שאני יכול להיזכר ברגע המדויק שבו הבנתי שיש פה משהו מיוחד. זה היה לאחר מחנה האימונים ממש לפני הטורניר, כאשר אידור גודיונסון ניגש אלי.

הוא אמר, "אתה יודע, ארון… אני ממש לא ארצה לשחק מולנו."

יודעים מה, אני בהחלט לא מקנא באף נבחרת שיהיה עליה לשחק מול איסלנד, כי אני באמת ובתמים חושב שהם יהיו הפתעת הטורניר.

 

איפה ואיפה לטובת ההתקפה.

כשצפיתי בשופטים במשחקים, משהו תפש את תשומת לבי: היו לא מעט מקרים בהם כדור שניתז ברחבת השש עשרה ופגע שלא במתכוון בידו של המגן – לא נחשב כפנדל – ובצדק!

אבל יש איפה ואיפה לרעת ההתקפה. במשחק של פרו, בדקה ה-89, הכדור פגע ברחבה ברגלו של התוקף (ראול רודיאס) וניתז ממנה ישירות ליד שלו. השופט, בלי לחשוב לרגע על כך שזה לא במתכוון, שרק ליד של השחקן התוקף.

איפה ואיפה לרעת ההתקפה ואני נשבע לכם שאני לא מבין מדוע…

 

N זה No

הדבר הראשון ששמתי לב אליו בכריסטיאן קואבה מפרו היה התסרוקת, יותר נכון: האות N בשיער.

על קואבה הפרואני נעשה הפנדל הטלוויזיוני השני בהיסטוריה של המונדיאלים, וכשהוא ניגש לבעוט את הפנדל… כנראה שבמקרה שלו ה- N מסמלת No, שכן הוא ייזכר לעד כמחמיץ הראשון של פנדל טלוויזיוני…

האות N מסמלת לרוב No, גם בתסרוקת.

 

להיות עם חופשי בארצם

אגה הריידה, המאמן של דנמרק הוא נורווגי.כשחקן הוא שיחק בנורווגיה אך גם בנוריץ' ובמנצ'סטר סיטי.כמאמן הוא זכה באליפות הן בנורווגיה, הן בשבדיה והן בדנמרק והיום ראיתי אותו שר את ההמנון הדני בטקס שלפני תחילת המשחק.

מאמן שמחובר כל כך לשחקניו עד שהוא שר איתם את ההמנון הלאומי שלהם למרות שאינו בן ארצם? האם יש פלא שהם הולכים אחרי באש ובמים? היש פלא שדנמרק ניצחה למרות שהייתה פחות טובה מפרו?

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה מולי.
    אתה צודק בגדול לגבי עבירת יד. אני חושב שהדגש הוא לא הגנה/התקפה, אלא שריקה שמובילה לפנדל או שריקה שאינה מובילה לכזה. משום מה היחס הוא שונה, למרות שאין כל הצדקה חוקתית לעניין.

    1. הצדקה חוקתית או לא – כשמדברים על שיקול דעת של שופט אני חושב שמתכוונים גם לזה, לא לשרוק פנדל על עבירה שהיתה נשרקת אם היתה באמצע המגרש. שמעתי את ליאני מדבר על הפנדל של צרפת ואמר שהיתה עבירה אבל הוא לא היה שורק לפנדל. יכול להיות שהוא עושה פירוש מרחיק לכת אבל אני מניח שאלו ההנחיות.

  2. תודה מולי, לא רואה את המונדיאל אז נחמד לקרוא אותו דרך העיניים שלכם.
    אז רונאלדו השחקן הכי טוב בהיסטוריה?

    1. לדעתי האישית ממש לא.
      לדעתי האישית פלה שם בכיס הקטן את כולם ואני ראיתי הן את פלה, את הן מראדונה, הן את קרויף, הן את רונאלדו והן את מסי.

      אינני יודע לגבי פושקאש. אבל לגבי אלו שראיתי – פלה מעל כולם ובגדול.

      ועדיין, ולמרות הקללה, מסי הוא לטעמי הטוב ביותר בעולם כעת.

      1. +אין סוף!!! פלה הוביל בגיל 17 את ברזיל לזכייתה הראשונה כשהוא מבקמע שני שערים בגמר. זו הםעם היחידה עד כה של שחקן בן 17 שמשחק ברמה עולמית בבוגרים ומוביל קבוצה או נבחרת לתואר. כל אחר אחר לא התקרב אליו.

        לגבי פושקאש, הוא היה אדיר, תחבולן וזריז עם שליטה נפלאה בכדור ובעיטת פצצה ונגיחה מצוינת וגם מוסר נהדר.
        בהרכב כל הזמנים עם שלושה חלוצים הוא השלישי אצלי עם פלה ולאונידס.

  3. תודה רבה! נהניתי לקרוא.
    בארגנטינה-איסלנד לא ידעתי בעד מי להיות:
    אלה שהבריזו מהמשחק נגד ישראל או אלה שמחרימים את האירוויזיון בישראל. מעל 20,000 איסלנדים חתמו על עצומה נגד השתתפות איסלנד באירוויזיון שיתקיים בישראל (בערך 6% מתושבי המדינה הזו, שווה ערך ל-5 מיליון גרמנים או 18 מיליון אמריקאים).

  4. אכן פלה. ומראדונה אחריו. מסי ורונאלדו, באורך של הזמן שהם בטופ של הטופ העולמי, יש להם מקום מיוחד משלהם, ממש קטגוריה נפרדת, אבל מה שבאמת חסר לשניהם (ואולי לא רק באשמתם, בכל זאת צריך נבחרת שלימה בשביל זה) זה את הקטע של להביא את הגביע העולמי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט