מונדיאל 2018 במבט כללי: שלוש סוגיות מרכזיות / אהרון שדה

 

 

מונדיאל 2018 במבט כללי: 3 סוגיות מרכזיות 

מאת אהרון שדה

בכדי להשלים את התמונה של סקירות הבתים השונות חשבתי לתת ערב פתיחת הטורניר תחזית יותר כוללת גם לשלבים שמעבר לשלב הבתים .

ניסיתי להתייחס לכמה נקודות  ייחודיות בטורניר הנה הם לפניכם .

  1. הפייבוריטיות :

באופן יחסי נראה כי בטורניר הזה יחסי הכוחות די שווים .

נראה שעל דעת הרוב המוחלט ישנן 4 נבחרות מעל כולן:  צרפת ,גרמניה ,ברזיל,וספרד.

אחריהן יש מספר של כ 7 נבחרות שיכולות להפתיע ולהגיע לשלבים הגבוהים

המדובר בעיקר בארגנטינה ,בלגיה ופורטוגל אך גם על אורוגוואי ,קולומביה ,אנגליה וקרואטיה.

 

 כמה משפטים על כל  פייבוריטית .

צרפת :

 

נבחרת צרפת היא נבחרת מוכשרת מאד ודי לראות זאת באיכות השחקנים שלא הגיעו לטורניר ולא מחמת פציעות .

צרפת איכותית מאד בכל הקשור לבלמים ולחלק  האחורי בקישור או במילים אחרות בכל מה שקשור לצד הפיזי והאתלטי  בקישור שכולל את קאנטה ,פוגבה ומטודיי.

וכמובן חוד חלומי עם גרייזמן ,אמפבה וג'ירו (שמספריו בנבחרת מרשימים).

נקודות התורפה היחסיות הם בעמדת השוער .

אמנם לוריס לא שוער רע בכלל אך בכל זאת הוא רחוק מהאיכות  של נוייר למשל או דה חאיה .

דבר נוסף שחסר לי זה איזה שהוא קשר יצירתי.

מנינו מספר קשרים אך חסר לי מישהו שיעזור בצד היצירתי לפוגבה ובמובן זה חסר לי ריברי שלמרות גילו המופלג עדיין אין לצרפתים תחליף באיכותו .

(במובן זה ייתכן גם שאי הכללתו של קומאן בטח לאור פציעת פאייה הייתה טעות)

נראה לי שאחד החלוצים פקיר או תובאן המוכשרים ישחקו על תקן הקשר היצירתי הזה.

אנקדוטה נוספת  מראה שלמרות שצרפת הגיעה לגמר היורו הביתי לפני שנתיים ולמרות שהמאמן נשאר עדיין רק 8 שחקנים מתוך סגל של 23 ממשיכים גם לטורניר הנוכחי .

יש בכך בעייתיות גדולה למרות שזה בהחלט מעיד על איכות הכדורגלן הצרפתי כיום.

 

בשורה התחתונה : צרפת אמנם מוכשרת ללכת עד הסוף אבל יש טובות ואולי בעיקר מנוסות ממנה..

ברזיל :

לצורך מאמר זה החלטתי לדרג את הנבחרות השונות .

עשיתי דירוג טופ 10 לעמדות השוער ,בלמים ,מגנים ,קישור אחורי וקדמי ושחקני חוד.

וכן דירוג למאמנים .

(במאמר מוסגר אני מודע לבעיות של דירוג מעין זה כפי שעלה לא פעם אפילו כאן באתר וכן שהדירוג גם איננו שלם שכן ישנם עוד פרמטרים כגון ניסיון ומסורת וכו' שלא הובאו )

בכל אופן אציין שברזיל העמידה נבחרת שהשיגה טופ 5 בכל קטגוריה אצלי למעט בעמדת המאמן .

(קטגורית המאמן  בנבחרות היא הכי קשה לדירוג מסיבות מגוונות) .

ברזיל סיימה אצלי כטופ 2 במגנים ובקישור האחורי והקדמי.

הבלמים לא רעים אך קשה לשכוח את המכה במונדיאל הביתי בחצי הגמר

גם המאמן לא צבר עדיין ניסיון בטורניר שכזה .

אבל הקושי  המעניין ביותר על הנייר הוא  הקושי האקלימי .הטורניר כידוע באירופה ולמעוט ברזיל בשבדיה 1958 לא הייתה נבחרת לא אירופאית שזכתה בטורניר אירופאי .

בכל זאת צריך לזכור כי 19 משחקני סגל ברזיל מגיעים מאירופה ומכירים את התנאים.

 

בשורה התחתונה : בהחלט יכולה ללכת עד הסוף אך לא פייבוריטית בלעדית.

ספרד :

 

מבחינת איכות השחקנים נטו מדורגת ראשונה .

סיימה  אצלי בטופ 2 (בדרך כלל 1 )  בקטגוריות ההגנה והקישור .

נקודות התורפה היחידה של ספרד היא בחוד .

אך ספרד הוכיחה  בעבר שניתן להסתדר גם בכלל בלי חלוצים כפי שעשתה הלכה למעשה ביורו 2012 (או עם חלוצים מזויפים דוגמת פאברגס)

רציתי גם לרשום שהמאמן לופטגי הוא סימן שאלה נוספת (כמו רוב המאמנים אגב)

אבל הוא פוטר באופן שערורייתי יום לפני פתיחת הטורניר .

במהלך שייזכר בכל מקרה בין עם כישלון ובין בהצלחה .

על פניו המהלך הזה יכול לכאורה רק לפגוע בנבחרת שכן המאמן היה אהוד מאד על השחקנים ואת חלקם הוא הוביל כבר כנערים בנבחרות הצעירות של ספרד.

במקומו מונה פרננדו היירו שהיה מלך שערי הנבחרת כבלם אבל זכור גם מהדור שלא זכה בכלום.

בשורה התחתונה : נראה שהחלפת המאמן מורידה אותם מעמדת הפייבוריטית אבל יש להם המון כישרון ואם המאמן לא ישנה יותר מדי ולא יפריע יותר מדי ישנו סיכוי לא קטן שספרד תחזור עם הגביע.

גרמניה :

סיימה בטופ 5 בכל קטגוריה .

הקטגוריה החלשה ביותר היא ההתקפה ועדיין מולר של מונדיאלים יכול לשדרג גם את הקטגוריה הזו .

אבל איכות השחקנים הם אחרי ספרד ואולי אף אחרי ברזיל .

את האקס פקטור מביא לאו המאמן שהוא אולי המאמן היחידי כאן שזכה בתואר גדול כמאמן .

הוא קיבל הרבה מאד החלטות מעניינות טרם הטורניר והשאלה האם ההחלטות נכונות .

באופן אישי אני רואה את גביעי העולם משנת 86 (זוכר משהו גם משנת 82 )

ומעולם לא חשבתי שאלופה מכהנת היא פייבוריטית כ"כ גדולה כמו גרמניה.

בשורה התחתונה : העובדה שהמאמן נשאר ובכל זאת הוא הצליח לערוך מעבר בין דורי כמו זה שהטורניר ייערך קרוב לבית עם כל היתרונות וללא הלחץ שביתיות מייצרת

שמה את גרמניה בעמדה מצוינת לזכייה בתואר.

 

 

 

עוד כמה משפטים על 7 הנבחרות אחריהן:

קולומביה :

נראית נבחרת יציבה שחסרה גרזן רציני  בקישור.

יש לה כמה כוכבים ידועים כמו קווארדאו ,חמאס ופלקאו .

ועדיין הכוכבים הגדולים נראים קצת מתחת לשיאם .

גם פקרמן מרגיש לי יותר מדי זמן בתפקיד .

 

קרואטיה :

חזקה מאד בקישור  שברמה עולמית גבוהה .

גם יתר העמדות סבירות לפחות ברובן ולי קרואטיה מרגישה כדבר המרענן בטורניר הזה.

 

אנגליה :

(רק האנגלים מסוגלים לתמונה מפגרת כזאת. מזכירים נבחרת מכללה קתולית במסצ'וסטס)

בשום עמדה כולל בחוד לא בטופ 5 עולמיות .

אף ברוב העמדות בטופ 10 ככה שהיעד הראלי הוא רבע הגמר .

בכל זאת בבעיה גדולה בשתי העמדות אולי הכי חשובות

בעמדת המאמן  מאמן חסר ניסיון ברמות הללו

ועמדת השוער בכלל בעיתית וזה עלול להפיל את אנגליה מוקדם (שמינית).

 

אורוגוואי :

ביותר מדי עמדות מחוץ לטופ 10 (כולל שוער וקישור )

אך יש הגנה מצוינת עם צמד בלמי אתלטיקו ברשות גודין

ועמדת החוד של קבאני וסוווארס שאצלי נחשבה לשנייה בטיבה בכל הנבחרות .

גם המאמן מנוסה (יש שיגידו מדי ) .

השאלה איך אורוגוואי תסתדר עם קישור בינוני ומטה ביחס לגדולות.

 

בלגיה :

בכל עמדה בטופ 10 מלבד מעמדת המאמן .

זה קריטי לנבחרת שמאד מוכשרת אך איננה מנוסה.

הרבה צופים לבלגיה הצלחה כבירה אני סקפטי  אם תוכל לעשות משהו מעבר לרבע הגמר.

 

פורטוגל :

למעט ארבעת הגדולות היא היחידה אצלי בטופ 10 בכל עמדה.

למשל פטריסיו השוער שהוכיח עצמו ביורו .

ויש להם גם קרבליו , פפה ,ברנרדו סילבה וכמובן רונאלדו .

למרות הכל תחושתי שיפלו בשמינית הגמר .

ארגנטינה :

יש לכאורה בעיה לא קלה בעמדת השוער .

יתר ההגנה סבירה אך פגיעה.

חוד אדיר שמהווה טופ 1 בטורניר .

אני הייתי שוקל לשחק עם מסי כקשר על תקו  צ'אבי שכזה כי חלוצים יש מספיק.

 

 

 

  1. הסיכוי להפתעות ולסוסים שחורים.

 

לפני שנתחיל צריך להגדיר מה זו הפתעה ומה זה סוס שחור .

אלו מונחים חמקמקים שמצריכים לעבור עדכון מחדש .

שכן הפערים היום מאד הצטמצמו .

לכן בעיני הפתעה גדולה היא למשל הגעת קבוצה מחוץ לדרום אמריקה או אירופה לרבע הגמר.

וסוס שחור היא הגעת קבוצה לגמר שאיננה מהרביעייה הגדולה

 

אחרי שהגדרנו מה זו הפתעה ננסה להבין האם יש סיכוי גדול להשגת אותה הפתעה

 

נתחיל מהסוף התשובה לסיכוי להפתעה כפי שהגדרנו אותה נמוך.

וכן בתשובה לשאלה האם נראה סוס שחור בגמר

(בחצי גמר   לעומת זאת הסיכוי גבוה מאד ).

 

מדוע ?  או מה הם הפרמטרים שלי לבחינת סיכויי הפתעה בתחילת הטורניר.

 

תשובה :

אני מצאתי שני פרמטרים בולטים לסיכויי ההפתעה.

המדד הראשון מיקום הטורניר.

המדד השני העומס העונתי בליגות הבכירות.

כאשר שני המדדים מתקיימים יחדיו ישנו סיכוי גבוה מאד להפתעות רבות.

(שכן שחקנים רבים מגיעים אחרי עונה קשה מאד בעומס גדול ולעיתים עם פציעות ברמות שונות ועוד צריכים לשחק חודש נוסף באקלים לא מוכר )

 

למשל טורניר 2002 .

טורניר זה התקיים כזכור באסיה (קוריאה ויפן ).

בנוסף באותה העונה למי שזוכר כל הליגות הבכירות באירופה הלכו לפוטו פיניש וחלק מהאליפויות הוכרעו בדקות האחרונות של המחזור האחרון (כך למשל באיטליה  2002 יובה עשתה מהפך על אינטר וכן בגרמניה עם השמטת האליפות של לברקוזן במחזור הסיום).

 

בטורניר 2002 ראינו הפתעות מרובות ביותר

למשל קוריאה סיימה רביעית מיד לאחר טורקיה.

וסנגל הגיעה עד לרבע הגמר .

כמו גם ארה"ב.

 

טורניר 2010 .

שם גם הטורניר לא התקיים באירופה (דרום אפריקה)  אך מצד שני הייתה עונה פחות עמוסה וצמודה בכדורגל האירופאי .

לכן ראינו הפתעות גם אם פחות ענקיות

כגון גאנה  שהגיעה לרבע גמר .(כמו גם פרגוואי )

והפתעות קצת יותר קטנות שכללו את קוריאה ויפן בשמינית הגמר (כמו ארה"ב) .

רוסיה 2018 :

הטורניר משוחק באירופה שם לא ראינו הפתעות גדולות בטורנירים האחרונים ב 2006 או 1998 .

גם כשיש כבר הפתעה מדובר בנבחרות אירופאיות .

 

סוסים שחורים :

המונח הזה צריך שדרוג שכן לאחר הרביעייה הגדולה יש כאמור 7 נבחרות (לעיל)

מאז מונדיאל 86   הרי שש מתוכם הגיעו לחצי הגמר.

גם במונדיאל זה הגעה של מי מהן לחצי הגמר לא צריכה להפיל אף אחד מהכיסא .

(שכן סביר מאד שאחד מהרביעייה תפשל ).

בקיצור אם אתם קוראים להגעה של אחת מ ה 7 הנ"ל לחצי הגמר סוס שחור הרי שסביר שיהיה סוס שחור אחד לפחות.

מבחינתי סוס שחור זה אחד מ ה 2 הבאים

  1. הגעה של מי מיתר 21 הנבחרות בטורניר לחצי הגמר .
  2. הגעה של אחת מהשביעייה לגמר .

ולכן בעיני לא יהיה סוס שחור קלאסי.

לסיכום :

לא רק שאיני רואה הפתעות גדולות אלא שאני חושש מאד לכישלון המדינות שאינם דרום אמריקה /אירופה.

בעיקר לנתונים הבאים.

  1. מאז מונדיאל 86 תמיד יש נציגת אפריקה אחת לפחות בשמינית הגמר.
  2. מאז מונדיאל 94 נבחרת מקסיקו מצפון אמריקה מגיעה תמיד לשמינית הגמר.

 

בטורניר הקודם הגיעו 4 נציגות מאפריקה וצפון ומרכז אמריקה לשלב הנוקאאוט הפעם מסופקני אם תהיה יותר מאחת.

באפריקה עקב ההגרלה והאיכות קשה לי להאמין שיש סיכוי של ממש לנבחרות ניגריה ,טוניסיה ומרוקו .

ובצפון אמריקה לא הייתי נותן סיכוי לפנמה והייתי נותן סיכוי נמוך מאד לקוסטה ריקה.

לכן הנבחרות ברות הסיכוי הממשי הם מצרים ,סנגל ומקסיקו אך אף אחת לא יכולה להיות בטוחה בנוק אאוט

(יחד עם זאת לא הייתי פוסל על הסף את סיכויי אוסטרליה ויפן נציגות אסיה ).

 

  1. האם יהיה לנו כוכב לטורניר ?

ננסה להבהיר .

בכל טורניר נבחר מישהו לשחקן הטורניר אין זו הכוונה.

השאלה שלי היא האם יהיה מישהו שיטביע את חותמו על המונדיאל .

מאז שאני רואה את הטורניר הכוכב היחידי שהטביע חותמו ממש היה דייגו ארמנדו מארדונה  של 86 כמובן.

 

לפניו חוויתי בקטנה את מישל פליטאני בהופעת ענק ביורו 84 (בקטנה כי הטורנירים לא שודרו ) וכעבור 4 שנים יכולנו להתענג על מרקו ואן באסטן האגדי מיורו 88.

מאז לא זכיתי לראות מישהו שמטביע חותם על טורניר גדול.

 

אם נתמקד רגע במונדיאלים אז ב 90 לקחה גרמניה המערבית ללא כוכב על.

גם רומאריו של 94 לא הבריק בגמר למרות הזכייה.

כולם זוכרים את הנגיחות של זידאן בגמר 98 (ובגמר 06…) אבל לא הרבה זוכרים שהוא למעשה הורחק בשמינית הגמר ולא שיחק עד הגמר של לפני 20 שנה (רק אני נזכר בגלן רייס ?).

רונאלדו השמן אמנם כבש 8 שערים במונדיאל 02 (הכי הרבה מאז מילר 70 )

אך לחלוטין לא השפיע על המשחק כפי שלמשל דייגו השפיע ב 86 (ולראייה הוא אפילו לא נבחר לשחקן הטורניר שנבחר אמנם ערב הגמר ,וגם אם נגיד שהייתה טעות ונגיד הרי שיש בכך בכדי להעיד שהוא לא היה קונצנזוס ).

 

מאז ימי דייגו הכי קרוב להתקרב אליו בעיני היה זידאן של 2006 אלא שהגמר וההרחקה המפורסמת הרסו הכל (למרות שנבחר ..טרם הגמר לשחקן הטורניר).

 

השאלה הזו מקבלת משנה תוקף כאשר אנו יודעים שלטורניר הזה יעלו שניים מהגדולים בכל הזמנים אולי בטורניר האחרון שלהם.

מסי ורונאלדו .

והיא מתעצמת כאשר רואים שאין להם את הנבחרות הטובות ביותר ולכן די ברור שאם מי מהם יזכה בגביע זה כנראה יהיה כתוצאה מהופעה הרואית שתיכנס להיסטוריה.

שאלת המשנה של שאלה זו היא האם כתוצאה מגביע העולם ינושלו לראשונה מזה כעשור מסי ורונאלדו מכתר שחקן השנה בעולם ?

 

בהקשר לכך חייבים לציין שהחל משנת 2010 התפיסה השתנתה ובניגוד לעבר הרי שלא בהכרח מצטיין אלופת העולם קוטף את כדור הזהב.

כן ראוי להוסיף שאלמלא הייתה השנה שנת מונדיאל השניים הללו גם השנה היו בראש המועמדים לזכייה נוספת .

שכן מסי הוליך את ברצלונה לדאבל וקטף שוב את מלכות שערי הליגה הספרדית ומלכות הבישולים וכמובן את נעל הזהב האירופאית.

רונאלדו לעומתו הוביל את ריאל לגביע האלופות וכמובן קטף את מלכות שערי המפעל.

ולכן לטעמי רק הופעה יוצאת דופן של מי מהכדורגלנים האחרים יכולה למנוע זאת מהם.

ובכן למי יש סיכוי ?

דיברנו לאורך המאמר על 11 נבחרות .

אך בכל הכבוד לקולומביה ,אנגליה ואפילו קרואטיה ואורוגוואי קשה מאד להאמין שתהיה שם נבחרת שתלך עד הסוף וממילא לא מהן יבוא הכוכב הגדול /שחקן השנה.

לפני שנדבר על מסי ורונאלדו נתייחס לכל  יתר הכוכבים מהנבחרות הגדולות האחרות.

בלגיה :

קשה מאד להאמין שתבצע קפיצה עד ללקיחת הגביע .

גם אם תעשה את הלא ייאמן ותזכה בגביע זה יהיה כנראה בחלוקה קבוצתית מאוזנת גם עם דה ברנייה יהיה ראשון בן שווים.

גרמניה וספרד :

כאמור מהמועמדות הבכירות ביותר לזכייה אבל גם אם יזכו קשה לראות שחקן שלה עונה באופן חיובי לשאלתי הראשונה .

שכן מדובר בנבחרות קבוצתיות מאד ללא שחקן אחד בולט .

לעומת זאת לשאלה השנייה יכולה להיות תשובה חיובית .

שכן אם גרמניה תנצח וקרוס יהיה פקטור משמעותי וכהגדרה לעיל

"ראשון בן שווים " הרי שהוא יאחוז בשני התארים החשובים ביותר וכבורג משמעותי הוא יהפוך כנראה למעומד המוביל לזכייה בכדור הזהב.

 

במידה וספרד תזכה הרי שסביר להניח שכמו ב 2010 לא יהיה מישהו אחד מעל כולם .

מבין נציגי ריאל הרי שאיסקו ואסנסיו וואסקס לא היו מספיק בולטים בקבוצה

לכן המועמד הבכיר לזכייה בכדור הזהב הוא דווקא ראמוס.

אך בהקשר זה חייבים לומר שהוא סוחב כמה גיבנות .

בראש ובראשונה הוא שחקן הגנה וכאלו לא מרבים לזכות בתואר (נציין למשל שאפילו למאלדיני הענק אין כדור זהב בארון ).

הגיבנת השנייה הוא סיפור סלאח וגמר האלופות ויש שיאמרו גם הזעזוע מוח של קריוס.

אבל ראמוס הוא שחקן ווינר שכבש כמה שערים גדולים במעמדים ענקיים כמו גמרי אלופות (וגם בחצאי גמר המפעל ) .

לכן שער מכריע שכזה למשל בגמר יכול בהחלט להפוך אותו למועמד הבכיר לזכייה בכדור הזהב .

אך כוכב טורניר היסטורי מסוגו של דייגו הוא לא יהיה כמובן.

 

צרפת :

גם היא נבחרת עם הרבה כח אש שלא תלויה בשחקן אחד .

יחד עם זאת גרייזמן כבר לקח מתוך הנבחרת את תואר מצטיין היורו .

וגם הוא וגם אמפבה (ובמידה פחותה פוגבה) יכולים לעשות טורניר גדול ולהיות הכוכב הבלתי מעורער שלו

ובכל זאת חלוקת הכישרון האדירה בנבחרת +העובדה שאין שם כוכב שמעל כולם מעלה ספק גדול בדבר היכולת של מי מהם לעשות טורניר היסטורי כמו פלטיני של 84 .

אבל כדור זהב בהחלט יוכל ללכת לצרפתי כשהמועמד המוביל הוא גרייזמן ואחריו אמפבה. והכל בהנחה שצרפת תניף את הגביע.

 

ברזיל ונאיימר.

ברזיל לדעת רבים מאד היא המועמדת לזכייה בטורניר .

ברזיל מצד אחד מרובת כישרונות אבל מצד שני יש לה מישהו שנתפס מעל כולם והוא נאיימר .

לטעמי האישי ברזיל כ"כ חזקה ומגוונת שהיא יכולה לזכות בגביע אפילו ללא נאיימר וזאת בניגוד ל 2014 שם היו חסרים לה שחקני התקפה.

יחד עם זאת אם ברזיל תזכה בגביע הרי שסביר מאד להניח שלנאיימר יהיה תפקיד מהותי בזכייה .

אם נוסיף לכך את המימד ההיסטורי של זכייה ראשונה על אדמת אירופה מזה 60 שנה ואת ההילה שגם כך יש לו (למשל של השחקן היקר בתבל ).

הרי שנקבל מועמד כמעט ודאי לכדור הזהב וליורש שנראה שכבר נמשח בשמן המלוכה להחליף את הוותיקים מסי ורונאלדו .

אשר להטבעת חותם ולנתינת טורניר אגדי אז יש לו בעיני את כל נתוני הפתיחה לעשות זאת וזו בעיני אחת השאלות אם לא השאלה המעניינת מכל.

 

חזרה למסי ורונאלדו .

 

רונאלדו :

כ"כ הרבה פעמים הלכתי נגדו וטעיתי אך נראה לי כמעט בלתי אפשרי לצפות ממנו להטביע חותם ברמה היסטורית.

ראשית נבחרתו באמת פחות טובה.

שנית הוא לא ילד ובניגוד לרוב שחקני הכדורגל הבכירים הוא כן סבל מעומס העונה עקב הגעת ריאל לגמר האלופות .

הוא גם נראה בירידה בשלבי ההכרעה במפעל.

ובגילו הוא יותר סקורר מאשר בונה משחק .

הוא תלוי באחרים והאחרים כאן הם לא האחרים של ריאל מדריד.

לכן קשה לי מאד להאמין שהוא יטביע חותם של ממש בטורניר .

 

מסי :

תנאי הפתיחה שלו לא מרשימים במיוחד עם נבחרת עמוסת בעיות שבקושי הבטיחה מיקומה במונדיאל .

והתמלאה בשערוריות ערב פתיחת הטורניר.

יחד עם זאת לא ניתן לומר שלארגנטינה אין כישרון ,היא מפוצצת בכישרון התקפי ומה שבעיקר חסר לה זה קישור אחורי ברמה והגנה אמינה (כולל שוער) .

אך נראה שניתן לטפל בכך וזה מבחנו הגדול של סימפולי אם הוא יצליח לגבש נבחרת קשוחה הגנתית הרי שהוא יהיה מסוגל לתת למסי סיכוי למשהו היסטורי במיוחד.

לענ"ד הדרך להצלחה מתחילה בשינוי תפקוד של מסי שצריך יותר לבנות את המשחק מאשר לסיים אותו .

בשורה התחתונה זה יהיה מאד קשה ומסי לחלוטין לא פייבוריט .

יחד עם זאת בעבודת אימון נכונה הרי שיש המון כישרון למסי לעשות משהו היסטורי גדול במיוחד.

 

בשורה התחתונה אם מישהו ייכנס להיסטוריה בגדול זה יהיה נאיימר או מסי עם עדיפות לנאיימר.

 

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. אחלה אהרון. להוציא את ארגנטינה מהפייבוריטיות לא נכון. ספרד יותר פייבוריטית מארגנטינה? איפה? 5 נבחרות אלו ברזיל גרמניה צרפת ארגנטינה ספרד. בסדר הזה אלו 5 הנבחרות החזקות בטורניר על הנייר מבחינת סגל ומתוכן תצא האלופה. בלגיה וקרואטיה מאחור. ברזיל עם סגל חלומי ועל הנייר הפייבוריטית. הבראקט שלי יצא עם גמר ברזיל ארגנטינה שמסי יראה לניימר מאיפה הדג משתין. בכל אופן לא זכור לי מונדיאל בלייב שראיתי ככ מרתק עם 4 5 נבחרות לקחת את התואר ופחות או יותר די באותה רמה.

    1. שכחתי גם את אורווגאי בדרג 2 עם בלגיה וקרואטיה גודין סוארס וקבאני אלו שחקנים מהטופ העולמי. הימרתי עליהם עד החצי גמר מול ברזיל ושיהיו הסוס השחור.

      1. תודה נישאר חלוקים .
        אני לא חושב שארגנטינה מדגדגת ברמת השוער,ההגנה והקישור האחורי את הטופ 4.
        למשל בשער השוער הראשון נפצע וגם הוא היה המחליף של דה חאה ביונייטד.
        אלמלא סיפור ההגעה ארצה של הנבחרת הייתי אומר לך
        הלוואי ואתה צודק ואני טועה…עכשיו אני אפילו לא יודע כמה אני בעד ארגנטינה (שהייתה הנבחרת שלי באופן מוחלט לפני ההברזה)

  2. וואו, כתבה מעולה ומעניינת. לצערי אני כבר לא יכול לשנות את הבראקט, לפחות לא מצאתי איך, אבל כנראה דלא הייתי משנה בעל מקרה. אני טיםה גאה בעצמי שהצלחתי לקלוע בול לרוב מה שאמרת, והכדורגל שלי חלוד מאוד.

  3. מעולה אהרון. תודה רבה.
    לגבי שחקנים שבלטו מעל השאר בטורניר:
    בין הזוכים יש את זידאן באירו 2000 ואת זאמר באירו 1996.
    בין הפיינליסטים יש את זידאן ב-2006 ואת סניידר ב-2010.

  4. מעולה אהרון, באמת פוסט מצוין.
    לגבי מועמדים לשחקן השנה – אם דה בריינה לוקח את בלגיה לגמר ביכולת טובה ומספרים הוא לגמרי מועמד ראוי לתואר. היה אף לאף עם סלאח בתואר כדורגלן העונה בפרמייר ליג והשחקן הכי טוב בסיטי המעולה.

    טורניר טוב של מולר שמסתיים עם זכייה ואיזה 6-7 שערים שמעלים אותו לראש טבלת הכובשים במונדיאלים יכולים להעניק לא את התואר, גם אם לא נתן עונה גדולה בבאיירן.
    אם גריזמן מוביל את צרפת לתואר יש סיכוי לו רע כי נתן עונה מצוינת וגם סיים עם תואר אירופי.
    יש לי בעיה עם ניימאר – הקבוצה שלו, בסופו של דבר, לא הצליחה במטרה שהציבה לעצמה ועפה בשמינית הגמר והוא היה פצוע כמעט חצי עונה. רק טורניר ברמה היסטורית יכול להפוך אותו למועמד ראוי.

  5. עשיתי בראקט ויצא לי ברזיל קרואטיה בגמר.
    צרפת המועמדת השנייה שלי הייתה בצד של הבראקט שלברזיל.
    לא מחזיק השנה מגרמניה ספרד וארגנטינה שיש להם כישרון רק בחלק ההתקפי.

  6. אהרון, מעניין מאוד. תודה רבה.
    שותף פחות או יותר לגבי הנבחרות הפייבוריטיות. אשמח אם נבחרת שלא זכתה מעולם תניף את הגביע.

  7. ספרד וגרמניה הפייבורטיות
    אחרי זה ארגנטינה.

    מונדיאל.כמו שרק מי שראה לפחות שלושה ארבעה מונדיאלים זה לא מקום של שחקנים צעירים ומבטיחים ולא מקום למאמנים וטקטקנים גדולים. זה מקום לסופרסטארים כמו מסי כמו רונאלדו כמו מולר כמו סוארס כמו קאבאני כמו כל הקישור של ספרד. ניימאר גריזמן אמבפה הזארד וכו הם שחקנים נהדרים אבל הם לא יזכו במונדיאל בעצמם.

להגיב על רעי הירושלמי לבטל

סגירת תפריט