25 השירים הישראליים הגדולים. הרשימה המגניבה / ינון רובין

 

שלום לכולם! קוראים לי ינון ואני מנגן ושר חלומות קטנים.
או במילים אחרות, אני גיטריסט שגם שר בכמה להקות ממש מגניבות שאתם לא מכירים.
להקה אחת שאני משתתף בה היא הרכב בלוז קיבוצי מחאתי לא מופרט ששרה על מה שקורה אצלנו בקיבוץ ובסביבתו:

 

והלהקה השנייה היא להקת רוק שלפעמים הוא לכיוון הכבד, לפעמים פרוגרסיב ולפעמים הוא בכלל ראפ:

 

 

מלבדן אני גם חבר בלהקת פאנק ששרה על החיים בקיבות בדור שהוא הרבה אחרי החלוצים. היא נקראת יענקל'ה אבל לצערי עוד אין לנו שירים ביוטיוב, מוזמנים לחפש בפייסבוק.

 

אבל חוץ מזה יש לי גם שריטה מוזרה על ספורט, במיוחד על כדורסל ואולטרה במיוחד NBA, ולתחושתי אין על hoops בכל הנוגע לזה.
אז בלי הקדמות מיותרות, רשימת כ"ה השירים הישראליים הגדולים בעיניי, עם חיבור לNBA.
כמובן שיש מיליונים כמוני שמסתובבים ברחובות ולא הכנסתי אותם לרשימה, אבל אם נתחיל להתווכח על כל שיר לא נגיע לשום מקום כי זה או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה.
אז ככה:

 

25. בתוך הצינורות- אלג'יר. מילים מדכאות, אבל מיוחדות ושניים מהקולות הכי מיוחדים במוזיקה הישראלית שאומנם יש שיתקשו לשמוע אותם, אבל מספיק לשמוע את הסאונד, בשיר בכלל ובסולו בפרט בשביל להצטמרר.- השיר כמובן על ראסל ווסטברוק.

24 . תרגיל בהתעוררות- שלומי שבן וחוה אלברשטיין. שלומי שבן מביא את הקול של ארץ ישראל הישנה ומחפש את אותה ארץ ישראל בשיר שנהדר גם מבחינה מוזיקלית עם חברי הקולקטיב שמנגנים בו לצד שלומי שבן.- ג'יי אר סמית, אמרי האם אנחנו מנצחים?

23. תיאטרון רוסי- אביתר בנאי. אביתר בנאי בבוטות שהוא לא חזר עליה,מבטא פרידה בצורה כועסת ואמוציונלית בשיר הפרידה הישראלי החזק ביותר בעיניי. – אייזיאה תומס לסלטיקס.

22. אני גיטרה- החברים של בני. התאגדות של גדולי הקולות ששרה טקסט של נעמי שמר מזווית הכלי.
טיירון לו- מישהו פורט עליי.

21. מי שחלם- להקת גייסות שריון. בלשון ציורית, דידי מנוסי מבטיח לא לשכוח את הנופלים ומתאר את נפלאות הטבע שלא כולם יראו אותם שוב.
אני אתייחס רק למשפט: מי שחלם לו ונגמר לו החלום- קוואי לנארד והספרס.

20. ירושלים של ברזל- מאיר אריאל. דווקא בזמן האופוריה לאחר ששת הימים, ולאחר שירושלים של זהב כמעט נקבע כהמנון, מגיע מאיר אריאל ומספר צד אחר של המלחמה בתור מישהו שלחם שם.
במילים אחרות קיירי אירווינג.

19. לשכת עבודה- ג'ו עמר. אחד השירים הראשונים שמדברים על האפליה העדתית וזועק במחאה.
או במילים אחרות: שחקנים חופשיים כמו אייברי ברדלי בקיץ עם שחקנים חופשיים כמו לברון, דוראנט ופול ג'ורג'.

18.אור הירח- אביב גפן. בשנים שהוא עדיין לא יודע מי הוא, אבל כולם רואים בו הבן של, אביב גפן מוציא את האלבום ואת השיר הזה ומוביל אחריו את הנוער.
במילים אחרות: סטף קרי במסעות גולדן סטייט לפני דוראנט.

17. ילד מזדקן- כוורת. הלהקה הישראלית שכנראה השפיעה על רוב המוזיקה בארץ בשיר שונה מאוד מהכיוון ההומוריסטי שלהם, ומציג ההזדקנות ואת הפחד לפספס את החיים.
ובNBA אם ניקח את המזדקן לפירוש שונה, הארדן מחפש את האליפות.

16. למה לי לקחת ללב?- אריק איינשטיין ושלום חנוך. בשיר שכל כולו ביטלס, שניים מהזמרים הגדולים בארץ מביאים לארץ את רוח התקופה.
קווין דוראנט לאוהדים.

15. זמר נוגה- החלונות הגבוהים. החלונות הגבוהים שוברים את ההגמוניה של הלהקות הצבאיות, ובשיר הזה הם עושים את זה למילותיה של רחל המשוררת ללחן מעניין של שמוליק קראוס שגורם קצת לא לשים לב למילים.
ובNBA לברון ווויד מחפשים את כריס בוש.

14. כשהלב בוכה- שרית חדד. יוסי גיספן מתאר את אחד האירועים המצמררים שקרו בארץ במילים שקשה להישאר אדיש אליהם.
אדם נופל לפני שהוא שוקע- דריק רוז…

13. ירח- שלמה ארצי. בשיר שבעיניי הוא הכי שלמה ארצי שיש, אנחנו מקבלים סיפור מגוף ראשון, ובעיבוד המדהים של יהודה עדר, קיבלנו ליין גיטרה שהוא חובה לכל גיטריסט שמכבד את עצמו.
סטיב קר לשחקניו, אתמול היה טוב ויהיה גם מחר.

12. ברית עולם- מתי כספי. המוזיקאי המחונן מביא את המילים הנפלאות של אהוד מנור בשיר שיודע איך לדבר על דברים בשפה הנכונה.
ובNBA, גרג פופוביץ שר לספרס על אהבתם הנצחית.

11. עטור מצחך- אריק איינשטיין. מה אין בשיר הזה?
אברהם חלפי על המילים, יוני רכטר על הלחן אריק איינשטיין שר ובליווי מצטרפות קורין אלאל ויהודית רביץ, קלאסיקה ישראלית.
השיר כמובן הוא על הסלטיקס והדובר הוא לא אחר מבראד סיטבנס.

10. אני טקסט פוליטי- נושאי המגבעת. שיר שמבטא את הרוח של תחילת ה90 מהלהקה אולי הכי רצינית שהייתה פה בשוליים.
כנראה שאני גר בחלק הטוב שונא את החלק הרע- לברון שליט המזרח העליון.

9. שירת הסטיקר- הדג נחש. לדעתי לא צריך להכביר במילים, ממליץ לראות את הפרק האחרון של צליל מכוון.
אבא תרחם- אשכי שחקני הליגה לדריימונד גרין

8. הפרח בגני- זוהר ארגוב. רגע קסום של זמר שאפשר וכדאי להתווכח על עד כמה אפשר להעריץ אותו, אבל מבחינה מוזיקלית הוא ענק, וכך גם העיבוד פה של ננסי ברנדס.
קווין סניידר לדונובן מיטשל.

7. סוף עונת התפוזים- תמוז. אלבום שלם שהוא יצירת רוק איכותית, וכשזה בא עם מילים של מאיר אריאל…
סוף עונת האהבה- שחקנים כבר פחות נאמנים לקבוצות, האינדבידואל חוגג.

6. עבודה שחורה.
5. ערבב את הטיח- אהוד בנאי. שני שירים שהשמיעו קול שכמעט ולא נשמע, ואהוד בנאי שהוא בעיניי הסאונד הכי ישראלי שיש.
אם ניקח את שני השירים למקום של פועלים שחורים ושקופים הרי שבעיניי זה מתחבר בNBA לשחקנים מעולים שאולי לא כוכבים, אבל תורמים מאוד לקבוצה שלהם, בין אם זה איגואדלה ובין אם זה אל הורפורד.

4. אפר ואבק- יהודה פוליקר. ביחד עם יעקב גלעד פוליקר השמיע קול של דור ונחרט לנצח בכל טקס יום השואה, ולא בכדי.
ואם ניקח את זה למקום אחר לגמרי, שנים וכלום עוד לא נמחק- ברוקלין עדיין מדשדשת ומתעוררת כל לילה בצעקות לאחר עוד סיוט עם דני איינג'.

3. העץ הוא גבוה- אחרית הימים. אחת הלהקות הכי מוכשרות שהיו פה בשיר שלכאורה לא בא להראות את היכולות שלהם אבל קלפטר… מדהים.
ובNBA עם נתייחס לטוטוטיטי בסולו של קלפטר-סתם, אם תעוף הציפור מה אכפת לו לעץ? זו כנראה הגישה של ניו אורלינס לבחירות דראפט.

2. שלל שרב- גידי גוב. לחן מדהים של פוליקר, מילים מצמררות של מאיר אריאל על אהבת הסוף ומותק החושך, ולואי להב שהוציא מגידי גוב דברים שאף אחד לא ציפה להם.
בNBA אולי זה קצת בסימן שאלה, אבל עם צעירים מבטיחים ובחירה ראשונה בדראפט, האם בפיניקס תם השרב הגדול?

1. פרדי על הבוקר- החברים של נטאשה. אחד השירים הכי פינק פלוידים בארץ, כבר מהרגע הראשון עם הסולו האקוסטי של מיקי הררי.
זה ממשיך עם מילים שלכאורה עוסקות בפרדי מאלבום הקונספט רדיו בלה בלה, אבל מדברות אל כולנו, עם השאלה בפזמון שהיא השאלה הכי ישראלית שיש, "מה יהיה?", וזה מסתכם בעוד סולו מופלא רק עם הרבה דיסטורשן. יש יותר טוב מזה?
וב-NBA כולם שואלים את עצמם מתי יפסק עידן השליטה האבסולוטית של גולדן סטייט, ובארץ- מקללים את הפרשי השעות שגורמים לנו כמו לפרדי לקום לפני שאנשים מצחצחים את הניקוטין מהשיניים, הא?

 

* הערת העורך: תענוג להכניס פוסט של גולש מוכשר כל כך, בנגינה, ובכתיבה. תענוג גם לקרוא שיש מישהו נוסף שמגלה אופטימיות בקשר לסאנס . . . 

והכי תענוג זה לעזור לאמנים מקומיים:

ללהקת הבלוז של ינון, נחזיר ת'חונזיר, הופעה ב13 לשישי (מחר) בשש בחינם בחונזיר. 

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. מצויין, תודה
    על הטעם המוזיקלי אפשר וצריך (תמיד!) להתווכח, אבל כמובן לא על היוזמה ועל רמת הביצוע. תודה רבה!

  2. אחלה ינון.

    בתוך הצינורות נהדר הסולו גיטרה שם. גם בשמש שמש (גיא זה אמור להיות של הסאנס לגמרי) יש קטע גיטרות חזק.

    מדהים כמה הטעם של כל אחד הוא שונה. אצל אהוד בנאי בחרת דווקא ערבב את הטיח אחמד.

  3. 1. אחלה פוסט
    2. הטעם שלך ושלי – כמו שתי דרכים שונות 😉
    3. בתמונה משמאל זה הדוקטור ומימין מאחור קלייד?

  4. תודה רבה על הפוסט. מאוד מעניין לשמוע…
    עם הרבה מהשירים אני לא מסכים אבל המקום הראשון זוכה לרספקט גדול ממני.
    אגב שמתם לב שאם פרדי על הבוקר הוא העתק של shine אז בין הצינורות הוא העתק של comfortably numb?

  5. וואלה ינון שמעתי אותך יש כשרון בחור. רטוריקה זה לגמרי הטעם שלי. נותן גם בסולו הגיע הזמן שתהיה פה להקת רוק שתנצל את הגיטרה שמכחישים את קיומה לרוב בארץ.

  6. פוסט חביב ורשימה מעניינת
    כמובן שחורה לי שבכל הרשימות הללו נפקד השיר אולי הכי חשוב שנכתב פה מאז הקמת המדינה.
    שיר שמתאר מהפכה שהחברה עדיין לא מוכנה אליה אבל היא תקרה….
    למי שעדיין לא זיהה מדובר כמובן בשיר האלמותי "סקס אחר" של אילן וירצברג מהתקליט המשובח "בציר טוב"

    וחוצמזה יש כרטיסים לגמר !!!!! ישששש !!!!
    פאקו, נראה אותך בחגיגות. אני אהיה לבוש בצהוב סגול, אולי תזהה אותי 🙂

  7. תודה רבה על רשימה מעניינת ומלאת הפתעות. אגב, אולי ישמח אותך לשמוע שיש מגעים (די ראשוניים) למופע של רדיו בלה-בלה

  8. איפה?
    איפה אריאל זילבר?
    איפה אריק סיני?
    איפה רמי פורטיס וסחרוב?
    איפה דורלקס סדלקס?
    🙂
    כולם במחלקה לטיפול נמרץ רץ רץ….

  9. זה כמובן הטעם האישי של הכותב. ישנם שירים לא פחות טובים ומופלאים שנכתבו והולחנו בידי נעמי שמר, אביהו מדינה, עוזי חיטמן ויוני ריכטר שגם כתבו וגם הלחינו, נתן אלתרמן, אהוד מנור, יורם טהרלב, דן אלמגור, עוזי חיטמן, ח"ח, ועוד שכתבו מילים. נחום היימן, דובי זלצר, משה וילנסקי, סשה ארגוב, דוד זהבי, נורית הירש ועוד שהלחינו.

    1. אתה צודק לגמרי ולכן כתבתי: "כמובן שיש מיליונים כמוני שמסתובבים ברחובות ולא הכנסתי אותם לרשימה, אבל אם נתחיל להתווכח על כל שיר לא נגיע לשום מקום כי זה או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה."

      1. לא מתווכח אלא היה חשוב לי להוסיף את התגובה שכתבתי. ובתגובה זו אוסיף את היוצרים מתי כספי ומאיר אריאל ואריאל הורוביץ (הבן של נעמי שמר) ושייקה פייקוב, מוני אמריליו, ויאיר קליגר ורוזנבלום, יעקב אורלנד והולנדר וגלעד ורוטבליט ושבתאי, מרדכי זעירא, עמוס אטינגר, שמרית אור, חמוטל בן זאב, דודו ברק, חיים גורי, אילן גולדהירש, נורית הירש, יוסי גמזו, אברהם זיגמן, אריה לבנון, יחיאל ועלי מוהר, דידי מנוסי, עקיבא נוף, סמדר שיר, רחל שפירא, יעקב שרת, ועוד.
        הנ"ל בעיקר כותבים או מלחינים ואולי יש שעשו את שניהם חוץ מארבעת הראשונים.

  10. מספר 3 אדיר.. את השיר (ומחצית משירי אלבום המופת) כתב הגאון חנוך לוין זקצ"ל.
    השיר "חייו ומותו של מר גוסקין" מתחבא באלבום. מושלם גם כן.
    "אדם שר שירים
    כי העץ הוא ירוק
    אדם שר שירים
    כי הים הוא עמוק
    אם תעוף הציפור
    לא ישיר עוד שירים
    מה אכפת לציפור
    אם ישיר או ישתוק
    ישיר
    או
    ישתוק"

  11. זה רק אני? השיר הכי חדש ברשימה הוא בן 25. לא קרה כלום בעשרים שנה האחרונות? וזו יענו הרשימה המגניבה ולא של השירים הקלאסיים…

    מאכזב. ועוד ממוסיקאי.

    1. תרגיל בהתעוררות הוא מ2014… וזה לא שלא קרה כלום, אלא שחלק מהשירים מקבלים את העוצמה שלהם (מבחינת המילים) רק אחרי שנים

  12. I am currently in San Francisco and there is no hebrew keyboard installed.

    dunno what kind of a musician you claim you are.

    "We can argue for how much we can admire zohar argov"
    and who are you to say that? and based on what? there are way too many singers who were drug addicts and stuff.

    Machina? Eval Golan? Fortis/Saharof?

    You should get outside of your kibbutz sometime and find out that we're in 2018 and Mapay party no longer exists.

    1. בן טולילאע – מה הוא אשם? תפתח רדיו בישראל זה השירים שאתה שומע.. ועוד מתחנות הפופ.

      תפתח רדיו בסן פרנסיסקו יהיה לך פינק, סיאה, דרעק… שום דבר שהוא יותר ישן מ 6 חודש. אפילו את אדל כפרה כבר לא משמיעים.
      היה פה שמעון עם המצעד שלו. חולה באותה המחלה.
      נוסטלגיה זה לזקנים ! מוזיקרים צריכים להתחדש.

      1. קודם כל אני ממש אשמח לראות את הטופ 10 שלך, ברצינות.
        אני מבין את התפיסה שלך לגבי ההתחדשות, ויש בה משהו, אבל במוזיקה כשזה עובד זה עובד. וזאת הסיבה שגם 400 שנה אחרי, רוב המוזיקאים הרציניים מתמוגגים ממוזיקה קלאסית. אם היית אומר לי לדרג מהמאה ה21 אז כן, הייתי מכניס יותר אלקטרוניקה ודברים כמו המסך הלבן/שעלת נפוצה, אבל אם מתייחסים לכל ה70 שנה, אז ברור לי שבלי יהודה עדר חצי מסצינת האינדי (בוגרי רימון) לא היו כמו שהם, וגם בהיפ הופ, בלי אנשים כמו שבק ס' , הדג נחש וסאבלימינל, הסצינה הזאת הייתה הרבה פחות פופולארית.
        אז כן, אתה יכול להתאכזב ממני, אבל זה הבדלי גישות.
        נפגש בפסטיבל מטאור?

        1. אני באופן אישי קפסולת זמן. כי עזבתי ב 2003. אז הדברים שאני הכי אוהב היו הדברים שהלכו ב 2003 (כנען 2000, הדג מהדיסק של הילד המשתין, שוטי הנבואה) שכולם היו חברים טובים וכולנו גרנו ברדיוס של 2 ק"מ בין מתחם יפו נווה צדק והתחנה המרכזית.

          אם היום אני צריך לבחור משהו אז אני לא יודע כי אני לא עוקב יותר.

          כמה שהצליחו להגיע עליי זה עידן רייכל, האקסנטריקס, ויש את הבחור המדהים שמנגן על סופארן סקסופון ונראה כמו רבי. הזותי מהארוויזיון היא גם ענקית.
          אה.. ויש את המסלסל שפתח את הפה פעם אחת ויצא שהוא ימני פאשיסיט אבל הוא שר נהדר ( עמר??? )

          להקות ישראליות שמגיעות הנה להופיע זה רק טכנו וטראנס ( :

          1. על עידן רייכל באמת התלבטתי, ואני מניח שהוא היה נכנס אם הייתי עושה טופ 30.
            בסופראן סקסופון אתה מדבר על אייל תלמודי?
            אתה מדבר על עמיר בניון? הוא באמת שר נפלא אבל אני לא מת על השירים שלו, אני חושב שאחרי זוהר זה עדיין אייל גולן, אבל עומר אדם גם מצויין. ואני מאמין שהשיר מהאירוויזיון בהחלט ייכנס לרשימות עוד כמה שנים כי יש לו כל מה שצריך

          2. עידו קודם כל – רדיו? בישראל כבר יש ספוטיפיי. Testify.
            הרשימות שלכם מעניינות מאוד בעיקר כי איכשהו אני בקושי מכיר שירים ישראליים (החברה לקחה אותי כמה פעמים להופעות אינדי תל אביביות. חלקן היו חביבות). אבל עד נטע. היא נראית כמו אישה נחמדה מאוד, ואני לגמרי בעד המסר של השיר, אבל ברגע שהיא בחרה לפתוח אותו עם רצף של משיכות באף וקרקורים שמעלים לי את המיזופוניה, היא אסורה אצלי. ולא שלא ניסיתי דברים אחרים שהיא שרה, כדי לראות אם אפשר להתגבר על כחכוך בגרון כמוזיקה – עיבודים לשירים מוכרים שהיא ניסתה בריאליטי ההוא שהיא הייתה הצליחה להפוך כל שיר לגרסא שג'ון מלקוביץ' וכריסטופר ווקן כתבו ביחד.

            ועומר אדם – אני לא מצליח להתגבר על איך הוא מנסה לשיר שירים שמחים עם הקול הכי דכאוני בצד הזה של אבי ביטר. כמו לשיר את לאבשאק במינור דכאוני במיוחד.

      2. עידו-אצלי הזמן לא משחק תפקיד או שיקול. פשוט השירים החדשים נגרים ופחים (וואלה ינון הנה שם חדש לאלבום הבא שלכם) או בקיצור על הפנים ולכן הם לא שם. אני בכלל לא אדם נוסטלגי.

        מה לעשות שאתה מדרג את הכדורסלנים הגדולים רובם יהיו לא מי שמשחק היום כי זה מה יש ולא בגלל נוסטלגיה.

        איזה שירים את יכול להביא מהשנה האחרונה שמגיע להם להיות להיות טופ 100 היסטורי?

        מה שמשמיעים בגלגלצ זה השמעה של גלגלצ לא דירוגים.

        אם תראה את דירוג 100 השירים הכי גדולים בהיסטוריה הן של אנשים והן של "מומחים" תראה שכל השירים ישנים+ישנים מאד. אין לזה קשר לנוסטלגיה. אני מדרג שיר רק לפי איך שבא לי טוב באוזן ונעים לי ופחות מתעמק בטקסטים, מילים וכו' (שזה ברמה גבוהה זה מורגש)

        הנה 100 שירי כל הזמנים שנבחרו ע"י אנשים (כ-275,000 איש בחרו)

        https://www.thetoptens.com/songs/

        איזה מהם הוא מהיום? מה כולם נוסטלגים?

        תביא את הטופ 10 היסטורי שלך

          1. אחלה רשימה, אם אתה בקטע של דברים חדשים, היום החזק הוא טראפ, שבעולם זה פיוצ'ר ומיגוס (גם קצת קנדריק לאמאר), ובארץ לקחו את זה למקום הומוריסטי: דודו פארוק, מיכאל סוויסה ונורוז.
            זאת מוזיקה מאוד פשוטה אבל יש לה אחלה קטע

    2. בהקשר של זוהר ארגוב אני ממש לא מדבר על הסמים, אני מדבר על זה שהוא הורשע באונס (הורשע לא רק הואשם, הוא גם ישב על זה בכלא) ואני מצטער אם השירים לא מספיק חדשים, אבל אין מה לעשות השירים של השנים האחרונות לא שירים שמיועדים להחזיק זמן, הם מיועדים רק להיות להיטים שמצליחים מאוד לקצת זמן.
      וזה לא שאני שומע כל היום גלגלצ, אני חורש פסטיבלי אינדי ואני מכיר את כל הסצינה בעל פה, לדעתי רק אלון עדר ועוד מעטים יצילחו להישאר בתודעה. אבל גם מגניבות זה דבר סובייקטיבי, אם אתם שואלים אותי "עטור מצחך" זה אחד השירים הכי מגניבים שיש, המהלכים ההרמוניים, ההגשה, הכל, זה שיר גאוני, וזה שהרבה אנשים חושבים ככה, לא הופך אותו לפחות מגניב בעיניי, אבל שוב זה עניין סובייקטיבי

  13. פוסט מצוין, ינון!
    אהבתי את הרשימה (מי יותר, ומי פחות), ממש אהבתי את ההסברים,
    והכי אהבתי את העובדה שלרשימה של "הגדולים ביותר" הכנסת שירים שעומדים במבחן הפרספקטיבה תלוית הזמן.

    כמו של-HOF לא מכניסים שחקן שאתמול פרש (גם אם ברור שבעתיד מקומו מובטח),
    כך גם צריך לעשות (לדעתי) כאשר שופטים מוזיקה בקנה מידה השוואתי.

  14. פעם רשימת "הסרטים הגדולים" .
    יום אחרי – רשימת "השירים הגדולים" .

    WTF – למה הכותבים חושבים שזה משקף משהו, חוץ מטעמם האישי ? אם הייתי כותב את הרשימות שלי הן היו נראות שונות לחלוטין , עם איזכורים בודדים מאוד שמשותפים עם הרשימות שהופיעו . ואני לא אכתוב אותן , כי זה חסר כל משמעות .

    1. הרשימה הזאת מעולה ורלבנטית בגלל שהוא עשה קישורים ואיזכורים לכדורסל. חוץ מזה שהיא לגמרי סבבה בלי קשר. מעברמלזה כחבר ותיק פה יהיה לי נחמד ומסקרן לקרוא רשימה משלך.

להגיב על האווי לאסוף לבטל

סגירת תפריט