קונסקוונטיות וקונסקוונציות (מסקנות והיסקים) ממשחקי אמש / מנחם לס

בקשר לכותרת, איני מנסה להראות כמה אני חכם. את זאת כולכם יודעים כבר שנים. אני פשוט מנסה שהאתר יהיה לא רק מקום ליידע,  סברה, ורעיון לענייני הופס, אלא גם מקום למידה לצעירים, ושהוריהם לא יחשבו שהדוק הוא איזה חולה מין עם המעודדות שלו. אגב, המעודדות לא תופענה יותר בשערי המשבצות. אולי לעתים בגוף המאמר. יש לנו כמה מאות גולשים חובשי כיפות וקבלתי כמה מסרים אישיים עם בקשה להימנע מהכנסת מעודדות חשופות לעמודי השער, ואני מקבל בכבוד את בקשת הגולשים המסורתיים היקרים.

מה הם הסיכומים העיקריים, והמסקנות החשובות, שהתעוררתי איתן הבוקר אחרי שאמש חזיתי בארבעה משחקים, שניים על מסך חצוי ואז עוד שניים על מסך חצוי, שבמקרה אחד התחילו כמעט יחד והסתיימו כמעט יחד? כל הפריוויו של קבוצות לא שווה את הנייר עליו הן מודפסות עד ששתי קבוצות ניפגשות ראש בראש, בזמן אמת, כמה פעמים בשבוע וחצי, בממוצע משחק כל יומיים ושליש. מדוע? כי כל פריוויו וכל השערה מבוססת על אנטומיה של קבוצה. אבל כשקבוצה שנייה מעורבת, כל האנטומיה משתנה. דוגמא? אטלנטה הפסידה לאינדיאנה כי לאינדיאנה יש את כל מה שלאטלנטה יש, אבל טוב יותר, גדול יותר, ובכמות גדולה יותר. אבל ייתכן מאד שדווקא האטלנטה הזאת היתה מצליחה מאד נגד הברוקלין נטס בכלל הכימייה של המשחק, והכימייה של היריב. לכן עד ששתי קבוצות לא מתבוססות בבוץ 4 עד 7 משחקים רצופים, לעולם אין לדעת בוודאות מה יהיה ומה יקרה. אז לפי ארבעת הסדרות של אתמול, אלה הן כמה מהשגותי ומסקנותי.

1. סיומה של תקופה בבוסטון

בסיום המשחק כשבחנתי בשיא הפוקוס את קווין גארנט ופול פירס חזיתי בשני סוסי מרוץ נפלאים שהזדקנו, התעייפו, ואיבדו את קיסמם. דור הולך ודור בא, ואין דרך לשנות את הטבע. מה לא היו אוהדי הסלטיקס – ואני תמיד אוהב את הקבוצה הזאת, את מסורתה, את עברה, ואת סמלה הירוק, אז גם אני בין אוהדיה – לדעת מה דני איינג' חושב עתה בבוקר זה כשאני יושב על קפה קולומביאני, כותב לקוראי בישראל, כשכמה פרות מלככות עשב 20 מטרים ממני (אילו היו שלי, הייתי הופך לפלח כמו ההוא מהספארס). הוא הודה השבוע בפני דשרוד בלייקלי מ-CSN שהוא עומד בפני ההחלטה הקשה בכל ימי חייו: מה עושים עם פול פירס. ללוחם הוותיק והנפלא הזה של העבר ישנו חוזה על 15 מיליון לעונה הבאה, שהסלטיקס יכולה 'לקנות' ממנו עבור 5 מיליון. כן, ישנם גם דילים כאלה.  בן ה-35 הזה בעונתו ה-15 בליגה הוא סמל המועדון. הוא הלארי בירד של שנות ה-2000. 14 נקודותיו מאמש נתנו לו ממוצע של 19.2 נק' לסידרה, מספר נאה שיש להתגאות בו. אבל לא כשאתה מסתכל באיזה אחוזים הוא הושג: 36.8% מהפארקט, ו-26.8% מדאונטאון, ולזה אפשר להוסיף 5.3 איבודים למשחק.  אני לא מאשים את פירס: אילו היה דוראנט בקבוצה, הוא היה לוקח שליש מהזריקות שהוא לקח, אך כשאין כוכב אחר, והוא הכוכב היחידי, איזו ברירה ישנה לו?

 

קווין גארנט כבר הביע רצונו לפרוש בעונה שעברה. בן ה-36 הזה בעונתו ה-18 בליגה היה עדיין טוב מאד בסידרה עד המשחק האחרון בו רגליו התקפלו. בן 36 עם 18 עונות NBA הוא כמו בן 40. אני לא יודע מה הוא והסלטיקס יחליטו, אך אני מקווה עבור כולם שפרידה נאותה היא הפתרון ההולם ביותר לכוכב העל הזה שביתו הבא יהיה היכל התהילה. שחקן עם ה-INTENSITY וה-PASSION שלו למשחק לא יכול לעזוב בקלות. אבל אני לא רואה כל ברירה אחרת. לבוסטון ישנם כמה חלקים צעירים כראז'ון רונדו, ג'ף גרין, ואברי בראדלי. אילו אני דני איינג', הייתי חוזר לימים שהוא שיחק עם לארי בירד, קווין מקהייל, ורוברט פאריש, כשכולם – בערך באותו גיל – פרשו כמעט ביחד, ואז הסלטיקס החלה בבנייה מחדש שנקטעה באיבה עם מותו של לן ביאס, ולפניו רג'י לואיס. אבל מוות לצעירים כמוהם הוא לא דבר רגיל. על דני איינג' להחליט כבר עתה שלסלטיקס תמה תקופה, וחייבים להתחיל הכל מחדש.

 

 

2.  האם יכולת, רצון ,ולב של שחקן אחד מספיקים?

מלבד מייקל ג'ורדן, לא זכור לי מקרה אחר בכדורסל בו שחקן אחד בלט בקבוצתו כל כך מעל כל האחרים עד שלעתים נדמה לך שהוא משחק לבדו נגד קבוצה שלמה, כפי שקורה עתה עם קווין דוראנט. הוא אולי הפסיד את תואר הקלעי המצטיין של הליגה לכרמלו אנטוני, אבל אין שחקן אחד אחר בכל הליגה שנושא על כפתיו משא כבד כמו ה-DURANTULA. כשראסל ווסטברוק נפצע זה היה כאילו הורידו גלגל מה'קורבט' קונטיננטל GP המפואר שלו . הוא קלע אמש  27 נקודות במאמץ עילאי נגד השמירה האגרסיבית (מדי! אני מתפלא שהשופטים הירשו זאת!) של גארסיה, וסיים את הפלייאוף עם ממוצע של 32.5 נק', השחקן היחידי בכל הפלייאוף שסיים עם ממוצע של מעל 30. אבל הוא נראה לי כעוף בודד במדבר. רק היום רואים כמה ראסל ווסטברוק חסר: איתו התאנדר היו פייבוריטים נגד ממפיס. בלעדיו? לא אתפלא אם יהיה סוויפ של 4-0 כי זה יהיה "דוראנט נגד ממפיס". עם ווסטברוק זה "תאנדר נגד ממפיס". בלעדיו זה "DURANTULA VS. GRIZZLIES", ולבדו אין לו תפילה בעולם. איבקה, ספולושה, קווין מרטין, וכל השאר הופכים להיות שחקנים טובים רק עם דוראנט ווסטברוק על הפארקט כי הם יונקים 75% מתשומת הלב, ואז לשחקנים בינוניים כמוהם ישנו צ'אנס להתעלות. אבל ללא ווסטברוק – כשעליהם ליצור ולהנפיק נקודות – הם פשוט לא טובים מספיק, והסנטר שלהם קנדריק פרקינס הוא בושה לאנושות בהתנהגותו ובמשחקו.  ללא דרק פישר הזקן הת'אנדר היו מתכוננים היום למשחק שביעי מחר, וזאת תעודת עניות לכל צעירי הקבוצה.

 

3. ניו יורק! ניו יורק!

לא זכור לי מתי לאחרונה היה שחקן שנשא על גבו מטען כזה אדיר של לחץ נפשי כפי שכרמלו נושא על גבו. אילו הניקס לא ניצחו אמש, והיה מגיע משחק שביעי – ואת הקלישאה ש'במשחק שביעי הכל יכול לקרות' יודע אפילו הנין שלי ברוק – לא הייתי רוצה להיות כרמלו אנטוני. רק את כספו הייתי רוצה שיהיה לי, ואת אשתו אני משאיר ל-K-700, אני מסתפק בשלי.

מאז הימים של אלן יוסטון, לטרל ספריוול, לארי ג'ונסון, פטריק יואינג, וכריס קמבי בעונת 1999-10 הניקס לא הגיעו לגמר המזרח, וזה מה שכרמלו אנטוני חייב להשיג העונה, או שהכינוי 'לוזר' יידבק בו – אפילו שלא בצדק – כי כדורסל הוא משחק של 12. אבל זה מה שיקרה. האם היה טוב אמש? לא! הוא הסריח את הפארקט למרות שהוביל את קבוצתו עם 21 נק'. למה? כי הן נקלעו שוב בפחות מ-35% דיוק, זה המשחק השלישי ברציפות. אמש הוא היה שוב שחקן חצי עוור עם 7 מ-23 ל-30.4%. אבל איש לא יזכור זאת אם כרמלו ימשיך להוביל את קבוצתו כפי שעשה עד כה – וכבר עתה הוא הוביל את הניקס לשלב השני בפלייאוף לראשונה ב-13 שנה עם האנשים שהזכרתי. אבל לזכותו של כרמלו הפעם הוא ידע כיצד TO CURTAIL (מצטער! לא זוכר את המילה העברית, ואני עשיתי דיל עם עצמי לא להשתמש במילון כל עוד אני כותב, לטוב או לרע!) את הזריקות  כשהוא מסתפק ב-23 (המספר הקטן ביותר בכל ששת המשחקים הקודמים) בגלל שהוא קולט ומבחין באימן שומפרט (17) ופבלו פריגיוני (14) בערב איפוס נעלה משלהם.  אלה דברים שאוהדי כדורסל מהשורה לא שמים לב אליו: כשכוכבים כקובי, לברון, או כרמלו, מגלים יד חמה, הם יותר משמחים לתת לה את הכדור. כרמלו, תבינו, כמו דוראנט, אינו אגואיסט. בנבחרת ארה"ב הוא היה פעמיים השחקן שמייק ששבסקי ציין כ-"קבוצתי ביותר". הוא הופך לאגואיסט כשהוא מבחין כמו דוראנט שעזרה לא מגיעה משום מקום. אבל כשהוא קולט יד חמה, הכדורים מגיעים אליה.

טוב, ג'יי אר סמית' שווה ספור מיוחד, אבל נחכה לסידרה נגד אינדיאנה לפני שנחרוץ כאן דיעה.

העיקר שהניקס כבר ביצעו מה שלא עשו עדיין במאה הזאת (תלוי כיצד מסתכלים על עונת 1999-2000) ועכשיו אינדיאנה, עם סכוי סביר ביותר לעבור אותם. ואז מיאמי. מיאמי נגד הניקס? סידרה שנחתמה בשמיים. אין כל דו-קרה מערבי המגיע לקרסוליים של הדו-קרב הזה, כי אחרי הכל מי נמצא שם במערב מלבד כמה קאובויים ומכסיקנים?

 

4. הסידרה של "מי? מי?"

98% מהחוזים אמש ב-228 ארצות העולם לשם שודרו המשחקים חזו בסלטיקס -ניקס, רוקטס- ת'אנדר, וגריזליס – קליפרס. BUT GUESS WHAT? היה גם משחק בערבות הטירס של המיד-ווסט. לא שאינדינאפוליס היא עפולה, אבל בגדול החשיבות של שתיהן באופן יחסי שווה. לאינדינאפוליס יש את ה'אינדינאפוליס -500'? לעפולה היה פעם מרוץ סוסים ברמת ישי. נשבע לכם שאני אומר את האמת. חשבו להקים איצטדיון מרוץ סוסים ברמת ישי, אבל עד שייבנה דהרו על איזה שדה וניצח איזה ערבי על סוס בדואי.

טוב, אז היה משחק בין ההאוקס לפייסרס, ומלבד אוהדי NBA שפוטים, 99% מהאנשים אפילו לא שמעו על הקבוצות הללו. אבל גם באינדיאנה וגם באטלנטה יש כדורסל, ואילולא פציעה חמורה ללו ויליאמס מהאוקס, מי יודע כיצד העסק היה ניגמר. בקיצור, הקבוצה האפורה, אנונימית, עלומת השם, ה-'בילק והחילק' של ה-NBA , עברה שלב והיא תשחק נגד הניקס בשלב הבא.  הסידרה שהסתיימה 2-4 לאינדיאנה היתה מעניינת כמו סרט היילייט על אנדרה מילר. כל המשחקים הסתיימו בהפרשים של מעל 11 נקודות, והיוו את כדור השינה היעיל ביותר בעולם הרפואה. המשחק אמש היה שיא הכעור: ברבע השני שתי הקבוצות – ביחד!!! – קלעו 8 סלים. 7 מהם של הפייסרס. אטלנטה סיימה עם ממוצעי שדה של 33% וממוצעי דאונטאון של 15.8%. אולי הטהורים שבכם יהללו את ההגנות, אבל האמינו לי שההגנות לא תרמו הרבה ל'נאדות': הידיים הבלתי מאופסות, והעיניים  הקסוקריות (עדיין אומרים 'קסוקר' בעברית?).

אבל אגיד לכם מה, וכאן בא 'האבל' הגדול שאילו הייתי אלעד רבין הייתי מתחיל לשקשק בין הרגליים: עם דייויד ווסט, רוי היברט, ופול ג'ורג' – ויחד איתם ג'ורג' היל ולאנס סטפנסון – הייתי חושש מאד מאד אילו הייתי מייק וודסון היום. הקבוצה הזאת של "מי-מי"? לא צריכה ששמות שחקניה יאירו באורות ניאון בטיימס סקוור. הם יכולים לקבור את הניקס בשקט בשקט, אפילו ש-98% מהעולם לא יידע מי ניצח את הכחולים-כתומים מהתפוח הגדול. אינדיאנה לא תזכה בשום תחרות של מלכת היופי. אבל בערבות התירס לא איכפת להם לנצח 'מכוער'.

 

"מי? מי?" (דייויד ווסט)

5. הדובים הגדולים והמכוערים

ממפיס משחקת 'אולד טיים בסקטבול'. כדורסל מגושם, משעמם, ישן, ו…מנצח. במרכזו נמצא השמנמן מס' 1 ב-NBA זאק רנדולף, שפרצוף הירח שלו סתם מבלף: הוא נראה פוסי קט כזה, ילד טוב ירושלים, אבל מי שחזה בו נגד בלייק גריפין חזה בחייה רעה. דוב שכול. אתה לא יודע מה יש לשמנמן הענק הזה, אבל כשהמשחק מסתיים הוא שוב השחקן הטוב על הפארקט. המשחק אמש היה הבמה מס' 1 ל-"הכה ככל יכולך" והיה מתאים יותר ל-OCTAGON: פאולים? 59.  7 טכניים. 2 זריקות שחקנים מהפארקט. הווה אומר – הדובים מוכנים לכל אפשרות: למשחק שקט ואיטי בו הכדורים הולכים לשני פוסט-אפים, רנדולף או 'האח הקטן מספרד', אבל אם היריב מעדיף להוריד את הכפפות וללכת מכות על 'אמת', הם מוכנים.

הקליפרס היו מתוסכלים. מתוסכלים זאת לא מילה. העונה  הזאת הם קיוו לצאת ממסגרת הלוזריות שלהם והיה להם את ההרכב המתאים לכך. חסרונו של ג'מל קרופורד בריא הורגש כשב-12 דקות הוא סיים עם 0 נק'. כריס פול דפק סטטיסטיקה מעולה ביותר -28 חיצים ב-11 מ-16 ו-8 אסיסטים, אך לא היתה בו את האוטוריטה של מנהיג מנצח. זה דבר שקשה להסביר; ניתן רק להרגישו. מכה קשה לקליפרס היה עקבו הנקוע של בלייק גריפין שלא עלה בחמישיה ושיחק כה מעט – 16 דקות – כי היתה בו כזאת מוטיבציה אדירה,  אבל עם עקב נקוע ועל הספסל הוא רק התייבש, והאגרסיביות שבו בוודאי נידלקה עוד יותר. מאט בארנס היה נפלא עם 30 נק' ב-11 מ-14. אבל כשהפרונט ליין של הקליפרס קולע  12 נק' ס"ה – 5 ו-7 (דאנדרה ג'ורדן ולמר אודום) נגד ה-33 של הפרונט ליין של הגריזליז (23 לזאק ו-10 למרק גאסול) הסיפור חתום. והפתעת אמש היתה שהפעם הבק-קורט של הדובים תרם אפילו יותר מהפרונט קורט עם מייק קונלי המצויין עם 23 נק', ביילס עם 18, וטוני אלן עם 19.

אין דבר יפה אחד במשחק הגריזליז. הדבר היפה היחיד הוא התוצאה הסופית, ואני לא רואה כיצד התאנדר ללא ראסל ווסטברוק יוכלו לעשות הרבה בקשר אליה. התוצאה הסופית אני מתכוון!

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. כל העונה אני אומר שהכדורסל של הקליפרס לא יחזיק מים בפלייאוף.

    התחזית שלי – המאמן "המעולה" שלהם יוחלף על ידי ביירון סקוט.

    הלוואי שממפיס יקחו אליפות.

    ופירס כבר הודיע שהוא רוצה להמשיך בבוסטון.
    אם זה לא ישתנה, יהיה מאד קשה לאיינג' להשתמש בביי אאוט שלו או לעשות לו טרייד מבחינת תגובת האוהדים.

    אבל אם אני מסתכל על פעולות של איינג' בעבר, אני בטוח שמה שהוא רוצה יותר מהכל זה לפזר את כולם (חוץ מבראדלי אולי), ולהעמיד קבוצה כמה שיותר גרועה לקראת הדראפט של וויגינס בקיץ הבא…

  2. ואף מילה על דנבר?
    חשבתי שבחוכמתך צפית שיגיעו לפחות לגמר המערב
    לא?
    יש לך הזדמנות טובה לומר שטעית ולנמק מדוע כך הפסידו.
    שנחכים גם אנחנו.

    1. אם אתה לא מבין שהם הפסידו כי שחקנם הטוב ביותר והנקלעי מס' 1 שלהם דנילו גלינלי נפצע ולא שיחק, כמה תורה שאכניס בך לא תצליח להחכים אותך כי הבסיס שלך רעוע.

    2. שמע, אם אתה לא מבין שהם הפסידו כי שחקנם הטוב ביותר והנקלעי מס' 1 שלהם דנילו גלינלי נפצע ולא שיחק, כמה תורה שאכניס בך לא תצליח להחכים אותך כי הבסיס שלך רעוע.

  3. בקטע רואים את צ'ארלס בארקלי צודק ב4 מתוך 4 בכל הסדרות שהגיעו למשחק 6…
    שאק אגב צדק רק באחת…
    אגב, בתחילת הקטע מראים קטע שבארקלי אמר שזה יהיה הסיבוב הראשון הכי גרוע אי פעם – וברור שהוא טעה.
    מעניין אם TNT יודעים קצת לפרגן ויראו את הקטע שהוא צדק ב4 מתוך 4 הסדרות

    1. טעה לגבי שיקגו….
      הלילה נראה עד כמה – או שטעה בכך שחשב שהם יובסו או שבכלל הבולס ינצחו ואז יצטרך לאכול את הכובע…

  4. כריס פול נתן משחק מעולה אתמול אבל עדיין לא נתן סידרת פלייאוף שלמה של כוכב אמיתי, מה שמדרג אותו רמה אחת מתחת לסופרסטארים של הליגה היום לדעתי.
    מכל הקבוצות בפלייאוף יש רק שתיים מאומנות ומנוסות: סן אנטוניו ומיאמי בחלק ההגנתי.
    מה עם איזה מילה על קובי נמני שתובע את אמא שלו על שהיא מפנה את חדר השינה הישן? לא חזק ביח"צ הבחור…

  5. להגיד שדנבר הפסידו בגלל שגלינארי לא שיחק זה לא מתאים לך ד"ר לס. אתה צודק לעיתים תכופות אבל גדולה נמדדת בהודאה בטעות. והטעות, טעות שרבים נפלו בה, היא שדנבר לא קבוצה כל כך טובה ומאמן שחסר לו תכונה חמקמקה ולא מוגדרת, תכונה שמבדילה בין ניצחון להפסד. קוראים לה כריזמה.
    כל הזמן טענתי שה"מבצר" על ההרים בקולורדו הוא לא יותר ממחסום פסיכולוגי. קבוצות הגיעו לשם במהלך העונה עם תירוץ מוכן מראש להפסד. ברגע שהגיע מאמן שמתחילת העונה עבד עם הקבוצה שלו על שינוי הגישה מקבוצה שרגילה להפסיד לקבוצה מנצחת (גם נושא ששווה כתבה) פתאום המבצר לא כזה מפחיד.
    קבוצה ללא כוכב אמיתי לא תגיע לשום מקום- ולא יעזור כלום. וכן אני מחשיב את רנדולף כוכב, בגדול ההגדרה היא כל שחקן שמושך עליו דאבל וטריפל טים. לכן גם הבולס יפסידו היום, ואני לוקח צאנס ואומר שסן אנטוניו לא עוברת את גמר המערב בגלל אותן הסיבות שציינתי (אלא אם טוני פארקר יתעלה)

  6. אני מסכים פה עם אפלטון,זאת שטות גדולה להגיד שבגלל שגלינארי לא שיחק הם הפסידו,אפשר לחשוב שהוא לברון או מינמום ווסטברוק,מה עוד שכל מי שהילל את דנבר הרי דיבר שהיא קבוצה ללא כוכבים ורוסטר עמוק ומגוון אז פתאום הם תלויים בשחקן אחד בשביל לעבור שלב ???

  7. אפלטון ברור שרנדולף כוכב כמו מה הוא נראה לך???(רמז לא המוגבל מהקליפרס) .
    דנבר פדיחה.מספידים סתם את אוקלהומה שלמזלה היא משחקת נגד קבוצה הגנתית(כן מזל) שהחיסרון בנקודות של ראסל לא יפגעו בה קשות כי דוראנט יספק חצי מזה.בכל זאת הם יצטרכו להילחם קשה מול הדובים וזי בו אבל לפי דעתי גם ככה יש להם סיכוי סביר להגיע ולחטוף סוויפ מול מיאמי.

  8. לדעתי זה בדיוק הפוך – אוקלהומה תהיה חייבת כל כלי התקפי שיש לה כדי לקלוע נגד ממפיס, והחיסרון של ווסטברוק יהיה קריטי נגדם.

  9. אני מסכים עם דדי ביחוד שהכוח של ווסטברוק זה מגרש פתוח ונקודות קלות בהתקפת מעבר ומול הגנה חזקה כמו של ממפיס זה האפשרות היחידה להשיג את זה וביחוד בגלל זה הוא יהיה חסר להם

  10. אהלן מנחם
    אני לא מגיב הרבה אבל אני כן קורא הרבה באתר ואוהב אותו ממש. רק רציתי להגיד שהתמונות של המעודדות לא מתאימות כאן ואין צורך לערבב בין אתר רציני לכדורסל עם דיונים לעניין לבין החפצה של נשים. אני אומר את זה בתור בחור צעיר וחילוני לגמרי, כי היה הרבה יותר נחמד אם היית כותב שלא יהיו יותר העלאת תמונות כי זה לא מתאים ולא רציני ולא בגלל שזה יכול להפריע ל"מסורתיים" חובשי כיפות. אגב, מה אם יש בנות/בחורות/נשים שאוהבות כדורסל וקוראות כאן לעיתים קרובות, אתה חושב שזה עוזר להן לראות תמונות כאלה?
    בכל מקרה, אחלה כתיבה, ואחלה אתר. אני מקווה שאתה ושאר הכותבים יקחו לתשומת לבם מה שכתבתי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט