מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

1. משחק הגמר המדכא יותר מכולם

TOO GOOD!

 

אני לא מדבר על אוהדים והייטרס.

אני מדבר על עצמי, וכיצד אני הרגשתי כאוהד כדורסל כבר מגיל 12 – עת עברתי להתגורר בקרית טבעון (אז היו קרית עמל וטבעון) ויחד עם כמה ילדים בגילי החלטנו להקים קבוצת כדורסל.  הילד גדל והגיע לארה"ב לראות את משחק ה-NBA הראשון שלו – הסלטיקס בניו יורק ניקס במדיסון סקוור גארדן 'הישן' – והיום, כשהוא בן 80, הוא מריץ אתר כדורסל המורץ על ידו ומתנדבים כמוהו.

הייתי פיזית בגמרים רבים, וראיתי את כל משחקי גמר ה-NBA שלא הייתי בהם מאז 1961 ועד היום ללא החמצה אחת ואני מצהיר ללא ספק שעבורי משחק הגמר האחרון בין הקליבלנד קאבס והגולדן סטייט היה הגמר המדכא וחסר החיים ביותר מכל משחקי הגמר שראיתי. לא רק מדכא, אלא גם עצוב, ללא קשר את מי אתה אוהד.

כשראיתי הבוקר את רפאל נדאל מנצח את דומיניק ת'ים בשלוש מערכות 4-6, 3-6, ו-2-6, ונדאל נשאר עומד עם זרועות מורמות במקום להשתטח על החימר בהתפרצות של התלהבות כפי שעשה בכל 10 סדרות הגמר ברולן גארוס שהוא ניצח לפני, נזכרתי מיד בניצחונה של הגולדן סטייט ווריורס על הקליבלנד קאבס.

כן, היו חיבוקים והיתה קצת שמפניה אבל הכל נראה די מעושה ואפילו מעט מאולץ. לא היתה כל ספונטניות או אימפולסיביות בשמחה. לא היתה כל התפרצות של רגשות. ההרגשה היתה שהכל היה יודע מראש, וכך בדיוק היה.

המשחק הראשון של סדרת הגמר היה אחד המרתקים ביותר, משחק שהיה בו הכל מכל וכל כל. המשחק השני היה אחד הטובים שראיתי את סטפן קרי משחק. ממש בלרינה שאין כדוגמתה בסניקרס. המשחק השלישי היה הצגה של קווין דוראנט שהוכיח לי מה שידעתי מזמן – שהוא הקלעי הגדול ביותר מכולם כשאתה מדבר על קלעי מכל המרחקים.

ואז בא המשחק הרביעי, אחד המשעממים בזיכרון, שהזכיר לי משחק כדורסל שפעם ראיתי בשרלוט נגד אורלנדו בחודש ינואר. המשחק הרביעי היה כמו המערכה השלישית של נדאל. ידעת מי המנצח. רצית רק שהטבח ייגמר.

אין ספק שהיה זה ה-CLINCHING GAME המשעמם בתולדות ה-NBA. מבחינה סטטיסטית כל הסידרה היתה הפחות תחרותית מכולם כשההפרש הכולל, 60 נקודות, הוא הגדול אי פעם בין המנצחת למפסידה. אחת הטענות שלי בבלוג החי במשחק האחרון היתה שהקאבס משחקת עם החמישייה הטובה ביותר שלה, כולל לברון, 6 דקות לסיום כשגורל המשחק היה חתום. פשוט שכחתי שזה משחק החותם גורלה של סידרה. הכל הפך להצגה כה משעממת ששכחתי לרגע על מה אני מסתכל.

כשלברון ירד מהפארקט בערך 4 דקות לסיום, לוחץ-נוגע ביד כל שחקן שישב על הספסל כאומר לכולם 'שלום', ומיד עם שריקת הסיום ממהר לחדר ההלבשה, מודה במן קידה או חיבוק קל לכל גבר או אשה העובדים עבור הקאבס שעמדו בדרך מהפארקט לחדר ההלבשה, ואז נעלם אל תוך החדר הסגור לעיתונאים, היה זה המראה העצוב ביותר שיכולתי להעלות על הדעת. היה ברור שהיה זה משחקו האחרון כשחקן הקאבס.

זה נגמר כל כך מהר. פתאום כל הסאגה של לברון בקאבס הסתיימה, ונשארה רק הקבוצה מהמפרץ.

היום קראתי את הטוויטר המדכא הזה – כמובן מדכא מהצד של הקאבס:

*
&nbsp

2. האם הסנטר חוזר למרכז העניינים?

אולי לא חשבתם על כך, אבל הדראפט הקרוב עלול להחזיר את הסנטר למרכז העניינים.

חשבתם על כך שחמישה משבעת הנבחרים הראשונים בדראפט יהיו כנראה סנטרים? (וזה אפילו לא כולל את מייקל פורטר ממיזורי, ה-2.02 מ' שלפי הקומביין כנראה יהיה גם פאור-פורוורד וגם סנטר!).

אני לא חושב שהיה דראפט כזה אי פעם.

אני מדבר על דיאנדרה אייטון, מוחמד במבה, מרווין באגלי, וונדל קרטר, וג'רן ג'קסון.

אילו הם היו מופיעים לפני 10-15 שנה כל אחד מהם היה "CAN'T MISS BIG MAN'. אבל כמובן שהכדורסל השתנה והיום סנטר כבר לא נחשב לקומודיטי מיוחד.

אז אתם יודעים מה? אני לא אומר שהחמישה הם חמישה ג'ואל אמבידים, אבל אפילו אם הם יהיו קרובים ליכולתו, החמישה האלה עלולים לשנות את הכדורסל יותר מאשר הכדורסל ישנה אותם.

אתם הרי יודעכים את הסיפור: הווריורס מנצחים ללא סנטר דומיננטי. הקאבס ניצחו ללא סנטר דומיננטי. הסלטיקס הפתיעו העונה ללא סנטר דומיננטי.

אבל אולי זה קרה כי לא היה להם סנטר דומיננטי?

אני לא יכול לחכות שפילדלפיה עם אמביד תגיע לגמר המזרח, ושהחמישה האלה יתחילו לקרוע רשתות מתחת לסל, ואז נראה אם הכדורסל משנה את הגבוהים, או שהגבוהים משנים את הכדורסל.

3. ג'רי ווסט מעוניין בלוקה דונצ'יץ' ו"מוכן לתת הרבה בשבילו"

 

שמס קרניה מ-INSIDE NBA אמר בתכניתו של כריס מניקס ( “The Yahoo! Sports NBA Podcast”) שישנו לו מידע ממקור ראשון ("INSIDE INFO") שג'רי ווסט, אחד ממנהליה מוציאי לפועל של הקליפרס, הודיע לכמה מנכ"לים של קבוצות ה-NBA הבוחרות לפני הקליפרס (שיש להם בחירות 12 ו-13 בדראפט) שהוא פתוח להצעות לעשות טרייד של לוקה עבור שתי בחירות הקליפרס, ועוד שחקן או שניים מהוותיקים פטריק בברלי, לו ויליאמזס, ודנילו גלינרי, או 'עוד שחקן או שניים' מהצעירים טיביאס האריס, סם דקר, או סינדריוס ת'ורנוול, "או קומבינציה של וותיק וצעיר".

בחירות 12 ו-13, ועוד שני שחקנים טובים עבור לוקה?

אני הייתי חושב 12 פעמים.

4. היום נודע שכשהווריורס פיגרו 3-2 נגד יוסטון, סטיב קר ניבא 6 נצחונות רצופים

כמובן שהרבה מאמנים יכולים לומר כשהכל נגמר "אמרתי לכם". אבל במקרה של סטיב קר ישנם כל אנשי החלונות הגבוהים וכל עוזרי המאמנים לשמש כעדים ששמעו את קר אומר להם אחרי שיוסטון הובילה 3-2 נגד הווריורס ש"הקבוצה הולכת לנצח 6 משחקים רצופים" (https://theathletic.com/386306/2018/06/09/a-title-defense-for-the-warriors-and-a-called-shot-for-steve-kerr/)

עדי שמיעה שמעו אותו אומר אחרי ההפסד לווריורס שעשה 3-2:

“You thought I was crazy but I told you, I felt good after Game 5 in the Houston series championship, . “I just saw something and I thought, yeah we got this. Now there’s a lot of chance that can happen. Somebody sprains an ankle, or the ball bounces the wrong way, whatever, but I felt like as long as nothing happened injury-wise, we were going to win that series and then win 4 straight.”

אמנם הוא אמר מה שאמר בפרטיות ולא לצרכי מדיה, אבל כל הכבוד לו שאפילו בפיגור 3-2 הוא גילה ניצוצות חדשים בווריורס שנתנו לו את הבטחון לנבא נבואה נחרצת כזו!

5. היום לפני 32 שנה: הייתי בגארדן לראות את לארי בירד במיטבו

 

היה זה המשחק הששי של הבוסטון סלטיקס בבוסטון גרדנס.

הסלטיקס הפסידו את המשחק החמישי ביוסטון והם היו נחושים בדעתם לסיים את הסיפור היום כשההובלה שלהם ירדה מ-1-3 ל-2-3. הסדרות אז היו 2-3-2, ולארי אמר לחברי קבוצתו שאסור לחשוב שניתן לעשות זאת במשחק השביעי "בו הכל יכול לקרות".

את המשחק הזה אזכור עד יום מותי. שמו אותנו העיתונאים בשורה חמישית ולי היה מושב מצויין מאחורי ספסל הסלטיקס, ויכולתי לשמוע צעקות והוראות בצורה שרק במשחקי הניקס יכולתי.

התרכזתי בכוכב הכדורסל מס' 1 שלי מאז ראיתיו במשחקו הראשון – לארי בירד. ראיתי את גדולתו בכל ה-SUBTLETIES שלא רואים ולא קוראים בסטטיסטיקה. את הטעיית הראש… את ה-BODY LANGUAGE שלו כשהוא מדבר אל השחקנים מבלי להוציא מילה. היה משהו במשחקו של לארי שגרם לי להתרכז כמעט רק בו. מן משיכה כזאת לשחקן כאילו המשחק כולו הוא שלו בלבד.

שליטה מוחלטת במצב. שליטה מוחלטת בכל מה שנעשה. התנועה בעיניו שמבלבלת את שומרו ומבלבלת את ריכוזו. הדריבל שלו – לפעמים עוד צעד ולפעמים פחות צעד, אבל בכל מקרה בדיוק כדי שיוכל למסור את הכדור לשחקן הפנוי בקו המסירה הטוב ביותר שיכול להיות. התנועה שהופכת אותו משחקן מוגן לחלוטין לשחקן פנוי לזריקה. הטיימינג שלא היה כמותו לדעת בדיוק מתי לנתר את ניתורו הבינוני בגובהו, ולקחת עוד ריבאונד ועוד ריבאונד, אפילו מענקים כמו רלף סימפסון וחאכים אולג'ואן.

לא רק הטיימינג. אלא גם הידע כשהכדור עוד באוויר היכן הוא יפגע בטבעת ולאיזה כיוון ייפול כדי לקחת עוד ריבאונד. היתה זאת הפעם הראשונה ששמתי לב להשהייה הקטנטונת בדברים שהוא עושה, שגורמת לכולם כאוס מלבד לעצמו.

הסלטיקס ניצחה את האליפות ה-16 שלה כי לארי בירד היה במיטבו. הוא קלע 29 נקודות, קטף 11 ריבאונד, חילק 12 אסיסטים נהדרים וחסם 4 כדורים! כאילו זה לא הספיק, הוא גם גנב שלושה כדורים.

בתום המשחק ידעתי שחזיתי בהצגת הכדורסל הגדולה ביותר של שחקן, ואני ראיתי את ה-100 של צ'מברליין. לא היה אפילו צל של מקום להשוואה.

כמובן שהוא זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. בסיום המשחק ראית את הכבוד – והייתי אומר אפילו הערצה – ששחקני יוסטון לואיס לויד, חאכים אולג'ואן, ורלף סמפסון ניגשו אליו וחיבקו אותו. לא היה שמץ של יהירות במשחקו ובניצחונו. פשוט קאונטרי בוי שבא לעשות את המוטל עליו.

דבר אחד שלא אשכח לעולמים היתה מסיבת העיתונאים איתו אחרי המשחק. פשוט הרגשתי צורך לגעת בו. אחרי שירד מהבמה הוא נעצר מחוץ לאולם כשכל העיתונאים דוחפים מיקרופונים לפיו. דחפתי ממש בחוצפה ישראלית והגעתי אליו. לא האמנתי כמה גבוה הוא כי על הפארקט כשרלף סמפסון וכולם משחקים הוא לא נראה כזה גבוה.

אמרתי לו: "לארי, אני עיתונאי מישראל ואני רוצה ללחוץ את ידך!"

הוא חייך, לחץ את ידי, ואפילו נתן לי חיבוק קל.

לא אשכח רגעים אלה לעולם.

ה-BOX SCORE של המשחק ה-6:

Totals
Basic Box Score Stats
Starters MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
Ralph Sampson 38:00 4 12 .333 0 0 0 0 4 6 10 2 0 1 1 5 8
Hakeem Olajuwon 37:00 6 14 .429 0 0 7 10 .700 4 9 13 0 4 0 5 5 19
Robert Reid 37:00 5 13 .385 0 1 .000 2 2 1.000 2 3 5 6 2 0 2 2 12
Rodney McCray 33:00 6 11 .545 0 0 4 6 .667 2 2 4 4 0 1 4 2 16
Lewis Lloyd 24:00 5 11 .455 0 0 2 2 1.000 0 1 1 2 0 0 3 4 12
Reserves MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
Mitchell Wiggins 22:00 2 7 .286 0 1 .000 0 0 0 0 0 3 0 0 0 3 4
Jim Petersen 20:00 1 6 .167 0 0 1 2 .500 3 4 7 2 1 0 0 4 3
Steve Harris 12:00 3 5 .600 0 0 0 2 .000 1 0 1 0 0 0 0 0 6
Allen Leavell 11:00 2 6 .333 1 3 .333 2 2 1.000 0 1 1 1 2 0 1 0 7
Craig Ehlo 2:00 3 3 1.000 0 0 0 0 0 1 1 0 1 0 1 0 6
Hank McDowell 2:00 1 1 1.000 0 0 2 2 1.000 1 0 1 1 0 0 0 1 4
Granville Waiters 2:00 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 1 0 0 0
Team Totals 240 38 89 .427 1 5 .200 20 28 .714 17 27 44 21 10 3 17 26 97
Basic Box Score Stats
Starters MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
Larry Bird 46:00 8 17 .471 2 3 .667 11 12 .917 2 9 11 12 3 0 2 3 29
Dennis Johnson 46:00 5 13 .385 0 0 0 2 .000 0 5 5 5 3 1 3 3 10
Kevin McHale 39:00 10 22 .455 0 0 9 10 .900 5 5 10 1 0 4 3 3 29
Danny Ainge 38:00 7 9 .778 1 1 1.000 4 6 .667 1 1 2 4 2 0 1 3 19
Robert Parish 36:00 4 9 .444 0 0 3 10 .300 3 8 11 1 1 3 3 3 11
Reserves MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
Bill Walton 17:00 5 8 .625 0 0 0 2 .000 3 5 8 3 0 0 1 3 10
Jerry Sichting 8:00 0 0 0 0 0 0 0 1 1 3 0 0 0 1 0
Rick Carlisle 2:00 2 2 1.000 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 4
Greg Kite 2:00 0 0 0 0 2 2 1.000 0 0 0 1 0 0 0 1 2
David Thirdkill 2:00 0 1 .000 0 0 0 0 1 0 1 0 0 0 1 1 0
Scott Wedman 2:00 0 1 .000 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
Sam Vincent 2:00 0 1 .000 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
Team Totals 240 41 83 .494 3 4 .750 29 44 .659 15 34 49 30 9 8 14 21 114

 

הסטטיסטיקה לכל הסדרה (2-4 לסלטיקס):

Player GP GS MPG FG% 3FG% FT% RPG APG SPG BPG PPG
Danny Ainge 6 6 35.5 .556 .500 .824 3.5 5.5 2.5 0.2 14.5
Larry Bird 6 6 44.8 .482 .368 .939 9.7 9.5 2.7 0.3 24.0
Rick Carlisle 3 0 2.7 1.000 .000 .000 0.0 1.0 0.0 0.0 2.0
Dennis Johnson 6 6 42.8 .420 .286 .821 6.2 5.3 2.0 0.3 17.0
Greg Kite 6 0 5.0 1.000 .000 1.000 1.0 0.3 0.2 0.2 1.0
Kevin McHale 6 6 40.2 .573 .000 .804 8.5 1.7 0.8 2.5 25.8
Robert Parish 6 6 31.8 .418 .000 .500 6.8 1.0 0.5 2.2 12.7
Jerry Sichting 6 0 14.2 .450 .000 .000 0.8 1.7 0.0 0.0 3.0
David Thirdkill 5 0 3.0 .200 .000 .500 0.4 0.2 0.4 0.0 0.6
Sam Vincent 4 0 3.0 .182 .000 .000 0.8 0.0 0.5 0.0 1.0
Bill Walton 6 0 19.5 .622 .000 .500 6.7 1.7 0.5 0.7 8.0
Scott Wedman 1 0 2.0 .000 .000 .000 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0
Houston Rockets
Player GP GS MPG FG% 3FG% FT% RPG APG SPG BPG PPG
Craig Ehlo 4 0 2.5 .714 .000 .667 0.5 0.3 0.5 0.3 3.0
Steve Harris 4 0 6.8 .417 .000 .400 1.0 0.0 0.3 0.8 3.0
Allen Leavell 6 0 12.0 .382 .500 .800 0.8 3.0 0.7 0.0 5.7
Lewis Lloyd 6 6 22.3 .380 .000 .800 1.8 2.8 0.5 0.2 7.7
Rodney McCray 6 6 39.5 .588 .000 .706 4.0 4.0 1.2 0.8 15.3
Hank McDowell 5 0 1.8 .667 .000 .667 1.0 0.6 0.0 0.0 1.6
Akeem Olajuwon 6 6 40.2 .479 .000 .667 11.8 1.8 2.3 3.2 24.7
Jim Petersen 6 0 22.7 .311 .000 .750 7.2 1.8 0.7 0.5 5.2
Robert Reid 6 6 40.2 .420 .125 .917 4.3 8.7 1.3 0.0 14.3
Ralph Sampson 6 6 32.2 .438 .000 .731 9.5 3.3 1.0 0.8 14.8
Granville Waiters 4 0 1.8 1.000 .000 .000 0.8 0.0 0.0 0.5 1.0
Mitchell Wiggins 6 0 22.2 .451 .000 .667 3.7 1.3 0.8 0.2 8.3

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 83 תגובות

  1. תודה, תודה, תודה מנחם. כיף לקרוא ולשמוע את הזווית המיוחדת שלך. צודק מאה אחוז על המשחק האחרון. כולם ידעו שהגמר האמיתי היה בין יוסטון ללוחמים ואת זה ידענו פחות או יותר כל העונה. המזרח חייב ליצור אלטרנטיבה ובוסטון ופילי הן העתיד (אלא אם לברון יצור סופר טים סביבו בקאבס, אבל לא נראה לי שישאר). האם זה יספיק – לא ידוע.

  2. לפני שעוברים לחלון ההעברות, רק רוצה לדעת מה דעתכם:

    לאן לברון עובר?(לדעתי פילדלפיה)

    האם השושלת של הווריורס תחזיק עוד זמן?(לדעתי שנתיים)

    ומי היה צריך לזכות בFMVP, אם זה בכלל חשוב?(לדעתי קרי)

    1. אם הייתי צריך להמר על הקבוצה הבאה של לברון,
      ההימור שלי הוא הלייקרס.
      יש להם את היכולת להחתים אותו ועוד חוזה מקס לצדו,
      בית הקיץ של הלברונים הוא בלוס אנג'לס,
      והכי חשוב –
      למשפחה שלו נוח ב-LA .

      שאלת גולדן סטייט מסתכמת בכמה מס מוכן בעל הבית לשלם?
      המשתנים במשוואת תשלום המס של בעל הבית הם החוזה הקרוב של דוראנט,
      והחוזה של קליי בקיץ 2019.
      אם דורנאט לוקח 30+ מיליון, וקליי מבקש גם הוא מקסימום –
      אז אני חושב שהקבוצה לא תשרוד את קיץ 2019.
      אם דוראנט נותן עוד הנחה, ולוקח 25 מיליון,
      וגם קליי נותן הנחה של 5 מיליון מצדו,
      המשמעות היא חיסכון של משהו כמו 50 מיליון במס.
      הניחוש שלי שזה יהיה ההבדל המרכזי ביכולת של גולדן סטייט לשמר את האימפריה.

      פיינלס MVP?
      חד משמעית דוראנט.
      קלע יותר, קלע באחוזים טובים יותר, מסר יותר אסיסטים, היה הרבה יותר דומיננטי בהגנה, וקלע (שוב) את השלשה שחיסלה סופית את הסדרה.
      לא באמת תחרות.

      1. ענייני תקרת השכר צריכים לעבור חשיבה מחדש. כוכבים מרוויחים מיליונים *מחוץ לפרקט* וזה מקל עליהם "לעשות הנחה" למועדונים ולשמר את מבני הכוח. דוראנט הרוויח ב-2017 26.5 מיליון דולר. לא תהיה לא כל בעיה לתת הנחה לגולדן.

    2. מכובדי,

      1. על המעבר של לברון אודיע במקום ובזמן שאמצא לנכון.

      2. הנחת המחקר שלך שגויה. גולדן סטייט איננה שושלת. רחוק מכך. ספק אם זכתה באליפות. היא לא זכתה באליפות. זוהי תעמולה של גורמים עוינים המבקשים לזרוע בתוכנו פילוג וקיטוב.

      הבט, בני: הליגה עודנה פתוחה לרווחה! הקרב לא תם. התחרות תוססת. הסערה – מושלמת. ולנאצר יש קרחת. זהו פזמון עממי שהיה נפוץ בכפרנו בשנות ה-30, ששימש נושא למחקרו של אחי המוגבל תחת הכותרת: "אתה בטוח שכותבים 'נאצר' ולא 'נאסר'?".

      3. הזוכה בפרס ה-FMVP, כמדי שנה, הוא אני.

      תודה על פנייתך.
      אודה אם להבא לא תבקש ל"דעתי". זו אינה דעה אלא האמת.

      שלך,

  3. תודה מנחם.
    "I just saw something and I thought, yeah we got this.", steve kerr
    יכול להיות שהמשהו הזה זה הפציעה של כריס פול?
    יחד עם הידיעה שהקבוצה שלו יותר חזקה משנה שעברה מול קאבס יותר חלשה משנה שעברה וגם אז הם ניצחו 4:1, ההימור שלו היה די הגיוני ותאם את המחשבות של רוב האנשים.

  4. מדהים כי קבוצה ששילמה את המשכורות הכי גבוהות בליגה לא הצליחה להביא ללברון את השחקנים שהוא רצה.
    כל כך עצוב שהקבוצה לא הצליחה לשמור על אנדרו וויגינס ,קיירי אירווינג. דווין וויד , דרק רוז לא הצליחה להביא את כרמלו טנטעני ,לא הצליחה לשמור על המאמן הנהדר שלה דייוויד בלאט.
    פשוט עצוב שאף שחקן גדול לא מוכן לשחק עם המוכה בשיגעוי גדלות. הזה לברון שהורס קבוצות סידרתית.
    באמת עצוב שהמשחק והמאמנים הם בדיחה והליגה מאפשרת
    לאפסים בהתנהגות כמו לברון לעשות צחוק מההנהלות והליגה .
    אם למישהו לא היה ברור עד כמה לברון קרוב לאפס המוחלט בתקופה בה התעלל בבלאט ,עכשיו הדברים הרבה יותר ברורים .
    אהה זה לא לברון שהפסיד זה היה ארל סמית….
    ומי אחראי לכך שהשחקנים היחידים שמוכנים לשחק עם לברון הם אדיוטים מושלמים כמו ארל סמית ?
    מה שוב פעם בלאט שכבר שנים לא בקבוצה … ?
    מי שהימר על לברון לא הימר עליו בשל הכדורסל אלא בשל יכולתו
    לעצב את דעת הקהל לאוהדת לקזינו .
    המחיר שמוכנים לשלם עבור קזינו כולל אפילו קנית אליפות.
    ברור לגמרי כי אתה מר לס שאוהב להתעלם מהמציאות וחושב כי הליגה היא ספורטיבית תטען שלא היו דברים מעולם ….
    אז תטען …מה שלא משנה את המציאות.

  5. גם אני הייתי חושב 12 פעמים. ווסט ואינג מסתמנים כשניים שלא עושים איתם טריידים! אני מאד צאד מקווה שגץדיואץ מיצה את הטרייד דאון ויקח אץ דונציץ בבחירה 2, אם לא דונציץ רק בחירה ידירה במרווין באגלי או בגארן גקסון תתקבל אצלי בסדר.

      1. בדיוק מסוג ההדלפות השקריות של GMים שרוצים לנפח את המנייה של דונצ'יץ', הרי איזה שם יותר באנקר מג'רי ווסט???

  6. תודה מנחם! אני מודה שלמרות שצפיתי בהמון משחקים הפלייאוף,. לא נשארתי לראות את הרבע הרביעי. זה פשוט לא כיף. בדיוק ראיתי סרט מסדרת 30*30 של אי אס פי אן ונזכרתי כמה מרתקת ומלהיבה יכולה סדרת גמר להיות. לארי בירד היה אחד משלושת השחקנים הגדולים ביותר ואת הסטטיסטיקה שלו שווה לבדוק בניתוח המספרים של חברי קבוצתו איתו ובלעדיו. כל מי ששיחק איתן העיד שהוא הרגיש חובה לתת 110 אחוז מעצמו, ולארי עם איי קיוה כדורסל המטורף שלו גם ידע איך לעזור להם.

  7. לא יודע למה כולם מתלהבים מדונציץ .
    מתאים לפיניקס לבחור בו , הוא יהיה כוכב כמו בנדר

    דיוויד ת'רדקיל שיחק אחר כך בארץ בהפועל ת"א , היה אחד מהזרים הכי טובים שהגיעו לפה .

    קרייג אילו ,רודני מקריי . שמות של פעם

  8. תודה רבה על המעורב.

    שאלה למי שיודע:
    אני יודע שהאפשרות להחתים פרי אייג'נטס נפתחת ב1/7. עד מתי אפשר להחתים אותם? יש חלון מסוים?
    בנוסף ממתי אפשר לעשות טריידים? אני זוכר שבדראפט של שנה שעברה היה טרייד נהדר של באטלר.

    1. אפשר להתחיל לדבר עם שחקנים חופשיים (ולהגיע לסיכומים עקרוניים), החל מה-1 ביולי.
      אפשר להחתים שחקנים החל מה-6 ביולי.

      קבוצה יכולה לעשות טריידים מלמחרת היום האחרון בעונה שלה
      (לדוגמה: הלייקרס יכלו לעשות טריידים כבר כשהתחיל הפלייאוף. הקאבס וגולדן סטייט, מאתמול, מותר להם לעשות טריידים),
      עד לטרייד דדליין (3 אחה"צ שעון מזרח ארה"ב, ביום חמישי ה-17 של עונת ה-NBA).

      בשבועיים הקרובים נתחיל לשמוע שמועות על טריידים לפני הדראפט –
      קבוצות שרוצות לטפס בדראפט,
      קבוצות שרוצות להחליף בחירת דראפט בשחקן מוכח.

      יהיה מעניין.

      1. לפי החוקה בהחלט מהראשון ביולי, אבל כל השחקנים מסכמים הרבה לפני וכל הקבוצות היום פועלות בחשאי מבלי להיתפס,כבר היום לברון מדבר עם כמה קבוצות, קרי בעונה שעברה הכריז על החוזה החדש דקה אחרי שהיה כביכול מותר, כריס פול ידע שהוא עובר ליוסטון כמה שבועות לפני שנפתח החלון, דריל מורי עם החוזים ההזויים שגייס כדי לגרד את הטרייד….

  9. מנחם

    מה אתה רוצה שאגיד? רק קנאה טהורה שראית אותו מולך כשהיה בשיאו.
    היה שחקן ענק ומופלא וגם מנהל מצויין. כואב לי שאינו עוסק באימון כיום. הוא יכול היה להיות כמו פופ לדעתי אבל אני לא אובייקטיבי ומאד משוחד לגביו. הוא אולי לא מייק אבל אחד מהסגנים שלו.

  10. תודה על המעורב מנחם.

    שימו לב לטור השלשות במשחק השישי בין יוסטון לבוסטון-
    יוסטון עם 1/5
    בוסטון עם 3/4

    "..ואז הגיע קרי"

  11. תודה מנחם. לגבי הסנטרים אז היה ברור שהם לא יעלמו. אין מה לעשות בסופו של דבר לגובה יש פקטור מאוד מאוד משמעותי בכדורסל. הסנטרים פשוט היו צריכים לעשות התאמות למשחק. איך אומרים גובה אי אפשר ללמד כל השאר כן

  12. תודה דוק
    קורא אותך שנים… אף אחד לא גורם לך להתרגשות ואהבה כמו לארי לג'נד. זה כל כך עובר בכתיבה….
    שוב תודה לך

  13. מנחםהאכזבה נובעת מהמערכת החלשה סביב לברון, יותר מהיכולת המביכה של השחקנים לידו.

    זה לא רק הגמר כל הפלייאוף המערבי היה בגדר שיעמום כולל המשחקים האחרונים בגמר הקונפרסי.

  14. מנחם פוסט נהדר של כתיבה.
    מה גורם לחובב ספורט להתרשם עמוקות משחקן מסויים? זה שורת הסטטיסטיקה המרשימה שלו? זה יכולת האתלטית המצויינת? לא זכיתי לראות את איש הציפור בשידור חי אבל כמו שכתבת כול כך יפה זכיתי לצפות בשידורים מוקלטים בלארי
    בירד מן שפשוט ממגנט אותך אליו. הוא היה בלתי צפוי לחלוטין וכול פעם הופתעת מהמהלכים שלו במגרש. אפילו שהוא לא שיחק בזמני, בשבילי הוא מס. 1

  15. אולי הוא לא היה ה GOAT, אבל לא היה שני לו.

    אם וכאשר יבנו את תוכנת הכדורסל הטובה ביותר יצטרכו לשם כך לרוקן את הראש של לארי.

  16. באמת ראית את משחק 100 הנקודות של ווילט צאמברליין???
    אם כן אתה יחיד סגולה אחד מ5000 בלבד שקרו את זה וזה לא צולם. יש הרבה קונספירציות על זה שזה לא באמת היה מאה זה נכון?
    בבקשה בבקשה תעשה על זה טור😰😰

  17. נהדר מנחם, מסכים על קלמנטה – לארי מוציא ממך רגש אחר, כמו לדבר על בחורה שאתה מאוהב בה או הבחורה הראשונה שאהבת.

    אני מסכים שיש מצב טוב שהסנטרים חוזרים להיות כוח משמעותי בליגה, הם יצליחו בתנאי אחד – שיהיו מסוגלים למור על גארדים זריזים בחוץ, זה הכיוון שהמשחק הולך אליו ואם הסנטר שלך מסוגל לשמור ולא מהווה מיס מאצ' קבוע הוא יכול להיות דומיננטי. מהצד השני, אם הוא גם ידע לנצל את היתרונות שלו בפוסט על שחקנים קטנים ממנו, הוא בכלל יכול להיות כוח אדיר. אני רואה את הסנטרים היום מצליחים במשימה הראשונה (ראינו את קאפלה שומר מצוין בפרימטר, בעיקר על מיטשל מול יוטה, עשה עבודה יפה מול דוראנטף התקשה קצת יותר מול קארי) אבל השאלה אם עובדים איתם מספיק על עבודת רגליים נכונה ומובים בפוסט .

  18. ג'רי ווסט הוא אחג האנשים הכי חכמים הnba אם הוא מחזיק מדונציץ כנראה יש שם משהו.

    אני כבר מהרגע שהגיע לקליפרס אמרתי שזה עניין של זמן עד שהם חוזרים להתחרות על אליפות.

    בקיצור,דונציץ בחירה שנייה

  19. מעורב מצויין, תודה.
    ג'רי ווסט הוא חותמת איכות בעיניי, תו של מכון התקנים, רק בלי השחיתות. אני על העגלה של דונציץ' כבר שנתיים, אבל עכשיו שווסט בעניין, אני קצת יותר בטוח.
    לא איכפת לי מה הסיבה, רק תמשיך לכתוב על בירד. כמו שכתבו כאן לפניי, זה תמיד מתכון לפנינים

  20. תודה על המעורב מנחם.
    לארי לג'נד וכמו שציינו אשרייך שזכית.
    אם אחד מהסנטרים שבדרך קרוב ליכולת של אמביד(שמאוד הרשים אותי השנה התקפית והגנתית) אז יחלו ניחוחות של שינוי, מתוכנית משחק המבוססת גארדים לביג מנ'ז מודרניים. אך שלא כמו בעבר אנו בעידן האנליטקס ועדיין תמיד ה-3 תהיה עדיפה על 2. סנטר שבצבע הוא "מניה בטוחה" ויד ממרחק בקבוצה טובה יריץ אותה רחוק.
    עדיין נצטרך להמתין מספר שנים שיתחשלו בליגה טרם תחל מהפכה של ממש בפוקוס של המשחק.
    לגביי ההצעה של ווסט הייתי חושב וחושב וחושב……

  21. אחרי שקיבל חבילה של שחקנים בתמורה לכריס פול, ועוד חבילה תמורת בלייק גריפין, ואפילו לא עשה את הפלייאוף, ג'רי ווסט מבין מאיזה עץ עושים חלילים.

  22. מנחם, תודה רבה על המעורב!

    גם אני, למרות פערי הרמות ולמרות שגמר המערב היה הגמר האמיתי של העונה, התבאסתי מאוד על איך שמשחק 4 נראה. הגיוני או לא, ככה הרגשתי כאוהד נייטרלי

    שאלה למי שחושב שלברון יחתום בלייקרס – אתם רואים את LA איתו, באיזושהיא קונסטלציה שלא כוללת פירוק/פציעות בג"ס, מגיעה לגמר הליגה בשתי העונות הקרובות? כי אם לא, אז העליבות שראינו עכשיו תהיה הגמר האחרון של ג'יימס, וזה כבר ממש חבל (לדעתי אין מצב שהוא חותם בקבוצה שלא מתמודדת על טבעת כבר העונה)

    1. חד משמעית כן.
      קליבלנד זאת ממש לא דוגמה טובה.
      זאת האנטי קבוצה איך להילחם עם הווריוס.

      אם לברון מגיע זה עם עוד לפחות אולסטאר אחד. וגם אם לא תהיה אליפות בשנה הקרובה תבוא בשנה שלאחריה

  23. אני שם לב לבין השורות של דבריו של לברון.

    מצד אחד הוא טען שמבחינת המשך הקריירה הכי חשוב לו זה אליפויות, להקיף את עצמו בשחקנים אינטילגנטיים, ואולי בכמה כוכבים כדי שיוכל לנוח מידי פעם ולהישען על אחרים.

    מצד שני הוא אומר שאת ההחלטה הוא יקח ביחד עם המשפחה ומה שהכי טוב להם.

    ממה שאני מבין, הוא בכך מבטל כל ביקורת שתבוא עליו. לאן שלא יילך זה בגלל המשפחה ושמו הטוב יישאר. עכשיו רק נשאר שהמשפחה ״תבחר״ את מה שהוא באמת רוצה, וזה לדעתי יהיה פילדלפיה, בתנאי שיש שם תיכון טוב ללברון גוניור. הוא גם ישאר אלוף המזרח לעד ככה, וקורא ישר תיגר על הלוחמים, סימונס ואמביד זה הדואו הכי טוב בליגה ביי פאר ביחס למשכורות שלהם, עם לברון, ייתחברו מעצמם גם שאר חלקי הפאזל.

      1. בלי קשר למשפחה הוא יקח את הכשרון שלו אליכם יחד עם גורג ופול או קאזינס. זה סתם הוא אומר לתקשורת. ללברון חשוב רק המורשת ואליפות הוא יודע שעוד 2 אליפויות הוא יתקרב למייקל ורק לזה הוא חותר.

        1. אני דווקא לא חושב שהוא אובססיבי לאליפות כרגע.
          הוא היה במתח האליפויות בשנים האחרונות ואחרי מרדף כזה מגיע הזמן שאתה נותן יותר לדברים לבוא אליך ולהינות מהדרך.
          ובצורה הזו הוא יקבל את האליפות הבאה יותר בקלות.

          מהלייקרס יוצאים אנליסטים, בעלי קבוצות, יועצי NBA, כוכבי תקשורת, אנשי עסקים זוכר אוסקר וכו.

          לברון+מגי'ק+הוליווד ואפילו השמיים הם לא הגבול.

          לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין ש 90% לברון בלייקרס. הם צריכים ממש לפשל כדי שהוא לא יהיה שם.
          פילדלפיה וכל השאר זה עוד מרוץ רגיל לאליפות בלי שום נשמה.

          הלייקרס יכולים להקפיץ אותו למדרגה הבאה גם אחרי הקריירה.

  24. תודה מנחם, עדין לא קראתי את כל המאמר ואני משאיר את הקטע על לארי (מס' 2 אהוד עלי אחרי מייקל) לכשאתפנה לקרוא יותר.

    בינתיים, תודה לך מקרב לב על עונה נפלאה ועל מאמרים, כתבות ותגובות נפלאות.

    כמו בכל שנה מתחילה העונה הרגועה שלאחר הפלייאוף, ואני כבר מחכה לכתבות הבאות.

    המון תודה.

  25. אני נזכר שגורדן המילטון היה בתיכון השוו אותו לפוטנציאל לברון גיימס. היום הוא עושה לברון גיימס להפועל ים 🙂 ברץ אתה פה?

  26. בוסטון של 86 הטובה בעיני בכל הזמנים, הפרש קטן מהלייקרס של 87.
    שיקגו (אוברייטד) רק אחריהן (במקרה הטוב). sorry, היא שלטה בליגה בעשור חלש.

  27. הפער של 60 מטעה כי המשחק הראשון הלך להארכה והשלישי היה בפער של תשע.

    לגבי גמר 86', בירד השיג בגמר 24 נק' (48.2% מהשדה [36.8% מהשלוש] ו-93.9% מהקו), 9.7 כ"ח, 9.5 אס' ו-2.7 חט', והיה רחוק שני כ"ח ושלושה אס' מממוצע ט"ד בגמר, הכי קרוב לכך עד שלברון השיג ממוצע כזה בשנה שעברה.
    מקהייל השיג 25.8 נק' עם 57.3% מהשדה, 8.5 כ"ח ו-2.5 חס'.
    דניס ג'ונסון ודני איינג' השיגו יחד 31.5 נק' (איינג' עם 55.6% מהשדה ל-14.5 נק' ודניס עם 42%), 9.7 כ"ח (6.2 לדניס), 10.8 אס' בחלוקה כמעט שווה (5.5 לדני ו-5.3 לדניס) ו-4.5 חט' (2.5 לדני).
    פריש שקלע רק ב-41.8% מהשדה עם 12 נק', 6.8 כ"ח ו-2.2 חס' ב-31.8 דק' (לעומת 45-40 לבירד (44.8) ודניס (42.8) ומקהייל (40.2) ו-35.5 לדני.

  28. מנחם – האם המשחק הרביעי ב07 בין הספרס לקאבס לא היה משעמם, חסר חיים ומשמים הרבה יותר? האם בסיום אותו משחק ששוחק באותו מקום בו שוחק הגמר האחרון, הספרס לא חגגו באופן צונן, קר ומתון אף יותר מהלוחמים?

    אפילו חגיגות הריפיט והתריפיט של שאקובי ושות בעונות 01 02,היו לפחות לא יותר נלהבות ואמוציונליות מאלו של הלוחמים, אם לא למטה מכך … גם לא זכור לי במיוחד את הספרס חוגגים בהתפעלות והתלהבות יתר, את אליפות 2014…

    והמאבס ב2010? בכלל לא חגגו …. כלום… אפס… אלא פשוט ירדו מיד לחדר ההלבשה במיאמי… וגם קובי בבק טו בק של 10 לא הרבה לחגוג עם חבריו… וגם הספרס מודל 99 לא ממש יצאו מגידרם כשזבו באליפות ראשונה …

    אתה יודע מה משותף לזכיות הללו? זכייה באליפות במשחקי חוץ. זה פשוט מוריד באופן טבעי מההתלהבות ומהרגש , כשדממת אלחוט שוררת ביציעים .. מה לעשות .

    עוד מכנה משותף לזכייה של חלק מהקבוצות שצייינתי פה הוא – זכייה שבאה לאחר פייבוריטיות ברורה במהלך הסידרה מבחינת יחסי הכוחות וההובלה ביתרון ברור של 3-0 או 3-1 ,של אותן אלופות שבדרך….

    אם הלוחמים היו לוקחים את זה השנה בבית מול הקהל הביתי, הקהל כבר היה מטריף אותם וההתרגשות וההתלהבות היו גואים ועולים מאליהם…אתה לא חושב?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט