מחשבות על קווין דוראנט / איתי היימן (מאמר אורח)

פורסם ב - 11. יונ, 2018 ע"י ב - כללי

איתי היימן בן 26, גר בירושלים, אוהד את הנטס מימי קיד וקרטר העליזים, מחכה בסבלנות לסיומה של קללת בילי קינג ולנפילת האימפריה מהמפרץ. זהו מאמר האורח הראשון שלו.

*

עברו כמעט שנתיים מאז החתימה שזעזעה את הליגה ואת כל אוהדי האן.בי.איי. הנושא העסיק הרבה שיחות ברזייה, טורים בעיתון וויכוחים בטלוויזיה. חלק מהאנשים היו מזועזעים מהמהלך, טענו כי דוראנט ברח לקבוצה שניצחה אותו בגמר המערב. סטפן איי. סמית' קרא לזה "המהלך החלש ביותר על ידי סופרסטאר בליגה". חלק מהאנשים טענו כי זו החלטה מקצועית ואישית של דוראנט ושאין לנו זכות להתערב בכך. אחרי מחשבה ארוכה בנושא הגעתי למסקנה שהתשובה היא גם וגם. זה גם המהלך החלש ביותר על ידי סופרסטאר, וזו גם החלטה אישית לגיטימית של קווין דוראנט. זה גם מהלך פחדני, וגם מהלך מקצועי ואישי חכם ונכון. כדי להבין את הסתירה הזאת צריך להבדיל בין קווין דוראנט האדם הפרטי ובין דוראנט שחקן הכדורסל.

דמיינו לעצמכם שאתם חוקרי אינטילגנציה מלאכותית צעירים ומבטיחים. הרגע סיימתם דוקטורט באוניברסיטה נחשבת ויש לכם שלוש הצעות. אתם יכולים להישאר באוניברסיטה לפוסט דוקטורט, אתם יודעים בדיוק מה תקבלו, איפה תהיו, אתם מכירים את האנשים, אתם יכולים לעבוד על דברים חדשים ומלהיבים, אך בסופו של דבר תשארו בעיירת האוניברסיטה האפרורית. האפשרות השניה היא לעבור לסטארט אפ מבטיח בבוסטון. שם תובילו צוות משלכם, החברה נראית מעניינת צעירה ודינאמית עם הרבה הבטחה, אך יש סיכון לעבור אליה. לא בטוח שהיא תצליח, ובנוסף בוסטון קפואה בחורף והרבה פחות מלהיבה מההצעה השלישית שלכם. ההצעה השלישית היא לעבור לגוגל בסן פרנסיסקו ולהצטרף לצוות המחקר המוביל בחברה. היתרונות נראים מבטיחים, חזית המחקר במגזר העסקי, שכר גבוה, חיים בסן פרנסיסקו.

מה אתם הייתם בוחרים? לכל אחד ההעדפות שלו, אבל האם הייתם באמת שופטים מישהו על כך שבחר לעבוד בגוגל? על כך שבחר את העבודה היציבה, המבטיחה והמלהיבה, באחד הערים הטובות ביותר בארצות הברית לעומת שתי ההצעות האחרות? כמובן שלא. אז למה הבחירה של דורנט עדין כל כך מפריעה לנו?

התשובה לדעתי היא שאנחנו מתעצבנים על הפרסונה שהיא קווין דוראנט, ולא על דוראנט האדם הפרטי. בניגוד למדען בגוגל, קווין דוראנט הוא המוצר. המוצר של האן.בי.איי הוא בידור, ובסופו של דבר דוראנט הוא מוצר בידורי. הסיבה שדוראנט מרוויח כל כך הרבה כסף היא כי הוא מייצר תוכן שאנחנו רוצים לראות. והתוכן שקווין דוראנט האדם הפרטי מייצר – הוא קווין דוראנט שחקן הכדורסל.

בניגוד לגוגל, גולדן סטייט איננה חברה היכולה לפעול בצורה עצמאית מול לקוחות על מנת לייצר רווח, היא תלויה במסגרת של הליגה על מנת שתהיה לה רלוונטיות. היא חלק מהמוצר שנקרא אן.בי.איי, והיא מייצרת תוכן מסוים אשר הופך אותה לרווחית. במעבר של דוראנט לגולדן סטייט הוא פגע במוצר שנקרא האן בי איי. הוא פגע בנארטיב שרצינו לעקוב אחריו. דוראנט הרי היה במסלול הבטוח להפוך לאגדת כדורסל. שחקן צעיר ומבטיח שנשאר בקבוצה מהעיר האפרורית שבחרה אותו בדראפט. שחקן שהגיע כבר לגמר אך הפסיד, ואחר כך הפסיד בגמר המערב לקבוצה אחרת. אם דוראנט היה זוכה באליפות באוקלהומה הוא היה מקבע את מעמדו כשחקן כדורסל גדול, הוא היה מוסיף לפרסונה של דוראנט שחקן הכדורסל, אך מעברו לגולדן סטייט פגע בפרסונה הזאת.

ההבחנה הזאת נראית כמשהו שדוראנט האדם הפרטי לא מפנים, או לא מוכן להפנים. דוראנט מנסה להגן על שמו הטוב, משתלח במבקריו, פותח חשבונות טוויטר פיקטיביים, ואחרי שזכה שנה שעברה באליפות הראשונה ובאמ.וי.פי. של סדרת הגמר חשב שהשתיק את כל המבקרים. אך מאותה סיבה שאף אחד לא יהלל את המדען המצטיין שבחר בגוגל על פני הסטארט אפ כגיבור, גם אותו לא יהללו. דוראנט ניסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. הוא בחר באפשרות הטובה ביותר עבור דוראנט האדם הפרטי, אך מתקשה לקבל את ההשלכות שלה על דוראנט שחקן הכדורסל.

ביום שישי האחרון דוראנט זכה שוב באליפות ובאמ.וי.פי של הגמר. הוא שיחק מצוין והיה מרכיב משמעותי באליפות של גולדן סטייט. אבל עדין משהו בניצחון מרגיש לא שלם, לי ולעוד הרבה אוהדים. אנחנו מרגישים מרומים. באופן פורמלי דוראנט זכה בפרסים המקצועיים היוקרתיים ביותר שהספורט יכול להציע. אבל הספורט הוא בידור, והצורה בה הקהל תופס את הזכייה חשובה לא פחות מהזכייה עצמה. ולנו קשה לקבל את הזכייה הזאת באופן שלם, קשה לנו לתת לדוראנט השחקן את מה שדוראנט האדם הפרטי כל כך רוצה – הכרה, קבלה וכבוד.

107 תגובות ל - “מחשבות על קווין דוראנט / איתי היימן (מאמר אורח)”

  1. ארז

    11. יונ, 2018
    07:20

    אמן

    Reply to this comment
  2. קאפקייק

    11. יונ, 2018
    07:38

    נחמד מאוד.

    רק כדאי לזכור שעבור רבים המהלך של דוראנט נתפס באופן חיובי. יש כאלה בעיקר מהדור הצעיר שהתרגלו לברצלונה ובפירוש מעדיפים דרים-טים אחת מוחצת ומשחקים יפים, לפני שתהיה תחרות, או על חשבון התחרות.

    ויש רבים שהצפיה שלהם בליגה היא נגטיבית וממוקדת שחקן. הדבר העיקרי הוא להבטיח שלברון ג'יימס לא יזכה בעוד אליפות. פחות משנה מי תהיה האלופה שתעשה את זה. במובן הזה דוראנט הוא הקאפקייק, האידיוט השימושי של העולם שמנע את האסון.

    Reply to this comment
    • שמייקל

      11. יונ, 2018
      13:27

      צודק. זה מין תהליך גלובליזציה ושילוב איבוד תמימות ותרבות הצריכה ועוד קלישאות…בגדול הדרך לנצח את גולדן היא לא לשחק את הכדורסל שלהם, מי שינסה להיות גולדן יפסיד כי באמת דומה ללנסות להיות בארסה. כתבתי את זה איפשהו אם אני לברון אני עולה על מטוס לניו אורלינס ואורז איתי את כריס פול שיחזור הביתה ומשחק ביג בול אימתני עם דייויס וקזינס, לוקח 70000 ריבאונדים וקולע 800000 נק למשחק ומייבש את מכונת השלשות מהמפרץ, חונק אותם בריבאונד ודורס אותם.

      Reply to this comment
  3. צביקה

    11. יונ, 2018
    07:47

    בגלל ששום דבר לא מונע הקמת סופר טים נוספות, ואנחנו רואחם את הנסיונות ואת האפשרויות ואת הכסף שקיים עבור זה, והקבוצה הזאת ניצחה בקושי את יוסטון תכלס בגלל הפציעה של פול, אז זה נהיה לגיטימי – הוא הצטרף לקבוצה שמשחקת בסגנון נהדר, כדי ליהנות ולנצח ולהביא תארים. הוא מוותר על כסף בשביל זה. לגיטימי לגמרי בעיני.

    Reply to this comment
    • עכברוש

      12. יונ, 2018
      06:24

      +100. כל הפחד הזה מדרים טימז הוא טיפשי, ונובע מהמחסום המלאכותי על תקרת השכר, שלאט לאט נהיה חסר משמעות וטוב שכך.
      שכל קבוצה תשיג איזה שחקנים שבא לה, וככה תהיה תחרות, ותחרות ברמה הגבוהה ביותר. תחשבו 4 קבוצות ברמה של גולדן סטייט, במקום אחת ושני שליש

      Reply to this comment
  4. מולי

    11. יונ, 2018
    08:08

    אוהב האופן בו כתבת.
    לא אוהב התוכן.

    מסכים עם החלוקה לפרסונה אישית וציבורית, ועדיין לא חושב שיכולה להיות למישהו בעולם זכות לקבוע לשחקן באילו הצגות וסרטים ישחק, לפוליטיקאי באיזו מפלגה יהיה חבר, לספורטאי באיזה סוג ספורט יעסוק או באיזו מסגרת.

    אנו כבר לא במצב של עבדות. תודה לאל.

    Reply to this comment
    • סכין בגב האומה

      11. יונ, 2018
      08:35

      זה שאין לך זכות לקבוע (למרות שיש מגבלות על טריידים, סתם שתדע) לא אומר שאתה לא יכול להיות נגד מעברים כאלה ו/או לצאת נגדם. יש חופש ביטוי (ותודה לאנשים שנלחמו שיהיה אחד כזה).

      Reply to this comment
    • p

      11. יונ, 2018
      09:01

      איפה אתה רואה קריאה לקבוע לדורנט איפה לשחק?
      אפילו הכותב לא יצא פה ממש נגד אלא רק ביטאאת תחשותיו כלפי המעבר ומה הוא חושב ההשפעות על איך דורנט האדם נתפש באישיות וכשחקן.

      Reply to this comment
  5. amitlahev

    11. יונ, 2018
    08:21

    אחלה מאמר! תכתוב עוד..

    Reply to this comment
  6. רעש של התזה

    11. יונ, 2018
    08:22

    לטעמי, הדיון בנושא הפך להיות לעוס טיפה. קווין דוראנט האדם הפרטי והמותג, כנראה בחר את המעבר לסן-פרנסיסקו ממספר סיבות –

    1. טיוב השקעותיו בתחומים רווחיים, כדוגמת תעשיית ההייטק הפורחת באזור המפרץ ודרומית אליו, כפי שמנחם ציין לפני מספר ימים – היה לו קשה הרבה יותר לעסוק בתחום זה מאוקלהומה, שכן בסן-פרנסיסקו הוא יכול להיפגש עם בכירי עמק הסיליקון ברמה היומית ולא בתדירות נמוכה יותר כפי שיכול היה לעשות באוקלהומה (עיר ענייה יותר בה דוראנט שימש גם כנדבן לעת מצוא).

    2. קווין דוראנט בחור בן 28 בעת המעבר – למה שבחור צעיר בן 28 יעדיף להישאר באזור ללא פיתויים כמו אוקלהומה במקום לעבור לאזור מותאם לצעירים ושוקק חיים כמו סן-פרנסיסקו?

    3. כימיה קבוצתית – ברמה הפשוטה ביותר, בעיני, קווין דוראנט התקנא בחבורה ההרמונית מהמפרץ, ורצה להשתלב בתור הצלע הרביעית בטריו הזה, שהפך לקוורטט. מזלו הגדול הוא שבדיוק רצו להיפטר מ-HB שבואו נאמר שהוא לא עפרון ה-HB הכי חד בקלמר, והוא היווה את השחקן הכי מתאים לעמדה זו במקומו – ואנחנו רואים כמה דשא צומח סביב ראסל ווסטברוק, וכמה היה מיותר להישאר במקום שחוסם לו את ההתפתחות – הן ברמה האישית, והן ברמה המקצועית והארגונית, לצד כל הסיבות שצוינו לעיל.

    4. כמובן שמדובר כאן גם על מכבש לחצים – בסוף הקריירה, אליפות, תארים אישיים וזריקות גדולות כמו המאני-שוט שזרק בשני משחקי 3 האגדיים בגמרים האחרונים יהיו מה שיאפשר לו להמשיך לקבל חוזים גדולים מספונסרים שונים גם אחרי הקריירה, מה שלא בטוח היה עושה באוקלהומה – והכי חשוב, אני לא בטוח שנייקי הייתה שוקטת על השמרים כאשר היא ללא נציג משמעותי בקבוצת הקסמים מהמפרץ, ויכול להיות שאם זה לא היה דוראנט, זה היה הופך להיות קוואי בשנה שאחרי, או שחקן אחר הממומן על-ידי חוזה עם נייקי – אז אולי זו החלטה עסקית מבורכת מבחינת דוראנט.

    כמובן שיש עוד מגוון סיבות, כולן אנוכיות – גם עבורו אישית וגם עבור המותג. אגב, אני מבטיח שמבחינת נראטיב, הליגה לא סובלת מזה – אפשר לתאר אותו כנבל. המעבר יוצר ויכוח אדיר בליגה שמייצר עוד תוכן ותגובות ומלחמות בין אוהדים, וכמות מאמרים בלתי נגמרים כמו שאנחנו רואים באתר המוצלח שלנו, גם שנתיים אחרי.

    אז אולי, אבל רק אולי, אלו הם אנחנו שמביטים בבחירתו של דוראנט לעבור באופן שטחי וללא התעמקות בזרמים התת-קרקעיים אצלו, אצלנו, בליגת ה-NBA, בספורט האמריקאי ובספורט העולמי.

    ואולי אנחנו נוסטלגיים ורומנטיים, שזה גם אחלה.

    אולי גם אני אוציא מאמר בנושא בהמשך – צוות האתר, צפו פגיעה. 🙂

    Reply to this comment
    • רעש של התזה

      11. יונ, 2018
      08:36

      שכחתי לציין שהמאמר מעולה וכתבת ממש יפה!

      תודה על קריאת בוקר מהנה. 🙂

      Reply to this comment
    • Smiley

      11. יונ, 2018
      09:03

      גם אם בארנס התחנן להישאר… ברגע שהם הפסידו את האליפות והגיעה ההזדמנות להחתים את דוראנט, זה היה dead end מבחינת בארנס

      Reply to this comment
      • הייט אשברי

        11. יונ, 2018
        09:28

        בארנס לא התחנן להישאר . כשנותרה שנה לחוזה הרוקי שלו הוצע לו חוזה גדול ויפה ( משהו כמו 70 מיליון דולר ל-4 עונות , אם זכור לי נכון ). הוא לא רצה לחתום עליו ודרש מקסימום שג"ס סירבה לתת לו .

        Reply to this comment
        • Smiley

          11. יונ, 2018
          09:48

          נכון (והוא לא התחנן אלא רצה חוזה מקס כפי שרשמת). אבל אני אומר שגם אם הייתה בחירה כזו, היא מובנת מאליה.
          טמבל בוחר בבארנס לפני דוראנט.

          Reply to this comment
    • מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      11. יונ, 2018
      09:51

      אחלה תגובה 1+

      Reply to this comment
    • השרת

      11. יונ, 2018
      13:45

      +100

      Reply to this comment
  7. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    11. יונ, 2018
    08:23

    ניתוח יפה מאד של המהלך של דוראנט.
    מיי טו סנטס – לדעתי היה עובר ללוחמים גם אם הם לא היו כל כך טובים. הם חיפשו שחקן בדיוק בעמדה שלו, הם שיחקו משחק קבוצתי שלדעתי חסר לו באוקלהומה (ולא בגללו), והם קבוצה עם יחסית מעט אגו. בספרס כבר היה SF, וגם בעולם של סמול בול היו נדרשות התאמות לא פשוטות, ובבוסטון באמת מאד קר 🙂
    השאלה היא האם מי שאחראי למוצר, כלומר סילבר וחבר מרעיו, יכלו למנוע את המהלך הזה, והתשובה היא שכנראה שלא – הקפיצה בתקרת השכר והנכונות של דוראנט לוותר על כסף אפשרו את המהלך במסגרת הכללים הקיימים.

    Reply to this comment
  8. שאול

    11. יונ, 2018
    08:27

    שנאתי את החלטת דוראנט לעבור, וגם את זה שקבוצה אלופה תקח סופרסטאר כזה. אמרתי לפני שנתיים שזה יהרוס את העניין בליגה (אם כי יהיה כף לראות את הכדורסל של ג"ס), ושה NBA הייתה צריכה לאסור מעבר כזה.
    היום כבר ברור שצדקתי.

    Reply to this comment
    • עכברוש

      12. יונ, 2018
      06:26

      מה שמפריע לתחרות זה תקרות שכר מלאכותיות.

      Reply to this comment
    • תומר

      12. יונ, 2018
      09:15

      מה שמפריע לתזה שלך היא העליה ברייטינג של הליגה
      אולי זה הרס את העניין בליגה בקרב הקהילה החשובה של גולשי HOOPS, מעבר לזה אני לא חושב

      Reply to this comment
  9. שמעון

    11. יונ, 2018
    08:36

    הסיפור הרבה יותר פשוט. תוציא את ווסטברוק מאוקלומה, שחקן שאי אפשר להצליח לידו ודוראנט היה נשאר בקבוצה. ברגע שהוא הבין שאם הוא נשאר באוקלהומה נגזר עליו לשחק עם ווסטברוק להמשך הקריירה הוא החליט לעזוב. ולעבור לגולדן זו ההחלטה הכי נכונה שהוא יכל לקבל

    Reply to this comment
  10. Berch

    11. יונ, 2018
    08:38

    טור מעולה
    דוראנט פוגע בתחרותיות הליגה אבל מקדם את עסקיו האישיים.
    האוהדים מרגישים מרומים כי הם הביאו אותו למקום שהוא יכול לנהל סמול-טוק עם כרישי עמק הסיליקון…
    זו הבעיה במדינה חופשית.בצפון קוריאה זה לא היה קורה !!!
    🙂

    Reply to this comment
  11. גיא רוזן

    11. יונ, 2018
    08:51

    א. כתוב יפה. תמשיך לכתוב!

    ב. אני לא מצליח להבין למה יש קנה מידה שונה של שיפוט כלפי הבחירות ששחקנים עושים בהשוואה לבחירות של מנהלי ובעלי הקבוצות.
    כאשר איינג' עושה עוד מהלך מבריק שמחזק את הסלטיקס, והופך אותם לקונטנדרים –
    הוא גאון.
    לאף אחד לא אכפת מקראודר, או מתומאס.

    אבל כאשר לשחקן יש את הרגע בקריירה בו הוא יכול להשפיע על הליגה, על גורלו, על זהות האלופה –
    אז הוא לא בסדר?

    זה טקסטבוק מוסר כפול.

    את אוהדי הת'אנדר, או הקאבס (של 2010), אני עוד יכול להבין.
    אני כילד הייתי אוהד הפועל תל אביב, וראיתי איך מכבי "גנבו" לי את השחקן הכי חשוב בקבוצה
    (30 שנה אחרי, אני לחלוטין מבין את ההחלטה של מרסר שרצה לשחק ברמה הגבוהה ביותר שהוא יכול),
    אבל את אוהדי ה-NBA הניטרליים?
    אותם קצת קשה לי להבין.
    דוראנט שיחק בת'אנדר את מלוא החוזה שלו. הוא סיים אותו. הוא בחר ללכת לשחק בקבוצה בה הוא חשב שהוא יוכל למקסם את צרכיו.
    זהו.
    הכי לגיטימי שישי.
    לגיטימי בדיוק כמו שביוסטון בשנה אחר כך עשו כל שביכולתם לבנות קונטנדרית.
    לגיטימי בדיוק כמו הניסיון של אמביד לחזק את הקבוצה שלו, מתוך רצון להצליח, כאשר הוא מגייס ללא לאות את לברון לקבוצה.

    אני אוהד הסאנס.
    הלוואי והסאנס יצליחו לבנות קבוצה חזקה מספיק בשביל למשוך את "הדוראנט הבא".
    זו צריכה להיות השאיפה של כל אוהד –
    שקבוצתו תהיה הכי חזקה שיש.
    כמו גולדן סטייט, שהשנה הפכו לשושלת,
    ונוספו לשושלות גדולות קודמות כמו הספרס, הלייקרס, הבולס, והסלטיקס.

    Reply to this comment
    • גיא רוזן

      11. יונ, 2018
      09:03

      (למען הסר ספק –
      אין בחלק ב' בתגובה מן הביקורת כלפי התוכן של הפוסט. הביקורת היא כלפי חלקים מהדיון שנמשך כבר שנתיים)

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        11. יונ, 2018
        09:05

        גיא – אם עושים הסרת ספק בלייזר זה תמידי ואז לא צריך לחזור על התהליך.

        Reply to this comment
        • גיא רוזן

          11. יונ, 2018
          09:11

          לך תנסה לשכנע טיפוס old school כמוני לעבור לשיטות מודרניות…

          טוב, האמת היא שעם טיפוס old school יש לך עוד סיכוי.
          לאחד שלוקה ב-OCD?
          בהצלחה עם הניסיון לשכנע להפסיק לרשום את אותו הדבר מיליון פעם . . .

          Reply to this comment
    • פאקו

      11. יונ, 2018
      14:25

      אם להיות פרקליט השטן, אז מה שאנשים מצפים פה זה שכל אחד יידע את התפקיד שלו. התפקיד של בעל קבוצה הוא לדאוג שהקבוצה תהיה חזקה ככל האפשר (אם לא קוראים לה ניו יורק ניקס), והתפקיד של שחקן הוא לשחק כדורסל. כשאיינג' עושה את זה הוא ממלא את תפקידו. כשדוראנט עושה את זה הוא לא.

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        11. יונ, 2018
        14:36

        התפקיד של דוראנט הוא גם לדאוג שקווין יהיה מרוצה בזמן שהוא משחק כדורסל.

        Reply to this comment
      • גיא רוזן

        11. יונ, 2018
        14:42

        זה לא מתנגש מהותית עם המושג "שחקן חופשי"?

        תראה את אוהדי הסיקסרס (חלקם, לפחות) –
        יש רצון עז לראות את לברון מגיע לפילי.
        אז ההגעה שלו,
        זה אות כבוד ל-GM, ואות קין ללברון?

        לא מעט מהמתרעמים על המעבר של לברון/דוראנט, אוהדים קבוצות שגזרו קופון שמן על מעברים כאלו.
        כמה מהאליפויות של הלייקרס, מקורם בשחקן שבחר להגיע ללוס אנג'לס?

        לי זה מרגיש כמו מוסר כפול.

        Reply to this comment
        • פאקו

          11. יונ, 2018
          15:59

          הסברתי את נקודת ההשקפה של המתנגדים. לא אמרתי שאני תומך בה (אני לא).

          Reply to this comment
  12. עידו גילרי

    11. יונ, 2018
    08:58

    מאד מתחבר לרוב מה שכתבת. זה לגיטימי שדוראנט ירצה לשחק בווריורס ולגיטימי שאוהדים יתאכזבו מההחלטה הזו. הבעיה של דוראנט הייתה תמיד שהוא קאפקייק לוקח דברים ללב. היה לו הרבה יותר קל אם פשוט היה יודע להתעלם מכל הרעש מסביב.

    Reply to this comment
    • p

      11. יונ, 2018
      09:04

      +1
      בעיני מה שהוריד את הערכה לדורנט היא פחות המעבר לווריורס והרבה יותר ההתנהגויות שלו מאז כמו הטרולינג בטוויטר, הכיתוב על הסוליות, הטכניות שנראה שנועדו לנפגין משהו והדברים שאומר בראיונות כמו שהבחירה ללכת לווריורס היא בחירה בדרך הקשה ביותר ובכלל התקרבנות לא מובנת.

      Reply to this comment
      • Ish

        11. יונ, 2018
        10:12

        זה מעניין שהנקודות שבחרת לציין הן כאלה בהן יש מקום מאוד רחב לאינפוט של פרשנות מצד הצופה.

        Reply to this comment
        • p

          11. יונ, 2018
          11:58

          לא הבנתי למה אתה מתכוון לפרשנות מצד הצופה.
          הוצאה מהקשר?
          נעזוב את הטכניות רגע בצד שחשבתי שבתקופה של ג"ס יש לו יותר (לא נכון, אבל בעונה האחרונה היו לו הכי רבה טכניות למשחקים ששיחק לעומת כל עונהאחרת בקריירה).
          הטרולינג באינטרנט? מה בדיוק בעיני צופה פה?
          לכתוב על הסוליות אחרי שכבר ניצחת וקיבלת הכל? מה הפואנטה של ההתנגחויות? זה בדיוק ההפך מ "take the higher road" או כמו שמנחם רשם lousy winner.
          זה שהוא אמר בראיון שהבחירה בווריורס הכי קשה? הנה הציטוט המלא:
          “Nothing in this league is easy,” Durant said at his introductory news conference after signing a two-year, $54 million deal with his new team. “There’s no shortcut. This is the hardest road because I don’t know anybody here. I’ve never lived in this community. … This is not the easiest situation because I’m out of my comfort zone.”
          זאת הסיבה שזאת הבחירה "הכי קשה" כי אתה לא גרת שם?
          בסופו של דבר, אפילו לא רשמתי את זה כקביעת עובדה. כתבתי במפורש: "בעיני מה שהוריד את הערכה לדורנט.." מה מעניין פה כ"כ?

          Reply to this comment
          • Ish

            11. יונ, 2018
            12:13

            הכוונה היא שהצופה יכול לפרש את התוצאה הנצפית בפועל במנעד מאוד רחב של צורות ולהוציא כל מיני משמעויות שאולי נמצאות ואולי לא נמצאות שם, כמו שאנשים אוהבים מאוד לעשות באתר באופן כללי.
            אנשים מקבלים איזו תגובה אינסטינקטיבית למשהו שמישהו עושה ומשם הם מנסים למצוא הצדקה אליה בכל מיני צורות שהרבה פעמים הן מאוד תלושות ורופפות. ברגע שקיבלת את ההחלטה אז כל פעולה תתפרש בצורה שתמצא אישור לתפיסה הזאת וככל שתעשה זאת יותר פעמים זה רק יתחזק יותר ויותר.
            זה בדיוק אותה התופעה שיש אצל אלו שלא משנה מה לברון יצייץ הם ימצאו דרך לראות למה זה הופך אותו לרע.
            בקצרה מה שאני אומר הוא שאנשים בטריפים של הטיית אישור.

          • Ish

            11. יונ, 2018
            12:15

            דוגמה משעשעת בתגובות למטה יותר.

          • p

            11. יונ, 2018
            12:36

            "הצופה יכול לפרש את התוצאה הנצפית בפועל במנעד מאוד רחב של צורות ולהוציא כל מיני משמעויות שאולי נמצאות ואולי לא נמצאות שם" לא חושב שזה מעניין, אלא יותר stating the obvious.
            אני לא אובייקטיבי. מי כן?
            טענתי שאני לא אוהב את דורנט. אף פעם לא נפלתי בקסמו כמו שהיו הרבה לפני המעבר. אבל כן רחשתי אליו הרבה כבוד והוא נראה כמו בנאדם חביב ואופי מאד חיובי.
            מאז המעבר לווריורס, השתנתה דעתי עליו בעקבות הדברים שכתבתי פה.
            אני לא חושב ש"קיבלת את ההחלטה אז כל פעולה תתפרש בצורה שתמצא אישור לתפיסה הזאת וככל שתעשה זאת יותר פעמים זה רק יתחזק יותר ויותר." ממש תופס פה. נקודת השינוי שלי לא הייתה המעבר לג"ס, אלא בדיוק האירועים שכתבתי למעלה.
            "שהרבה פעמים הן מאוד תלושות ורופפות" – דוגמאות מהדברים שרשמתי? (למעט הטכניות שכבר רשמתי)?
            "שאנשים אוהבים מאוד לעשות באתר באופן כללי" – אני לא מת על הכללות. לא הבנתי גם אם אני שם או לא מבחינתך.
            "זה בדיוק אותה התופעה שיש אצל אלו שלא משנה מה לברון יצייץ הם ימצאו דרך לראות למה זה הופך אותו לרע." – מסכים.
            "דוגמה משעשעת בתגובות למטה יותר." איזה? כתבת כמהוכמה תגובות 🙂

          • Ish

            11. יונ, 2018
            13:14

            אני כתבתי בכללי על תופעה נרחבת שתופסת ברמה כלשהי את כולנו. אין אף אחד שחסין בפני הטיית האישור(כל אחד יוצר את המפלצות שלו אצל חלק זה לברון אצל אחרים דוראנט ואצלי זה הטיות עם שמות משעממים). זה לא כוון בתור ביקורת ספציפית עליך או על אף אחד אחר.
            אם אתה מעוניין שנבדוק איפה ואיך אני מסוגל למצוא את הטיית האישור משפיעה עליך באופן פרטני אני מניח שאפשר לבחור דוגמה ולבחון אותה. אם תרצה, תבחר דוגמה כלשהי ואעשה מאמץ ואפרט.
            יש אגב עוד הטייה שמציצה כאן במבט מאיים מהצד וזו הטיית הבחירה. במקרה הזה הדברים שאנחנו בוחרים(או שבוחרים עבורנו) לקרוא ולהחשף אליהם, שגם לה יש השפעה לא קטנה.

          • p

            11. יונ, 2018
            13:24

            אני חושב שזה די ברור שאנחנו ניזנים מאצעי התקשורת שאנחנו צורכים.
            יש לזה השפעה גסה וגורפת גם על קיטוב עמדות שקורה בחברה עם ובלי קשר לספורט.
            ככה כתבים ופרשנים שאנחנו יודעים שאוהבים/לא אוהבים כוכב מסויים או לחילופין מחזיקים דעות פוליטיות מנוגדות משלנו רוב האנשים יחליטו לא לצרוך אותם ורק לשמוע מה שנעים באוזן.
            זה גורם כמו שאתה אומר להטייה. דווקא הטייה פחות הייתי משתמש פה אלא הקצנה.
            בכל אופן, השרשור התחיל כתגובה אליי אז אני הנחתי שזה ישירות אליי.
            אין צורך שתעשה ניתוח. תודה. חבל על הזמן שלך. אני חושב שאני די סגור על מי אני עושה הטיות יותר (פול לחיוב מוחלט, דריימונד גרין לשלילה מוחלטת) הטייה יחסית (לברון לחיוב) ומי פחות או יותר אני מנסה לשפוט באופן אובייקטיבי ככל שניתן.

  13. בוני

    11. יונ, 2018
    09:04

    זה לא לגיטימי שכישרון ברמה של דורנאט עובר ליריבה שניצחה אותו בגמר אזורי.

    אבל זה מתחבר לאופי שלו ומובן אחרי שרואים את שאר התסמינים כמו החשבון פיסבוק המזויף שלו.

    Reply to this comment
    • Ish

      11. יונ, 2018
      10:06

      When you put it that way…

      זה באמת אופי מחורבן לדפוק שלשה מכריעה על הפרצוף של לברון בגמר, הוא צריך להיות יותר סימפתי ולהתקפל בפניו.

      Reply to this comment
  14. יאיר

    11. יונ, 2018
    09:06

    טור מצוין. תודה רבה!

    Reply to this comment
  15. שחר

    11. יונ, 2018
    10:36

    לא חושב שזה גמר את התחרות בליגה
    היתה אליפות אחת ברורה, והשנה עוד אחת עם תחרות חזקה של יוסטון, ושנה הבאה תחרות יותר חזקה, לגיטימי. ודוראנט לא אחראי על התחרות בליגה, אלא על הבחירה האופטימלית מבחינתו.
    חוץ מזה אחלה שחקן
    וטור יפה, ישר כח

    Reply to this comment
  16. apelton

    11. יונ, 2018
    10:41

    כתוב נהדר ומבטא יפה מאוד את התחושות שלנו כאוהדים של המשחק (והמוצר).
    לגבי מה שגיא כתב- האם זה לגיטימי ששחקן יעשה מה שצריך כדי לזכות במטרה הסופית, שהיא טבעת זהובה? בהחלט.
    האם זה לגיטימי שמועדון יעשה מה שצריך כדי להשיג אותה מטרה? בטח ובטח.
    אבל אחד מהדברים היפים שיש בספורט, ובזה הוא שונה מהעבודות ה'רגילות' ויותר דומה לאמנות, הוא שיש כאן ערך לאתגר שבעל מקצוע לוקח על עצמו. יש ערך ל'מורשת' שהוא משאיר אחריו.
    מי שלוקח את הבחירות הבטוחות, יכול להיות אמן דגול, אבל לעולם לא יזכה בהכרה של אמן פורץ דרך שניסה לבחון את הגבולות.
    קרי מקבל את ההכרה הזו כי הוא מוביל הזרם, פורץ הדרך. הקבוצה הזו תמיד תהיה שלו בהכרה החברתית.
    הליגה קצת איבדה את זה כשכל מה שמסתכלים עליו זו השורה התחתונה. כל מה שעושים זה לספור טבעות, במקום להסתכל על הדרך. זה גם מה שהפריע לדוראנט, והוא אמר את זה יפה. 'הדרך היחידה שלנו לקבל וולידציה, ואיך שאנחנו שופטים שחקנים, זה אם יש להם טבעת או לא'. אז הוא רצה את הוולידציה כשחקן גדול, כדי שיהיה אפשר לשפוט אותו בין הגדולים. אבל בחר בקיצור הדרך, ובדרך הכי פחות מאתגרת, ואצלי לפחות, זה פוגע בוולידציה שאותה כל כך רצה להשיג.

    Reply to this comment
    • שגיא נאור

      11. יונ, 2018
      11:11

      מסכים ביותר!!

      אם דוראנט רוצה חיים יותר נעימים במפרץ, בכיף
      אם דוראנט רוצה ליהנות מהפוטנציאל העסקי במפרץ, בכיף.
      אם דוראנט רוצה ליהנות מלשחק טיקי טקה במפרץ, בכיף.
      אם דוראנט רוצה להיחשב כאחד הגדולים ששיחקו את המשחק הזה, זאת לא הדרך להשיג אותה. להצטרף לקבוצה הכי טובה בליגה ולקחת איתה אליפויות, גם אם הוא השחקן הכי טוב שלה בשנתיים האלה (הכוונה בשתי סדרות הגמר), בעיניי, לא מוסיף לו למורשת, לא הופכת אותו ל'גדול' באמת, עם כמה טוב שהוא לא יהיה. והוא שחקן מדהים, כזה שעוד לא ראינו כמותו. הוא ייזכר, אצלי לפחות, כשחקן ענק בגלל היכולות שלו, לא בגלל אותן 2 אליפויות (ואלה שאולי עוד יבואו).

      ועוד נקודה קטנה, אי אפשר להציג את הבחירה שלו כאילו היא היתה בין אוקלהומה לווריורס. הוא היה שחקן חופשי ויכול היה לבחור באיזו קבוצה שיחפוץ. הוא לא היה מקבל גרם ביקורת אם היה עוזב את התאנדר אחרי 9 שנים והולך להוביל קבוצה אחרת – בוסטון, וושינגטון, ספרס, יו ניים איט. לעבור לקבוצה הכי טובה בליגה ואחת הגדולות בהיסטוריה זה פשוט פתרון קל מדי.

      ולסיום, מהתרשמותי, וכמו שניב כתב, המעבר הזה היה לפני הכל מהרצון לקחת אליפות ומהחשש להצטרף לקרל מלונים, הבארקלים והסטוקטונים של הליגה כאגדות נטולי אליפות. לא כל המסביב שהמרץ יכול לעניק לו. בעיניי, זה לא חיזק את המורשת שלו.
      ואני אפילו לא מדבר על כמה טובה אוקלומה היתה יכולה להיות אם היה נשאר כי את זה לעולם לא נדע (לדעתי, המועמדת מספר 1 לתואר).

      Reply to this comment
      • no funny shtuff

        12. יונ, 2018
        00:00

        מסכים לגמרי.
        אחלה תגובה.

        Reply to this comment
  17. רפיקי

    11. יונ, 2018
    10:46

    מאמר מעולה
    עם כל גדולתו עדיין חסר לו מה שיש ללברון קובי דאנקן סטף ועוד רבים- אליפות כסופר סטאר היחיד של קבוצה

    Reply to this comment
  18. צביקה

    11. יונ, 2018
    11:04

    אני רוצה להציע עוד נקודת זכות לדוראנט. תבדקו את המשחקים שלו – אני לא חושב שיש משחק הוא לא "הופיע", בשני צידי המגרש, גם לא בעונה הסדירה, אבל בטח לא בפלייאוף.

    Reply to this comment
  19. אור

    11. יונ, 2018
    11:09

    לא ברור לי למה אבל יש אוהדים שמוצאים סתירה בזה שהוא עשה את הבחירה הלגיטימית מבחינתו אך כזו שכן הרסה את התחרותיות. מצד אחד זה מבאס, מצד שני אין מה לבוא אליו בטענות – בחירה שלו והוא, כמובן, שלם איתה.

    Reply to this comment
  20. שמעון טבדי

    11. יונ, 2018
    11:22

    דווין סמית צורף לצוות האימון של הסאנס. גיא תגובתך

    Reply to this comment
  21. שמעון טבדי

    11. יונ, 2018
    11:26

    אחלה מאמר. בתכלס דוראנט זכותו לעשות מה בא לו. תפקידו זה לא לספק אותנו האוהדים ולנו יש את כל הזכות לרצות שיפסיד.

    הקטע שבמעבר כזה אתה מוותר על סיכוי להיות GOAT או ראשמור. כי זה לא דוקטרט באוניברסיטה אלא להפוך את האוניברסיטה לאיי בי ליג או ללכת לגוגל.

    Reply to this comment
  22. כדור הרעם

    11. יונ, 2018
    11:50

    ואף מילה על השוד הגדול, על הגנבה לאור היום, על העוול שעשו לקרי כשנתנו את ה-FMVP לדוראנט למרות שקרי היה משמעותי וטוב מדוראנט במרבית משחקי סדרת הגמר.

    אני אוהד את הלוחמים ורוצה שדוראנט יעוף.

    Reply to this comment
    • Ish

      11. יונ, 2018
      11:52

      אתה יכול בבקשה לשלוח לו מכתב ולכוון אותו לפיניקס?

      Reply to this comment
    • דה שוט

      11. יונ, 2018
      12:02

      לשם שינוי, אני מסכים איתך, הגיע לסטף, כולם התבאסו מזה, כולל דוראנט.

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      12. יונ, 2018
      13:04

      אתה טועה דוראנט היה נהדר בשני משחקים, בדיוק כמו קארי, כשבאחד שניהם היו טובים מאוד.
      אך המשחק הגרוע יותר של קארי היה גרוע יותר מהמשחק הגרוע יותר של דוראנט, והמשחק הטוב ביותר של דוראנט היה עוד יותר טוב מהמשחק הטוב ביותר של קארי. ודוראנט היה לא פחות טובבקלאץ' מקארי, ובהגנה היה בכל מקרה טוב יותר משמעותית.
      לכן דוראנט היה טוב יותר מקארי בסדרה.

      Reply to this comment
  23. דה שוט

    11. יונ, 2018
    11:57

    תודה על המאמר.
    פתאום נפל לי האסימון (שוב) – קרי הוא הקאפקייק!
    הסבר:
    אחרי שטענתי כאן שגרין הוא הקאפקייק האמיתי (הטלפון), כולם פחות או יותר הבינו את זה, מי מוקדם, מי מאוחר, ומי מאוד מאוחר.
    אבל מסתבר שגם אני לא ראיתי את התמונה האמיתית.
    הנפגע המרכזי ואולי הבלעדי מהמעבר של דוראנט הוא סטף קרי (יש עוד אחד, אגלה בסוף).
    התחרותיות האבודה חזרה מוקדם מהצפוי (יוסטון), לברון השיג את הראשמור שלו (2016), הכדורסל המדהים ברמה הקבוצתית (2017) והאישית (2018) מפצה את כל אוהבי ההופס בעולם על הכל, והציפייה לסופרטימס חדשות מטריפה את הדמיון לקראת הקיץ.
    הכל אחלה.
    רק סטף נשאר מקופח. זה לא רק הפמב (FMVP) שנשלל ממנו; זאת הייתה הקבוצה שלו, והיא הפסידה, ואז במקום שתהיה לו הזדמנות לנסות שוב – היא נלקחה ממנו.
    אז למה הוא קאפקייק ? טוב, זאת מילה קשה, אני חוזר בי, אבל אני חושב שלכוכב-על עם אגו (שוב המילה הזאת) של כוכב על – זה לא היה קורה. כוכב-על ברמה שקרי ראוי לה, לא היה נותן למהלך כזה לקרות. הוא היה "שם את הרגל שלו" מול ההנהלה ובולם את המהלך.
    לארי לא היה מקבל את מג'יק; איזיאה לא היה מקבל את מייקל; איינג' (עם גב מגארנט) לא היה מקבל את לברון; ווייד קיבל את לברון על בסיס חברות אישית.
    אני לא בטוח שדאנקן היה מקבל את לברון. בטח לא אחרי אליפות אחת ובלי פמב בכיס.
    קרי לא הוביל את המהלך, אבל בתור מגה-סופר-סטאר הוא לא היה צריך להסכים להגרר אליו.
    קל להגיד, קשה לעשות (אני לא תמים).
    הנפגע השני והאחרון מהמעבר של דוראנט הוא כמובן ראסל ווסטברוק, שהגיע אל הבאר וציפה לשתות ממנה. דוראנט עזב אותו לאנחות. אני מנסה לדמיין את התגובה של ראסל כשהוא יושב בבית מול הטלביזיה ורואה את דוראנט קובר את השלשה הגדולה במשחק 3. לא מצליח.

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      11. יונ, 2018
      12:02

      ממש ים של דמעות.

      Reply to this comment
      • Ljos

        11. יונ, 2018
        15:12

        תמסור לבוקר שכדאי שיעבירו את ג'וש ג'קסון ואת הבחירה בדראפט תמורת איזה איליאסובה, אם הוא אי פעם רוצה להיות כוכב בליגה הזו.

        לא הבנתי משהו. אם ראסל ווסטברוק הוא מגה-סופר-סטאר עם אגו, הוא לא היה אמור לשמוח עכשיו שדוראנט עבר לקבוצה אחרת? מה ההבדל בינו לבין קרי פה? אתה לא אמור להודיע שראסל שם את הרגל שלו והעיף את דוראנט מהקבוצה וזה המהלך הנכון עבור כוכב העל שהוא?

        Reply to this comment
        • דה שוט

          11. יונ, 2018
          15:51

          +1
          נגעת בנקודה מעניינת, אולי גם נקודת טורפה בדבריי.
          ההבדלים בין ראסל לקרי הם שראס היה שם עם דוראנט מההתחלה ועדיין אין לו טבעת – דוראנט היה הדרך שלו לאחת כזו.
          אפשר גם לראות מה קרה בפועל – עזיבתו של דוראנט "שחררה את החיה" ואפשרה לראס לקחת תואר MVP שספק אם היה מגיע אליו לצד דורנאט (מחזק את דברי).
          מעבר לכך, המאבק של ראס בדוראנט בגמר 2012 אולי עלה לאוק' סיטי בסיכויים לנצח (למשל זרק יותר ממנו).

          Reply to this comment
          • Ljos

            11. יונ, 2018
            16:01

            וזה לא לחובתו שלראסל שהוא צריך את דוראנט לטבעת? אם בגלל שנסיבות שלא תלויות באף אחד מהם הביאו אותם לאותה קבוצה בתחילת הקריירה או לא.
            אני רואה מה קרה בפועל. בפועל בנו לראסל קבוצה טובה שבנויה סביב כוכב ואז קבוצת כוכבים גלקטית, ושתיהן נכשלו בצורה מזעזעת כשהוא זורח עם הסטטיסטיקה. זה מה שאתה רוצה לקרי ודוראנט?
            בלי קשר שתואר ה-MVP ההוא היה פארסה.

          • דה שוט

            11. יונ, 2018
            17:10

            אתה צודק בהכל! למעט הסוף – אני התכוונתי שמראש היה עדיף לקרי שדוראנט לא יגיע. כך – הוא היה מקבל הזדמנות להוביל קבוצה שוב במאבק על התואר, שאם היה זוכה בו – זה היה שלו, על שמו, ועם פמב על הדרך.
            בפועל, דוראנט טוב מדי וקשה לי לראות מישהו לוקח איתו אליפות ולוקח ממנו את הפמב. הפעם סטף נתן שלוש הצגות קליעה נהדרות, כולל הגנה טובה והאסל בריבאונד, ועדיין דוראנט, במשחק האחרון למשל – בו עשה הכל כדי לא לקלוע – נתן הגנה מעולה (לא הייתה לו ברירה, היה לו עודף אנרגיה), ורחמנא-ליצלן, נתן גם TD של 20,10,10 ככה בשקט, יצא לו.
            בקיצור – סטף חטף בומבה מלברון ב-2016 והחברים מנעו ממנו את הזכות לקום ולנסות להילחם שוב.

          • Ish

            11. יונ, 2018
            17:12

            יכול להיות בכלל איזה משהו שבסופם של כמה עיקולים לא מחזק את דבריך?

          • דה שוט

            11. יונ, 2018
            17:27

            לסטף יש שתי אליפויות עם דוראנט. עד כמה לדעתך הן האדירו את המורשת שלו? ושל דוראנט? מי הרוויח, מי הפסיד?

          • Ish

            11. יונ, 2018
            17:33

            סליחה, אני לא מצליח לראות איך זה עונה על השאלה שלי

          • Ish

            11. יונ, 2018
            17:40

            שניהם הרוויחו כשיש במורשת שלך אליפות זה יותר משאין בה אליפות, וכמה שיותר יותר טוב. שתי אליפויות ביחד שוות עבורם יותר מאליפות אחת לבד עבור כל אחד מהם. זה החוקים המטמטמים שהקהל המטומטם שסופר אליפויות יצר, ואותו קהל לא רשאי להתלונן על שחקנים שמנהלים את הקריירה שלהם לפי החוקים שהוא רבע.
            כששאק יושב עם קובי והם צוחקים אחד על השני שאק לא מזכיר שיש לו יותר FMVP. אתה יודע למה? כי זה לא מעניין את קובי כי לו יש 5 טבעות ולשאק 4.

        • שמעון

          11. יונ, 2018
          16:50

          דוראנט אפילו בטוויטר מזוייף לא לכלך על ראס אבל כן לכלכך על דונובן והספסל של אוק מיד אחרי הטרייד ואז החשבון הזה נמחק. הסיבות לעזיבתו שמורות עימו אתם רק מנחשים. אני לא חושב שהוא עזב בגלל ראס

          Reply to this comment
        • דה שוט

          11. יונ, 2018
          17:51

          אותך לקיירי…
          לשאלך – ככה חיים על העצים (קח את דברי קצת יותר ב-״ספרותיות״)

          Reply to this comment
          • דה שוט

            11. יונ, 2018
            17:51

            לאיש

          • Ish

            11. יונ, 2018
            17:59

            כשאתה רואה ספינה שהולכת לשקוע אתה בוחר להשאר עד הרגע האחרון ולהסתכן בלהתקע איתה כשהיא עודה את דרכה למצולות או שאתה מעדיף לצאת מוקדם יותר כאשר יש לך שליטה על לאן אתה מגיע? כי בין אם לברון וקיירי הסתדרו אחד עם השני הכי טוב בעולם או לא זה המצב בקאבס.

          • דה שוט

            11. יונ, 2018
            18:28

            תראה כמה הסיפורים של קרי וקיירי דומים ושונים – כמו השמות שלהם.
            שניהם קטנים פיזית, שניהם עילוי בקליעה וביכולת אישית, שניהם תופעות ייחודיות, ושניהם לקחו אליפות לצד ענקים שגזלו מהם את התהילה (והפמב).
            קיירי בחר ויתר על האפשרות לאליפות נוספת תמורת האפשרות "הגשמה עצמית" (לו היה בריא ונשאר בקליבלנד השנה, היה להם סיכוי טוב מאשתקד).
            קרי נשאר ב-ג"ס (באל-כרחו צריך לומר) וצבר שתי אליפויות לצד דוראנט. כמובן שקרי לא יכול לעזוב.
            אתה תחליט כמה שוות האליפויות האלה לקרי. אני חושב שקיירי הביע את דעתו בעניין הזה בצורה מאוד ברורה.

          • Ish

            11. יונ, 2018
            18:42

            אתה סתם מאלץ דמיון בשם הספרותיות, באותה מידה אתה יכול לבחור להתמקד בהבדלים בשם הספרותיות.
            על איזה תהילה אבודה אתה מדבר? תואר הFMVP? כמו שהסברתי לך הוא ממש לא חשוב בתמונה הרחבה.בכלל השחקן שמקבל הכי הרבה תהילה בווריירס זה בכלל קליי, אפס ביקורת מאה אחוז קרדיט, והוא עסוק 100% מהזמן רק בלעבוד ולבלות.
            וחוץ מזה, על איזה אליפויות בדיוק קיירי ויתר? לא היה להם שום סיכוי טוב יותר משנה שעברה (הם לא היו קרובים שנה שעברה ולא היה לקאבס דרך להשתפר). אני חושב שהוא ראה כמו כולם שהוא לא יוצא עם עוד אליפויות מהמצב בקאבס.
            נראה כמה הגשמה עצמית ומאיזה סוג באמת מעניינת את קיירי כשהוא יהיה שחקן חופשי, בינתיים הוא רק מישהו שרצה לצאת מסיטואציה שלא הייתה טובה לו. זה שסידרו לו את הסלטיקס זה טוב ויפה אבל זה לא הייתה בחירה שלו.

          • דה שוט

            11. יונ, 2018
            18:56

            אפשר לראות את הדברים גם ככה. מקבל חלקית. כאן אני לא טוען לבלעדיות של התזה שלי. מעבר לכך, לא מדובר בהכרח ב-FMVP אלא יותר בשאלה "של מי הקבוצה?". הפמב הוא לא חזות הכל, אבל גם הוא חשוב. קיירי לא ייקבל כזה לצד לברון, לסטף קשה להשיג אותו לצד דוראנט.
            ד"א – צודק לגבי קליי שמגיע מתי שבא לו – אבל זה כבר דיון אחר.

          • Ish

            11. יונ, 2018
            19:04

            של מי הקבוצה זה פיקציה של אנשי תקשורת ושל אנשים שנמשכים לסיפורי של מי הקבוצה.

            כל השנה אנשים מנפיצים סיפורים קבוצה של דוראנט קבוצה של קרי, בלה בלה בלה. איפה הסימנים שזה מעניין מישהו מהם?

    • Ish

      11. יונ, 2018
      12:19

      Reply to this comment
      • דה שוט

        11. יונ, 2018
        14:02

        תראה איך כולם צוחקים (כולל איזיאה) – אתה עובד בשבילי כאן, לא בטוח שזה מה שהתכוונת לעשות

        Reply to this comment
    • צביקה

      11. יונ, 2018
      13:12

      כיוון יפה. ולכן זה יפה מבחינת קארמה שיש לקרי 3 טבעות, 2 MVP, שיא שלשות הסטורי, עונה של 40-50-90 עם מעל 30 נקודות אישית ושיא של 8-73 מאזן שגם הוא לא ישבר כ"כ מהר, ואכן אף לא FMVP אחד. אה, וגם יש לו חוזה של 201 מיליון דולר לחמש שנים.
      נראה לי שדוראנט וקרי ימשיכו יחד כמה שיוכלו. לא רואה סיבה שלא. הם מגיעים להישגים פנטסטיים, הם ממש לא דורכים אחד על השני מבחינת המקום במגרש, והם נהנים לנצח את כולם ולזכות בתארים, והליגה לא איבדה עניין, עובדה שמנסים לבנות מולם סופר טימס, ויוסטון לא היו רחוקים בכלל. ושנה הבאה, איפה שלא ינחת לברון, יהיו כמה קבוצות שיכולות בהחלט לאתגר אותם.

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      12. יונ, 2018
      13:06

      לא נשדד ממנו FMVP כי דוראנט היה טוב יותר וזכה בצדק.

      Reply to this comment
  24. מכמני הקאפקייק

    11. יונ, 2018
    13:07

    רק למה כולם מתנדבים לדברר את דוראנט?

    היה לו רע, נהיה לו טוב, הוא הרגיש ככה והוא עשה ככה. הכל ידוע. לא שואלים האם השיקולים של דוראנט היו "לגיטימיים". אלא את דעת האוהד הקטן, שזה המגיב הקטנטן פה.

    זו רעה חולה של חובבי ספורט, בהשפעת כל יציעי העיתונות שממנים כל היום מאמנים. תופסים פוזה של מנכ"ל, של GM, ו"מנמקים" שיקולים עסקיים כאילו אתם יושבים עם סיגאר ומאזנים ומחליטים.

    זה לא פוטבול מנג'ר. אתה אוהד קטן. לא צריך שתדברר את ג'רי ווסט. הוא ג'רי ווסט ואתה לא. גם לא צריך להבין את מכמני נפשו של דוראנט – לא מכמנים, זה כולה קאפקייק. וכל העולם יכול לנחש מהם וניחש כבר אלף פעם.

    תגידו דעה. אהבתי, לא אהבתי. אם אהבתי למה כן, לא אהבתי – למה לא. זה הכל.

    Reply to this comment
    • Ish

      11. יונ, 2018
      13:20

      כי לאנשים יש צורך לספר לעצמם סיפור טוב שיתישב עם הרגשות שלהם ייצר רגשות נוספים ויעניק להן לגיטימציה.

      Reply to this comment
  25. עוז

    11. יונ, 2018
    13:34

    הלו גבר צא לי מהראש.
    כתוב יפה ולטעמי נגעת בנקודה שעדיין לא הדגישו מספיק.(למרות שמאמרים על דוראנט צצים כל יום כפטריות אחר הגשם, חצי מהעמוד הראשי מחיל תמונות שלו ודירוגים של שמעון😂)

    Reply to this comment
  26. פאקו

    11. יונ, 2018
    14:26

    מאמר מצויין.

    Reply to this comment
  27. מבין בינוני

    11. יונ, 2018
    15:18

    מעניין, תודה.
    לדעתי, הסיפור הוא שעד 2012 דוראנט היה במסלול הנכון להיות אחד הגדולים בהיסטוריה ולאיים אפילו על הגדול מכולם, ומאז צירוף הנסיבות היה "נגדו":
    – לברון הגיע לשיא – כפי שניתן להבין מהמאמר המאלף שסמיילי תרגם, הכדורסלן הגדול בדורו פרח בסופר טים במיאמי, והביא למצב שכדי לקחת אליפות חייבים להיות מצוינים ולא רק טובים מאוד.
    – מועדון צעיר וחסר ניסיון – okc התאמצו מאוד והביאו gm די תותח. אבל עדיין נלחצו מתקרת השכר ועשו את אחת מהטעויות הגדולות של המשחק עם הטרייד של הארדן.
    – חוסר יכולת למשוך פרי אייג'נט רציני – בהמשך לסעיף הקודם, אף קליבר לא רצה לדרוך באוקלהומה. באחד מסרטיו, דוראנט מתייחס להחלטה של גאסול לבחור את שיקגן ולא את הרעמים כנקודת שבר משמעותית.
    – רכז בעייתי + מאמנים בינוניים – דוראנט היה מאוהדיו של ראסל, אבל לא הצליח לשנות מאומה בהתנהגות שלו שהפכה את אוקייסי לקבוצה צפויה שקל להתמודד עמה. המאמנים לא הצליחו אף הם לבסס שיטת משחק סבירה.
    – פציעות – בנוסף שחקני מפתח ליד דוראנט, ואף הוא עצמו ב2014 נפצעו למשכים ארוכים.

    כך, ב-2016 דוראנט מצא את עצמו בשיא, חלק מקבוצה בינונית מינוס עם סופרסטאר נוסף בעייתי מאוד, כשלברון עוקף אותו בסיבוב מבחינה היסטורית, וכשמועדון שהיה פאתטי עד לא מזמן (הלוחמים) קופץ קדימה עם שחקנים הרבה פחות טובים ממנו. לכן, הוא החליט להפסיק להיות קורבן לנסיבות וללכת למקום שיוכל להיות בצמרת ללא תלות בפציעות, פרי אייג'נסי וכו'.

    לכן, לדעתי החלטתו לגיטימית ושתי האליפויות ושני ה-FMVP די מוכיחות זאת. בנוסף, אני מניח שיהיו לו תארים נוספים ושלקרי לא תהיה הזדמנות נוספת ל-FMVP כי בשנה הבאה יהיו די הרבה קבוצות בדמותה של יוסטון השנה שיהיו מתואמות ואגרסיביות בהגנה. מול קבוצות כאלה הסיכוי היחידי של הלוחמים יהיה לשחק על דוראנט.

    למרות כל זה, גם אני, כמו כולם, הייתי מעדיף לראות את דוראנט במקום אחר אבל לצערי זה לא יקרה. דוראנט הולך לאיים על שיא ה-FMVP שלמרות הזלזול העכשווי בכך ייתפס כהישג היסטורי יוצא דופן.

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      11. יונ, 2018
      15:22

      כמה אליפויות נראה לך שהווריורס עוד יקחו? וזה עוד בהנחה שלא סטף ולא קליי יזכו בתואר.

      Reply to this comment
      • מבין בינוני

        11. יונ, 2018
        21:28

        שאלה טובה…
        תלוי עד כמה הלוחמים ישקעו למאבק קרי/דוראנט, ותלוי עד כמה יצליח פרויקט הגלקטיקוס הבא של לברון.
        ושיהיה ברור, למרות הדברים של לברון ווייד בתקשורת (שלברון יבחר קבוצה לפי הנוחות למשפחה ולא לפי מספר האולסטארים) לדעתי הפרמטר ה-י-ח-י-ד של לברון יהיה חיזוק המורשת. חיזוק המורשת מורכב לדעתי מבערך 80% עוד אליפות, והשאר מעד כמה הוא שיפר קבוצה שבלעדיו נכשלה. לכן אני חושב, בניגוד לתקשורת, שהאפשרויות העיקריות ללברון הן סן אנטוניו (במידה וקוואי בריא), אוקייסי (ראסל-רוברסון-PG13-לברון-אדמס זו חמישייה שתרעיד את הלוחמים) ויוסטון (בהנחה שפול וקפלה נשארים).
        בכל מקרה, גמר המערב והפיינלס יהיו אש שנה הבאה, ולדעתי שוב הלוחמים ייקחו בזכות דוראנט. לדעתי, הסובייקטיבית יש לציין, דוראנט עוד מתפתח כשחקן וזה מפחידדד.
        בשורה התחתונה, דוראנט בדיוק אמר בראיון שהוא רואה את עצמו פורש בגיל 35 ולדעתי הוא באמת מכוון בינתיים על עוד חוזה 1+1 ולאחריו סופרמקס לחמש שנים. במהלך 8 השנים שלו במצטבר בווריורס אני חושב שהוא יקח לפחות 4 אליפויות (ו-4 FMVP) עם סיכוי סביר להגיע גם ל-6 של ג'ורדן…

        Reply to this comment
    • דה שוט

      11. יונ, 2018
      15:53

      + 100
      מסכים כמעט עם הכל, ניתוח מעולה. למעט השורה האחרונה – למייקל יש 6 כאלה.

      Reply to this comment
  28. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    11. יונ, 2018
    16:40

    כתבת יפה מאוד. גם לי מובנת לגמרי ההחלטה הפרטית אבל מפריעות ההשלכות "הציבוריות" שלה על הליגה.
    יש ההבדל חשוב בין הנב"א לבין החברות הגדולות: בליגה ישנו חוק שימור – כישרון שהגיע לג"ס משמעו כישרון שעזב את אוקלהומה . . .

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      11. יונ, 2018
      16:50

      אני אשמח שתסביר איך בדיוק עובד החוק הזה ובמה הוא שונה ממה שקורה בחברות הגדולות.

      Reply to this comment
      • עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

        11. יונ, 2018
        17:58

        החברות הגדולות הן גדולות. מספר העובדים בהן הוא גדול גדול מאחד.
        החמישיות בנבא הן קטנות, מספר העובדים בהן הוא מסדר גודל אחד.
        מספר הסופרסטארים הכולל בליגה הוא מסדר גודל עשר.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          11. יונ, 2018
          19:49

          הבנתי, אז זה עניין של סדר גודל.

          Reply to this comment
          • עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

            12. יונ, 2018
            13:00

            (סליחה על האיחור)
            אם המנכלים הגדולים היו מתרכזים כולם בחברה אחת אז בוודאי שזה היה מפריע לי.
            ההבדל הוא כמובן שאני לא צופה בליגה של החברות הגדולות ולא אוהד אף אחת מהן (בלשון המעטה) 🙂

          • עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

            12. יונ, 2018
            13:01

            תגובה 28.1.1.1.1 היא לנתן

        • נתן גולד

          11. יונ, 2018
          21:45

          ואם מנגל מייקרוסופט, מנכל גוגל ומנכל אפל היו חוברים יחד בסמסונג זה היה מפריע לך?

          Reply to this comment
          • עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס

            11. יונ, 2018
            22:37

            ברמת המנכלים בטופ של הטופ של החברות הגדולות באמת המספרים הם כבר קטנים בהרבה

          • נתן גולד

            11. יונ, 2018
            22:41

            ואז במקרה הזה מפריעות לך ההשלכות הציבוריות של זה?

  29. מנחם לס

    11. יונ, 2018
    17:08

    אף פעם לא הצלחתי להתחבר לדוראנט. נראה מרוחק כזה ואולי אפילו מזוייף. הוא עשה מה שעשה וצוחק על כולם, אבל אילו נשאר ב-OKC ולוקח איתם אליפות, אפילו אני הייתי מצליחלחבב אותו.

    אבל לו לא איכפת ממני, ולי לא כל כל מעניין לעקוב אחריו. היה יכול להיות אחרת.

    כתוב מצויין. המשך לכתוב

    Reply to this comment
    • Ish

      11. יונ, 2018
      17:17

      זה בעיקר בגלל שכל הקריירה שלו מתרחשת ממערב למיסיסיפי

      Reply to this comment
  30. אסף

    11. יונ, 2018
    22:35

    יפה אחי,
    צודק לגמריי

    Reply to this comment
  31. Zivke

    11. יונ, 2018
    23:02

    אחלה פוסט, תודה!

    בשורה התחתונה, הביטוי "ספורט מקצועני" הוא אוקסימורון. בעולם האולטרה-קפיטליסטי שלנו זה לא ריאלי לצפות ממישהו לנהוג באופן ספורטיבי במשהו שבסופו של דבר הוא המקצוע והפרנסה שלו

    Reply to this comment
  32. Captain Beefheart

    11. יונ, 2018
    23:14

    מאמר משובח. תודה רבה.

    Reply to this comment
  33. אבי

    12. יונ, 2018
    17:23

    המעבר שלו אכן מגעיל והוציא את התחרותיות מהליגה.
    אך אין חוק שאוסר על שחקן מסויים לעבור קבוצה

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *