הערב: פיינל פור ליגת העל יוצא לדרך / יאיר זעפרני

צילום: עודד קרני, באדיבות מינהלת ליגת העל

עונת הכדורסל הישראלי 2017/18 תגיע השבוע לשיאה עם הפיינל פור הישראלי שייערך בהיכל הספורט ביד אליהו, תל אביב. באופן לא רגיל, ארבע הקבוצות שהצליחו לצלוח את רבע הגמר הן גם ארבע הקבוצות החזקות ביותר העונה וגם ארבע הקבוצות עם הקהל הרב ביותר בישראל, מה שגרם למינהלת ליגת העל לפרוס את חצי הגמר על פני יומיים, הערב ומחר.

במשחק הראשון תפגשנה הערב (21:00, ערוץ הספורט) מכבי ת"א והפועל ת"א לדרבי מרתק מתמיד ומחר (21:00, ערוץ הספורט) תושלם תמונת הגמר ביום חמישי לאחר המשחק בין הפועל ירושלים והפועל חולון, שתי קבוצות שהתמודדות ביניהן אינה מהווה דרבי אבל היא בהחלט מלאת יצרים ותיעוב הדדי.

אז אחרי שחזינו את רבע הגמר בצורה כמעט מדויקת (פספוס במשחק אחד בסדרה של מכבי ת"א ונס ציונה) נקווה לאותה הצלחה בשלב הנוכחי בסקירה שתובא להלן. אלא שכאן, נראה שהמשימה קשה בהרבה. פיינל פור 2018 הוא כנראה הפתוח ביותר מכל שלבי ארבע האחרונות שהיו בכדורסל הישראלי מאז שהשיטה נולדה בשנת 2006. ועם ארבע קבוצות כאלו, אין לנו אלא להלין ולדרוש את הדרישה הקבועה – שיהיה זה הפיינל פור האחרון, הגיע הזמן לחזור לסדרות!

*

מכבי ת"א (1) – הפועל ת"א (5)

במשפט אחד: הדרבי התל אביבי אליו מגיעות שתי הקבוצות אחרי בצורת ארוכה, כל אחת מהסוג שלה, הוא כנראה הדרבי הכי לוהט שנראה פה שנים.

מאזן בין הקבוצות העונה: 1-2 להפועל ת"א בליגה ועוד ניצחון של מכבי ת"א בגביע. המשחק הראשון בין השתיים היה בגביע ומכבי ת"א ניצחה 85:96. שלושה ימים אח"כ, בליגה הגיעה הנקמה כשהפועל ת"א ניצחה ביד אליהו 73:77. סיבוב אחד חלף עבר לו והפועל ת"א גברה על מכבי ת"א בדרייב אין 80:85 במסגרת המחזור ה-22 ושישה מחזורים אח"כ, ניצחה מכבי ת"א את המפגש האחרון בין השתיים העונה (עד כה) עם 82:90.

איך הגיעו לכאן: מכבי ת"א סיימה את הליגה במקום הראשון עם מאזן 10:23 וניצחה בסדרת רבע הגמר את נס ציונה 1:3. הפועל ת"א סיימה את הליגה במקום החמישי, עם מאזן 14:19 וגברה על מכבי אשדוד ללא ביתיות 1:3.

היסטוריית המפגשים: מעניין לציין שזו הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה הענפה של שתי הקבוצות שהן נפגשות בחצי הגמר של הליגה למשחק או סדרה מכריעה וכמובן שפעם ראשונה שהן נפגשות למשחק נוק אאוט במסגרת הליגה (בגביע היו לא מעט מקרים כאלו, כולל מפגש השנה ברבע הגמר בסיומו ניצחה מכבי ת"א).

השתיים נפגשו לסדרת חצי גמר הליגה בעונת 1994/95 והפועל ת"א בימיה האחרונים כאימפריה של ההסתדרות נכנעה ללא תנאי 3-0 ליריבה בצהוב שהמשיכה לעוד תואר. מעניין לציין שמחזור אחד לסיום העונה הסדירה הייתה זו מכבי ת"א שהפסידה להפועל ת"א 82:83 מסל ניצחון של מאיר טפירו הצעיר, והניצחון ההוא עזר לאדומים לעלות לפליאוף העליון שהכיל אז ארבע קבוצות בלבד.

אם אתם ממש מתעקשים אז נציין שהקבוצות נפגשו גם שלוש פעמים בבית חצי הגמר (בית בן 3 או 4 קבוצות ששתי המנצחות בו עולות לגמר), הפעם הראשונה בעונת  1981/82 שהניבה שני ניצחונות למכבי ת"א;  הפעם השנייה בעונת 2003/04 שהסתיימה בניצחון אחד לכל צד והפעם האחרונה בעונת 2004/05 שגם בה נצפו שני ניצחונות צהובים.

ומעבר לכך, שתי הקבוצות נפגשו בגמר הפליאוף 9 פעמים (1979, 1985, 1987, 1988, 1989, 1992, 1994, 2004, 2005) ובכולן ניצחה מכבי ת"א כשהפעמיים האחרונות מסתיימות בסוויפ. המפגש האחרון בין שתיהן בליגה היה בסדרת רבע הגמר של עונת 2012/13, עונת החזרה של הפועל ת"א לליגת העל והוא הסתיים בסוויפ (0-3) למכבי תל אביב.

באיזה מצב רוח מגיעה מכבי ת"א? נורמאלי, אם בכלל יש דבר כזה במועדון המפואר הזה. מוזר להגיד אבל עושה רושם שמשהו שפוי קורה במכבי ת"א לאחרונה (בטח מאז שג'רמי פארגו נחת בקבוצה). רצף ניצחונות במחזורי הסיום של הליגה ועוד סידרה סולידית אבל כזו שהשיגה את מטרתה מול נס ציונה נתנו לא מעט שקט לנבאן ספאחיה ושחקניו. הרוטציה התייצבה (ללא פייר ג'קסון וג'נה בולדן), ג'רמי פארגו קיבל את המושכות, נוריס קול נראה מצוין כעזר כנגדו, מייקל רול מתגלה כגו טו גאי מצוין בדקות ההכרעה, ג'ייק כהן משתלט היטב על דקות מתות בהן צריך מישהו שישים את הכדור בסל ואפילו איתי שגב שובר שיא קריירה בנקודות. הנה הם הגיעו ימים של שקט, כבר שכחנו איך שהם נראים.

ופה מגיע כמובן ה'אבל' ואני יודע שציפיתם לו. אמרנו את זה בשנה שעברה אחרי הסוויפ הקליל ברבע הגמר על הרצליה ונגיד את זה גם השנה: השקט הנפשי של מכבי ת"א יימדד במכשול הראשון שיוצב לפניה ולמרות שנס ציונה הצליחה לגנוב משחק מהצהובים-כחולים, היא עוד לא נתקלה במכשול כזה, מה שבהחלט יכול לקרות בחצי הגמר.

הנתון הבעייתי ביותר שמכבי ת"א מגיעה איתו לפיינל פור בכלל ולמשחק מול הפועל ת"א בפרט הוא שהיא כבר שלוש שנים לא לקחה אליפות ובכל שלושת השנים האלו היא הודחה בחצי הגמר (הפועל אילת בסדרה, מכבי ראשון לציון ומכבי חיפה). העובדה הזו, שבקבוצה רגילה הייתה רק נתון סטטיסטי זניח, היא קוף ענק על הגב של מכבי ת"א ועל אף שרק שחקן אחד היה חלק מהקבוצה הזו בעונות הקודמות, זו בהחלט יכולה להיות משקולת על הרגליים של השחקנים הנוכחיים של ניקולה וויצ'יץ'.

והבעיה המנטאלית של מכבי ת"א היא רק הבעיה הראשונה במעלה ויש כמובן גם אחרות. קודם כל, ההגנה. גם קבוצה מוגבלת כמו נס ציונה הצליחה להגיע פעמיים ללמעלה מ-90 נקודות מול מכבי ת"א כשגם בשלושה מתוך ארבעת המשחקים האחרונים בליגה ספגו הצהובים 85 נקודות וצפונה. מכבי ת"א הנוכחית רכה מאוד בצבע, היעדרו של סנטר אימתני מורגשת והרגליים הקפיציות של אלכס טיוס לבדן לא יכולות להושיע. ג'ייק כהן לא אוהב לשחק בצבע, דשון תומאס לא מספיק חזק או גבוה, פרחובסקי ובולדן מחוץ לרוטציה וכך קרה שקו קדמי די מוגבל שכלל את טאליב זאנה ואלישי כדיר חגג על חשבון הצהובים פעם אחר פעם. ובלי מישהו אימתני בצבע קל מאוד להגיע לסל של מכבי ת"א, משהו שהפועל ת"א בהחלט יכולה וצריכה לנצל.

ויש כמובן את האיש שעל הקווים שפעמים רבות מדי העונה משדר לחץ מוגזם ומתקשה לנהל משחק בזמן אמת. ספאחיה אמנם נהנה מאוד העונה מזה שהישגיו האפילו בגדול על פניו ועידת המאמנים שהייתה על הקווים במכבי ת"א בעונתיים הקודמות, אבל במונחים לא השוואתיים הוא עושה עבודה לא מאוד טובה על הקווים ועד לאחרונה התקשה לייצב סגל כשעל להוציא משהו מיוחד מהשחקנים שלו אין בכלל מה לדבר. עכשיו, כישנה אפשרות שספאחיה גם מועמד להיות המאמן הראשון מאז צביקה שרף לפני עשור, לסיים עונה בלי תואר (וצביקה היה לפחות סגן אלוף אירופה בעונה ההיא), יכול להיות שהלחץ ייתן את אותותיו אצל ספאחיה (להזכירכם חצי גמר הגביע מול מכבי אשדוד) וזה בהחלט יכול להתנקם בצהובים במידה ונגיע למשחק צמוד.

אז על פניו, מכבי ת"א, שסיימה ראשונה את העונה, יש לה עומק בסגל, ניצוצות לא מעטים, תקציב הכי גבוה וגם את ג'רמי פארגו שכבר לקח קבוצה בינונית בעבר לזכייה בפיינל פור, היא מועמדת מובילה ללכת עד הסוף השנה. הבעיה היחידה היא שהמצב שלה שביר. מאוד שביר.

באיזה מצב רוח מגיעה הפועל ת"א? מצוין, תודה וטוב ששאלתם. בניגוד ליריבה העירונית הפועל ת"א כבר הורידה את הקוף מהגב ורשמה העפלה ראשונה בתולדות קבוצת האוהדים המתחדשת לפיינל פור. ולא רק שהקבוצה האדומה של העיר העברית הראשונה העפילה למעמד בארבע האחרונות היא גם עשתה את זה בסטייל, אחרי שניצחה 1-3 את הקבוצה העקשנית של אשדוד, עם שתי הבסות וניצחון מלא אופי במשחק האחרון, סדרה שמצטרפת לסיבוב השלישי בו הפועל ת"א הייתה הקבוצה הטובה בליגה.

אז מצד אחד, כל מה שהפועל ת"א תשיג מכאן יהיה בגדר בונוס לעונה שגם ככה תוכתר למוצלחת ביותר שלה בעשור וחצי האחרונים אבל מצד שני, גם בהפועל ת"א יודעים שאם כבר הגענו עד הלום – אפשר וצריך לשאוף ללכת עד הסוף ועל אחת כמה וכמה כשהיריבה העירונית היא המשוכה הראשונה.

ובכלל, הפועל ת"א בהחלט מסוגלת לזכות בפיינל פור ובצלחת הראשונה שלה מאז 1969. היתרון המרכזי שהאדומים מביאים איתם הוא, לא תאמינו, ניסיון. בפעם האחרונה שדני פרנקו, טוני גפני וטי מקי שיתפו פעולה בקבוצה אחת זה נגמר באליפות (הפועל ירושלים 2014/15), המאמן של הפועל ת"א הוא שועל קרבות לא קטן בשנים האחרונות שלרוב צולח את חצי הגמר (שלושה גמרי פיינל פור בארבע השנים הקודמות. ברביעית הוא לא אימן…) ובאופן כללי יודע להכין את הקבוצה שלו בצורה מדוקדקת, רביב לימונד הוא כנראה בעל הניסיון הרב ביותר מבין שחקני שתי הקבוצות כולם  וגם מצוי בכושר מצוין וכמוהו גם אדריאן בנקס וטיווין מקי, תומר גינת חזר לעצמו במשחקים האחרונים מול אשדוד, כשמעל כולם, כבר הרבה זמן ג'רל מקניל שמסתמן ככוכב של הקבוצה המאוזנת הזו.

הפועל ת"א תקום ותיפול על האגרסיביות שלה, שראינו שונות גדולה בה במשחקים מול מכבי אשדוד (המשחק האחרון מול אשדוד הוכרע רק בזכות אגרסיביות ומלחמה על כל כדור של החניכים של דני פרנקו). מי שמשמעותיים בגזרה הזו ולא היו מספיק משמעותיים בסדרה מול אשדוד הם מאט האוורד וטוני גפני, שניים שבהחלט יכולים לעשות את ההבדל (בעיקר הגנתית) אבל יכולים גם להיות פאסיביים ולא מעורבים. נתון נוסף שצריך לשים לב אליו זה היכולת של הפועל ת"א לשים את הכדור בסל מחוץ לקשת. כשהפועל ת"א קלעה 10 ו-12 ב40% ו-50% אחוזים מול אשדוד היא הביסה. כשהיא קלעה 4 מתוך 23 זריקות במשחק הראשון או הטיחה זריקות בלי סוף כמו בחצי הראשון של המשחק הרביעי, היא מצאה את עצמה עם ידה על התחתונה. בלי גבוה משמעותי ואימתני, משחק הפנים של הפועל ת"א בנוי על היכולת שלה לרווח את המשחק, להוות איום מבחוץ ולנצל את היציאה אל הקלעים לחדירות בצבע. בלי קליעה מבחוץ – כל זה לא קיים והפועל ת"א צריכה להתאמץ הרבה יותר בשביל לעשות סלים. נכון להיום הפועל ת"א לא מספיק יציבה מחוץ לקשת וייתכן מאוד שהנתונים של הפועל ת"א מדאון טאון יכריעו את המשחק לכאן או לכאן.

שחקני המפתח: אז אמרנו כבר שהקו הקדמי של מכבי ת"א די דליל ורמזנו גם שגם זה של הפועל ת"א הוא לא קו קדמי סטנדרטי והמסקנה המתבקשת היא שמדובר במשחק של גארדים. על פניו קו אחורי שכולל את נוריס קול המצוין ואת ג'רמי פארגו שלשם המעמד הזה הוא הוחזר לצהוב-כחול אמור לתת למכבי ת"א את היתרון המכריע. אלא שגם הקו האחורי של הפועל ת"א לא קוטל קנים וטי מקי ואדריאן בנקס (שכבר צלף 28 נקודות מול מכבי ת"א העונה) נמצאים בכושר הכי טוב בו הם היו העונה (ובכלל, מזה זמן רב). סביר מאוד שבתוך מה שייקרה בין הארבעה האלה תתקבל ההכרעה (ואם ג'ון דיברתולומיאו רוצה להשתלט על עוד חצי גמר אז אהלן וסהלן ואפשר לקחת אותו גם בחשבון).

הסיכויים להניף צלחת בסוף העונה: מכבי ת"א 30%, הפועל ת"א 25%.

הימור לסיום: חצי הגמר הראשון של הפיינל פור יכול בהחלט להיות משחק מצוין ויכול בהחלט להוות דרמה לא קטנה ונקווה מאוד שההר לא יוליד עכבר. מכבי ת"א אמנם ביתית יותר ועשירה יותר אבל בקרב המאמנים הקרחים אני אלך על דני פרנקו. הפועל ת"א ב-6.

הפועל חולון (2) – הפועל ירושלים (3)

במשפט אחד: שתי יריבות ותיקות ששונאות אחת את השנייה עד מאוד מגיעות למפגש שתלוי מאוד במי שלא ברור אם בכלל יהיה חלק מהמפגש – גלן רייס ג'וניור.

מאזן בין הקבוצות העונה: כמו במקרה של התל-אביביות, גם חולון וירושלים נפגשו ארבע פעמים העונה, שלוש פעמים בליגה ואחת בגביע, אלא שבמקרה הנוכחי, בכל מה שקשור לליגה ידה של ירושלים הייתה על העליונה. במחזור העשירי הנחילה ירושלים לחולון את ההפסד הראשון בעידן גלן רייס ג'וניור (בארץ) עם 86:88 לאחר קאמבק בדקות הסיום; במחזור ה-21 הנחילה ירושלים לחולון את הפסד הבית הראשון בעידן גלן רייס ג'וניור (בארץ) עם 86:88 (כן, כן, אותה תוצאה ממש) ובמחזור ה-25, כשהיא ללא גלן רייס ג'וניור הפסידה חולון בארנה 75:82. בין לבין ניצחה חולון את ירושלים בחצי גמר גביע המדינה 67:76.

איך הגיעו לכאן: חולון סיימה במקום השני בליגה עם מאזן 11:22, אחרי שאיבדה את הבכורה במחזור האחרון עם הפסד מיותר בחיפה. ברבע הגמר ניצלה חולון את הביתיות בשביל לגבור על הפועל אילת 2:3 בסדרה הצמודה ביותר שהייתה ברבע הגמר. ירושלים סיימה מקום אחד אחרי חולון עם מאזן 12:21 וניצחה את גלבוע/גליל הקשוחה 1:3.

היסטוריית המפגשים: אז למרות שאת המשפט הקודם התחלנו ב'שתי יריבות ותיקות' כשזה מגיע לפיינל פור הישראלי הן עוד לא נפגשו בו אף לא פעם אחת. ואתם יודעים מה? גם בחצי גמר הליגה ובטח ובטח בגמר, הן לא נפגשו מעולם. שתי סדרות היו בין הקבוצות האלה ברבע גמר הפליאוף ושתיהן קרו בעשור האחרון: בעונת 2011/12 סיימה ירושלים במקום הרביעי וחולון וחמישית, אלא שבסדרת רבע הגמר ניצחו הצהובים-סגולים 1:3 את האדומים. חלפו שנתיים והפעם ירושלים שהגיעה מהמקום השני, פגשה את חולון השביעית וניצחה אותה 1:3. בגביע המדינה נפגשו הקבוצות למשחק נוק אאוט השנה וחולון גברה על ירושלים בדרך לתואר בסיומה.

באיזה מצב רוח מגיעה הפועל חולון? לוחמני משהו. קודם כל כי גלן רייס ג'וניור חזר… ושנית, כי כרגע לפי הנהלת איגוד הכדורסל, הוא מושעה ממשחק חצי הגמר (ויוכל לשחק בגמר), דבר שחולון מתעקשת להילחם עליו (היא מבינה את ההשעיה משני משחקים אחרת ממה שמבינים אותה באיגוד) כשהכרעה צפויה ממש בערב המשחק.

נתחיל מהתחלה: הפועל חולון שעל הפרקט מצויה בכושר לא טוב מזה הרבה זמן. הסיבוב השלישי שבמשחק הראשון שלו קרתה התקרית עם רייס החל עם חמישה הפסדים רצופים (לקבוצות הצמרת) ולמרות שבעקבותיו באו חמישה ניצחונות (על קבוצות התחתית) היא לא הצליחה לסיים במקום הראשון. רבע גמר הפליאוף גם הוא היה מאוד לא החלטי כשחולון מנצחת את משחקי הבית ומפסידה את אלו שבחוץ ואיכשהו ממשיכה הלאה.

אלא שלכולם בחולון ברור שמה שיש לקבוצה כרגע לא מספיק. ג'ורדן המילטון, המחליף הרשמי של גלן רייס ג'וניור, אמנם מנפק 80% מהסטטיסטיקה של גלן רייס ג'וניור והתאקלם בצורה מכובדת ומרשימה אבל את הערך המוסף שרייס הביא לצד המנהיגות והקסם הוא לא מצליח להביא. ואם ציפינו שמישהו אחר ייקח בחולון אחריות, אז זה לא ממש קורה. קורי וולדן נפצע וסיים את העונה (כל שנה יש גארד זר תורן של חולון שנפצע ומסיים את העונה. כוחה של מסורת), גיא פניני די נעלם לאחרונה (3.4 נק' למשחק בפליאוף. כמו במכבי ת"א), שלומי הרוש היה חלש מאוד גם כן (1.8 נק' למשחק בפליאוף), תמיר בלאט מתקשה לעשות צעד קדימה וכשג'ו אלכסנדר נפצע (וכמו שזה נראה לא ישחק בפיינל פור) הבינו בחולון שהם צריכים עזרה והחליטו להחזיר את גלן רייס ג'וניור.

חולון מאמינה שגלן רייס ג'וניור יחזיר לקבוצה את הקסם של תחילת העונה. בלעדיו היא נראית כמו אוסף אינדיבידואלים מאוד מוכשרים (הולוואי, המילטון, אלכסנדר ותומאס הנהדרים), איתו הם נראים ממש כמו קבוצה (רייס מסר 4.9 אסיסטים למשחק, הכי הרבה בחולון ומלבד זה פשוט הניע את התקפת הקבוצה). רייס גם היה זה שהוביל את הקבוצה בכל מה שקשור למחלקת הריבאונד, אחד מעקבי האכילס הכי גדולים של חולון העונה לפני רייס ובטח ובטח שאחריו. החולונים פשוט לא הצליחו להשיג את הכדור ולשם דוגמא פיגרו אחרי אילת, קבוצת ריבאונד בינונית עם הריבאונדר המצטיין שלה פצוע בחצי מהסידרה, ב-31 ריבאונדים בסדרה ביניהן.

אלא שגם בהנחה שרייס ג'וניור ישחק נגד הפועל ירושלים, קשה לראות אותו משנה את המשחק של חולון מהקצה אל הקצה. רייס ג'וניור לא שיחק עם המילטון ולו משחק אחד העונה, לא בטוח שהוא בכושר משחק, לא בטוח שהקופסה מחוברת, ג'ו אלכסנדר פצוע ובאופן כללי כמה שמוטת הידיים של רייס ארוכה לא בטוח שהיא תצליח לכסות את כל החורים בשמיכה של דן שמיר.

חולון תילחם על רייס ג'וניור כי היא עדיין רוצה להשאיר את חלון הדאבל בחיים ומאמינה שהוא ייתן לה תקווה ויפיח בשחקנים האחרים רוח חיים אבל אם נאמר את האמת גם בחולון בטח יודעים שרייס ג'וניור הוא הסיכוי שלהם  להפתיע, אבל הוא עדיין לא הופך אותה לבעלת הסיכוי הטוב יותר לנצח בחצי הגמר.

באיזה מצב רוח מגיעה הפועל ירושלים? בטוחה בעצמה, כיאה לקבוצה שחוברה לה יחדיו. זו לא הייתה עונה פשוטה להפועל ירושלים. האכזבה הגדולה ביורוקאפ, הכישלון בבחירת המאמנים, המסע בגביע המדינה שנעצר בכניעה ללא תנאי בחצי הגמר, ההתדרדרות למקומות 3 עד 5 בליגה, כל אלו נראו כמו עונה שבבירת ישראל רק מחכים שתיגמר. אלא שאז בשלהי פברואר, לקחו בירושלים את ההחלטה הנכונה. הקבוצה שלא יכלה להחתים/להחליף יותר זרים, עשתה שינוי אחרון והחתימה כמאמן את עודד קטש לקדנציה שנייה בקבוצה והאיש שנודע כבעל קרח בורידים, הצליח להביא לאדומים את מה שכל-כך היה חסר להם: שקט תעשייתי.

אולי זה קטש, אולי זה חוסר הציפיות ואולי זה שחקנים נטולי הילה ויעילים כמו רונלד רוברטס, טרנס קינזי, סטרטוס פרפרוגלו ויותם הלפרין, אבל ירושלים של החודשים האחרונים היא קבוצה בפרופורציה. קבוצה שהפסד בה מתקבל כפשוטו, בלי סיבוכים מיותרים על מצב הקבוצה, קבוצה שנראה שהשחקנים בה נהנים לשחק יחד וקבוצה שמבינה שאין לה כבר מה להפסיד עוד וממה שנשאר מהעונה היא יכולה רק להרוויח. גם הפסדים מיותרים כמו לבני הרצליה בבית או למכבי ת"א ביד אליהו אחרי שהובילו כל המשחק או אפילו ההפסד במשחק הראשון בסדרת רבע הגמר מול גלבוע/גליל החרוצה, נלקחו במידה הראויה, וירושלים הצליחה להגיח כל פעם מחדש ולחזור אחריהם למסלול הניצחונות. האיש מאחורי הקווים, עודד קטש, עם השלווה, קור הרוח והניסיון שיודע שבליגה הישראלית מה שחשוב זה רק מה שאתה עושה בחודש האחרון (ולפעמים רק בשבוע האחרון), הוא זה שמוביל את הקבוצה למקום הזה ומכיוון שכך, הכישרון של ירושלים הוא זה שמדבר לאחרונה ומכיוון שיש לה לא מעט מהמצרך הזה, היא מצליחה לטפס בשקט לחצי הגמר ונראית כמו מועמדת מובילה (לדעתי המועמדת המובילה, בהא' הידיעה) ללכת עד הסוף.

היתרון של ירושלים הוא קודם כל בעמדת הפנים. ריצ'רד האוול ורונלד רוברטס הם שני חבר'ה ששולטים בצבע ביעילות מרגיזה לפעמים ומאמללים את היריבה פעם אחר פעם. האוול קלע מול גלבוע ב74.3% אחוזים מ-2  ואלמלא הוא נשלח לקו פעם אחר פעם (47.6% בסדרת רבע הגמר) היה מסיים עם ממוצע גבוה בהרבה מ16.3 נק' שלו למשחק. לשני הקפיציים האלה כדאי להוסיף את ליאור אליהו שיודע לתת דקות בהן הוא זה שמביא את הנקודות ואת טרנס קינסי, שמביא הרבה האסל ולא מעט ריבאונדים לקבוצה (גם ג'רום דייסון תורם המון בריבאונד למרות היותו גארד) ולירושלים יש אוסף שחקני פנים שלאף קבוצה בפיינל פור אין כמותו (בטח לא ליריבה שלה הערב מחולון).

לצד אלו ירושלים מקבלת המון מנהיגות מג'רום דייסון שמאז שג'רלס עזב הוא בעל הבית הבלעדי ואחד השחקנים הטובים בליגה (נבחר לחמישיית העונה של המינהלת וייבחר גם לזו שלי…) וגם לא מעט ניסיון מיותם הלפרין (כן, יותם הלפרין שבשקט בשקט ניפק עונה של 56.8% מ-2, 48.7% מ-3 ו89.7% מהעונשין) וסטרטוס פרפרגלו החביב.

לירושלים יש את הכלים לנצח כמעט כל קבוצה בפליאוף, היא ורסטילית, היא יעילה, היא מאומנת היטב, היא רגועה והיא, כאמור, מלאה בביטחון עצמי. היא לא קבוצה נוצצת והיא לא קבוצה בלתי עצירה ואין לה שחקנים בקליבר של גלן רייס ג'וניור, ג'רמי פארגו או אפילו נוריס קול, אבל היא גם כנראה לא תיתן לזה להפריע לה. בירושלים מגיעים עם בטחון, שממש כמו גולדן סטייט ווריירס, הם הולכים להגיע לגמר רביעי ברציפות בארבע שנים ולקחת את התואר השלישי…

שחקני המפתח: במקרה של ירושלים הייתי בוחר ביכולת של ריצ'רד האוול לחגוג בצבע של חולון. לצהובים-סגולים באמת שאין איך לעצור אותו, בטח אם הוא יצוות עם עוד גבוה לצידו. אם ירושלים תנצל את זה היא תהיה בעמדת יתרון רצינית. בחולון, טוב, נו, גלן רייס ג'וניור… ואם הוא לא ישחק אז היכולת של טו הולוואי להיות מרוכז ולהביא את הנקודות בעיקר, היא היכולת שעלולה לקרב את חולון לסיכוי להפתיע את האלופה.

הסיכויים להניף צלחת בסוף העונה: הפועל ירושלים 35%, הפועל חולון 10%.

הימור לסיום: עם גלן רייס ג'וניור, בלי גלן רייס ג'וניור, הפועל ירושלים אמורה לנצח את המשחק הזה. נהמר על ירושלים ב-10 ובלי גלן רייס ג'וניור.

לפוסט הזה יש 71 תגובות

  1. תודה על הסקירה
    בתור אוהד חולון אובייקטיבי נראה לי שיהיה דאבל…. 🙂

    1. אין יותר אוביקטיבי מזה

  2. מעולה.
    צ"ל: פחוסקי ו"לסגולים אין איך לעצור אותו".

  3. תןדה רבה יאיר על פרוויו מאלף
    הגיע הזמן שהמנהלת תקבל את מכבי-ירושלים בגמר

  4. תודה, יאיר. פריוויו נהדר!
    (על אחת כמה וכמה כאשר הקורא לא בקיא במתרחש בליגה הישראלית)

  5. פריוויו נפלא כהרגלך. מהמר השנה על חזל"ש ואליפות למכבי.

  6. לא מאמין שחולון יעברו את ירושלים עם או בלי רייס (התזמון של ההגעה שלו לא יעשה כזה אימפקט).
    אבל במידה וחולון נותנים פה דאבל, זה יהיה מטורף הסיפור הזה.

    אצל מכבי פארגו הכניס רוח חדשה ואני מאמין שזה יקח אותם לגמר מול ירושלים. מכבי מחזירים לעצמם אליפות

  7. תודה רבה יאיר.
    בהחלט אמור להיות חם ועצבני. הולך איתך עם ההימורים.

    לשנה הבאה בליגה-עם-סדרות-וחלאס-עם-הפיינל-פור הבנוייה.

  8. תודה רבה על פריוויו סופר מושקע.
    חברים יקרים מישהו יודע באיזה מגרש מתנהל הפיינל פור ? אבל בוודאות ?

  9. תודה יאיר. פריוויו מעולה.
    בנוגע לתוצאה אני חושב שמכבי תל אביב תזכה השנה, לאחר ניצחון על ירושלים.

    כ"כ מסכים איתך בנוגע לסדרות. הקימו את הפיינל פור כדי לפגוע בשליטה של מכבי ( צעד שאני גם לא מסכים איתו, אבל בכל זאת אני בעד מכבי אז…), אבל הגיע הזמן שישחקו בסדרות ולא בשיטת גביע. זה ייצור פלייאוף ישראלי הרבה יותר טוב, עם כל הטוב שסדרות יכולות להוסיף, וחוץ מזה מכבי היא לא אותה מכבי אימתנית של לפני כמה שנים, והליגה היא בהחלט שוויונית יותר, אז זה לא יפגום בעניין

    1. הליגה לא שיוויונית יותר, פשוט מכבי עושה בחירות גרועות עם ה 20 מליון דולר תקציב שלה. פיינלפור היא דרך לא הוגנת לקבוע אלופה, ובגלל זה צסק"א לא לקחה 5 יורוליג רצוף (אף קבוצה אירופאית לא יכולה לקחת את צסק"א בסדרה בלי בייתיות), אבל זה כן מוסיף תחרות.

      אגב, מכבי הסכימה לפיינלפור בתמורה לזה שהיא תוגדר כמייצגת של ישראל ביורוליג, כמו שהיא הסכימה לחוק הרוסי בתמורה לרישום של 5 זרים במקום 4.

      1. לא חושב שהליגה\מנהלת היא צד לחוזה בין מכבי ליורוליג. החוזה הוא ישירות מול הקבוצות בלי קשר לליגה.

        1. אתה צודק ולא צודק. היורוליג זה גוף נפרד אבל האיגוד כן יכול לעשות צרות (להשעות מהנבחרת שחקנים או להשעות מהליגה).

          הנה כתבה בנושא מערוץ ששייך לבעלים של מכבי.

          http://m.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=274&docID=276880&lang=HE

          1. אמנם הכתבה מגיעה מהאתר של ערוץ הספורט, שהבעלים שלו הוא גם הבעלים של מכבי, אבל רועי כהן זה שהכין את הכתבה אוהד של הפועל ירושלים, בכל מקרה היורוליג בוחר לעצמו את הקבוצות כי זו ליגה פרטית של 16 קבוצות, ואף אחד לא יכול להכריח אותם להכניס קבוצות שהם לא רוצים, לא משנה אם הן האלופות או לא, והאיגוד ממש לא יכולים להשעות את מכבי מהליגה מהסיבה הזו, מה גם שאם היו יכולים אז מכבי היו פורשים מהליגה והולכים לשחק באדריאטית או ב-vtb כדי להמשיך לקבל את השיריון ביורוליג, והליגה הייתה נפגעת הרבה יותר בגלל זה ממה שמכבי הייתה נפגעת, כי בליגה בלי מכבי היו מקבלים פחות כסף מספונסרים ופחות כסף מזכויות שידור, מה שהיה פוגע בתקציבים של הרבה מאוד קבוצות שבונות את עצמן דרך הכסף הזה.

  10. תודה רבה.
    האלופה תצא מהמשחק היום

  11. יאיר תודה רבה פיינל פור שוויוני ביותר ללא ספק.
    על פניו התחזית שלך נכונה בטח בכל הנוגע לירושלים.
    אשר להיום בכל זאת זה דרבי ומכבי עם חומר יותר טוב למרות שפרנקו מפיק יותר בהרבה.
    מכבי תל אביב :
    היום זה המשחק של ספאחיה שאכזב אותי לפחות באופן טוטאלי בתור אחד היחידים שהחזיק ממנו בפעם הקודמת לפני יותר מעשור.
    הוא אכזבה אדירה אבל אולי אולי הוא שמר משהו להפתיע בו בפיינל ] פור.
    אם מכבי תפסיד היום או בחמישי היא לראשונה מאז 2008 תסיים עונה ללא תואר ולראשונה מאז 93 היא תסיים גם ללא תואר וגם ללא גמר אירופאי (ב 08 הגיעו לגמר היורוליג ).
    בקיצור אם ספאחיה רוצה להישאר הוא חייב לנצח פעמיים השבוע .

    הפועל תל אביב :
    זה זמן השתעשעתי מה יקרה קודם מכבי תל אביב -ירושלים בפיינל פור או דרבי …במובן מסוים זה הגיע ביחד כאשר לגפני ,מקי ופרנקו השרידים מהאליפות הראשונה של ירושלים מצטרפים גם מנקו ורביב ששיחקו שם בעבר (רביב לקח את ה "יולב " עם הקבוצה ).
    הקבוצה בנויה על רוטציה של 8 שחקנים (לפעמים איידן התשיעי )
    ומגיעה לכאן בכושר הכי טוב עם מאזן 4-12 .

    חולון : לא באמת ברור האם המהלך ייפגע או יעזור .
    כנראה שהם הגיעו למסקנה שבלי פשוט אין סיכוי ואולי עם יהיה סיכוי כלשהו.
    הקבוצה גם פצועה ואם אכן אלכסנדר לא ישחק הסיכוי נמוך ביותר גם עם רייס שכן אלכסנדר הישראלי המוביל שלה.
    שמיר לקח כבר 3 גביעים כמאמן ראשי אך הוא היחיד מרביעיית המאמנים שבפיינל פור ללא אליפות.
    אם במקרה תדהים את העולם ותיקח אליפות יהיה זה הדאבל הראשון מחוץ לתל אביב .

    ירושלים :
    בשורה התחתונה שוב נראית מגובשת בעיתוי הנכון .
    השינוי של קטש הוכיח עצמו .
    יש הררכייה טובה בין הזרים
    פארפארגולו מהספסל בדרך כלל ודייסון ,והמילטון מובילים עם רוברטס.
    בין הישראלים המובילים טימור והאוול שהלפרין את אליהו על תקן מחליפים מנוסים.
    קטש נכנס טוב לתפקיד וללא ספק ירושלים הפייבוריטית לתואר שני ברציפות …האם מישהו כבר השווה אותה לג.ס ?
    אז אם תהיה אליפות גם השנה לפחות מבחינת התארים ההשוואה תהיה מושלמת.
    2015 ג.ס אלופה וגם ירושלים.
    2016 ג.ס אלופת הסדירה מפסידה גמר מפתיע בדיוק כמו ירושלים.
    2017 ג.ס וירושלים חוזרות וזוכות.
    2018 ג.ס כבר זכתה עכשיו תור ירושלים ….

  12. תודה רבה יאיר.
    זה פשוט כל כך מקומם ומעצבן שאין סדרות.
    2 סדרות בין 4 הקבוצות הללו היה מגיע לדעתי ל5 משחקים והיה הרבה יותר עניין ורעש.כל כך מתסכל ששיקולים קטנונים של בעלי הקבוצות פוגע בכדורסל הישראלי

  13. פעם כשהייתי רואה שיש למכבי 10 הפסדים בליגה הייתי מזדעזע ובטוח שהמאמן הולך הביתה סוף העונה.
    האמת? זה יכול להיות לטובה שהיום זה לא בהכרח ככה כי גם ככה העונה מוכרעת בשתי משחקים בודדים
    ואם יש סיבה שאראה את המשחק היום זה רק בזכות פארגו.
    כאילו שהוא "המכביסט" האחרון בסגל (בעולם? דייויד בלו פרש?).
    אה וזה שאין דרבי בכדורגל גם סיבה

  14. היו ימים והייתה היסטוריה במיוחד בדרבי
    אז קצת על ההיסטוריה ועל הסט' .
    דרבי .

    1.הסדרה הראשונה כאמור גמר 79 מכבי מנצחת 89-65 (ח) ו 64-68 וזוכה באליפות .

    המפגש הבא היה במסגרת בית גמר 82 .מכבי מנצחת 73-89 ו 90-109 בדרך לאליפות.

    2.גמר 1985 המפגש הראשון שהולך למשחק 3 ומכריע.
    הפועל מנצחת בהיכל 84-73 מפסידה בבית (…בהיכל)80-69ובמשחק המכריע מנצחת מכבי 66-76.
    היה זה המשחק הידוע בו ארואסטי הורחק עם לארגי לאחר המכות ביניהם הרחקה שעזרה למכבי.
    ג'מצי 24 ,מיקי 19 ופרי 17 הובילו את מכבי.
    סימס19 וחוזז 14 בלטו באדומים.

    3.חצי גמר 86 סדרה שאני זוכר היטב היטב הייתי אז ילד בן 11 ועדיין את התוצאות אני זוכר בעל פה.
    96-140 מכבי ניצחה את הראשון .
    אך הפועל חזרה וניצחה 102-104 במשחק אותו לא ראיתי כי קדחתי מחום ונדהמתי לראות בבוקר בעיתון .
    במשחק המכריע מכבי מנצחת 78-90 .
    מגי הוביל עם 30 ,לאסוף תרם 16 ומיקי 14.
    בהפועל מרסר ולארגי 20 כ"א ווילימאס עם 18.

    4. גמר 1987 .
    הפועל מנצחת בזכות סל ניצחון של לארגי 77-76 (היו חסרות 2 הנקודות לתוצאה …הידועה).
    מכבי חזרה לסדרה וניצחה בחוץ …שזה למעשה בבית (הפועל נהגה בשביל הכסף להעביר את משחק 2 ליד אליהו במקום אושיסקין ).
    90-74 ובמשחק המכריע ניצחה מכבי 68-78 .
    (מגי 24 , ג'מצי 20 ולי ג'ונסון 14 לעומת 25 לפרישמן ,21 למרסר ו 16 לרובינזון דוד).

    5. גמר 1988 אולי הסדרה המרתקת מכל בטח בפורמט הטוב מ 3.

    מכבי מנצחת בראשון 76-78
    הפועל מחזירה בשני 95-96 בהארכה מהסל ההוא של זלוטיקמן בבזאר. (בהארכה )
    זלוטיקמן במשחק שיא של 30 נקודות.
    אבל שוב הייתה זו מכבי במשחק המכריע שניצחה 91-99
    בארלו עם 31 ,מגי עם 22 וסימס עם 13.
    בהפועל דלזל (המשוכע) עם 21 וזלוטיקמן וטאונס 14 כ"א (אך אילו שמות ).

    6. גמר 89 מכבי 0-2 קל עם 70-90 ו 85-80 (ח ).

    7. גמר 1992 הסדרה היחידה ביניהם שהלכה לחמישה משחקים בפורמט הראשון ביניהם של הטוב מחמש.
    מכבי מנצחת בראשון 69-72 קשה.
    הפועל מחזירה עם 82-88 .
    מכבי שוב לוקחת 64-81 והפועל מחזירה 82-86
    ובמשחק המכריע מכבי של שרף מנצחת את הפועל של רלף 63-81 .
    וארגס עם 23 ומיצל המנוח מהנ.ב.א במשחקו האחרון בצהוב עם 22.
    בהפועל הפנתר הוורוד וטבעת האליפות מהסלטיקס תרדקיל עם 25 ,תומר עם 14 ושורט עוד אגדה עם 12.

    8. גמר 1994. מכבי מחזירה את האליפות עם 0-3 (72-76 69-88 (ח) ו69-79 ).

    9. חצי גמר 95 עוד סוויפ
    68-94 74-75 (ח ) ו 92-95 ).

    שיחקו בבית חצי גמר 04
    69-91 מכבי ו 75-80 הפועל.
    10 שיחקו גם את סדרת גמר 04 ומכבי טיילה עם 0-3 .
    חד צדדי ביותר שכלל
    74-109 85-102 (ח ) ו 85-103

    . בבית גמר 05 מכבי הביסה 76-116
    11 הגיעו גם לגמר ומכבי הביסה שוב
    79-96 64-109 (ח) ו 75-112 (99 הפרש במצטבר ממוצע של 33 למשחק בסדרה החד צדדית בהיסטוריה בעונת הצלחות האלטרנטיביות של אפי ).

    12. הסדרה האחרונה עד כה רבע גמר 2013 0-3 מכבי
    68-76 67-80 (ח ) 74-76 .
    סה"כ 0-12 מכבי בסדרות
    6-30 במשחקים (83 אחוז)
    ועם משחקי בית הגמר למינם המאזן 7-34 (83 )

    במסגרת הליגה התמודדו 116 פעם מכבי ניצחה 30-86 (74 אחוז)
    תוצאה ממוצעת 73-83 .

    העונה נפגשו 3 פעמים.
    מחזור 11 ס 02/01/18 הפועל מנצחת בחוץ 77-73 .
    מנקו 17 ,מקי ,בנקס וגינת עם 13 לעומת 13 לרול ,11 לקול ו 10 לג'קסון ).

    מחזור 22 (02/04/18 ) הפועל שוב מנצחת 80-85
    (האוורד 20 ,גינת 19 וגפני 10 .במכבי תומאס 17 ,רול 15 קול ודיברותלומאו עם 12 כ"א ).

    מחזור 28 (03/05/18 ) מכבי מנצחת 82-90 .
    (טיוס 17 ,ג'קסון 14 ,דובריתולאמאו 13 וכהן עם 12 למכבי.
    בהפועל רביב 17 ,בנקס 14 ,האוורד 11 ומקניל 10 ).

    נפגשו גם במסגרת הגביע ברבע הגמר (31/12/17 )
    מכבי ניצחה בחוץ 96-85 .
    במכבי בלטו טיוס 20 (12 ר') רול 19 ,ג'קסון 18 ,כהן 16 ודוברתילומאו 12.
    בהפועל בנקס 28 מקי 21 ,רביב 17 וגינת 10

    ואפרופו גביע הקבוצות התמודדו 13 פעם בגמר הגביע.
    1. גמר 56 מכבי מנצחת 49-52 (שניאור 22 למכבי לוסטיג 14 להפועל).

    2. גמר 58 מכבי 44-53 (פריש 18 / לוסטיג 16 ).

    3. גמר 62 הפועל מנצחת 48-50 ( לורבצקי 11 /כהן מינץ 22 וקליין 18 ).

    4. גמר 63 מכבי 51-55 (כהן מינץ 16 / דקל 12 ).

    5. גמר 64 מכבי 47-50 (הופמן 15/ לוברקי 18 ).

    6. גמר 65 47-55 מכבי (כהן מינץ 22/זייגר 17 ).

    7 גמר 66 מכבי 62-66 (כהן מינץ 22 /ויינגגרטן 16 ,גוט 15 ).

    8. גמר 69 הפועל 70-88 (טורנשטיין 31 ,צוקרמן 19/ נימברק 16 )

    9. גמר 70 מכבי 52-73 (נימברק 20 ,כהן מינץ 18 ,מקמהון 17/ במירסקי וטונשטיין 10 כ"א (.

    10. גמר 77 מכבי 77-78 (התוצאה הידועה שהוכרעה גם בגמר גביע אירופה)
    במכבי בורטייט 24 מיקי 20 / טורנשטיין 21 וחוזז 16 להופעל.

    11. גמר 78 90-93 בהארכה למכבי (מיקי 24 ,בורטרייט 23/ ווק 21 ,קפלן 19 שלכטר 15 ).

    12 גמר 83 94-99 מכבי (צימרמן 32 ,מיקי 25 פרי 20 /מרסר 31 )

    13. גמר 94 ואחרון (כבר 24 שנים ללא גמר גביע משותף ! )
    מכבי מנצחת 53-64 (דניאל 16/ תרדקיל 13 ).
    2-11 מכבי.
    אם אספיק אכתוב יותר מאוחר סט' של הפליאוף.
    מחר אשתדל לכתוב על ירושלים חולון שם יש הרבה פחות היסטוריה.

    1. אהרון,
      איך לא ציינת בכוכבית את הסדרות של 89', 92', ו-94'?
      (לאור מעברו "הפחדני" והלא ספורטיבי של מרסר למכבי תל אביב)

      1. כי לאסוף עבר קודם להפועל

        1. אתה כותב את זה ברצינות?
          בלי ציניות?
          באמת?
          באמת???

          אני הייתי אוהד הפועל,
          ילד שגרר את אבא שלו מנהריה לתל אביב לצפות במרסר ולארגי.
          לסכם לך את המעבר של מרסר, ב-4 מילים?
          שבר לי את הלב.

          ושלא יהיה ספק –
          בקנה מידה הישראלי,
          המעבר של מרסר השפיע הרבה יותר על הספורטיביות בארץ מאשר זה של לברון.
          (וזה לפני שנבחר לקפוץ עשור קדימה, ונבחר לדון בפיצות…)

          דבר אחד קטן אחרון.
          לאסוף? באמת???

          (למי שלא זוכר – לאסוף בכלל התחיל את הקריירה בהפועל חיפה.
          כאשר עזב את מכבי תל אביב, הוא היה שחקן של 6.3 נק' למשחק.
          מרסר?
          כאשר הוא עזב את הפועל תל אביב הוא היה הסנטר הטוב בליגה. בהגנה, ובהתקפה)

          עכשיו קצת יותר ברצינות.
          אתה לא רואה את ההבדל בין מעברו של השחקן שהפסיד בגמר הפלייאוף לאלופה,
          לבין המעבר של שחקן שהפסיד בגמר המערב לאלופת המערב?

          1. גיא יקירי
            כתבתי זאת בסוג של בדיחה כי לא ראיתי מקום להשוואה.(בין הנ.ב.א לארץ כמו בין מרסר ללאסוף)
            לגוף העניין לאבן מרסר היה המתאזרח הכי גדול בכל הזמנים למעט אולי דיוויד בלו .
            לא רק בהפועל תל אביב אלא גם בנבחרת ישראל שם עד היום לא היה מישהו שדגדג אותו.

            העניין הוא פשוט מאד.
            הנורמה בארץ ובאירופה והשיטה שם היא פשוטה מי שהכי גדול והכי עשיר קונה את כל הנכסים.
            אפשר להתווכח על כך ואפשר לשנות אך זו השיטה תמיד
            (העמדה שלי היא פשוטה ..אני תומך בכל מה שניתן לעשות בשביל לייצר את השוויוניות הזו ובתנאי אחד שלא מורידים את הרמה בשל אותה שוויוניות אלא מייצרים תחרות שמעלה את הרמה של כולם )

            בנ.ב.א בניגוד לכדורגל האירופאי או הכדורסל האירופאי והישראלי מצאו איזו שהיא נוסחה שהצליחה לא רע בכלל .
            עד שבא לברון וייצר מקרה ייחידוני כזה שלא היה לטעמי בעבר כלל (הכי קרוב היה שאק שגם אותו ביקרתי ).
            והתקדים עליו רכב לברון מייצר לנו חוסר תחרות ברמה קיצונית וזה חבל מאד בעיני.

          2. אז כשקבוצה מייצרת חוסר תחרותיות זה בסדר (ולפעמים על הגבול הדק של חציית קווים אסורים. ע"ע צ'ורצ'יץ') ?

            לברון ודוראנט לא שברו כללים, לא חצו קווים.
            הם בחרו לחתום בסיטואציה המתאימה להם.

            להחתים את השחקן המוביל של היריבה הגדולה ביותר,
            וזאת כאשר המנהל האגדי של הקבוצה (מזרחי) הוא גם ממנהלי האיגוד?
            איך בכלל יש מקום להשוואה?

            לתחושתי,
            אתה אוהד מכבי, אז אתה מתעלם מהפגיעה בתחרותיות.
            אתה רחוק מלאהוד את לברון/דוראנט,
            אז הבחירות (הלחלוטין תקינות) שלהם הפכו בעיניך לפגיעה בתחרותיות.

            אולי יש דיכוטומיה מובנית בהשקפת העולם שלך?
            חומר למחשבה.

            דרך אגב, אם כילד נפגעתי עמוקות מהמעבר של מרסר למכבי,
            אז בחלוף השנים השלמתי, ולמדתי להבין למה שחקן מקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורו.
            אולי נקודה נוספת למחשבה.

          3. גיא השקפת העולם שלי בכל הקשור למכבי היא בעיני אוביקטיבית לחלוטין אני הייתי בעדה בעיקר באירופה ובאותה מידה הייתי בעד כל קבוצה באירופה רק שהם לא התמידו .
            בגדול נאמרו ברבות השנים המון דברים נגד מכבי קשה להגיב לכך באופן כללי
            אבל נאמר כך סיפור כמו פרשת הפיצה הוא לא יותר משמועה שספק גם אם אחרים לא עושים דברים דומים (הכוונה החתמות שחקנים כאשר הם יריבים ).
            היו המון טענות נגד מכבי פעם הגבתי לכך באריכות ואולי במאמר כאן באתר .
            באופן כללי ביותר עמדתי היא שמכבי תרמה לעניין כאן ואלמלא מכבי הכדורסל היה נראה בדיוק כמו הכדוריד/ כדורעף.

            אשר לשחקנים לברון ודוראנט זכותם לעשות הכל וזכותנו האוהדים למחות על כך .
            השקפת העולם שלי בקצרה אומרת כך .
            לגבי הזכויות הכלכליות שלהם שידאגו לעצמם כמה שהם רוצים לא מזיז לי ולא מעניין אותי .
            אך לגבי "הנוחות הספורטיבית"
            הרי שאם ספורטאי מסדר לעצמו ריפוד טוב לרכישת אליפויות קלות אני כאוהד שבסופו של דבר מממן את הליגה (לא אני הקטן אלא כחלק מינורי שבמינורים מקולקטיב של צרכני ספורט חובבי כדורסל).
            לא מוכן לתת לו את הליגטימציה .
            והיופי לשיטתי שאת הליגיטימציה לתארים רק האוהדים נותנים .
            ואין לי כלל ספק שיבוא זמן ולא יספרו את תארי דוראנט כפי שסופרים למשל את תארי האקים .
            (נכון שזה מורכב וחלקלק ובכל זאת ).

            בשורה התחתונה בכדורגל העולמי הכללים היו שונים על כך התפארה הנ.בא שאכן העמידה לטעמי יותר אלופות מכמעט כל ליגת כדורסל /כדורגל אחרת והדבר הזה נעצר .
            שורה הכי תחתונה.
            בלי מכבי לטעמי לא היה כדורסל בגלל המצויניות החריגה שלה בנוף הספורט הישראלי .
            יש לזה תופעת לוואי ושמה "מכביזים"
            ובכל זאת יצא הפסדו בשכרו .
            בלי לברון ודוראנט הייתה יותר תחרות בנ.ב.א איתם אין .
            זו השורה התחתונה.

          4. גיא היקר,

            בתור מי שקורא בהופס הרבה היית כבר צריך לדעת שאהרון הוא לא אוהד מכבי ת"א.

            הוא רק הדובר שלה…

          5. אהרון,
            אז שאני אבין –
            בגלל שמכבי תרמה לקידום הכדורסל הישראלי,
            אז יש הצדקה לפגיעה בתחרותיות מצדה.

            אם כך, שאלה:
            אם אוכיח אמפירית שללברון חלק מהותי בצמיחה בפופולריות של ה-NBA בארה"ב ובעולם,
            אז הבחירה שלו לעזוב את הקאבס תהיה מוצדקת?

          6. בנוסף, אני חושב שהשורה התחתונה,
            בטוח בכל הקשור למעברו של לברון למיאמי,
            הוכחה כלא נכונה.
            הרי פעם אחר פעם נכתב באתר (גם בתגובות שלך, אהרון) על חולשת המזרח.
            העובדה שלברון עבר למיאמי נתנה לליגה 3 פיינלס מותחים בהם לנציגת המזרח הייתה משמעות.

          7. גיא אנסה להסביר בקצרה מה לגיטימי מה לא .
            בעיני לא לגיטימי שיש למכבי כרטיס ישיר ליורוליג (אבל היורוליג כליגה שיריונית היא לא לגיטימית לא מכבי יצרה את היורוליג היא דווקא הצטרפה לסופר ליג אלא רעננה וירושלים ).

            אבל מצד שני לא לגיטימי להגיד למכבי קצצו בתקתיב אדרבה שאחרים יגדילו תקציב.

            בשורה התחתונה הליגה בארץ נהייתה שוויונית שזה מצוין (בטח מבחינתי ) .
            אבל המחיר הוא החלשת הליגה ומכבי .
            פעם לא מזמן ( 2004 למשל ) היו כאן הצלחות אירופאיות כבירות .
            מכבי לקחה את המפעל הבכיר ,ירושלים את המפעל המשני והפועל תל אביב הייתה בפיינל פור המפעל השלישי (ונהריה ברבע) בזמן שישראל הייתה שביעית באירופה.
            היום כל שנה אלופה חדשה שזה שוב נהדר …אבל ….

          8. אשר ללברון איני יודע איך מודדים פופולריות .
            ובטח ובטח שאיני יודע איך מודדים זאת לטווח הארוך.
            הסדרה בין מיאמי לדאלאס כמו הסדרות עם ס.א היו מרתקות דווקא עקב היותו של לברון על תקן "הנבל"
            אבל בטווח הארוך זה רע לליגה ולא ייקח הרבה זמן להבין זאת.

          9. אהרון, קצת גלשנו בדיון מנקודת המפתח.

            אני לא מצליח להבין דבר אחד –
            איך ההחלטה של לברון לעזוב את קליבלנד
            (הוא לא עבר לשורות האלופה, או הפיינליסטית, או לשורות הקבוצה שהדיחה אותו)
            היא החלטה פחדנית (מילים שלך),

            וההחלטה של מזרחי לצרף לשורות מכבי את השחקן הטוב ביותר בשורות הקבוצה אותה מכבי ניצחה 2 – 1 בגמר הפלייאוף,
            זו לא החלטה פחדנית.

            מוסכם עליי, ועליך, שאין בעיה חוקית במעבר של מי מה-2 (מרסר ולברון),
            אבל בעוד לברון עזב קבוצה שלא הצליחה לבנות סגל לאליפות בשביל להגדיל את הסיכוי שלו לנצח,
            מזרחי החתים את השחקן הטוב ביותר של יריבתו הישירה לתואר האליפות, ובכך החליש אותה משמעותית –
            נטו מהלך שמהותו זה להקטין את התחרותיות.

            אז שוב (ואני יודע שאני מציק, אבל זו נקודה באמת מהותית) –
            איך מכל הסיפור הזה,
            תגובות ה-"פחדן" וה-"פגיעה בתחרותיות" שאתה כותב הן דווקא על לברון???

          10. גיא סליחה על העיכובים ראיתי את המשחק מקווה שתקרא.
            יש הבדל בסיסי אחד.
            באירופה ההשקפה הנורמטיבית הייתה קפיטלסטית העשיר מנצח .
            וידוע לכולם שמי שרוצה להיות הכי טוב צריך להיות הכי עשיר.
            תאהב או לא תאהב זו המציאות גם בכדורגל האירופאי וגם בכדורסל הישראלי .
            מה עשו למשל בכדורגל האירופאי בחלק מהמקומות ?
            נהיו עשירים וככה צ'לסי ,סיטי ופריז התמודדו באנגליה ובצרפת וחלקם אף באירופה.
            ככה גדלה למשל גם באר שבע בישראל.
            להגיד לך שאני מת על אוליגרכים לא !
            אבל זו הייתה דרך קיצור והייתה דרך אחרת של מחלקות נוער .פעם זה הצליח לאיאקס ופעם לברצלונה (שגם כך לא ענייה אבל הצלחה ההיסטורית שלה הייתה קודם כל תוצר של אקדמיה ).

            בשורה התחתונה זו הייתה השיטה ולכן חייתי איתה באופן סביר.
            בנוסף לא שמעתי שום רעיון איך מייצרים שוויוניות מבלי להוריד רמה .
            אלא כל הצעה של שוויוניות הייתה בהורדת רמה.
            ולכן נכנסתי לדילמה מה עדיף לי ליגה שוויונית אך חלשה או ליגה אי שוויונית וחזקה.
            במילים אחרות מה עדיף לי כאוהד .
            האם ליגה ידועה מאד אבל עם הצלחות הקבוצות החזקות באירופה ?
            או הפוך ?
            לצערי הבחירה הייתה שנים הכרחית ואני העדפתי את אופציה א' מכיוון שהכי חשוב לי זו ההצלחה האירופאית (לא רק של מכבי אגב…יש לי ילד בן 6 והוא יודע שבכדורגל אני שרוף על ברצלונה ושונא רצח את הפועל תל אביב והוא עדיין לא מסוגל לקלוט איך אם יהיה הפועל תל אביב מול ברצלונה אנו עם האדומים מישראל (אפילו שזו הקבוצה "שלא מייצגת את ישראל" )

            בנ.ב.א הדילמה הזו לא הייתה קיימת כל השנים שם היה משהו מובנה בשיטה.
            נכון בכל שיטה יש מנהלים חכמים יותר וטיפשים פחות .
            אבל בגדול (לא 100 אחוז) הסיכוי היה די שווה וכל ג'נרל מנג'ר מוכשר יכל לבנות קבוצה מנצחת.
            זה התפקיד של המנהלים .
            אבל התפקיד של השחקנים הוא בעיני לא לנהל אלא לשחק ומ שהכי מוכשר שינצח.
            אבל כאן לא ניצח הכי מוכשר או מי שעובד הכי קשה אלא זה שיש לו חברים טובים שמשחקים איתו ביחד.
            אני לעולם יעריך את ראסל יותר מדוראנט (לא כשחקן ממש לא)
            ובעיני מי שהחל את הקיצורי דרך הללו זה לברון.
            במילים אחרות .
            מנהל טוב ומנצח הוא זה שמצליח להשיג את כל הנכסים אצלו .
            אבל כששחקן עושה זאת זה פסול בעיני וחציית גבול לא ראוי.

          11. ודבר אחרון גיא אולי הכי חשוב ששכחתי .
            שנים קיטרו ובכו וניסו להחליש את מכבי כי כל המאמנים היו כושלים וחלשים שלא העיזו להכניס את היד לכיס.
            עד שבא אחד אורי אלון .
            אורי אלון היה לוקח אליפויות גם בסדרות כי הוא היחידי שמתמודד מול מכבי בכסף גדול.
            לכן עם חוק רוסי או בלי עם סדרות או בלי אלון יוכל להתמודד לאורך זמן עם מכבי ובלבד שיתמיד.
            זו הדרך היום וזו הדרך גם לפני 30 שנה.
            אמממה העסקונה חיפשה דרך לקחת אליפות ב 2 שקל ומצאה פתרון של פיינל פור וכך ראשון או חיפה או גלבוע לקחו אליפות.
            הראשונה סיימה לפני האחרונה העונה השנייה ירדה והשלישית הספיקה לרדת ולעלות מאז זכייתה באליפות.

          12. אהרון,
            לא כתבתי על "להחליש" או על זכותה של מכבי להחתים שחקנים.

            בכדורסל האירופאי הכסף שולט?
            סבבה.

            לא כתבתי "למה מכבי החתימו את קווין מגי?",
            או "למה למכבי היה תקציב גבוה יותר?"

            השאלה שלי הייתה –
            איך להחתים את השחקן הטוב ביותר של היריבה שלך בגמר הפלייאוף,
            כאשר אתה (מזרחי, לצורך העניין) באותה תקופה גם חלק מאיגוד הכדורסל (אם אני זוכר נכון – הוא סגן היו"ר, או ממלא המקום),
            ולכן גם אמון על התחרותיות בליגה,
            זה לגיטימי?

            זה כבר לא רצון (לגיטימי) של מכבי להתחזק. זה צעד שנועד להחליש את היריבה הישירה,
            כזה שיש לו משמעויות מידיות, ברורות, ובלתי משתמעות לשתי פנים –
            על התחרותיות בליגה. על הספורטיביות.

            איך לבחור במודע להחליש את היריבה הישירה לאליפות,
            זה לא פחדני?
            איך הבחירה של שחקן לעבור לקבוצה בשורותיה יש לו סיכוי למצות את יכולותיו, ולהשיג אליפויות,
            זה דווקא כן פחדני?

            אני מצטער,
            זו דיכוטומיה שכל ההסברים על "השוק האירופאי" לא פותרים.
            אני שוב אדגיש –
            לא כתבתי שצריך היה להחליש את מכבי.
            לא התלוננתי על היתרון התקציבי של מכבי.

            אבל, ראבק, איך אפשר להתלונן מצד אחד על כך שמנסים להחליש את מכבי,
            ובאותה נשימה להצדיק את העובדה שמכבי במודע החלישה את יריבתה הישירה לאליפות???

          13. גיא אבל שכחת דבר אחד מרסר תרם למכבי המון באירופה ומכבי חשבה גם על המפעל הזה.
            אני זוכר את מרסר 89 כחלק מהקבוצה הכי מפחידה שהייתה למכבי שהפסידה בגמר ובעיקר את מרסר 91 (עונת מלחמת המפרץ ).
            שם ב 91 הוא העלה את מכבי כמעט לבדו לפיינל פור ואם אז היו בחירות הוא היה שחקן חמישיית העונה ואולי אף שחקן העונה באירופה.
            לכן הייתה לגיטימציה לכך.
            איפה שלא הייתה לגיטימציה בעיני זה בהחתמת שחקן מסוגו של תומר שטיינהאור שם בהחלט דובר על החלשת היריבה וזאת מבלי שהשחקן יכול לעזור לך באופן ממשי באירופה.
            את זה אף פעם לא אהבתי ותמיד התנגדתי .

          14. ברור שמרסר חיזק את מכבי –
            הוא היה הסנטר הכי טוב בארץ.
            גם לברון חיזק את מיאמי.
            למה זה משנה למהות?

            להחתים את השחקן הטוב ביותר של יריבתך בגמר.
            זה מה שמכבי עשו.
            זה נועד לחזק את מכבי. זה נועד באותה המידה להחליש את הפועל.
            זו השורה התחתונה.
            כאשר לברון עזב, הוא לא ניסה לפגוע בתחרותיות בליגה. הוא לא ניסה להחליש יריבות.
            הפוך ממה שמזרחי ומכבי עשו.

            אתה פעם אחר פעם כותב על לברון ומעברו –
            "פגיעה בספורטיביות", ו-"פחדן".
            אם כך, לוגית,
            אתה אומר "פגיעה בספורטיביות" על מכבי,
            אתה כותב "פחדן" על מזרחי –
            רק בהרבה יתר נחרצות
            (לאור מבחן המעשה –
            מזרחי הצליח לחסל את התחרות.
            לברון רק הגדיל את התחרות בליגה).

          15. גיא אבל ההבדל הוא של שמיים וארץ.
            אם שחקן כדורגל רוצה לעזוב את אברטון לשחק בברצלונה בוודאי הבין אותו או רוצה לשחק ברמות הגבוהות ביותר.
            מרסר גם רצה לשחק באירופה זו הייתה הסיבה למעברו ולשחק ברמות הגבוהות ביותר והוא הבין לטעמי שגם אליפות עם הפועל לא תוביל אותו לשם בטח לא על בסיס קבוע .
            זה בדיוק כמו היום שכל מי שמשחק באירופה רוצה להתקדם ליורוליג.
            אצל לברון זו לא הנקודה ..הנקודה הייתה פשוטה והיא לקחת אליפות בקלות ובלא תחרות .
            והוא הצליח וניצח ניצחון פירוס .

          16. אהרון. אתה ממשיך להתעלם מהפואנטה שלי –
            לא התלוננתי על זכותו של מרסר לעבור.

            התלוננתי על בחירתו של מזרחי להחתים את השחקן המוביל של יריבתו הגדולה ביותר לתואר האליפות בארץ.

            איך להחליש את היריבה זה בסדר בעיניך????

            איך אפשר בכלל להשוות את המעבר של לברון (ולכתוב "ללא תחרות" מתעלם לחלוטין מה שבאמת התרחש) לקבוצה חדשה,
            לכך שהמנהל של מכבי, שגם תפקד בתפקיד מהותי באיגוד הכדורסל הישראלי,
            בחר במודע להתנקש בתחרות ובספורטיביות?

          17. גיא עניתי כבר על הכל בשרשורים קודמים אני רק מסכם בקצרה.
            מרסר זכותו לעבור בגלל אירופה לא זכותו לעבור בגלל החלשת היריבה ( להשקפתי ).
            יותר קשה לי עם המעבר של תומר ממרסר כי את מרסר ניתן להבין ולומר הוא בא בשביל אירופה.
            אך תומר שלא תרם שם הגיע נטו בשביל החלשה.
            איני אוהב את ההחלשות אך אוהב את מכבי .
            מדוע ?
            כי למרות שיש מחלת המכביזים עדיין היא הביאה הישגים לענף .
            הדרך היחידה להתגבר על מחלת המכביזים זה להיות יותר תחרותי כמו אורי אלון .
            היה מעניין ונחמד בשמחות !

    2. הגמר של 92 הייתה האכזבה ושברון הלב הראשון שלי בתור אוהד ספורט.
      הייתי בן 8 ,שנה ראשונה שממש עקבתי אחרי קבוצה-הפועל ת"א בגלל אחי הבכור ונתקעתי עד היום.
      להפועל הייתה אז אולי את הקבוצה הכי גדולה שאני זוכר מחוץ למכבי ת"א,
      את המשרוקית של וירובניק נודמת אחרי הפצצה שמרסר נתן לשטיינהאור לא אשכח מאז…

  15. אחלה פריוויו. השנה זה מעניין מאד וקשה מאד, לדעתי 2 המשחקים יהיו צמודים.

    כשהענן יתפזר מכבי וחולון יהיו בגמר ומכבי אלופה.

    מכבי מנצחת ב-11 היום וחולון ב-3.

  16. תודה רבה!

  17. מישהו יכול לחלוק עימי את מקור האיבה בין חולון לי-ם?

    1. אפשר למצוא כמה נקודות למתי שזה התחיל. הראשונה שאני זוכר היא כשנחום מנבר, מיליונר שאימץ את חולון, נטש אותה לטובת ירושלים (אחר כך נכנס לכלא על מכירת נשק לאירן). אחר כך היה את פרשת החזיז במלחה, כשאוהד של חולון (אחר כך התברר שהוא בכלל היה אוהד של בית"ר) זרק חזיז שפגע במאבטח, מה שגרם לזה שנכרתו לו כמה אצבעות. חולון ספגה עונש של הפסד טכני ועוד כמה משחקים. בירושלים דרשו כל הזמן שהעונש יהיה יותר חמור (לדעתי הגיעו עד הרחקה מהליגה). היו עוד כמה נקודות חיכוך, אבל אלה השתיים הגדולות שאני זוכר.

      1. תודה

  18. אחלה פריווי. כל תוצאה חוץ מהפסד של חולון לא תשמח אותי. כמה שאני לא סובל את גיא פניני, חזרתו של גלן רייס היא ביזיון לכדורסל הישראלי ולהפועל חולון בפרט. זה ממשיך את התנהלות הליגה השנה.
    מה שמפתיע אותי שיש פה אנשים באתר שסולחים לו בשם אהדת חולון, ואם היו פוגשים אדם כזה ברחוב היו מסגירים אותו למשטרה.
    Double standarts

  19. בתור אוהד הפועל ת"א (לא החיקוי הזול מי-ם שהופך למכבי ב'…
    סתם הייתי חייב לעקוץ) קניתי את התחזית להערב.

    1. אסף גמר 92 היה אחד הטובים שהיו כאן. פרוויס שורט הנפלא שהגיע באמצע העונה אחרי שכבר פרש ממשחק, ושינה במו ידיו את כל העונה של האדומים, מול מיצ'ל שחקן עם קלאס בפני עצמו. אבל אני מניח שהשברון הגדול באמת הגיע עונה אחרי מול גליל עליון.
      אגב אולי עוד נזכיר זאת במידה ושתי האדומות יגיעו לגמר, אבל בעיני היריבות הכי קשה של שנות ה90, הייתה בין הפועל ת"א להפועל ירושלים. היו שם כמה סדרות מהקשוחות והטובות שהיו כאן.

  20. תודה רבה, איזה כיף שיש פינה קטנה גם לכדורסל ישראלי.
    כרגע בית הדין לא מאשר לקייב לשחק מול ירושלים, מה שהופך את ההחלטה להחזיר אותו לעוד יותר מגוחכת – גם מוותרים על כל עמוד שדרה ניהולי – ערכי, ואילו רווח מקצועי אין בזה. חולון יצאו מביכים בעניין הזה וחבל כי זה מועדון נהדר.
    אין לי שום יכולת לנבא מה יקרה במשחקים. כל הקבוצות הראו השנה חוסר יציבות, וקשה לדעת איך יופיעו במשחק נתון.

    1. קייב = רייס

    2. מסכים עם כל מילה!
      חבל לי מאד על ההחלטה הזו של חולון מועדון שמתנהל מצוין ושפוי בשנים האחרונות.

  21. מסכים עם כל מילה!
    חבל לי מאד על ההחלטה הזו של חולון מועדון שמתנהל מצוין ושפוי בשנים האחרונות.

  22. תודה יאיר נהדר.
    פיינל פור מעניין לאללה יצא.
    הלב עם חולון

  23. יש שידור?

  24. איזה נגרים מכבי האלו לא קולעים עונשין ומ וסרים כדורים להפופעל

  25. משחק חלש

  26. גמור.
    יותר מדי שטויות של הפועל וג'רמי פארגו אחד.

  27. אם אחרי רבע כזה זה רק 7 אז יש משחק

  28. יאללה מחר שחולוניה יתנו לאדומים בראש ויהיה גמר צהוב

  29. הדבר היחיד שיותר גרוע מאיך שהפועל ת"א משחקים בחצי השני זה הטעם המוזיקאלי של שמעון

    1. חצי שני נוראי. פרנקו נרדם בשמירה.

    2. חכה לא ראית את הטעם הקלנועי שלו 😂

      1. ענק אהרון!

  30. לרגע שכחתי שזה לא ה-nba וב-10 הפרש המשחק סגור.

  31. הפועל פשוט מאבדת את המשחק בדקות האחרונות.
    תיוס השחקן המצטיין . . .

  32. טיוס פתח בית דפוס לפוסטרים על הפועל תא

  33. בתרגום ל-NBA זה 89-118

    אלכס טיוס הרס את הליגה LOL

  34. חייבים לחזור לסדרות.

    אולי ישחזרו את עונת 93 האגדית. 4 קבוצות נלחמו עד המשחק האחרון על הכרטיס הרביעי לפלייאוף, ואז שתי סדרות מדהימות שהלכו ל-5 משחקים, ירושלים – הפועל ת"א וגליל – מכבי המפורסמת, לפני הגמר שהלך ל-4.

    1. שני מחזורים לסיום הפועל ירושלים היתה חייבת נצחון במשחק קריטי על נהריה… הלך לדאבל אוברטיים עם 24-24 בהארכה הראשונה… היו זמנים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט