פרויקט אגדות כדורסל II: יאו מינג – 'החומה הסינית' / ניב שכטר

'היה היה בארץ רחוקה…' כך מתחילה כל אגדה, הלא כן?

את האגדה הראשונה בפרוייקט 50 האגדות החדשות של הופס אי אפשר להזכיר מבלי להרגיש תחושת חמצמצות בפה.

האם קריירה שנגמרה בהיכל התהילה של הכדורסל יכולה להרגיש כקריירה מוחמצת?

אפילוג

לכל סיפור טוב, יש סיפור אוריג'ין, והסיפור של יאו מינג יותר מזכיר את חוברות הקומיקס של X-מן מאשר דרמה אמריקאית קורעת לב.

היה היה אדם גבוה בארץ רחוקה, יאו ז'יואן, שמו. אביו היה האדם הגבוה בשנחאי. ארצו, שהיתה שרויה בעוני תחת המשטר הקומוניסטי חיפשה להעצים את הגאווה הלאומית, דרך הספורט. מדענים שהתעסקו באאוגנטיקה הסתובבו ברחבי הארץ, וחיפשו אחרי כישרונות גנטיים באמצעות כלים טכנולוגיים מעוררי מחלוקת.

יאו ז'יואן זוהה על ידי סוכני הממשל כפוטנציאל והוכנס לתכנית מיוחדת, בה נדחף להתחתן עם פנג פנגדי, 1.82, קפטנית נבחרת הנשים הסינית בכדורסל.

כשמינג נולד (בסין נהוג לכתוב את שם המשפחה לפני השם הפרטי) במשקל כפול מהתינוק הממוצע -כך כותב העיתונאי ברוק לרמר בספרו 'Operation Yao Ming" – נציגי הממשל בשנחאי ידעו שיש להם משהו מיוחד.

כשהיה בן 8, הגיע לגובה הממוצע של זכר סיני (1.71 מ') והוכנס בעל כורחו לתכנית הכדורסל הממשלתית. מינג שנא כדורסל אך אולץ להשתתף במשטר אימונים קפדני על מנת לשפר את יכולותיו המוטוריות וכושר הסיבולת שלו, יחד עם ליווי מעבדתי צמוד שהכניס תרכובות מעוררות גדילה לגופו, כך על פי לרנר.

כשיאו הכריז על מועמדות לדראפט ה- NBA, בגיל 22, הוא כבר היה הספורטאי המוכר ביותר בסין.

ממדי גופו היו אסטרונומיים, עם גובה בלתי נתפס של 2.29 מ' על 150 ק"ג, קואורדינציה מפותחת, זריזות מפתיעה וקליעה רכה. 'החומה הסינית' העמיד בפלייאוף האחרון שלו בליגה הסינית ממוצעים של 39 נק' ו-20 ריב' למשחק עם 76% מהשדה ולקח את קבוצתו, שנחאי שארקס לאליפות הליגה.

למרות חששות שהליגה הסינית לא תאפשר ליאו לשחק בארה"ב, נציגיו הגיעו להסכמה שיורשה להיכנס לליגה רק אם יבחר במקום הראשון בדראפט, וישחק במדיה הלאומיים של סין. יוסטון רוקטס, הזוכה במקום הראשון בדראפט של אותה שנה, שהייתה במצב עגום מאז פרישתו של האקים, לא היססה ובחרה את יאו בבחירה הראשונה בדראפט 2002. השחקן הבינלאומי הראשון שנבחר בבחירה ה-1 בדראפט מבלי לשחק בקולג' בארה"ב.

השנים הראשונות

פסטיבל יאו החל מיד עם ההגעה של הענק לשדה התעופה ביוסטון. כולם רצו לקחת חלק בתופעה. הליגה הסינית שידרה משחקים בשידור ישיר ונראה שברגע אחד נוספו מיליארד אוהדי NBA.

למרות מימדי גופו המרשימים, העובדה שלא ידע כלל אנגלית וחוסר ההיכרות עם הכדורסל האמריקאי הביא פרשנים רבים לנבא לו כישלון בליגה. צ'ארלס בארקלי הבטיח לנשק לקני סמית' את התחת אם מינג יקלע מעל 19 נק' בעונת הרוקי שלו. יאו אמנם בקושי שיחק במשחקים הראשונים בקריירה וקלע 4 נק' בממוצע בשבעת המשחקים הראשונים שלו בליגה. אך לא עבר חודש וצ'ארלס בארקלי נישק תחת של חמור (חמור- Ass באנגלית) לאחר שיאו קלע 20 נק' מול אינדיאנה.

יאו ספג לא מעט תגובות פוגעניות לגבי מוצאו, אך תמיד ענה בחיוך והבנה. במשחק מול מיאמי ההיט חילקו 8,000 עוגיות מזל סיניות לקהל, במה שיכול להתפרש כפגיעה בתרבות הסינית, אך יאו חייך ואמר שהוא מעולם לא ראה עוגיית מזל וחשב שזו עוגייה אמריקאית. לפני משחקו הראשון מול שאק, כשזה היה בשיאו, אמר הדיזל- תגידו ליאו 'צ'ינג צ'ונג יאנג וואה שו'. יאו פתח את המשחק עם 6 נק' רצופות על שאק וחסם אותו 3 פעמים בדקות הפתיחה.

הNBA החלו לחלק את הטפסים לבחירות לאולסטאר גם בשפה הסינית, ולכן יאו, למרות עונת רוקי בינונית (13 נק' ו-8 ריב' למשחק) הפך לרוקי הראשון לפתוח במשחק האולסטאר כשהוא עוקף את שאק, הFMVP המכהן, במעל רבע מיליון קולות.

2003-4 בעונתו השניה בליגה, רודי טומג'נוביץ' התפטר כתוצאה מבעיות בריאותיות וג'ף ואן גנדי שהגיע במקומו החליט להפוך את הקבוצה לקבוצה הגנתית ובה יאו יהיה המוקד. כבר בעונתו השניה יאו הפך לשחקן המרכזי לצידו של סטיב פרנסיס, ושיאו היה במשחק 41 נק', 16 ריב' ו-7 אסיסטים מול אטלנטה.

 

יוסטון הגיעו לפלייאוף בעונתו השנייה של יאו, אך הפסידו ללייקרס בסיבוב הראשון ב-5 משחקים.

2004-5 לקראת העונה השלישית של יאו יוסטון הבינו שיש להם סיכוי להפוך לקבוצה מיוחדת ועשו מהלך להפוך את הקבוצה לקונטנדרית מיידית. בטרייד שכלל 7 שחקנים הגיע טרייסי מקריידי מאורלנדו ויוסטון הפכו מיידית לקבוצה שיש לחשוש ממנה. מינג, מקריידי, שיין באטייה באטייה ודיקמבה מוטומבו, יחד עם צוות מאמנים של ואן גנדי, פטריק יואינג ות'יבודו היו המוקד של אותה קבוצה קשוחה.

בעונתו השלישית יוסטון כבר ניצחו 51 משחקים, אך שוב הפסידו בסיבוב הראשון, במה שהפך למוטיב חוזר בקריירה של יאו (ושל T מאק).

יאו ו-ואן גנדי בתמונה שאומרת הכל

שנות הפציעה (2005-2011)

יאו הפסיד 2 משחקים בלבד בשלושת העונות הראשונות שלו כשחקן, אך למרבה הצער, דווקא כשהחל להיכנס לשיא הקריירה, בגיל 25, החלה להתפתח בעיה כרונית בכף רגלו. הוא עבר ניתוח בתחילת עונת 2005-6 והפסיד 21 משחקים. לאחר שחזר נראה מצוין עם 22 נק' ו-10 ריב' למשחק אך למרבה הצער, עם חזרתו מהפציעה טרייסי מקריידי נפצע והפסיד 47 משחקים. הצמד שיחק 30 משחקים ביחד והקבוצה סיימה עונה מאכזבת עם 34 נצחונות כשלקראת סיום העונה שוב שבר בבוהן ניטרל את יאו לחצי שנה.

בפתיחת עונתו החמישית בליגה, 2006-7 , יאו החל נפלא כשהוא קולע 27 נק' 10 ריב' ו2.5 בלוקים למשחק, כשדיבורים על מועמדות לתואר הMVP החלו לצוף, אך באופן לא מפתיע שוב נפצע, הפעם בברכו, והפסיד 32 משחקים מאותה עונה.

הרוקטס עלו לסיבוב הראשון של הפלייאוף מול יוטה אך למרות סדרה מצוינת של יאו, שבה קלע 25 נק' ו-10 ריב' למשחק, הרוקטס שוב הודחו בצורה מאכזבת.

את עונת 2007-8 אנחנו זוכרים בזכות רצף 22 הנצחונות של הרוקטס, כשיאו נפצע אחרי הניצחון ה-12 והחמיץ את הפלייאוף. לא סיפור גדול- יוסטון וטרייסי מקריידי שוב הפסידו בסיבוב הראשון. ואן גנדי פוטר עוד לפני הפלייאוף ובמקומו הגיע ריק אדלמן.

באותו קיץ יאו עבר ניתוח שבו הוחדרו ברגים לברכו ובפעם הראשונה מזה 3 שנים לא הפסיד מעל 20 משחקים בעונה. הוא שיחק 77 משחקים, כשהפעם תור מקריידי להיפצע ולסיים את העונה בפברואר. יאו נתן את אחת העונות הטובות בקריירה תחת אדלמן ויוסטון ניצחו 53 משחקים ועלו לפלייאוף מהמקום החמישי מול פורטלנד. הרוקטס סוף סוף עברו סיבוב בפלייאוף בפעם הראשונה בקריירה של יאו, אך הפסידו בסדרה מותחת ללייקרס ב-7 משחקים, כשיאו נפצע ומסיים את העונה במשחק השלישי בסדרה.

זו למעשה היתה סוף הקריירה של יאו שהפסיד את כל עונת 2009-10, ולמרות נסיון חזרה בשנה שלאחר מכן, שוב סיים את העונה לאחר 5 משחקים בלבד, כשבסיומה של העונה, ביולי 2011, הכריז על פרישה מכדורסל.

סיכום

יאו נבחר 8 פעמים לאולסטאר, מעמיד ממוצע קריירה של 19 נק', 9 ריב' ו-2 חס' למשחק.

בשנת 2016 נבחר להיכל התהילה, ולמרות שנסכים שמדובר בקריירה מפוספסת מבחינת כדורסל, התרומה שתרם בפיתוח הכדורסל מעבר לים והקשר של הליגה לקהל האוהדים הסיני, לא מוטל בספק.

כיום יאו מינג הוא הבעלים של קבוצת נעוריו- שנחאי שארקס והאיש החזק בכדורסל הסיני, כראש הCBA. הונו מוערך ב-120 מיליון דולר, אך השפעתו מוערכת במיליארדים.

האגדה ושמה יאו מינג, עדיין ממשיכה.

 

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. מעולה ניב.

    הסרטון של צ׳אק קורע. הסיפור של יאו פשוט מרתק.

  2. התחלה מצויינת! עכשיו יהיה קשה להתמודד עם הסטנדרד שקבעת.

    יאו מינג הוא אגדה. גם כשחקן, גם כאדם, וגם כשואו-מן מצחיק. הוא עשר לכל הדעות.

    בחרת אגדה מצויינת!

  3. אדיר, אפלטון!
    באמת קבעת רף גבוה על ההתחלה.

  4. נפלא הוא סיפור ענק ואניגמה גדולה לא פחות

  5. תודה רבה ניב
    מעניין מאוד מה הייתה התקרה שלו אם לא היה סיני
    יאמר לרעתו שהוא שיחק עם צוות מסייע לא משובח במיוחד ביוסטון
    אולי הוא עוד יכול לחזור מפרישה לגודלן סטייט ,לעולם אל תגיד לעולם

  6. תודה רבה ניב, אחלה פוסט לפתיחת הסדרה, על שחקן מיוחד במינו. לא ידעתי, וקצת הצתמררתי לשמוע, על ההנדסה הגנטית שהביאה אותו לעולם… מה יהיה בעתיד? שיבוטי ג'ורדן? מיקס גנטי של שאק וקובי? בררר… מפחיד.

    1. ילד של לברון וסרינה

  7. מרתק, מעניין וכתוב בצורה קלילה וקולחת.
    תודה !

  8. מעולה ניב! אחלה פתיח לפרויקט ענק.
    ממש חבל שיאו הוגבל עם כל הפציעות הקשות שלו אבל זה לא מפתיע בהתחשב בגובהו. מעל גובה מסוים זה פשוט לא עובד לאורך זמן.

    1. הקטע שבשלוש השנים הראשונות לא החמיץ משחקים בכלל.
      מעניין אם הפציעות התחילו בגלל שהיה רחוק מהמעבדה בסין 😉

  9. איזה סיפתח מעולה!

  10. ספתח נפלא ניב. הפציעות בהחלט עצרו את הענק הסיני, תמיד היה נראה אדם צנוע וחביב שבעיקר שמח בחלקו ובהזדמנות שנפלה לידיו.

  11. ניב תודה. היו עונות שמיליארד סינים הכניסו אותו לחמישיית האולסטאר גם כשלא שיחק דקה בגלל פציעות.

  12. תודה רבה! הוספת לי המון שלא ידעתי

  13. בלי פציעות רציניות הוא שווה בסביבות 25 נק' למשחק, לפחות אחד עשר כ"ח, בסביבות ארבעה אס' ו-3 חס'.

  14. נפלא ניב. אחד הסיפורים המרתקים של הליגה.

  15. האמת לא היה לי מושג על כל הנעורים שלו וכל התהליך שהוא עבר ועל האולטימטום שנתנו לו בסין לגבי הדראפט. רק הכרתי אותו כשחקן נהדר ולאחר מכן כשחקן פציע מאוד.
    אני חושב שהוא פספוס ענק אבל די הגיוני שעם מימדים כאלה הבנאדם יהיה פציע יותר מאשר אדם רגיל.
    שמחתי לקרוא,תודה רבה.

    1. רק להוסיף
      בוידאו – שאק נראה לידו כמו ילד, הזוי.

  16. שחקן מצויין ואיש עם לב טוב.
    אהבתי לראות אותו ואת שאקיל דווקא מחוץ למגרש. שני נפילים טובי לב. אחד מזכיר לי את פרדיננד פדהצור והשני היה צריך לדעתי לשחק את הג'וקר בבאטמן
    🙂

  17. מעולה, ניב תודה רבה.
    לא ידעתי על כל נושא ההשבחה המלאכותית שעשו בו (אם באמת דחפו את הוריו להתחתן, זו לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה) ועל המעורבות של השלטון בגדילה שלו. מרתק ומזעזע כאחד.
    ללא ספק, הקריירה שלו היא פספוס ענק. לא כי הוא לא הציג יכולת מספיק טובה כשהיה בריא, אלא בגלל אפקט ה'מה אם'. מפלץ בגובה כזה עם כישורים כאלו ובריאות, זה לא משהו שמגיע כל עשור

  18. תודה ניב.

    בשנים 2008 ו-2009 הוא היה בכושר מפחיד וכמעט בלתי ניתן לעצירה.
    בפלייאוף 2009, לולא הפציעה שלו בסדרה מול הלייקרס, אני באמת מאמין שיוסטון היו יכולים ללכת עד הסוף. אם הם משכו את הלייקרס ל-7 משחקים, בוודאות היו גוברים על דנבר ואורלנדו (בהנחה שיאו לא היה קורס אחרי הסדרה מול הלייקרס).
    אחריי אותי פלייאוף הוא כבר באמת לא חזר לעצמו, וחבל.

  19. נהדר אפלטון

  20. מאוד נהנהתי לקרוא

  21. לדעתי יאו מינג אוברייטד מטורף מבחינת כדורסל נטו(אני מדבר כמובן על שנות השיא) במיוחד עם נתונים כמו שלו, היה מאוד בינוני על המגרש עצמו.

  22. הקבוצה של יאו וטימאק היא ללא ספק אחת ההחמצות הגדולות. לא יודע אם היו לוקחים אליפות במערב החזק של אותן שנים אבל בהחלט קבוצה שהיייתה יכול להגיע הרבה יותר רחוק.

  23. אחלה פוסט. ממש אקסמן חידשת לי

  24. שחקן שלא מיצה את עצמו מבחינה מקצועית (בעיקר בגללפציעות).
    אבל היה תופעת טבע

  25. אחלה פוסט. קורע סרטון החמור קני

  26. נפלא, אוהב מאד את כתיבתו של ניב שכטר, אחרי שנים של קריאה גם את הכתב ניב עצמו

  27. סיכום מצויין לקריירה מבוזבזת.

  28. וונדרפול! תודה!

  29. מעולה! באמת קריירה מבוזבזת..טאץ׳ אדיר בגובה שלו, חבל שהגוף בגד בו.

  30. תודה רבה.
    פתיחה נהדרת לפרוייקט הקיץ

  31. נהדר אפלטון. מינג היה שחקן אדיר ןענק תרתי משמע, אילן ליד שאקיל.
    חבל שנפצע כל כך הרבה – חבל עליו וחבל על יוסטון

    1. וכמובן שתמיד עולה השאלה איך הוא היה משחק היום עם כל השלשות והסמול בול. השערה שלי שהוא לא היה צולח את השינוי כל כך יפה. יחד עם יואינג, ובניגוד לאולג׳וואן ודייוויד רובינסון שמתאימים למשחק של היום מאוד.

      1. למה לא בעצם?
        תמיד הייתה לו יד רכה לקליעה (גם אם לא ניסה לקלוע הרבה. אני מאשים את המשחק של אז ואת הפטיש של משפחת ואן גנדי לסנטר שלא זז מהסל), כדרור לא רע לגבוה (זוכר פעם שהוא העביר מאחורי הגב כדי לעקוף שחקן בדרך למתפרצת), גם כשהוא שיחק פוסט אפ – אם אני לא טועה הוא בדרך כלל לא היה לוקח את הזמן המתוק שלו שם והיה עושה מהלכים די מהירים, הוא היה חכם, והכי חשוב – המערכת הסינית הייתה מלמדת אותו כל מה שצריך כדי להצליח. הוא היה הבייבי, הפרוטוטייפ.
        משהו אחד כנגדו זה אולי שהוא היה מאוד מתקשה עם הסוויצ'ים היום.
        אבל אני לא חושב שהוא סוג שחקן שהיה נעלם או צריך הרבה התאמות לכדורסל היום.

        1. יאו היה שחקן חכם ומוכשר והיה עושה התאמות. אבל הגודל שלו והאיטיות היו מאוד מקשים עליו. לדעתי הוא היה מותאם לקרב חפירות ותו לא, הוא פשוט לא היה יכול לרוץ מספיק מהר.
          אז איך הוא היה שומר על סנטר קל שזורק מרחוק כמו אנתוני דיוויס?
          או איך היה מתמודד מול חילופים על פורוורדים שהיו מוציאים אותו החוצה מהרחבה? זה היה מאוד קשה לו. בכל הרכב סמול בול (שהולך ונהיה נפוץ יותר ויותר) הוא היה נהיה כמעט מיותר בהגנה. השאלה היא אם הוא היה מעניש מספיק בהתקפה. לא יודע, אולי.

  32. תענוג! תודה רבה אפלטון/ניב..מאוד מעניין.
    בהחלט רף גבוה

    אני הולך לחפש את החסימות על שאק 🙂

  33. מעולה! שחקן מוכשר ופספוס גדול.
    אם הרשימה היא על פי יכולת והצלחה בלבד קצת קשה לי להבין מדוע נמצא ב50 הגדולים.
    אם הרשימה היא על פי השפעה על הליגה אז אין ספק שיאו צריך להיכנס .

    1. לדעתי האישית כל שחקן מאז שנות ה2000 שנבחר להיכל התהילה חייב להיכנס, מה גם שהוא שחקן שבאמת השאיר אימפקט רציני בליגה.
      באמת שחקן שהפציעות הכריעו אותו אבל לדעתי היה לא פחות דומיננטי בשיאו מגרנט היל בשיאו, וזה בהחלט שם אותו ברף גבוה

  34. תמיד תהיתי אם רגע הפרישה שלו היה עבורו אכזבה או אנחת רווחה של חופש.

  35. תודה רבה ניב.מעולה

  36. בזמנו חשבתי שהוא הרבה הייפ וקצת שחקן אבל הוא די הוכיח את עצמו ותרם המון לגלובליות של הליגה ( וגם נתן לשאק שיעור בהליכות ונימוסים)

  37. תודה רבה ניב! מאמר יפה מאוד.
    כששאק נכנס להיכל התהילה, הוא סיפר סיפור על כ"א מאלו שנכנסו יחד איתו – יאו ואייברסון.
    על יאו הוא סיפר שהוא היה בטוח שהוא לא יודע מילה באנגלית, עד שפעם אחת יאו קלע עליו איזה סל נחמד. אז שאק זרק לו : "מהלך יפה", ויאו ענה: "תודה אחי!"
    שאק היה בשוק..
    https://www.youtube.com/watch?v=C-IiiFvfdVo
    דקה 28:20

  38. תודה רבה ניב.
    כל האפילוג היה חדש בשבילי.
    פוסט ברמה גבוהה

  39. קראתי רק את ההתחלה ואני כבר בשוק.
    מינג זה השם הפרטי ויאו משפחה??
    בטוח שהאמריקאים לא יודעים את זה..

    1. אכן כן,כמו ששם המשפחה של הנשיא הוא ש'י ושמו הפרטי ג'ינפינג

  40. תודה ניב.
    אחלה מאמר.
    לדעתי הוא השיג בדיוק את מה שיכול היה – וזה הרבה. הוא ניסה כמה שיותר אחרי הפציעות אבל ידע גם מתי להגיד "די" ולפרוש.
    אגדה אמיתית

  41. תודה ניב, אחת מאגדות הופס

  42. תודה לך- מעניין מאד

  43. תודה ניב. כתוב נהדר. לא ידעתי את הפרטים על הניסוי הגנטי. מזכיר את הנסיונות הסובייטיים לייצר ספורטאי על.

    בני אדם שמגיעים לגובה כזה כנראה לא בנויים לסוג כזה של שחיקה פיזית ממושכת. לא זוכר מישהו מעל גובה 2.25 שהחזיק הרבה שנים בכדורסל. אפילו מישהו כמו סאבוניס, זה ממש נס שהוא הצליח למשוך ככה עד גיל 40 (אולי בגלל מספר מועט יחסית של שנים ב-נבא).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט