ענייני כדורסל לשבת / מנחם לס

הדנבר נאגטס הגדולה ביותר?

עד היום הדנבר נאגטס של 1993-1994 נחשבת לקבוצה הטובה ביותר מה-"MILE HIGH CITY". זאת היתה הקבוצה שהיתה בין המובילות בליגה בהגנה ובהתקפה. שמינית במספר הנקודות שקלעה, וששית במספר הנקודות הקטן שיריבתה קלעה נגדה. דיקמבה מוטומבו היה ציר הקבוצה של אז. היא הגיעה לחצי הגמר של המערב ולא היה חסר הרבה שתגיע לגמר. אחריה הקבוצה של 2008-9 בראשות אלן אייברסון, כרמלו אנטוני, ג'יי אר סמית', צ'אונסי ביליאפס, ננה, וקניון מרטין, הפסידה רק ללייקרס בסידרת הגמר אחרי קרב מר.

אני טוען שהקבוצה של העונה היא אפילו טובה ועמוקה יותר. זאת הקבוצה היחידה בליגה שיכולה להעמיד חמישייה של 0'7 (2.13 מ') ויותר: קוסטה קופוס מאוהיו סטייט, ג'בל מגי שהעונה יפתיע את כולם כשהוא הופך לאחד הסנטרים המעולים בליגה, טימוטי מוזגוב הרוסי שהגיע לפני שנה בטרייד מהניקס, אנטוני רנדולף מ-LSU, והרוקי הטורקי איזט טורקילמאז. הפאור פורוורדים יהיו וילסון צ'נדלר, דנילו גלינרי, וקווינסי מילר, הרוקי מביילור. הסמול פורוורדים? קנת' פאריד, ג'ורדן המילטון, וקורי ברואר. הגארדים טיי לאוסון, הצרפתי הרוקי אבן פורנייר, אנדרה איגודלה, אנדרה מילר, ומה עם רודי פרננדז עדיין לא ידוע.

אני מאמין שהחמישייה תהיה לאוסון, איגודלה, גלינרי, פאריד, ומגי. לפחות על הנייר, זאת חמישייה שתעשה את המוות גם לאוקלהומה סיטי וללייקרס. והספסל שלה טוב יותר מהספסל של הלייקרס ב-12 נק', ושווה-ערך לספסל הת'אנדר.

רויס ווייט – הכוכב האלמוני ביותר של הדראפט

כתבתי עליו כבר באתר הישן ללא תגובות, אז החלטתי להביאו לתשומת לב עכברי הכדורסל פעם שנייה. אני לפחות לא נאתפלא אם הבחירה מס' 16 של היוסטון רוקטס יתברר כשחקן שלא נופל מאנטוני דייויס, מיקאל קיד-גילכריסט, בראדלי ביל, או ת'ומאס רובינסון – כל הכוכבים שניבחרו מוקדם. הוא לא היחיד: אני מאמין שעוד שני שחקנים שנפלו רחוק בדראפט – ג'רד סולינג'ר ופרי ג'ונס, שניבחרו מס' 18 ו-28 ע"י הסלטיקס והת'אנדר, יוכיחו את עצמם כגניבות גדולות של הדראפט המוזר הזה. שלושתם שייכים לבחירות 4 עד 10 לפחות.

רויס ווייט הוא רכבת משא הטסה ללא מעצורים 120 קמ"ש ישר לעבר תחנת הכרמל במושבה הגרמנית בחיפה. הוא 2.03 מ' , 122 ק"ג של רוע. איזה מין שחקן הוא? האם אתם מכירים את המושג "JACK OF ALL TRADES"? זה מה שהיה בעונתו היחידה באמס, איובה, עבור האיובה סטייט ציקלונס. הוא הוביל אותם בנקודות (13.4), בריבאונדים (9.3), אסיסטים (5.0), גניבות (1.2 למשחק) וחסימות (1.1 למשחק). אני לא זוכר מתי לאחרונה שחקן אחד הוביל את קבוצתו בכל אחת מ-5 הקטגוריות החשובות בסטטיסטיקה של שחקן בודד. באליפות ה-NCAA היה לו טריפל-דאבל נגד TEXAS A&M, והוא השפיל את אנטוני דייויס מקנטקי במפגש ראש-בראש ביען השניים (אם כי בסופו של דבר קנטקי גברה על הציקלונים).

הסיפור איך הוא הגיע בכלל לאיובה סטייט מגלה הרבה על אופי המפלצת החדשה בליגה, זה שיהיה מוזס מלון הבא, רק בשמונה סנטימטרים יותר נמוך. הוא התחיל את הקריירה הכדורסלנית במינסוטה תחת המאמן טובי סמית', אך 'הועזב' אחרי "התפרעות בחדר ההלבשה" וריב מתוקשר עם מאמנו. הוא עזב את המכללות והתחיל חיים של הוללות והתפרעויות שהביאו מאסרים מכל המינים והסוגים. כמה מהם – הוא טוען – היו רק בגלל שהמשטרה חיפשה אותו. שיהיה. קריירת הכדורסל שלו עמדה בפני סיום עצוב, וזה לשחקן התיכוניים הטוב ביותר שגדל במינסוטה בשנים האחרונות שזכה בתואר 'מיסטר מינסוטה בסקטבול', ו-'כדורסלן השנה' של מינסוטה. לכולם כאב על הכשרון האדיר הזה – שחקן עם גוף של קרל מלון המסוגל לכדרר כמו פוינט גארד, לבצע קרוסאובר שלא היה מבייש את טים הרדאוויי, לחדור, לפרוץ, לקלוע מרחוק, מחצי מרחק, מקרוב, בימין ובשמאל, בקיצור – עילוי כדורסל שהולך לאיבוד.

ואז קרה הנס. כיצד לא גילו זאת לפני כן זו פאשלה גדולה של מוסדות החינוך במיניאפוליס: אחד מהאוהדים הגדולים ביותר של הציקלונס הוא ד"ר צ'אק טוד, רופא ניאורולוג/פסיכיאטור, והוא הציע למאמן הקבוצה להגיע איכשהו לרויס ולהשפיע עליו לבוא אליו לבדיקות. חשדותיו התאמתו: רויס ווייט סובל מ-ANXIETY DISORDER, ו-ADHD, שתי הפרעות נפשיות שהיום מטופלות בהצלחה גדולה ע"י תרופות. עונתו באיובה סטייט היתה מצויינת מכל הבחינות. הוא נתגלה כמין קומבינציה של אנטוני מייסון (כן, ההוא מהניקס) ובוריס דיאו, אבל עם חולשה אחת: איבודי כדור. עם כל הסטטיסטיקות המצויינות, הן לא מחשיבות איבודי כדור כאחת מחמש הקטגוריות החשובות, אבל בדיקה מהירה משך העונה, משך אליפות ה-NCAA, ומשך טורניר הקיץ בלאס ווגאס מגלה 3.8, 3.5, ו-3.2 למשחק. גם הזריקות מהקו מביישות (49.8% באיובה סטייט). רויס ווייט גם אף פעם לא שמר על כושר גופני מיוחד, ותמיד ניתלו עליו 3-4 ק"ג של שומן. הידיעות מאתר הרוקטס מגלות שהצעיר בן ה-21 כבר הוריד של כל קיפולי השומן, התנהגותו היא למופת, והוא כבר אחד השחקנים הפופולריים בקבוצה.

אני לא טוען שהוא יעפיל על שאר הרוקיס, ואני לא טוען שהוא יכבוש את הליגה בסערה. אבל אני טוען שהרוקטס מצאה מציאה גדולה בבחירה מס' 16, ושהוא יהיה הסוס השחור שלי לתואר 'רוקי העונה'.

שטפון של פוינט גארדים, ו-JRUE HOLIDAY יהיה אחד הטובים שבהם

בשנים האחרונות שוטפים את הליגה יותר ויותר פוינט גארדים מצויינים. ישנם הרבה יותר פוינטים מעולים מכל עמדה אחרת. קרחו לדוגמא את הדיביזיה האטלנטית לבדה: דרון ויליאמס, ראז'ון רונדו, קייל לאורי, ג'ייסון קיד, ועכשיו טרו הולידיי.

הולידיי הוא אחד השחקנים האינטריגיים ביותר בליגה: שחקן שהראה בעונה שעברה שהוא על קו ה-STARDOM אבל משום מה לא מסוגל לקחת את הצעד הבא לחצותו. הוא כמעט כוכב-על, אבל עדיין לא כוכב על. למה לא חצה את הקו? כי פוינט גארד לא יכול לחצותו לבדו. הוא צריך גבוהים טובים תחת הסל כדי להפעיל את כישוריו, ולהולידיי לא היו מספיק כאלה. עכשיו עם אנדרו ביינום (יחד עם האוס) מאפשרים לו לעשות מה שג'מיר נלסון עשה עם דווייט האוארד, או דרק פישר הבינוני עם ביינום ופאו גאסול.

טרו הוא רק בן 22. יש לו FLASHES של ראסל ווסטברוק, ולפעמים הוא מסוגל למבצעים שאפילו הת'אנדרי לא עושה אותם. בעבר הוא נראה לעתים COMPLACENT (אין לי מילון מצוי) המסתפק בזריקות חצי מרחק. הוא נראה חצי מעוניין כי לא היתה לו ארטילריה תחת הסל שהוא יכול לבנות עליה אסיסטים ונצחונות. אני מאמין שהעונה הולידיי יהפוך לאחד מעשרה הפוינט גארדים הטובים בליגה, כשהוא מסוגל לטפס עד השלב החמישי. תלוי כמה עזרה יקבל מביינום והאוס.

במה הוא חייב להשתפר? להולידיי קליעה סבירה מרחוק. כמובן שמעט יותר CONSISTENCY לא תזיק. יש לו כניסה לסל שנראית קלילה, אך היא לא נופלת מזו של ווסטברוק. מה שעדיין לא ראינו אצלו היא יכולת "INSIDE-OUTSIDE GAME" מהסוג שיש לכריס פאול, ופעם היה לדריק פישר: יכולת כניסה ואז מסירה החוצה לשוטינג גארד המחכה מחוץ לקשת. עליו גם לשפר את יכולתו ליצור פאולים נגדו, משהו מהסוג של דוויין ווייד כשהוא פורץ לסל. ברמה הזאת , לעתים רבות גרימת פאולים מידי היריב בכניסה לסל חשובה יותר מהסל עצמו. אם אתה קובר 80% מהקו, הרי גרמת ליריב עוד עבירה לחובתו, והבאת לקבוצתך יתרון נוסף בגרימת פאול קבוצתי נוסף ליריבה. טרו ישב בעונה שעברה על רק שתי זריקות פאולים למשחק. זו בושה וחרפה לשחקן ברמתו. הוא חייב לטייל לקו לפחות 4-5 פעמים במשחק.

לסיכום, המטרה של טרו הולידיי העונה היא לא לשפר את הסטטיסטיקרה שלו – למרות שעוד 6-10 זריקות פאולים למשחק יעשו לו זאת אם ירצה או לא – אלא לשפר את הסטטיסטיקה של הסובבים אותו. אני טוען שהברומטר העיקרי להצלחת הסיקסרס הוא טרו הולידיי אפילו יותר מאנדרו ביינום, ואם טרו הולידיי יצליח – ז"א שאנדרו ביינום הצליח, כי האחד לא הולך ללא השני!

האניגמה הנקראית אנדרה בלאטשה

הכל מוזר אצל אנדרה בלאטשה. אפילו שמו שנשמע יותר צרפתי מאמריקאי. זה שחקן שמישהו ירה בבטנו. שחקן שנאשם בתשלום עבור סקס. שנסע בקורבט שלו 140 קמ"ש בשטח בנוי שהמהירות המותרת שם היא חצי. הוא שחקן בגובה 2.11 הנראה כ-WORLD BEATER: אף טיפת שומן. שרירים נטו. ניתור מצויין. עונה אחת של 3.8 נק' למשחק עם 2.9 ריב', ועונה אחת (2010-11) בוושינגטון ויזרדס של 16.8 נק' ו-8.2 ריב'. אז מדוע איננו כוכב? מה הבעייהה שלו? משהו דפוק בראש? הוא היה טוב מספיק ב-2005 להיבחר ישר מהתיכון, ומאז היתה לו בעייה כל עונה. כל פעם משהו אחר. אז עכשיו הוא בברוקלין, מנסה מזלו בנטס. הוא בן 26 ועליו לשנות את כל משחקו לחלוטין אם הוא רוצה סכוי להצליח.

יש לו את כל הכלים הגופניים לעשות זאת. השאלה אם ראשו יצליח לצוות על שריריו לעשות מה שעליהם לעשות: לעצור שחקן יריב. כי עליכם לדעת: בלאטשה הוא הביג-מן שיש לו טלנט. יש לו ג'אמפ נאה, שהייתי מגדיר אפילו יפה ונכון מבחינה ביומכנית. אבל יש לו שלוש בעיות, ששתיים יותר מינוריות והשלישית היא מייג'ור:

1. הוא מאבד כדורים כרוני.

2. הוא לא מסוגל לשתף אחרים במשחקו.

3. הוא המגן האישי הגרוע ביותר בליגה מבין הפאור-פורוורדים.

כל הבעיות של איבודי כדור ואי שיתוף חבריו במשחק יכולות היו לעבוד אם הבנאדם היה מסוגל לשמור אישית על יריבו. ממש קשה להאמין שגוף אידיאלי כזה הוא עמוד חשמל בהגנה. הוא ATROCIOUS DEFENDER מבחינת מאמץ, רצון, ודבקות במטרה. חייב להיות כאן מין מעצור מנטלי, אבל כנראה שרק פסיכולוג יכול להסביר לנו את הבעייה.

לכן אני לא מבין מה הנטס צריכה אותו. יש לה את ג'ו ג'ונסון וברוק לופז שיזרקו פגזים מדאונטאון. ואם מדברים על ברוק, הרי שהנטס מספקים בית לסנטר המגן הגרוע בליגה. אז עכשיו יש להם את הפאור-פורוורד והסנטר שעוצרים את יריביהם כמו שרשת דייגים עוצרת מים.

אז מה הם היו צריכים את בלאטשה? מה יהיה תפקידו בקבוצה? אולי אתם יודעים?

למינסוטה יש סוף-סוף קבוצה!

הוולבס בנו סוף-סוף רוסטר עמוק וטוב מסביב קווין לאב וריקי רוביו. השאלה הגדולה היא אם הקבוצה חסרת המזל הזו תצליח לשמור על בריאותה. הנה מה שקורה שם עם שאלות לכל הצהרה:

***ברנדון רוי ואנדריי קירילינקו הם אול-סטארים לשעבר שמשחקם נפגע ללא ספק בגלל פציעות. כמה יכולים הם לחזור ליכולתם המקסימלית? 90%? זה יהיה נפלא. 80%? אולי יספיק. 70% NOT GOOD ENOUGH. אם הם בכושר של 80% משיאם, הם עדיין טובים מספיק לחבור לחמישייה שתכלול את ריקי רוביו, קווין לאב, והסנטר ניקולה פקוביץ'.

***ריקי רוביו עדיין פצוע. האם לוק רידנאור, ג'יי ג'יי בריאה, ואלכסיי שבד ימלאו את מקומו מבלי שתורגש ירידה במשחק הקבוצה? לדעתי המוצהרת התשובה היא כן. חד משמעית. מבחינה התקפית גם רידנאור וגם בריאה טובים יותר מרוביו. בניהול משחק? לא. כאן השאלה: האם יצליחו להפעיל את הביג-מן ביעילות שתעשה מהם קבוצת-על? לא כמו רוביו, אבל מספיק טוב.

***אם רוי יחמיץ זמן רב לפני שיחזור לשחק במלוא בריאותו, האם רידנאור, בריאה, או שבד יצליחו למלא את תפקידו במשבצת מספר 2? הם לא יהיו טובים כמו שברנדון היה במיטבו. אבל כל אחד מהם יהיה טוב כמו ברנדון, אם הוא חוזר עם רק 80% יכולת.

***האם בחירת הדראפט השנייה דריק ויליאמס ירים סוף-סוף את משחקו לרמה כזאת שהוא יוכל להתחרות על פרס 'האיש הששי של העונה'? אם כן, מינסוטה תהיה קבוצת פלייאוף מסוכנת מאד. אם לא, יווצר חור עמוק בספסל.

***והשאלה האחרונה: האם קווין לאב יוכל להעלות במקצת את נקודותיו, ולהמשיך בתפוקת הריבאונדים שלו, ולהילחם על ה-MVP נגד קווין דוראנט ולברון ג'יימס, ולהוכיח שיש בו את הגאטס והיכולת להגיע לטופ של הטופ בכדורסל, ובכך לעזור לסחוב את הקבוצה על גבו לעיומק הפלייאוף כפי שדוראנט ולברון עושים!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. כמה חכיתי לכבה כזאת…
    אני באמת מאמין בדנבר השנה שיש להם את זה להיות קבוצת פליאוף שתעשה חיים קשים לאוקלהומה ולייקרס….
    איגודלה יכול לפרוח שם ולהיות שחקן התקפה קצת יותר טוב וזה יספיק!!!
    ומינסטוה היא בערך כמו בוסטון, שהיא במצב שגם השחקנים עצמם לא יודעים מה יהיה כי זה הרבה תלוי בכושר של השחקנים ואי אפשר לדעת למה לצפות מהם….
    ובגדול אני כבר לא יכול לחכות לפתיחת העונה….!!!!

  2. לצערי הרב אני לא מאמין בסיפור של רוייס וויט.
    הסיפורים האלה כמעט תמיד נגמרים עם סוף רע.
    שחקן שלא שומר על עצמו, משמין, מסתבך, לא ממושמע.
    בליגה של הגדולים הנפילה היא חדה ומהירה יותר וכבר ראינו כשרונות ענקיים שמתרסקים וכשהכתובת הייתה על הקיר.

    הסיכויים לא לטובתו.

  3. אגב, אני מאוד אוהב את קווין לאב, אבל שום סיכוי שהוא זוכה בMVP, בטח לא במערב הצפוף וכשמינוסוטה פחות או יותר נאבקת על כרטיס אחרון לפלייאוף.

    פשוט אין סיכוי שהוא מנצח ככה את דוראנט, לברון ואפילו קובי(במידה וישמור על היכולת שלו מהעונה שעברה והלייקרס יהיו טופ 3 בליגה).

  4. יופי של כתבה
    אני מסכים בנוגע לדנבר וצופה לה מקום 5 במערב לקראת הפלייאוף

    אני דווקא מאמין בסיפור של רויס וויט, ובטוח שהוא יזכה לדקות משחק רבות ביוסטון שתהיה מהחלשות במערב.

    מינסוטה תגיע השנה לפלייאוף(מחזיק אצבעות להחלמה של רוביו)

  5. יכול להיות שרויס וויט הוא הבן האובד של רנדי וויט הבולדוג ממכבי, שחקן שגרם לי כמעט לאהוב את מכבי? תראו כמה הוא דומה לו בתמונה.

  6. איזה כיף שלרוביו תהיה חבורה מתאימה מסביב. לקירלנקו תהיה עונה גדולה ועשרות האלי הופס. ברנגון רוי?סימן שאלה הרבה יותר גדול, אולי דווקא בגלל הירידה ביכולת יהיה חייב לשחק בלי הכדור ואז לא יתנגש עם רוביו. בכל מקרה, רוביו, AK47 , רוי כולם ווינרים. לגבי וויליאמס אני פאסימי, אבל שבד יפתיע לטובה. יכולת גם לזרוק מילה ל המאמן הדגול שלהם….
    רויס וויט. מקווה שיצליח, שחקן מיוחד, אבל יכול להיות גם באסט רציני

  7. דנבר לא תעשה חיים קשים ללייקרס או לאוקלאומה בפלייאופ, כיוון שהיא לא תפגוש אותן.
    להערכתי היא תפגוש בסיבוב הראשון את הקליפרס או הספרס (ללא יתרון ביתיון) ותסיים את דרכה שם.

  8. מקווה ש דנבר יצליחו נהנתי לראות אותם נלחמים מול הלייקרס שנה שעברה.
    יש שם עומק יפה. גורדן המילטון לא שיחק כמעט שנה שעברה והיה מצויין בליגת הקיץ.
    כייף לראות אותם משחקים. ובקנת פאריד התאהבתי מהשניה הראשונה שראיתי אותו בליגה. מודה שרציתי את איגי בסקרמנטו אבל הולך להיות מעניין ביותר.

  9. ב"ה

    לגבי קירילנקו:
    לדעתי הוא שחקן הפינה האירופי ושחקן ההגנה האירופי הטוב ביותר בכל הזמנים, יותר מקוקוץ'.
    השילוב אצלו בין הגנה להתקפה הוא טוב יותר באופן משמעותי, וכן ביכולתו הטובה הוא עושה ברמה טובה ומעלה את כל הדברים: קליעה, קליטת כ"ח, מסירה, חטיפה וחסימה.
    וכן יש לציין שהוא החוסם הטוב ביותר אי פעם בעמדה 3 ברמת ה-NBA, וטוב יותר בזה גם מד"ר ג'יי!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט