סמול בול לא יהרוג את השחקנים הגדולים – האקים אולג'וואן / תרגום Smiley
EAST RUTHERFORD, NJ - 1991: Hakeem Olajuwon #34 of the Houston Rockets drives to the basket against the New Jersey Nets during an NBA game at the Brendan Byrne Arena circa 1991 in East Rutherford, New Jersey. NOTE TO USER: User expressly acknowledges and agrees that, by downloading and/or using this Photograph, User is consenting to the terms and conditions of the Getty Images License Agreement. Mandatory Copyright Notice: Copyright 1991 NBAE (Photo by Lou Capozzola/NBAE via Getty Images)

סמול בול לא יהרוג את השחקנים הגדולים – האקים אולג'וואן / תרגום Smiley

סמול בול לא יהרוג את השחקנים הגדולים

מאי 17, 2016

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/hakeem-olajuwon-houston-rockets-big-men-small-ball/

האקים אולג'וואן

 

גארי פייטון היה קשוח בפוסט, בנאדם.

הסוניקס תמיד עשו לנו בעיות. זה היה גארי. אחרי ששיחקנו נגדם פעם אחת, אני זוכר שהלכתי לחבר קבוצתי מריו אלי. בדיוק סיימנו אימון. הייתי חייב לדעת מה קורה?

"האם גארי חזק?" שאלתי אותו.

"לא ממש".

אז איך בדיוק הגארד הקטן הזה עושה כל כך הרבה נזק בפוסט? הלכתי אל קלייד דרקסלר.

"האם גארי חזק?"

"לא בדיוק".

"אז איך הוא מגיע לעמדה עמוק בצבע עליך כל פעם?"

קלייד הנהן בראשו.

מריו שמע אותנו והגיע.

"עם גארי, זה קשה להסבר".

אף אחד לא יכול היה לתת לי תשובה.

תמיד חשבתי על עצמי כגארד בגוף של איש גדול. אולי זה למה הערכתי את משחקו של גארי כל כך. הוא מעולם לא רצה להיות רק גארד – ואני מעולם לא רציתי להיות סנטר מסורתי.

See the source image

לא ממש הייתה לי ברירה. אף אחד אף פעם לא אמר לי איך סנטר אמור לשחק. לפני שהגעתי לראשונה לאמריקה בגיל 18, מעולם לא צפיתי במשחק NBA, אפילו לא אחד. כשהגעתי מניגריה כדי לשחק כדורסל מכללות ביוסטון, לא ידעתי שם אחד של שחקן NBA, בנוסף. זרקתי כדרסל לראשונה רק שנה אחת קודם לכן, כשהייתי בן 17. באותו הזמן, הייתה לי תנועת רגליים של שחקן כדורגל.

כפי שהסתבר, היותי חף מכדורסל עבד לטובתי. לא ניגשתי לכדורסל עם איזושהי תפיסה מוקדמת. כשהמאמן שלי אמר לי לשחק בעמדת הסנטר, לא ידעתי כל כך למה הוא התכוון. יכולתי למנות את כל חמשת העמדות, אבל לא ממש יכולתי להסביר את ההבדל בין עמדת הסנטר לעמדת הסמול פורוורד.

בקיץ לפני שהתחלתי את המכללה, המאמנים שלי היו צורחים עלי במהלך האימון, "האקים, אתה משחק סנטר! פשוט תישאר בצבע!"

לא רציתי להישאר בצבע. צפיתי בגארדים והושפעתי מהיצירתיות שלהם.

הצבע היה משעמם.

See the source image

רציתי לנוע פנימה והחוצה מהצבע. ראיתי את הגארדים מחזיקים בכדור ואמרתי, "בנאדם, אני רוצה לעשות את הדברים האלו".

אז פיתחתי את משחק החוץ שלי. לא רק עשיתי תרגילים של איש גבוה. עבדתי על הכדרור שלי ועל זריקת החצי מרחק. עבדתי על המסירה שלי ועבודת הרגליים שלי. אם היה שומר איטי עלי, או שיכולתי לחלוף על פניו ולנצח אותו ולהגיע לטבעת. אם הוא היה קטן, הייתי משיג עמדה מוקדמת בפנים ומשחק עליו בפוסט.

למדתי שכדורסל וכדורגל דומים לפחות במשהו אחד: אתה לוקח את מה שההגנה נותנת לך.

במהרה, מאמנים הפסיקו לומר לי להישאר בצבע.

See the source image

לפני שבועיים, צפיתי בווריורס וברוקטס בסיבוב הראשון של הפלייאוף. הגיעו אלי כמה חברים והשיחה הפנתה לתמונה שהייתה על הקיר בבית שלי.

זאת תמונה שלי ושל שאק בגמר ה-NBA ב-1995. זה בלתי יאמן. שאק שומר עלי בכנף ואני מקפיץ את הכדור. שנינו מחוץ לצבע, כמו שני רכזים. אני תמיד אהבתי את התמונה הזו – ולא בגלל שהיינו צעירים ובכושר טוב יותר. אני זוכר שהקהל קפץ ממקומו שקיבלתי את הכדור.

"אז אתה אומר שהיית רגיל לשחק סמול-בול!" אחד החברים אמר. כולם צחקו.

אני מזכיר להם שלקחתי 143 זריקות מהשלוש במשך כל הקריירה שלי. סך הכל (אם אתם סקרנים, קלעתי 30 מהם). כשישבתי על הספה, מישהו חיכה אותי זורק זריקה לשלוש.

חבר נוסף הוסיף: "אתה ושאק המצאתם את הסמול-בול!"

עכשיו החדר היה בצחוק בלתי נשלט.

כמה מצחיקה התמונה, אני חושב שזה אומר הרבה על איך שהליגה השתנתה. במהלך הקריירה שלי, לשחקנים גבוהים היה תפקיד מאוד מוגדר.

See the source image

שאק היה חיה. אם נתתם לו לתפוס עמדה, זה היה גמור. הייתי צועק אל השופט "שלוש שניות, שלוש שניות! הוא לא זז!" לעולם לא יהיה מישהו עם השילוב שהיה לשאק של גודל ומיומנות.

דיקמבה היה הסנטר האידיאלי, אב טיפוס של האיש הגבוה המסורתי. דיקמבה החזיק את האמצע, והייתי נוהג לראות קלטות של איך הוא משיג חסימות בעזרה בהגנה. הוא הפך אותי לטוב יותר.

פטריק יואינג היה אחד הקשים לשמירה בצבע. הוא יכול היה לעבוד על השומר מבפנים ומבחוץ במשך כל 48 הדקות. יש לי כבוד עצום כלפי פטריק.

דיוויד רובינסון היה אחד משחקני הפנים המהירים שאי פעם ראיתי. אני חושב על המילה זריז. אני חושב על המילה גבולי. עבור איש גדול, דיוויד יכול היה להתרומם. הוא היה כל כך זריז וגמיש ועובד קשה.

יאו מינג הוא עוד שחקן פוסט ייחודי. מעולם לא שיחקתי נגדו, אבל הוא עבד אתי ביוסטון. כשהוא הופיע לאימון הראשון שלו, הדבר הראשון שהוא עשה היה להראות לי את כל המהלכים שלי, אחד לאחד. הוא היה לומד אותם. יאו היה בעל מגע עדין ובעל אחת מעבודת הרגליים הטובה ביותר שאי פעם ראיתי..

See the source image

MJ לא היה גבוה מסורתי, אבל הוא היה בחור של כל דבר. מייקל היה גאון למטה בפוסט. הוא באמת קודם היה מנתר ואז מחליט באוויר. לא משנה מתי שיחקנו נגד הבולס, היינו שולחים שמירה כפולה ומשולשת על MJ בפוסט מהר ככל שהוא שם את הכדור על הרצפה. מייקל בוודאי לא קיבל מספיק הכרה כמה טוב הוא מסר טוב החוצה מהפוסט. תמיד יכולתם לומר מתי מייקל הורג אותנו בפנים בגלל שוויל פרדו ולוק לונגלי העלו את כמות הנקודות שלהם.

ב-1995, זה היה נדיר לראות שני סנטרים בחוץ בכנף באותו הזמן. היום, שחקנים גבוהים חייבים ללמוד איך לשחק כמו גארדים כדי לשרוד.

לפעמים אנשים שואלים אותי, "האם העידן של הדומיננטיות של הגבוהים חלפה?" הם תוהים האם הסמול-בול יהפוך את ה-NBA לליגה של שוטינג גארדים. אבל אם רק מסתכלים על קלעים טהורים כמו סטף וקליי, מחמיצים את מה שקורה. החברה האלה מיוחדים, אבל הם לא הנורמה. סמול-בול סימן את עניין הגארד המסורתי, אבל במחשבותיי העניין הגדול הוא שזה שחרר את האנשים הגבוהים מהחובות המסורתיות שלהם. הם כבר לא תקועים בצבע.

סמול-בול לא מבטל את האנשים הגדולים, אבל זה עלול לבטל את הרעיון הישן של עמדות. כולם אוהבים להשוות עידנים, אבל בהחלט אפשרי שהגבוהים כיום יותר מיומנים ויותר שחקני אול-אראונד מאי פעם. תסתכלו על חברה כמו דריימונד גרין ולאמרקוס אולדריג' בשנה הזו בפלייאוף. אני מלא יראת כבוד כיצד הם משחקים בתור גארדים וסנטרים באותו הזמן.

הייתי אוהב את ה-NBA כיום. זה כמו שהייתי שחקן שנה ראשונה במכללה ולא ידעתי כיצד סנטר אמור לשחק – אז העמדתי פנים שאני גארד. לא רציתי שתהיה לי עמדה בכלל.

זה כמעט נותן לי לבקש שהלוואי שעדיין הייתי משחק היום. אני פשוט מרגיש רע עבור מי שאמור לשמור על בחור כמו דריימונד גרין עכשיו. הוא מזכיר לי את גארי פייטון בגוף של שני מטר. בכל אותם שנים שאחרי, אני לא הצלחתי להבין איך גארי חיסל אותנו כל כך. בעוד כמה שנים, כמה עוד משחקנים כאלה בסגנון הזה נראה? אני לא יודע אבל אני אסתכל.

 

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. מאמר מעולה ודברים מאוד חכמים שהאקים אמר בעיקר על הקולגות שלו
    ביטול הרעיון של עמדות הוא השינוי הכי גדול בכדורסל של השנים האחרונות

  2. מאמר ותרגום מצוין כהרגלך סמיילי. תודה רבה. האקים תמיד נראה לי כמתבונן מהצד כעוף אחר ושונה ביחס לשואו והרעש של הליגה…
    מדהים שהשחקן הייחודי הזה מבחינת סט היכולות שלו התחיל לשחק רק בגיל 17!!!

  3. ובאמת הסיפור של שינוי התפיסות המקובלות כלפי סט הכישורים שאמור להיות לשחקן בעמדה א',ב',ג' זה הדבר הכי גדול שקורה בליגה בשנים האחרונות.

  4. תודה על התרגום. סמול בול לא יהרוג את השחקנים הגדולים, אבל כן ישנה אותם. אין היום גבוה בלי יכולת הגנה על הטבעת או קליעה מרחוק, ויש כאלה עם שילוב (דדמון, ביינס, מוחמד במבה) שהם העתיד. אין מקום לאל ג'פרסונים וג'ליל אוקפורים יותר שמציעים רק משחק פוסט.

    1. . .לא יודע ,דווקא אני מחזיק מג'ליל אוקאפור, אני יודע שלא הולך לו כל
      כך אבל מחזיק מהפוטנציאל והיכולת הטכנית

  5. יופי של תרגום ליופי של מאמר! תודה : )
    כיף לראות שחקן עבר, מענקי המשחק (תרתי משמע), שלא מתרפק על מה שהיה פעם אלא מעריך את מה שיש היום.

  6. כיף לקרוא, ולגלות, שהוא ככל הנראה בן אדם גדול כמו שהיה שחקן גדול.
    הכבוד שהוא מראה לקולגות שלו,
    הכבוד שהוא מראה לדור הנוכחי.

    פשוט מרשים.

    תודה, סמיילי.

  7. מת מת על חאכים
    אני זוכר שבפעם הראשונה שניחשף בפני הייתי בשוק והתאהבתי ברגע..
    היה כל כך כיף לצפות בו , ניסיתי המון ללמוד ממנו מהלכים ואני חושב שהוא הסנטר הכי טוב בהיסטוריה במונחים של חדשנות ומשחק יפה..
    אני חושב שהסמול בול פשוט ניפה את השחקנים הגמלונים של ליהתקע בפוסט ודרש מהם לחדש במשחק שלהם, כי עד היום יש קבוצות שמתות על שחקנים יצירתיים בפוסט עם שתי נקודות בטוחות, וגם יש משמעות להגנה האיזורית שהורשתה לכן נהיה קצת יותר קשה לחפור יותר בפוסט..

  8. הסמול בול שינה את התפיסה אך לא ישנה את הפיסיקה הבסיסית.
    שחקן כדורסל בעל מימדים גדולים יש לו יתרון.
    יתרון שלא יכול להיות לשחקן בעל מימדים קטנים
    וכששחקן בעל מימדים גדולים יש לו גם תכונות שבאופן מסורתי היו של שחקנים קטנים…..זריזות, קליעה מכל טווח, יכולת הטעייה, מסירה, קריאת משחק ועוד….. הנה לכם שחקן מודרני אידיאלי… לברון הוא הדוגמא הטובה ביותר לזה, שחקן גדול מימדים שיכול לעשות הכל.
    דוראנט…דוגמא קצת פחות טובה כי יש לו עוד מה לשפר בתחום המסירות וראיית המשחק.
    מג'יק היה כמובן כזה גם.

    הכדורסל המודרני פתוח לשחקנים שיעשו הכל ולכן בעוד לשחקן גבוה שיודע רק לעשות את מה שגבוהים עשו באופן מסורתי אין מקום בכדורסל המודרני, לשחקן גבוה שגם שולט באספקטים אחרים של המשחק יש בהחלט מקום ולשחקנים כאלה יש גם ROLE MODELS דבר שידרבן אותם לעבוד על הטכניקה והדברים האחרים כבר מגיל צעיר.

    עד כמה שאני נהנה לראות שחקנים נמוכים עם זריזות מקסימלית ועוד, יש להם בתאוריה מגבלה מול השחקנים הגבוהים, מגבלה שאין להם דרך להתגבר עליה דרך אימונים או כישרון.

  9. תרגום מעולה, תודה רבה סמיילי
    לא מפתיע לגלות שחאכים אינטליגנטי, זה התבטא בכל פאן במשחק שלו. מה שכן, כמו שכתב גיא, יפה לראות את הכבוד שהוא רוכש לשחקנים, עבר והווה

  10. מעולה, אחלה תרגום!

    אני עצמי תרגמתי את אותו מאמר כאן לפני שנתיים בערך 🙂

    אני מאוד מסכים איתו ואמרתי את זה גם אז. הביגמנים פשוט ישחקו שונה ויתפתחו יחד עם המשחק.

    (התרגום שלי: http://www.hoops.co.il/?p=69986)

    1. זכרתי את המאמר שלך רק חשבתי שהוא היה מעט שונה …
      כמובן התירגום שונה :
      אגב רק אני שמתי לב ?
      כי חאכים לא אמר אף מילה על רלף סמפסון ?

  11. צומפי חושב כי מדובר בחאכים,יעני חכם ,כומו חאתם ,כומו חאכים .
    וזה חאכים בכלל רופא בערבית.
    חושב שבניגריה מבינים דברים פשוט מהר יותר מבאמריקה.

  12. שאלה:
    יש לכם זכות בחירה ראשונה בדראפט בקבוצה בלי חוזקות בכלל
    את מי אתם בוחרים ראשון בדראפט
    א. סטף קארי
    ב. קווין דוראנט
    ג. שאקיל אוניל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט