נפלו במלכודת הדבש – על הירידה של מכבי חיפה / יאיר זעפרני

פורסם ב - 18. מאי, 2018 ע"י ב - כדורסל ישראלי

צילום: לילך וייס באדיבות מינהלת ליגת העל בכדורסל

אתמול, נפרדנו, באופן זמני לפחות מקבוצת הכדורסל של מכבי חיפה, שלמרות ניצחון החוץ שלה בגן נר על גלבוע/גליל 84:105, תסיים אתה עונה במקום האחרון ותרד לליגה השנייה בעונה הבאה לראשונה אחרי 10 שנים. ואין זמן טוב מזה, לנסות לנתח קצת את הכישלון הירוק.

*

אם צריך לשים את האצבע בשאלה איפה התחיל הכישלון של מכבי חיפה העונה אולי כדאי להסתכל על העונה הקודמת, בה סיימו החיפאים את העונה כסגנית אלופה. המעמד המרשים אליו הגיעה הקבוצה של עופר רחימי בעונת 2016/17 קצת מטעה. רוב העונה חיפה הייתה קבוצה על סף תחתית, כזו שמתקשה לחבר יותר משלושה ניצחונות רצופים כשרק במחזור האחרון של הליגה היא מבטיחה העפלה לפליאוף אחרי ניצחון ישיר על הפועל ת"א במחזור האחרון, ניצחון שהגיע אחרי ארבעה הפסדים רצופים.

ואז הגיע הפליאוף. וההרכב של חיפה שלא ממש התחבר במהלך כל העונה (או יותר נכון, חצי עונה, לאור החילופים התכופים בסגל) פתאום השמיע 'קליק'. הפועל חולון הייתה הקורבן בסדרת רבע הגמר כשחיפה הופכת להיות הקבוצה הראשונה שמדורגת במקום השמיני בישראל להדיח את המדורגת ראשונה, מכבי ת"א של אריק שיבק הייתה הקורבן השני (חיפה בכלל עשתה לה טובה…) ובגמר נעצרו החיפאים, שנתנו את החודש הטוב ביותר שלהם באותה עונה בדיוק בזמן, מול הפועל ירושלים ויצאו מרוצים כמעט כמו היריבה שלהם שזכתה באליפות.

וכך נפלה מכבי חיפה למלכודת הדבש של הליגה הישראלית, מלכודת שכבר תפסה קודם קבוצות כמו מכבי ראשון לציון או הפועל אילת. השיטה בליגת העל, כידוע, די מייתרת את העונה הסדירה (אפילו יותר מה-NBA). כל מה שצריך לעשות זה לסיים לפחות במקום השמיני (מתוך 12) בשביל להעפיל לפליאוף ומשם אתה מרחק של משחק אחד מלגנוב ביתיות ולהרוס בקלות את מה שנבנה אצל הקבוצה היריבה בעמל רב, שלושה משחקים מלהגיע לפיינל פור וחמישה ניצחונות מאליפות.

יתרה מכך, אפשר להחתים זרים טובים עד אמצע חודש אפריל, ממש חודש וחצי לסיים העונה, ולשנות את הסגל ואת התמונה מן הקצה אל הקצה. או במילים אחרות: שלושה חודשים מאומצים עשויים להספיק להצלחה סנסציונית בליגה. זו השיטה, אלו היתרונות שלה ואלו חסרונותיה.

אז מכבי חיפה של העונה שעברה עשתה בדיוק את זה. אחרי דשדוש של פתיחת העונה היא החתימה בינואר את גרגורי ורגאס לקדנציה שנייה בקבוצה, צירפה את קווין פינקני הגבוה הוותיק והגיעה לחלק האחרון של העונה עם סגל חזק בהרבה ממה שהתחילה איתו. ההצלחה בפליאוף ובפיינל פור רק גרמה לראשי הקבוצה להתאהב בקונספט ובתחושה שהם יודעים מה הם עושים. המאמן, עופר רחימי, שמלבד כמה משחקים טובים בסוף העונה לא הוכיח שום דבר משמעותי בעונתו הראשונה מאחורי הקווים, הושאר לעונה נוספת, הזרים שהוחתמו לעונה הנוכחית היו מראש די בינוניים (כי בחיפה ידעו שמקסימום הם יוחלפו) וגם פתיחת עונה חלשה מאוד לא היוותה 'קריאת השכמה' לאף אחד. הרי היינו בסרט הזה כבר בשנה שעברה, לא?

אלא שהפעם ה'טריק' שתפור למידותיה של הליגה הישראלית לא עבד. רחימי לא באמת היה מתאים למשימה והתקשה לנהל את המשבר, הזרים החדשים שהגיעו (רג'י באקנר, זאק גרהאם, טרבור גאסקינס,  ת'רסון בורל) היו רחוקים מלספק את הסחורה ובטח מלסחוב את העגלה במעלה הטבלה וכדור השלג התגלגל מטה-מטה. שישה הפסדים רצופים בתחילת הסיבוב השלישי סגרו את הסיפור בשביל המועדון הירוק וגם חילופי מאמנים מאוחרים לא עשו את העבודה. חטא ההיבריס של ה'הצלחה' בעונה הקודמת הפיל את מכבי חיפה באופן סופי.

*

ומעבר לתחושת ה'אני ואפסי' ששידרה בניית הסגל של מכבי חיפה העונה, יש גם את נושא הישראלים. קשה להתעלם מזה שהסגל של חיפה בעונה שעברה נשען הרבה מאוד על ישראלים מצוינים ויעילים שמשכו את הקבוצה. ג'ון דיברתולומיאו שהיה נהדר בפליאוף, עמית שמחון, שסיים כסגן מלך הסלים הישראלי, עוז בלייזר שנתן קפיצה והגיע עד לנבחרת ישראל ווילי וורקמן, הלוחם העשוי ללא חת היו שלד ישראלי איכותי ויעיל.

אלא שהשנה התקשו בחיפה לשחזר את האיכות הזו. דיברתולומיאו עבר באופן טבעי למכבי ת"א והתחליפים שהובאו לו (פרדריק בורדון, גוני יזרעאלי, רועי הובר ועודד ברנדווין) היו רחוקים מלספק את הסחורה, בלייזר התקשה להיות ישראלי מוביל בקבוצה ווילי וורקמן הוא אמנם לוחם ראוי אבל ספק נקודות בינוני ביותר. האכזבה הגדולה ביותר הייתה קשורה לתחליף שהובא לעמית שמחון. שמחון, משום מה, לא המשיך עם הקבוצה (עניין הדדי לפי השמועות) ובמקומו הובא דגן יבזורי, או מה שנשאר מדגן יבזורי. עצוב לראות מה הפך הרב-צלף המחונן הזה שהיה סיפור סינדרלה ישראלי מדהים להיות בעידן פוסט-מכבי ת"א שלו (ואחרי פציעה קשה ברצועה) כשהקליעה רחוקה מאוד מלהיות מה שהייתה והביטחון העצמי נראה ברצפה. בחיפה קיוו לקאמבק מהסרטים ובמקום זה קיבלו שחקן משלים לא מספיק משמעותי. תוסיפו לזה את דניאל קופרברג, סנטר נבחרת העתודה שממשיך לדרוך במקום גם השנה (2 נק' ו2.3 למשחק ב-8 דק' למשחק למי שאמור להיות העתיד של גבוהי הכדורסל כאן. והוא כבר בן 21…)

בימים האלה אנחנו עסוקים הרבה בשאלת הישראלים בליגה. השחקנים המקומיים נכנסו למשא ומתן עיקש עם מינהלת הליגה ובעלי הקבוצות בנוגע לתנאים שלהם ועתיד הכדורסלן הישראלי לוטה בערפל יותר מאי-פעם. מצבה של מכבי חיפה העונה לא היה גרוע בגזרת הישראלים יותר משל קבוצות אחרות (למעשה היא במקום טוב באמצע סטטיסטית) אבל יכול להיות שישראלים קצת יותר טובים שמושכים את העגלה קדימה כשהזרים לא בפוקוס, היו יכולים להיות ההבדל. בחיפה הישראלים תפסו 49.5% מהדקות של שחקנים כלשהם על הפרקט, מה שמהווה את הנתון השלישי מלמעלה בליגה (אחרי הפועל חולון והפועל ת"א שלשתיהן יש מתאזרח ברמה של זר מה שאין לחיפה) ועדיין הם לא נתנו את האקסטרה הדרוש וחסרו את המנהיגות והאנרגיה ששחקנים ישראלים לפעמים מביאים. וזה בהחלט יכול להיות חלק מסיפור הירידה.  למזלה של חיפה, הליגה השנייה בנויה על ישראלים כמעט באופן מוחלט…

*

ושאלה היפותטית לסיום: האם בעולם בו מכבי חיפה לא הייתה יוצאת למסע השנתי שלה בארצות הברית, מתאמנת כמו שצריך לקראת העונה החדשה (אולי אפילו משחקת בגביע ווינר ומגלה את פערי הרמות) ולא פותחת את העונה עם חמישה הפסדים בששת המחזורים הראשונים – היא הייתה יורדת ליגה? לג'ף רוזן פתרונים.

Tags:

30 תגובות ל - “נפלו במלכודת הדבש – על הירידה של מכבי חיפה / יאיר זעפרני”

  1. MBK

    18. מאי, 2018
    11:44

    פוסט מצויין
    האנקדוטה בסוף מספרת את הסיפור ,המסע של חיפה למשחקי NBA הוא הזוי
    לא עושה טוב לליגה ולא עושה טוב לחיפה
    הצלחה בכדורסל הישראלי היא לא ערובה להמשכיות
    נקווה שזה לא כדור שלג ושחיפה לא תקבל מקום של כבוד לצד היריבה העירונית הפועל ,מכבי רמת גן ,הפועל רמת גן ,גליל עליון שהיו קבוצות מוביליות ואינן

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. מאי, 2018
      16:28

      לי קשה לקבל את ירידתה של מכבי חיפה. אבל מה אני יודע?

      Reply to this comment
  2. אפלטון

    18. מאי, 2018
    12:06

    וואו איזה מבאס.
    דווקא היה מגניב לראות בתחילת העונה קבוצה שנראה שדי בחרה להסתמך על ישראלים כבסיס שלה. קיוויתי שיהיה כאן אלמנט של פיתוח שחקנים, מה שכנראה לא עובד.
    מה עם ג'ף רוזן עכשיו? ישאר?

    Reply to this comment
    • סכין בגב האומה

      18. מאי, 2018
      18:25

      לא בחרה להסתמך על ישראלים בכלל… ג׳ף רוזן וחיפה זה כמו הסיפור על האיכר שנתן לסוס שלו כל פעם פחות אוכל עד שהסוס מת…

      בסך הכל הסם הינקי של הליגה הישראליץ. ברור שהשיטה מעוותת ומטומטמת אבל אני עדיין מאוד שמח שהם יורדים כי זו שיטה מגעילה (גם אם אפקטיבית).

      Reply to this comment
  3. אהרון שדה

    18. מאי, 2018
    12:14

    יאיר מעולה ומדויק לגמרי .
    השאלות המעניינות
    1. האם באמת חיפה תשחק בליגה השנייה ? או ששוב תמצא חלון ?
    2. במידה וזה אמיתי האם רוזן יישאר גם בליגת המשנה ?
    3. האם חיפה תעלה משם ותחזור למעמדה וזה לא יהיה אלא תאונה חולפה או שמא כפי שכתב אפלטון תהיה זו עוד קבוצת פאר מהעבר עם עתיד עגוום ?
    ימים יגידו

    Reply to this comment
    • Trailblazer

      19. מאי, 2018
      09:17

      אם אני לא טועה ג'ף רוזן רכש את מכבי חיפה כשהיתה בלאומית,כך שלא בטוח שהם נפטרים ממנו כל כך מהר…

      Reply to this comment
  4. נמר סגול

    18. מאי, 2018
    12:25

    זה ההבדל בין קהל גדול ותומך ללא תנאים כמו של חולון, לבין קהל שמגיע רק בגמרים ובהצלחות(הקופים הירוקים)

    Reply to this comment
  5. מתן גילור

    18. מאי, 2018
    12:33

    תודה יאיר.
    בשנים האחרונות הקהל של מכבי החל יותר להתעניין גם בענפים נוספים של האגודה (כנראה גם בגלל מצב מועדון הכדורגל). ברשתות החברתיות יש הרבה יותר תכונה לגבי הכדורסל מאשר בעבר.
    אם לא יעלו מהר, אני חושש שכל זה יתמוסס.

    Reply to this comment
  6. Berch

    18. מאי, 2018
    12:36

    טור מצויין
    מפגן האהדה הכי מרשים שראיתי בארץ היה כשחולון לקחה את הגביע מול חיפה (2009 אם אני זוכר נכון).
    בהיותי ביציע החולוני היה מולי מפגן אהדה מרהיב ומסודר של אלפי אוהדים. אני מאמין שברובם הם אוהדי הכדורגל שהגיעו לאירוע אבל זה לא מוריד מהאיכות שממנה נהנתי.
    עדיין, לשמחתי, ניצחנו 🙂

    Reply to this comment
    • עובר אורח

      18. מאי, 2018
      14:07

      איזה גמר מקולל… הכניס את מכבי של אז לסחרור

      Reply to this comment
    • חתוליו

      18. מאי, 2018
      18:16

      הייתי שם גם! הלכתי עם חברים אוהדי מכבי ובמחצית נמאס לי מהאוהדים השבעים וחתכתי ליציע של חולון מאחורי הסל. באמת מפגן עידוד נדיר ועוצמתי עם נצחון מתוק על הבאזר… אושר צרוף 🙂

      Reply to this comment
    • ג'ק סיקמה

      18. מאי, 2018
      18:51

      5000 אוהדים ירוקים מול 5000 אוהדים סגולים …באמת היה גמר בלתי נשכח עם סל באזר ביטר על הראש שלנו…..אפילו לא הייתי כל כך עצוב כי אני אוהב מאוד גם את חולון ….מעמד בלתי נשכח שנה אחרי שחולון לקחו אליפות ממכבי וקפצתי אז עד השמיים , אז ההפסד האכזרי בגמר הגביע לאותה חולון היה קומי/טראגי אחרי הכל .

      Reply to this comment
    • ינון יבור

      19. מאי, 2018
      16:44

      גמר נוראי. שבר לי את הלב בשנייה האחרונה

      Reply to this comment
  7. בוני

    18. מאי, 2018
    12:58

    טור טוב. עדיף לחיפה להתפרק ושהוא יעזוב.

    ג'ו רוזן כבר הצליח להחרים את האוהדים של הכדורגל ממיזמן.
    הקבוצה כבר לא מעניינת אותו כמו פעם וההשקעה גם בהתאם.

    ורגאס הוא דוגמא מצוינת לשחקן שהיה לוקח אותם לפלייאוף בקלות.

    Reply to this comment
  8. Smiley

    18. מאי, 2018
    13:42

    חבל. אני חושב שחשובה קבוצת כדורסל בחיפה, והעיר הזאת הצמיחה כמה כדורסלנים נהדרים לאורך השנים.
    דווקא יש להם בעלים עם כסף שמוכן להשקיע, הבעיה שאין איש מקצוע, וכמו שהשמועות אומרות הוא נותן לעצות אכיתופל לנהל את הקבוצה והחתמת השחקנים.

    חבל לי על דגן יבזורי. ההתקדמות שהוא עשה והכל ועדהבחירה הנוראית במכבי (אבל אי אפשר להאשים ילד מהקיבוץ שרוצה לנסות להגשים את החלום.
    הבעיה שדגן אף פעןם לא היה מהיר ו/או אתלט ועכשיו עם הברך הפגועה הוא בכלל יתקשה לעמוד בקצב של ליגת העל.

    וכנראה שבעמק יזראל יש משפחה אחת מאוד שמחה.
    #הקארמה_של_גוני…

    Reply to this comment
  9. סער ברעם

    18. מאי, 2018
    13:56

    נהנתי לקרוא. אלוף.

    Reply to this comment
  10. ולדי קוגן

    18. מאי, 2018
    14:48

    יהיה מצחיק כשבעונה הבאה הם שוב יסעו לשחק באמריקה ויחטפו 900 הפרש כל משחק. חוץ מללטף קצת את האגו של הבעלים אין פה שום ערך.יבלו עונה בלאומית, אולי ככה יתאפסו על עצמם טיפה.

    Reply to this comment
  11. מנחם לס

    18. מאי, 2018
    16:31

    תודה על הפוסט. אני, כחיפאי, ואחד שנולד וגדל במכבי חיפה (בכדורמים וכדורסל זה היה מכבי בת גלים, כמו פעם מכבי דרום בת"א) כואב לי כל פעם שקורה משהו לא טוב לאגודת נעורי.

    Reply to this comment
  12. שי אבן צור

    18. מאי, 2018
    18:06

    אחלה פוסט יאיר, חבל שקבוצה מבוססת ישראלים לא מצליחה לשרוד בליגה.
    חטא ההיבריס יפיל כל אחד מכל מקום…

    לא חושב שהמשחקים שלהם בפרה סיזון של הNBA קשורים. אולי בקצה של הקצה של השוליים.

    Reply to this comment
    • סכין בגב האומה

      18. מאי, 2018
      18:27

      הם מבוססים על ישראלים כי הם הביאו זרים בדיחה, לא מאידאולוגיה.

      Reply to this comment
  13. ג'ק סיקמה

    18. מאי, 2018
    18:55

    הכתובת היתה על הקיר מהמחזור הראשון….ג'ף רוזן האשם הבלעדי בירידה הזאת כי הוא מביא זרים זרים לכדורז"ל . כשיטה הוא מחליף אותם בסיטונאות בחודש אפריל ומקווה לטוב.
    מדי פעם יש זרים טובים ובד"כ לא.
    אין לנו מה לבוא אליו בטענות.
    עד שהגיע הישג השיא של הקבוצה היה הפסד ב40 הפרש בגמר הגביע.
    איתו הגענו פעמיים לגמר גביע ושלוש פעמים לגמר הליגה ופעם אחת אליפות.
    היו 10 שנים נהדרות.
    בלעדיו לא היתה בכלל קבוצה להזכירכם. הקבוצה לא היתה קיימת בכלל.
    נקווה שיחזרו במהרה.

    Reply to this comment
  14. זיו פנמה

    19. מאי, 2018
    00:23

    לא יודע מי תהיה הקבוצה שתשים ידיה על וורקמן אבל זו שתעשה כן תיקח איתו אליפות.

    תחושת בטן שכזו.

    ראו הוזהרתם

    🙂

    Reply to this comment
  15. עידן עופר

    19. מאי, 2018
    02:45

    תודה יאיר, פוסט נהדר כהרגלך.

    Reply to this comment
  16. פאקו

    19. מאי, 2018
    08:11

    תודה יאיר, פוסט נהדר. נראה באמת כמו תאונה הממתינה להתרחש. והסיפור הזה עם המסע לארה"ב בתחילת כל עונה לא היה מובן לי אף פעם.

    Reply to this comment
  17. שגיא נאור

    19. מאי, 2018
    09:37

    אפשר לבקר את המסע לארה"ב בפני עצמו אבל אני לא חושב שלקשור בינו לבין הכישלון העונה מציג תמונה נכונה. זה כבר שנה רביעית או חמישית שזה קורה ועד עכשיו אי אפשר היה לומר שזה משפיע לרעה. לכן, אי אפשר לקחת רק השנה ולהגיד שזאת הסיבה לכשלון.
    אני לא מספיק עוקב אבל באופן כללי העובדה שאפשר להחליף שחקנים כל השנה בצירוף העפלה לפלייאוף של רוב הקבוצות בעצם מייתרת ברמה מסוימת את בניית הקבוצה בקיץ. וזה אחד החוליים הכי גדולים של הכדורסל בארץ. ברגע שחצי קבוצה מתחלפת במהלך העונה (לא מדבר על התחלופה בין העונות) אי אפשר ליצור שום זהות של קבוצה גם ביחס לעצמה וגם ביחס לאוהדים שלה. אם אוהד יוצא לשבועיים מילואים הוא חוזר ולא מזהה חצי מהקבוצה, איך הוא יכול להזדהות ולהיקשר לכזה דבר?.

    Reply to this comment
  18. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    19. מאי, 2018
    10:29

    תודה יאיר. עצוב שחיפה יורדת.
    אבל אם היא לא היתה יורדת אז מישהי אחרת היתה יורדת ואז לאוהדים שלה היה עצוב . . .
    חבל לי על דגן יבזורי, שחקן שאני מחבב. מקווה שיחזור לעצמו

    Reply to this comment
  19. אלכס רבינו

    19. מאי, 2018
    10:38

    כותב שורות אלה היה 17 שנים הכרוז של מכבי חיפה (שאאאאלוש נקודות זה אני..). מאז שג'ף רוזן לקח את הקבוצה לידיים אני מדיר את רגליי מרוממה. אני לא מסוגל להזדהות עם קבוצה שמחליפה זרים כמו גרביים ולא מקדמת שחקני בית ממחלקת הנוער. מילא זרים עלומים ממרכז ודרום אמריקה. אבל איך שחקנים שגדלו במכבי חיפה כמו בר טימור ויפתח זיו מצליחים מחוץ לחיפה? פשוט נתנו להם לשחק. אני לא מסתנוור מאליפות או גמר פלייאוף. אלו היו הבלחות שלא יחזרו עוד. ניהול הקבוצה בשלט רחוק ממיאמי הוא הרסני. דובר הזוי ועוזר מאמן שהבעלים הנחית ממיאמי. אבל לדעתי 2 הדברים שתרמו יותר מכול למצב העגום של הקבוצה היו פיטוריו של עידו קוז'יקרו ויותר מכול אי הארכת החוזה עם המאמן בראד גרינברג שמוכיח כול שנה שהוא המאמן הטוב בליגה.

    Reply to this comment
    • ג'ק סיקמה

      19. מאי, 2018
      18:52

      ללא ספק הפיטורין של עידו קוזיקרו בתחילת העונה סימנו את הדרך לכל העונה העגומה הזאת.
      מהלך הזוי , עצוב ולא מובן בכלל.
      העובדות הן שבתקופת רוזן הקבוצה כן הגיעה להישגים שלא הגיעה אליהם בכל עשרות שנות קיומה …כך שעם כל השטויות הרבות רותן עשה , הוא הביא אותנו להשיגים שלא יכולנו אפילו לחלום עליהם אי פעם.
      בשנות הזוהר עם תומר/ארי רוזנברג/שפע / עדי גורדון לכל היותר הגענו למקום החמישי ….מי חלם אז על אליפות או על להפסיד את הגביע בבאזר ביטר ???
      היה לנו עשור נהדר ואני מאמין שעדיין נכונו לנו ימים יפים .

      Reply to this comment
  20. ChaiCo

    19. מאי, 2018
    16:02

    מצוין יאיר.
    עד עכשיו וכל שנה מחדש טרם הבנתי את מסע החישול של החיפאים בגולה

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *