מעורב הופס ליום חמישי בערב / מנחם לס

1. משחקו העלוב של סטפן קרי פתח פיצוץ של בדיחות על חשבונו

 

כולם אוהבים לעלות על מולטי מיליונר, שחור/לבן עם עיניים כחולות שהוא – דרך אגב – קלעי השלשות הגדול  שאי פעם זרק טרייז, ביום שהוא מפשל כמו אדם מוריסון.

אמש הוא היה 7 מ-19 ל-16 נק', יום לא רע לחלוטין לכל שחקן אחר, אבל יום של זבל פרות עבורו.

אז כשזה קורה זהו FIELD DAY לכולם לצאת מחוריהם ולהכניס לו שמאלית תחת החגורה.

A poor

 

 

2. כוכב נולד ושמו פיג'יי טאקר (מין 'תאום' של מרכוס סמארט במספר '3')

 

רוג'ר שרמן (https://cdn.vox-cdn.com/thumbor/BH4J320umXn-_8CFDaOhINC2vOU=/0x0:2000×2000/920×0/filters:focal(0x0:2000×2000):format(webp)/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_asset/file/10677025/nba_basketball_bug.jpg) כותב שיר הלל על פיג'יי טאקר. מאמר זה מבוסס בחלקו על זה של שרמן.

הדבר היחיד שאני לא מסכים עמו היא הכותרת בה הוא כותב שפיג'יי נתן אמש "MOREYBALL CLINIC". אני לא ראיתי שום דבר 'מוריי' במשחקו, אבל אני מסכים שהוא היה שחקן הרוקטס הטוב ביותר, שמשחקו ייצג את מה שיוסטון היתה אמש:

*חזקה;

*נועזת;

*דינמית;

*FEARLESS;

*חסרת היסוס;

*מדוייקת;

*מחכה לזריקה החופשית;

*נעה ללא כדור

*מגינה בעוז, אבל גם בשכל.

הדבר המגניב ביותר במשחקו של בן ה-33 הזה שמכיר כל באר בחולון (בחולון ישנם בארים? חשבתי שיש שם רק קיוסקים למיץ גזר) היתה העובדה שאפילו את אתה גרג פופוביץ' אתה לא מסוגל להגדיר מה הוא שיחק (פאור פורוורד? סמול פורוורד? סנטר? פוינט גארד? – בואו נגיד 'הכל' וזהו), והדבר המגניב השני הוא שב-500 משחקי NBA הוא קלע רק 4 פעמים 22 נק', והוא מצא בדיוק את המקום, הזמן, המעמד, והקבוצה נגדה לקלוע פעם רביעית בקריירת ה-NBA את ה-22 שלו.

מדהים.

אמרתי שהוא היה 8 מ-9 בנצחון 105-127 על הווריורס? לא אמרתי. אז אגיד זאת עכשיו: הוא מצא את הערב להיות בו 8 מ-9, כולל 5 שלשות – שווה קרייר-היי. אם הקריעה של הווריורס לא היתה מושלמת עד כדי כך, והוא היה משחק עוד כמה דקות במקום הגארבג'-טיים שניתן לשחקני הספסל הוא היה עושה דווקא במשחק הזה – אחד החשובים העונה לרוקטס (כי אם חס וחלילה הם היו עתה 2-0 לא הייתי כותב אפילו מילה אחת עליהם מלבד להשאיר דף ריק, ולתת לקוראי למלא את החסר)  – קרייר היי (שלו 24 נק' ב-NBA). אגב, ה-24 היה המספר שסטף וקליי  ק-ל-ע-ו   י-ח-ד  במשחק!

שמו האמיתי הוא אנטוני ליאון P.J טאקר. PJ על שם POPS JUNIOR – הג'וניור של פאפה. אז האנטוני ליאון PJ טאקר הזה שיחק באוקראינה, ישראל, יוון, איטליה, וגרמניה לפני ששיחק את משחק ה-NBA הראשון שלו.

אמש הוא היה לא יותר מ-ROLE PLAYER, אבל אולי הרול-פלייר הכי טוב שניתן לעלות על הדעת

אמש הוא עשה זאת מקרוב – –

ומרחוק – –

אמש הוא היה הטוטאל פלייר. לא רע לשחקן שמכיר כל באר בחולון.

 3. כוכב נולד ושמו מרכוס סמארט (מין 'תאום' של פיג'יי טאקר במספר '2')

 

ג'ייסון פאט (https://fansided.com/2018/05/17/marcus-smart-celtics-cavaliers-game-2/) כותב דברים דומים מאד על מרכוס סמארט לאלה שכתב רוג'ר שרמן על פיג'יי טאקר. מאמר זה מבוסס בחלקו על מאמרו של פאט:

שחקנים שמשחקם הוא GRIT. עוז. חוסן. העזה. מה עוד? הייתי מוסיף אומץ לב, אינטנסיביות, עצמה. אולי אפילו לא על חשבון יופי, הדר, וקסם במשחקם. כי אין להם את היופי והאדר. מרכוס סמארט – בדיוק כמו טאקר, הוא צווארון כחול. חייל רגלי, ולא טייס F-16. האיש הנמצא בחפירה ולוחם עם כל מה שיש לו, אפילו שמה שיש לו אינו נוצץ.

אבל מה שיש לו מאד יעיל.

ג'יילן בראון היה מצויין במשחק השני נגד הקאבס, אבל אילו נתתי MVP למשחק, סמארט היה הזוכה.

אולי הוא זורק יותר מדי מהטריי, אבל אחוזיו מקובלים, והוא מחפה על כך – כפי שכותב פאט,

with relentless intensity, toughness and an innate ability to make key plays at the right time.

מה שהוא מביא עמו כל משחק היא מלחמה. הוא לוחם כאילו זוהי המלחמה האחרונה, ואתה רואה זאת על פרצופו. הוא אחד מאותם שחקני NBA מהסוג של אנטוני מייסון, צ'ארלס אוקלי, אקסווייר מקדניאל, צ'ארלס בארקלי – שחקנים שהייתי מכנה (עכשיו זה מל המכנה אותם) "THE GOON SQUAD" – מין כיתת הבריונים.

הם לא עושים דברים בלתי חוקיים כי היו ניזרקים מהפארקט. מה שהם עושים הוא להביא אלימות חוקית, גברתנות, אימתנות, וסיקריות למשחק. הם האנשים שאתה רוצה להיות בצד שלהם במלחמת הכנופיות הבאה.

מחוץ למגרש רובם שקטים ונאווים, ואפילו נחבאים אל הכלים. מרכוס סמארט למשל ידוע היה בביישנותו בסלטיקס, ולקח לו זמן רב עד שניפתח והחל להביע את דבריו. ולרוב הם מאד הגיוניים וחכמים. בראד סטיבנס אמר שסמארט הוא אחד משחקני ההגנה הפקחים ביותר בכל הליגה.

 אם אתם זוכרים מה שקרה ברבע הרביעי של המשחק השני זה היה הרוב סמארט. סמארט היה הכוח העיקרי שהחזיר את הסלטיקס מדפיציט של 11 בסוף החצי הראשון, וזה היה הוא שהיה הכוח הראשי שמנע קאם-בק של הקאבס ברבע הרביעי.
הנה הוא גונב כדור מג'ף גרין ואז משתטח ב-OUT OF BOUNDS להציל כדור:
*

*

או כאן כשהוא OUTHUSTLES את כל הקאבס גם יחד כשהוא עושה TIPPING OUT – מין דחיפת כדור החוצה – באופנסיב ריבאונד מהחטאת שלשה של הורפורד, ואז, פורץ כבולדוזר להכניס דאנק מסחרר מהחטאת ג'ייסון טאטום:

*

סמארט הפך לחלק חשוב ביותר בכל האופי החדש של הסלטיקס הצעירה. הוא מעט מבוגר משלושת הצעירים בראון, רוזייר, וטאטום, וצעיר יותר מהורפורד. הוא כאילו החלק המקשר בין הישן והחדש, והוא מביא איתו מה שפעם היה למקהייל, בירד, איינג', והאחרים – מאבק ללא ויתור עד הטיפה האחרונה.

 

4. הייתי מת לשמוע את חילוף ה-"NICETIES" בין דוראנט לבין אחיו של כריס פול, C.J פול!

5. כולם אוהבים לראות את כריס פול משכיב את סטף, אבל לי זה נראה כאשכרה התחלקות!

 

 

 

 6. הווריורס אולי הקבוצה הטובה ביקום, אבל היא 0 מ-6 בפרסי סוף העונה של ה-NBA!

 

 

 7. הפיינליסטים ל-MVP

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 100 תגובות

        1. אני בקושי זוכר מה עשיתי לפני שעתיים ולא ראיתי ת'סירטון.
          פשוט זכורים לי 2 ריבאונדים גדולים בטיימינג חשוב שמאחד מהם הוא עשה סל ומהשני יצא סל של מישהו אחר.

  1. התדמית של קיון דוראנט השתנתה לחלוטיין מאז שעזב את אוקלאומה.
    הוא עשה התהפכות באופי שלו של 360 מעלות בלי שום קשר לזה שהוא עבר לשחק בגולדן כדי לזכות בדרך הקלה ביותר בטבעת

  2. מה שמדהים ב-NBA זה איך הקהל תמיד שבוי ברגע. מצד אחד זה יכול לעצבן כאשר שחקן נותן הופעות הרואיות ותמיד זוכרים את הרגע בו הוא מפשל. אך בעיני יש לזה צד חיובי קטן כאשר השחקנים יודעים בכל רגע נתון שהם מול המקצוענים הטובים ביקום וערב רע מיד נמרח בכותרות. הפוקוס האישי בכדורסל הוא גדול מכל ספורט קבוצתי אחר וזה אד הסיבות שאין לאף שחקן באמת מנוחה. מעורב נהדר מנחם

  3. איזה מעורב נהדר.
    איזה יופי זה שחקנים כמו סמארט וטאקר, לא עילויים מבחינת כשרון אבל יורקים דם על המגרש. דניס רודמן עשה מזה קריירה.
    כמובן שהבדיחות על קארי מוגזמות, אבל יש תחושה שמשהו מהקסם דעך לאחרונה. עזבו כדורסל – כן בידודים, לא בידודים – ועזבו את מצבו הפיסי. אולי זה מאז שדוראנט הגיע, אולי הלחץ להפוך לאיזו שושלת מפחידה, לא יודע – פשוט נראה שפחות כיף בג"ס, והכיף שהיה שם זה מה שהפך את קארי להיות כזה נהדר למשך כמה שנים. יוחזר הכיף לאלתר!

  4. אני מצטרף לבדיחות על סטף קרי ,ולו רק בתקווה שזה יעיר אותו למשחק הבא. אחרי הכל הוא השחקן האהוב עליי בעולם .
    הציפיות ממנו תמיד גבוהות ,ובצדק !
    בתור אוהד הווריורס אני ממש לא נהנה לראות את דוראנט לוקח את הקבוצה עליו , אבל אני מאשים לא פחות את קרי שנראה שהוא משלים עם זה . ואני לא מדבר על קליי תומפסון שגם הוא נראה הלילה כמו הילד המסכן שנשאר להרים את הכסאות בכיתה .

    1. לג"ס, לפחות לשני המשחקים הראשונים, יש תכנית משחק.

      עושה רושם שזה לנצל את המיס מאצ' של דוראנט מול כל שומר שלו בגלל הגנת החילופים של יוסטון.
      בנוסף ג"ס לא מפתחת משחק ריצה (לפי מה שיצא לי לראות) ולכן השלשות של קארי ותומפסון לא באות לידי ביטוי (כשההגנה לא מוכנה).

      אבל לפחות לשני המשחקים הראשונים, עושה רושם שתכנית המשחק היא ללכת על דוראנט.
      מניח שהשחקנים הולכים עם תכנית המשחק של צותת האימון.

  5. סטף קרי קלעי הכי גדול שזרק כדור וזהו בערך.
    לא עושה כלום במעמדים הגדולים כבר 4 שנים ברציפות.
    כששומרים עליו צמוד הוא לא עושה שום דבר מיוחד ושווה כמו עוד עשרות שחקנים אחרים בליגה.
    דוראנט מגמד אותו אפילו יותר והופך אותו לשחקן הכי מגוחך שיכל לקבל חוזה של 200 מליון דולר.
    להסביר שהוא פותח את המגרש כי הוא זז בלי כדור והוא קלעי ענק זה קשקוש בלבוש. מה הוא היה עושה בלי דוראנט?
    למי הוא היה "פותח" את המגרש בכזו יעילות?
    הסכנה שהוא מביא היא בעיקר בבעייתיות בדאבל אפ על דוראנט כי כשהור חופשי זה לרב סל יותר בטוח מכל אחד אחר בליגה אבל יש גם את קליי שלא הרבה פחות טוב ממנו.
    קיצר, לא התעלה אף פעם ומאז שדוראנט לידו נראה עוד יותר חיוור בשלבים המכריעים.
    מוסר בינוני לחלוטין יחסית לרכז. לחלוטין.
    שומר מחריד ששוב ושוב ושוב מביכים אותו בהגנה וזה נראה ממש ממש רע.

    1. ארז , נראה לי שהתבלבלת בין סטף קרי לגיא פניני.
      להזכירך , שחקן שזכה פעמיים ב mvp ברציפות לא יכול להיות בינוני אלא אם הוא משחק נגד גליל עליון ובני הרצליה .
      גם אני לא נהנה לראות אותו בשני המשחקים האחרונים בצילו של דוראנט. דרך אגב , בלעדי דוראנט הווריורס ייראו טוב יותר .

      1. ארז יש לך את זה ביותר מפגר וחסר הבנה?
        קרי שחקן ענק, הרבה יותר קטלני מדוראנט, אלמלא קרי דוראנט לא יכול לשחק כפי שהוא משחק אצל הלוחמים; והראייה היא שאצל הרעמים הוא לא זכה לשחק כך.
        באליפות האחרונה דוראנט חייב לקרי כל מהלך וכל סל שלו, אלמלא האש שקרי משך דוראנט לא היה עושה חצי ממה שעשה.
        יש לאוהדי כדורסל נטייה להחמיר עם הביצועים של קרי וזה רק מעיד עד כמה קרי שחקן ענק.
        באליפות הראשונה של הלוחמים בשושלת קרי-קליי, קרי נתן סדרה ענקית לפנתיאון. נראה אותך נופל על הראש כמו שקרי נפל וחוזר לשחק אחר כך בתפקוד מלא.

        אני מת שדוראנט יעוף, בלעדיו הלוחמים ייראו טוב יותר וישחקו טוב יותר.

        1. לגבי השטויות על מושך אש, הרגע כתבתי למתן ואתה מוזמן לקרוא את תגובתי שם.
          פרטתי את דעתי לגבי "מושך האש"
          אם ניתן לו טייטל היסטורי אז הוא אכן "מושך האש" הגדול בהיסטוריה וקלעי השלשות הגדול בהיסטוריה.
          מוסר בינוני מינוס יחסית לרכז.
          שומר מחפיר ומבייש.
          אבל……"מושך אש" ענק.

          קרי נתן סדרה לפנתאון באליפות הראשונה?
          אתה רציני?
          האליפות שאיגאודולה זכה בFMVP?
          זו שקליבלנד שיחקה עם שחקני פח כמוזגוב, דלבדובה, שאמפרט, מייק מילר? שון מריון?
          זו???? האליפות הזו????
          וסטף היה ענק ונתן סידרה לפנתאון תוך שהוא מפסיד לקבוצת תחתית יורוליג הזו 2 משחקים ומנצח אותם אך ורק מכיוון שלא היו מספיק שחקנים בסגל והם פשוט נפלו מהרגליים……
          האליפות הזו?
          אז כפנייתך אלי…..יש לך את זה ביותר מפגר?
          😀😀😀😂😂😂
          (כל הדיון הוא ברוח טובה!)

          1. זה הנרטיב שציירת, זה לא אומר שזו האמת. נו, ניחא.
            נראה מי ייזכר בדפי ההיסטוריה כמשנה את אופי המשחק לצד מג'יק ולארי וג'ורדן; קרי או דוראנט.
            דוראנט לו תרם כלום להתפתחות הענף, קרי שינה אותו הרבה מאוד.
            ניחא

      2. מתן ברוך שובך.
        רציתי לבקר אותך במעצר בכפר הללל, מסתבר למרבה הפלא שאסון צ'רנוביל מונע ממני להגיע למקום.

      3. אתה כותב בדיוק את מה שכתבתי.
        זו גדולתו? "מושך אש"?
        כלומר, אתה צריך איתך בקבוצה את השחקן אולי הטוב בעולם ובטח בכדי למשוך לו את האש?
        זו גדולתו של שחקן?
        לא יודע.
        לא נראה לי.
        ואם הוא לא משחק עם שחקן כל כך גדול שהוא יהיה הבובה מושכת האש שלו? מה הוא שווה אז?
        תקרא שוב את מה שכתבתי במקור, התייחסתי בדיוק למה שכתבת עוד לפני שכתהת את זה מכיוון שאני מכיר את הנרטיב הזה על קרי .
        אגב, הנרטיב הוא אמיתי ונכון, הוא אכן מושך אש ואני רק שואל, מה שווי לא כמושך אש וכנגד, מה שווי של דוראנט האפס ללא מושך האש.

  6. תיארת את טאקר במדוייק.
    יקיר הפחים התעלה כאשר היו צריכים אותו…. כי אם היה 0-2 ללוחמים זה היה גמור…..
    תענוג של מעורב
    🙂

  7. כל מילה בסלע מנחם, בוודאי על טאקר, מוריס וסמארט. לא דואג לקרי, הוא יחזור לגדולתו עוד בסדרה הזו.

  8. אחלה מעורב, תודה
    לפני יומיים כולנו קברנו את הרוקטס, עכשיו את קרי. מעניין את מי נקבור במשחק הבא. אני לא מתלונן חס וחלילה, זה כיף

  9. דוראנט משבש את כל צורת המשחק ולא מהיום. עדיין בבקשה מי יקום ויגיד שהוא רואה גמר שלא כולל את הקבוצה המאוסה הזו. אני יכול רק לאחל, הלוואי. תנו לי בוסטון-יוסטון, הקרב על הבסטון(: פשוט גמר בלי הרגשה שזה חסר סיכוי למי מהצדדים זה כל מה שמבקש.

  10. אחלה מעורב. מה שיפה זה שכן סמול-בול, לא סמול-בול, כן שלשות, לא שלשות – שחקני האסל ונשמה הם תמיד מצרך נדיר שחיוני לכל קונטנדרית.

  11. מנחם אני תמיד מעיר לגביי סטפן קארי
    הוא אמנם בהיר אבל גם אמו וגם אביו אפרו אמריקאים מה שאומר שהוא 100 אחוז שחור
    את ההסבר למדוע הוא בהיר הייתי מעדיף שלא לפתוח ,קשור להתנהגות של בעלי האחוזות למשרתות
    קצת עצוב לי על קארי ,הוא שחקן כל כך טוב שאני ממש מקווה שישיג לפחות פעם אחת בקריירה פיינלס MVP

      1. העיינים שלו ירוקות
        ברור שיש לו גנים אחרים אבל ההורים שלו מוגדרים כאפרו אמריקאי
        אמא שלו מהאיטי ואבא שלו דל קארי
        הוא לא לבן

  12. תודה מנחם.
    לצביקה – כולנו מתים לראות את קרי מתפןצץ ומראה לנו את הביצועים שהביאו לו פעמיים MVP, בסדרה הזאת. אבל בתנאי שג"ס מפסידים במשחק.

  13. חחחחחחחחח

    ציטוט:
    "(בחולון ישנם בארים? חשבתי שיש שם רק קיוסקים למיץ גזר) "
    חחחחחחחחח
    מאיפה אתה מביא את המשפטים האלו?

  14. כמה שהיה כיף הנצחון הזה, עדיין ברורה העליונות של ג"ס.
    למעשה ההרגשה היא שלפני שנתיים התאבדו על הליגה בדרך לשיא.
    אז הוסיפו את דורנט זלזלו (יחסית) בליגה וקרעו ברבאק את הפלייאוף.
    השנה זה מרגיש שהם כבר מזלזלים גם בפלייאוף (עם 3 הפסדים כבר לעומת 1 שנה שעברה) ועדיין ייקחו כי הם עד כדי כך טובים.
    אני מקווה שעדיין יוסטון יצליחו לעבור, אבל אין ספק מי הפייבוריטית.
    ואני עוד יותר מקווה שדורנט יעבור בסוף העונה (למרות שאני לא חושב שזה יקרה).
    עברה לי מחשבה על זה שהוא יעבור לאוקלאומה לעשות Redemption אחרי האליפות (וכנראה 2) עם ג"ס. דומה למה שהיה עם לברון.
    אומנם היה הרבה דם רע, אבל עם לברון היה לא פחות.
    ואם לא אז איזה טורונטו או וושינגטון.
    יכול להיות אחלה ליגה שוויונית (ג"ס בלי דורנט, יוסטון בפורמה דומה, בוסטון עם קיירי והייוורד, דורנט עם וושינגטון/טורונטו/אוק', לברון בפילי או עם ג'ורג' בלייקרס).

  15. תודה על המעורב מנחם.
    כמה מילים על סטף וקיידי.

    1. כל הדברים נאמרו כאן על ידי לפני חודשים לא מעטים – רבים לעגו לי.

    2. גרין הוא הקאפקייק, אבל לדעתי הוא נשלח על ידי קר ולייקוב שאיבדו קצת את העשתונות אחרי ההפסד ב-2016. דוראנט קיבל מהם הצעה שאי אפשר לסרב לה.

    3. הנפגע העיקרי מהמעבר היה קרי – לעזאזל! איך אנשים לא ראו את זה בא? כתבתי על זה כאן אלף פעם. דוראנט טוב מקרי, אופי המשחק שלו מתבסס על בידודים, הוא נוטה להשתלט על משחקים, סדרות וקבוצות – ורק ראסל ווסטברוק הצליח לנסות להשתוות/להאפיל עליו. ראינו איך זה נגמר באוק' סיטי (דוראנט נס משם) וראינו איך זה נגמר בסדרת הגמר אשתקד. עקרב נשאר עקרב (ואחלה עקרב).

    4. זה מוביל אותנו לסטף – ברגע שדוראנט הכריז ש-"זו הקבוצה של סטף" היה ברור שיש בעיה. לא אומרים משהו שלא נמצא בראש (של כולם).
    אני מעריץ של סטף כי הוא הביא כמה חידושים למשחק שלא ישכחו במהרה. הראשון זה ההבנה שגארדים עם קליעה מנצחים משחקים וסדרות (עד אז כולם רצו אחרי גבוהים ופורוורדים, ונטו להאמין שהקליעה (דהשוט :)) לעולם לא תנצח כל הדרך). סטף (וקליי) שינה את זה.
    הדבר השני שסטף הביא – שכנראה כן יישכח – זה שאפשר להיות מגה כוכב על גם ללא הכדור! הוא הכוכב הראשון והאחרון שהסכים לנוע בלי הכדור ובדרך זו לייצר עבור עצמו, עבור חבריו ועבור הקבוצה. התנועה שלו פתחה לכולם את הצבע, את הקשת, את המיד ריינג' (שון) ואת הלב.

    5. עכשיו לענייני האגו, שגם עליהם התרעתי מזמן, ומי שלא ראה ניצנים של זה אתמול – הוא עיוור! הכוכבנות של סטף, לא זו בלבד שהיא נדירה בזכות הוויתור על הכדור, היא נדירה גם בזכות הוויתור על האגו, שבא ביחד עם אופי המשחק הזה. מזכיר את טים דאנקן, האקים דה דרים וגו'ן סטוקטון. לסטף אין בעייה לפרגן לחברים באמצעות התנועה שלו והוויתור שלו על זריקות – כך למשל יצא שאיגי קיבל את ה-FMVP; לסטף זה לא היה מספיק חשוב. הניצחון קודם לכל.
    עד שבא דוראנט!

    6. הקבוצה הזו הייתה הקבוצה של סטף. לכולם היה ברור מי הספלאש הראשי. סטף קיבל את היחס הזה מהחברים, מהמאמן ומהתקשורת.
    עד שבא דוראנט. עברו כמעט שנתיים, דוראנט השתלב יפה במשחק של הלוחמים וסחף אותם ל-16:1 פסיכי. מצחיקים אותי אלה שמשייכים את הסלים שלו לסטף, דוראנט לא צריך אף אחד בשביל לקלוע. כמו שאמר עליו ואן גאנדי : he was born to score
    פתאום סטף גילה את אמריקה – לכל הגדולים יש גם תארים אישיים, ואחד מהם (או שישה, או שלושה) הם ה-FMVP. כל עוד דוראנט בקבוצה, הוא המכשול העיקרי בין סטף ובין התואר הנכסף, היחידי שעדיין אין לו.

    7. על כל הנאמר יש להוסיף את הנטייה של סטף להיפצע – דבר שגרם לו להפסיד למעלה מ-30 משחקים השנה ובכך בעצם לפנות את הדרך לכוכב החדש של הקבוצה. והכוכב הזה – עקרב הוא עקרב – הוא שחקן ISO. מה לעשות? להתראות גולדן-2015-סטייט; שלום גולדן-2018-ת'אנדר.

    8. לא מבין מה רוצים מדוראנט המסכן – הוא לא רצה להיזכר כמו יואינג או מאלון ורצה טבעת בכל מחיר – ובמקרה ניתנה לו האפשרות לעשות אחת כזו, במיידי. אתמול הוא היחידי שבא לעבוד, וכולם מקללים אותו. הייתי שחקן הרבה שנים, קחו את המילה שלי – קליי יושב בבית עכשיו ואוכל את הלב איך סיים את המשחק עם כל כך מעט ניסיונות לייצר נקודות; איך הפקיר את דוראנט לבד בשדה הקרב. תאמינו לי – הוא כועס על עצמו (ורק על עצמו).

    9. ומה עם האגו? השינוי הגדול במשחק של סטף הוא הירידה הדרמטית בקילומטראז' ללא כדור. הוא אומר לעצמו – בשביל מה? בשביל שדוראנט יחגוג? ממילא הכדור הולך אליו לפוסט ומשם לסל, בשביל מה לרוץ? בשביל מי לרווח? וכולם נסחפים אחריו.

    10. דוראנט וסטף הם כוכבי על עם אופי נוח והרבה חכמה. הם יודעים שרק שיתוף פעולה פורה ביניהם יביא טבעת נוספת. אני מאמין שהם יידעו להתאחד לנוכח הסכנות (האמסטפים מטקסס) ולהשאיר את קרבות האגו בצד. אבל קשה להסתיר את ההתרחשויות מתחת לפני השטח, בתוך הלא-מודע (שנוטים בטעות לכנותו "תת מודע"). אם וכאשר יגיע הרגע, אני מאמין שנראה מאבק סמוי (או גלוי) ביניהם על התואר הנכסף FMVP. אלא אם כן דוראנט יחליט ללכת צעד אחורה – אבל אז הוא באמת יהיה קאפקייק…

    1. מעניין מאוד!

      שני השחקנים האלה כל אחד בדרכו הם אולסטארים ברמה הכי גבוהה ופשוט תענוג לעיניים..אלה שחקנים שאני אתגעגע אליהם..

      כל מילה בסלע!

      לגבי הקילומטראז של קרי-זה עובדה או דעה?

      1. דעה לא מבוססת ולא נכונה.
        מאז צירופו של דוראנט יש עלייה (לא גדולהבמיוחד) בתנועה שהוא עושה בהתקפה למרות שהוא מחזיק פחות (גם בקצת) בכדור.

          1. מעניין. מראה עיניים בהחלט יכול להטעות. אולי זה בגלל שהוא מחזיק פחות בכדור. בשני המשחקים נגד יוסטון – לדעתי – הוא קלע הרבה בייצור לעצמו ופחות בקאץ׳ אנד שוט. יותר דומה לראסל מאשר לסטף. אתה לא חושב?

          2. המשחקים עם יוסטון לא דוגמא ודיברנו על זה גם בפוסט של נמרוד לפני הסדרה. ההגנה של הרוקטס בנויה בדיוק כדי לשבש את השטף של המשחק של הווריורס על ידי חילופים אוטומטיים. ללא ספק זה עובד להם בינתיים כשהם מכריחים את גולדן סטייט להרבה יותר אחד על אחד.
            אבל הווריורס נוהגים בחוכמה כשסטף הולך לסל בכל פעם שקאפלה נשאר מולו.

        1. האמת אני גם מתגעגע לכדרורים שלו..מסכים הסדרה הזאת היא לא מעידה על כלום בנוגע אליו..לדעתי הכל יפול עליו בסוף..הגנתית והתקפית..נדבר על זה לפני המשחק השלישי..

          לא ראיתי יותר מדי משחקים בפלאיוף של הווריוס (עם כל הכבוד היו משחקים יותר מעניינים) ממה שאני זוכר שראיתי זה אפס כדרור..בדרכ גרין ודוראנט אחראים על הכדרור הראשוני ומשם הכל רץ

    2. 1. לג"ס הייתה אפשרות לצרף את דוראנט ולדוראנט הייתה אפשרות ללכת לקבוצה הכי טובה בליגה – איזה שחקן/קבוצה מוותרים על האפשרות הזו?
      2. ברגע שמגיע דוראנט, שהוא כנראה שחקן ההתקפה הכי טוב ומוכשר בליגה כמובן שיצטרכו לתת לו את הזריקות שלו וכולם יפגעו (כולל סטף וגם תומפסון).
      יש לך את השחקן ההתקפי הכי טוב בליגה אז אתה משתמש בו (והוכח שהוא יכול לשחק במערכת ההתקפית של הווריורס).
      3. הגנת החילופים של יוסטון – גורמת לכך שהשחקנים לא רצים אחרי הקלעים (עד לחסימה) ואז יש חילוף. זה יותר הרבה מיס מאצים.
      אז למה לא לנצל את דוראנט שהוא המיס מאצ הכי גדול בליגה?
      סטף שחקן התקפי מדהים עם טווח בלתי נגמר, אבל מו יוסטון הם מעדיפים שילך לסל ויזרוק מעל המגן של העזרה מאשר שישים שלשת מונמנטום מרחוק.
      4. רג'י מילר, ריי אלן, ריפ המילטון – כולם היו שחקני התקפה ראשיים בקבוצותיהם ואפילו אול סטארים שהיו מאופיינים בתנועה ללא הכדור.
      ההבדל ביניהם לסטף – יכולת הכדרור, טווח וזריקה מכדרור שאצל סטף בהחלט טובה יותר. אבל מדובר בתקופות וסגנון משחק אחר.
      5. איגודאלה קיבל FMVP כי מגיע לו וכי סטף היה "חלש" בסדרה ההיא.
      הקאבס התמקדו הגנתית בסטף ונתנו לאחרים לנצח אותם. איגודאלה היה מצויין בסדרה ההיא, במיוחד הגנתית על לברון, מה שהעניק לו את הפרס.

      1. 1.זה לא מוסרי לשחקן פרנצ'יז שרק הפסיד בגמר אזורי להצטרף ליריבה מנגד. לדורנאט אין את האופי של לברון,ג'ורדן,קארים,מג'יק.
        2.דורנאט הראה שהוא לא מסוגל לנצח לבד קבוצה בריאה כמו יוסטון.
        הוא צריך את קליי ואיגאדלה ביום מצוין.
        3.מדובר בהגנה נחותה של קורי. אין שום אולסטאר בליגה עם הגנה כזאת מביכה.
        4.להבדיל מקורי מדובר בג'אמפ שוטרים שלא צריכים את הכדור.
        קורי הוא גם תלות נוראית בהגנה של הגולדנים.
        5.מסכים. איגאדלה הוא השחקן שניצל את הפציעות בסגל של הקאבס.
        קורי לא באמת הוביל אותם גם בסידרה הזאת.

      2. + 1
        מסכים עם הכל לגבי דוראנט – ניתוח מעולה.
        לא מסכים לגבי איגי וה-FMVP אבל זה עניין של השקפה, כל דעה כאן שווה לאחרת. סטף היה הכוכב בסדרה הזאת וקליבלנד עשו הכל כדי להאט אותו. הכניסו לו את דלבדובה לתחתונים וזה הרג אותו, בעיקר בשני המשחקים הראשונים (כפי שציינת).
        לאיגי הייתה את הפריווילגיה של שחקני משנה – עליו לא שמרו, הקבוצה השנייה רצתה שהוא יזרוק (כך זה תמיד). עדיין, המספרים של סטף היו גבוהים בהרבה ואיגי קיבל את התואר על ההגנה על ג'יימס (לא באמת עצר אותו), ועם נגיעות של פופוליזם.
        השורה התחתונה היא אותה שורה, לסטף חסר התואר האישי הנכסף. אני מניח שבזמנו הוא האמין שישיג אותו בהמשך, אלא שאז דוראנט הצטרף, והשאר ידוע.

  16. תודה מנחם. טאקר היה אתמול ענק.
    מה שראינו שעבד זה הליינאפ הסופר סמול בול של יוסטון ברבע השני איתו כסנטר (הוא 1.96 מ' אבל עבה כמו פעמיים קפלה).
    קפלה מנוטרל עד עכשיו בסדרה כמו שחששנו שיקרה, אבל בשביל זה יוסטון שומרת את היכולת לעבור לסמול בול ואתמול לפחות זה לא פגע בהגנה.
    יהיה מעניין לראות את ההתאמות שיעשו גולדן סטייט לליינאפ הזה, והאם יזהו ויתקפו את הטבעת ביתר שאת. נראה שהתפזרו שם על ג'אמפ שוטים גם כשהצבע היה פנוי.

  17. לאנשים יש זכרון קצר, במיוחד אם הם כאלה שיושבים בבית ומקשקשים עם מקלדת (הכוונה לא אלייך מנחם)

    לכל אחד יש יום חלש, במיוחד לכאלה שחזרו מפציעה לא פשוטה שהשביתה אותם לזמן רב וחזרו היישר לקלחת הפלייאוף. קארי יחזור לעצמו וזה יקרה במשחק 3.

    הסטיסטיקה של טאקר תתיישר לממוצעים הרגילים שלו והוא יסיים את הקריירה בעוד שנתיים-שלוש.

    מרקוס סמארט הוא, וכבר רשמתי את זה, ראשון בין ראשונים בכל בחירה של שחקנים שהייתי עושה לקבוצה. אול אראונד פייטר.

    (סמארט ודריימונד גרין יחד באותה קבוצה יהיה תענוג)

    1. מסכים מאוד עם הזכרון הקצר ומאמין שקרי יפציץ בבית..ראיתי גם הרבה שזלזלו בסמארט, היה פשוט כיף לראות אותו במשחק 2 בעיקר…כאילו היה רכז כל החיים..עשה הכל בפשטות ויעילות

  18. שמעתם את הציוצים של אמא של גרין, אני לא מצליח למצוא את זה באינטרנט (אין לי טוויטר), אבל הבנתי שזה מבאר את העובדה שהבנאדם גדל על טראש-טוק.

  19. מתעלמים מהחשיבות של
    איגאדלה,קליי,ליבנסטון ובארנס. הם אלה שהביאו לקורי את הטבעת ב-15' ומאז הקבוצה היא של דורנאט.

  20. 1. 7 מ 19 זה לא יום טוב לאף שחקן.
    לא זוועה, אבל ממש לא טוב.
    היה לו משחק רע (ושלא נדבר על קליי), אבל שיט האפנס, הווריורס עדיין רמה אחת מעל כולם, הסדרה תיגמר תוך 5, גג שישה משחקים.

    7. אני לא אוהב את סגנון המשחק שלו, אבל אם הארדן לא מקבל השנה MVP זאת שערורייה.

      1. ארדן ודורנאט לא עוברים סיבוב אחד עם הסגל של לברון ג'יימס.
        עם כל הכבוד לסופרטימז שלהם,

        אני לא חושב שיש פה שאלה לגביי זהות ה-MVP.

      2. לגבי קרי זה מה שכתבתי, היה לו משחק רע.

        לגבי הארדן ודוראנט, אני בהחלט מאמין שהם היו יכולים לעבור את הפייסרס ואת הרפטורס אם הם היו במקום ג'יימס

  21. תשמעו אתם לא נורמלים.
    גולדן סטייט עם יתרון הביתיות בסדרה.
    מישהו חושב שטאקר, אריזה וגורדן יקלעו ככה גם באוראקל?
    מישהו חושב שקרי ימשיך להיות ככ חלש?

    תמשיכו לדמיין.

    1. יואש
      ליוסטון יש מספיק כישרון כדי לנצח אותם גם באורקל ארינה.

      מותר לפנטז אחרי שראינו אותם מול קבוצות נחותות ופצועות כמו הספרס ואורלינס.

      1. FAN אתה מגיב מדהים ביותר, אנחנו דומים, ותה ועוד איך יפה פנימית וחיצוניתאני פשוט מביט בכם מהזווית הנכונה, אתה גם רואה את ההנאה משחק, זוכ אותך שני עבו

        1. זוכר אותך שני עברו ומקווה שתיהיה איתנו בקיץ ובפגרהשמאד כיפית רוצה להוסיף תודה לכל תגובה שלך ולהרבה אחרים כאן, תצליח

  22. מנחם, עליך לכתוב ספר זכרונות, או לפחות למצוא מראיין מקצועי. זיכרונותיך המופלאים צריכים להפוך לנחלת הכלל. אני כותב זאת גם בעקבות מה שכתבת הבוקר…

  23. מעורב נהדר מנחם!
    מסכים במיליון אחוז עם מה שכתבת על מרכוס סמארט.
    הם צריכים לשלם לו ולהשאיר אותו במועדון לשנים רבות כי הוא הולך להיות בורג סופר חשוב באימפריה המתהווה לנגד עינינו.

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט