מהלך מנצח (16) – ניתוח משחקי הלילה בפלייאוף / נמרוד איתן

בוסטון- קליבלנד

אוקיי, לזה אף אחד לא ציפה. בוסטון של בראד סטיבנס מובילה על קליבלנד של לברון ג'יימס 0-2. אם במשחק הראשון קיבלנו תצוגת תכלית של החבורה הלוחמת והצעירה של סטיבנס, הלילה קיבלנו משחק עם טעויות בהגנה (גם אם לא רבות), משחק התקפי סביר ביותר ועדיין הם יצאו עם ניצחון מרשים בדו ספרתי.

הדאגה העיקרית של הקאבס היא צריכה להיות שבוסטון ניצחו הלילה עם משחק התקפה של משחק חוץ שלהם. למה הכוונה? יש הבדל משמעותי בין בוסטון של הבית לבוסטון של החוץ בפלייאוף הנוכחי מה שמובן לגמרי לאור החבורה הצעירה שמונעת הרבה גם מהאנרגיות של הקהל הביתי. מעבר למאזן ( 0-9 בבית, 4-1 בחוץ וגם הניצחון הגיע בהארכה) , יש הבגל גדול בנתונים. בחוץ בוסטון עם כמעט 95 נק' למשחק ב41% מהשדה ו32% מהשלוש. בבית היא קולעת 110 נק' למשחק ב47% מהשדה ו39% מעבר לקשת. הלילה בוסטון קיבלה אמנם 107 נק' אך היא עשתה את זה ב43.5% מהשדה ו32% מהשלוש, אחוזים של משחק חוץ.

אז איך הם בכל זאת ניצחו? יצירת יותר פוזשנים. בוסטון נראית הרבה יותר מחויבת, גם בהגנה וגם בהתקפה. המלחמה שלהם על כל כדור, הטירוף בהגנה שיוצר איב' והניצחון באופנסיב ריב' יוצר להם עוד פוזשנים שמחפים ביום כזה על אחוזים נמוכים מהשדה. עם לקחו 3 אופ' ריב' יותר, איבדו 9 כדורים פחות מה שיצר מצב שהם זרקו 12 זריקות יותר מהשדה. הבדל משמעותי במשחק כזה.

בוסטון גם שרדה את ההצגה המסורתית של לברון במשחק מספר 2 בסדרה. אתמול נגענו בהארדן ורצף ה40+ נק' שלו במשחקי 1 בסדרה בפלייאוף הזה. הלילה קיבלנו את לברון שומר על רצף ה40+ נק' שלו עם ממוצע הטריפל דאבל במשחקי מספר 2 בסדרה. רק שצריך לראות איך הגיעו הנקודות ולמה סטיבנס כנראה לא היה מאוד מודאג אחרי רבע ראשון של 21 נק' של לברון.

תצוגת התכלית של לברון ברבע הראשון הראתה לנו שוב שכשהוא בזון הוא בלתי ניתן לעצירה. אבל רוב הנקודות שלו הגיעו מחוץ לקשת עם 4 שלשות ברבע הזה. נדירים המשחקים של לברון עם 7-8 שלשות ויותר, וברגע שהוא השתמש בחלק גדול מהמחסנית כבר ברבע הראשון היה ברור שבקצב הזה הוא לא יוכל להמשיך. היום השינוי בחמישייה של טיי לו גרם לכך שבראון שמר על לברון בתחילת המשחק, אבל מהר מאוד סטיבנס חזר למוריס שגם היום עצר את לברון על אחוזים לא טובים מהשדה (5/13) וממשיך למנוע ממנו לחדור.

שני השומרים העיקריים של לברון הלילה היו בראון ומוריס. שימו לב להבדלים ביניהם. מוריס חזק ויכול להקשות על לברון לחדור מבחינה פיזית ולהכריח אותו לזריקות מחוץ לצבע. לברון עדיין יותר מהיר ממנו מה שגורם למוריס לתפוס קצת מרחק וללברון לנהל יותר בנוח את ההתקפה כשהוא שומר עליו והוא העמיד בפוזשנים האלה 8 אס' על איבוד אחד. לעומת זאת מול בראון יש ללברון יתרון פיזי ברור ויותר קל לו להגיע לזריקות נוחות (4/6 מהשדה מולו) אבל בראון הרבה יותר מהיר וזריז ממנו ויכול להפעיל לחץ מה שגרם ללברון לשני אס' על שלושה איבודים כשבראון שומר עליו.

שוב אני חוזר לגיוון הזה שיש לבוסטון, היום ראינו את אוג'ליי פחות שומר עליו מהמשחק הקודם וגם הורפורד וסמארט יכולים להציק. המטרה העיקרית של בוסטון היא למנוע ממנו להגיע לריסטריקטד , כי כשהוא מגיע לשם הוא בלתי ניתן לעצירה. שימו לב שלברון בפלייאוף הזה זורק 6 זריקות בריסטריקד בהפסדים, לעומת 10.5 בנצחונות. הלילה בוסטון הגבילו אותו ל7 זריקות בלבד מהאיזור הזה וכמובן שאחרי הרבע הראשון הוא הוסיף רק שלשה אחת והנה לכם למה סטיבנס לא היה צריך להיות מודאג אחרי הרבע הראשון.

בואו נדבר קצת עם ההגנות. שוב ראינו שלא משנה כמה מוכשרים הקאבס בהתקפה, ההגנה שלהם פשוט נוראית ומשאירה את בוסטון במשחק גם בדקות לא טובות.

שימו לב כבר בתחילת המשחק איך בפיק&רול בין רוזייר למוריס לאב יוצא בהדג' גבוה, אין שום עזרה מהוויק סייד וזו זריקה חופשית לגמרי של מוריס שהפעם מחטיא.

במהלך הבא תומפסון שומר פלאט על החסימה מול רוזייר, הורפורד מיד קופץ החוצה ומקבל כדור עם אופציה לשלשה. הוא מנצל את הקלוזאאוט של TT  כדי לחלוף על פניו בקלילות בדרך לטבעת. לא ברור לי למה לאב נשאר לעמוד ולהסתכל במקום לשים גוף , ודווקא סמית שגם רחוק יותר וגם אין לו הרבה סיכוי להפריע להורפורד צריך לבוא לעזרה.

כאן אין שום אקשן רציני בסטרונג סייד, אז מוריס מבצע חיתוך בחצי הילוך לכיוון הסל. לברון כרגיל חולם , סמית' צריך לחפות עליו. זה נראה שלא דיברו שם בהגנה כי לברון קולט את המהלך מאוחר והולך גם הוא אל מוריס- והנה לנו שלשה חופשית לבראון.

בחיתוך הבא של בראון מתפתה להאשים את לברון, אבל האמת שדווקא הוא הראה חצי מאמץ, לא ברורה העמדה ההגנתית של היל שבמקום להיות קרוב לרוזייר ולמנוע את המסירה לבראון הוא פשוט מביט מלמעלה על רוזייר בהנחה שיעלה על חסימה אח"כ בהתאם לתרגיל. עוד דאנק קליל.

הפגלרנט של סמית' בהחלט היה מהלך מכוער, אבל אם מסתכלים מה קרה לפני רואים עוד מהלך הגנתי רשלני של הקאבס. בזמן הפיק&רול עם הורפורד מתבצעת חסימת flare בוויקסייד. סמית' מבין שהבעיה היא הורפורד ומנסה להגיע לעזרה אבל מאוחר מדי. לברון כאן אמנם נמצא בסטרונג סייד ולא יכול להגיע לעזרה בחילת המהלך, אבל החל מהרגע שהכדור באוויר הוא צריך לנסות להגיע להורפורד ולקוות שהחברים יגיעו ברוטציה. אלה בדיוק המהלכים שאנחנו רואים מהגנת בוסטון. במקום זה הוא נשאר לעמוד והדרך היחידה של סמית' למנוע דאנק של הורפורד היא בעזרת פאול מכוער.

על ההגנה של בוסטון דיברתי בפוסט הקודם. הלילה הקאבס הצליחו לשבור אותה כמה פעמים בזכות מהלכי חסימות ותנועה. אבל שוב, אנחנו לא רואים מספיק כאלה מההתקפה של הקאבס, שנתקעת יותר מדי פעמים בנסיון להסתמך על כשרון שמתקשה לבוא לידי ביטוי נגד הגנה חכמה ומתואמת.

המהלך הנהדר הזה, עם לברון בelbow שבר את טורונטו פעם אחר פעם כששוחק בין לאב וקורבר. הפעם הקאבס שמו את היל במקום קורבר, בגלל שרוזייר שומר עליו והוא ינסה להימנע מחילוף. זה בדיוק מה שקרה בדרך לand one  של לאב. לי זכור המהלך הזה רק פעם אחת במשחק.

שימו לב איך נאנס מספק חסימה נהדרת ומקבל כדור כשביינס שומר עליו בצבע. הוא מנצל את זה להאנד אוף נהדר עם עוד חסימה מצויינת. בגלל שביינס בצבע הוא לא יכול להגיע לקורבר שזריקה כזאת היא כמו לייאפ בשבילו. (רק לי זה מזכיר את ההאנדאוף שיוסטון צריכה לעשות עם קאפלה?)

את ההגנה של הקאבס הם כנראה כבר לא ישפרו, אבל הם כן יכולים להיות טיפה יותר מרוכזים. בכל זאת הם עצרו את בוסטון על אחוזים נמוכים הפעם. הבעיה היא שבכל רבע מישהו אחר התעלה אצל הסלטיקס והשתלט על המשחק. מצד שני כשהקאבס משחקים כדורסל נכון עם תנועה וחסימות גם ההגנה המצוינת של סטיבנס נשברת לפעמים. לו חייב לגרום לזה לקרות יותר.

גם הנקודות הרגילות חוזרות כאן שהקאבס לא רצים מספיק ומצד שני לא יורדים טוב להגנה, ובוסטון חוגגים בנק' מאיבודים ומגיעים לצבע בכל הזדמנות. הסדרה עוברת לקליבלנד שם המבחן הגדול של בוסטון. ניצחון אחד שם והם בדרך להעיף את לברון. אם לא יוכלו לספק את האנרגיות והיכולת שהציגו בשני המשחקים הראשונים והקאבס יחזרו לשיוויון אני מאמין שהנסיון של הקאבס ולברון יעשו את ההבדל במשחקים המכריעים.

דבר אחרון בהחלט. ככל שאני מתעמק יותר במשחקים אני מוצא יותר ויותר נקודות דמיון בין סדרות הגמרים האיזוריים. כוכב גדול שאי אפשר לעצור אבל פוגש הגנות חכמות ומוכשרות שיודעות איך להאט אותו ואת החברים מסביבו. אותו כוכב גם לא שומר בהגנה ועולה לקבוצה שלו בלא מעט נקודות. מהצד השני קבוצה חכמה יותר, עם מאמן יותר טוב שמזיזה את הכדור יותר ומנצלת פרצות בהגנה. ג"ס כמובן מוכשרת הרבה יותר מבוסטון הפצועה אבל בהמשך לטור של מנחם אתמול יש לא מעט נקודות דמיון בין הקבוצות. מעניין יהיה לראות איזה קבוצות ינצחו בסופו של דבר את הסדרות והאם נראה כאן נצחון כפול של הסגנון הקבוצתי יותר, או שנראה מנצחת מכל סגנון. בכל מקרה אני לא רואה גם את הקאבס וגם את הרוקטס מנצחות את הסדרות.

Tags: 

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה רבה.
    דווקא היום קאבס לא היו נוראיים בהגנה כהרגלם. זה נכון שסרטונים אפשר למצוא מספיק, אבל בכל זאת היה שיפור.
    התקפית באמת לא ברור למה הם לא ממשיכים עם מה שעובד חוץ מלברון. בסה"כ סביר להניח שהם חותמים עכשיו על TD של 40 באחוזים האלה, אבל לא הייתי בונה על זה במקומם.
    בשתי הנקודות החשובות שניצחו את המשחק נגעת ועד זה כל הכבוד: כ"ח בהתקפה ואיבודים. ושניהם זה הרבה עניין של האסל. האקסטה פוזשנס האלה ניצחו את המשחק יותר מכל דבר אחר.
    וזה לא שבוסטון קבוצת ריבאונד גדולה. ועוד בלי ביינס בחמישייה. נכון, יש את בראון וטייטום שהם אתלטיים ויכולים לקחת כדור מקצה הקרש, אבל הרוב זה עניין של בוקס אאוט.
    וגם האיבודים – בוסטון שומרים על הכדור די טוב. לא מדהים. פשוט קאבס לא לוחצים עליו. לעומת זאת, בוסטון יעבירו לרשותם כל חוסר תשומת לב ולו הקטנה ביותר.
    אלה הדברים הראשונים שלו צריך לפתור לדעתי: שמירה על הכדור ומחויבות קבוצתית לכ"ח. בלאו הכי קאבס לא רצים להתקפה.

    ולסיום, לא יפה לכתוב "לזה אף אחד וגו'". אני הימרתי על בוסטון בשני הסיבובים הקודמים וגם בנוכחי. כמו כן, הימרתי שרק ג"ס ייקחו משחק בגארדן. הכל מתועד. 🙂

    1. הם התחילו עם אינטסיביות הגנתית שגם לא החזיקה אבל זו בהחלט לא שקולה להגנה טובה. הקבוצה הזו כבר שנתיים לא משחקת הגנה.

      1. חיפשתי בכל התגובה שלי, ווואלה שלא מצאתי איפה כתבתי משהו על הגנה טובה. 🙂 כתבתי שהיה שיפור. בוא לא נהפוך את זה כאילו רמזתי לזה שבוסטון 2008 עומדת מול זו של 2018. 🙂

        1. שיפור זה נחמד, אבל זה פשוט לא מספיק.

          הבעיה גם היא שלדוגמה מול הפייסרס ראינו את הטראפים על אולדיפו ונגד הראפטורס קצת נגד דה רוזן אבל ההתקפה גם חיפתה. בינתיים נגד בוסטון גם ההגנה לא נראית טוב וגם אין התקפה שתחפה על זה.
          כמובן שבגלל שהסלטיקס מזיזים את הכדור יותר טוב ויש יותר אופציות התקפיות, במקום מישהו דומיננטי מעל כולם מקשה מהבחינה שצריך לשים לב לכולם.

    2. לי נראה שבוסטון שומרת מאוד טוב על הכדור. לפני המשחק ראו את המאמן של בוסטון אומר לשחקנים שהכי חשוב לשמור על הכדור ולמנוע מתפרצות. כל השאר יסתדר בסוף. אין מה לדבר – הוא צדק. ויותר חשוב, הקבוצה נצמדה לתוכנית המשחק עד שהמשחק היה גמור.
      I love it when a plan comes together.

  2. היתרון של הסלטיקס בהגנה שהם יכולים להחליף בכל עמדה ולעשות חילופי כי כל אחד יכול לשמור על כל אחד. וגם אם נמוך מקבל גבוה, אולי מלבד לאב, הקאבס לא מנסים ללכת למיס מאצ כזה ומעדיפים ששחקן החוץ (בדר"כ לברון) שישחק מול הגבוה.
    בהתקפה, הסלטיקס יכולים להעניש מכל עמדה. כולם נעים, חותכים ויכולים לקלוע מבחוץ (אפילו ביינס) ככה שאם מתמקדים במישהו אחד יש 1-2 אחרים שיכולים לשים נקודות בסכמות ההתקפיות של הסלטיקס.

    הסלטיקס צריכים לשמור על משחק הריצה כדי להתיש את הקאבס שפשוט לא יעמדו בקצב שלהם.
    השאלה לגבי הקאבס זה אם הקלעים שלהם ימצאו את היד שלהם בבית.
    אני גם חושב שהקאבס צריכים ללכת יותר ללאב כדי להוריד עומס מלברון. קורבר סבבה, אבל הוא היחידי שנע לזריקות והסלטיקס מוכנים לזה (התחיל מצויין ואז הסלטיקס סגרו אותו לשאר המשחק).

    עוד נקודה שעומדת לזכות הסלטיקס זה שהם לא מוותרים וחוזרים לאט לאט. משחק החוץ גם כן יהיה מבחן עבורם, אם תהיה פתיחה חזקה של הקאבס והסלטיקס יתגברו על כך

  3. לדעתי היה מהלך חסימה של קורבר ללאב שנגמר בצורה דומה לזו של ביל ללאב. ההבדל היחידי שהחסימה לא הייתה על הבייסליין.

  4. מצויין. אם הקאבס לא היו מפטרים את בלאט, אולי היה להם קורא עברית בקבוצה, שיוכל לקבל תובנות ממך.
    ההפסד כולו שלהם

  5. ניתוח מעניין לגבי השומרים של לברון. יוצא שהם דומים אבל אם מחשבים "ציון שומר" שמשקלל אחוזי קליעה, אסיסטים ואיבודים, אז בראון טוב יותר
    13/22=0.5909 לברון כשמוריס שומר עליו
    6/11=0.5455 לברון כשבראון שומר עליו

    1. שני דברים:
      1. אני לא מאמין שצריך לזקוף אסיסט לרעת השומר של לברון.
      2. צריך לזכור שהנתונים הנ"ל מתייחסים למי היה השומר מול לברון ברוב ההתקפה ולאו דווקא מי שבפועל היה עליו בזמן הזריקה.
      בדיקה מקרוב מראה שבראון ומוריס עשו עבודה טובה יחסית מולו ואת הרוב המכריע של הזריקות הוא קלע אחרי החילוף:
      מול מוריס 2 מ-8
      מול בראון 2 מ-4
      מול כל השאר 12 מ-17.

      1. לגבי (1) דווקא נראה לי שכן. זה כמובן מדד רך אבל אני חושב שזה מדד לרמת הלחץ שהשומר מפעיל מה שמשפיע על היכולת לזהות מסירה שתייצר סל. בנוסף, כמו שנמרוד מתאר, זו משוואה שבה המיסמאצ הפיזי הוא גם יתרון (זריזות וכו')

        לגבי (2) – זה כמובן משנה את התמונה

        בכל מקרה, תודה על התגובה. מעניין אם יש מדדים מורכבים שמנסים למדוד יעילות הגנתית של שומר.

        1. בוא נגיד שצריך קודם להראות שיש קשר בין השניים. אני בקלות יכול לראות דווקא איך עבור שחקן גבוה כמו לברון שמירה הדוקה יותר יכולה דווקא להקל על המסירה.
          יעילות הגנתית היא בהחלט נושא בעייתי בעיקר כי חלוקת הקרדיט מאד לא פשוטה.

  6. לשאלתך בסיום ברור ששתי הקבוצות הקבוצתיות ייפגשו בגמר, ויש סיכוי לא מבוטל ששתיהן יגיעו אחרי סוויפים או סוויפים ג'נטלמניים.

  7. מצויין. משוםממה היה נדמה לי (כמובן מראייה בלבד) שבראון היה שומר מעולה יותר מהורפורד על לברון. מסתבר שלא.

    אני ממש גאה עם הטור הזה באתר שלנו. אני 'משוויץ' איתו לכל אחד שמדבר איתי, כולל מליניאק ועפר שלח.

  8. 43 אחוזים מהשדה ו-32 מהשלוש אינם נמוכים אלא על גבול הטוב.33% מהשלוש נחשבים לאחוזים טובים ועשרהאחוסים יותר מכך מהשדה מקבילים ל-33 מהשלוש.

    1. ישראל, זה שתחזור על משהו הרבה פעמים לא יהפוך אותו פתאום לנכון. 32% לשלוש זה חלש (הממוצע הוא 36%). 43% מהשדה תלוי מאד בכמה שלשות היו מסך כל הזריקות הנ"ל. במקרה הנוכחי מדובר באחוז לא גבוה ולכן זה גם נמוך (אם כי לא נורא). אם תרצה האחוז האפקטיבי היה 49% כשהממוצע במהלך העונה היה 52%.

להגיב על עידו גילרי לבטל

סגירת תפריט