הטור של מל לקראת משחק הלילה: הסלטיקס מזכירה מאד את הווריורס!

 

יום שלישי בבוקר הוא יום הדייג שלי. האגם? ישנם איזה 20 אגמים שהייתי מגדיר כ'גדולים' (מגיעים לעומק של 16'; יש בהם דגה, וניתן לשתות את מימם) ברדיוס של  אולי 20 מייל, רובם לרגלי הרי הסמוקיס.

האגם האהוב עלי – ושאני מכיר טוב מהאחרים – הוא אגם הארטוול שאלה נתוניו:

לאגם ישנן כמה וכמה "אצבעות", והאצבע המוכרת לי מכולן היא זאת המגיעה לאוניברסיטת קלמסון שם לימדתי שלושה סמסטרים בעבר כשחלון המשרד ששימש כמה ADJUNCT PROFESSORS פונה ישר לאגם.

הדגה שם מעולה. אני דג בעיקר קראפי, קטפיש, באס (STRIPED BASS), ולפעמים CARP (מין 'קרפיון'). שם אני לבדי בסירת משוטים רחבה שאני לוקח לכמה שעות מרציף הסירות (BOATHOUSE) של האוניברסיטה במחיר סמלי. אילו הייתי צעיר ב-20-30 שנה הייתי רוכש בוודאי סירת מנוע קטנה כי האגם מגיע עד 30-40 ק"מ מהקמפוס.

שם אני נרגע. שם את החכה במים ועוצם עיני. לפעמים אני אפילו סתם יושב לי להנאתי מבלי לדוג כי עם החכה במים, כל כמה דקות קורה משהו. לרוב אני רואה את חותרי וחותרות האוניברסיטה באימונים על סירות שמונה החותרים(ות) או ארבעה. המרחק מביתי הוא פחות מחצי שעה, וזה מגרש המשחקים שלי ביום שלישי בבוקר מ-8 עד הצהריים, ואז LUNCH ב-STUDENT CENTER. משך 40 שנה חייתי עם סטודנטים, וכיף לחזור לאווירת הקמפוס פעם בשבוע.

הנה כמה תמונות לפני שאגיע לנושא הטור:

"אצבע האגם" המגיעה לקמפוס

אחת מ'אצבעות האגם'. מים מתוקים, נקיים, מי שתייה

ה-BOAT HOUSE ונבחרת הנשים באימון

אני לא מגיע למקומות באגם שם ניתן לדוג באסים וקטפישים במשקל 30 ק"ג ויותר

מימי האגם מגיעים אל תוך הקמפוס

מגרש הגולף של האוניברסיטה

מבט אווירי של הקמפוס. 30,000 סטודנטים. האגם ברקע

(אף תמונה אינה שלי)

 

באופק ניתן לראות את הרי הסמוקיס

וקלמסון אינה איזו צ'קאמייקה IN THE WOODS. היא אלופת המכללות בפוטבול מעונת 2017, והגיעה שוב לפיינל פור ב-2018

***********************

טוב. עוד נידבך מחיי הזקן. אני מתגעגע ארצה ברמות. לבת, לנכדות, לחברים, להכל. אבל בינתיים מנסים לחיות הכי טוב שאפשר בחור הזה גרינוויל, דרום קרולינה, עיר המתפתחת בצעדי ענק.

************************

אז זה מה שפתאום ניכנס לי לראש באמצע המדיטציה באגם: וואללה שבוסטון לא שונה כל כך מגולדן סטייט. לגולדן סטייט ישנם שלושה קלעים מעולים ביותר עם סטפן קרי, קליי ת'ומפסון וקווין דוראנט? גם לסלטיקס ישנם שלושה עם ג'לן בראון, ג'יימס טאטום, וטרי רוזייר (רוזייר אינו פיור שוטר אבל משלים את החסר בכניסות). לגולדן סטייט ישנם שני גבוהים המסוגלים אף הם לקבור שלשה, ומסוגלים לפזר את כל משחק ההתקפה עם דריימונד גרין ואנדרה איגודלה? לסלטיקס יש את אל הורפורד ומרכוס מוריס.

לווריורס ישנו מאמן צעיר – סטיב קר – שלא הגיע לאימון בדרך הרגילה אלא קיצץ כמה מדרגות, שהשחקנים אוהבים (אם לא מעריצים), והוא סופר-אינטיליגנטי, נעים הליכות, יודע מה לומר ומה לא לומר, ושהוא נראה כאילו בחירת אלוהים לקבוצה? לסלטיקס ישנו אותו סוג של מאמן שקפץ ישר מבאטלר יוניברסיטי לקבל קבוצת-על ב-NBA, ואף הוא נערץ ע"י שחקניו שאוהבים אותו, כן, ממש אוהבים, והוא סופר אינטיליגנטי, נעים הליכות, והוא כאילו תפור לקבוצה.

כל שחקן ווריורס ללא יוצא מין הכלל מסוגל ליצור את זריקתו הוא, ולקבור שלשה אם שומרו הוא החלק החלש בהגנה הנגדית? אותו דבר הסלטיקס: כל שחקן יכול ליצור את זריקתו ולקבור שלשה כשצריך. במילים אחרות, אתה לא יכול 'להחביא' שחקן הגנה חלש, לא נגד הווריורס ולא נגד הסלטיקס.

למעשה כאן אולי צץ יתרון מסויים לסלטיקס שכל חמישיית השחקנים שלהם הם TWO-WAY PLAYERS, ולווריורס ישנה כאן נקודת חולשה ושמה סטפן קרי (למרות שהרבה גולשים מאמינים שהוא מגן טוב), וגם דוראנט אינו מגן טוב כמרכוס או כהורפורד.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 55 תגובות

  1. מנחם אני לא מסכים.
    בוסטון היא קבוצה שמוציאה את הכל מהסך.

    ההיררכיה תפגע לחלוטין כשארווינג והווארד יחזרו ואולי אם לא היו נפצעים לא היית מזכיר היום את טיטום ורוזיר.

  2. במקום איינג' הייתי מחפש עסקה על ארווינג והווארד בשביל כוכב פרנצ'יז כמו קוזינס,באטלר,סימונס,אנטקמפומפו,רוזן,גריפין.

      1. אדיסו-
        כדי לקחת אליפות צריך איכות ונסיון.
        אם בוסטון רוצים להתמודד עם הגולדן הם צריכים יותר משחקן פציע כמו ארווינג.

    1. ארווינג והייוורד הם כוכבים גדולים השיתוף ביניהם יכול להיות לא פחות טוב משחקן פרנצ'ייז והם בכל מקרה טובים מגריפין ורוזן שלא הובילו את קבוצותיהם לשום מקום כגריפין בכל מקרהלא שחקן שאפשר לבנות עליו בגלל הפציעות.

  3. על הנייר יש דמיון, בטח מבחינת סגנון המשחק שמשלב הרבה מסירות, חסימות ותנועה ללא כדור וכמובן גם בהגנה וביכולת להחליף על הכל , בטח עם הורפורד הסנטר.

    אבל- במצב השחקנים הנוכחית של בוסטון אין להם את הכשרון ההתקפים של ג"ס. סטף קליי ודוראנט מנצחים כל שחקן בעמדה המקבילה, הורפורד התקפית כנראה עדיף על גרין אבל לא בצורה שתשנה את התמונה.

    יהיה מעניין לראות מה יהיה שם בעונה הבאה אם כולם בריאים, ואיזה סגל נקבל מהם אחרי עוד קיץ של איינג'

  4. אהבתי את ההשוואה
    אם כי קצת לא פייר להשות בין סטף קליי ודוראנט לבראון רוייזר וטייטום
    לא בשום אספקט ובטח לא בקליעה

    1. כמובן שלא השוויתי ביכולת. ההשוואה היתה יותר בסוג המשחק וסוג השחקנים. שתיהן סמול בול. שתיהן עם שלישייה קולעת, ושתיהם עם שני שחקנים די גבוהים שהם פרונט קורט המגינים טוב מאד ומסוגלים לקבור שלשה.

  5. פשוט הזוי שגם אחרי כל הפציעות הם מראים יכולות מדהימות ביחס למזרח ההזוי של השנים האחרונות…

    הופכים שחקנים ככ צעירים,בלי נסיון-בקבוצה שמשחקת עם 8 שחקנים ברוטציה ומציגה כדורסל פשוט יעיל ומהנה..

    אם יעברו את לברון זאת תהיה נחמה קטנה במזרח שהסריח את הליגה בשנים האחרונות

  6. תמונות יפות , מנחם , וסקירה יפה של האגם וקלמסון .

    בקשר לכדורסל – מה יהיה הסוף ? רק אתמול השווית את יוסטון לסלטיקס וניבאת שהם הולכים להכות בלוחמים כמו שהסלטיקס הביסו את הלברונים.
    בקושי חלפו להן 24 שעות , ופתאום מסתבר לך שבעצם הסלטיקס הם כמו הווריורס .

  7. מנחם,צודק בהחלט…יש שם המון דמיון
    ואם נשווה את הנתונים בין בוסטון הזו לג"ס של לפני האליפות אז אני לא רואה שום עדיפות לגולדנים,הייתי מעז אפילו לומר שהבוסטונים הצעירים כשרוניים יותר מהשלושה של ג"ס (גרין קליי וקרי ב2014 מול טייטום בראון ורוז'ייר).

  8. אין ספק שבוסטון מזכירה את ג"ס לפני כמה שנים(לפני שKD הצטרף) .
    כרגע בוסטון היא החלום של כל מנהל בליגה, שחקנים צעירים , בחירת דראפט גבוהה, וסופרסטארים , ממש משחק ה2K19 המושלם יהיה לאיינג.

    וכל הצרות האלה ועדיין הם בגמר המזרח פעמיים רצוף ( גמר הליגה העונה?) , בתור אוהד שיקאגו כולי אכול קנאה( גיא בטח יבין אותי.)

    תודה על הטור מנחם 🙂

        1. לא.

          כולם שם פורחים כי יש להם יד חופשית להתעלות, לקלוע, למסור, לשחק וכו'. יש שם אחווה ופרגון – בדיוק כמו בג"ס. לא מן הנמנע שכיגיע הרגע הם אפילו יוותרו על משכורות כדי להמשיך לשחק ביחד, כן בדיוק כמו… בג"ס…

          כשלברון "תנו לי את הכדור וזוזו" ג'יימס יהיה שם הכל יזרק לפח. תשאל את קיירי, אני בטוח שיש לו מה לספר בנושא.

  9. וואו, מנחם, זה חתיכת אגם! מדהים אותי לראות איך בכל פינה באמריקה אפשר למצוא פנינות טבע כאלה. אשרייך שאתה חי שם.
    לגבי בוסטון, כל מה שאני יודע זה שהיא קבוצה שמענג לראותה משחקת, ובזה היא אכן דומה לווריוורס.
    הפחד שלי הוא שכל שינוי, גם החזרה של היוורד ואירווינג, יכול להשפיע לרעה. עד כה, זה לא מנע מאיינג' לעשות שינויים, ומסטיבנס לעשות פלאים עם מה שהביאו לו. שרק יימשך

  10. תענוג לקרוא את התיאורים שלך מחיי היום יום וגם התמונות סוכריות וממחישות.

    מסכים לגמרי שבוסטון, מבחינת פרוספקטס ופיוצ'ר (לא הולך טוב עם המילים בעברית), הכי זוהרת במזרח. הגיעו עד כאן עם ה-second squad שזה בעצם חבורת צעירים שרק הגיעו מהבקו"ם. במקום לגמור את העונה כמו טירונים בסוף מסלול פתאום יש לך חבר'ה ברמה של סג"מים שחזרו מבה"ד 1. וכל זה כשעל המרפסת מחלימים שני האייסים האמיתיים שלך.

    לדעתי נראה את זה כבר בתחילת העונה הבאה, אם הם יטרפו מכל הבא ליד.

    1. +100

      אין על התיאורים של מנחם.
      בעוונותי הייתי גם אני מכור לדייג אי שם בתחילת שנות התשעים, לפעמים 5 פעמים בשבוע במרינה בתל אביב אוסף ארסים לבוייאבז של שבת.
      לא נגעתי בחכה כבר 25 שנה….
      מנחם, דיי מסכים אתך עם ההקבלה של הסטייקים לסלטיקס אבל קודם כל הם צריכים להדיח את לברון השנה וזה לא יהיה קל למרות שהם כבר עם 0:2 על המלך. בקליבלנד הסיפור אחר.

      1. רק עוד תוספת קטנה דוק
        אני קצת חולק עליך לגבי מה שסטיבנס קיבל בבוסטון. כשהגיע לסלטיקס קיבל קבוצה דיי חלשה עם שחקן אחד מצויין, רונדו שמו, שנתן עונה טובה. כל השאר לא היו משהו בלשון המעטה והקבוצה לא הגיעה בכלל לפליאוף… לאט לאט בנה עם איינג, פה הוסיף שחקן שם גרע, החתים את הורפורד, זרק חצי קבוצה והחתים את הייוארד וקיירי. בוסטון קונסיסטנטית משתפרת כל שנה וזה לא רק בגלל השחקני ם הטובים שבאים בטריידים ובדראפט אלא מה שסטיבנס עושה מהם.

  11. כל השנה אתם כותבים , מנתחים, מתפלספים, הוגים, בוחנים סטטיסטיקות מתקדמות, משחקים עם פנטזיות ודמיונות.
    שורה תחתונה הליגה מכורה כבר שנתיים ותהיה כזו עוש לפחות שנתיים או שלוש .
    גולדן סטייט שולטים וימשיכו לשלוט.
    אין אף קבוצה ולא תהיה עוד שנים רבות , שמסוגלת להתמודד איתם ועם ערימות הכישרון ההזויות שהקבוצה מכילה.
    לעולם לא הייתה קבוצה כזו. לא לייקרס הגדולה (ברל גלגול בו הייתה גדולה), בוסטון האגדית משנות ה60 וה80, לא שיקאגו של שנות ה90, כלום, גורנישט, אף פעם.
    שילוב של שחקני התקפה מהגדולים שראה המשחק עם שחקני הגנה נפלאים ונדירים.
    קבוצה שהוקמה בגלל שחקן אחד ויחידי בשם לברון ג׳ייימס עקב הבבנה שאם זו לא הקבוצה הכי גדולה בהיסטוריה, אי אפשר לנצח אותו במתכונתו הבוגרת של מעל גיל 30.
    אתם תמשיכו לנתח, להתפלפל, לחשוב, לדמיין ושום דבר לא יקרה.
    אני , אגב, ימשיך להתעניין כי אני מתעניין ואתם. כולכם נהדרים ומעניינים מאין כמוכם (אמיתי לגמרי) אבל הכל אחיזת עיניים, הכל בלוף .
    הרשות נתונה והכל ידוע מראש.
    לילה טוב .

  12. בוסטון קבוצה עם עתיד ורוד
    טייטום-בראון-קיירי-הורפורד-היוורד זה ליין אוף דת׳
    טייטום ובראון כמו שהם נראים פוטנציאל לצמד ענק
    זה לא יהיה הימור משוגע שבוסטון ופילי הולכות לשלוט במזרח בשנים הבאות
    יחד עם מילווקי ,טורנטו שתהיה קבוצת עונה רגילה טובה מאוד ,מיאמי וושינגטון ואינדי יש סיכוי שאחרי 2 עשורים המזרח יחזור להיות הקונפרנס המוביל בליגה

  13. המזרח אכן נראה נהדר, ויש בהחלט אופטימיות. והדמיון מעניין. הרפורד וגרין זה אחלה דמיון, ובהחלט תיארת נכון את סוג השחקנים. יש עתיד עצום לקבוצה הזאת.

  14. תענוג לקרוא על האיזור שלך דוק. אני מתחיל להבין למה מלא פנסיונרים עוברים לקרוליינות…

    השוואה מעניינת, לא חשבתי על זה ככה, אבל באמת יש הרבה נקודות משיקות. חשוב להגיד שחוץ מדוראנט (שאולי הוא המקביל לקיירי, גם בסלטיקס וגם בווריורס מדובר בשחקנים שידעו שהם יהיו טובים, אבל אף אחד לא חשב שהם יהיו כל כך טובים (קליי ודרימונד למשל אל מול בראון ורוזיר).

    1. במזרח ארה"ב פנסיונרים עוברים בד"כ קודם לפלורידה, ומשם עולים לאחת הקרוליינות. באזור מיאמי, פאלם ביץ', ובמערב בסרסוטה, המחירים היום מתקרבים לבוסטון. ומזג האוויר בקרוליינות מצויין.

      1. כן, הבנתי שבגלל המחירים הגבוהים בפלורידה, הרבה עוברים לקרוליינות שהן גם עם מזג אויר מעולה.
        אם מדברים על מזג אויר – היה פה היום יום שמזכיר אקלים טרופי של פלורידה – 30 מעלות ועכשיו יורד גשם חזק ששובר את השרב. מקווה להגיע יבש לTD.

  15. מסכים עם כל מילה כתובה.

    בתחילת הפלייאוף אמרתי שהקבוצה שאני הכי מחבב זה בוסטון בגלל השחקנים שם וצורת המשחק שלהם.

    אלא שלא נתתי להם קרדיט. לאחר פציעת קיירי הייתי בטוח שהם צעירים מדי מכדי לנצח בשלב זה. לא נתתי להם אפילו את הסיבוב הראשון.

    לשמחתי טעיתי בענק. עם כל הדיבורים וההייפ על הפרוסס בפילדלפיה, נבנתה לנו מתחת לאף גולדן סטייט מספר שתיים. אלא שאפילו לג"ס עצמה לקח מספר שנים להתחבר ולהפוך לקבוצה מהמפחידות אי פעם.

    לבוסטון נראה שזה הצליח בעונה אחת בלבד.

  16. אגם מוזר… גרם למנחם להחמיא לקר… 🙂

    ההשוואה בסגנון המשחק אולי נכונה, כי שתי השיטות משחקות המון תנועה כאשר כל אחד יכול לקלוע וקשה להמר משחקן מסוים.
    לגבי הסגל, בעוד שאצל בוסטון יש פוטנציאל (אבל אף אחד שם לא מיועד להיות קארי ו/או דוראנט וגם לא תומפסון) אצל ג"ס זה שלושה שחקנים היסטורים.
    אפילו גרין (המושמץ) הוא שחקן אול אראונד אדיר. הורפורד מצויין, בח השנה שהוא מראה כמה הוא חשוב, אבל עושה רושם שאם צריך לבחור מבין שניהם הרוב ילכו עם גרין (וכן, יכול להיות שהוא לא היה פורח בשיטה אחרת, אבל כרגע הוא מביא תוצאות גם כשיש לידו 3 שחקני התקפה עלאיים).

    העתיד של בוסטון מלא "בבעיות טובות".

  17. השוואה מעניינת מנחם. עכשיו רק צריך איזה טבעת או שתיים בבוסטון להשלים את ההקבלה. תמונות יפות מנחם – נראה שגם דני איינג׳ הוא דייג לא רע. שמעתי משהו בNPR איך שחשפו בגרינוויל מפל שהיה מוסתר שנים על ידי כבישים וגשרים. נראה טוב שם.

להגיב על רפיקי לבטל

סגירת תפריט