בוסטון מנצחת בקלות את המשחק הראשון בגמר המזרח – סיקור מהגארדן/ ניר לוין

הררי פרשנויות נכתבו מאז יום רביעי האחרון ולקראת גמר המזרח שהתחיל היום, סופסוף. השורה התחתונה ברוב הניתוחים והפרשנויות של שחקני העבר והפרשנים השונים הייתה דיי אחידה: בוסטון קבוצה לוחמת ללא כוכבים, עם מאמן טוב מאוד, שאמנם לא תתבטל מול הקאבס כמו טורונטו אבל כנראה תפסיד בסדרה (לדעתי ההימור הנפוץ ביותר היה קאבס ב-6 ואחריו קאבס ב-5).

כל אמריקה יודעת כמה תיגמר הסדרה, אבל בוסטון – זתומרת העיר, לא הקבוצה, לא מוכנה לשמוע על זה. בנסיעות ארוכות שיצא לי לעשות השבוע לאורכה ורוחבה של ניו אינגלנד יצא לי לשמוע המון את רדיו הספורט המקומי The Sports Hub (אם חשבתם שרדיו חיפה אובססיביים לקבוצה שלהם, חכו שתשמעו את החבר'ה ב98.5 FM), ושם הגישה הייתה שונה לגמרי. בין ירידות על דיוויד פרייס, הפיצ'ר של הרד סוקס שמקבל 30 מיליון דולר לעונה (!) והושבת השבוע בגלל דלקת בכף היד שנגרמה ככל הנראה מיותר מדי שעות משחק בפלייסטיישן (!!), חברי הפאנל פשוט לא הבינו איך הליגה ממשיכה לא לספור אותם סדרה אחרי סדרה.

מכל מקום הגיע זמן משחק 1, ואני יצאתי לכיוון הגארדן רק כדי לגלות שהרכבת התחתית מושבתת בחלק מהדרך שאני אמור לעשות עד הגארדן. נאלצתי ללכת ברגל, ונתקלתי ברחוב הזה:

הרחוב על שם קיירי (מדהים באיזה מהירות הוא קיבל רחוב במיקום כל כך מרכזי בעיר – לא רחוק מהמסוצ'סטס סטייט האוס), הזכיר לי את הכתבה הראשונה שכתבתי להופס מהגארדן: משחק פריסיזן מול שארלוט הורנטס עם הכותרת  "הטריו החדש של המזרח פותח עונה".  נזכרתי באיזה סטייט אוף מיינד שונה הייתה הסלטיקס בתחילת העונה – קבוצה עם שלישיית כוכבים ברורה ומובחנת, שצריכה לספק תוצאות כאן ועכשיו. הסלטיקס של מאי 18 היא קבוצה אחרת: קבוצה עם כוכב אחד שהוא אנטי כוכב במהות שלו, וחבורה של צעירים רעבים וכשרוניים מחוזקת בשחקני ליגה סבירים שרוצה להפתיע את כל העולם. חבורה שאי אפשר שלא לאהוב.

ראש העיר וולש זרם עם הקבוצה (וקידם את עצמו על הדרך) והעמיד שלטים עם תמונות השחקנים בדרך לגארדן: בראון, טייטום, הורפורד, מוריס, סמארט ואפילו ביינס הלוחם האפור, כולם כיכבו בשלטים.

כתבי האתר שהיו במשחקי פלייאוף העונה כתבו כמה הארגון שונה ממשחקי עונה רגילה, אבל מסתבר שבגמר איזורי הרמה אפילו עוד קצת. כל קומה 3 של הגארדן – קומת הבקסטייג' שמכילה ברגיל את התקשורת, המעודדות ואנשי האקרובטיקה והתחזוקה, נהפכה כולה למתחם תקשורת ענק כשגם ארוחת הערב מוגשת בחוץ בחדר אוכל ענקי. באולם מסיבת העיתונאים נוספו כיסאות והמקום היה הומה בצורה שלא ראיתי עד כה.

בדרך לקומת העיתונאים הספקתי לראות את השחקן שמרוויח הכי הרבה כסף העונה בבוסטון, גורדון היוורד כמובן, שעדיין צלע בדרך לתפוס את מקומו בספסל הסלטיקס. כמה דקות לפני המשחק גם הצלחתי לצלם את מארק ג'קסון האגדי, מתכונן יחד עם ואן גנדי ומייק ברין לשידור המשחק.

"הלוואי וקר יפסיד ליוסטון"

***********************

מחצית ראשונה (או "האם ניתן לנצח בגארדן אחרי פתיחה של 14-0 מהשלוש?")

במהלך הראשון של המשחק, ג'יילן בראון תוקף את הגנת הקאבס וקולע (במהלך שלברון אמר לאחר מכן שסימל את כל המשחק). לברון מצידו עונה בפייד אווי יפיייפה (ושקרני) וקליבלנד עולה בעזרת לאב ל-4-7. בשלב הזה בוסטון נזכרה שהיא רוצה להוכיח לכל העולם שהיא לא טורונטו וריצה קטלנית שלה, של 0-17, בהובלת הורפורד, בראון ומוריס, העלתה ל-7-21 מהמם. רבע ראשון מצוין של בוסטון מסתיים עם סל פייד אווי קלאסי של טייטום, וזה 18-36 מדהים של בוסטון.

בוסטון עושה את הריצה הזאת כשהיא מקפידה על הדגשים שעליהם סטיבנס עבד, כנראה בארבעת הימים האחרונים: היא תקפה כמה שיותר את הוטרנים של הקאבס בהגנה – קורבר והיל, וניצלה מיסמאצ'ים כמו לאב על הורפורד. בהגנה בוסטון הסתמכה על מוריס שייצר את צעדיו של לברון, כשהמטרה הגדולה של סטיבנס מושגת בשלב הזה – לעצור את השלשות של השחקנים המשלימים של הקאבס.

רבע שני ולו מנסה ללכת על קלארקסון והוד. השניים האלו היו מצוינים במשחקם הראשון במדי קליבלנד, פה בגארדן, בערב שבו קליבלנד שחטה את הסלטיקס (ואני תמהתי שמא מדובר רק בניצוצות של ירח דבש שיתפוגגו בהמשך). הוד וקלארקסון הגיעו למשחק הזה אחרי שתי סדרות נוראיות פשוט, כשהוד קולע פחות מ-20% מהשלוש ושניהם ביחד לא מגיעים ל-9 נקודות בממוצע למשחק. הרבה פחות ממה שציפו מהם לאחר הטרייד (שלא לדבר על לארי נאנס ג'וניור שבקושי רואה מגרש).

השניים דווקא לא היו רעים והצליחו להוריד קצת מההפרש בדקות המנוחה של לברון, אבל זה לא עבד לאורך זמן, ושלשה של בראון העלתה כבר ל-33-61, שתי דקות למחצית שהסתיימה ב-35-61 מוחץ לסלטיקס.

מחצית שניה (או "טו סמולר דה השפלה")

אז אחרי הסמס של לברון לוויד, הקאבס ניסו לחזור למשחק בחצי השני. 9 דקות לסיום הרבע השלישי, וקורבר סופסוף קולע שלשה ראשונה לקליבלנד אחרי 14 החטאות רצופות ואפס שלשות במחצית שלמה. כצפוי, הרבע הזה היה של קליבלנד שאמנם ברובו לא הצליחה להתקרב לסלטיקס, אבל ממצב של 52-75 4 דק' לסיום הרבע, הקאבס רצו 2-12 בדקות האחרונות של הרבע והורידו ל-14 הפרש בלבד (ג'ף גרין קולע סל יפה על הבאזר), 64-78 בסיום הרבע השלישי. הקאבס ניצחו את הרבע 17-29.

אבל הקאמבק של הקאבס לא הושלם. ככה תיאר לברון ג'יימס במסיבת העיתונאים – תוך שהוא מפגין זיכרון צילומי מפחיד – את הדקות בהם בוסטון התאוששה, בתחילת הרבע:

הדקות האלה שברו לחלוטין את הקאבס ובעצם גמרו את המשחק והובילו לגארבג' טיים אחד גדול בסיום. ניצלתי את זה לשפר עמדות:

ניצחון ענק בסיום לבוסטון, 83-108. פשוט תענוג לראות את הקבוצה הזאת משחקת כדורסל. בראון שהיה מצוין בהתחלה ונתן את הפוש בפתיחה סיים עם 23 נק' ו-8 קרשים. מוריס ששמר נפלא על לברון והגביל אותו ל-15 נק', קלע 21 באחוזים מצוינים (לא מתאים לו..), והורפורד נתן עוד הצגת אולאראונד מדהימה של 20 נק' ב-80% מהשדה. את הרביעיה השלים טייטום שאמנם לא המשיך את רצף ה-20 נק' שלו, אבל שיחק בביטחון כהרגלו וסיים עם 16 נק' יפייפיות. הרביעייה חיפתה על משחק בינוני של רוזייר שסיים עם 8 ו-8 סוכריות.

על קליבלנד – שתיראה כנראה קצת יותר טוב ביום שלישי – אין הרבה מה להגיד. לברון היה לא טוב וסיים עם 15 נק' ו-7 איבודים. הוא אמר במסיבת העיתונאים שהוא אוהב לקחת את המשחק הראשון בסדרה באיזי, וכדי להבין מי נגד מי – בינתיים בפלייאוף הנוכחי זה באמת מה שקרה. לאב היה סביר עם 17 והוד וקלארקסון סוף סוף קלעו בדאבל פיגרס עם 11 ו-10.

במסיבת העיתונאים, טיי לו נראה שבוז (כמו כל המאמנים שישבו עד כה בגארדן במסיבות עיתונאים בפוסט סיזן), וענה תשובות קצרות ולא אינפורמטיביות. סטיבנס גם הוא בא עם פרצוף חמור סבר כשהוא מנסה לשדר למועדון שהסיפור בערב שלישי יהיה שונה לחלוטין.

מוריס והורפורד נשלחו על-ידי הסלטיקס ולברון ייצג את הקאבס. מוריס הודה קודם כל לאמא שלו לרגל יום האם, וסיפר שהשמירה על לברון מבחינתו היא אתגר עליו יספר לנכדים שלו בעתיד. הורפורד נהנה לענות בספרדית לאחת הכתבות והיה הורפורדי מתמיד.

יום שלישי – משחק שני בסדרה. איך לברון יגיב? האם סטיבנס ימשיך להצליח לעצור את השלשות של סמית', קורבר ולאב? האם טריסטן תומפסון יקבל תפקיד יותר רציני ויעשה בעיות בצבע הירוק?

לפחות הפעם לא נצטרך לחכות הרבה זמן לתשובות.

לפוסט הזה יש 78 תגובות

    1. קראתי את המאמר כדבר ראשון הבוקר לפני שזזים הביתה.
      אהבתי כל כך את הפתיחה! הזכירה לי ימים עברו.

      אני יודע שזה מאמרך הלפני אחרון מבוסטון (כי יכול להיות שלא יהיה אפילו משחק 5…) אז אני כבר מתחיל להודות לך על עבודה נפלאה שעשית.

      תודה על הכל בשם כולם!

      נ.ב: מיד שולח ל-NBA

  1. משחק לא ברור של השיקוץ, לא נראה שהתאמץ במיוחד, פספס זריקות פנויות לשלוש, לא נכנס לסל בכוח..

    זה לא יקרה במשחק הבא שהולך להיות מעניין בהרבה

    תודה רבה על הסיקור!!

  2. משחק אדיר וכל גם הסיקור ! אני לא מספיד את לברון אחרי משחק אחד, בטח לא אחרי הפלייאוף שהוא מציג אבל התחושה שלי היא שבוסטון תנצח בחמישה משחקים.

  3. תודה על הסיקור!

    מגיע לסטיבנס הרבה קרדיט על הניעור הקל שהעביר לשחקנים שלו בהפסקה שלפני הרבע האחרון. כשגרין קלע את הסל בסוף הרבע ה-3 והוריד ל-14, חששתי שקליבלנד מתחילים פה איזה ריצה מטורפת.
    ההפסה כנראה באה בזמן, ובוסטון סגרו את המשק כמו גדולים.

    משחק 2 יהיה מעניין מאוד. ברור שיום קליעות כזה מעפן של הקאבס לא יחזור על עצמו הרבה (4/26 לשלוש!!)
    דווקא כמות הפוזשנס שבה קליבלנד הגיעו לזריקה הייתה מעט גבוהה יותר משל בוסטון (86 לעומת 84), ואם במשחק 2 ינצלו יותר את המבטים החופשיים, פלוס יהיו קצת יותר מזליסטים בזריקות קשות שהגנת בוסטון כופה, אז התוצאה תהיה שונה..
    מצד שני, פאקינג 25 הפרש! קליבלנד יצטרכו לא רק יום קליעות טוב, אלא גם הגנה טובה יותר, שאחרי אתמול קשה לי לראות איפה היא מתחבאת, לעומת ההתקפה שברור שאמורה להיות טובה יותר.

    מה שבטוח, שכל מי שהימר על קאבס ועוד ב-5 או סוויפ אכל אותה בגדול, ואני באמת לא מבין איך אפשר להיות כזה אופטימי מול יריבה כל כך מאומנת כמו בוסטון (ועוד עם יתרון ביתיות!)

    1. ההגנה הטובה יותר של הקאבס מתחבאת באותו מקום כמו בכל השנים האחרונות. יתחילו להרביץ (השופטים לא ישרקו, אל דאגה) היא תגיע, לא יתחילו להרביץ לא תגיע.

  4. סיקור פיצוצי! מוריס יספר לנכדים שהוא שמר על לברון ואתה אולי תספר לנכדים שזכית לראות קבוצה היסטורית בהתהוות.
    אם הורפורד ובראון ממשיכים לקלוע באחוזים כאלה מטורפים (היו להם משחקים כאלה גם בסדרה הקודמת), אין לקליבלנד סיכוי. ועדיין – אני מעריך שבמשחק הבא לברון ידפוק 40 נקודות עם טריפל דאבל או קרוב לזה. השאלה מה יעשו שאר גמלאי קליבלנד…

  5. אחלה סיקור, תודה רבה ניר.

    מסכים עם לברון וכולם… המשחק הבא יראה שונה. סטיבנס יצטרך לפצח בעיות חדשות בדרכים חדשות, אבל נראה שיש לסלטיקס את הכלים לעשות התאמות לכמעט כל דבר שאינו עונה לשם גולדן סטייט. בכל מקרה, התחילו את הסדרה הכי טוב שאפשר. מסע הקסם המסתורי נמשך!

  6. אלך קצת עם ההזייה שלא תתממש, אבל נחמד לדמיין:
    בוסטון עולים לגמר (זה עדיין בחלק הריאלי) ומנצחים את אלופת המערב ולוקחים אליפות. אם זה קורה – מדובר באחת האליפויות הזוהרות בתולדות הליגה. הסוסים השחורים האחרונים שעשו זאת היו הפיסטונס (לפני 14 שנה) והרוקטס של אולג'וואן (בתקופת המזוזואיקון). הפיסטונז פגשו את הלייקרס בעונה טראגית (עם מלון ופייטון הקשישים) ולרוקטס היה את האקים.
    לבוסטון אין רבע סטאר ברוסטר. היריב במערב יהיה כנראה אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה, או זו שהיתה הכי טובה השנה ויש לה שני אולסטארים HOF בשיאם. לכן אליפות כזו תהיה נדירה ויכתבו עליה שירים.
    עד כאן פינתנו "הזיות עם שחר" 😉

        1. תודה רבה!

          תרומתי הצנועה לאתר שבו כותבים מפוארים. ממנחם על כסא הכבוד דרך זעפרני, מולי, גיא, אהרון, גילרי, האשך, מומי ומידן ובטוח שכחתי כמה מרשימת הענקים.

    1. +מיליון
      בתור אוהד רוקטס, אם אכן תקרה סיטואציה בה נפגוש את בוסטון בגמר ונפסיד, אתנחם בכך שמדובר במאורע ספורט היסטרי והיסטורי מצידה של בוסטון (אחרי כמה חודשים טובים של אבל על זה שפאקינג יוסטון הצליחו לעבור את המשוכה של הווריורס אבל לא זכו באליפות).

  7. סיקור חלום, תודה.
    היה מדהים לראות אתמול את ביינס ומונרו (!) "מרכזים" (כלומר מעלים את הכדור להתקפה) בדקות האחרונות של המשחק. לבוסטון יש רק את טרי WHO רוזייר ואת מרקוס NOT סמארט בפוינט. אני חושב שלו יפעיל את כל הלחץ על רוזייר במשחק הבא בידיעה שאין לו מחליף. נראה איך הוא יתמודד.
    אגב, אני מנחש שהרחוב על שם וושינגטון אירבינג, ההוא שכתב את האגדה על סליפי הולו. אבל מה אני יודע.

  8. סיקור נהדר.בוסטון עושים פשוט עבודה מדהימה בפלייאוף הזה.אני כבר חושש ממשחק 2 ומה לברון יעשה, מקווה שיבואו מוכנים

  9. סיקור מעולה
    היתה לי הרגשה (וכתבתי את זה בפרוויו למשחק) שרודני הוד יסכים לשחק. צדקתי.
    אמרתי שהוא ינסה לקחת את הקבוצה על הגב. צדקתי.
    אמרתי שיגמר 4-1 לבוסטון…. בוא נראה 🙂

    1. כן, זה משרת שתי מטרות: לגרום לו להיראות אנושי, ולמנוע מקרני הלייזר שלו להרוג שופטים, כשהוא ממש עצבני עליהם (כלומר, בכל מהלך שלא נגמר בסל שלו)

  10. ניר, תודה על סיקור מעולה.

    מקווה שקנית כבר חולצות של טייטום ובראון, לפני שהמחירים מרקיעים שחקים.
    טייטום בדרך ל-HOF (בדיוק כמו דונובן מיטשל..).

    1. גם לי עברה המחשבה הזו. עברה עונה שלמה מאז הניתוח, עם צליעה, לא עושה רושם שהוא יהיה מוכן לפתיחת העונה הבאה.

    2. כן, בוודאות ההליכה שלו לא הייתה טבעית לגמרי. זה שהוא הגיע זה כבר משהו, כל העונה לא ראינו אותו בגארדן. מטריד, אבל מצד שני יש לו עוד חצי שנה עד לעונה הבאה

  11. תודה ניר. זה מדהים עד כמה לרוב הפרשנים פשוט אין מושג על מה הם מדברים.
    והם חיים את זה ועובדים בזה ומקבלים על זה יופי של כסף.
    ברור שבוסטון הקבוצה הטובה יותר והפייבוריטית הברורה.
    ברור שקליבלנד היא לא אותה קליבלנד, אז אין מה לדבר עליה במונחי "קליבלנד" של השנים האחרונות.
    ברור שאין להם בכלל הגנה.
    ברור שסטיבנס זה נוק-אאוט מהדהד ללו.
    ברור שבוסטון באה עם הביתיות ויש לה וואחד ביתיות.
    ברור שזו עונתו האחרונה של לברון בקליבלנד, ושהאווירה החברתית שם סביב כל מה שזה מייצר לא משהו בכלל (כנ"ל לגבי חוסר המאמץ בהגנה שהוא מוביל וכולם follow his lead).
    ברור שפילי הייתה מבחן רציני בהרבה לבוסטון, והיא עברה אותו בהצטיינות.
    אבל המוח מסרב לקבל זאת. אז ממשיכים לקשקש. נפלאות המוח האנושי והטיותיו.

    1. שמע זה מטורף. אני רואה את כל התוכניות ולא מבין איך אף אחד לא נותן סיכוי לבוסטון. גם אף אחד לא אומר שזה ייגמר ב7 משחקים, כולם הולכים על 5 או 6.
      הם פשוט עדיין בחשיבה המיושנת שכדורסל הוא משחק של כוכבים ולא של קבוצה

  12. 30 הפרש ו3 הפרש זה עדיין רק 1-0 הסדרה רחוקה מלהסתיים, אני עדיין שם את הגיטונים על הקאבס, מצחיק מי שקובר את קליבלנד אחרי הפסד 1. אוקלהומה נשחטה על ידי הספרס לפני 3 שנים במשחק ה1 וניצחה את הסדרה, ב85 בוסטון השפילה את הלייקרס במשחק ה1 בגמר (30+ הפרש אם הזיכרון לא מטעה אותי) והלייקרס לקחה את הסדרה

  13. קראתי את המאמר כדבר ראשון הבוקר לפני שזזים הביתה.
    אהבתי כל כך את הפתיחה! הזכירה לי ימים עברו.

    אני יודע שזה מאמרך הלפני אחרון מבוסטון (כי יכול להיות שלא יהיה אפילו משחק 5…) אז אני כבר מתחיל להודות לך על עבודה נפלאה שעשית.

    תודה על הכל בשם כולם!

    נ.ב: מיד שולח ל-NBA

להגיב על ניר לוין לבטל

סגירת תפריט