יומן הרוקטס (4) – סיכום סיבוב 1 עם הפנים ליוטה / ניב שכטר מארח את יאיר חממי

סיכום סיבוב ראשון

ובכן, יוסטון עשו מה שצריך לעשות וטיילו בסיבוב הראשון אל מול מינסוטה למרות החלודה הניכרת במשחק ההתקפה.

לפני הסדרה דיברנו על 3 מפתחות עיקריים שעל יוסטון לשים דגש בכדי להבטיח את הניצחון (מלבד כמובן לקלוע שלשות)- ריבאונדים, ספסל ואיבודים.

בואו ונעשה סקירה זריזה על המשחקים שעברנו בכדי לראות האם ניתן ללמוד משהו לקראת הסיבוב הבא ולאחר מכן נתמקד במפתחות אל מול היריבה הבאה.

משחק 1: יוסטון 104 – מינסוטה 101

ה-משחק שמינסוטה היו צריכים לגנוב. ניצחו בכל אחד מהמפתחות, הרוקטס קלעו 3-25 מהשלוש מלבד הארדן, כריס פול עם 6 איבודים ואחוזים מזעזעים. אבל הארדן לקח את הקבוצה על הגב וניצח את המשחק. 44 נק' (7-12 מהשלוש) וביחד עם קלינט קפלה שקלע 24 נק', 12 ריב' ו-3 בלוקים תוך הגנה נפלאה על טאונס שקלע 8 נק' מסכנות ניצחו משחק שהיו קרובים להפסיד.

משחק 2: יוסטון 102 – מינסוטה 82

ניצחון מוחץ בזכות משחק נפלא של כריס פול עם 27 נק', 8 אס' ו-3 חטיפות. הארדן במשחק התקפי נורא עם 2 מ-18 מהשדה אבל נתן הגנה חזקה וסיים עם 3 חסימות ו-3 חטיפות. הקבוצה כולה הופיעה למשחק בהגנה וכפתה 16 איבודי כדור של מינסוטה אל מול 9 של הרוקטס. טאונס שוב הועלם בזכות הגנה קבוצתית חזקה שהוציאה אותו מאזורי הנוחות שלו. השלשות עדיין מיאנו להיכנס והקבוצה עמדה על 30% מהשלוש.

משחק 3: מינסוטה 121 – יוסטון 105

מינסוטה במשחק הפלייאוף הראשון שלהם בבית מעל לעשור לא התכוונו לתת למשחק הזה לברוח מהם וכתשו את הרוקטס דרך ההתקפה. הטימברוולס קלעו 15 שלשות ב55% וניצחו בכל אחד מהמפתחות שציינו בתחילת הסדרה. ההגנה הלוחצת של הרוקטס נשארה ביוסטון וטאונס החל להשתחרר ולקבל את הרגליים שרעדו בשני המשחקים הראשונים.

משחק 4: מינסוטה 102 – יוסטון 119

משחק ה-50 נק' ברבע. התקפת הרוקטס עדיין חורקת, אבל מספיקה להם התפרצות אחת של רבע התקפי מושלם כדי לעלות ל30 הפרש ולגמור את המשחק. סוף סוף הרוקטס קולעים מעל הממוצע מהשלוש עם 37%. גם כאן, כמו בכל אחד ממשחקי הסדרה, הספסל של מינסוטה ניצח את זה של הרוקטס, אך שוב, 16 איבודים של מינסוטה אל מול 6 בלבד של הרוקטס אפשרו להגנת יוסטון לייצר נק' קלות.

משחק 5: יוסטון 122 – מינסוטה 104

הרוקטס מתחילים להתחבר בהתקפה. 40% לשלוש, אריק גורדון הגיע לפלייאוף עם 19 נק' וקפלה שוב במשחק מפלצתי של 26 נק' ו15 ריב' אל מול 23 נק' ו-14 ריב' של טאונס. הקבוצה כולה עם 4 איבודים. פחות מהממוצע של הארדן למשחק.

סיכום סדרה:

הרוקטס בסוויפ ג'נטלמני לא נראו במיטבם, כשקלעו ב-30% מהשלוש אבל עדיין הביסו את צעירי מינסוטה ללא תנאי. שיעור חשוב באינטנסיביות פלייאוף לטאונס שיגיע כבר בשנה הבאה מוכן ואסרטיבי יותר. קלינט קפלה יוצא בראש מורם מהסדרה הזאת לקראת קרב גבוהים איכותי נוסף והרוקטס מקבלים זמן מנוחה לקראת הסיבוב הבא.

ג'יימס הארדן וכריס פול עם 35 ו-32 דק' בהתאמה לא נאלצו לעבוד קשה מדי והארדן סיים את הסדרה עם 29 נק', 7.4 אס', 2.4 חט' ואחוז אפקטיבי של 56% למרות משחק 2.

שתי הנקודות החשובות של הסדרה היו האיבודים- 8.5 איבודים בלבד, לעומת כמעט 14 איבודים למשחק בעונה הסדירה, וכמובן קלינט קפלה עם סדרה אדירה של 16 נק' ו-14 ריב' למשחק תוך עצירה מוחלטת של קרל אנתוני טאונס. ראוי לציין שמינסוטה הפתיעה לטובה עם הספסל שניצח את ספסל הרוקטס בכל המשחקים. חלק מזה בזכות משחקי בלואו אאוטס, אבל לקראת הסיבוב הבא דאנתוני יצטרך לקבל יותר מגורדון, אנדרסון, גרין והמחליפים.

לקראת הסדרה מול יוטה:

מה יוסטון צריכה לעשות?

אוהדי הרוקטס חששו לפגוש את אוקלהומה בסיבוב השני, למרות שברור לכולם שיוטה קבוצה טובה יותר. סגנון המשחק של הרעמים, יחד עם האינטנסיביות הבלתי נגמרת של ווסטברוק והחשש שפתאום ויקרה ה'קליק' ואוקלהומה ימצאו את הקצב ההתקפי שלא יהיה אליו תשובה, בטוחני שהעלה חשש גם בקרב קברניטי הקבוצה.

אך לפעמים, צריך להיזהר ממה שמבקשים.

אמנם הרוקטס ניצחו את יוטה 4 פעמים העונה, בממוצע של כ-17 נק' למשחק (אחד היה ללא גובר למען הסדר הטוב). אמנם הנט רייטינג של 70 נק' זה ההפרש הגדול ביותר בסדרה עונתית בין קבוצות הפלייאוף, אמנם ג'יימס הארדן דווקא ראה ימים יפים מול הגנת הג'אז

 

אך יוטה היא קבוצה שבנויה לפלייאוף, ואגדת דונובן מיטשל עוד לא נולדה.

בהנחה שריקי רוביו לא יפסיד יותר ממשחק, ושמבה אמוטה יפסיד את רוב הסדרה ננסה לשים את הדגשים שיכריעו את הסדרה, בנוסף לדגשים שילוו את הרוקטס לאורך כל הפלייאוף- איבודים, ריבאונדים וספסל.

  1. אסרטיביות ואגרסיביות- אולי מובן מאליו אבל מי שתנצח בקרב הזה תנצח את הסדרה. יוסטון היו הצד התוקף מול מינסוטה. הם לא ניצחו בגלל הכישרון העודף, אלא בגלל שהם היו היוזמים, הם היו הדוחפים. החשש הגדול לקראת הפלייאוף היה איך הרוקטס יגיבו למשחק פיזי. יוטה היא קבוצה שיודעת להתלכלך. אינגלס הוא ערס אוסטרלי שיודע לתקוע את המרפק בצלע הנכונה, גובר הראה שאפילו ענק לוחם כמו אדאמס לא יזיז אותו ממקומו והקבוצה כולה בנוייה על שחקנים שמשחקים נכון- וחזק. יוסטון תצטרך להראות שגם לה יש את היכולת ללכלך את הידיים. לשם כך הביאו את פי ג'יי טאקר, כריס פול, מבה אמוטה וגרין. יוטה היא קבוצת הגנת הפרימטר מהטובות בליגה, עם שני גבוהים חזקים, ושחקן אחד בלתי עציר. די דומה למתכון שעצר את הרוקטס בסיבוב השני בשנה שעברה. הג'אז לא יחלקו מתנות בדמות איבודי כדור ולא יתנו שלשות חופשיות, תרצה לנצח אותם- זה יהיה בשריטות.
  2. הגנת הפיקנרול אל מול הגנת הסוויצ'ים- רודי גובר הוא שומר הפיקנרול הטוב בליגה. הטיימינג שלו בחילוף בכדי להגן על הטבעת מצד אחד ולמנוע את הלוב בצד השני זו אחת מנקודות החוזק העיקריות שלו. הרוקטס עושים את מהלך הפיקנרול יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. 26% מהפוזשנים ההתקפיים של הרוקטס בסיבוב הראשון היו בפיקנרול עם מוביל הכדור הדומיננטי, והם קלעו 1.0 נק' פר פוזשן במהלך הזה, גם הכי גבוה בפלייאוף. כך שמינסוטה ידעו מה הם הולכים לעשות בכל פעם, ולא מצאו לזה תשובה. יוטה יצטרכו להוכיח שהם יכולים להתחייב לעצור את החדירות, את הלובים, ואת השלשות מבלי לבצע עבירות. עבודה קשה לסניידר אבל יש להם את הכלים לזה. יוסטון בתגובה יצטרכו להמר על הסטפ בק של הארדן והג'אמפ מהבקבוק של פול שיכנסו. זה מה שההגנה של יוטה הולכת להשאיר חופשי בכל פעם.
    מהצד השני יוטה הראו שהם די מבולבלים בהגנת הסוויצ'ים כשאוקלהומה עברו אליה בחוסר ברירה במשחק 5 המופלא. יוסטון קבוצת הסוויצ'ים הטובה בליגה. הם מחליפים על כל חסימה ולמעשה מעודדים את הקבוצות מולם ללכת באחד על אחד. יוסטון הקבוצה שהכי הרבה קבוצות העונה התקיפו מולה באחד על אחד, ואחת הקבוצות שמגינות הכי טוב על המהלך הזה. בניגוד לאוקלהומה שזה המהלך ההתקפי האהוב עליה, יוטה די בבעיה אל מול הגנה כזו. השחקן היוצר היחידי באחד על אחד הוא דונובן מיטשל, והרוקי יצטרך לתת סדרה מהפנתיאון במהלכי סולו על שומרים טובים בהרבה ממה שהיה לאוקלהומה להציע. טרבור אריזה, פי ג'יי טאקר, כריס פול, מבה אמוטה אם יחזור, ואפילו ג'יימס הארדן יכולים לעשות לו חיים קשים, כשקלינט קפלה מחכה באמצע עם הידיים הארוכות שלו. הרוקטס יכו ברוקי גלים גלים והתקפת הג'אז כולה תהיה עליו. לא משימה שהוא לא עמד בה בכבוד בסיבוב הקודם- אבל ברמת קושי גבוהה יותר. מיטשל יצטרך להראות שיפור דרמטי ביכולת המסירה במהלכים אישיים בקרב אל מול הרוקטס, ולהאכיל את גובר בהתקפה או למצוא את האדם הפנוי לשלשה.
  3. הרכבים נמוכים- בניגוד לסדרה מול מינסוטה, כאן דאנתוני לא יוכל להרשות לעצמו שספסל הג'אז החלש משמעותית ינצח את הספסל שלו. אריק גורדון נכנס לעניינים במשחק האחרון, ריאן אנדרסון עדיין לא הופיע לפלייאוף ושניהם יהיו שחקנים מאוד חשובים לרוקטס הן מבחינת ריווח והן ביצירת הפער כשהכוכבים נחים. אולי נכון לדאנתוני דווקא לפתוח עם אנדרסון בכדי לנסות ולהוציא את גובר ופייבורס החוצה, ונראה לא מעט הרכבים סופר סמול בול שבהם פי ג'יי טאקר ישחק כסנטר ויאלץ את סניידר לחשוב האם להשאיר את גובר ופייבורס ביחד במשחק, והאם גובר ידע לנצל את היתרון שלו בגובה בהתקפה. ליוטה לא היתה תשובה להרכבים האלו בעונה הרגילה, ומבחינת הרוקטס הנוכחות של לוק מבה אמוטה אפילו יותר חשובה מבחינת האפשרויות והגיוון של דאנתוני.

מה יוטה צריכה לעשות? יאיר חממי

לראשונה מזה 4 שנים, יש לנו הופעת אורח של כותב אחר ביומן. המסתנן הוא האדם שמכיר את הג'אז יותר מכל אדם אחר באתר. הוא אחראי ליומני הג'אז באתר במשך השנתיים האחרונות ובילה איתם גם בימים הקשים של עזיבת המשיח הלבן גורדון הייווארד ועד בריאתו ותקומתו של המשיח החדש- דונובן מיטשל. אז קח את זה חממי- מה יוטה צריכים לעשות בכדי לנצח את הרוקטס?

אוי ניב! איזה פתיחה ישראלית! להרים בנאדם רק בשביל להשפיל אותו… אני קורא את הניתוח שלך ומנסה לחשוב איך אפשר להגיד בשם יוטה שאנחנו חולים/ שיש לנו אירוע שאנחנו לא יכולים לוותר עליו/ למצוא סיבה מוסרית שיוטה לא יכולה לשחק הערב (זה בדיוק מוצאי פסח שני…). לצערי, אני מסכים אתך בניתוח, גם אם לא חרצת גורלות בסוף.

נתחיל מניתוח, בדיעבד, של הסדרה מול אוקלהומה. אז, בהחלט היה פה שחמט של סניידר. השחקנים הוציאו את תכנית המשחק שלו, עצרו את ג'ורג' ונתנו לווסטברוק להתפרע. זה עבד מצוין. בנוסף, הם הלכו פנימה בכדי לנטרל את אדמס עם בעיית עבירות, גם עבד טוב. אינגלס בבית, זה נכס ומיטשל, רוביו, גובר ופייבורס עשו את העבודה.

אבל, זה אוקלהומה. ההבדל המהותי בין הארדן לווסטברוק הוא, שלא כדאי להמר על הקליעה ממרחק של הארדן, בטח לא בסידרה. בנוסף, לא הייתי משאיר לבד על קשת השלוש את פול, אריזה, גורדון, גרין, אנדרסון… הבנתם את הקטע. עוד תכונה של הארדן היא, שאין לו תנודות משמעותיות בין משחקים והוא יכול לסיים את כל הסדרה עם 30 נקודות לפחות במשחק. בנוסף, בתוך הצבע, קפלה וגם ננה זה שחקנים שיענישו אותך אם הם מקבלים כדור בצבע ולא שומר עליהם שחקן גבוה. יוטה תצטרך להמציא את עצמה מחדש בהגנה. לדעתי, זה המפתח העיקרי לסדרה. אם יוטה תמצא, דרך שיטתית (מה שלא קרה במהלך העונה) לעצור את ההתקפה הלא נגמרת של יוסטון, יש לנו סדרה.

האיש שעליו מוטלת המשימה הוא כמובן, סניידר. סניידר הוכיח בסדרה מול אוקלהומה, שהוא יודע לבצע התאמות ולשפר את התגובה שלו ליריבה. זו, כנראה, נקודת החוזק היחידה של יוטה לעומת יוסטון. שחקני יוטה חייבים לקנות לסניידר זמן, כלומר, לנצח שניים מתוך ארבעת המשחקים הראשונים.

ה- X פקטור של הסדרה? קווין סנידר

בחלק ההתקפי, זה מתחלק בין משחקי הבית למשחקי החוץ. גם מול אוקלהומה ראינו את הפערים. אינגלס בבית קלע שלשות באחוזים שונים לגמרי ממשחקי החוץ. הקהל, מוסיף לקבוצה המון (בעיקר מתי שהם לובשים את המדים הצבעוניים). כמובן, שרוביו, גובר ומיטשל צריכים להמשיך ולשמור על אותה הרמה, שזה דרישה סבירה מול קבוצת הגנה כמו יוסטון. לדעתי, פייבורס יכול להיות פה אקס פקטור. אם הוא יהיה נייד, יקלע מחצי מרחק ואפילו משלוש , הוא יוכל לרווח את ההתקפה עבור החדירות של רוביו ומיטשל והחיתוכים של גובר. השחקנים הגבוהים של יוטה חייבים להוציא את קפלה מהמשוואה בשביל לתת לקבוצה אפשרות להתמקד בעיקר על שחקני החוץ. אבל, כמו שפתחתי, המפתח הוא בהגנה. אני לא רואה אפשרות שיוטה מייצרת נקודות בקצב השגרתי של יוסטון

למרות כל מה שכתבתי, מדובר על יוטה. גובר הוכיח, שלמרות הגמלוניות שלו, הוא משנה לגמרי את משחק ההתקפה. פייבורס, נתן משחק עילאי מול אוקלהומה ובכלל סדרה טובה. אינגלס, הוא עדיין קלעי מעולה. רוביו, שקברתי במהלך העונה, הצליח להוכיח את עצמו שוב ושוב ככל שהעונה התקדמה. קראודר, נתן משחק שיא אחד ואם הוא יהיה פקטור בסדרה, זה בהחלט יכולה להיות הפתעה, מיטשל, שובר את השיאים של עצמו ובעיקר, זו יוטה, הקבוצה שגמרה את העונה אחרי חודשיים ונראתה לא רלוונטית וכמעט סיימה במקום השלישי, בסיומה.

The stifle tower

מכיוון שיוסטון נחה מעט יותר, אני חושב שאפשר להמר שהמשחק הראשון ייגמר בהפרש הגבוה ביותר לטובת יוסטון. השאלה המרכזית והמפתח לסדרה הוא המשחק השני. האם סניידר, שהוא מלך ההתאמות יצליח לעשות את זה שוב? האם יוסטון יגיעו שאננים? האם יוטה תוכל להוציא ניצחון חוץ? האם היא תשמור על הבית (אולי המשימה הכי ראלית)? האם הספסל של יוטה יוכיח לניב שגם להם יש מה להגיד בסדרה? הלב שלי כבר מחסיר פעימה.

סיכום

הרוקטס צריכים ויכולים לנצח את הסדרה, אבל הם לא יכולים לחשוב שהם באים לשמור כוחות. זו תהיה סדרה של הגנות חזקות, שתי קבוצות שמשחקות מאוד שונה ושבנויות לשבש אחת את משחק ההתקפה של השנייה. מי שתקלע יותר תנצח (טיפ למהמרים).

בכל זאת, הרוקטס ב-6.

  • עדכון– הבוקר נודע שריקי רוביו צפוי להחמיץ כ-10 ימים. מכה קשה ליוטה שתצטרך לעבוד אפילו יותר קשה בכדי לנסות להאט את הרוקטס. לוק מבה אמוטה כנראה יהיה מוכן למשחק 2 ואולי אף למשחק 1. נראה שהמזל עם הרוקטס בפתיחת הסדרה מה שעלול להעביר את ההימור ל 1-4. אני עדיין מאמין שליוטה יש ניצחון ביתי בסדרה הזו.

בקליפ- כנופיות הראפרים של יוטה משחיזים סכינים

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. אחלה ניתוח, תודה רבה.

    נקודה נוספת ששווה להזכיר – יוסטון עדיין לא הוכיחו שיש להם מספיק אופי כדי ללכת עד הסוף במאני טיים.

    על הנייר, פערי האיכות בין הקבוצות, בוודאי בלי רוביו, הם כאלה שמצדיקים את הערכתכם לנצחון יוסטוני ב5-6 משחקים. אבל אלה היו, לדעתי, גם הפערים בין יוסטון לספרס בשנה שעברה, בוודאי כשקוואי לא שיחק בחלק מהמשחקים ובכל זאת הספרס ניצחו.

    רוצה לומר – עוד יותר משיוסטון צריכים לחשוש מיוטה, הם צריכים לחשוש מעצמם – הארדן ופול שמעולם לא הלכו עד הסוף, דאנטוני עם הרוטציה הקצרה, אנדרסון שהוא חור בהגנה וכולי. אני מאמין שיצליחו הפעם, אבל בכל זאת, אם יש סימן שאלה בנוגע לסדרה הזו, הוא בנוגע ליוסטון במאני טיים.

  2. אני גם רואה 4-1
    כשהניצחון של יוטה יהיה (כצפוי) במשחק השלישי, בבית 🙂

  3. אגב בניגוד לדעתו המלומדת של יאיר אני חושב שאם יש משחק חוץ שיוטה יכולים לגנוב זה הראשון ביוסטון.
    הם עוד חמים עם כל האדרנלין, יוסטון במנוחה ארוכה מה שתמיד בעייתי אצלם ועלולים לעלות מנומנמים.
    אם יוטה יעלו כמו מלוע של תותח וישתיקו את הקהל מהר (שגם ככה יגיע באיחור אופנתי באמצע ברבע הראשון), יש להם צ'אנס אמיתי.

  4. פוסט מדהים
    אחד הפוסטים הכי טובים לניתוח של סדרה
    תודה רבה אפלטון ותודה רבה יאיר

  5. אחלה פוסט. אני מהמר על הארדן ב5 משחקים שרובם אפילו קל.

  6. וואו, פוסט נדיר. כמו שאמרתי בפודקאסט של האתר, יוטה בשש, למרות שרוביו פצוע😔

    1. אחי, הכל טוב אם תרד מזה 😉

    2. אחלה פודקאסט אגב, מקווה שתמשיכו עם זה.

  7. דאבל טים נהדר. תודה

  8. מצויין. נהנתי לקרוא

  9. אחלה פוסט חברים.חבל שרוביו לא ישחק שבועיים,זו מכה לא קלה ליוטה. נראה לי שיוסטון ידלקו בסדרה הזאת וזה יגמר לא טוב ליוטה. אני אשמח אם יגיע ל-7,אבל ליוסטון יש את הכלים לסיים בחמש.

  10. תודה, חברים. פריוויו נהדר!
    כיף לקרוא פריוויו של 2 אוהדים עד כדי כך בקיאים.

  11. איזה כיף של פריוויו. ממש נהניתי לקרוא כל מילה. אני אוהב את יוטה מאד ויש לי המון בטחון בסניידר אבל אני חושש שיוסטון העונה הם ב-MISSION והם יהיו גדולים על יוטה, במיוחד ללא ריקי

  12. עוד מחשבה מעניינת שאולי יכולה בסיטואציה מסויימת לביות גורם מכריע:
    יוסטון חייבת לנצח את הסדרה בשביל להוריד את הקופים מהגב, במיוחד אחרי ההעדר של רוביו. יוטה, לכאורה, עשתה מעל ומעבר ובלי לחץ. בסיטואציה מסויימת (לדוגמא נצחון של יוטה באחד מהמשחקים הראשונים) זה יכול להיות גורם קריטי שיעבוד מולם.
    בכל זאת, אחרי הפציעה של רוביו, אני יותר מאמין בסוויפ מאשר בנצחון של יוטה בסדרה.

  13. בהיעדרו של רוביו , יוסטון תעבור את הסדרה בחמישה . יוטה שווה אחד בבית .

    ואז נראה באמת מה הטילים שווים .

  14. ההעדרות של רוביו מכה קשה. כי גם ככה השמיכה של יוטה קצרה.

  15. אהבתי , העלתם הרבה נקודות מעניינות. בסופו של דבר הבדלי הרמות ברורים לטובת הרוקטס, ואם ישחקו כמו שהם יודעים ובהנחה שרוביו מפספס את השבועייפ הקרובים הם אמורים לגמור את הסיפור ב5 משחקים גג. ה-הזדמנות הכי טובה בקריירה של כריס פול לשחק סוף סוף בגמר המערב

  16. לא יודע מה הולך באתרים אחרים בעברית, אבל אין לך שום סכסוך כאן עם אף אחד בהופס.
    המלצתי לך תקפה, קח חופש מהאתר (או מהאינטרנט בכלל עדיף) לחודש חודשיים, תנשום אוויר לא וירטואלי ותחזור להגיב כאן במרץ בנושאי כדורסל אם יתחשק לך לדבר כדורסל, ואני בטוח שיתחשק. הופס זה אתר ממכר, ועם כל הריגושים, ברגע שזה מפסיק לעשות לך טוב, תצא מהשולחן.
    רק בריאות, מכל הלב.

    1. בהחלט מקבל את ההמלצה שלך וכבר היום הוזמנו כרטיסי טיסה ואני יוצא לחופשה קצרה .

      הבעיה שלי שזה לא איום של מישהו בסגנון "דקסטר" , בהפקת "בית הקלפים".

      אלה שיטות אזהרה שמוכרות לי ולא רק מהסרטים.
      זה שורש העניין שלי ולא כל "החרטבוניה" פה בהופס,ועניינים אחרים.

      פשוטו כמשמעו = לא ניתן לפרוש אחר.(יש פה ילדים בבית שלי) אני לכשעצמי לא מעניין איש במדינת ישראל.

      לכן הבנתך , זה כבר חציית לא קו אדום זה = "בורדו בוהק"

  17. פריוויו מצוין.

    לצערי הפציעה של רוביו נראית משמעותית מדי בשביל הג'אז. היכולת שלו בניהול המשחק ויצירת מצבים היא משמעותית מאוד ואין להם עוד שחקן שעושה את זה ברמה הזאת. כשמסתכלים על הספסל רואים את אקסום שגם נופל ביכולת ניהול המשחק וכמובן גם ביכולת הקליעה מה שמגן בשמירה עליו בכל מהלכי החסימות למיניהן שהג'אז מריצים.

    בנוסף יש את אלק ברקס שהפתיע לטובה במשחק 6 ויכול לתרום נקודות אבל לא לנהל את המשחק ולייצר הרבה בשביל החברים מהפיק&רול.

    אחרי הפציעה במשחק 6 הם יצאו לגמרי מהתבנית הקבוצתית והלכו פעם אחרי פעם על פיק&רול בשביל מיסמאץ' בשביל מיטשל ואחד על אחד. כמו שציינתם לרוקטס יש שומרים יותר טובים מלתאנדר ועדיין גם מולם זה עבד בקושי כדי לשמור על היתרון.

    אני בטוח שסניידר לא ייתן שההתקפה שלו תיראה ככה לאורך סדרה ויגיע מוכן מבחינת ניהול ההתקפה ומי מריץ את המהלכים אבל אם זה יהיה מיטשל אז יכולות המסירה שלו וראיית המשחק עדיין לא ברמה של רוביו, וזה גם יגביר את הנטל ההתקפי עליו ואת השימוש בו מה שגם יקשה עליו להמשיך להיות יעיל לדעתי.

    אינגלס בטח גם ייקח על עצמו יותר מבד"כ אבל יותר קל לעצור אותו והתפקיד שלו כמרווח בפיק&רול של רוביו ואח"כ כשחקן שמקבל כדור מול הגנה בתנועה ומציאת החור הוא הרבה יותר משמעותי.

    בקיצור, אופתע אם זה יגיע אפילו ל6, אבל עם יוטה וסניידר אי אפשר לדעת.

    1. התכוונת אלק "אני לימדתי את לונזו לזרוק" ברקס

      1. צודק לגמרי, פספסתי את זה 🙂

      2. תכלס. לא הבנתי למה הוא עיקם את הזריקה הטובה שהייתה לו. אתחיל את השנה מעולה והדרדר

  18. איזה פרוייויו – רמה גבוה מאוד ועל אף שראיתי את רוב המשחקים חידשתם וחידדתם המון נקודות
    לדעתי 2 מפתחות לסדרה –
    1 מי ישמור על דנובן וכמה הוא יצליח להאט אותו
    2 האם גובר יכול להיות רלוונטי בכלל בהרכבי סמול שככל הנראה אנחנו נראה מיוסטון – נכון שזה לא הלך מי יודע משהו מול מיני אבל לגובר אין קמצוץ מהיכולת ההתקפית של קא"ט ואני לא רואה אותו משחק יותר מדי בסדרה.

  19. תודה על הסקירה! אהבתי את שיתוף הפעולה 🙂

    לגבי הרוקטס –
    מסכים עם הנקודה שאפלטון העלה, על כך שקבוצה שיודעת להעמיד 2 גבוהים דומיננטיים בו זמנית עשתה הרבה בעיות ליוסטון בשנה שעברה. ואם לפני שנה היה מדובר על 2 מתוך שלישיית גאסול, אולדריג׳ ודייויד לי, הרי שהפעם יש את גובר ופייבורס – הם אולי פחות מנוסים ופחות מגוונים בהתקפה, אבל הם צעירים, נמרצים, ויודעים לאטום את הצבע בהגנה.

    ההבדל המהותי של יוסטון לעומת שנה שעברה, שיעזור להתגבר על כך, הוא בעיקר העמקת רוטציית השחקנים שיכולים לשחק בפנים.
    בשנה שעברה הרוטציה הקצרה כללה רק את קאפלה וננה בסנטרים (כשננה נפצע במשחק 4 בסדרה ולא חזר), ואריזה ואנדרסון כפורוורדים הטבעיים היחידים (מה שגרם ללא מעט דקות עם הארדן/גורדון כפורוורד נוסף).
    מורי ביצע החתמות מעולות בקיץ כשהביא את טאקר ומבה-אמוטה, ובמהלך העונה העמיק עוד יותר את הרוטצייה עם ההחתמות של גרין וג׳ונסון. לולא החתמות אלה, הספסל של יוסטון היה בבעיה עמוקה עוד יותר בתחילת הסדרה מול מיני, לפני שאנדרסון חזר.

    מבחינת יוטה – על אף ההיעדרות של רוביו מתחילת הסדרה, אסור לשכוח את הנקודה החשובה שמנחם העלה במעורב שלו אתמול –
    מיטשל יחזיק יותר בכדור, מה שאומר שהוא יכול להתחמם וללהוט מהר יותר.
    מצד שני, רוביו מגן טוב ויחסר להם בהגנה.

    מקווה ומאמין שיוסטון ינצחו את הסדרה ב-5/6 משחקים. קצב החזרות מפציעה של לוק ושל ריקי ללא ספק יכולים להיות משמעותיים להתפתחות הסדרה.

  20. נועם ברדין, אנג'ל עדין, בולס קטינה, מנשנש לו קטין. יא צימוק מצומק יא חלאה סוטה מין.
    אני. בקשת. עליך. משתין.

  21. תודה ניב וחממי. באמת פריוויו ענק לסדרה, מאוד מעמיק.
    אנחנו כבר אחרי המשחק הראשון, לא נראה לי שגובר יהיה פקטור משמעותי בסדרה, בטח לא כמו שהוא היה מול אוק'.
    האובדן של רוביו משמעותי, אקסום יצטרך לספק ניהול משחק אחראי וקצת נקודות כדי שלא כל העול יפול על מיצ'ל.
    גו רוקטס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט