נ"ט / מתן גילור

תוצאת תמונה עבור ‫תמונות של RPG‬‎

בספורט הקבוצתי-תחרותי יש שתי אסכולות עיקריות, אשר בינן לבין התפיסות הכלכליות של קפיטליזם וסוציאליזם קיים לא מעט דמיון.

בצד ה"קפיטליסטי" עומדת התפיסה לפיה הרגולטור צריך להתערב כמה שפחות בנעשה בליגה. מי שרוצה שיביא כמה כסף שהוא רוצה, איזה שחקנים שהוא רוצה וישלם להם כמה שהוא רוצה.

בצד ה"סוציאליסטי" עומדת התפיסה לפיה התחרותיות והגיוון הם החשובים ויש לייצר מערכת איזונים ובלמים כדי להבטיח הזדמנות שווה ככל האפשר לכל המשתתפים.

אם נדמיין ציר X כש-1 מתאר את מידת ההתערבות, למותר לציין שאין ליגה תחרותית שתמצא בערך 1 או בערך 0, אבל ברור שנראה פיזור, כשבאירופה הליגות יהיו קרובות יותר ל-0 ובארה"ב ל-1.

ה-NBA, כך ודאי תסכימו איתי, קרובה יותר ל-1 מאשר ל-0. ישנם מספר חוקים מגבילים, בעיקר חוקי שכר ודראפט, אשר מטרתם להשיא את התחרותיות בליגה ולאפשר שוויון הזדמנויות.

לצערנו, השיטה כוללת מספר פרצות, אשר, בין היתר, מעודדות קבוצות להפסיד. או כמו שנהוג לכנות זאת – לבצע טנקינג.

ככל שהתופעה מתגברת – ואף הגיעה לשיאה עם ההצלחה של פילדלפיה, מה שעלול לעודד עוד קבוצות לצעוד באותו נתיב – עולות הצעות על מנת למגר את התופעה. רובן ככולן מנתקות את הקשר בין הישגיות ירודה לבחירות דראפט גבוהות. לדידי, זה קשר חשוב שיש לשמור עליו.

המטרה של התיקון / שיפור שאני מציע אינה לפגוע כהוא זה במנגנון שמתעדף שיפור קבוצות חלשות במתאם חיובי (כלומר, ככל שהקבוצה חלשה יותר כך יש לתגמל אותה יותר),  אלא למנוע את שני המצבים הבאים:

  1. קבוצות שמחלישות את עצמן במכוון על מנת לזכות בבחירות דראפט רבות וגבוהות על פני מספר עונות סמוכות. (ע"ע פילדלפיה.)
  2. קבוצות שאינן מהחלשות בליגה אך בשל אירוע מסוים (כגון פציעה של כוכב) מוצאות עצמן עם מאזן גרוע ו"זורמות" עם המצב כדי לקבל בחירת דראפט גבוהה, למרות שיכלו להשיג מאזן טוב בהרבה (למשל לא לאפשר לכוכב לחזור מהפציעה). (ע"ע סן אנטוניו.)

הערה מקדימה: האם מה שאני מציע יפתור את כל תחלואי השיטה? כנראה שלא. פרצות תמיד היו ותמיד יהיו. אני חושב שהשיטה אותה אני מציע מצליחה לצמצם את אותן הפרצות מבלי לפגוע באופן מהותי בעקרונות עליהם השיטה משוטטת.

ההצעה שלי מתחלקת לשני פתרונות, אשר יכולים להיות מיושמים כל אחד בנפרד או שניהם ביחד. יודגש כי אחד הפתרונות הוצע לי באופן כללי על ידי רעי משכבר הימים, יריב יערי, ואני רק מרחיב את הרעיון שלו.

*

פתרון ראשון – מגבלת חוזי רוקי לפי מספר בחירה

הרעיון פה הוא להגביל את מספר חוזי הרוקי טופ X שקבוצה יכולה להחזיק בו זמנית. לצורך הדוגמה נניח שקבוצה תוכל להחזיק מספר מירבי של חוזה רוקי בודד של בחירה ראשונה, 2 חוזי רוקי בחירה טופ 3 ו-4 חוזי רוקי בחירה טופ 10.

הווה אומר שהאינסנטיב לקבל בחירה גבוהה יורד ככל שהקבוצה בחרה גבוה בשנים האחרונות. צריך למצוא את המגבלה שמצד אחד תהיה אפקטיבית ומצד שני תאפשר להתחזק.

ניתן לחלק את הפתרון לשני מסלולי סנקציות, תלוי כמה רוצים להחמיר:

  • מסלול הגבלה מלאה – כל עוד יש לקבוצה Y חוזי רוקי טופ X היא לא תוכל להמשיך ולבחור טופ X והבחירה שלה תדרדר לבחירה X-1. כמובן שזה יקדם את הקבוצות שהיו אמורות לבחור מתחתיה.
  • מסלול הגבלה כספית – קבוצה תוכל לבחור בשחקן טופ X למרות שיש לה Y שחקני טופ X על חוזה רוקי, אבל החוזים החדשים יחושבו לה כגדולים בהרבה בתקרת השכר. נניח שחוזה בחירה 1 יתפוס פי 3 מערכו, חוזה 2-3 פי 2.5 מערכו וכן הלאה.

*

פתרון שני – שיטת הניקוד

שיטת הניקוד אומרת שככל שקבוצה מסיימת נמוך יותר היא תקבל ניקוד גבוה יותר איתו היא ניגשת לדראפט. זה בערך מה שקורה היום. ההבדל הוא שהניקוד ייצבר על פני השנים וימחק בהתאם לבחירה.

דוגמה מספרית: נניח שקבוצה א' סיימה במקום ה-30 בליגה וקבוצה ב' במקום ה-25 בליגה. קבוצה א' תקבל 300 נקודות וקבוצה ב' 250 נקודות (כלומר, כדורי לוטו). בדראפט קבוצה א' זכתה במקום הראשון שעולה 500 נקודות (אין יתרה שלילית, מינימום היתרה מתאפסת) וקבוצה ב' במקום שישי שעולה 200 נקודות. בעונה הבאה שוב קבוצה א' סיימה במקום ה-30 וקבוצה ב' במקום ה-25. עכשיו לקבוצה א' תהיינה 300 נקודות וגם לקבוצה ב' תהיינה 300 נקודות (250 על מקום 25 ועוד 50 שנותרו לה מהעונה שעברה).

השיטה הזו עונה לנו על 2 הדרישות שבפתיח:

  • היא מקטינה משמעותית את הסיכוי לבחירות גבוהות באופן עקבי. מה שאומר שלא נקבל שוב אמביד + סימונס + פולץ כבר בתחילת דרכם באותה קבוצה.
  • היא מקטינה משמעותית את הכדאיות של קבוצה להתדרדר באופן חד פעמי, כיוון שאחרי מספר עונות הקבוצות בתחתית הליגה תצבורנה לא מעט נקודות (זולת אלה שהתמזל מזלן באופן חריג) ומקום נמוך באופן חד פעמי לא יהיה בעל סיכוי גבוה לבחירה גבוהה. מה שאומר שלא נקבל שוב דאנקן לסן אנטוניו.

לפוסט הזה יש 78 תגובות

  1. יש לך טעות הקלדה בתיאור הפתרון השני. במקום: "בעונה הבאה שוב קבוצה ב' סיימה במקום ה-30 וקבוצה ב' במקום ה-25", צריך להיות: "בעונה הבאה שוב קבוצה א' סיימה…"

      1. בשמחה.
        הפתרון השני נשמע מאד מעניין. מה הרציונל מאחורי מניעת יתרה שלילית?
        וסתם מסקרנות, איזה מהפתרונות הוצע על ידי החבר שלך?

  2. מצוין רעיונות טובים
    עכשיו נשאר רק למצןא פתרון לסופר טימס
    לדעתי זה לא פחות גרוע המפרוסס (ואני מתעב פרוססים באשר הם!)
    תזכרו בבקשה בתחילת השנה איך כולנו היינו בטוחים שהעונה גמורה כבר עוד לפני שהתחילה, ועם כל הכבוד נראה שזה רק ילך ויתחזק בשנים הבאות

      1. גם אני הרפה (הבנה!) חשבתי על זה
        מקסימום אבל שיטריידו אותו, כי בכל זאת חייב להיות עדיין איזשהו הייפ סביב בחירה ראשונה (ע"ע בנט..) או שיחתכו אותו..

        עכשיו אני רק מחכה לאישור של מנחם לעבור לדרגת חלש הבנה

  3. הפתרון השני נשמע מעניין מאד. אני קראתי בזמן משחק באקס נגד סלטיקס והתרשמתי. אבל עלי לקרוא שוב, בשקט.

  4. מתן אני מתחבר למה שכתבת
    ..אלא שקבוצה כמו פילידלפיה הצליחו (בעיקר פילי ).
    בגלל תכנון הפסדי רב שנים ולכן השיטה השנייה לא תעזור לקבוצה כמותה .
    אני בהחלט מסכים שקבוצה לא תרצה לבזבז מספר שנים של כישלון על מנת להצליח …אבל זה במקרה הרגיל במקרים חריגים למשל של ברוקלין שהכניסה עצמה לתסבוכות רבות שייקח להם הרבה זמן לצאת מזה הם יכולים לבחור בפתרון אסטרטגי אסטרטגי כישלון מתמשך (שכן גם ככה לא יצליחו ).

    לכן אני חושב יותר בכיוון של ההצעה הראשונה .
    לבנות איזו תוכנה רב שנתית שתתייחס לשתי פרמטרים .
    1. חולשת הקבוצה לאורך זמן (נניח 5 שנים ).
    2. חיזוק הקבוצה בדראפט למשך אותו הזמן .
    ולעשות קרולאציה.
    למשל כל קבוצה תקבל ניקוד רב שנתי
    מ 1 עד 30 .
    30 לצורך העניין יינתן לקבוצה הטובה ביותר מקצועית ו 1 לקבוצה החלשה ביותר .

    במקביל יינתן ניקוד שכזה על הצלחת הדראפט .
    שוב 30 יציין את הקבוצה שזכתה בבחירות הדראפט המשובחות ביותר (כמובן שיצטרכו להגדיר מה זה משובח והאם פעמיים בחירה 2 מקבילים לבחירה 1+3 ).

    עכשיו נניח קבוצה קיבלה 20 נקודות על מיקומה בדראפט .
    ו 18 נקודות על הצלחתה המקצועית היא תגיע לדראפט עם מדד + 2.
    ככל שהפלוס גדול יותר כך המיקום בדראפט יהיה גבוה יותר והפוך .

    1. השיטה השניה כן תעזור, כי הסיכוי לצבור בחירות גבוהות שנה אחרי שנה יורד משמעותית. אי אפשר לעשות גם לצבור שחקנים טובים וגם להמשיך לעשות טנקינג במשך עשור, כדי לצבור מספיק נקודות לבחירות גבוהות.

  5. קראנו הרבה שיטות לפתור את בעיית הטנקינג. אמנם בשתי ההצעות האלו יכולות להיות בעיות מסויימות, עדיין אני מסכים איתך לגבי החשיבות שבשמירה על עיקרון שיפור החלשות ונראה לי שההצעות האלו (הראשונה אולי יותר מהשנייה, וסליחה מחברך) הן בסיס טוב לשיפור בתחום שלא ראיתי באף הצעה אחרת.
    ועל זה, תודה.

  6. אהבתי את הרעיון של להכניס מבחירות גבוהות מרובות לתוך תקרת השכר. אני נגד להגביל את מספר הבחירות כי קבוצות שלא בוחרות טוב יענשו.
    אני צריך קצת פירוט על הרעיון השני כדי להחליט מה דעתי עליו.
    בכל מקרה הפיתרון המועדף עלי (שאח שלי מוכר כבר שנים) הוא טורניר לוטרי במקום הגרלה.

      1. בודאי . (כל הדירוגים מלמטה):
        סיבוב ראשון.
        חלק עליון
        7-14
        8-13
        9-12
        10-11
        חלק תחתון:
        3-6
        4-5
        1, 2 – ביי

        סיבוב שני
        מפסידות חלק עליון משחקות על בחירות 11-14
        מפסידות חלק תחתון משחקות על בחירות 7-8
        מנצחות חלק עליון משחקות ביניהן
        מנצחות חלק תחתון משחקות ביניהן

        סיבוב שלישי
        מפסידות עליון משחקות על בחירות 9-10
        מפסידות חלק תחתון משחקות על בחירה 5-6
        פיינל פור על 4 הבחירות הראשונות .

        אני חושב שזה שומר גם על החלשות ביותר שלא יפגעו יותר מדי וגם מעודד תחרותיות.

        1. יש פה 2 בעיות לדעתי:
          1. המנצחת, שחזקה שהיא טובה יותר, תקבל בחירה גבוהה יותר.
          2. יותר מדי נתון לכושר נקודתי / פציעה, בניגוד למאזן של עונה שלמה. נכון שגם בפלייאוף זה ככה, אבל המטרות שונות.

          1. הבדלי הרמות בין הקבוצה ה17 לקבוצה ה30 בליגה לא כאלה גדולים במיוחד שמדובר בטורניר של משחק אחד לא סדרה (כולל פציעות וכושר נקודתי).

            חוץ מזה, זה יהיה הרבה יותר כיף למלא את הרווח בין סוף העונה לתחילת הפליאוף בזה מלקבל את ההגרלה המשעממת שיש לנו עכשיו.

          2. קודם כל , מה שאח שלי כתב אבל מעבר לזה במכוון יש בודאות שתי קבוצות "חזקות" ושתי קבוצות "חלשות" ב-4 הבחירות הראשונות. לדעתי זה מחסל מהיסוד את הטנקינג ועדיין שומר על רמת האקראיות שיש לנו בהגרלה. שכחתי לציין שהביתיות היא לפי הדירוג אז זה קצת מפצה על "הפרשי הרמות".
            בוא נגיד שאם אחרי 10 שנים רואים כי באופן גורף המדורגות גבוה יותר לוקחות את הבחירה הראשונה אז השיטה היא כישלון.
            לדעתי זה יהיה 50% בערך.

          3. גם אם באופן גורף המדורגות גבוה יותר לוקחות את הבחירה הראשונה זה לא מעיד על כישלון של השיטה, אולי אפילו להפך.

            כישלון השיטה הזו יתבטא ב-2 צורות:
            1. שקבוצה מסויימת לא מצליחה לצאת מהמקומות האחרונים למשך תקופה ארוכה – משהו שגם עכשיו קורה כך שזה לא כזה כישלון.
            2. שעונת המלפפונים תמשיך כפי שהייתה תמיד ב-20 משחקים האחרונים של העונה – מה שאני ממש לא מאמין שיקרה בשיטה שהצעת, בה כל משחק וכל מיני מיקום כלפי מעלה יכול לעזור.

            בפועל, מה שצריך למדוד זה את מכירת הכרטיסים, והרייטינג של המשחקים של קבוצות התחתית בהשוואה לעבר.

  7. פתרונות יפים אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבני אדם הם בני אדם ולכן תמיד יחפשו פיתרונות יצירתיים יותר או פחות אך לנצל מה שנקרא – loop holes – ובסוף מגיעים לאותו מקום שוב.
    צריך פשוט לקבל את זה שמידי פעם מרעננים חוקים כשצריך – הוויכוחים יהיו על מה ומתי צריך – זה פשוט נורמלי

    תכלס מה שאני אומר – אין פיתרון שיכסה את כל המגרעות לעולם ועד – פשוט מרעננים מידי פעם כשצריך או לא 🙂

  8. רק זורק רעיון אולי לתת לקבוצות שעולות לפלייאוף מהמקומות 8-7 העלאה בתקרת שכר נראי לי די קשה לכוון למקומות 8-7 בלי לעוף כמו דנבר

  9. קיץ שעבר משהו העלה כאן מאמר על איך חוץ מ-3 המקומות הראשונים בדראפט קשה למצוא קשר בין מיקום בדראפט להצלחה בליגה ושזה קרוב להימור. לכן לדעתי השיטה הראשונה מוסיפה הגבלה ללא סיבה- אלא אם מדובר בלתת קדימות לקבוצה תחתית אחרת שאין לה טופ 3 על פני אחת שיש לה.
    בשיטה השניה אם אני מבין נכון אתה 'קונה' את המקומות בחירה שלך. זה רעיון מצויין אבל אני יכול לחשוב על 2 בעיות.
    1.איך קובעים קדימות במצב בו לכמה קבוצות יש אותו סכום נק' לביזבוזים? זה יוצר חזרה לבעית המוצא- ליצור הגבלה על סדר הבחירה כדי שלא יווצרו קבוצות יותר מדי חזקות.
    2. במחזורי דראפט שנחשבים חזקים או חלשים באופן קיצוני. קבוצות ירצו 'לחסוך' במחזורים החלשים או 'יאולצו' לשלם הרבה נק' עבור שחקנים לא טובים. שלא לדבר על זה שיתפתח מסחר בנק בחירה כמו שיש לגבי בחירות דראפט (זה דווקא לא נשמע נורא בעיניי).

    1. 1. בשיטה השניה כמות הנקודות איתה אתה ניגש לדראפט היא למעשה כמות כדורי הלוטו. כמו היום, מכריעים בהגרלה שאינה שוות סיכויים לכל המשתתפים בה.
      2. אין בחירה. אתה לא יכול לשמור נקודות. יש כמה צברת וכמה עלו לך הבחירות והיתרה הנוכחית היא כמות הכדורים שלך שיוכנסו למכונה.

  10. לי אישית אין שום בעיה עם המצב היום. כך היה תמיד והכל בסדר והייתי מעדיף להשאיר את המצב כפי שהוא. אם אני חייב לבחור אז אופצייה 2 מצויינת אחלה רעיון. אופציה אחת היא קטסטרופה לא משהו שהייתי מאמץ יותר מידי אם ואם. אגב כולם מסתכלים על סימונס ואמביד אבל זה היה פוקס שכחתם את הנגרים שפילי בחרה בהחירות טופ? שכחתם את פיניקס והנטס והמגיק שלא הצליחו חהביא שום שחקן נורמלי. טנקינג לא משתלם לרוב. פה ושם אם פגעת טוב אז כן אבל זה לא משהו שאתה עושה טנקינג ומובטח הצלחה. וכל מי שעושה טנקינג הם באמת גרועים גם קבוצה מקום 8 כל שנה בפלייאוף צריכה טמקינג כי אין לה מה לעשות באמת אז הם 8 אז מה? וטנקינג לסכות בהחירה 1 קשה כמו לקחת אליפות. אני הייתי משאיר את המצב כפי שהוא.

  11. יש לי פתרון יותר פשוט, כל הקבוצות שמקבלות בחירת דראפט 1-5 יוכלו לבחור רק 6-10 (הכי נמוך) בעונה שאחרי. לא משנה באיזה מקום סיימו.

  12. אחלה פתרונות. אני מצביע לשיטה השניה – קיזוז של הבחירות מהפוטנציאל לבחירה עתידית יאזן את כל העסק. יתכן שהמחיר יהיה שקבוצות חלשות יתאוששו לאט יותר, אבל זה מחיר ששווה לשלם, וגם היום הניהול הגרוע של חלקן תורם לזה, אז אני לא חושב שנראה האטה משמעותית יחסית לשיטה הקיימת.

  13. יפה מתן, אחלה רעיונות.
    קצת מסובכים מה שאני לא אוהב בדרך כלל. לדעתי חוקים צריכים להיות פשוטים ובסיסיים. כל חוק שמתחיל לנקד לפי שנים מרובות צפוי להיות בעייתי. החוק הראשון מעניין אבל נוגע באיזור מאוד איזוטרי.
    טורניר לוטרי זה מעניין, אבל אני עדיין אוהב את הרעיון הפשוט של אחוזים שווים לקבוצות מחוץ פלייאוף. במסגרת ליגה עם תקרה ורצפת שכר ברורה (מה שגם מצריך תיקון), אין מה לתגמל ניהול כושל מתוך עיקרון.
    לתת לקבוצות לעשות את הטרייד אוף בין פלייאוף, לבין סיכוי לבחירת דראפט גבוהה.

  14. רעיונות מעולים.
    אני מצטרף למה שמגיבים אחרים רשמו על שיטת הניקוד שנראית קצת מסובכת ומורכבת לביצוע.
    אני כן חושב שהרעיון הראשון יכול להיות מעט פשוט יותר לביצוע – להגדיר שקבוצה בכל עונה יכולה רק להחזיק מס׳ מסוים של חוזי רוקי, וככל שהרוקי הוא ממקום גבוה יותר בדראפט, קיימות יותר מגבלות לכמות החוזים.
    זה בהחלט יכול לפתור טנקינג מתמשך של קבוצות כמו פילי, ועל הדרך גם לטרפד טריידים של משכוני עתיד, כמו זה שהיה בין בוסטון לברוקלין לפני מס׳ שנים.

    כל עוד ההגרלה תיתן פחות משקל לקבוצה עם המאזן הכי גרוע, יפחתו הסיכויים שיחזור על עצמו מקרה דאנקן וסן אנטוניו, כדיי למנוע טנק חד-פעמי כמו שהיה אז עם הספרס. שיטת הניקוד אולי יותר אפקטיבית עבור זה, אבל כמו שכתבתי, היא נשמעת קצת פחות ישימה.

  15. אחלה רעיונות.

    צריך לזכור אבל שהבעיה הגדולה ביותר כרגע בפורמט הדראפט הוא לא הסיפור של פילדפליה אלא זה ש-20 משחקים לסוף העונה, 8 קבוצות מפסיקות לשחק ועדיף להן להפסיד.

    שיטת הניקוד והתסכלות על מאזן של 5 שנים אחרונות יכול לפתור את הבעיה, אני לא בטוח אבל, כי עדיין בשורה התחתונה זה שיטה שמתגמלת הפסדים, פשוט עם תנאים מגבילים.

    אני עדיין חושב שפליאוף תחתון בו משחקים על המיקום בדראפט יכול להיות להיט

    1. עם כל העניין ששיטת פלייאוף תחתום תצליח ליצור, בסופו של דבר היא עלולה לנפח את פערי המעמדות.
      תחשוב על דנבר לדוגמה, עם בחירת דראפט גבוהה. מדובר על קבוצה שללא כל ספק שווה פלייאוף איך שהיא, ובאותה מידה היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בטורניר שכזה. תן לה גם בחירה מס׳ 1, ותוך שנה-שנתיים הם יהפכו למפלצת בזמן שקבוצות חלשות באמת כמו אורלנדו וסקרמנטו ימישכו לדשדש עם סגל של שחקנים בחירות 5-10.

        1. מסכים לחלוטין עם הצעתך או משהו דומה לה, ועם המשך הדיון שם שלך ושל אחיך (שמחתי לגלות שאתם אחים, שני מגיבים וכותבים נהדרים).

          בשורה התחתונה גם השיטה הקיימת לא בהכרח מתגמלת את החלשות ביותר, זה דבר ראשון. דבר שני, הדירוג של הקבוצות בסוף העונה לא מציין בדיוק את חוזק הקבוצות. גם בחירות הדראפט הן לא מדע מדוייק כך.

          והכי מפריע לי, שיטה שבנוייה על הגרלה וספורטיביות זה שני דברים שלא הולכים ביחד.

        2. תודה על ההפנייה. אין ספק שהצעה שכזאת עונה על הבעיה. אבל – אז אנחנו שוב מגיעים למידת מורכבות שקשה לי להאמין שמישהו בליגה יכול לחשוב ובטח ליישם דבר כזה. בכל מקרה רעיון נחמד.

  16. כפי שכבר הייתה התייחסות לכך בתגובה הבעיה לא פחות ממהשקוקאים טנקינג היא היווצרות קבוצה חזקה מדי ובייחוד הקבוצה הנוכחית של הלוחמים עם סגל בריא שנוצר מהצטרפות שחקן כוכב על לקבוצה שכבר בלעדיו היא מועמדת בכירה שלאליפות וזכתה באליפות בעונה הקודמת לעונה שאחרי סופה הצטרף כוכב העל לקבוצה והגיעה לגמר באותה עונה שאחרי סופה התרחשה ההצטרפות.

    מה שאני מציע הוא

    1. נקטעה התגובה!

      ראשית, תיקון: צ"ל "ממה שקוראים" במקום "ממהשקוקאים".

      אני מציע שהליגה תקבע חוק שאוסר על כוכב גדול להצטרף לקבוצה שגם בלעדיו מועמדת לאליפות.

      אולי יראו בזה דבר לא דמוקרטי או פוגע בזכויות הפרט וכדומה, אך אם באמת רוצים למנוע פגיעה בתחרות כמו שעשה המעבר של דוראנט ללוחמים, אז זה לפחות לא פחות חשוב מזכויות הפרט.

          1. גם הדראפט לא חוקי למעשה על פי חוקי העבודה. הכל תלוי במה שמסכימים עליו. אם לאף אחד אין אינטרס ללכת לבית משפט אז זה לא צריך לעבור אותו.

          2. איך אתה עושה חוק שאומר שלשחקן חופשי אסור לחתום במקום כלשהו בלי שזה יפריע למישהו והוא ילך לבית משפט על זה? פשוט לא יקרה.

          3. הופך את זה לבלתי אפשרי מבחינת ה-CAP. גם היום שחקן חופשי לא יכול לחתום בכל קבוצה שבא לו.
            גם לי זה נראה לא פרקטי אבל אני פתוח לרעיונות.

          4. זה כבר עכשיו בלתי סביר בעליל מבחינת הcap והווריירס קיימים במתכונתם הודות לסופה של הצטרפות מאורעות נדירים.

          5. את צודק והאיסור תריך להיות על הקבוצה ולא על השחקן, כלומר לאסור על קבוצה מועמדת לאליפות עם הסגל הקיים, לצרף לשורותיה כוכב.

        1. לגבי עצם ההצעה: קבוצה מועמדת לאליפות לא תורשה לצרף לשורותיה כוכב.
          האיסור צריך להיות מצד הקבוצה ולא מצד השחקן החופשי. התוצאה החא אותה תוצאה.

          1. זה עדיין לא ברמה פרקטית. אתה צריך להגדיר מה זה כוכב ואת הווריורס לא היית מונע ככה כי הם לא היו אלופים.

          2. ללג'וס: למועמדת לאליפות אסור להחתים כוכב גדול, שחקן שיכול להיות בעצמו שחקן מוביל של אלופה.

            לעידו: הלוחמים היו קהוצה ברמה של אליפות גם אם לא זכו בפועל. ובכל מקרה כתבתי "מועמדת לאליפות".

      1. מה שאתה מציע מבוסס על מבחן יותר מדיי סובייקטיבי, במיוחד כשמדובר על שחקן שהוא פרי אייג׳נט וכביכול רשאי לחתום היכן שיחפוץ.
        אפשר אולי ליישם דבר כזה על טריידים (כמו מקרה כריס פול והלייקרס ב-2011), אבל בשורה התחתונה עם כל הבאסה שבסופר טימב, זה חלק מהמשחק..

        1. מקרה כריס פול היה מאד יוצא דופן בגלל שהקבוצה הייתה זמנית בבעלות הליגה (וגם ההחלטה הזו היתה מאד בעייתית לטעמי)

      2. 1 איך תעשה את זה? מה נחשב כוכב? מה נחשב מועמד לאליפות?
        2 חוק מאוד רע שפוגע בכל הכיף של הליגה שהמטרה בה היא בעצם – לבנות קבוצה מוצלחת כשהתקציב שוויוני.

        1. כוכב גדול הוא שחקן שיכול להוביל קבוצה לאליפות וברמה האישית יכול להתמודד לפחות על החמישייה הראשונה של העונה (אם לא מצטיין העונה).

          קבוצה מועמדת לאליפות היא קבוצה שמועמדת לאליפות כמו הלוחמים והטילים העונה וכמו הלוחמים והפרשים ב-2015 ו-2016.

          1. ישראל אתה לא יכול להגדיר משהו בעזרת אותן מילים בדיוק. בכלל, כמו שאמרתי אתה חייבים להגדיר פרמטרים מדידים כדי להגדיר כללים אחרת זה חסר ערך פרקטי.

          2. אבל זה הכל לפי העין לא לפי קריטריונים ברורים וזה יכול לבלבל בטירוף וליצור אי שוויון.
            גם מה שכתבת לא בדיוק ברור כי למשל שחקן שמתמודד על חמישיה ראשונה של העונה, קיירי שבוודאות לא יבחר לחמישיה ראשונה אם לא לשניה והוא עדיין שחקן טופ 10 בליגה, מותר לו להצטרף לווריורס?
            או מי יכול להוביל לאליפות? ראסל נחשב אחד כזה?
            מה זה קבוצה מועמד לאליפות ואיך אתה יכול לדעת איך היא תהיה בסוף העונה? הקאבס להזכירך בתחילת העונה נחשבו מועמדת לאליפות וכך גם אוקלהומה(לדעתי לא, לדעת רבים כן)…
            ועדיין אני חושב שזה רע לא רק בגלל הבילבול אלה בגלל שזה פוגע בעניין של הליגה…

  17. כל מה שכתבתי לא משנה את העובדה שדוראנט לא ביצע פשע או משהו קרוב אלא עשה מה שהוא הטוב ביותר בשבילו והחוקים והתנאים הנוכחיים מאפשרים לו לעשות.

  18. אבי רן.

    גוני הרדי,שלמה שרף.

    ירון פרסלני,משה סלקטר,ברוך ממן,רוני רוזנטל,זאהי ארמלי,רפי אוסמו(הגדול)ניר קלינגר, ויקטור צ'אנוב.

    ראובן עטר,ברקוביץ,רביבו,חרזי.

    רומן פץ.

    סרגיי קאנדאורוב.

    געגועים לקרית אליעזר

    1. שכחת למשל את ציון מרילי, אלון מזרחי, אלון חזן, ז'וטאוטאס, שעחתי שמו של שחקן הגנה שהיה וינר גדול וכבש שערי ניצחון ושירים מכריעים.

  19. תודה מתן.אהבתי מאוד את הרעיון של עידו.ככה קבוצה לא ישתלם לה להעמיד קבוצה כל כך גרועה כפי שפילי עשו כי הסיכוי שלהם לבחירה ראשונה יקטן מאוד.
    לגבי הרעיונות שלך אז אהבתי את עניין השכר שיכול להיות פתרון טוב.

  20. הרעיון השני מאוד מקורי וחכם.
    אני בכל מקרה בעד טנקינג, זה יוצר איזון בליגה, אחרת קבוצות נתקעות בלי הרבה פוטנציאל לעתיד מצד אחד ומצד שני אף כוכב לא רוצה לבוא אליהם…

  21. תודה מתן. המגיבים כבר אמרו את רוב מה שיש לומר. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. גם לי יותר קל עם ההצעה השניה, היא יותר קלה "לשיווק". ההצעה של עידו מעניינת אבל חסרת סיכוי לביצוע . . .
    אולי כדאי לשלוח לסילבר את ההצעות. החברה שם פיקחים מאוד וידעו מה ניתן לביצוע ומה לא, עם התאמות קלות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט