סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

פילדלפיה סיקסרס (1 – 1) 103 – מיאמי היט (1 – 1) 113
אז מסתבר שלשועלים הוותיקים של ההיט, בהחלט יש שיניים.
על 3 אלמנטים כתבתי בפריוויו לפני המשחק –
ספולסטרה, הניסיון על הספסל, והסטטיסטיקה המתיישרת (איזה כיף שפעם בחודש יוצא לי לצדוק, ולהתרברב על זה…)
ווייד, ג'יימס ג'ונסון, ווינסלו, אולניק, ווייטסייד. זה היה ההרכב שספולסטרה שיחק אתו, ברבע בו מיאמי הצליחה לנתר מעל משוכת הכישרון שממול.
מיאמי ידעו שהם זקוקים למשהו שונה בשביל לנצח את הסיקסרס בחוץ, אז הם העלו הרכב הגנתי ברבע השני, והוציאו את הסיקסרס מאיזון.
34 – 13, נגמר הרבע השני, כאשר ההגנה הנהדרת + היכולת של ווייד באחד על אחד, הם שהופכים פיגור בן 7 נק' בסיומו של הרבע הראשון, ליתרון של 14 נק' במחצית.
וזה הספיק. בכל 3 הרבעים האחרים הסיקסרס ניצחו –
רבע אחד של הגנה מטורפת, וסופר סטאר וותיק אחד, הספיקו בשביל לגנוב את משחק מס' 2 בחוץ.
אז על ספולסטרה, כתבתי.
האלמנט השני – דוויין ווייד.
28 נק', 7 רב', 3 אס', 2 חטיפות. וחשוב יותר –
מנהיגות ברגעי המפתח. הוא היה ההתקפה של הקבוצה, כאשר אותו הרכב הגנתי שיחק. הוא קלע 11 מ-12 הזריקות הראשונות שלו במשחק, ולמעשה איפשר במו ידיו, להיט לפתוח פער מספק, כזה שהם הצליחו להחזיק עד לסיום.
הוא גם זה שניצח את המשחק ברגעי המפתח ברבע האחרון –
4:29 לסיום המשחק, איליאסובה קלע 2 נק' אחרי רב' התקפה, והסיקסרס מצאו עצמם בפיגור של 2 נק' בלבד, כאשר התוצאה היא 96 – 98 לרעתם.
4:15 לסיום, דוויין ווייד חוזר לפרקט. הכדור של הסיקסרס, אשר יכולים להשוות, או לעלות ליתרון.
חטיפה של ווייד, דאנק של ווייד, אסיסט של ווייד לדאנק של ג'יימס ג'ונסון,
ופתאום, במקום להיות בפיגור, ההיט עולים ליתרון 102 – 96, והמומנטום חזר להיט.
עד לסיום, ההיט הצליחו לשמור על היתרון, והסיקסרס רשמו הפסד ביתי.
האלמנט השלישי – הסטטיסטיקה מתאזנת.
במשחק הקודם, הסיקסרס קלעו 18 שלשות ב-64% מטורפים.
הלילה?
7 שלשות ב-19.4% עלובים. ככה זה ב-NBA. אלא אם שמך הוא הארדן או קרי, המציאות היא שזה בדרך כלל יום עסל, יום בצל. והיום זה היה בצל שיכל לגרום גם לקשוחים שבאשפי המטבח לבכות…

מי שגם נתנו משחק נהדר לצדו של ווייד, הם דראגיץ', שסיים את המשחק עם 20 נק', 4 רב', ו-3 אסיסטים,
וג'יימס ג'ונסון שנתן משחק סופר יעיל – 18 נק', 7 מ-7 מהשדה, 2 מ-2 מהשלוש, 7 רב', 5 אס', 3 חטיפות, וגג אחד.
בשורות הסיקסרס, זה היה שוב בן סימונס שבלט –
הוא סיים את המשחק כקלע הבולט של הסיקסרס (24 נק', 10 מ-17 מהשדה, 9 רב', 8 אס', 2 גגות, היו לו במשחק).

 

גולדן סטייט ווריורס (2 – 0) 116 – סן אנטוניו ספרס (0 – 2) 101
אני כותב לא מעט על "משוכת הכישרון". כאשר קבוצה שיש לה הרכב שחקנים שנחות משמעותית משחקני היריבה באלמנט המשמעותי ביותר במשחק הכדורסל, היכולת להכניס את הכדור לסל,
אז ישנו פער מהותי בכישרון בין 2 הקבוצות. אז ישנה "משוכת כישרון" אותו צריך לצלוח בשביל לנצח.

הספרס, בהרכבם הנוכחי, ללא השחקן הטוב בקבוצה, מי שהפך להיות אחד מהסקוררים היעילים בליגה (קאוויי), להם יש פער גדול מאוד מול גולדן סטייט בתחום הכישרון.
זה שיש פער שכזה, לא אומר שאי אפשר לנצח,
ישנם דרכים לגרום ליריבה להגיע לפחות מצבי קליעה, ובו זמנית לסדר לקבוצתך מצבי קליעה נוחים במיוחד (התקפת המעבר), מה שיצמצם או אפילו יעלים את הפער ביכולת להשיג נק'.
אז הלילה, זו הייתה תכנית המשחק של הספרס –
הם ידאגו שלא לאבד את הכדור. יותר פוזשנים, משמעותם יותר נק'. גם אם האחוזים לכל פוזשין נמוכים.
הם גם ידאגו שהיריבה, גולדן סטייט, להם יהיו פחות פוזשנים –
הם ילחצו על מנהלי המשחק, ויגרמו לאיבודי כדור שישיגו 2 דברים:
ימעיטו את כמות הפוזשנים של גולדן סטייט, ובכך ימזערו את יכולתם להשיג נק',
ויסדרו לעצמם עוד' הזדמנויות של התקפת מעבר.
במחצית הראשונה, זה התכנית עבדה בהצלחה. הספרס חטפו 8 פעמים את הכדור, ואיבדו בעצמם רק פעמיים את הכדור. זה תרם לפער של 48 – 39 בניסיונות קליעה, מה שגרם לפער באחוזי הקליעה (10%+ לטובת גולדן סטייט) להיעלם.
הספרס סיימו את הרבע הראשון ביתרון נק', ולמחצית הם ירדו כאשר התוצאה היא 53 – 47 לטובתם.
הבעיה בתכנית משחק שכזו היא שקשה מאוד לממש אותה על פני משחק שלם. אם הקבוצה לא מצליחה לייצר פער מספיק בדקות בהן היא עובדת, אז בהמשך, היריבה, בדקות בהן היא תשלוט טוב יותר באחזקת הכדור, תצליח להשתלט על המשחק.
וגולדן סטייט, זו קבוצה שבדקות מסוגלת להפוך משחק.
הרבע השלישי נפתח בריצה של 14 – 3 לגולדן סטייט, והם נטלו את היתרון במשחק.
הספרס מצדם, הם לא נכנעו. בעוד רוב הקבוצה לא היו מסוגלים לקלוע גם אם חייהם היו תלויים בזה, למרכוס אלדרידג', הוא הגיע לשחק. הוא הגיע מוכן למשחק אגרסיבי.
34 נק' (11 מ-21 מהשדה), 9 רב', 3 אסיסטים, היו לו במשחק, כאשר לא פעם האגרסיביות שלו גוברת על זו של שמורי גולדן סטייט (ששמירה אגרסיבית זה חלק מהותי מהרפרטואר שלהם).
הספרס עלו שוב ליתרון, הפעם 67 – 66, 3 דקות לסיום הרבע השלישי.
זו הייתה שירת הברבור של הספרס.
ברבע השלישי הספרס קלעו 22 נק', אבל כבר לא הצליחו להאט את גולדן סטייט, שסיימו את הרבע עם 33 נק', בעיקר בזכות דוראנט, שמצא את הקליעה שלו מבחוץ ברבע. 2 דקות לתוך הרבע האחרון, ההפרש צומח לפער דו ספרתי, פער שלא השתנה מהותית עד לבאזר.
דוראנט (32 נק', 6 רב', 6 אס'), וקליי תומפסון (31 נק', 5 אס') היו הקלעים הבולטים בשורות גולדן סטייט.
חוץ מאלדרידג' המצויין, פטי מילס (21 נק', 3 שלשות), היה שחקן הספרס היחיד הנוסף עם תרומה משמעותית.

הספרס סיימו את המשחק עם 4 מ-28 (14.3%) מזעזעים מהשלוש.

לפוסט הזה יש 108 תגובות

  1. תודה על הסיקור המהיר

    לפעמים נראה שעם כל ההערכה שיש לקליי תומפסון , עדיין לא מספיק מערכים את התרומה שלו.

    1. קליי מבחינתי הוא הכוכב השני המושלם, חסר אגו, קליעה מושלמת, תנועה ללא כדור בלתי פוסקת, חכם והגנה משובחת.

  2. תודה רבה על הסיקור המוצלח.

    על המשחק – מה שאמרת. פערי כשרון גדולים מדי. גם אם יצליחו לגנוב נצחון אין להם סיכוי בסדרה. חבל, אבל זה המצב.

    על העתיד של הספרס

    כל המחמאות על שהוציא את כל המיץ מהלימונים שלו במקום, אבל יש סימני שאלה בנוגע לאיסוף הלימונים – לא ברור לי איך קובצו להם יחד כל המחמיצנים ("כי הם מגינים מצוין", שמעתי, אבל אי אפשר להגיע למצב שרק שלושה שחקנים מצליחים לקלוע).

    בנוסף, יש שחקנים שהקליעה שלהם מידרדרת (גרין, פאו, אבל גם מילס לא יציב), ולא משתפרת (ברטנס, פורבס). האם צ'יפ אנגלנד המפורסם איבד את מגע הזהב? גם אם נניח שקוואי אמור היה להיות חלק גדול מההתקפה, זו עדיין קבוצה לא מאוזנת.

    צריך להפיק מסקנות לקיץ, והן לא מאד שונות מהקיץ הקודם – שוטינג גארד איכותי, מישהו חזק בצבע שיכול לעשות נקודות כשהגארדים לא קולעים (דדמון היה קצת כזה, לוברן כנראה שלא). הקבוצה השנה חלשה יותר משנה שעברה – סימונס ודדמון שעזבו, גיי הגיע, למרקוס השתפר, אבל כל השאר הזדקנו. יש הרבה עבודה בקיץ בלי קשר לקוואי.

    1. צודק בהחלט, יותר מדי לימונים ומעט מדי סוכר.
      מוריי, הרכז הפותח, פשוט לא מספיק טוב- אין לו בכלל קליעה. גרין לא מספיק טוב, פורבס לא מספיק טוב. גם שחקנים כמו אנדרסון וברטנס חלשים מאוד התקפית.
      שנה הבאה הקבוצה לא תהיה בפלייאוף. זמן לערבב את הקלפים מחדש.
      מה שכן, פשוט מדהים לראות את מאנו בגילו עושה את מה שהוא עושה.

      1. אם קוואי חוזר הם יהיו בפלייאוף, וצריך יהיה להביא שחקנים מבחוץ גם בשנים הקרובות. הספרס לא רגילים לעשות זאת, אבל אם הוא נשאר לא תהיה ברירה אחרת.

        יתכן שקוואי יהיה הנקודה הארכימדית
        אם קוואי נשאר, משאירים את מי שטוב (למרקוס, גיי, מילס מהספסל, מאנו וכנראה גם מוריי ווייט), ומנסים להטריד את השאר.
        אם קוואי עוזב יתכן שצריך לעשות ההפך – להטריד את הטובים ולהביא "חוזי מוזגוב ודנג" עבור בחירות דראפט עתידיות. קשה לי לחשוב על ספרס במודל פיניקס ושיקגו אבל אם קוואי עוזב כנראה שזו תהיה האסטרטגיה הרציונלית.

        שאלה נוספת היא מה משתי האופציות שלעיל עדיפה לספרס – נניח שקוואי רוצה לחזור, האם אומרים לו כן והולכים על האופציה הראשונה או שאומרים לו לא, מטרידים אותו, והולכים על אופציה ב'.

        עם כל העצבים עכשיו, אני מניח שרוב האוהדים יגידו ב', אבל למצוא שחקן ברמה של קוואי, גם כשעושים טנקינג של מספר שנים, זה לא קל בכלל, אז אני חושב שהייתי הולך על א'

      2. יהיה קיץ מעניין מאוד בספרס, עושה רושם שכזה שכבר לא היה שם המון שנים… אין להם סיכוי לנצח משחקים בסדרה הזו אם אחוזי קליעה כאלה מחרידים מבחוץ שמקלים מאוד לצופף סביב אולדריג' את ההגנה.

  3. גולדן פשוט מפחידה וכל זה ללא קרי, לא רואה קבוצה שמסוגלת לנצח אותם 4 פעמים לכן לדעתי האליפות דיי בכיס שלהם אלא אם משהו בלתי צפוי.

    הספרס בדרך הישירה לחוסר רלוונטיות ב5 השנים הקרובות, הם יצטרכו להיות חכמים עם קוואי ולנסות להשיג חבילה טובה ככל האפשר. להפטר לאט לאט מכל החוזים הגרועים ולהמשיך לפתח צעירים. אהה ולמצוא מחליף לפופ (מסינה ?)

    1. קבוצה עם ארבעה אולסטארים שמהם שני שחקנים לפחות ברמה היסטורית ונוסף אולי הטוב בעמדתו בליגה ואולי גם הוא ברמה היסטורית וגם עם ספסל מצוין, ברור שהיא מפחידה.

  4. הספרס נראים אומללים פשוט.חייבים להתחיל לבנות מחדש,טרייד על קוואי תמורת משהו מבטיח חייב לבוא.
    מיאמי נתנו היום בראש והראו מה זה נסיון בפלייאוף.סדרה שבכיף תגיע ל-7 משחקים.

  5. עונה הבאה אם נשאר לגאסול טיפת כבוד הוא צריך לפרוש או לעזוב את הקבוצה. כאילווווו יש גבול. זה לא רק שהוא גרוע משני צידי המגרש הוא אפילו לא יכול לעשות פוסט אפ על גארדים כשיש מיס מאצ'.
    ובכלל שפת הגוף שלו ואיך שהוא רץ להתקפה כאילו דחפו לו משהו מאחורה.
    דני גרין הוא בושה. הבנאדם לא יודע להוריד כדור לרצפה ולייצר לעצמו מצב קליעה שלא לדבר על לייצר לאחרים. כל זכות הקיום שלו זאת הקליעה. כשהיא לא קיימת גם כשהוא חופשי לחלוטין הוא לא שחקן nba. נקודה.
    טוני פארקר גמור. כאילו ממש גמור. הוא לא ראוי להיות מחליף לרכז באף קבוצה בליגה.
    מורי עדין לא שם ואם לא יפתח קליעה יציבה מחצי מרחק גם לא יהיה שם.
    פורבס מתאים נגד שארלוט וסקרמנטו בעונה הסדירה. בפלייאוף מול גולדן סטייט הוא לא יכול להשתחרר לקליעה ולא יכול לשמור על אפאחד.
    מאנו גינובילי זה החיים.
    רודי גאי סבבה ומלבד טעויות של גאי שגורמות לאיבודים הוא די סולידי.
    ברטאנס איבד את הביטחון שהיה לו באמצע העונה. למה? כי פופוביץ אלוף העולם בלתסבך שחקנים ולהוציא אותם מהרוטציה ללא קשר ליכולת שהם מציגים.
    קייל אנדרסון נעלם לחלוטין ואותי באופן אישי הוא מאודדדדד מאכזב אחרי עונה נהדרת.
    למרקוס החזיר את כל הכבוד שאיבד בשנה שעברה ואפילו הוסיף עוד קצת. אחלה גבר.

    ואחרונים חביבים קוואי ופופ.
    קוואי הלא יקר, משהחלטת שאתה אפילו לא תומך בקבוצה שלך בפלייאוף חצית גבול לא נסלח.
    שתית לנו את הדם עם קשית במשך שנה שלמה ואפילו לא מצאת את היושרה כלפי הקבוצה והאוהדים שלך לבוא ולהגיד מה קורה איתך..
    באמת?? אפילו לא הודעה לקונית של דקה שתגאל אותנו מיסורנו???
    יצאת אפס ואני מקווה שתיקח את החבר העיוור שלך(דני) ותעופו מהמועדון. קחו איתכם גם את גאסול ותעברו ללייקרס.
    לא רוצים בתמורה כלום.

    פופוביץ וזאת דעתי האישית בלבד הוא מאמן אוברייטד. מקובע ומיושן וחסר כל יצירתיות בניהול משחק ושליפת שפנים.
    בהתאמות בין משחקים הוא עוד סביר אבל תוך כדי משחק הבנאדם עקשן וצפוי שנגמרו לי הקללות בשבילו כבר לפני שנים.
    רק מי שרפה הבנה חושב שלדאנקן היה מזל להיות בספרס, האמת הייתה ועודנה פשוטה מאוד. אין דאנקן אין אליפויות. דאנקן היה השיטה. הוא היה הווינר שהכל סובב סביבו ונובע ממנו. פופוביץ היה צריך רק לא לחרבן את זה וזה הצליח לו 5 פעמים ואת זה אפאחד לא יקח ממנו. מי שיודע יודע שהוא הפסיד לספרס במו ראשו הפלחי והעקשן לפחות עוד 3 או 4 אליפויות.
    אז מה היה קורה אם בפתיחת הרבע האחרון היית מעלה את למרקוס בשביל לא לאבד את המשחק ולהיכנס לפיגור דו ספרתי?? האאאא שכחתי יש לך ניהול דקות מדוקדק ומתוזמן. פאתטי.
    למה להכניס את פארקר אפילו לדקה כשהוא כבר חודש וחצי לא פוגע בכלום ולא יכול לשמור על אפאחד??? למה לעלות עם מורי ומילס גם כשיש מיס מאצ קבוע עם ליוינגסטון או תומפסון???
    למה?? למה??? למה?? אני כבר יודע את התשובה..
    יאללה שתיגמר כבר העונה הזאת ולו בלבד שלא אראה דקה נוספת של פארקר וגאסול.

    1. אתם חושבים שפופ רע, אם פיל ג'קסון לא היה מאמן את ג'ורדן ובריאנט הבולס והלייקרס היו זוכות ב10 ו12 אליפויות רצופות.

    2. אהבתי. קשה להוכיח את מה שאתה אומר כל פופ ואגב, גם על ההנהלה לגבי האליפויות הנוספות.
      לגבי בניית הסגל, ההימור שלהם בחידושי החוזים האחרונים כנראה, נבע מעודף בטחון עצמי ביחס להחתמות בשנים עברו. השנה, חוץ מג׳ינובלי, הם השוו את הפער בין הניהול שלהם לניהול של הניקס…

    3. אני מעריך כאב של אוהד אוהב ותומך. אבל חלק גדול מהדברים שכתבת פשוט לא מתחברים למציאות ומוסקים מ2 משחקים מול ג"ס שחזקה מהקבוצה הזאת.

      פאו גאסול אולי איטי ומתקשה יותר מפעם אבל אנא בדוק את איכויותיו השנה כמגן טבעת. אם אתה רוצה תקציר: הוא מאוד טוב. הוא עדיין מוסר טוב והקליעה שלו מחצי מרחק וקרוב לסל מספיק טובה כדי לקבל דקות.

      בא נדבר על ההחתמות. הספרס פיתחו בשנים האחרונות כל כך הרבה שחקנים שקיבלו חוזים גבוהים יותר בקבוצה הבאה שלהם שזה כבר מצחיק. חלק עזבו בגלל כסף (חלקם ללא הספרס היו נשארים בדי ליג או כשחקני מינימום?) וחלק בגלל מעמד בקבוצה או רצון לסגנון פחות קבוצתי (סימונס). זה גם קורי ג'וסף, ביינס, סימונס, דדמון וכו'. הספרס בגלל הצלחתם נאלצים לעשות ניסים בבחירות נמוכות ועם שחקנים אזוטרים. נכון שהנאמנות שלהם גרמו להחתמות מצחיקות. ונכון שישנם הרבה כוכבים שמפחדים מלשחק תחת פופ. נכון שבעולם מושלם דרק וויט היה מקבל הזדמנות להראות לחבריו הרוקיז מה הוא שווה, וברטנס היה מקבל מעמד שמחזק את הביטחון שלו. אבל אי אפשר להתווכח עם תוצאות

      לגבי טים ופופ. על בסיס מה אתה קובע? טים שיחק אך ורק תחת פופ ורק עם הסגל שנבנה לו בספרס. אין לאף אחד מושג איך היו מפעילים אותו בקבוצה קונבנציונאלית ואיך זה היה מתרגם להשגים. פופ לעומתו לקח את הקבוצה של השנה (מינוס סימונס) + קוואי (שהוא 80% מוצר שפיתחו הספרס) שנה שעברה עד גמר המערב הקשה ואף היתה בעמדת זינוק ליתרון 1-0. אולי פופ הוא לא שולף שפנים קלאסי או מנהל משחק מדהים אבל היו לא מעט סדרות ב-5 השנים האחרונות שהוא הכריע עם שינויים טקטיים נהדרים. אבל העדות הכי טובה שלי לגדולה שלו זה כמות המאמנים הנהדרים שהוציא תחתיו.

      לגבי קוואי – אני מאוד לא אוהב את מה שהוא עושה, אבל צריך להבין שהוא כעת מוקף בצוות חדש שלא היה לו בעבר שיושב לו חזק על כך שהוא חייב לשמור על האינטרסים האישיים שלו לפני אלו של הקבוצה. יש שם סיפור רגיש בינו ובין הארגון שדווקא כל עוד הוא נשמר בדלתיים סגורות ישנו סיכוי שיפתר בקיץ. פילי ומרקל מהר העבירו את הסיפור ביניהם לזירה הציבורית מה שלא תרם. אבל לקוואי יש הרבה יותר מה להפסיד מפולץ. זה יכול להיות המקס מהספרס או סיין אנד טרייד שהוא יבצע כדי לעבור לקבוצה אחרת. לא כל פציעת כדורסל היא שבר או קרע. ישנם פציעות מציקות שנובעות מכאבים כרוניים או דלקות חוזרות וישנם מחלות קשות יותר שאולי קוואי רוצה להשאיר כרגע בפרטיות לקראת עונת חוזה. ההיעדרות שלו הייתה בעייתית אבל אתן לו להינות מהספק מתוך הנחה שקוואי לא היה פוגע באימג' המצויין שלו ככה סתם ללא סיבה.

      1. כמות השטויות שכתבו פה על פופ הזוייה, אני לא חושב שיש עוד מאמן שלוקח סגל כזה לפלייאוף, הוא ניסה אתמול הכל אבל הפרשי הכשרון ברורים, את הסיפור עם קוואי עדיין לא הבנתי אני די בטוח שזה הסוף שלו ושל הספרס, אני לא אתפלא אם נראה אותו בלייקרס עונה הבאה.

  6. מאחל לכם 20 שנים שחונות עם מתחת ל20 ניצחונות..אולי אז תלמד להעריך את המערכת הנפלאה שהיא מושא(ת?) קנאתם של כל הליגה

  7. תודה על הסיקור.
    1. לא נעים לראות את כל הגולדנים חוגגים בזחיחות ומשפילים את היריבות עם שפת הגוף האיומה והדיבורים הבלתי פוסקים עם השופטים של קר וגרין (שהיה מצויין) והקהל הנהנתן שלהם – והכל הכל (הכל) על הגב הצנום של דוראנט שבא להציל אותם. לפחות קליי וקיידי מפצים אותנו עם יכולות אישיות וקליעה שרואים פעם בדור. קליי הוא המשחרר המהיר בהיסטוריה.
    2. ליבי עם למרכוס. עזב את פורטלנד כדי להתקדם ומצא עצמו בלי אופק, כשהוא בשיא שלו. עבדו עליו בסאן אנטוניו. מעניין מה באמת חשבו שם שבנו קבוצה על ארבעה שחקנים מאוד מבוגרים (להזכירכם פארקר פתח את העונה בחמישייה) וצוות מסייע נטול כישרון. לא פלא שקאוואי לא רוצה לחזור.
    3. טראסט דה קארמה…

      1. מי כאן יודע באמת מה המצב של קאוואי? אף אחד.
        הוא צעיר, הגוף שלו זה הפרנסה והחיים שלו. איך אפשר לבוא אליו בטענות אם לא ראינו דוח אחד של איזו שהיא בדיקה שלו? מה אנחנו רופאים? הטענות נגדו הן בגדר בדיחה. על מה בדיוק הן מבוססות?

        1. הטענות נגד קוואי מגעילות אותי.
          הוא לא עבד של אף אחד.
          לפעמים מתייחסים לשחקנים כמו גלידיאטורים עבדים שחובתם לשרת ולשעשע.
          זכותו של אדם לדאוג לבריאות שלו.

          1. אבל בתור אחד שהכסף שלו מגיע מהקהל ובמיוחד מהאוהדים הוא חייב להם קצת שקיפות, לא הגיוני שעד היום לאף אחד אין מצב מה הולך שם. סיפור הזוי.

          2. המצב עם קוואי הוא מצב מאוד זר לאוהדי סאן אנטוניו. אחרי שנים כה רבות של דמות מפתח כה צנועה (דבר כל כך לא אופייני במציאות הצבעונית שרק השתכללה עם התפתחות התקשורת\רשתות חברתיות), ונראה היה שגם הדמות שלקחה את המושכות היא אחת כזו.

            אחרי כל הרבה שנים, אוהדי סאן אנטוניו התרגלו להיות רגועים ובוטחים בכוכבים שלהם, בלי דרמות.

            ופתאום עולמם התהפך, פתאום יש כאן איזה זעזוע וחוסר וודאות שנמשכים כבר זמן כה רב שזה פשוט אבסורד.. שום הודעה מוסמכת, שמועות וחצאי משפטים מכל כיוון (ולא מהמדמות המרכזית)…

            מה אמורים לעשות במצב כזה?

            להאמין שהכל פתאום ייפתר בדרך פלאית ללא שום משקעים?

            להתקשר לאוהדי אוקלהומה ולבקש הדרכה בנוגע לשריפת גופיות?

            האם הקבוצה תצליח להשתחרר משלשלאות החוזים האבסורדיים?
            מי ייקח את המושכות?
            (כל שנה אני בטוח שזו השנה האחרונה של פופ, השנה אני ממש בטוח)

            אכן תקופה לא פשוטה. מעניין מה יקום מהחורבות?

    1. לגבי גולדן סטייקס, כל מילה בסלע. הם פשוט טובים בלהראות יהירים. מקווה שלא יעלו לגמר השנה. אני מעדיף שם את הזקן למרות שאינני מסמפט אותו. עדיף הוא מאשר גרין.

    2. דה שוט חולה עליך אבל זה נשמע כמו חבר נבגד שרואה את חברתו במועדון רוקדת וכל תנועה שלה נראית כמו דווקא להרגיז אותו וכל מבט מאושר שלה נראה דוחה ומגעיל.

      "לא נעים לראות את כל הגולדנים חוגגים בזחיחות ומשפילים את היריבות עם שפת הגוף האיומה והדיבורים הבלתי פוסקים עם השופטים של קר וגרין (שהיה מצויין) והקהל הנהנתן שלהם – והכל הכל (הכל) על הגב הצנום של דוראנט שבא להציל אותם."

      איפה ראית זחיחות? זו קבוצה שהפסידה 10/17 משחקים והגיע סופר מפוקסת ומרוכזת. הם נתנו המון כבוד לסן אנטוניו ושינו את כל תוכנית המשחק הרגילה שלהם. איפה הרגשת השפלה? מה זה שפת גוף? זה משהו שאומרים כשאין משהו קונקרטי. הספסל שחוגג? תסתכל איך הספסל של קבוצתך חוגג בהטבעה של ראס או בניצחון. דיבורים עם השופטים זה מרגיז אבל הם ממש לא יוצאים דופן בליגה. נחש אגב איזה קבוצה מובילה את הליגה בטכניות למשחק יחד עם ג"ס? כן הקבוצה שלך… לגבי קהל נהנתן – טוב סבבה. כרטיס הפך ליקר וכנראה שלרוב פשוטי העם אין כסף לכרטיס. אבל אתה חושב שהקהל של הלייקרס והניקס לא נהנתן?

      לגבי הגב הצנום של דוראנט שבא להציל אותם – נו אז? הם עמדו להפסיד חצי הרכב כולל בארנס שהיה מצויין ולא היה מסתפק בפחות ממקס ותפקיד בכיר. ברור שזה עסקה משתלמת לשני הצדדים. מי מהשניים היה צריך לסרב לעסקה הזאת?

      1. + 10
        תשובה טובה ג׳ון, בעיקר הפתיחה. לא ידעתי שאוק חזקים בטכניות. אני לגמרי נגד; ווינרים לא מדברים עם שופטים (מייקל, קובי, ברקוביץ׳). על הזחיחות והשחצנות של קר, קרי וגרין כתבתי כבר לפני שנתיים בטוקבקים בוואלה, עוד לפני עידן קיידי. אני יודע שראסל לא מהצנועים אבל אצלם יש תמיד תחושה של זלזול ביריב שצורמת מאוד ולא מרגישים אותה בקבוצות מנצחות אחרות. תומפסון לא בסיפור, הוא באמת צדיק. וכן, אין ספק שאני מתוסכל – אני מת על קיידי והוא עזב. בניגוד לאהובה שהלכה, כאן – למרות הגעגוע – אני לגמרי בעדו. יהיה לי לב חצוי אם במקרה נפגוש אותם בגמר המערב.

        1. א) למה ששחקן שמקבל הכל מהשופטים יצטרך לדבר איתם כשיש קומישינר לליגה ונציגים של נייקי שעושים את העבודה עבורו ודואגים שלא יצטרך לדבר איתם?
          ב) בולשיט, ג'ורדן טחן קילל והתבכיין לשופטים לא פחות מאף אחד אחר

          1. הלכת קצת רחוק. לגבי בכיינות – הבאד בוייז התעללו ב מייקל הצעיר, והוא לא התבכיין. הלך לחדר כושר וחזר עם עוד 7 קג שרירים.

  8. הבנתי שבסוף העונה קליי תומפסון הופך לשחקן חופשי.
    הלוחמים חייבים לעשות הכל כדי לשמור עליו. הוא מדהים.
    עדיף לזרוק את דוראנט ולשמור על תומפסון מאשר הפוך.
    תומפסון משתלב במכונה המשומנת של הלוחמים, דוראנט תוקע אותה.

    1. קליי בהחלט מדהים, אבל לא קרוב לKD. שנה שעברה בפיינלס ראינו מה KD שווה, וזה המון. לדעתי קליי ישאר איכשהו,הם דברו על זה שהכסף לא קריטי אצלם.

      1. דוררנט לא היה עושה שליש ממה שעשה בפלייאוף שעבר, ללא קרי.
        קרי הוא השחקן החשוב ביותר של הלוחמים. הקבוצה של קרי ולא של דוראנט.
        ראבק הקבוצה הזו של תומפסון יותר משהיא של דוראנט.

      2. דוראנט שחקן טוב מתומפסון, אבל לדעתי קליי מתאים יותר לשיטה ותורם יותר לתמהיל הקבוצתי. באופן כללי זה מרגיש כאילו העובדה שקרי ודוראנט נמצאים בגולדן סטייטי גורמת לנו פעמים רבות להקל ראש בתרומה ובחישובת של קליי למה שגולדן סטייט בנו בשנים האחרונות.

        1. לדעתך דוראנט וסטף יסכימו להיפרד בקיץ? ומה ידחוף לזה יותר – אליפות או מעידה? ואם אליפות – כיצד תשפיע זהות ה-FMVP?
          דוראנט מתנהל כמו בן-בלי-בית, זאב בודד, סוג של אאוט-סיידר, לא ממהר לחדש חוזים, לא חותם לאורך זמן ושומר את הקלפים קרוב מאוד לחזה.

          1. אח יקר זה נשמע כמו ווישפול ת'ינקינג. אין שום מידע שתומך במה שאמרת. לא זאב בודד (נראה מאושר מתמיד ומסתדר יופי חברתית – כך מעידים גם הוא וגם הקבוצה). הוא לא ממהר לחדש חוזים כי זה נכון להתנהל ככה חוזית וזה מאפשר גמישות כמו שקרה בקיץ. הוא ממש לא שומר קלפים צמוד לחזה אלא הצהיר בריש גלי שהוא מעוניין להמשיך בווריורס עוד שנים רבות.

            לגבי טענות (לאו דווקא שלך) על השתלבותו בשיטה לכולם יש זיכרון צר וקצר. לג"ס היה תמיד שחקן כנף שידע לחדור וללכת אחד על אחד כשקלעים לא השתחררו או שאין חיתוך לסל. אחד שיודע גם לעשות פוסט אפ. קראו לו האריסון בארנס. דוראנט לעומת בארנס גם יודע להוביל כדור ולמסור. וכרגע בלי סטף כאשר המרחבים צרים יותר יודע לנצל את המיד ריינג' כדי למשוך מגנים החוצה וגם לאפשר עוד חיתוכים לסל.

          2. ג׳ון – מקבל הכל + 100 והבחנה יפה לגבי בארנס. רק הסתייגות אחת: מה יקרה עם דוראנט אם לא תהיה אליפות, או לסירוגין, נראה שוב פו פו פו אנד פו ודוראנט FMVP?

          3. אם יזכו כלום לא ישתנה. אם לא יזכו תלוי מה הסיבה. בכל מקרה דוראנט סומך על ההנהלה שלו שתעשה מהלך לשפר את הקבוצה.

        2. יש להם זכויות בירד על כל הרביעיה שלהם (אצל דוראנט הן לא מלאות) מה שמאפשר להם להחתים אותם איך שבא להם. הבעיה היא כמובן מס המותרות העצום שהם הולכים לשלם.

        3. בטח שיכולים.
          אבל –
          על כל דולר שהוא ירוויח יותר מהמשכורת הקרובה שלו, בעל הבית ישלם (לא עשיתי את החישוב המלא, כך שזה בקירוב, וככל הנראה בחסר) עוד כמעט 5 דולר נוספים.
          זה אומר שאם קלי ירוויח 10 מיליון יותר, בעל הבית ישלם בנוסף ל-10 המיליון שקליי מרוויח יותר, עוד 50 מיליון במס מותרות (וזה בנוסף למס המותרות שגולדן סטייט צפויים לשלם הכל מקרה.

          השנה גולדן סטייט צפויים לשלם "רק" 35 מיליון (בזכות ההנחה של דוראנט).
          בשנה הבאה דוראנט צפוי להרוויח יותר, וגולדן סטייט יהיו Repeat offender כך שמס המותרות שלהם צפוי לקפוץ לאזור ה-60 עד 80 מיליון (תלוי מה יהיה החוזה החדש של דוראנט).
          מקס לקליי?
          אז המס שלהם יקפוץ לסכום תלת ספרתי.

          לכן התשובה ברשר לחוזה מקס לקליי היא –
          אפשרי. אבל לא באמת סביר.

          1. על השאלה של דה שוט, אם קרי יסכים להיפרד מדוראנט.
            אני מאמין שקרי יתקשה להיפרד מתומפסון הרבה יותר משהוא יתקשה להיפרד מדוראנט.
            האחים ספלאש עברו דרך ארוכה ביחד ויש ביניהם חיבור חזק יותר מאשר בין קרי לדוראנט.

          2. זה לא כל כך פשוט. לאליפות יש ערך כלכלי שקשה מאוד לעמוד ולהעריך אותו מספרית וזה שיקול מורכב שלא בהכרח מחייב לבחור לא להפרד מהכסף הזה לטובת עוד אליפות, בגלל שברור שתצא במינוס אובראול בשנה/ים הקרובה/ות.

          3. לא קרי ולא קליי ולא דוראנט יעזבו שם. קליי לא יבקש יותר מ20 מיליון בלחץ לעונה, הוא הצהיר שהכסף לא הכי חשוב עבואו. הוא אוהב את החיים שם בעיר הכי טובה, למה שיעבור למקום אחר? לא יקרה די לפנטוזים.

          4. אם קליי מוכן יהיה לוותר על שליש משכורת, אחרי שדוראנט יקבל העלאה רצינית, ואחרי שקרי קיבל את החוזה הגדול (בינתיים) בתולדות המשחק, אז הוא באמת מלאך.
            אין גם ספק שעצם העובדה שהוא משחק באותה קבוצה לצד קרי ודוראנט, פוגעת ביכולתו להשתכר מפרסומות. דוראנט הרוויח ב-2017 36 מיליון. קרי 35 מיליון.
            קליי?
            הוא השנה סוף סוף קפץ לליגה של הגדולים, והוא מתקרב ל-10 מיליון לעונה.
            נגיד ויעבור לקונטנדרית בתפקיד מוביל,
            הוא ללא ספק יכול להרוויח כפול ממה שהוא מרוויח כיום.
            אנחנו מדברים על פער מצטבר של 20 מיליון לעונה.

            אבל, אולי אתה צודק, והוא באמת גולדן בוי. . .

  9. סיקור מצוין.
    שים לב שמופיע לך שהספרס מובילים 0-2 כי מופיע אצלך 2-0. כדי שיצא בצורה הנכונה צריך לכתוב בהתחלה 0 ובסוף 2 מפני שכיוון הכתיבה בעברית הפוך מכיוון הכתיבה של המספרים והשפות הלועזיות.

        1. אכן, תאמין או לא זה משחק ה-NBA הראשון שראיתי בלייב ובכלל. ככה התחלתי לאהוב NBA. ואז הגיע אלן אייברסון בייבי וגרם לי להתמכר

  10. אני זוכר שרשמתי פה כבר מאמצע העונה שהספרס זה פרנצ'יז גמור לחלוטין שצריך ללכת לפירוק מחדש.

    ההפסד שלהם הוא שבעונה הבאה הם יהיו הקבוצה הכי גרועה בליגה ובלי בחירת דראפט או עתיד.

  11. תודה גיא סיקור נהדר.
    כשכתבתי שפילי עושה סוויפ לא לקחתי בחשבון שדוויין ווייד עדיין משחק כדורסל. איזו תצוגה נתן אתמול, באמת ווינטאג'.

  12. תודה על הסקירה גיא! וסחתיין על ה-2/2!

    אוהדי הספרס, לא מבין למה כבר התחלתם עם ההספדים?
    נכון, התקרה של הקבוצה ללא קוואי לא גבוהה כל כך, אבל בכל זאת בואו נחכה ל-2 משחקי הבית שלכם.
    אולי לא תעברו את הסדרה, אבל אם תנצחו פעם או פעמיים אני מניח שרמת ההספדים תשתנה בהתאם..

  13. כמה רשמים ממיאמי-פילי:

    1. ווייד שחקן מרגש לאללה. ידעתי את זה גם לפני המשחק הלילה, אבל יפה שגם בגיל 36 הוא עדיין מוכיח את זה.

    2. קונצרט של מיאמי. ספולסטרה, כצפוי, עשה שיעורי בית, ביצע התאמות והוציא לפילי את המיץ.

    3. שני המשחקים הקרובים יהיו ב-AA ארנה, זה צ'אנס מצוין עבור מיאמי להשיג יתרון בסדרה.

    גם אם הסדרה הזו תסתיים בהדחה, זה יהיה לאחר פייט רציני. פילי לא תדלג לחצי הגמר בקלות.

  14. פילי – מיאמי:
    ההיט עשו מה שצריך לצפות מקבוצה שנחותה בכישרון וזה פשוט לשחק מאוד אגרסיבי וחזק. להילחם ולשרוט.
    פילי לא באו מוכנים לזה (סימונס יתרגל לזה שעוד ירביצו לו הרבה בקריירה, שלא לדבר להישלח לקו כל אחוזי העונשין שלו נמוכים), בנוסף פילי לא קבלה יום קליעה סביר, אלא יום איום ונורא.
    לפעמים לקחו בכוח את הזריקה מרחוק במקום ללכת פשוט לסל לשתיים קלות.
    וויד היה נהדר, הזכיר נשכחות.
    בנוסף, אמביד חוזר עכשיו, ואם פילי לא רצה, לפחות יש לה איש מטרה בצבע למשחק העומד והוא מוקף בקלעים.

    ג"ס – ס"א:
    יש פה התייחסות לספרס כאילו הם היו מועמדים לאליפות, אז זהו, שלא. וגם קוואי לא היה נותן להם מועמדות אלא רק לוקח אותם יותר רחוק או לניצחון או שניים בסדרה.
    הספרס נשארו פשוט עם סגל של שחקנים משלימים (אולדריג' לא שחקן פרינצייז – שחקן טוב מאוד אבל לא בונים סביבו קבוצה אלופה).
    ועדיין, הספרס עדיין תחרותיים, עדיין פופ לקח את החבורה הזו לפלייאוף, חבורה שכנראה רובם לא היו מקבלים הזדמנות או דקות משחק במקומות אחרים. כנראה יהיו שינויים בקיץ, אבל עדיין מדובר במועדון הכי יציב שיש ב-NBA. ג"ס מועדון נהדר שרק בתחילת דרכו ומי יודע איך הוא יתמודד עם העזיבה/זקנה של דור קארי-תומפסון-גרין.
    הספרס מוציאים מים מהסלע במשחקים האלה (ולאורך כל העונה) – הם עדיין תחרותיים.
    אם לא שמו לב, ג"ס היא המועמדת הראשית לאליפות וקבוצה שנמצאת כמה רמות מעל הספרס (ואולי מעל הליגה שכולם בריאים). לא מובן לי הקיטורים והבוז פה מכל המתלעמים על פופ והספרס (שלצערם נקלעו לסיטואציה לא אופיינית עם קוואי שאף אחד לא יודע כיצד תגמר).
    לגבי ג"ס, ההרגשה שהם עדיין בהילוך נמוך ומסםפיקות להם כמה דקות של ריצה קטנה כדי להפיל את הספרס מהרגליים וליצור פער בלתי מחיק. זה אולי לא דורסני ומשכנע אבל זה יעיל.

  15. ידיעה חמה מחדרי חדרים: הניקס הולכים שנה הבאה ללכת על כל הקופה,
    לברון גיימס, קווין דוראנט, כריס פול, וקאזינס כל אלה דרך הפרי אייגנסי.
    יביאו גם את קוואי בתמורה לקאנטר, ניקיליטינה, ו2 בחירות סיבוב 1 ב2020.
    יבחרן בדראפט את יאנג.
    תזכרו איפה שמעתם על זה לראשונה.

  16. הסדרה הזאת של הספרס, היא סדרה היסטורית וחשובה מאין כמותה.
    כי בסדרות הקודמות בהם הספרס עפו, אפשר היה לתרץ פעם מזליקו של פול או פציעה של קאווי, או רק עוד קלע אחד סביר ואפשר להתמודד מול הלוחמים.

    הפעם, כל מי שמבין כדורסל, יודע שזה נגמר.
    זה יייגמר אולי 4-1, אבל לספרס נגמרו הניסים, אזלו הקלפים ואין מספיק כישרון. חייבים לבנות הכל, אבל הכל מחדש:

    – אפשר לבנות על למרקוס בתור הציר של הקבוצה ל- 3 השנים הבאות (לא יותר)
    – צריך להביא כוכב צעיר מספיק + שחקן טופ 5 מהדראפט תמורת קאווי.
    להמשיך להצמיח את מוריי, בתקווה שיגדל כאן משהו דמוי רכז
    – צריך לסחור ולהביא עוד כישרון צעיר לקבוצה
    – אם נורא רוצים אפשר להשאיר את גאי ואת מילס בתור שחקנים משלימים נחמדים מאד ולכל השאר פשוט לומר תודה רבה.

    המטרה בשנה הבאה היא להגיע לפליאוף, לא יותר.
    ולהתחיל לעבוד מהתחלה.

  17. היה פה פוסט של יום הזכרון פעם של המלאך גבריאל וההוא שישב במגרש כדורסל ו״לא בחרו בו״.
    מישהו יכול לתת לי קישור לדבר המדהים הזה?

  18. בסאן אנטוניו שכחת לציין שרודי גיי היה מעולה עד לבריחה ברבע הרביעי.
    עם כל הקטילות על סאן אנטוניו צריך לזכור שהם הגיעו לפלייאוף בזכות ולא עשו להם טובות, כלומר לא צריך לקטול אותם על שני הפסדים לקבוצה הכי טוב בארבע שנים האחרונות. משחק ראשון שיחקו זוועה, משחק שני היו טובים.
    בסופו של דבר קשה להתמודד עם קבוצה שיש בה שני שחקנים שקולעים מתי שהם רוצים.

להגיב על Zivke לבטל

סגירת תפריט