נבחרי העונה של אתר הופס – עונת 2017/8

ביום שישי האחרון פרסמנו כאן את סקר סיום העונה המסורתי שלנו, במטרה לגלות את זהותם של נבחרי העונה שלנו בקטגוריות השונות.
זו העונה החמישית ברציפות שמספר המצביעים עלה בצורה די משמעותית, וזה כמובן מאוד משמח, אז תודה לכם.

ומכאן, לתוצאות!

פציעת העונה:

רודי גובר, כספי, רג'י ג'קסון – קול אחד
מייק קונלי – 3.8% מסך הקולות
פורזינגיס – 4.5%
סטפן קרי – 6.1%
דמרקוס קאזינס – 6.8%
גורדון היוורד – 7.5%
קיירי אירווינג – 16.5%
קוואי לנארד – 54%

ניתוח התוצאה: אין לדעת לאן הייתה מגיעה בוסטון עם היוורד וקיירי כשירים, האם ניו אורלינס יכולה הייתה להיות טובה עוד יותר עם קאזינס, מתי ואיך יחזור קרי, גם וסביר להניח שממפיס לא הייתה עוברת למוד "טאנקינג" עם קונלי כשיר.

עם זאת, באופן לא מפתיע, בחרתם בפציעה של לנארד, ששיחק ב-9 משחקים בלבד העונה, כפציעה המשמעותית ביותר.
האם באמת מדובר בפציעה חמורה, האם הוא כשיר? תשובות ככל הנראה נקבל בקיץ.
מה שבטוח הוא שסן אנטוניו הייתה שמחה לקבל אותו בחזרה.

הפתעת העונה:

פורטלנד – 6.3%
פילדלפיה – 20.8%
יוטה – 30.7%
אינדיאנה – 42.2%

לפרקים זה היה מאבק צמוד בין שתי המדורגות מס' 5 שאיבדו את הכוכב שלהן ולמרות זאת השתפרו, אך לבסוף הפייסרס זוכים בתואר שלנו (ולא, זה לא כי בסגל שלהם יש שחקן ישראלי).

הקבוצה המאכזבת:

לא מעט קבוצות קיבלו מכם קולות בודדים, אך ברשותכם, נתייחס ל-4 "הגדולות" בקטגוריה הצמודה, שהוכרעה ממש בפוטו פיניש.

ניקס – 10.1%
שרלוט – 15.5%
ממפיס – 31%
מילווקי – 31.4%

ניתוח התוצאות: תראו מה זה, אפילו כאן ממפיס מצליחה להפסיד…
אז מילווקי אמנם בפלייאוף, אבל כמעט שליש מכלל המצביעים בסקר לא התרשמו מהמאזן של השביעית במזרח, שמחזיקה על הנייר בסגל שיכול להשיג הרבה, אבל הרבה יותר.

אמנם בפלייאוף, אבל ציפינו ליותר מהצבאים

השחקן המאכזב:

כמו בקטגוריה הקודמת, גם כאן קיבלו מספר שחקנים קולות בודדים, וביניהם חבר'ה כמו ג'ון וול (תוך שצוין כי הקבוצה נראית טוב יותר בלעדיו), קוואי (עקב ההתנהלות שלו), אייזאה תומאס ואפילו יאניס, לברון וקיירי שם.

בנוסף, יש לציין שזו הייתה הקטגוריה הצמודה ביותר, כפי שתוכלו לראות:

טריסטן ת'ומפסון – 17.6%
בלייק גריפין – 23.1%
אנדרו וויגינס – 25%
כרמלו אנטוני – 25.3%

ניתוח התוצאות: אח מלו מלו…
גם בעונה בה גריפין נראה כמי שאיבד חשק לשחק, ואנדרו וויגינס נראה כרגיל כמי שאין לו חשק לשמור, מלו עשה זאת.

חייב להשתפר

עוד בערב הטרייד הביעו רבים את חששם מכך שמלו לא יספק את הסחורה באוקלהומה, כאשר 16.2 נק' למשחק באחוזים איומים (40%, הנמוכים בקריירה) אינן התרומה לה פיללו אוהדי הת'אנדר.

ה-GM המצטיין של העונה:

קווין פריצ'ארד (אינדיאנה) – 10.4%
דניס לינדסי (יוטה) – 12.3%
דריל מורי (יוסטון) – 33.1%
דני איינג' (בוסטון) – 39.6%

ניתוח התוצאות: מורי אמנם אחראי על רענון הסגל שהקפיץ את הרוקטס למקום הראשון בליגה, אך אתם התרשמתם יותר מאיינג', שביצע מהפיכה של ממש בסגל של סגנית אלופת המזרח, תוך שהצליח להשיג שני כוכבי על לקבוצה, והשיג שחקן נהדר נוסף מהדראפט.

מאמן העונה:

גרג פופוביץ' ואחד מחניכיו ברט בראון זכו לכמה קולות בודדים, ואפילו היה בוחר שהחליט לציין את לברון ג'יימס. ואולם, מאמן אחד בלט יותר מכל השאר בהצבעות שלכם. מי זה היה?

דווין קייסי – 13.9%
מייק ד'אנטוני – 15.2%
קווין סניידר – 20.9%
בראד סטיבנס – 39.3%

עם כמעט סך כפול של הקולות מזה שבא אחריו, סטיבנס זכה להערכתם על מה שעשה עם הקבוצה החדשה ולא פחות פצועה של בוסטון.

רוקי העונה:

אוקיי, הגענו לאזור המעניין לגבי התארים הרשמיים של השחקנים, וכמה כיף לפתוח אותו עם מחזור הרוקיס המשובח של דראפט 2017, פלוס חבר ש"נשאר שנה" בפילי.

רגע לפני חשיפת התוצאות המלאה, נספר שמלבד השניים הגדולים, הבחירה מס' 3 בדראפט ג'ייסון טייטום, סיים במקום ה-3 עם 3% מהקולות…
בנוסף, נספר שלא פחות מ-16 חבר'ה החליטו להוסיף את האופציה ולבחור במיצ'ל וסימונס ביחד.

אבל, אנחנו לא כאן כדי לחלק תארים משותפים. אז מי רוקי העונה שלכם?

30.9% – דונובן מיצ'ל
62.4% – בן סימונס

ניתוח התוצאות: בניגוד לדירוג סיכום העונה הנהדר של תומר שנאן, הפעם קיבלנו הכרעה ברורה לטובת האוסטרלי הנהדר.
הגארד/פורוורד מה שלא יהיה של הסיקרס רשם עונת רוקי מדהימה, וגם אם לא יזכה בתואר לבדו, אני לא רואה תסריט ריאלי בו הוא לא מקבל את הגביע.

השאיר אבק למיצ'ל, סימונס.


השחקן המשתפר של העונה:

ספוילר: הזוכה מאינדיאנה.
וברצינות – האם היה למישהו ספק?
עם 86.5% מהקולות, ויקטור אולדיפו הוא השחקן המשתפר שלכם לעונה.
ראויים לציון – קלינט קפלה (5.2% מהקולות), ולא אחר מג'ו אינגלס (3.7%).

עונה אדירה לכוכב מכללת אינדיאנה לשעבר

השחקן השישי של העונה:

אריק גורדון, השחקן השישי שלכם בעונה שעברה, הסתפק הפעם ב-13% מהקולות, וגם אם נחבר את ההצבעות עבורו עם ההצבעות עבור טרי רוז'יר (10.6%), אנחנו לא נתקרב אפילו למחצית הקולות לזכות הזוכה (71.4%) – הכינו את התופים – סוויט לו וויליאמס.

ניתוח התוצאות: מבחינת מספרים, קשה שלא לבחור בשחקן שסיים עם 22.6 נק' ו-5.3 אס' למשחק. עם זאת, אפשר לציין כהערת דרך אגב, שהחל מעזיבתו של בלייק גריפין, סוויט לו אינו שחקן שישי קלאסי, כי אם ה-כוכב של הקבוצה שבמקרה עולה מהספסל.


שחקן ההגנה של העונה:

פול ג'ורג', אולדיפו, דריימונד גרין ואפילו לברון ג'יימס (מצביע שלא צפה העונה במשחקים) קיבלו קולות, אך גם נחבר את הקולות שלהם למעט שחקן אחד, הם עדיין יפסידו לאותו בחור מיוחד. אז מי הוא שחקן ההגנה של הופס?

אל הורפורד – 11.5%
ג'ואל אמביד – 11.7%
אנטוני דיוויס – 16.1%
רודי גובר – 51.6%

ניתוח התוצאות: לאחר שזכה במשאל הופס בעונה שעברה אך הפסיד במפעל הזניח והרשמי של הליגה, העונה הענק הצרפתי מכוון לדאבל.
נכון, הוא שיחק פחות מ-60 משחקים, אבל אנחנו מפרגנים.


השחקן המצטיין של העונה:

ה-MVP היוצא, ראסל ווסטברוק, קיבל כמה קולות בודדים מחבר'ה שלא הבינו כיצד הוא אפילו לא ברשימה שלנו, וכך גם סטפן קרי.
ומשני ה-MVP's היוצאים, בוא נגלה מי הנכנס

אנטוני דיוויס – 4%
לברון ג'יימס – 18.7%
ג'יימס הארדן – 71.2%

ניתוח תוצאות: הגידו כן לזקן!
רוב מוחץ לג'יימס הארדן, שלאחר שתי עונות (לא רצופות) בהן היה קרוב לזכות, קרוב לממש את האמרה "פעם שלישית גלידה", ולזכות בגביע היוקרתי.


אם וכאשר יזכה, ג'יימס הארדן יהיה השחקן השני בהיסטוריה (אחרי ביל וולטון) שזכה גם בתואר השחקן השישי וגם בתור השחקן המצטיין, כאשר הוא הראשון שזחכה קודם בתואר השחקן השישי.

שאלת בונוס – מי תזכה באליפות?

בוסטון קיבלה כמה קולות של חבר'ה שמאמינים בירוקים, כך גם אוקלהומה שזוכה לקרדיט מועט, ועוד כמה הלכו על יוטה, טורונטו, הספרס, ואפילו מיאמי ופורטלנד.
עם זאת, וכצפוי, שלוש קבוצות בלטו באופן משמעותי מעל השאר, ויותר נכון, שתיים…

פילדלפיה – 3.9%

קליבלנד – 10.3%

גולדן סטייט – 33.3%

יוסטון 38.4%

ניתוח התוצאות: לאחר שזכתה בכ-23% מסך הקולות בעונה שעברה, קליבלנד לא מקבלת העונה קרדיט רחב במיוחד, כאשר גם האלופה מקליפורניה (שזכתה ב-55% מסך הקולות אשתקד) אינה נחשבת על ידכם למועמדת מס' 1.
מי שזכתה ברוב הקולות הייתה הקבוצה שמחזיקה בשחקן המצטיין שלכם ובמאזן הטוב בליגה – יוסטון.
אז האם הרוקטס בדרך לאליפות שלישית בהיסטוריה? תשובות במאי…

תודה לכולם על ההשתתפות, מקווים שנהניתם
צוות הופס

לפוסט הזה יש 92 תגובות

    1. א. כי אין כאן ממש ניסיון לסקר, לדרג, או להפוך את הפוסט הזה לדירוג אישי.
      המטרה היא להביא לכאן את התוצאות, ושמי שרוצה יביע כאן את דעתו ויפתח דיון (אני חושב שתסכים איתי שלא פעם הדיונים בתגובות מעניינים לא פחות מהכתבות עצמן).

      ב. כמדי שנה, גם הפעם השתדלתי לציין אופציות שהוכנסו ידנית.
      כנראה שפספסתי איכשהו את שלך אם הן לא כאן.

      1. האופציות שניתנות והסדר משפיעות על הבחירות. למשל בקבוצה המאכזבת לא הייתה אפשרות לבחור במינסוטה.

        אני חושב שזה גם היה הוגן לפרסם את כל התוצאות שבחרו בסדר עולה ויורד בטח בסקר פתוח שחסרות בו אופציות לבחירה.

        1. ברור שהאופציות משפיעות על הבחירות (לגבי סדר ההופעה שלהן, הסדר הופיע באופן אקראי).
          לגבי זהות האפשרויות, לא מדובר כאן בסקר שערכתי על דעת עצמי ודעותיי בלבד.
          כל האופציות הוכנסו לסקר לאחר קריאה וסינון של כתבות ובלוגים בנושא + רשימות מועמדים שביקשתי מחברי הצוות לשלוח.

          לגבי הקטגוריה של הקבוצות המאכזבות, ציינתי שמספר קבוצות קיבלו קולות בודדים.
          מינסוטה אכן שם (2 קולות), כנ"ל קליבלנד, ועוד 9 קבוצות שונות עם קול אחד.
          לא ראיתי חשיבות לציין את שמן, ואם זה פגע בך או מישהו אחר, אני מתנצל.

  1. לגבי מאכזב העונה הבחירה במלו נראת לי לא הכי , לא באמת היו ציפיות ממלו מבחינת מספרים , אני חושב שמאכזב העונה צריך ללכת בין מיילס טרנר לברנדון אינגרם , שהייתה ציפייה שבלי כוכב ליידם יעשו קפיצה וזה לא קרה

  2. בחירות מפתיעות לטעמי של חלק נרחב מהעדר,כניראה שהרוב הוא באמת אוהדים שבוחרים לפי הרצונות שלהם ולא לפי המציאות.

        1. ?
          יש דרך להצביע כך שחלק מהבחירה שלי תלך לשחקן אחר?

          אני אוהד של לברון, ואני הצבעתי הארדן.
          הפער הסטטיסטי בין הארדן ללברון, העונה, שואף ל-0. כאשר היתרון נמצא אצל שחקן כזה או אחר, בהתאם להעדפה סובייקטיבית.
          אבל המאזן של יוסטון –
          מקום ראשון בליגה, 15 ניצחונות יותר מהקאבס. זה כבר לא משאיר הרבה מקום לספק.

          1. אני לא בטוח שאתה אוהד של הקאבס או של לברון.

            כשאני מסתכל על תואר ה-MVP אני קודם כל בודק
            יכולת אישית והשפעה על הקבוצה כולה,איאפשר להתעלם מכך שלברון שינה קבוצה שלמה בחצי עונה ושיחק עם מאמן חולהשגם החסיר חלק נכבד מהמשחקים.

            המאזן בליגה הוא גם חשוב אבל פחות משמעותי.
            צריך להבין שמסביב לארדן יש כוכבים כמו כריס פול וטרבן אריזה ומסביב ללברון יש את חוסה קלדרון וצדי אוסמן.

          2. המציאות היא שהמלך בעונה היסטורית משחק יותר דקות ומשפיע יותר מכל כוכבי הליגה ביחד.

            זה לא אומר שארדן ורוזן לא נותנים עונה טובה אבל פחות מרשימים מההשפעה של המלך.

          3. בוני, יש בין אוהדי לברון מי שמסוגלים לבחון את הנתונים בדרך אובייקטיבית.
            השאלה הייתה מי ה-MVP של העונה,
            לא מי השחקן הטוב ב-NBA.

            מה שהארדן עשה העונה, איך שהוא הצליח להגיע לצד כריס פול לאיזון, זה נתן ליוסטון את המקום הראשון בליגה.
            וזה, לטעמי, נותן לו את ה-MVP.

          4. Most valuable player השחקן עם הערך הכי גדול בליגה ובקבוצה שלו.

            אני לא חושב שמספר הנצחונות הקבוצתי צריך להיות הגורם המכריע לבחירת תואר אישי.

          5. ודרך אגב שלא תבין אותי לא נכון. אני חושב שבחירה בלברון היא לגיטימית (למרות שאני לא מסכים איתה) . לקרוא לכל השאר "אוהדים שבוחרים לפי הרצונות ולא לפי המציאות" זו הבעיה במיוחד כשאתה הפאנבוי מספר אחת של לברון.

          6. זה לחלוטין לגיטימי.
            יש סיבה טובה לכך, שכאשר ראיתי את כמות הקולות לה זכה לברון, לא כתבתי:
            "העדר של לברון לא מסוגלים להבחין באמת, גם כאשר יש לה זקן…"

            מילת המפתח היא "בחירה". והבחירה, אין מה לעשות –
            סובייקטיבית.
            אפשר לשאול מישהו שבחר שינמק את בחירתו,
            אפשר להסכים או לא להסכים.
            סבבה.

            אבל עם דבר אחד, ממש קשה לי להסכים –
            כאשר מי שלא חולק אתך את אותה דעה, הופך מידית ל-"עדר".

          7. הרוב או העדר 70%, בוחר בארדן בגלל שהוא לא אוהב את לברון או\ו בגלל הישג קבוצתי של יוסטון.

            מבלי להעריך את ההישגים וההשפעה האישית של לברון בהתאם לנסיבות המציאות.

          8. לצד העונה ההיסטורית מבחינת הדקות המשחקים והמספרים ההתקפיים לברון גם בעונת השפל בצד השני של המגרש, זה שנקרא הגנה, דבר שבלעדיו לא מנצחים משחקים, שזה מה שהכי חשוב, לנצח.

            הארדן לעומת לברון שאין לו את הפוטנציאל ההגנתי המפלצתי של המלך, ועוד אחד שלא עשה יותר מידי הגנה בקריירה שלו, השנה לפחות מתאמץ הרבה יותר וגם רואים את זה בתוצאות.

            הארדן זה השחקן היחידי שאני פשוט לא יכול לסבול לא משנה כמה שאני מנסה, ועדיין הצבעתי עבורו השנה, בצער רב אני מוכרח לציין.

          9. מה מעיד על השפעה וגדולה אישית? לברון שיחק יותר דקות מכל שחקן אחר.
            לברון לא מפסיק לשבור שיאים אישיים ובין היתר עבר את ג'ורדן בנקודות.

            המאזן הוא הישג קבוצתי שמושפע מהמון גורמים,ההבדל בין המאזנים הוא לא קיים בגלל כל מה שקורה מסביב ללברון בעונה אחת.

            נסיבות:
            -לגבי המצב הבריאותי של המאמן טירון לו כבר רשמתי למעלה.
            -לברון לא אשם שמביאים לו שחקן כמו תומאס שאמור להיות אולסטאר משלים.
            -קייל קרובר,הקלעי הכי טוב בסגל החמיץ את סוף העונה בגלל סיבות אישיות.
            -קווין לאב האולסטאר היחידי, החסיר משחקים גם בגלל פציעות ובעיה מנטאלית.
            -ההחתמות ובניה על וויד,רוס ושומפרט הן כשל מערכתי שהיו קוברות כל פרנצ'יז אחר.

            יכול להיות שאם לא הייתי מכיר בעובדות כמו העדר, גם אני הייתי שוקל לבחור בארדן או רוזן.

          10. למה זה רלוונטי, כמה נק' לברון קלע בקריירה?
            זה פרס על השנה, לא על הקריירה.

            ו-value, מה המדדים שלך לאותו ערך חמקמק?
            אם מה שאתה בודק זו סטטיסטיקה אישית, אז יש מי שיבוא ויטען שהארדן סיים את העונה מוביל ברוב המדדים הסטטיסטיים (PER, לדוגמה) שמאחדים את הנתונים השונים.
            אם מה שאתה מודד הם ניצחונות, אז אין בכלל ספק שהארדן הוא השחקן הטוב ביותר, בקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות.
            ואם אתה מחפש את השלוב של ה-2 (שזה המאפיין של רוב זוכי ה-MVP עד היום),
            אז לשם התחלה, הארדן מוביל גם ב-WS (שמשלב מדדים אישיים עם ניצחונות).
            ואז יש את העובדה הברורה שהפער בין כמות הניצחונות של יוסטון, לכמות הניצחונות של קליבלנד, גדול בהפרש מפער שאתה עלול למצוא בסטטיסטיקה של ה-2.

            נ.ב
            מהות התגובה המקורית שלי, לא הייתה בכלל, הניסיון להראות מי ה-MVP,
            אלא להראות שלכתוב תגובה מהסוג של –
            "יכול להיות שאם לא הייתי מכיר בעובדות כמו העדר",
            די מעקר יכולת לדיון כלשהו,
            ועוד יותר מצביע על סוג של חוסר מודעות עצמית.

          11. חוסר מודעות עצמית? זה שייך למי שבוחן רק לפי אמצעים סטטיסטיים בדיוק כמו בדרוג שהיה פה של שחקני הקלאצ' שאני לא יוכל להסכים איתו.
            יש מקרים שהרוב המוחלט צודק אבל בלא במיקרה הזה לפחות לדעתי.

            אל ההבדלים במאזן כבר התייחסתי ואני חושב שמי שמוכן לשפוט רק לפי סטטיסטיקה של per ומאזן קבוצתי מבלי לבדוק את שאר העובדות והנסיבות אז הוא זה שחסר מודעות עצמית.

            מהות התגובה שלי,לא הייתה לפגוע באנשים שהלכו עם העדר מסיבה כזו או אחרת.
            רק להסביר שלברון ראוי יותר לתואר ה-MVP.

          12. בוני, נכנסת לסיחרור והתבלבלת קצת.

            אתה מצד אחד אומר שאמ-וי-פי זה תואר אישי וכמות נצחונות קבוצתיים לא צריך להיות גורם מכריע.

            ומצד שני אתה נותן ללברון את הפרס בגלל רשימה ארוכה של נסיבות שאף אחת מהן לא אישית.

          13. גם מרגיש לי שמאיך שאתה תוקף את העדר שמתעלם מהעונה ההיסטורית של לברון כי הוא שונא אותו,

            אתה בעצם משליך על האחר את המנגון הפנימי שלך. הייתכן שאתה מתעלם מהארדן כי אתה פשוט לא אוהב אותו ?

          14. בוני אם אתה מודד רק יכולת אישית (וברור שאתה מודד כך) אז הארדן ב2015 היה צריך לזכות בmvp הראשון עם סטטיסטיקה טובה בהרבה מכל אחד אחר בליגה, כשיוסטון סיימו במקום השני במערב אחרי שהווארד הפסיד 41 משחקים בעונה ושאר הסגל של רוקיז ושחקנים שנפלטו כבר מהליגה, ניצחו 56 משחקים. התירוץ היה שגולדן סטייט ניצחו 8 משחקים יותר ולכן הmvp צריך ללכת לקרי).
            אז השנה יוסטון ניצחו 15 משחקים יותר מקליבלנד. 15 משחקים זה המון. כמעט רבע עונה. אז ההשפעה של לברון לא כזו גדולה כמו שאתה טוען.
            בשנה שעברה ווסטברוק הציג סטטיסטיקה מטורפת, כמעט מרשימה כמו של הארדן שנתן את העונה ההתקפית של שחקן בודד הטובה בהיסטוריה של המשחק המודרני. בכל זאת אוקלהומה סיימו במקום ה6 במערב (והמאזן ה-10 באיכותו בליגה) ויוסטון במקום השלישי בליגה כולה.
            שם התירוץ היה שלווסטברוק היתה עונה סטטיסטית טיפה טובה יותר (מה שלא היה נכון כשמסתכלים על סטטיסטיקות מתקדמות אבל עדיין טריפל דאבל וכל זה).
            השנה לברון נתן עונה סטטיסטית די דומה להארדן, ויוסטון ניצחה פאקינג 65 משחקים כשפול מפסיד יותר מרבע עונה, כמו גם מ בה אמוטה שהוא שחקן ההגנה הכי חשוב בקבוצה. אין אולסטאר אחד לצד הארדן, וזה שהקבוצה היתה הכי טובה בליגה ועם ההתקפה הכי טובה בהיסטוריה שמבוססת לחלוטין עליו, ברור שחייבת להיחשב כשיקול מרכזי.
            לסיכום, אין טיעון וולידי אחד רציני לתת ללברון את הבחירה.
            הארדן צריך לזכות פה אחד בmvp, וכל השאר זה דמגוגיה

          15. שרת,לא הבנת אותי נכון. כמו שרשמתי למעלה אין לי כוונה לתקוף אותך בגלל שהצטרפת לעדר.
            כמו שרשמתי למאזן הקבוצתי יש השפעה אך היא לא מכרעת וצריך לחשב גם את הנסיבות ותרחישים מסביב.
            לכל דבר יש השפעה מבחינה האישית וקבוצתית,המאזן של קליבלנד הוא מקום 4 בגלל כל התרחישים שקרו וכן הם לא קשורים ליכולת הנדירה של לברון שלמרות הכל הפך את העונה שלהם להצלחה אישית.

            כמו שזה לא הגיוני ששחקן שלא לקח אליפות או עבר בקושי סיבוב בפלייאוף יכנס לטופ 5 רשימת הקלאצ' ,כך אני חושב שזה לא הגיוני שנקבע שארדן משפיע יותר מלברון בגלל מספר הנצחונות של הרוקטס.

            נ.ב
            אני אוהב את ארדן והוא מועד רצוי אבל חושב שכריס פול הוא מנהיג יותר גדול ויש לו חלק גדול במאזן של הרוקטס. גם את זה צריך לקחת בחשבון. ולא להיות חסר מודעות עצמית עם סטטיסטיקה קרה.

          16. אם יורשה לי להוסיף משהו בענייני ה MVP – אם היית מוציא את לברון והארדן מקבוצותיהם המאזן של קליבלנד היה נפגע יותר.
            זה כמובן ניחוש אבל זו הרגשתי.
            מצד שני הארדן הוביל קבוצה למאזן מס' 1 השנה עם נתונים סטטיסטיים שלא נופלים מאף אחד. ומגיע לו על השנתיים האחרונות. בספורט אין דבר כזה "מגיע" אבל מגיע לו . . .

        2. בוני, אני מאוד אוהב את לברון (השחקן האהוב עלי בליגה), ועדיין אני לא חושב שמגיע לו תואר ה-mvp, התואר הזה צריך ללכת להארדן, וסביר להניח שהוא גם ילך להארדן, לברון הביא עונה מצוינת שצריכה לתת לו טופ 3 בהצבעות ל-mvp, חוץ מזה שמי שחושב שמגיע להארדן לזכות ב-mvp, לא אומר שהוא הייטר של לברון.

    1. בוני היי בוא שניה לצד נפתור לך את הבעיה. אתה לא מבין מה זה המושג MVP. באחת התגובות למעלה כתבת שלדעתך וכאן אני מצטט אותך :"Most valuable player השחקן עם הערך הכי גדול בליגה ובקבוצה שלו.". אז זהו שלא. זה השחקן עם הערך הכי גדול. וזהו. התוספת היא שלך. והשחקן עם הערך הכי גדול זה קודם כל שחקן שהוביל את הקבוצה שלו להרבה נצחונות. זה נקרא ליצר ערך בליגה . לנצח. אז זה שחקן שבדרך כלל מגיע מהקבוצה עם הרקורד הכי טוב בליגה . ווטסברוק היה שונה בשנה שעברה אבל זה דוגמא די חד פעמית כי מצאו לנכון לבטא הערכה על עונת הטריפל דאבל שלו.
      מ.ש.ל.

  3. מצחיק לראות שרוב גולשי האתר מאמינים ביוסטון יותר ממני.
    באמת לא ברור לי למה ואיך לשים אותם פייבוריטים מול קבוצה כמו גולדן סטייט, ומצחיק כמה מהר אנשים שוכחים שזו אחת הקבוצות החזקות בהיסטוריה של המשחק והאלופה המכהנת שדרסה את הליגה כמו סמרטוט רק בשנה שעברה, וזאת מבלי שנחלשה בסגל בצורה משמעותית.

      1. בשם העדר, רציתי להודות לך, הרועה היקר, על מאמציך הבלתי נלאים להובילינו אל המנוחה והנחלה. או בביטוי שיהיה קרוב יותר ללבך, תודה שאתה מוביל אותנו אל דרך המלך

    1. לצערי אפלטון אתה צודק. בינתיים קרי מחלים לו לאיטו והקבוצה נכנסת לקצב. כשיגעו המאבקים מול קבוצות אמיתיות (למעשה רק בגמר המערב) הם כבר יהיו בפורמה הרגילה שלהם.

    2. יש את עניין הפציעות ואת העניין שמאמצע השנה הלוחמים משחקים ללא אינטנסיביות ואני אישית חושב שיהיה להם קשה מאוד להעלות את האינטנסיביות כל כך מהר.

    3. הסקר הזה היה יומיים אחרי שהקבוצה הזאת הפסידה ב 40 הפרש ליוטה ואחר שהסריחה את הפרקט כבר תקופה ארוכה. אני הצבעתי ללוחמים אבל לא בלי חשש בגלל הצורה העלובה שסיימו את הסדירה (שבנתיים התבדה כי התחיל הפליאוף והם שוב דורסים).

  4. תודה על הפרוייקט וריכוז התוצאות. יש משהו מעניין בחכמת ההמונים בקהילה כזו כמו של הופס. כמובן שאין צורך להביא כל בחירה בודדת של כל מצביע, והסיכום נהדר כפי שנעשה.

    אני גם מאוד מופתע מחוסר האמונה בלוחמים, והיה מעניין לדעת כמה מה-61.6% שלא הצביעו להם הימרו על פציעה כזו או אחרת..

    1. +1

      הציפיות שלי מכרמלו מאז שעבר לניקס הן 0.
      הוא רול פלייר, עם פוזה, ושכר גבוה מדי.
      אין לו את האופי להוביל/ להנהיג קבוצה.
      (בדיוק כמו KAT ו-וויגינס).

      1. תן לי את kat כל יום תמורת כרמלו. לדעתי התרומה שלו שלילית. קבוצות צריכות לשלם לכרמלה שילך לשחק אצל יריבות שלהם

  5. אחלה סיכום. צריך לזכור, שכל ההצבעות תקפות לרגע בו הן נעשו. סיבוב ראשון דורסני של גס, אם יהיה כזה, ולא מעט אנשים יירצו לשנות את הצבעתם. וגם הפוך כמובן.
    ועל כך נאמר: ט.ל.ח.

    1. יש לו באמת פציעה רצינית. אם הוא היה בריא ולא היה נפצע, אתה יכול להיות בטוח שהוא לא היה בחוץ היום!!!

  6. גם אני לא מבין איך כרמלו במאכזב אחרי התקופה שלו בניקס, זה כמו לבחור בהארדן לשחקן המשתפר.
    המחלוקת העיקרית שלי מלבד מלו זה שחקן ההגנה, לדעתי להורפורד מגיע השנה על מה שהוא עשה בבוסטון, לדעתי גובר אוברייטד

  7. לא ברור איך הmvp ככ בהפרש לטובת ה"זקן"!
    זה כנראה אותם אנשים שמספיק מדומיינים חושבים שליוסטון יש סיכוי מול גולדן סטייט! זה פשוט מגוחך!!!

    1. מה הבעיה? זה MVP של העונה הסדירה לא של הפליאוף. בעונה הסדירה הארדן היה MVP. אני גם לא ממעריציו (גם לא משונאיו) אבל הצבעתי לו. זה MVP די ברור.

  8. באותה מידה לא ברור לאן הספרס הייתה מגיעה ללא קוואי.
    עם הייוורד וגם קיירי בבריאות טובה לאורך כל העונה עוד מתחילת העונה ברור שהסלטיקס היו מתחרים על המאזן הטוב בליגה וכך גם הספרס עם קוואי בריא.

להגיב על ברבור שחור לבטל

סגירת תפריט