סיקור ליל פתיחת הפלייאוף / G-Force

בכל זאת הגענו למרות הכל. אחרי המתנה ממושכת הגענו לחלק בו העונה האמיתית מתחילה ואין משחקים לא חשובים. אז איך אומרים פלייאוף באנגלית?

 

גולדן סטייט ווריורס (1) 113 – סן אנטוניו ספרס (0) 92

הרבה דובר בשבועות האחרונים על היכולת הירודה של הווריורס ורבים ציפו לשינוי ברגע שיגיע הפלייאוף. סטיב קר מאמן האלופה ידע להצביע בדיוק על הנקודה הבעייתית. כבר שבועיים הוא מאתגר את האינטנסיביות ההגנתית של הקבוצה שלו כשרק אתמול אמר בגלוי כי הסדרה מול הספרס תהיה מבחן מנטלי מצוין להאם קבוצתו יכולה לעשות את הסוויץ' הנדרש בראש כדי לצעוד לכיוון עוד תואר.

אבל קר לא הסתפק רק בלדבר הוא גם שלף קלף מהשרוול. במקום לשים לחץ מיותר על קווין קוק, הצעיר חסר הניסיון, הוא העלה את אנדרה איגואדלה הותיק בחמישיה ונתן לו לנהל את המשחק יחד עם קווין דוראנט. בנוסף הוא העלה בחמישיה את ג'אבל מגי שראה פחות מ-10 דקות למשחק העונה. החמישיה הזו שלא בילתה דקה אחת יחד על הפארקט העונה פתחה מצויין (וסיימה את המשחק עם 16+ ב-16 דקות). שחקני הווריורס עלו חדורי מוטיבציה עם ההגנה של החילופים המהירים שלא נותנת להתקפת היריב לנשום. ג'אבל מגי מירר ללמארקוס אולדריג' את החיים בהגנה כשבצד השני איגואדלה ודוראנט מוצאים אותו פעם אחר פעם לסלים קלים. מגי סיים את הרבע הראשון עם 9 נקודות 3 ריבאונדים, שתי חסימות והמון אנרגיה מתפרצת שאפשרו לווריורס  לברוח ל14-28 לקראת סיום הרבע. אבל כאן חטיפה ושלשה של ג'ינובלי ממש על הבאזר השאירו עוד מקום לתקווה אצל הספרס.

מכאן זה היה מרדף בלתי אפשרי עבור שחקני סן אנטוניו שלא נשברו והכריחו את הווריורס להניע כדור בסבלנות אבל האלופה הייתה ממוקדת ולא השאירה הרבה סיכוי. הספרס עוד הצליחו להוריד ל 35-41 באמצע הרבע השני אבל אז גולדן סטייט רצה ל1-11 כשכל אחד משחקני החמישיה קולע והמחצית הסתיימה ב41-57 לקבוצה הביתית.

הרבע השלישי היה של קליי תומפסון שהיה בערב קליעה אדיר ושל דריימונד גרין שהיה חלש במחצית הראשונה. הטוסטר התחמם עם 10 נקודות וגרין עם 8 נקודות ומשחק האולאראונד הרגיל שלו סגרו את הסיפור עם 63-86 בסיום הרבע. הרבע האחרון היה לפרוטוקול בלבד ואפשר לברין פורבס לאסוף לא מעט נקודת גארבג' טיים.

התקפת גולדן סטייט נראתה מצוין כשהם קולעים ב-54.3% מהשדה ו45.5% לשלוש ומוסרים 32 אסיסטים. את קלעי הווריורס הוביל קליי תומפסון עם 27 נקודות ב11 מ-13 מהשדה כולל 5 מ-6 מחוץ לקשת. דוראנט היה מעולה עם 24 נקודות, 7 אסיסטים ו-8 ריבאונדים. דריימונד גרין סיים עם 12 נקודות, 11 אסיסטים ו-8 ריבאונדים בעוד שג'אבל מגי נתן 15 נקודות ב-16 דקות.

הספרס שהתקשו למצוא נקודות מתחת לסל רודי גיי קלע 15  בעוד שלמארקוס אולדריג' הזיע עבור 14 נקודות ב5 מ-12 מהשדה עם 2 ריבאונדים בלבד. ברין פורבס הוסיף 14 חסרות משמעות משלו כשהמשחק היה ברובו גמור.

 

טורונטו רפטורס (1) 114 – וושינגטון וויזרדס (0) 106

אוי כמה רציתי להתחיל באמרתי לכם… אמרתי לכם שהרפטורס הם פייק ניוז. בלון נפוח. אטלנטה 2.0 או חלשלושים רכרוכיים או סתם שהקוף בן 17 השנים הכריע את הקבוצה מקנדה, שוב, להפסד 12 ב13 פתיחות פלייאוף. כמה רציתי להגיד אמרתי לכם שהמכשפים הם יותר עמוקים, מאוזנים, מוכשרים וג'ון וול מהקנדים. כמה רציתי. בעיקר כדי לצאת צודק, ברור, אבל גם בשביל וושינגטון.

ואתם יודעים מה, במשך שלושה ורבע רבעים, נראה שיש אשכרה סיכוי שזה יקרה. אבל טורונטו של השנה היא הרבה יותר מקו אחורי מוכשר. לטורונטו יש השנה גבוה מנוסה כמו סרג' איבקה שהתייצב כשזה חשוב וניצל את בעיית העבירות של גורטאט ומהינמי עם 23 נקודות, ורוקי סופר מוכשר בדמות או ג'י אנונובי , שלא נתן למעמד להמיס לו את הברכיים, וקלעי שלוש ארסי כמו סי ג'י מיילס, שתפר 12 נקודות, כולן מעבר לקשת, כולל שלשה אחת תשע וחצי דקות לסיום, שפתחה יתרון 4, 91:95.

ובעיקר, לטורונטו, כך מסתבר, יש השנה את דילון רייט.

הרכז הצנום עלה מהספסל להופעה נהדרת של 18 נקודות ב10-7 מהשדה, בהן 4-3 מעבר לקשת, ארבעה אסיסטים חשובים ושלוש חטיפות מתסכלות, וחדירה אחת נהדרת, 9:54 לסיום, שהעלתה את הרפטורס ליתרון 91:92, למצהלות הקהל, כמו שאומרים… ואחרי השלשה המדוברת של מיילס עוד הצליחו הוויזארדס לחזור ליתרון , 95:96 אחרי שביל מצא את גורטאט להטבעה, אבל אז חזר הדילון להכות. צמד הספסל, סיאקאם על האסיסט ורייט על השלשה, העלה את המארחים ליתרון, הרפטורס חזרו בטירוף להגנה וכפו איבוד כדור אחרי 24 שניות אגרסיביות, ואז רייט בחדירה נוספת, ולא הרבה אחריו מיילס עם עוד שלשה, נותנים לטורונטו את מרווח נשימה. ושלוש לחצי דקות לסיום רייט בשלשה עושה את זה דו ספרתי עם 96:106 ומשכיב את המשחק לישון סופית. את הרבע הרביעי מסיים דילון רייט עם 11 נקודות, שמאותתות לקייל לאורי שאל לא לדאוג, ברגעים קשים כל מה שהוא צריך זה לשרוק, ומהספסל תבוא עזרה.

עוד לפני כן זה היה משחק של ריצות לכאן ולכאן. כך, למשל, ברבע השני, כשברדלי ביל קלע חמש מתוך העשר של האורחים בריצת 2:10 והוביל אותם ליתרון 41:42, שש וחצי דקות להפסקה. וריצה קטנה של הרפטורס, ואז שוב הוויזארדס חוזרים, ובסוף הגיע הרבע הרביעי, ודילון רייט, ועל זה כבר דיברנו. בסיום 106:114 לטובת המארחים, עם תחושה שבמשחק השני הכל בעצם יכול לקרות. יודעים מה, אולי עוד תשמעו ממני את האמרתי לכם ההוא… נחכה ליום שלישי בלילה.

בשביל טורנטו, חוץ מרייט ומיילס היו שם, כאמור, איבקה עם 23 ואנונובי עם 12. דרוזן עם 17 ב17-6 חלשים מהשדה ולאורי עם 11 ותשעה אסיסטים, היו פושרים הפעם. הקנדים יצטרכו אותם חדים הרבה יותר בהמשך.

בצד השני ג'ון וול נתן הופעה מעורבת, עם 15 אסיסטים, מהם שישה ברבע השני המצוין של הוויזארדס וסה"כ עשרה במחצית, לצד 23 נקודות, אבל בשש קליעות מוצלחות בלבד מתוך עשרים ניסיונות. מוריס עם 22, 11 ריב' ושישה אס' היה הפעם הסגן, כשביל עם 19 וסקוט עם 14 מהספסל לא מספיקים לניצחון חוץ. הפעם.

הסדרה תמשיך ביום שלישי בלילה, עדיין בקנדה.

פילדלפיה סבנטיסיקסרס (1) 130 – מיאמי היט (0) 103

הסיקסרס המשיכו את הכושר המטורף שלהם וחגגו את החזרה שלהם לפלייאוף בסטייל. מפחיד לחשוב שככה הם נראים ללא השחקן הכי דומיננטי שלהם בשני צידי המגרש.  למרות הכל המשחק הזה היה יותר צמוד ממה שמרמזת התוצאה הסופית. אתם מוזמנים לקרוא על המשחק בהרחבה בסיקור המצוין של עידן עופר מהמגרש.

הסיקסרס פתחו היטב ועלו ליתרון 12-19 לאחר 6 דקות בעיקר בזכות סלים של בלינלי. מכאן אבל ההיט נכנסו למשחק והפכו את הקערה ל23-35  בזכות דקות מצוינות של ווייד ואוליניק. הנדנדה המשיכה שסאריץ' החזיר את היתרון לסיקסרס ל38-41 שסיים ריצת 3-18 ואז ההיט לחצו על הגז וסיימו את המחצית ביתרון 56-60.

את הרבע השלישי פילדלפיה פתחה בחמישיית פורוורד-בול של סימונס,רדיק, קובינגטון, סאריץ' ואיליאסובה. זה עבד והעביר את השליטה במשחק לידי הסיקסרס עם 65-76 באמצע הרבע. מכאן ההיט כבר לא הצליחו לחזור למשחק כשההפרש רק הולך ותופח ברבע הרביעי.

הסיקרס קלעו 18 מ-28 שלשות והורידו 17 כדורים חזורים בהתקפה. בן סימונס סיים עם 17 נקודות 14 אסיסטים ו-9 ריבאונדים. רדעק הוביל עם 28 נקודות, בלינלי קלע 25, סאריץ' 20 ואיליאסובה עם 17 מהספסל.

בהיט אוליניק היה מצוין עם 26 נקודות ו-7 ריבאונדים. דראגיץ' וג'יימס ג'ונסון קלעו 15 ו-13 בהתאמה.

 

פורטלנד טרייל בלייזרס (0) 95 – ניו אורלינס פליקנס (1) 97

וואו, איזה משחק אדיר זה היה. פלייאוף כהלכתו.
הכל היה במשחק הזה –
תצוגה גדולה של כוכב גדול – דייויס. סיים את המשחק עם 35 נק' ו-14 רב', 2 חטיפות, 4 גגות.
קמבאק גדול ברבע האחרון – פורטלנד כבר היו בפיגור 19 נק' ברבע השלישי, וחזרו ל-7 הפרש בתחילת הרבע האחרון. הם שוב היו הפיגור, הפעם של 14נק', 6 דקות לסיום, והם חזרו עד למרחק של נק' אחת בלבד, דקה לסיום, קמבאק בניצוחו של מקולם (קלע 14 נק' ברבע האחרון, אחרי שקלע רק 5 נק' ב-3 הרבעים הראשונים).
קמבאק של שחקן גדול – רונדו, שהזכיר נשכחות, וסיים את המשחק עם 6 נק', 8 רב', ו-17 אס'.
ומהלכי הגנה אדירים בקלאצ' – מצדו של ה-X פקטור של הפליקנס, ג'רו הולידיי, שב-44 השניות האחרונות היו לו חטיפה ענקית שמנעה ממקולם להעלות את הבלייזרס ליתרון, וגג שניצח סופית את המשחק עבור הפליקנס.

כדי לקבל את תחושת המשחק האמיתית אנחנו ממליצים גם לקרוא את הסיקור המורחב מהמגרש עצמו של ראובן בראל שלנו.

המחצית הראשונה לא התאפיינה במשחק גדול, כאשר 2 הקבוצות לא קולעות היטב (הפליקנס סיימו את המחצית ביתרון של 9 נק' בלבד, למרות שמקולם + לילארד, קלעו ביחד רק 5 נקודות).
המחצית השנייה ראתה דקות נהדרות של הפליקנס, שעלו ליתרון בן 19 נק', מאחורי ההגנה של צמד הגארדים רונדו את הולידיי, ומאחורי מבול שלשות של מירוטיץ' (סיים את המשחק עם 16 נק', 11 רב', 4 שלשות, 2 חטיפות, 4 גגות).
דקות טובות מצד הספסל של פורטלנד, שתרם משמעותית ליתרון של הבלייזרס בריבאונד ההתקפה (15 – 7 לבלייזרס. אד דייויס בלט עם 13 רב', 5 מהם בהתקפה), אפשר לבלייזרס לפתוח את הרבע האחרון בפיגור של 12 נק' בלבד.
לצדו של דייויס, זה היה הולידיי שהצטיין הלילה בשורות הפליקנס (סיים את המשחק עם 21 נק', ו-7 רב').
למעט ממקולם, שכאמור קלע 19 נק' הלילה, בלט גם לילארד, שסיים את המשחק עם 18 נק' (7 מ-18 מהשדה), 7 רב', 7 אס'.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. מעולה! תודה חברים. לאורי ודרוזן צריכים להרים את הרמה שלהם..וושינגטון לא היו רחוקים מלנצח את המשחק הזה.
    1-15 מהשדה למקולום את לילארד במחצית הראשונה ? הזוי. לפליקנס יש אחלה חמישייה, נראה כמה זמן היא תחזיק מעמד בעומס.

  2. תודה רבה למבקרים.

    ספרס – התברר שאכן ללוחמים יש כפתור פלייאוף, וללמרקוס, נכון לעכשיו, עדיין אין. הספד צפוי אך עדיין מתסכל.

    עוד בפינת הנכון לעכשיו – טוני פארקר ופאו גאסול סיימו את תפקידם כשחקנים בקבוצת פלייאוף, מוזמנים ללכת לתרום מניסיונם לטיפוח צעירים בפיניקס/סקרמנטו/שיקגו/אטלנטה/טנקינג כלשהו.

    מילס וסלו מו היו חלשים ולא ממוקדים הערב. נקווה שיראו טוב יותר במשחק הבא.

    נכון שיש משהו חיובי בלתת לדריק וייט קצת נסיון פלייאוף בגארבג טיים, אבל לעשות את זה אחרי שלא שיחק כל העונה זה קצת מצחיק.

    1. אני רואה את פרקר מנו וגאסול יחד על הפרקט ומרגיש צעיר. אבל הישגים בפלייאוף יהיה קשה לסחוט מהם וממה שסביבם.
      שעת השופל בסן אנטוניו.

  3. 1. כנראה שלגולדן-סטייט אכן יש סוויץ' שמפעילים בתחילת הפלייאוף.
    2. פילדלפיה נראית מצוין – תחילתה של שושלת חדשה במזרח?
    3. בעיני, טורונטו היא עדיין בלון נפוח – הלך קשה מאוד מול המדורגת שמינית, וכמו כן, כרגיל דרוזן ולאורי לא היו השחקנים שהם בעונה הרגילה.
    4. כיף לראות את ניו-אורלינס משחקת. דיוויס מדהים ושאר הצוות עושה קולות של קבוצה שיכולה לעבור סיבוב ואולי אפילו לגנוב משחק מול ג"ס.

  4. היה נכון לחתוך את כספי, רואים תוצאות מייד… סוויפ על הספרס בלי סטף, מביך. גם פורטלנד וניו אורליינס בחצי זה פיקניק. היום יתחיל הפליאוף האמיתי במערב

  5. ס״א היו ככ חלשים שהיה לי עצוב לראות. מאנו עדיין בעניינים אבל שאר הזקנים חושך. בפילי יש כמה מכונות קליעה שאתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך. כושר הקליעה של רדיק סאריץ׳ בלינלי ואיליאסובה + האיום המתמיד מחדירה של סימונס (ופולץ לעיתים) זה משהו שמאוד קשה להתמודד איתו וכשאמביד יחזור גם אי אפשר יהיה להפקיר את הצבע. בקצב הזה ובלי פציעות פילי תאנים על גמר המזרח.
    נ״א לא הפתיעה אותי. רונדו מעלה הילוך בפלייאוף והולידיי ומירוטיץ בכושר טוב

  6. החסימה של הולידיי…
    זה פלייאוף!
    דווקא אם אני בצד של הספרס אני פחות מודאג ג"ס לא היו בשטף המדהים
    שלהם מבחינה התקפית והיו צריכים לשלוף שפן{מקגי} כדי לעצור את הספרס שפן שלא יכול להחזיק מידי הרבה זמן, זה לא גולדן המפחידה.
    אם גיי קצת יותר טוב ומילס קצת יתפקס מחוץ לקשת ועוד בידודים יותר טובים לאולדריג' {וכל זה לא בשמיים} יש לנו סדרה!

    1. הווריורס היו מאד בשטף. זה אמנם לא אותו שטף כמו כשסטף נמצא אבל ההתקפה שלהם זרמה.
      דוראנט ותומפסון לקחו רק 30 זריקות יחד ועדיין הקבוצה כולה קלעה ב-60.5% אפקטיבי.

  7. תודה על הסיקור המהיר.
    ראיתי את גס ספרס אתמול. קליי היה בכושר קליעה מדהים, בכל קבוצה אחרת, ואולי עם אופי קצת אחר, הוא היה גומר את המשחק עם 40 נק. לספרס חסר הרבה כדי להתמודד בפלייאוף, הרבה יותר מקוואי אחד פצוע.
    תגידו, יש מצב שלאורי ודרוזן חתומים רק על חוזה לעונה הסדירה? שמישהו יפתח את הארנק וייתן להם בונוס על מעבר שלב, נראה מה יהיה אז

  8. בעיני לסימונס יש פוטנציאל לגאון כדורסל ברמה של מג'יק ובירד.
    אפשר לעקוב אחריו כל המשחק, זה מדהים כמה דברים הוא רואה ואיך הוא ממציא מהלכים תוך כדי תנועה. מקווה שמישהו באתר ינסה לנתח את הייחוד שלו.

    1. מג'יק ובירד היו גאוני כדורסל, אבל לא רק בכך הייתה גדולתם. הם היו מנהיגים לאורך שנים ושחקנים מובילים בקבוצות היסטוריות ובמעמדים גדולים. אל המקום הזה יש לסימונס זמן לפני שיגיע.
      אבל הפוטנציאל בהחלט מבצבץ על פני השטח. עוד כמה שנים אולי נוכל להגיד שהיינו שם כשסימונס ואמביד התחילו.

  9. +1
    רק לא לשכוח בבקשה את קובינגטון שלעיתים מרגיש שהוא עושה הכל בשני צדי המגרש. אחד האנדרייטדים הגדולים בליגה

  10. תודה על הסיקור.
    פופ חייב לשחק עם גאסול כדי למנוע ממגי לחגוג.
    ס״א ישתפרו, זה בטוח.
    תפסיקו לייבב על קאוואי, הוא בחוץ, אז מה? זה קרה כמעט לכל הקבוצות.
    לכל המלכלכים הקבועים על דוראנט – תזכורת: בלעדיו סטף היה נשאר עם טבעת אחת.
    גרין מצויין אבל הזריקה שלו מביכה. משהו השתבש שם בטכניקה. אני הייתי עוזב אותו לחלוטין בהגנה.
    פילי עשויים לעשות חיים קשים ללברונים – אם וכאשר. עם כל הכבוד לסימונס, הסיפור שם זה הצליפות מבחוץ. ג״ס של המזרח.
    פורטלנד בצרות אבל יש להם כלים לתקן.
    ולסיכום : חברים, אל תחרצו גורלות אחרי משחק אחד. זאת טעות נפוצה. ב-2016 ס״א שחטו את אוק סיטי במשחק 1 וראינו איך זה נגמר. אלו סדרות ארוכות, לא אירועים בודדים.

      1. הלוואי ואז אני רגוע שאנחנו בגמר מול הקאפקייק. הקאפקייק ניצח אותנו 2 משחקים צמודים מאד העונה כולל אחד אחרי שחזר מפיגור 26 הפרש.

        1. רצת קצת קדימה חבריקו – בוא נחכה למשחק 2, זאת סדרה ארוכה, יש התאמות, יש משחקי חוץ ולא בכל יום כל מטאטא(על) יורה(כמו משוגע). לגבי KD, אתמול הוא שיחק בהילוך ראשון, לדעתי לא העלה דופק מעל 65. אם סטף חוזר בריא פלוס מינוס – זה יהיה מפחיד. רק אוק' סיטי יכולה לעבור אותם.

          1. אני הימרתי כבר מאמצע עונה עלינו בגמר המזרח, לא רץ לשום מקום. החלום שלי זה טורנטו עם דרוזן לאורי חח. תן לי אותם בגמר המזרח בכל יום.

  11. תודה על הסיקור המעולה חברים!

    מקווה שבמשחקי הלילה נקבל יותר טורונטו-וושינגטון ובלייזרס-פליקנס, ופחות ווריורס-ספרס..

    אגב, קשה לי לגבש מסקנות על פילי.
    מצד אחד היה להם ערב קליעות נדיר, במיוחד למשחק פלייאוף ועוד מול קבוצת הגנה טובה כמו מיאמי.
    מצד שני, מפחיד באמת לחשוב שזה ללא אמביד..
    אבל אם בגיים 2 הוא עוד לא חוזר, להיט יש צ׳אנס טוב להשוות את הסרה, במידה והזריקות של פילי לא ייכנסו שוב כל-כך בקלות..

    המשך פלייאוף מוצלח לכולם!

    1. להוציא את סימונס ופולץ, פילי מלאה בקלעי שלשות.
      מסכים שהאחוזים גבוהים מאוד מהשלוש (64% מ2 – 47% נמוך) אבל בקבוצה עם קלעים כאלה יכולים לבוא התפוצצויות שכאלה.
      רדיק ובלינלי לא קלעים רגילים טובים, אסור להשאיר אותם לבד, וגם השאר לא קוטלי קנים.

      1. שההפרש טפח ללא פרופורציה ברבע האחרון של פילי -מיאמי
        וואם פילי היו קולעים סביב ה 40 אחוז לשלוש ? זה עדיין היה נגמר מעל 10 לפילי
        הקצב היה רצחני למיאמי ובסוף המשחק כמעט כל שחקני מיאמי דיברו על המהירות המסחררת של המשחק

    2. האחוז מאוד גבוה ומיאמי יעשו בכל מקרה התאמות, אבל נגמר כמעט 30 הפרש, זה לא שתפסו יום ונצחו בקושי.
      אולי זה רק אני אבל עוד לא הבנתי איפה הכשרון במיאמי ואיך בכלל הם מנצחים משחקים. ספולסטורה צריך להיות מועמד למאמן העונה.

  12. תודה חברה סיקור נהדר כרגיל.
    מסכנים טורונטו, וושינגטון ממש לא קבוצה של מקום 8. יצאו מקללת משחק אחד אתמול אבל זה לא היה פשוט.
    במהלך העונה טענתי שאיבאקה יהיה הגורם שיחליט כמה רחוק הם ילכו, אם הוא יופיע פלייאוף, יחד עם הספסל העמוק, טורונטו יכולים לדבר חזק. בכל מקרה צפויה להיות סדרה צמודה צמודה, ולא בכל יום וול יתן משחק של 5 מ 20

  13. סימונס הוא הרוקי השני עם משחק בכורה בפלייאוף בו הוא משיג יותר מ-12 אסיסטים.
    השחקן הנוסף?
    מג'יק ג'ונסון, שסיים את משחק הבכורה שלו עם 13 נק', 12 רב', ו-16 אס'.

  14. תודה על הסיקור חברים!
    איליאסובה בנוסף עם 14 קרשים, סימונס ריבאונד מטריפל דאבל, ובמשחק שהתחיל צמוד הם פירקו כמעט ב-30 את אחת הקבוצות העמוקות בליגה.
    כל זה כשהסנטרים שלהם במשחק בין פושר עד לא קיים (ראיתי את פילדלפיה לא מעט העונה – גם ג'ונסון וגם הולמס מסוגלים ליותר) ובלי אמביד. פשוט מפחיד.
    וסימונס עוד בלי קליעה, פולץ עוד בשלבי בקיעה, סאריץ' משתפר כל הזמן, הם בונים כימיה ומשתפרים ממשחק למשחק והגרעין ברובו צעיר עם תמהיל נכון של וטרנים.
    יש לקבוצה הזו אפסייד מטורף והם באמת יכולים לשלוט בNBA.
    Trust the process.

  15. תודה חברים על הסיקור.
    פילי מפחידה ונמצאת בכושר מטורף, כרגע היא הקבוצה הטובה בפלייאוף. חבל על מיאמי (אחת הפילגשים שלי).
    לטורונטו לא יהיה קל מול וושינגטון אבל היא תתגבר ותעבור אותה.
    כל הכבוד לנ"א, אבל הדרך עוד ארוכה עד שנדע מי משתי הנאיביות האלה תעלה ותישחט בשלב הבא.
    אני ידעתי שג"ס תדע להתעורר ולעשות את הסוויץ', והסיבה היא שזו קבוצה עם כבוד עצמי. קבוצות כאלה יודעות להפוך את הדיסקט ולהתעורר (יוסטון של האליפות השניה).
    ס"א זקנה ועייפה ועדיין זו לא קבוצה קלה. הגימיק של מגי מיצה את עצמו ופופוביץ' ידע להגיע עם ההתאמות.
    יש דבר אחד טוב במסלול הקל יחסית של ג"ס לגמר המערב וזה שהיא תגיע לשם בלי להתאמץ יותר מדי, אולי קצת ישנונית. ואז תפסיד את משחק מס' 1 🙂

  16. הבעייה של הספרס, כמו של כל השאר, היא קווין דוראנט. זו לא רק התרומה שלו במספרים, אלא בעיקר הנוכחות שלו על המגרש. הוא ממלא את החברים בביטחון, בחזקת "קווין יסדר" ובאותה המידה, ממלא את היריבה בייאוש, בחזקת "קווין יסדר".
    ג"ס בלי דוראנט הייתה פגיעה, עם דוראנט, הקרב מוכרע עוד לפני שהתחיל, מבחינה מנטלית. ההתרחשויות על המגרש הן רק המשך ישיר להלך הרוח. מעניין מה יש להארדן, ד'אנטוני ופול להגיד על זה. אני יודע מה ראסל יגיד.

    1. בול בפוני דה שוט!
      והביטחון הזה תקף בעיקר לרגעים הקשים (משחקי 3 בפלייאוף; גמר ה-NBA), וגם כסטף קרי כשיר. בעיקר, הביטחון הזה תקף גם מול לברון, שמצא את השיטה להכות בלוחמים בעונת 15-16.
      לכן, לדעתי, דוראנט הוא מס' 1 של הלוחמים ושל הליגה כולה, והוא יוכיח זאת בפלייאוף הנוכחי (שוב)

  17. דילון רייט. וואווו!
    והגבה הוכיחה שהיא לא רכה בכלל. היא קשה כמסמר.
    סקירה מצויינת ומדוייקת ביותר, וזה אומר אחד שחזה בכל שלושת המשחקים הראשונים במלוא תשומת הלב.

להגיב על דובי לבטל

סגירת תפריט