סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

דטרויט פיסטונס (38 – 43) 98 – טורונטו ראפטורס (59 – 22) 108
זה היה אמור להיות משחק לפרוטוקול בלבד,
אבל הפיסטונס השנה, הם לא בקטע של טנקינג. 3 דקות לסיום המחצית הראשונה, ועיון מהיר בלוח התוצאות גילה שאלו דטרויט שמובילים, ולא סתם מובילים –
מובילים בהפרש של 16 נק'.
טורונטו קבלו את המסר, ויצאו מהנמנמת שנפלה עליהם –
4 דקות לתוך הרבע השלישי, והיתרון כבר חזר עליהם, 5 דקות לתוך הרבע האחרון, והיתרון שלהם הגיע כבר ל-19 נק' הפרש.
ואלנצייונאס ניצל את היעדרותו של דראמונד, וסיים את המשחק כקלע הבולט, והשחקן המצטיין בשורות טורונטו (25 נק', 9 רב', 11 מ-13 מהשדה),
חשוב יותר ממי קלע כמה בשורות טורונטו, זו העובדה ש-10 שחקני טורונטו שיחקו בין 18 ל-29 דקות כל אחד.
לוק קנארד, הרוקי של דטרויט, נתן את אחד ממשחקיו הטובים העונה, כאשר הוא מסיים את המשחק כקלע המוביל של הקבוצה (20 נק', 7 רב', 3 שלשות).

 

ברוקלין נטס (28 – 53) 114 – שיקגו בולס (27 – 54) 105
הרבה מתח לא היה הלילה. ברוקלין הובילו במשך רוב שלבי המשחק בהפרשים שנעים בין 5 ל-10 נק', כאשר השאלה היחידה שריחפה מעל המשחק היא האם ברוקלין מסוגלים לשחזר את ערב 24 השלשות מהמגש הקודם בין 2 הקבוצות.
התשובה היא "לא", אבל לא בגלל שהם לא ניסו –
הנטס סיימו את המשחק עם 18 שלשות מ-42 ניסיונות (נתון לא רע לשם עצמו).
אלן קראב ניצל את "המעמד" בשביל לתת את אחת מהופעות הקליעה המוצלחות בקריירה שלו (41 נק', 5 רב', 4 אס', 12 מ-15 מהשדה, 8 מ-11 מהשלוש).
18 שנה עברו מאז הפעם אחרונה ששחקן NBA סיים לילה עם 40+ נק', ב-15 ניסיונות קליעה או פחות (אלונזו מורנינג, שסיים משחק עם 43 נק', 13 מ-14 מהשדה, ו-17 קליעות עונשין מוצלחות),
23 שנה עברו מאז גארד עשה את אותו הדבר (רג'י מילר, 1995).
קליפטריק (16 נק') היה הקלע המוביל של הבולס במשחק.

 

ניו יורק ניקס (28 – 53) 109 – קליבלנד קאבלירס (50 – 31) 123
למעט רבע ראשון בו הניקס עוד ניסו להישאר בתמונת המשחק, בשאר הרבעים התוצאה הסופית הייתה ברורה למדי.
בתחילת הרבע השני הקאבס עלו ליתרון בן 12 נק', יתרון שצמח ל-15 בתחילת הרבע השלישי, ושהפך את רוב המחצית השנייה לזמן זבל.
9 שחקני קאבס שיחקו 19+ דקות הלילה, כאשר לברון מוביל (משום מה) את הקבוצה בדקות (39 דקות, 26 נק', 6 רב', 11 אס'), וקווין לאב מוביל את הקבוצה בנק' (28 נק', 5 רב', 6 שלשות).
ביזלי (20 נק') היה הקלע המוביל של הניקס במשחק.

 

מיאמי היט (43 – 38) 93 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (47 – 34) 115
מצד אחד, אפשר לרשום שהתוצאה מרמה –
בפתיחת הרבע האחרון, התוצאה הייתה 81 – 76 לטובת מיאמי.
במהלך הרבע הראשון, ההיט הוליכו בהפרש של 18 נק'.
מהצד השני, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהת'אנדר ניצחו את הרבע האחרון בתוצאה 39 – 12.
מדהים.
רבע בו כל מה שהת'אנדר עשו, הצליח להם. בהתקפה, ובהגנה.
הפעם זה היה הספסל שפתח בריצה של הת'אנדר, כאשר גראנט נותן את אחד ממשחקיו הטובים העונה (17 נק', 5 רב'), ולצדו פטרסון ופלטון תורמים נק' חשובות שהעלו את הת'אנדר ליתרון.
לחץ הגנתי אדיר מצדם של ווסטברוק, ג'ורג', ואפילו כרמלו, נתן את הדחיפה שהקבוצה הייתה צריכה, והמשחק הפך לתבוסה להיט.
ג'ורג' (27 נק') היה הקלע המוביל של הת'אנדר במשחק, ווסטברוק סיים את המשחק עם 23 נק', 18 רב', 13 אס', והוא מרחק 16 רב' במשחק האחרון של הקבוצה, מלסיים עוד עונה עם TD.
ג'וש ריצ'רדסון (18 נק') היה הקלע המוביל של ההיט במשחק.

 

מינסוטה טימברוולבס (46 – 35) 113 – ממפיס גריזליס (22 – 59) 94
זה היה צפוי למדי, למרות שחובה לציין את העובדה שבמשך מחצית שלמה, ממפיס נלחמו (הובילו ב-10 הפרש, גם במהלך הרבע הראשון, ושוב במהלך הרבע השני).
המחצית השנייה, אז מינסוטה השתלטו על המשחק, עלו לפער דו ספרתי, פער שרק הלך וצמח במהלך הרבע האחרון.
טאונס (24 נק', 18 רב'), וטיג (24 נק', 8 אס', 4 רב', 3 חטיפות) היו מצטייני מינסוטה במשחק,
מקלמור (18 נק', 7 רב') היה הקלע המוביל של ממפיס.

 

מילווקי באקס (44 – 37) 102 – אורלנדו מג'יק (24 – 57) 86
רבע רביעי חזק הספיק למילווקי לנצח משחק אותו הייתה חייבת לנצח בשביל לשמור על בחירת הדראפט שלהם, ובשביל לחזק את מיקומם בקונפרנס המזרחי.
בשלהי הרבע השלשי, אורלנדו עדיין הובילו, אבל דקות חזקות של מחליפי מילווקי ברשות שאבז מוחמד שסיים את המשחק כקלע המוביל של הבאקס (22 נק'), בסוף ברבע השלישי, תחילת הרבע הרביעי, הספיקו בשביל להחזיר את הבאקס ליתרון דו ספרתי, יתרון אותו לא אבדו עד לסיום המשחק.
יאניס לא שיחק הלילה, ובהעדרו, לצד המצטיינות הספסל, בלט גם בלדסאו שסיים את המשחק עם TD (20 נק', 12 רב', 11 אס', 3 חט').
ווצ'ביץ' (17 נק', 10 רב', 3 גגות) היה המצטיין בשורות המג'יק הלילה.

 

סן אנטוניו ספרס (47 – 34) 98 – סקרמנטו קינגס (26 – 55) 85
זה מקרה בו התוצאה ממש משקרת.
הפעם הראשונה שהסרס עלו ליתרון במשחק?
2 דקות לתוך הרבע הרביעי.
6 דקות לסיום היה שוויון במשחק.
רק סיומת חזקה בהנהגתם של ג'ינובילי הבלתי נגמר, ורודי גיי, אז הספרס רצו משוויון 77 לתוצאה 92 – 83, 2 דקות לסיום, אפשרה לספרס לנצח במשחק.
הקינגס מצדם, הם קלעו רק 2 נק' ב-4 הדקות האחרונות למשחק, ולא פחות משהספרס לקחו את זה, הקינגס נתנו את זה.
לא נורא, זה שכר לימוד שהקינגס שמחים לשלם, היות ובאותן דקות אלו היו צעירי הקבוצה (פוקס, הילד) שניסו לנצח את הספרס בסן אנטוניו.
גיי (18 נק', 6 רב'), וג'ינובילי (17 נק', 4 אס'), היו הרלעים המובילים, ומצטייני הספרס במשחק.
קאולי-שטיין (25 נק', 10 רב'), ופוקס (21 נק', 7 אס'), היו הקלעים המובילים של הקינגס הלילה.

 

דנבר נאגטס (46 – 35) 88 – פורטלנד טריילבלייזרס (48 – 33) 82
פספוס גדול של פורטלנד, לצד המון אופי של הנאגטס, אפיינו את המשחק הלילה.
במהלך הרבע השלשי, פורטלנד כבר הובילו בהפרש של 11 נק', ולאור התוצאה הנמוכה במשחק, זה הפרש שהרגיש גבוה בהרבה.
רק שהנאגטס, הם הלילה לא הסתמכו על יכולת קליעה יוצאת דופן, או על ההתקפה המסחררת שהם יודעים להציג. הם נלחמו, ודרך הגנה חזרה, הצליחו למחוק את היתרון של פורטלנד, ולעלות ליתרון 6 דקות לסיום, יתרון אותו לא שמטו עד לבאזר.
מי שהיה הרוח הגבית למאמץ ההגנתי האדיר של דנבר, זה קארי האריס שחזר לשורות הקבוצה אחרי היעדרות ממושכת בעקבות פציעה. האריס, שעדיין משחק עם הגבלת דקות, עלה מהספסל, וסיים את המשחק עם 12 נק', 2 חטיפות, והגנה אדירה על הגארדים של פורטלנד (לילארד ומקולם סיימו את המשחק עם 13 מ-40 מהשדה), כולל כמה עצירות מכריעות במאני טיים.
בארטון (22 נק', 7 רב') היה המצוף שהשאיר את הנאגטס במשחק, באותן דקות בהן נראה היה שפורטלנד בורחים,
יוקיץ' הצליח לבלוט גם במשחק בו הכדור מיען להיכנס (5 מ-14 מהשדה) כאשר הוא מסיים את המשחק עם 15 נק', 20 רב', 11 אס'.
נורקיץ' שעשה עבודת הגנה מעולה על יוקיץ' במשחק, כמעט והצליח להוביל את קבוצתו לניצחון, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 20 נק', 9 מ-15 מהשדה, ו-19 רב'.
לילארד קלע 25 נק', מקולם 16.

 

לוס אנג'לס קליפרס (42 – 39) 100 – ניו אורלינס פלקונס (47 – 34) 113
הקליפרס, להם היה "גז במיכל" רק בשביל קמבאק אחד, במהלך המחצית הראשונה (חזרו מפיגור 14, ליתרון של 2 נק', 4 דקות למחצית.
אבל האמת היא?
זה היה לא כוחות. 2 נק' הפיגור הפכו ליתרון של 10 כבר בסיומה של המחצית הראשונה.
10 נק' היתרון הפכו למפלה של הקליפרס כאשר היתרון צמח ל-20 נק' ויותר, 4 דקות בתוך הרבע השלישי.
הרבע האחרון היה לפרוטוקול בלבד.
דייויס (28 נק', 6 רב', 5 גגות), ומירוטיץ' (24 נק', 16 רב', 2 חטיפות) היו מצטייני הפליקנס במשחק.
ת'ורנוול (20 נק', 5 רב', 7 אס') היה הקלע המוביל של הקליפרס במשחק.

לפוסט הזה יש 111 תגובות

  1. איזה הזדמנות קיבל מירוטיץ בניו אורלינס אחרי הפציעה המצערת של בוגי, ואיך הוא לוקח אותה בענק – איזה יופי של תפוקה הוא נותן!

  2. אלוף אתה גיא

    מאנו פשוט בכושר שיא במשחקים האחרונים, פוגע נהדר לשלוש בצורה לא אופיינית לו, עולה נחוש וממוקד ופשוט מוביל את הספרס לפלייאוף בכוח רצונו בלבד.

    הנה סרטון שלו מהלילה (הבנאדם בן 40 להזכירכם):
    https://www.youtube.com/watch?v=27llymVpFJ0

  3. ופורטלנד חוזרים למקומם הראוי – קבוצה נחמדה וסימפטית בעלת תקרה ברורה שלא תעשה שום דבר רציני בפלייאוף (גג סיבוב שני).

    סטוטס מגביל אותם, אני אומר את זה מתחילת השנה. הם נמצאים איתו במין איזור נוחות שסבבה לכולם רק לא מספיק לשלב הבא…

  4. איזה פוטו פיניש מצפה לנו במחזורים האחרונים במערב. טירוף!

    גיא המון תודה על הסיקור המהיר והאיכותי (היום ולאורך העונה כולה 🥇🥇🥇🥇)

  5. תודה על סיקור זריז ומהנה.

    איזה שטות של לברון לשחק כ"כ הרבה, בשביל מה זה טוב?

    איפה "חדש פה"? אני שם כסף שווסטברוק מצליח (with a little help from the friends) לסיים עם 16 ריבאונדים במשחק האחרון.

        1. אם הוא היה נשאר בחוץ זה בהחלא היה יכול להיות המצב. היה חמש הפרש לכמה הפרש הוא היה צריך לחכות כדי לחזור?

    1. זה טוב לדבר היחיד שחשוב לו העונה – לצבור נקודות כדי להתקדם בטבלת הקלעים ההיסטוריים, להעמיד ממוצעים גבוהים לעונה, ובנוסף לסמן וי על עונה של 82 משחקים.

      כי כל מה שחשוב זה מראית העין.

        1. למה אתה חושב שזה לא פוגע בקבוצה?

          לנוח בהגנה כדי לתת את הכל בהתקפה לא פוגע?
          לקבל לברון עייף בפלייאוף לא פוגע?
          אתה לא חושב שהסגל הזה יכול להיראות טוב יותר וששחקנים אחרים יכולים לתת יותר במשחק פחות ריכוזי?

          1. המנוחה בהגנה היא לא רק שלו. זה משהו קבוצתי שמאד חורק שם כבר שנתיים. להפעל את כל זה על לברון זו הגזמה.
            לשאלתך – אני לא חושב שהסגל הזה יכול להיראות טוב יותר. הם נראים לא רע הרבה בגלל שלברון משחק כל כך הרבה. מה זה משחק כל כך ריכוזי? המשחק בהחלט עובר דרכו אבל זה דוקא לטובת הקבוצה. הוא לא מונע את הכדור משחקנים אחרים.

          2. היא אכן לא רק שלו (לו מאמן הגנה נוראי), אבל תסכים איתי שרוח המפקד שהוא משרה משפיעה רבות על המאמץ של שאר השחקנים בהגנה?

            לגבי סגנון המשחק, דיברנו על זה כבר המון לאורך השנים.
            אני מאמין שכדורסל זה סינרגיה וצריך שכולם ישתתפו וירגישו חלק כדי להפיק את המירב.
            הדוגמא המושלמת – ספרס 2014.
            לעלות ולרדת ולהיות ספוט אפ שוטר בלבד זה פוגם בסינרגיה.
            להלן – רשימת השחקנים שקמלים לצידו ומתעוררים לחיים כשהם במקום אחר, מאפשר יותר.

          3. יש לא מעט דרכים לשחק כדורסל .ההתקפה של הקאבס כשהיא מנוהלת על ידי לברון היא מאד סינרגטית ולא מתבססת על זה ששחקנים הם ספוט-שוטרס בלבד. היא הנחלט ממקסמת את היכולת של לברון למצוא שחקנים פנויים אבל זה לא ששחקנים אחרים לא רואים את הכדור.
            הרשימה שאתה מדבר עליה – לא קיימת.

          4. אתה מגזים זה ממשל לא פוגע בקבוצה בשלב כזה של העונה. לברון מגיע לו על העונה המטורפת שנתן לסיים אותה בצורה יפה (ובסיבוב השני אמן) למרות שהוא לא פופלרי פה באתר

          5. מי פופולרי באתר? אם לא שוןנאים אותך אתה לא מספיק גדול.

            זה שיש הרבה הייטרים ללברון ראס והארדן מראה שהם במקום טוב.

  6. תודה גיא.

    איזה כיף-
    קיבלנו משחק אחד מכריע על כל הקופה (כלומר, לעוף מול יוסטון בסיבוב הראשון) במחזור הסיום בין דנבר למיני.
    ועוד משחק מכריע מיקום בין הפליקאנס לספרס- גם נחמד, למרות שנראה לי שהספרס לא יתאבדו על זה.

    1. אם הנאגטס מנצחים, הם במקום ה-7. מקום 8 הוא לא אפשרות מבחינתם, היות ויש להם את שובר השוויון הן מול הספרס, והן מול הפליקנס (שישחקו אחת מול השנייה).

      נ.ב

      ט.ל.ח . . .

  7. הרבה דברים מעניינים יקרו במחזור הסיום במקביל. למשל, אם פילדלפיה תהיה ביתרון משמעותי בבית על מילווקי ותבטיח מקום 3, צפוי שקליבלנד יפסידו לניקס. כדי לשפר את בחירת הדראפט שלהם (ברוקלין, כרגע בשוויון עם הניקס). בזמן שבוסטון תפתח רגליים לברוקלין מהסיבה ההפוכה… הספורטיביות חוגגת…

  8. תודה רבה גיא.

    הזווית הספרסית

    מאנו היה אדיר ברבע האחרון, לא ניקח את זה ממנו, אבל קבוצות טנקינג נוטות לשחק בשלושת הרבעים הראשונים ואחר כך להחלש ברביעי, ולמזלנו זה היה המקרה גם הערב.

    אחרי עונה מסויטת כזו הבטחת מקום בפלייאוף היא הישג בלתי מבוטל, כמו גם המשך הרצף ל-21 עונות רצופות. קבלו ח"ח.

    בגלל שכל יריבותינו על מיקום ניצחו, ובלי להיכנס לחישובי זעפרני, צריך להתאבד גם על המשחק נגד השקנאים, על מנת להבטיח שלא ניתקל בלוחמים או ביוסטון בסיבוב הראשון. את כל האחרות אפשר יהיה לעבור, גם אם קשה לומר שנהיה פייבוריטים, אלא אם…

    …ובינתיים, בניו יורק:
    "ובכן, לאחר בדיקות חוזרות ונשנות, אנחנו שמחים לבשר לך שהחלמת לחלוטין מהפציעה. בהצלחה בפלייאוף"

    1. "אוקי…אני אקח את זה ל-10th opinion אצל חכם סיני זקן בקליניקה הלא חוקית שלו מאחורי מכבסה בברוקלין ואז אחזור אליכם עם תשובה…"

  9. בטעות ממש יצא לי לראות את הרבע האחרון של הספרס.

    לא היה ולא יהיה ג'ינובילי , כלכך באלי שהוא יחזור 10 שנים אחורה בגיל וימשיך לשחק פשוט, הבן אדם אגדה.

  10. לגולדן סטייט יש עניין גדול, מאוד, לנצח הערב ביוטה.

    גם לשמור על יתרון הביתיות בסדרה עם טורונטו (שעלולה להפסיד במיאמי במחזור האחרון, וזה הגיוני).

    ולא פחות חשוב:
    נצחון של גולדן, הפסד של יוטה במחזור אחרון בפורטלנד, ונצחונות של אוקלהומה על ממפיס (ברור), וסן אנטוניו בבית על ניו אורלינס (סביר) –
    מביאים למפגש סן אנטוניו-אוקלהומה ב-4-5, והמשך של המנצחת מול יוסטון.
    ממש התסריט הוורוד של גולדן סטייט, כל 3 הצרעות ביחד במסלול נפרד.

    1. יוטה לא תפסיד שניים. לדעתי היא מנצחת את שניהם. יוטה אוק זו סידרה כמעט נעולה בודאות (רק תסריט של 2 הפסדים של יוטה או הפסד של אוק לממפיס מונע מפגש כזה, סיכוי קלוש, מפגש די ודאי)

      1. יוטה ועוד איך יכולה להפסיד פעמיים. זה תלוי בגולדן סטייט. הפסד הערב, ואז הם יוצאים בבק2בק לפורטלנד, למה שלא יפסידו גם? פורטלנד רוצה לסגור סופסוף את מקום 3.
        הכל תלוי בג"ס הערב.

      2. והתרחיש שאתה כאוהד אוקלהומה רוצה הוא:
        יוטה מפסידה לג"ס ובפורטלנד, ניו אורלינס מנצחת בסן אנטוניו.
        אתה מקבל את הפליקנס סיבוב ראשון, ומשם ליוסטון. הכי פחות גרוע.

        1. אוק תעבור בקלות את יוטה לדעתי וגם את נ"א וגם את הספרס (אולי פחות בקלות). יוטה ונ"א אלו היריבות הכי נוחות שיש. אני רוצה גולדן מול דנבר (אם הם בלי קרי יש פוטנציאל לחתיכת סידרה) וגם עם קרי שלדעתי ישחק כבר בשבת דנבר בנויים טוב לגולדן, כולם יכולים לתפוס שם יום בקליעה. אני מאד מקווה שהם יעלו ולא מיני שיקבלו מהם סוויפ מהדהד.

          יוטה לא תפסיד את שניהם אתה תראה. ולגולדן סטייט ממש לא אכפת מטורנטו, הם כמו כולם יודעים שהסיכוי שיפגשו את טורנטו הוא כמו הסיכוי שהם יודחו בסיבוב הראשון מול דנבר או מיני.

  11. יאללה ווסטברוק…. תאסוף קרשים !!! לגבה עומר !!!!
    2 עונות רצוף בממוצע TD קרה אולי בשנות החמישים, כשהסלים היו יותר נמוכים והמגרש קטן.
    אני בעד הצ'יטה…. למה מי זה לארי אוברייאן 🙂

    1. לא קרה מעולם, גם לא בשנות ה-30.

      בכל ההיסטוריה רק ביג או ב-1962 לפני בוא הקארים וראס שנה שעברה סיימו עונה עם TD.

      אם השנה הוא יצליח ולדעתי יצליח זה יהיה בלתי נתפס ועל הדרך גם מלך האס של הליגה כבר אצלו בכיס.

      1. איזה כיף שדוראנט עזב אחרת היינו מפסידים את הדברים האלו, מזל של קרי שהוא הספיק לדפוק 422 שלשות בעונה לפני שדוראנט הגיע 🙂

          1. יהיה טוב, האליפות של דוראנט היא הכי עלובה שיש ואיש לא סופר אותו, אליפות מלאכותית ושלטונו יגמר מהר מאד שלברון יקבל שכל ויגיע לפילי. חכה לסיכום הקריירה של שניהם ואל תתפלא בכלל אם ראסל יהיה בקו הסיום לפני דוראנט.

      2. יש משהו דומה שלא ראיתי מישהו בעבר ששם לב לזה.

        לאוסקר רוברסון ישנם 5 עונות ברצף בממוצע TD בשכלול הכולל.
        כלומר הייתה את עונת הTD ומשם בכל עונה לא סיים ב3 קטגוריות במספרים "עגולים" אך השלים זאת בשנים האחרות. לצורך העניין אם בעונת 63 הוא סיים עם ממוצע של 9 רי' ו11 אסי' בעונת 64 סיים עם ממוצע של 11' רי' ו 9 אסי'.

        את זה ראס ג"כ הבטיח העונה שיקרה.

  12. ברור מה המשחק לראות בלילה האחרון – מינסוטה דנבר. לא יאומן איך יצאה הטבלה בדיוק עם המשחק האחרון בין השתיים.

  13. מה הייתה התוצאה בין דטרויט לטורונטו 3 דקות לסיום המחצית הראשונה, 4 דקות בתוך הרבע השלישי ו-5 דקות בתוך הרבע הרביעי?

  14. סיקור נהדר גיא, מגיע לך shout out על עונה סדירה נהדרת. לשמחתנו, בניגוד לסאנס, אתה תהיה פה גם בפלייאוף 🙂

    דנבר שיחקו אותה. אני רוצה אותם בפלייאוף ולדעתי הם יגיעו, יותר מרשימים ממינסוטה והאריס חסר בזמן. המשחק בין הקבוצות על הכרטיס יהיה נהדר – אווירה של גמר מכללות. המנצחת בפלייאוף, המפסידה בחוץ.

    מילווקי פילדלפיה מסתמנת כסדרת סיבוב ראשון והיא תהיה נהדרת. יאניס וסימונס מצ'-אפ נהדר. פילי תעלה כי אין לבאקס תשובה לאמביד, אבל יהיה ממש כיף לראות. מי נגד גמר קונפרנס של ה-76' נגד הקאבס?

    ווסטברוק יגיע לטריפל-דאבל. ממפיס קבוצת ריבאונד רעה והוא יוכל להרוויח ריבאונדים. זוכרים את המשחק של ה-71 של רובינסון, כשהוא היה צריך כמות נקודות כזאת בשביל להיות מלך הסלים? ברביעי כל אוקלהומה תעבוד בשביל ה-16 ריבאונדים שלו. יהיה מטורף.

    1. מילווקי-פילדלפיה ממש לא בטוח סדרת סיבוב ראשון.
      הפסד הערב של גולדן סטייט, ואז טורונטו מבטיחה יתרון ביתיות מולה, לא צריכה לעשות כלום, במיאמי במחזור האחרון. פשוט מנוחה לכל השחקנים הבכירים.
      מיאמי מנצחת, ומילווקי תפסיד בפילדלפיה במחזור האחרון – נותן לך סדרת פילדלפיה-מיאמי, חתיכת סדרה. מילווקי תסיים במקרה כזה 8 ותפגוש את טורונטו, וושינגטון 7 עם בוסטון.

      1. והעניין הוא שמיאמי לא יכולה לטנקק את המשחק האחרון בבית נגד טורונטו – אם היא מפסידה, היא יורדת ל-8 וחוטפת את טורונטו סיבוב ראשון, ואם בכלל תעבור – את לברון סיבוב שני. המקום הכי גרוע שיש.

      2. נדמה לי שמילווקי עשתה שני ניצחונות על וושינגטון בעונה הרגילה והיא תסיים שביעית גם אם תפסיד לטורונטו ווושינגטון תנצח פעמיים

        1. לא, מילווקי 2-2 עם וושינגטון והשובר שוויון לויזארדס בזכות מאזן טוב יותר בקונפרנס.
          סדר שוברי השוויון במזרח הוא מיאמי, וושינגטון, מילווקי

          1. צודק, טעות שלי

            לא רק שלמיאמי יש אינטרס גדול לנצח כמו שכתבת
            למילווקי שווה להפסיד ולקבל בסיבוב הראשון את טורונטו מאשר לנצח ולקבל את קליבלנד

    2. אני מעדיף את מיאמי. לבאקס יש פוטנציאל שעלול להתפוץ מתישהו ועלול שלא, אני פחות מעדיף את יאניס. מצד שני מדובר ב-2 שחקנים שאמורים לשלוט בליגה הזאת ולהוביל אותה ולהתחרות על תואר השחקן הטוב בעולם בעתיד אז זו כבר תחילתה של יריבות סטייל בירד מג'יק?

      1. משחק חשוב הערב, של בוסטון בוושינגטון.
        אם בוסטון משום מה מנצחת – מיאמי סגורה במקום 7 הנחשק וזה תלוי רק בה. היא רק צריכה לעלות עם הרכב נוער נגד טורונטו, להפסיד, ולקבל את בוסטון בסיבוב הראשון. שולחת את מילווקי וושינגטון למפגשים הרבה יותר קשים עם טורונטו ופילדלפיה (או במקרה פחות סביר, קליבלנד).

      2. הבאקס אוברייטד משום מה. כל הזמן "מתאכזבים" מהם, כאילו זה הרכב-על. לא. זה רק שחקן-על אחד, ובק-קורט סביר של בלדסו ומידלטון, ותו לא. אין גבוהים, כלום, ג'בארי ממש לא חזר לעצמו, אין ספסל, אין ברוגדון, אין אפילו דלי שהכרנו. מילווקי הקבוצה הכי נוחה בפליאוף המזרח. שניה אחריה, אינדיאנה. וושינגטון ובטח מיאמי הרבה יותר מסוכנות.

        1. זה שאין שם ולא היו מאמנים זה בעיה שלהם. כוכב ברמה של יאניס במזרח אמור לשלוט ולבדו לשים אותם טופ 3.

          אריק בלדסו שחקן טוב והמאמן לא מוציא שם כלום. כריס מידלטון שחקן מעולה הגנה והתקפה. יש להם קבוצה שאמורה להיות יותר טוב מטורנטו וושינגטון ומבחינת פוטנציאל במקרה הגרוע טופ 4 במזרח. הם לא שם. קיד לא היה טוב אבל רבאק פיטרתם? איפה המאמן? מה יעשה העוזר מאמן שלא עשה המאמן? ויאניס עוד היה משחק בשביל קיד.

          הבאקס הם אכזבה טוטאלית

          1. מסכים שהם אכזבה, אבל וושינגטון יותר. מבחינת חומר שחקנים? וול, ביל, פורטר, מוריס, גורטאט, סטורנסקי וקלי אוברה, מעדיף בכל יום על מילווקי. ואם הם יגרילו את 7, לבוסטון הולכת להיות מלחמה קשה הפעם.

          2. "כוכב ברמה של יאניס במזרח אמור לשלוט ולבדו לשים אותם טופ 3"

            הגזמת.

            יאניס שחקן בלתי רגיל אבל מנטלית יש לו עוד הרבה מה ללמוד. בכנות, לא יודע עדיין אם הוא קורץ מהחומר הזה שאתה נותן לו קרדיט עליו.

  15. אוק'
    סיבות לאופטימיות למתרעמים למיניהם, ג'ורג' חזר משום מקום במשחקים האחרונים אם התקפה הגיונית והגנה, ומלו כן מלו אשכרה עושה הגנה מי שמתכחש לא צריך להביא מספרים פשוט לראות משחקים גם האחוזים מהשדה עלו בקיצור חזרה היד לשני הסקוררים הסוררים.
    סיבות אפשריות הפלייאוף בפתח ומלו וגורג מבינים שאם לא עכשיו אז מתי
    [פחות מסתבר כי לפני שבוע זה גם היה תקף ועדיין הפסידו בצורה מרושלת} מה שסביר יותר הוא השינוי המשמעותי של ראסל בהגנה במיוחד ברבעים אחרונים שכנראה סוחף אחריו את הקבוצה
    ומילה על ראסל 18 ריבאונדים!
    מתי בפעם האחרונה גארד לקח 18 ריבאונדים?

    1. שנה שעברה. ווסטברוק (כמובן), ולא פעם אחת, אלא פעמיים.

      חובבי הנוסטלגיה בינונו, בטוח זוכרים את הגארד ששלט בריבאונד יותר מכל גארד אחר –
      פאט ליבר. לו היו משחקים של 20 רב', היו לו גם משחקים של 10+ רב' התקפה.
      ואנחנו מדברים על אמצע עד סוף שנות ה-80', אז בליגה שוטטו נפילים של ממש.
      הוא היה שחקן שנתן פעם מול קליבלנד (כאשר הם היו אחלה קבוצה) משחק של 20 נק', 20 רב' (9 מהם התקפה), 12 אס', ו-6 חטיפות.

      דובי כתב עליו פעם מאמר נהדר, כחלק מפרוייקט "שחקנים שאסור לשכוח". כיף להיזכר שוב:

      http://www.hoops.co.il/?p=16628

        1. הפרשנות שלי לשאלה "מתי בפעם האחרונה גארד לקח 18 ריבאונדים?" היא שהכוונה לגארד שגם שוכן בגוף של גארד…

          יש לו, לסימונס, 18 סנטימטר יתרון על ראסל ועל השמנמן (למרות היותו מנוף…)

  16. אתם קוראים זאת בפעם הראשונה, אל תגידו "מי, מה, מו, למה לא עדכנו מראש?!" וכו'-

    אינדיאנה מעיפה את הקאבס בסיבוב הראשון ב-6 משחקים.

    1. הרגע נטעתי את הגפן שממנה נכין שמפניה לכבוד האירוע. דמעות גיל עולות בעיני לנוכח המחשבה על דמעות היגון של לברון

  17. הלוגיקה של חברי הללל מעניינת- שנה שעברה כשלברון נח דיברו אל החוסר אכפתיות ואיפה הזטוקטונים והמלונים של פעם. העונה כשהוא משחק 82 משחקים ומשקיע בהם מאמץ אדיר (לא בהגנה כמובן) – רק סטטיסטיקות מעניינות אותו . אם לברון ילך על המים הם יגידו שזה בגלל שהוא לא יודע לשחות. קצת כמו שסארטר אמר על היהודים: מה שלא יעשה תמיד ישנאו אותו

      1. נכון, כולם יודעים גם ההיטרים שהוא מהגדולים ביותר בהר ראשמור. אצלי הוא מדורג 3. אני הייתי בעדו עד הטקס במיאמי של ה-8 אליפויות, שם התחלתי ליחחל להפסדיו וממש שמחתי שהושפל מול המאבס. אח"כ האגו רק גדל וגדל.

        לברון בגילו צריך לשחק רק בהתקפה, אין מה לבזבז אנרגיה בהגנה כי זה יבוא על חשבון התקפה, הוא צריך שחקנים שישמרו בשבילו. אולי בפלייאוף באיזה משחקים מאד מכריעים הוא יתן 15 דקות של הגנה עילאית שזה תכלס מה שצריך ממנו. לבקש בגיל 33 משחקן לעשות הכל גם בהגנה ובהתקפה לא ריאלי, חלוקת כוחות.

  18. תודה רבה גיא על עונת קדימונים וסיקורים נהדרת. תמיד קולעת ומשקפת, אם לא ראיתי את משחקי הלילה יכולתי לדעת מה הייתה הנקודה או הסיפור של המשחקים, להבין במדוייק, למרות חוסר האריכות ואולי בגללו. ככה זה שאני קורה את הסיקורים שלך בימים בהם הייתי ער בלילות ומרגיש וואלה- זה ממש מדוייק מה שהוא כותב, ולא תמיד זה הגיוני,- איך לעזאזל אתה מסקר כשיש שלושה משחקים במקביל בלי לפספס? שאפו על המהירות שבה אתה מעלה את הסיקורים. ואיכשהוא בהרגשה שלי יום שני הוא הלילה שבו צפיתי ביותר משחקים מכל לילה אחר כולל ראשון.

    אני באמת מרגיש שיש לי אליך חוב גדול של הכרת הטוב. אז הנה-
    תודה רבה!

  19. יש תסריט שבו הספרס נשארים במקום השישי ?
    אף אחד לא רוצה לקבל את יוטה המתפוצצת . הרוקי שלהם הולך לזעזע את הליגה מאוד מפחיד אותי

  20. מצטרף לכל התודות לגיא על עונת סיקורים משובחת!

    לא יודע אם זו תסמונת סטוקהולם או שבאמת הכל צפוי והרשות נתונה, אבל בתחילת העונה הייתי בפוזה אדישה של "הכל ידוע מראש", ועכשיו אני לגמרי כוסס צפורניים ומצפה לפלייאוף (ואפילו סיבוב ראשון) מרתק.

  21. חדר הלבשה של דנבר, לפני המשחק הראשון של העונה:

    מאלון: יש לי שיטה הגנתית ברורה וקלה, תלכו על פיה, ויהיה טוב.

    חדר ההלבשה של דנבר, לפני משחק 21:

    מאלון: אני יודע. אני יודע מה היה עד עכשיו. אבל גם בלי מילסאפ, אם תקשיבו לי, יש לי רעיון מה כדאי שנעשה בהגנה.

    חדר ההלבשה של דנבר, לפני משחק 47:

    מאלון: אתם יודעים מה? פאק יו. תעשו מה שאתם רוצים.

    חדר ההלבשה של דנבר, לפני משחק 64:

    מאלון: שיט.

    חדר ההלבשה של דנבר, לפני משחק 72:

    מאלון: הא, אמרתי לכם.

    חדר ההלבשה של דנבר, מחצית משחק 81:

    יוקיץ': קואץ', אולי יש לך רעיון מה כדאי לעשות היום? אנחנו צריכים כל מה שיכול לעזור. אפילו הגנה אם ממש חייבים.
    מאלון: באמת? אני? אוקיי…

    וזה באמת עבד להם. דנבר התרכזו בלעצור את לילארד ולשים עין על מקולום. הם היו בסדר עם נקודות של נורקיץ'. אמנם פורטלנד פשוט שיחקו לידיים של השיטה הזו. הם המשיכו לשחק לאט את משחק האחד על אחד שלהם. אבל כל המחמאות מגיעות לגאריס, שכמה הוא היה חסר, גם עם מגבלת הדקות שלו.

    הדלי מחכה לרגע שלו, במשחק האחרון מול קבוצת הפוקר של הנקרומנסר. הם כבר עשו אול אין.

    1. מבריק!
      לא בטוח בנוגע לגלי, גם מיניסוטה פשלונרים סדרתיים, האם באטלר אחד מספיק כדי לשנות את ההיסטוריה? נראה מחר בלילה.

  22. תודה גיא, נהדר.
    אוקלהומה נראה שמתחברים בדיוק ברגע המתאים.
    פתאום נראים כמו קונטנדרים לגיטימיים כמו שכולנו ציפינו מהם בתחילת העונה

    1. זו הקבוצה שבשורותיה משחק הפייבוריט שלי והחבר שלו מניו זילנד, ובכל זאת עלי שלא להסכים להערכתך. הם ממש לא מרגישים לי כ"מתחברים". יותר אוסף של שחקנים שכשחלק מהם תופסים ערב חזק הקבוצה מנצחת.

  23. תודה גיא.
    יוטה תהיה טראבל מייקרית רצינית השנה. סוף סוף.
    אני מצטרף לראסל למעלה – איך אתהתמסקר שלושה משחקים (או יותר) בכזה פרורוט ודיוק? הרי לא ניתן לצפות בכולם במקביל בכזה ריכוז.
    כנראה שזה בזכות ה OCD שלך . . .

  24. אני מבין שאם RW לוקח 18 ריבאונד במשחק הבא יש לו ממוצע TD עונתי.

    תהרגו אותי 17 פעם לא מבין איך זה לא שווה MVP אוטומטי. מילא אם היה מדובר בקבוצה זניחה ומפסידה, אבל זה קורה (אם יקרה) בקבוצה שיש בה קלעים וריבאונדרים, קבוצת צמרת שתיאורטית יכולה גם לקחת אליפות.

    שלא לדבר על זה שאם יקרה – זו השנה השניה ברציפות.

    הסתכלתי על המצעדים של ESPN והוא אפילו לא בחמישיה המובילה.

    שוטים – ההיסטוריה תשפוט אותם. זה חתיכת פאקינג אנבליוובל אם הוא עושה ממוצע TD עונתי שוב. ואם תספרו לי אל "ריבאונדים סתם". נקודות זה נקודות ובעיקר אסיסטים זה אסיסטים.

    1. יש עניין גם לאחוז הצלחה של הקבוצה ועניין פעוט שנקרא אחוזים אפקטיביים, גם עונה שעברה התואר לא הגיע לו אלא להארדן. אם היו מסתכלים רק על סטטיסטיקה אישית אין ספק שהתואר השנה היה מגיע ללברון גיימס

      1. 30 נקודות באחוזי אפקטיבות עלובים+ הצלחה קבוצתית בינונית, לעומת הארדן שסחף את הקבוצה ל55 נצחונות עם סטטיסטקה שלא נופלת מווסטברוק, בלי הבדל משמעותי בסטטיסטיקה רק בלי המספר העגול ואחוזי אפקטיביות טובים יותר.

    2. אי אס פי אן זה כתבי החצר של לברון מה אתה מופתע. ראס גם השנה היה לוקח אמויפי אם היה פחות 10 הפסדים. ברור שמגיע לו הסגנות. הסטטסיטיקה שלו יותר טובה מלברון והוא שומר טוב מלברון והוא במערב. גם קאי ודוראנט לפני לברון אנשים שכחו שהם רבע עונה לפני הסוף סגרו מקום ודרסו את הליגה שסטף רקד וריקד לברון רק בהתקפה שלישי במספרים אחרי הארדן וראסל והוא הדומר הכי חלש העונה מבין הארדן ראסל דיוויס קרי ודוראנט והוא במזרח החלש מקום בניגוד לכל השאר.

        1. ככה, בקטנה –
          בשנתיים האחרונות, עונות ה-TD/כמעט TD של ווסטבורק,
          22 שחקנים סיימו עונה עם 25+ נק'. 2 מתוך ה-25, הם של ווסטברוק.

          ווסטברוק מדורג במקומות ה-20 וה-22 מתוך 22, באחוז אפקטיבי מהשדה.
          והפער?
          רחוק מלהיות זניח.
          14 מתוך ה-22 קלעו באחוז אפקטיבי גבוה ב-5%+ מזה של טטסטברוק.
          7 מתוך ה-14 קלעו באחוז אפקטיבי גבוה ב-10%+ מזה של ווסטברוק.

          ווסטברוק גם תופס את המקומות ה-17 וה-20 באחוז מ-3 (שזה לא כל כך נורא, אם לא זורקים יותר מדי. ע"ע בן סימונס),
          אבל מי שקלעו באחוז דומה לשלו, או נמוך יותר, כמות הניסיונות שלהם מה-3 הוא חצי או פחות מזה של ווסטברוק.

          וזו הפואנטה, שמעון –
          ווסטברוק שחקן אדיר. לפעמים הוא נראה כמו שחקן בלתי ניתן לעצירה, כזה שגורם ללברון להיראות אנושי.
          אבל לפעמים הוא פשוט גורר את הקבוצה שלו להפסדים.

          כתבתי את זה לא פעם בעונה שעברה –
          ביום בו הוא יחליט לתקן את בחירת הזריקות שלו, ביום בו הוא יחליט "להתפקס", ולסמוך על חבריו לקבוצה, גם במאני טיים –
          אז אפשר יהיה לדבר עליו כעל אחד מהשחקנים הגדולים בליגה.
          אני גם משוכנע, שאז התוצאות של הת'אנדר ישתפרו בהתאם.

      1. שמעון תפסיק לכתוב שטויות הסטטיסטיקה של לברון טובה משמעותית ולא באותו אזור חיוג מהסטטיסטיקה של ראסל ווסטברוק, אני לא יודע מאיפה אתה ממציא שראסל שומר טוב משמעותית מלברון. הסטטיסטיקה של לברון 27.7 נקודות ב59% אחוז אפקטיבי, 8.7 ריבאונדים ו9.2 אסיסטים וper של28.6. הסטטיסטיקה של ראסל ווסטברוק 25.6 נקודות ב47.9 אחוזים אפקטיבים (מבייש ומתחת לממוצע בליגה) 10.1 אסיסטים ו9.9 ריבאונדים וper של 24.6. לקליבלנד מלאת הפצועים 50 נצחונות ולאוקלהומה שכמעט לא סבלה מפציעות 47 נצחונות. לגבי הקשקוש של המזרח נגד מערב הבטן של המערב והמזרח שוות ופרט לשני הגדולות (יוסטון והלוחמים) אין הבדלים משמעותיים. השנה אי אפשר לטעון שלברון לוקח מנוחה בעונה הרגילה בגיל 33 הוא ישחק 82 משחקים בכמות דקות לא הגיונית (לדעתי טיירון לו וגם לברון יעשו טעות בזה).

        1. ברוך
          בדקת כמה חטיפות לווסט לעומת לברון?
          ואם אתה אוחז שפורטלנד והספרס עם גרג כמאמן מיני עם הכשרון האדיר ודנבר ועוד שוות לקבוצות הבטן של המזרח אז אתה מוכן לומר כל טיעון שיקעקע את הפנומנליות של ראסל
          פשוט

  25. לא נותנים מספיק קרדיט לפליקנס ולהשג שעשו , דאמפס קלע בול בעל מהלך שעשה העונה והייתי שוקל לתת gm של העונה
    מאז שמירוטיץ גלח תזקן הוא פשוט מטורף מפציץ מחוץ לקשת ,רונדו הולדי פשוט ציוות נדיר בגארד העיקר תחילת העונה דירגו אותם בין האחרונים בליגה בתור צמד גארדים , מחכה כבר לפליאוף להמשך המסע

להגיב על אחד העם לבטל

סגירת תפריט