יוגורט עיזים / MBK

בשנה האחרונה ובכלל המילה GOAT עולה והרבה בדיונים בפוסטים ובמדיות החברתיות השונות.

עז ( ההגדרה למי שלא ידע ושאל ) GOAT – greatest of all time

אז איך ועל מה אחד הוא עז והשני הוא עגל ?

נראה שאנחנו בדור של עיזים -יוסיין בולט,מייקל פלפס,רוג'ר פדרר,מסי ורונאלדו גורמים להראות לכל מה שהיה לפניהם כתפאורה עלובה.

קצת לפני הסופרבול היה דיון ער האם טום בריידי הוא עז העיזים עם טורים והשוואת לג'ורדן ,הפסד והופ הוא כבר לא שם.

האם העיסוק הזה בחיפוש אחר הטוב יותר הוא לא מאוס/מיותר/חסר טעם ומהם בכלל הקריטורינים ? האם 20 יותר גדול מ 15 ? האם 6 מ 6 יותר מפואר מ 11 מ 13 ? אולי בכלל 6 מ6 זה 6 מ 13 ? ואיך אפשר לשפוט בספורט קבוצתי ? 9.58 , 19.19 , 22 מדליות זהב , 8 מ 8 ,מספרת ,סלאלום , אלוף עולם ?

כשעוברים ובוחנים את ענפי הספורט השונים לרוב נראה כי הזמן עושה רק טוב לרוב הענפים. בטניס כל שחקן טופ 50 ביום נתון יכול להציג טניס שנראה ב 3 דרגות מעל משחק ממוצע משנות ה 80.

בכדורגל נראה שאנחנו נמצאים בתקופת השיא של הענף כל משחק בליגת האלופות מציג לראווה כדורגלנים שנראים כמו גלדיאטורים. מסי ורונלדו מציגים כדורגל שכנראה טרם נראה כמותו ובכלל אני נזכר בסרטים של פלה שצפיתי בהם כילד אגדת הכדורגל הברזליאית שהבקיע מעל אלף שערים בקריירה וזכה ה 3 גביעי עולם במדי ברזיל מבקיע שערים שנראים הזויים כיום ,חלקם מאוד יפים אבל הסיכוי שיקח כדור ויקפיץ אותו מעל הראש של מגן בכדורגל של היום בתוך הרחבה בגמר המונדיאל ….

ואז הגיע מארדונה והוליך את ארגנטינה לזכיה בגביע העולם ואז הגיעו מסי ורונאדלו שלא זכו במונדיאל אבל הצליחו להפוך לשחקנים שעומדים ברמה מעל המשחק.

וקרויף ? הוא בכלל הפסיד ועוד בגמר. למה שיהיה חלק בדיון ? ואולי הוא באמת גאון שהקדים את זמנו ורק חוסר מזל מנע ממנו להיות ממוקם במקום אחר בתודעה.

ואז יגיעו הסטטיסטקאים ואז יגיעו הרומנטיקינים שישתפו פעולה עם הנוסטלגיים שיצאו כנגד הרציונלים ומעצבי דעת הקהל והאינטרסנטים והעקשנים ואחד שיודע ואחד שלא יודע לכל אחד יש דעה ולכל אחד יש את העז שלו ?

בכל משחקים אולמפיים ריצת 100 המטר נחשבת לדובדבן שעל הקצפת ,האיש המהיר בעולם. גדלנו על הסיפור של ג'סי אוונס האיש שזכה ב 4 מדליות זהב בברלין 1936 ,האיש שגרם להיטלר לעזוב בזעם את האצטדיון האולמפי בברלין. הראשון לזכות ב 100,200 100X4 וקפיצה לרוחק. האם ראוי לשפוט אותו לפי התוצאות שלו ? ובכלל 82 שנה עברו מאז אז לך תזכור

אוונס שסיים את חיו בעוני והתפרנס ממירוצים כנגד כלבים וסוסים והכריז על פשיטת רגל מת בכלל מסרטן הראות ( היה מעשן )

קרל לואיס שחזר את ההישג שלו ב 1984 והיה קרוב מאוד לשבור את השיא הבלתי נתפס של בוב בימון בקפיצה לרוחק ( 8.90 ) שנשבר לבסוף ע"י מייק פאוול שמחזיק בו כבר 27 שנה שזה 4 שנים יותר מהשיא של בימון שעדין נחשב כבעל הקפיצה המדהימה בהיסטוריה.

יוסיין בולט עשה 9.58 איפה הוא ואיפה אוונס אבל מה היה קורה אם אוונס היה חי כיום ? עם התזונה ועם התנאים המתקדמים ?

פייטרו מנאה החזיק בשיא העולם ל 200 מטר 19.72 מייקל ג'ונסון שיפר את השיא והעמיד אותו על 19.66 בריצה שלטעמי היא הגדולה בכל הזמנים באטלנטה 1996 מייקל ג'ונסון קבע 19.32 שהיו 34 מאיות שיפור לשיא שקבע מספר חודשים קודם לכן. בזמנו ולמרות שהייתי בן 19 חשבתי שזה שיא שלא ישבר ביימי חיי וזה לא בגלל שהיו לי מחשבות אובדניות.

כשיוסיין בולט קבע 19.26 ומאוחר יותר 19.19 התחלתי להאמין שבספורט גם שחשבת שראית הכל ייתכן ועוד לא ראית כלום.

העיסוק הזה במי גדול ממני ומי הכי טוב שיש הופך למאוס בעיקר כששמו של לברון עולה על המוקד.

זה כל כך קשה להיות נחרץ ולהשוות בין דורות. קראתי לפני הרבה שנים כתבה באתר אמריקאי שטענה שאם ביל ראסל היה משחק כיום הוא היה ברמתו של בן וואלס ,גם אם ניסתי להאמין לזה אחרי שצפיתי בראיון של ראסל שהתארח אצל ביל סימונס הבנתי שמי שכתב את זה כתב שטות גמורה. ראסל לא רק כדורסלן הוא גם אישיות שאין לתאר.

הבעיה שכבר אין מי שמסוגל להעיד על גדולתו כאדם וכשחקן.

ובכלל כדי להיות הטוב שבטובים למבנה האישיות שלך יש משקל רב ואישיותו של ראסל היא לא פחות מדגולה.

ווילט ירד מרשימת הגדולים ע"י קארים ואז הגיעו שאק והאקים ומג'יק ובירד והד"ר.

ואם לא GOAT אז הר ראשמור וזה ממשיך וממשיך וזה הולך ונהיה קשה עם השנים.

יש ענפים שנמצאים בנסיגה אגרוף אולי פורמולה 1 שם השמות הגדולים הם מן העבר קסיוס קליי , אירטון סנה מייכל שומאכר

יש ענפים לא פפולארים כמו כדוריד,כדורעף אן כדורמים שמעולם לא נתקלתי בדיוני עיזים ( מישהו יודע מי נחשב לשחקן הכדוריד הטוב בעולם כיום ? או בכלל ? )

ויש ענפים ( בעיקר בספורט האמרקאי ) שבו הדיון הדירוג והרצון לתייג לא מפסיק.

בשביל להיות ה-עז לא מספיק להכריז על עצמך ככזה , בטח שלא לפקפק במי שנחשב לעז המכהן

העז יהיה זה שניצח זה שיזכר כמנצח זה שהיה עיקבי ורצוי איזה מיתוס על הדרך.

אני מאמין שההשוואה הסטטיסטית עושה עוול ולא במקומה. כיום הכדורסל נראה בשיא ,רמת האתלטיות והכישרון מטורפת אבל זה לא אומר בהכרח ששחקנים מדורות קודמים לא היו עושים את האדפטציה הנדרשת.

בכל מקרה ממולץ להתרווח בכורסא ולהנות משחקנים כמו קארי,דוראנט,לברון,ווסטבורק ועוד

אם מישהו היה מנסה לסכם את הקריירה של MJ בגיל 29 הוא היה הכי רחוק שיש מלהיות עז.

אפשר לשנוא את לברון לזלזל בו אבל קשה שלא להעריך אותו, כדורסל כמו כדורגל כמו פוטבול הוא ספורט קבוצתי ועוד לא נולד השחקן שיקח אליפות עם 4 דחלילים או 10 קונוסים לצידו

גם ג'ורדן הגדול הגיע לקבוצה של 50 ניצחונות בלעדיו , משהו שאי אפשר לומר על אחת מהקבוצות של לברון.

אז לאחר קרב החפירות נסיים איך לא ב 5 העיזים שלי ,בלי נימוקים ובלי מספרים

לא באמת ……

 

למי שינסה לחפש תמונות בגוגל לעז

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. מייקל הוא העז בכדורסל בגלל שבו היה השילוב הטוב ביותר של כל התכונות הנדרשות מכדורסלן: קליעה מעולה, הגנה אדירה, חכמת משחק גבוהה מאוד, מנהיגות שאין יותר ממנה, וינריות ברמה הגבוהה ביותר, תחרותיות ברמה ללא תחרות, קוטף כ"ח נהדר לגובהו ועמדתו, חוטף נפלא ואחד הגארדים החוסמים הטובים ביותר וכו'
    אין אחד אחר שיש בו שילוב כזה של כל היכולות והתכונות, ולכל היותר יכול להיות לא רחוק מזה.

  2. העז הוא הספורטאי שראית בטלוויזיה עם אבא שלך כשהיית בן 10 ולא האמנת למראה עיניך. מראדונה או מייקל במקרה שלי. ככה זה בגיל הזה, כל רושם נקלט במלוא העזות והעוצמה, בלי שום פילטרים שמתפתחים רק עם הזמן. לכן זה דיון שלא יכול להתעלות מעל הנוסטלגי (או האמוציונאלי), וזה בסדר גמור שזה ככה.
    יופי של פוסט ויופי של בחירות

    1. זה כן יכול להתעלות מעל אלו אם מפעילים את החשיבה בצורה יותר רגועה ומשווים בין המועמדים להיות עז לפי היכולות והתכונות הנדרשות במשחק.

  3. מצוין מידן .
    הרשימה שלי (הקריטריון היחידי מי שראיתי בימי חיי).
    כדורגל דייגו (הסגנים מסי רונאלדו אחריהם רומאריו רונאלדו השמן וואן באסטן ).

    כדורסל מייקל (הסגנים לארי ,מגיק אחריהם קובי ,הד"ר ,קארים ).

    כדורסל אירופאי פטרוביץ .

    טניס פדרר (סמפרס ).
    שחייה פלפס
    אתלטיקה קארל לואיס (בולט גדול ממנו אבל אני עם לואיס ראוי להזכיר גם את בובקה ,בקלה ,גברבילסי ,ג'ונסון ,מוזס ).

    אופניים אמסטרונג (נתפס אבל כולם שקרניים מבחינתי ואף אחד לא מתקרב לכריזמה שלו ).

    מכוניות סנה האגדי (שומכר פורסט ).

    איגרוף טייסון

    פוטבול בריידי / מונטנה (צריך פרספקטיבה )

    הורי קרח גרצקי (בוקשי מבין משהו בתחום אבל הוא היה אגדה ).

    אופנועים רוסי

    התעמלות שרבו

    מקווה שלא שכחתי כלום

    הגדול מכולם ספורט קבוצתי
    1. דייגו
    2. מייקל
    הגדול מכולם אישי
    1. פלפס
    2. פדרר
    הישראלי הגדול מכולם מיקי
    בספורט האישי מבחינת הישגים פרידמן אבל אין לא כריזמה ולא לענף אוברבוך ענק אבל אני בוחר בזהבי …אריק לא ערן.

    1. נפלת למלכודת אהרון 🙂
      גרצקי האיש הכי מוכר בתולדות ההוקי קרח אבל למה הוא העז שלך ? רק בגלל שקראת שהוא אגדה ?
      יש שמות שהיו גדולים מהענף שלהם או כאלה שעזרו למתג אותו
      גרצקי כזה ללא ספק
      השאלה שלי היא כשאתה מכריז על מישהו כטוב ביותר בכל הזמנים לתודעה יש את המשקל החזק ביותר
      טייסון לדוגמא היה שם נרדף לאגרוף בדור שלנו אבל מקריאה שלי על אגרוף ואגדות אגרוף הוא לא מוזכר בטופ 10 ( בגלל ריבוי משקלים ועוד )
      וזה מעניין ומחזק את מה שכתב חבש הסקרן רוב העיזים שלך הם זכרון ילדות מתוק
      אני עדין מתלבט ומתחבט מי הטוב ביותר שראיתי ובעיקר מי הטוב ביותר שאראה
      תודה אהרון

      1. לגבי גרצקי, יש לו מספרים שאף אחד בכלל לא באיזור חיוג שלו, ערימות של שיאים ותארים אישיים וקבוצתיים. אפילו הליגה קוראת לו The Great One. במקרה שלו באמת לא צריך להבין משהו בהוקי בשביל לדעת 🙂

    2. איירון מייק היה אדיר אבל לא היה מולו תחרות רצינית. עלי שאני לא סובל נלחם נגד אריות באיגרוף עלי הרבה מעל כולם בגלל מי שהוא התחרה נגדם. פורמן ופרייזר היו חולניים, אלו קרבות האיגרוף היחידות שגרמו לי להתרגשות או אדרנלין (אני שונא אגרןף יותר בקטע UFC)

    3. שוב זה שראית אותם לא אומר שהם בהכרח הגדולים ביותר. יש דברים שהם ברורים כמו גרצקי בהוקי קרח, אך שחקני הכדורגל שמנית אינם בהכרח גדולים מפלה בגלל שלא היית בזמן ששיחק. יכולות המשחק שלו בהבקעה ברגל ובראש ויכולת המסירה והמנהיגות וההשפעה של המשחק והשליטה שלו בכדור וכו' אינם פחות טובים מהכדורגלנים שמנית והשילוב בין כל התכונות אף יותר וכבר בגיל 17 היה השחקן המוביל של ברזיל והובילה לזכייה בגביע העולם. אף אחד מהשחקנים שמנית לא היה ברמה כזו כבר בגיל 17.
      בחירותיך הם הטובים ביותר מאלו שראיתי שבחלק נכבד הם גם באמת הטובים ביותר כמו מייקל וגרצקי ופלפס.

  4. מה קל מזה? אלה העיזים בתחומים החשובים:
    אייזיק ניוטון
    איזמברד ברונל
    ג'ימי הנדריקס
    מנחם לס
    צ'ארלס לוטון
    וינסטון צ'רצ'יל
    מייקל ג'ורדן
    רון ג'רמי
    שייקה אופיר

  5. "בזמנו ולמרות שהייתי בן 19 חשבתי שזה שיא שלא ישבר ביימי חיי וזה בגלל שהיו לי מחשבות אובדניות." 🙂

    הגולים של פלה זה חרטא, אין כמו הגול של אוחנה נגד אוסטרליה בארבע בבוקר.

  6. ואף מילה על גרצקי ? לא נורא……
    זה בדיוק כמו במוזיקה. בהתאם לדור יגידו לך שהכי טובים היו הביטלס/לד זפלין / דפש מוד או ריהאנה…..
    אחלה טור, בכל מקרה. על זמני 🙂

  7. + גדול, מידן!

    בינינו, עז היא חיה מיותרת. היא בסך הכל נותנת רק 2 דברים:
    חלב לא מוצלח,
    ומקום לדין בו אפשר להתנגח, להתנצח, ועל הדרך להיזכר ולדן בגדולי הכדורסל/ענפים אחרים, גם בימים היבשים של הקיץ.
    טוב, אולי היא לא כל כך מיותרת…

  8. לא מאמין שכתבת על עיזים – עיזות – בלי להזכיר את שלי. היום ציפורה ומוניקה חטפו קלקול קיבה והייתי חייב לבריץ אותן לוטרינר. $50 כל עיזה עבור שטיפת קיבה שלקחה שתי דקות

    ה-GOAT הגדול כאישיות ספורט הוא מוחמד עלי.

    מייקל הוא ה-GOAT של הספורט, לא רק הכדורסל.

  9. מצוין ומעניין.

    אני שייך למחנה הסובייקטיבי-רגשי ולא חושב שזה אפשרי לקבוע בחלק מהמקרים. לעומת זאת, חלק מהענפים אולי מציגים פער יותר גדול בין ה״ראשון״ ובין כל השאר. נקודה מרתקת שנגעת בה היא העובדה שלא כל ענפי הספורט משתדרגים עם הזמן (נכון לנקודה זו בהיסטוריה) ויש כאלה שהיינו הרבה יותר טובים בהם בעבר (קפיצות למיניהן, לדוגמא). מעניין אם או מתי יגיע שוב דור הקפיצה לרוחק, נניח. פתאום יהיה איזה גל מטורף של פופולריות בעקבות איזה חייזר שיקפוץ 10 מטר או משהו כזה.

    (הערה קטנה – אולי אלו שאריות של החציל מראשון, אבל בחייאת תשקיע טיפה יותר בפסיקים… :))

  10. וואלה זכיתי לראות בלייב את כל העיזים למעט מייקל.

    ראיתי את מסי ורונלדו, את קובי ולברון, את פדרר, את פלפס, את גברסילאסי ובקלה וקיפצוגה, את פיודור.

  11. תודה מידן.מה שחבש כתב זה בעיקרון נכון ומה שמתקבע אצלך כילד זה מה שנשאר איתך אבל עדיין יש יוצאים מהכלל.אצלי לפחות ג'ורדן הוא בהחלט לא מהילדות שלי אלא קצת אחרי וזה שהייתי מקובע שמג'יק הוא הגדול ביותר ופדרר זה בכלל מהתקופה הנוכחית ופלפס ובולט וכן הלאה.
    אני חושב שברגע שזה לא מה שנקרא נחרץ וקבוע כמו פדרר למשל אז אתה נוטה למה שהכרת כילד

  12. פוסט נפלא !
    להשוות בתוך אותו ענף זה קשה, אז בוודאי שלא הייתי מערבב ענפים.

    לגבי מייקל זה באמת היה כדורסל טהור ומדהים.
    לגבי לברון, שכיום הוא הכי טוב בליגה, זה מבוסס על אתלטיות וכוח, שהיה אמור להיפגע עם השנים, וזה לא קורה ! הוא רק משתפר וזה בלתי מוסבר.

    מידן, תודה !

  13. פוסט נפלא ! כל כך סובייקטיבי הסיפור הזה, עבורי ה-goat זה בכלל
    ניק ואן אקסל הספורטאי הראשון שהערצתי (אין לי הסבר הגיוני למה דווקא אותו בחרתי להעריץ)

  14. תודה על הפוסט מידן. אני לא ממש אוהב דיוני GOAT. בעיניי הרבה טחינת מים. אבל מבחינתי יש GOAT אחד ויחיד בענף שלו – רוני אוסליבן. אחד שכבר רבע מאה שומר גם על הרמה הגבוהה ביותר שיש וגם הופך את הצפייה במשחק להנאה צרופה.

  15. פוסט מצוין, תודה!!

    השוואה בין ענפים היא באמת בעייתית ואז נכנסים שיקולים שהם מעבר להצטיינותו של הספורטאי באותו תחום וההשפעה שלו על הענף או מחוץ לענף (עלי, ג'סי אואנס ואחרים).
    ואם כבר עושים השוואה פנים ענפית, להגיד שההוא מלפני 30 שנה היה אתלט פחות טוב ולא היה מצליח בכדורסל של ימינו זה תמיד היה מגוחך בעיניי. ברור שאם היינו מנחיתים את פלה של לפני 50 שנה למשחק של ימינו הוא לא היה עובר שחקן הגנה של הפועל רעננה. זה לא הופך אותו לפחות גדול ממה שהוא היה. בדיוק כמו שג'סי אואנס לא פחות גדול מבולט גם אם לא ירד מ-10 שניות לפני 80 שנה. הרי אם היינו שוטים את אואנס רק לפי התוצאות הוא לא היה בין 100 רצי המאה הגדולים של כל הזמנים.

  16. מצטרף לברץ' כשמדברים על הטובים ביותר אי אפשר שלא לדבר על גרצקי בהוקי קרח שראוי להתייחסות לא פחות מכמה ענפים שהוזכרו.

  17. תודה מידן.
    בחזרה לדיון הנדוש הזה – אז אין דבר כזה GOAT. בספורט אישי אין ובספורט קבוצתי ודאי שאין.
    הסיבה: ישנם עשרות פרמטרים שמשפיעים על יכולתו וגדולתו של שחקן – גובה הקפיצה, מהירות זינוק מהמקום, דיוק במסירה, דיוק לקליעה מהשלוש עם שומר במרחק קטן מ-2 פיט, חסימות פר 36 דקות, . . . אתם מבינים לאן זה הולך. אלה הנתונים המספריים. בנוסף אליהם ישנם נתונים לא מספריים כמו "התעלה במשחק 6 של הגמר", "סחב אחריו קבוצה של נגרים", "ניגב את הפרקט" האהוב של שמעון, "לשחקנים רעדו הברכיים כשהם עלו לשחק מולו", ועוד.

    עכשיו אין נוסחה אחת מוסכמת שלוקחת את כל עשרות המשתנים הבלתי תלויים האלה ונותנת מספר אחד, שהוא "גדולתו" של השחקן.
    אז כולנו מתווכחים וכל אחד צועק את דעתו מזוית הראיה הפרטית שלו, שנותנת משקל עודף לקריטריון אחד (נניח "ראסל הגדול מכולם כי מעולם לא הפסיד במשחק הדחה" או "מייקל הגדול מכולם כי יש לו 6/6 בגמרים").
    האמת שזה כיף להתווכח ככה, רק צריכים לזכור שאין לזה כל חשיבות.

    המודל הנכון בעיני הוא מודל "אולם הקולנוע" – השחקנים מסודרים בשורות, כל שורה היא רמה בפני עצמה. מייקל הוא שחקן מהשורה הראשונה, כך גם ווילט, קארים, האקים, וכ"ו. קארל מאלון הוא בשורה השניה, וכך גם סטוקטון. בתוך אותה שורה אין חשיבות כמה אתה קרוב למרכז.

    זהו, גמרתי לחפור.

    נ.ב. האקים היה הגדול מכולם 🙂

    1. אין מצב לראות את החלום טוב ממייקל. האקים זכה באליפויות שלו רק כשג'ורדן לא היה בסביבה. מייקל היה מנהיג ווינר וחכם לא פחות מהאקים, ותחרותי יותר מכל אחד אחד, ועם יכולת מגוונת לא פחות: מעולהב בהתקפה והגנה כגארד לא פחות מהאקים כציר ואולי יותר, קוטף כ"ח כגארד לא פחות טוב מהאקים כציר, מוסר לא פחות טוב, חוטף לא פחות טוב (מספרית יותר טוב משמעותית רך יחסית לעמדה ולגובה האקים היה לא פחות טוב), חוסם כגארד לא פחות טוב מהאקים כציר. וגם בההשפעה שלו על המשחק והקבוצה היה לא פחות טוב מהאקים אם לא יותר
      בסך כל היכולות והתכונות היה פשוט טוב יותר מהאקים גם אם לא בהרבה.

  18. באופן עקרוני אין לי משהו נגד הדיון במי הוא העז, הבעיה היא באובססיביות שיש סביב זה בשנים האחרונות, וזה כנראה בגלל ריבוי המדיות וכו' וגו'. בהחלט עייפתי ממנו.
    לא משנה מי העז האוליטמטיבית, אותי בירד יירגש יותר מכולם. וכנל הכדורסל של התקופה ההיא. נוסטלגיה, כבר אמרנו?
    תודה רבה מידן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט