להבין את כרמלו אנתוני / סער ברעם

פורסם ב - 03. אפר, 2018 ע"י ב - כללי, פרופילים

כרמלו אנתוני הוא אחד השחקנים שאני פחות אוהב ב-NBA. יש לו תדמית של שומר עצלן, מניירות של כוכב והוא בגדול סופרסטאר לשעבר שלא הצליח למצות את הפוטנציאל שלו. הוא עבר לשוק גדול (ניקס) ומאז בירידה עד הצ'אנס שקיבל עם אוקלהומה. בכל תקופה של כרמלו אכנס לו לראש ואכתוב את המסקנה, שהוא, לדעתי, קיבל ממנה.

הדבר הראשון שאני זוכר מכרמלו אנתוני

כשהתיישבתי לראשונה מול המסך וראיתי את אנתוני, הבנתי שמדובר כאן באלוף. זה עניין של זמן עד שיהפוך להיות סופרסטאר ב-NBA. כבר בעונת הפרשמן שלו בסיריקיוז הוא הוביל את הקבוצה לאליפות. למרות שתכנן להשאר בסירקיוז עוד שנתיים, הוא זכה באליפות, השיג את היעדים שלו מוקדם ונרשם לדראפט 2003.

  • המסקנה: מנטליות של אלופים זה אני.

'תקופת הכיף' בדנבר

https://www.youtube.com/watch?v=RbgCs__wbl

דנבר של אמצע שנות ה-2000 הייתה קבוצה לא צפויה, בלשון המעטה. לדוגמה, בעונת 2006/07, העונה בה אלן אייברסון הצטרף למלו בדנבר. דנבר יכולה אז להביס את פיניקס של נאש ב-24 הפרש (17 במרץ) ואז, פחות משבועיים לאחר מכן (30 במרץ), לקבל מאותה פיניקס 17 הפרש בראש. אין שם אחריות, סדר או דרך סלולה. במיוחד כשמדובר באייברסון שהתווה את הדרך לאנתוני.

הסרטון הזה משעשע, אבל כשרואים סרטון אחר בו משהו שניכר בקבוצות שיש בהן היררכיה ברורה: כשהשחקן הכי בולט בהיררכיה (אנתוני) משחק פחות טוב, הקבוצה מפסידה יותר. אין מגמה כזאת בדנבר.

משהו שהיה ניכר זה הפאשן של כרמלו למשחק. התחילה 'תקופת הכיף' עם הבאתו של אלן אייברסון. משהו הפך להיות יותר תחרותי. כרמלו חזק, נלחם, קופץ, בועט, נחוש. עדיין השיא עוד לפנינו ואין שותפים ראויים, אבל גם זה משהו.

משהו שלא הבנתי זה איך הוא כל כך בלתי-עציר. הוא לא נראה פיזי כמו לברון, הוא לא מוכשר ומלוטש כמו וויד, והוא בטוח לא משהו שהיה קודם. טווינר קלאסי: חזק ומאסיבי מכל ה-3, לא שחקן פנים של אז כמו 4 בליגה.

  • המסקנה: הצ'אנס האמיתי תלוי בחברים שלי לקבוצה. אני אלחץ על ההנהלה כדי שנעשה משהו.

שותף ראשון לדרך

עם כל הכבוד לאייברסון, ויש כבוד, הוא עבר לדטרויט בצעד שגמר לו את הקריירה. בצד השני, דנבר קיבלה את צ'אנסי בילאפס ש'חזר הביתה'. בילאפס היה השותף הראשון של כרמלו לדרך. עם ההרגשה של אנדרדוג לנצח שבילאפס הביא מהפיסטונס, ככה דנבר הייתה בדיוק. נושכת, שורטת, קשוחה. לא מתפשרת. דנבר של סוף שנות ה-2000 הייתה נוף שונה בליגה. נוצצת ועם זאת אפורה.

דנבר הפכה מבלאגן לסדר. היא עברה מקומבו גארד לקווטרבק. מטייס ללא מטוס לנווט. בילאפס, כמו שניווט את דטרויט של תחילת העשור, בא לעשות סדר. זה היה ניכר במספרים של מלו ושל הקבוצה כולה:

הנאגטס היו שניים בקצב בעונת 06-07 ב-NBA וראשונים בעונת 07-08. הכאוס ניכר. ברגע שבילאפס הגיע, הקצב ירד לשישי ב-NBA. ההגנה השתפרה: מספיגת 107 נקודות ב-07-08 לספיגת 101 נקודות למשחק ב-08-09. רק משינוי של שחקן אחד ברוסטר, באותה עמדה.

בעונת 07-08 הם הובסו 11 פעמים ובעונה שאחריה הם הובסו רק 8 פעמים*, למרות שהמאזן היה כמעט זהה (2 נצחונות לטובת 08-09). הקבוצה השתנתה, ואיתה כרמלו. הוא לקח פחות זריקות וראה את טובת הקבוצה במקום הבלאגן ששרר שם עד כה (22.8 נקודות למשחק, הכי פחות מעונת הסופמור).

כשכרמלו היה נאבק בריבאונד ולוקח מעל 8 ריבאונדים למשחק, דנבר היו במצב של 18-2 חיובי. כשמלו חוסם לפחות פעם אחת במשחק, דנבר ב-16-2 חיובי.

  • מסקנת ביניים: כשמלו מתאמץ = דנבר מנצחים.

ושכרמלו מתאמץ, זה נראה ככה:

קולע מכל טווח, נכנס בכל מי שזז, פיזי מול קובי. מקבל טכניות** ובאמת רוצה לשחק. ברגע שיש שומר טיפה קטן ממנו, הוא משתמש בענק ביתרון הפיזי שהתברך בו.

קובי אמר אפילו בריאיון בסוף המשחק: "I am a little out of my weight class".

במשחק הזה, לכרמלו פחות הלך. אבל במשחק השני זה כבר היה אופרה אחרת. כרמלו היה מתחת לסל והחזיק את היתרון שלו מול כל שומר. אם עוד בהתחלה הוא עשה 'טעויות של טירון' יחסית בפלייאוף, במשחק השני זה היה נראה אחרת לגמרי.

אנקדוטה קטנה לגבי הסדרה הזו מול הלייקרס: לא היו תבוסות בה, וזה היה הכיף הגדול. תחרותיות שלא עוצרת לרגע. כל סל הוא קשה.

ולמי שגם רוצה לראות עוד חלקים מהסדרה, מוזמן לראות את הקרב בין קובי למלו במשחק 5 ובמשחק 6. משהו שניכר שם זה אינטנסיביות, מתח, משחקים צמודים וקשוחים.

  • מסקנת סוף: אולי כדאי להישאר בדנבר ולקחת אליפות.

ירידת מתח

אחרי הסדרה המצוינת מול הלייקרס בשנת 2009, דנבר לא שינתה כמעט כלום. השחקנים הם אותם שחקנים, אותו שטנץ ויותר מאותו הדבר. במקום להתחזק, דנבר עמדה במקום ואפילו איבדה מספר שחקנים. כרמלו, בעונת 09-10, ניסה 'להציל את המולדת' עם עונה בסגנון העונות עם אייברסון. 28.2 נקודות למשחק, לקיחת אחריות, ירידה קטנה באחוזים שתתורגם להופעת פלייאוף נוספת.

משהו בדנבר התעייף בעונה הזו, ולדעתי- גם במלו. בעונה הזו עיניו נפתחו. אם בעונה שעברה הוא השתכר השני בקבוצה (רק לקניון מרטין), השנה העלייה שלו הייתה כבר משמעותית. אחרי עוד הופעת פלייאוף מאכזבת נוספת, בעונת 10-11 כבר מלו עבר בטרייד לניקס ביחד עם צ'ונסי. לשמחתו הגדולה. לדעתי, בעיקר לצערו. הניקס לא היו קבוצה תחרותית באף עונה באמת.

  • המסקנה: הגיע הזמן לשנות אווירה.

ניו יורק

אחרי בקשות חוזרות ונשנות, מלו הגיע לניו יורק. הוא רצה שוק גדול ואכן קיבל אותו. כאן הוא קיבל את הכל ולא היה לו למה לשחק. קבוצה חסרת תחרותיות אמיתית כבר שנים, מועדון גווע, החלטות ניהוליות גרועות וחוזה שמן במיוחד עם וטו של שחקן.

הניקס ניסו להיות קבוצה תחרותית בשנת 12-13. אחרי דצמבר המאזן שלהם היה 25-9 חיובי. הם לא התחשבו בזה שמדובר בקבוצה יחסית מבוגרת. השחקן הצעיר ביותר היה שאמפרט שנבחר בדראפט, ואחריו JR סמית' ורוני ברוור, בני 27.

הקבוצה הייתה מוכת פציעות. מלו שיחק 67 משחקים, סטודמאייר (הכוכב השני של הקבוצה, זוכרים?) שיחק 30 משחקים. חבולה ופצועה הגיעה לסיבוב השני בפלייאוף וקיוותה שיש עוד על מה לשחק.

משהו שאתם אולי לא זוכרים \ רואים – מיאמי מובילה כאן 3:0 על ניו יורק.

  • המסקנה: הניקס יודעים להוציא משהו מכמה שחקנים גמורים.

הריקבון בתפוח הגדול

בעונת 13-14 מלו הגיע לדילמה בשיא. עדיין בממוצע של 27.4 נקודות למשחק, ועוד כשפיתח של קליעה ל-3 יציבה מאוד (40.2%) – כרמלו היה בזון. בשיא הגדול. הוא יכול היה להיות הגו-טו-גאי של קבוצה איכותית. הוא בחר להישאר בניקס, באזור הנוח.

לא צריך להרחיב מה היה שם. ג'קסון בוחר לתת חוזים מופרכים, מלו נשאר כי זה סבבה למשפחה, כל מי שמסביב נפצע והניקס מסיימים במקום ה-9 במזרח. לא הצליחו להגיע לפלייאוף, וגם אם היו, כנראה זה היה נגמר בסוויפ מאינדיאנה או מיאמי של אז.

בגיל 30 (עונת 14-15) התחילה הדעיכה האמיתית של מלו. הוא פשוט בא לעבודה בניקס ולא בא לעבוד. בלי פאשן. האחוזים ונקודות למשחק ירדו, המאמץ ירד ואיתו גם פציעות התחילו להציץ מעבר לכתף. אם בגיל צעיר הוא לא שמר על עצמו כמו שצריך, אז היום זה ניכר. הוא נראה כבד יותר, מלא יותר, הניידות שלו נפגעה באופן משמעותי. עונת 14-15 הייתה הגרועה שלו ביי פאר, ובעונת 15-16 הוא התחיל לתקן את זה.

איפה כרמלו היה הכי יעיל בעונת 16-17?

התשובה היא: ספוט-אפים וקאט. מה הוא ביצע באותו זמן הכי הרבה?

ניחשתם נכון. אף אחד מהם.

מסקנה: לצאת לצאת לצאת

אני רוצה יוסטון

אחרי שתי עונות הסרחה נוספות בניקס, מלו החליט אחרת. אני רוצה אליפות. מלו, כבר בן 32 בבקשתו, הבין שהוא לא יהיה הכינור הראשון אחרי כמה פציעות. אחרי שיוסטון רוקטס החתימו את כריס פול, חבר משכבר הימים של מלו, זה היה היעד שלו.

יוסטון רצו לדחוף לניקס את אנדרסון, הניקס לא רצו. כאן זה בערך נגמר וכרמלו מצא את עצמו באוקלהומה. אם הניקס הסריחה את הליגה ולא היו לה כל שאיפות, ממלו לא היו שום ציפיות. הדבר הזה השתנה בצורה דרסטית ברגע שהגיע לאוקלהומה.

בניקס הוא למד להוריד את המאמץ והציפיות. בנוסף לפציעות שכבר הוא ראה בעבר, קשה לו להפעיל חזרה את שריר החשק. בנוסף לזה, המשחק השתנה לחלוטין. בעוד שמלו היה רגיל באמצע שנות האלפיים לקבור חצי מרחק, פוסט-אפ ודומיהם, הקליעה ל-3 הפכה להיות דומיננטיות יותר ויותר בעידן יוסטון, גולדן סטייט ודומיהן.

משהו שניכר מהמסקנות שלי, אם הייתי נכנס למלו לראש, זה שהן לא נכונות בראי הזמן. כולנו חכמים בדיעבד, אבל יכול להיות שהוא סוף סוף עשה את השינוי האמיתי במשחק שלו.

התפקיד של מלו השתנה, וההמלצות שלי לו יהיו בהתאם:

  1. באוקלהומה הוא לא הגו-טו-גאי.

מה שהוא צריך לעשות זה לקלוע ממצבים של ווטסברוק וג'ורג'. הוא חייב לשחזר את עונת 13-14 בקליעה. מה הקאץ' כאן? הוא לא צריך ליצור לעצמו, וככל שהוא מכדרר יותר- ככה הוא פחות אפקטיבי. כדרר פחות, קלע יותר ובאחוזים גבוהים יותר. אל תתאמץ יותר מדי – דווקא בהתקפה. כשווסטברוק וג'ורג' לא על הפרקט, תחרע את השומרים הקטנים\הפחות מיומנים ממך בפוסט.

  1. כשמלו רוצה, הוא שומר.

כשהתחלתי לכתוב את הכתבה הזו, היה לי קשה להאמין שזאת תהיה אחת המסקנות שלה. מלו יודע לשמור וגם יודע לתת בראש ולהיות פיזי. הייתי מייעץ לו לעבוד על הזריזות שלו בהגנה, להחזיר את הפיזיות (גם במקרה של כניסה לבעיית עבירות) ולשפר את הקליעה ל-3 אתמול. יש לאוקלהומה פלייאוף בפתח, וזה הדברים שצריכים ממלו.

  1. תבקש מנוחה אבל אל תנוח על המגרש.

מלו אף פעם לא עצלן כמו שנפצע לו שריר החשק בניקס. הוא יכול לתת אחלה הגנה על שחקנים טובים בליגה. לדעתי, הוא חייב לעשות Undo לפרימדונה מוד שהוא היה בו בניקס. הוא עכשיו כבר בתפקיד אחר לחלוטין. תן את הדם שלך על המגרש, גג תשחק פחות. יודע מה, אפילו תשחק עם הספסל ותתן יותר.

 

אני רואה את ההמלצות האלה ואני אומר לעצמי, 'אולי אתה אופטימי'. יכול להיות שקצת הגזמתי עם הבקשות שלי מכרמלו. אחרי הכל, אולי הוא באמת רק רוצה לשחק כדורסל ולא למקסם את היכולת של עצמו ולקחת אליפות.

מה אתם אומרים – מלו יכול ליישם את ההמלצות שלי?

* תבוסה: מעל 15 הפרש

** מקבל טכניות זה רצון לשחק? כן, מעונת 06-07 הוא נמצא בטופ של 6 השחקנים שמקבלים טכניות למשחק עד עונת 13-14. בעונה הזו הוא הדרדר למקום 20, לאחר מכן הרבה למטה ומאז איבד את האופי התחרותי שלו. בעונה האחרונה הוא חזר לעניינים טיפה במקום 18.

 

 

Tags:

78 תגובות ל - “להבין את כרמלו אנתוני / סער ברעם”

  1. רועי ויינברג

    03. אפר, 2018
    18:21

    פרופיל מקיף ומעניין מאוד על שחקן מסקרן. הוא יכול להיות שחקן טוב לדעתי בתפקיד מסויים, אבל העונה ממש לא שם. העתיד שלו זה שחקן שישי לדעתי או החוצה מה-NBA, לככב בסין. לא אופתע אם אעשה מארברי

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      03. אפר, 2018
      18:57

      כי עדיין יש לו את המניירות של כוכב. שחקן שישי תפור עליו, כי הוא יכול להביא ים נקודות ג'מאל קרופורד \ ג'ייסון טרי \ לו וויליאמס סטייל. אבל הוא חייב להבין שהוא שם ולא במצב אחר לחלוטין.

      Reply to this comment
    • עידן עופר

      03. אפר, 2018
      19:31

      אולי יסכים להיות שחקן שישי בקבוצה שלברון או אחד מהחברים האחרים שלו משחק. יעדיף לפרוש מאשר לעבור לסין.

      Reply to this comment
    • Smiley

      03. אפר, 2018
      22:44

      אני לא חושב שייפלט מהליגה כל כך מהר אלא יעביר עוד כמה שנים ויפרוש. יש לו עוד מה לתרום, אבל השינוי חייב להיות בדרך החשיבה שלו.

      Reply to this comment
  2. ברוך רובין

    03. אפר, 2018
    18:45

    האוברייטד הגדול בהיסטוריה? שחקן שלא הבין מה זה המשחק הקבוצתי, שחושב רק על סטטיסטיקה אישית, שרב עם מאמנים, לא מוכן גם שהוא בירדיה תלולה להיות גלגל שלישי או אפילו לעלות מהספסל (למרות שזה יעיל לקבוצה).

    Reply to this comment
  3. ולדי קוגן

    03. אפר, 2018
    18:46

    תמיד עניין אותי איך היה נראה שילוב של מלו עם קובי,אם הוא היה עובר ללייקרס תמורת אנדרו ביינום וחלקי חילוף.

    Reply to this comment
    • ברוך רובין

      03. אפר, 2018
      18:50

      היה הורס את הלייקרס מבפנים כמו בכל קבוצה שהגיע,הוא לא מוכן לוותר על כמות הזריקות שלן אפילו שיש שחקנים טובים יותר התקפית.

      Reply to this comment
      • ולדי קוגן

        03. אפר, 2018
        19:05

        לא אמרתי שזה היה עובד,סתם סקרן אותי לראות את זה

        Reply to this comment
        • אור

          03. אפר, 2018
          21:21

          יש משפט (?) שאומר: מסקרן כמו לראות תאונת מטוס. נראה לי מתאים פה

          Reply to this comment
    • סער ברעם

      03. אפר, 2018
      18:59

      בחיים אני לא רואה את זה קורה… אז ללייקרס לא היה בשר כמו שצריך. גאסול, כרמלו וקובי באותה קבוצה? אני לא רואה איך אתה משאיר את כרמלו ביחד עם קובי על המגרש.

      Reply to this comment
    • סער ברעם

      03. אפר, 2018
      20:22

      יודע מה, זורם איתך על התרחיש האופטימי. מלו ובראיינט שומרים על שחקני הכנף הטובים בליגה ועושים להם בי"ס, בזמן שגאסול מנהל את המשחק מה-elbow. פישר נותן לו את הכדור ובהתקפה מתחילים המשולשים עם צמד השחקנים שמתחרה בפיפן וג'ורדן, ובהפרש יש להם את הגבוה המוסר הטוב יותר.

      קובי וכרמלו מתאחדים למאזן של 68-14 בלייקרס ומשחקים ביחד כמה עונות עד שכריס פול ודוויט הווארד מצטרפים אליהם בטרייד. נאש כבר מבקש לעבור, כי יאללה, קבוצה עם 5 אליפויות ברצף יכולה לסחוב גם את הפציעות שלו. בסופו של דבר, בשנת 2015 קובי פורש בשיא ונאש יורד בגבס מהפרקט כי נגמר לו הסחוס.

      מיד לאחר מכן דוויט הווארד וגאסול מובילים את הקבוצה כשמלו הוא האיש למשימות מיוחדות. הוא לא נשחק ולכן גם לא נפצע, כריס פול מנהל את ההתקפה ולמאר אודום שוכח שהיו אמורות להיות לו בעיות סמים. הלייקרס, בצעד חביב, מפסיקים לקחת אליפויות ביחד עם ביל ראסל, כשלברון ג'יימס ודווין וויד אוכלים כובעים, דאנקן מוביל במשך 30 שנה את הליגה ברייטינג הגנתי ונוביצקי פורש כשהוא לא יכול להטביע.

      איך?

      Reply to this comment
    • אחד העם

      03. אפר, 2018
      23:46

      עם כמה כדורים היו משחקים?

      Reply to this comment
  4. גיא הרשע

    03. אפר, 2018
    19:17

    המעבר של כרמלו לת'אנדר –
    הדבר הכי טוב שקרה לרוקטס…

    וקצת יותר ברצינות –
    אני לא חושב שכרמלו רעיל כזה ארסי כמו שמתארים אותו –
    אין ספק שיש אצלו חזק את הקטע של האגו. אבל זה נכון לגבי רב השחקנים בקליבר שלו (בשיאו, הוא אכן היה אחד מהסקוררים הקטלניים בליגה).
    אני חושב שבשביל לרדת מהעץ, כל הדרך עד לספסל, הוא צריך סולם מתאים – משהו כמו זה שיש כבר איזה לברון על העמדה שלו…
    בקבוצה כמו הקאבס, אני מאמין שהוא היה עולה מהספסל, והוא היה יכול להיות בקלות מתמודד על תואר השחקן השישי.

    אחלה פוסט!

    Reply to this comment
    • tomer

      03. אפר, 2018
      19:33

      המעבר של כרמלו לת'אנדר – הדבר הכי טוב שקרה לכל קבוצה שהשם שלה לא עונה לשם OKC. מאוד מקווה שאתבדה בפלייאוף, אבל נכון להרגע גראנט עדיף עליו לדעתי

      Reply to this comment
    • סער ברעם

      03. אפר, 2018
      20:10

      מעניין. אולי בעונה הבאה?

      Reply to this comment
  5. עידן עופר

    03. אפר, 2018
    19:34

    בדיוק קראתי כמה ציטוטים על כך שמלו מאוד מאוד מנסה השנה ועושה כל מה שמבקשים , מבלי לעשות רעש.
    אם יצליח לקחת אליפות עד סוף הקריירה ישנה לא מעט את הדעות לגביו.
    תודה סער.

    Reply to this comment
  6. יותם פלדהיים

    03. אפר, 2018
    19:46

    שאלה למבינים. אז איך אפשר להבהיר את ההבדל בין השעות שמצוירת כאן לבין מה שהוא עשה בנבחרת?

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      03. אפר, 2018
      20:12

      בנבחרת זה-זה התפקיד שתפור עליו. תודה על הדוגמה הזו.
      לא הבנתי את השאלה שלך עד הסוף בכל זאת, נסה לנסח אותה אחרת 🙂

      Reply to this comment
    • אור

      03. אפר, 2018
      21:23

      בנבחרת כרמלו משחק עם חברים ועושה חיים. שם גם פאריד היה כוכב, לא אומר כלום על ה-NBA

      Reply to this comment
    • Smiley

      03. אפר, 2018
      22:47

      בנבחרת הוא מגיע בראש אחר וישנם שם שחקנים טובים ממנו. בנוסף, יש שם מאמן שכל השחקנים מעריכים ועושים את מה שהוא מבקש.

      Reply to this comment
  7. הקיפודה המצויה

    03. אפר, 2018
    20:06

    תודה רבה סער על ההשקעה

    Reply to this comment
  8. יאיר

    03. אפר, 2018
    20:07

    תודה סער!

    Reply to this comment
  9. קרע במיניסחוס

    03. אפר, 2018
    20:28

    ההחלטה השניה הכי גרועה בקריירה של פרסטי

    Reply to this comment
    • אור

      03. אפר, 2018
      21:29

      לדעתי זה עזר לווסטברוק להישאר, אז חצי מסכים.

      Reply to this comment
      • קרע במיניסחוס

        03. אפר, 2018
        22:07

        פול ג'ורג' היה מספיק בשביל להשאיר את RW. למה היה צריך להטריד את קאנטר הסוס הצעיר בשביל שמנמלו? האחד שחקן קבוצתי עם יעילות בשמיים והשני סובל מחוסר מודעות עצמית ממאיר ומדבק.

        Reply to this comment
        • אור

          03. אפר, 2018
          22:14

          אני לא חובב כרמלו יותר ממך, עדיין אני מאמין שזה היה אחד השיקולים

          Reply to this comment
        • יום אחד

          03. אפר, 2018
          22:26

          קאנטר היה שחקן ספסל שהיה חור הגנתי עונה שעברה למרות היותו ריבאונדר טוב עם חוזה מנופח שלידו מתפתח שחקן אתלט נדיר ג'רמי גרין הטרייד עליו היה אדיר!

          Reply to this comment
          • קרע במיניסחוס

            03. אפר, 2018
            22:30

            כן כרמלו שחקן הגנה מבריק שמדרבן את כל הקבוצה שלו לתת יותר

  10. אדון שוקו

    03. אפר, 2018
    21:39

    מסכים אם כל מה שאמרו כאן אבל אי אפשר להתעלם מזה שכשהוא נכנס לזון הוא יכול להביא לך 10 נקודות בשתי דקות..

    Reply to this comment
  11. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    03. אפר, 2018
    21:43

    את מה שאני חושב עליו כבר כתב ברוך רובין…

    מבחינת OKC

    לדעתי זה היה צעד שנועד לשדר לראסל שהקבוצה תהיה תחרותית על מנת לשכנע אותו לחתום על הארכת החוזה שקיבל בקיץ האחרון. מהלך all in של פריטי במסגרת אסטרטגיית "להשאיר את ראסל בכל מחיר".

    והאסטרטגיה הזו, לדעתי, שגויה מיסודה, ויש להחליפה באסטרטגיית "להטריד את ראסל", שתכלול גם טרייד על כרמלו (לקבוצה של לברון או לכל מי שירצה), והפיכת הקבוצה ל"קבוצה של סטיבן אדאמס", © קפטן ביפהארט, תוך נסיון להשאיר את פול ג'ורג'.

    תודה רבה סער, אחלה פוסט.

    Reply to this comment
    • יום אחד

      03. אפר, 2018
      21:48

      זו דעתך כאוהד ספרס או יועץ לת'אנדר ?
      כי אין אוהד אוק' אחד שיסכים להצעה אחד מה שאומר שהרעיון שלך טוב יותר לספרס מאשר לאוק'…

      Reply to this comment
      • קרע במיניסחוס

        03. אפר, 2018
        22:22

        +1
        להטריד את ראסל?!?! אתה על סמים?
        אין אוהדי אוק' שמוכנים להטריד את ראסל בנמצא ואני מבטיח לך שאם הוא היה משחק בקבוצה אחרת גם האוהדים של אותה הקבוצה היו מרגישים כך. ראסל הוא אוקלהומה, בשבילו רואים את המשחקים, הוא ה-הצגה והוא וואחד הצגה. חיים ומתים איתו לא סתם, כי רכבת ההרים הזאת שנקראת ראסל ווסטברוק היא חוויה אורקולית חוץ גופית. שחקן שתמיד ייתן כל אבל כל מה שיש לו ולא ישמור למחר. נכון, לפעמים הוא קצת מטומטם, אז מה? הוא תמיד ישאיר את הנשמה שלו על המגרש וישחק כאילו זה המשחק האחרון שלו ולכן אין לו על מה להתנצל.

        Reply to this comment
        • סער ברעם

          04. אפר, 2018
          08:16

          מאנו דה מאן, הרגת אותי
          איך אדאמס טוב ממיילס טרנר?
          בקיצור, אם ראסל עוזב, גם ג'ורג'

          Reply to this comment
        • מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

          04. אפר, 2018
          09:11

          חברים, מבין את הקושי… הגבתי לכם בסיקור של הלילה, אבל אשים את זה גם כאן:

          אני באמת ובתמים חושב שאוקלהומה צריכה להטריד את ראסל, לא כאוהד ספרס, אלא כמי שחושב שראסל לא יכול לסחוב קבוצה לאליפות. מבין אתכם לחלוטין שזה מהלך קשה עבור הארגון, האוהדים וגם השחקן עצמו, אבל לדעתי אין ברירה אחרת. כתבתי את הכל בינואר, אתם מוזמנים להסתכל כאן:

          https://www.facebook.com/hoopsil/posts/1820933764614386

          מאז, לדעתי, לא השתנה יותר מדי – אוקלהומה עדיין לא נראית כמו קונטנדרית, ועדיין לא מנצלת את מלוא הפוטנציאל של הרוסטר – אבל מבחינת הטרייד העתידי של ראסל אני חושב שהדוגמא של ווסט, גריפין והקליפרס היא רלבנטית – ג'רי ווסט לא בעניין של להיות כשרוני ולתת את הנשמה. הוא נתן את הנשמה כל הקריירה שלו, היה מוכשר לא פחות מראסל, וסיים עם אליפות אחת בלבד. הוא בעניין של לקחת אליפויות, ולצורך זה צריך לבנות קבוצה מנצחת (לייקרס, גולדן), גם במחיר של טריידים כואבים (דיבאץ' עבור קובי, שאקיל למיאמי ועכשיו גם גריפין לדטרויט. זה כואב בטווח הקצר אבל משתלם בטווח הארוך.

          Reply to this comment
  12. יום אחד

    03. אפר, 2018
    21:50

    #להצעה שלך

    Reply to this comment
  13. Omer

    03. אפר, 2018
    22:20

    אחלה מאמר, אם תוכלו לעשות אותו דבר על לברון או כוכב אחר זה יהיה טוב

    Reply to this comment
  14. ג'ק סיקמה

    03. אפר, 2018
    22:51

    אני זוכר את טורניר המכללות של 2003 ,הוא היה מדהים שם…..לא הבנתי מי זה הלברון ג'יימס הזה שנבחר ראשון בדראפט לפני כרמלו.
    תסתכלו על התקציר של הטורניר כאן בכתבה לא לפספס !!!
    למרות הכל הוא שחקן גדול עם ג'אמפ שוט יפהפה ….יש לו אולי את הזריקה הכי מלוטשת ויפה .
    אני אוהב אותו מאוד.

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      04. אפר, 2018
      08:17

      בהחלט משהו חריג לצפייה. היחיד שנראה כמו שחקן מקצועני כבר בשנתו הראשונה במכללה

      Reply to this comment
  15. ןפומה

    03. אפר, 2018
    22:51

    כתבה מצוינת .
    לא מכיר אןתו מספיק ,כדי להגיב מעבר לכך.
    אך מאחר והכתבה מעולה אשמח לפרופיך דעמה על קליי תומפסון
    לדעתי השחקן השני בחשיבותו בווריורס אחרי דראמונד

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      04. אפר, 2018
      08:18

      תודה על ההמלצה, כשיהיה לי זמן אעשה זאת גם 🙂
      התכוונת דריימונד כן?

      Reply to this comment
      • ןפומה

        04. אפר, 2018
        09:52

        בהחלט דריימונד גרין ,אך הכתבה המבוקשת על קליי תומפסון דוקא כדי לבדוק עד כמה הווריורס תלויים בו.

        Reply to this comment
  16. Smiley

    03. אפר, 2018
    22:52

    כרמלו עשה טעות (לקריירת הכדורסל שלו) שהעדיף להמשיך לחוזה העצום בניקס במקום לחתום בבולס של רוז ונואה ה״בריאים״ ותחת ת׳יבודו שהיה גורם לו לשמור.
    אבל הוא העדיף את עסקיו הפרטיים בתפוח הגדול.
    עדיין הוא שחקן שיכול לתת הרבה לקבוצה שתשתמש בו נכון. אני חושב שיכולת ייצור הנקודות שלו היא עדיין גבוהה רק צריך לשמור עליו שלא יתחיל להשתגע בכמות זריקות.
    כולם מחפשים את הגרסה שלו בנבחרת ובצדק.

    Reply to this comment
  17. דה שוט

    03. אפר, 2018
    23:21

    1. סער – אם אתה כל כך לא אוהב את כרמלו – למה אתה מכין כתבה עליו? מה המטרה?
    2. כל מי ששלח אותו לסין או ברך את שאר קבוצות הליגה בהן הוא לא חתם – לא כל כך מובנים לי. בלי קשר לעברו, המדובר בשחקן חמישיה שמשחק הרבה דקות בקבוצה בין החמש עד שמונה הטובות בליגה.
    3. כמה PF בליגה עדיפים עליו ? לאב, גרין, למרכוס, יאניס, פורזיניגיס, דייוויס – כולם בפריים שלהם או לפניו.
    4. עם קאנטר הייתה לאוק' סיטי תקרת זכוכית ברורה למדי. כרמלו פותח לה אופק (שעשוי להתממש, ועלול גם לא).
    5. הוא משתלב מצויין ליד שחקנים יוצרים עם הכדור כמו ג'ורג' וראסל, למרות שסובל השנה מקליעה לא יציבה (אולי תוצאה של השינוי החד במעמדו).
    6. טרייד על ראסל תמורת מי? באותו הרגע אוק' תהפוך לסוג של דנבר, שארלוט, סקרמנטו, או אינדיאנה – בלי להעליב (באמת) – קבוצות נחמדות עם ציפיות נמוכות.
    7. לבנות סביב אדאמס? אני מת עליו, אבל ההתקפה שלו מבוססת על ראסל – בין שניים (פיק'נ'רול) או ריבאונד מחדירה. מעבר לזה הוא מאוד מוגבל. כולם משבחים אותו השנה ואני בראשם (בחרתי בו בתחילת השנה ל-MIP) אבל תכלס – תארו לכם את אוק' עם סנטר אחר – למשל האווארד, נורקיץ', קאזינס, גאסול (הצעיר). אי אפשר לבנות קבוצה על סנטר בימינו.
    8. מסכים עם המגיב "יום אחד" לגבי חוויית הצפייה בראסל, ומוסיף שחוויה דומה היא לצפות בקליעה היפהפיה של כרמלו. בשביל זה קונים כרטיס (קמים בשלוש בלילה). אי אפשר ללמד כישרון.

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      04. אפר, 2018
      08:25

      מה קרה, לקחת באופן אישי כמה מילים שכתבתי?
      בסופו של דבר אני בטוח שאתה יודע שהמסקנות האלה תקפות אליו בגדול. בגדול, הוא צריך לחזור לקולג' מבחינת רצון להשתפר ולהתאים את עצמו לשחק.

      לגבי השאלה שלך: יש לי חבר שנפצע מאוד קשה בצוק איתן והשחקן האהוב עליו היה מלו. תמיד הייתי יורד עליו, אבל בפעם האחרונה שראיתי אותו שאלתי את עצמי, "אולי אני טועה". במקרה החבר וכרמלו מתנהגים הפוך לחלוטין, כשהחבר הזה היה נותן את הנשמה בכל משחק.

      מעניין שבשביל להשלים את כרמלו, הוא צריך את התכונות של אופיר כהן.

      Reply to this comment
  18. Shaq

    04. אפר, 2018
    00:09

    כרמלו שחקן קצת אנדרייטד בגלל שכולם שונאים אותו, היה לו קריירה טובה הבעיה היחידה זה שהוא לא השיג תואר משמעותי או סתם הגיע לגמר, במילים אחרות טובה אבל מפוספסת.
    העונה הוא כבר לא מה שהיה זה ברור אבל ככה זה שמתבגרים ובטח שהופכים לאופציה שלישית… לא כולם לברון, הוא מטובי הסקוררים בהיסטוריה, והאמת שחקן כיף לצפיה,לפחות יוכל להיות מזוהה עם נבחרת ארה"ב…

    Reply to this comment
    • בוני

      04. אפר, 2018
      00:38

      מסכים,יש הבדל גדול בין לשחק עם מנטור כמו לברון בנבחרת לבין רכז אגואיסט כמו ווסטבוק באוקלהמה.

      החוזק בשלישיה של בוסטון היתה שהם ידעו לשתף את הכדור.
      אוקלהמה יצתרכו לעשות שינוי בקיץ.

      Reply to this comment
      • סער ברעם

        04. אפר, 2018
        08:26

        גם התחרות הרבה יותר קשוחה ולאורך זמן

        Reply to this comment
      • שמעון

        04. אפר, 2018
        14:10

        אהבתי את הבדיחה שלברון מנטור. לברון מנטור של עצמו ואגויזם ונרקסיזם היחיד שקוב למך זה כריסטיאנו רונלדו. לראסל יש עוד כברת דרך להגיע לנרקיסיזם שלו ולרמת שליטה בעיתונאי חצר שייצרו ספינים ויריצו אותו לאמויפי

        Reply to this comment
      • Shaq

        04. אפר, 2018
        23:59

        מסכים, אבל הוא לא ירד משמעותית יותר ממה שהיה יורד בקבוצה אחרת בתור אופציה שלישית. הוא גם נהנה שם.

        Reply to this comment
  19. Berch

    04. אפר, 2018
    00:10

    ממש קיויתי שהוא ואייברסון יצליחו בדנבר. התבאסתי שלא עבד….
    כרמלו התחיל להתרכז יותר בעסקים מחוץ למגרש. אולי רייק הפלייאוף יחזיר לו את הרעב. 🙂

    Reply to this comment
  20. בוני

    04. אפר, 2018
    00:40

    כתיבה טובה! אם נאש וגראנט היל בהיכל אין שום סיבה שמלו לא יכנס.

    אני חושב שכרמלו הראה שהוא יכול להיות מצוין עם מנהיג אמיתי כמו בילופס ואולי אם דטרויט היו בוחרים אותו ב-03' אז היה לו טבעת.

    Reply to this comment
  21. The dud

    04. אפר, 2018
    01:19

    עדיין 10 שניות לסיום
    הייתי שם את הכדור ביד שלו במקום של ווסטברוק

    Reply to this comment
  22. מנחם לס

    04. אפר, 2018
    01:27

    דבר אחד שאני יודע על מלו: כשהוא שיחק בנבחרת ארה"ב באולימפיאדות הוא היה השחקן המושלם גם בהגנה, גם בהתקפה, וגם מבחינה חברית

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      04. אפר, 2018
      08:28

      כי הוא הגיע עם הגדרה ברורה, משהו שדונובן לא מצליח להכניס לו

      Reply to this comment
    • שמעון

      04. אפר, 2018
      14:07

      אם היו לנבחרת ארה"ב ברמה שלהן כמו גולדן ויוסטון והקאבס אז מלו היה מתייבש שם על הספסל. לא אינדיקציה לכלום נבחרת ארהב שמשחקת ברבע מאמץ

      Reply to this comment
  23. דרור

    04. אפר, 2018
    03:01

    מלו אנדרייטד? חחח…הוא לא שווה עשירית מהכסף שקיבל בקריירה. הוא לא שומר, הוא לא נלחם, והוא אלרגי למסירות. שחקן מטומטם עד מפגר. אפילו המילה שחקן גדולה עליו, הוא סתם איש עסקים שמנמן ומפונק. "שחקן" של קבוצות זעירות/מיקרוסקופיות. תודה על הכתבה סער. ושמע לי, אל תנמיך ציפיות בקשר למלו, תעלים אותן באחת. זה כמו לצפות שביבי יעשה משהו חיובי. חסר סיכוי. אין לי ספק שווסטברוק ידאג שמלו יעוף מאוק' הכי רחוק שאפשר אחרי השנה הזו. ראס ומלו זה זיווג מהגיהנום שלא ברא השטן. טמטום מוחלט. עם הכשרון שלו היה צריך להשמיד את הליגה, אבל הוא פשוט לא תחרותי. לא כולם בנויים לזה, לא בא אליו בטענות, רק לג'יאמים שקונים את השיט שלו. רב נזקו על תועלתו*1000. שחקן מייאש לצפייה, נדמה לי שיסיים קריירה של 15 שנה בלי אף אסיסט. אלוהים נותן אגוזים לחסרי שיניים.

    Reply to this comment
  24. יום אחד

    04. אפר, 2018
    03:19

    תודה!
    להבין את כרמלו- הגירסה הסבירה
    1.שחקן עם קלאסה והרבה לקובי היה למייקל היה ללברון אין לנוביצקי אין למלו יש.
    2.שחקן עם הג'אמפ שוט הכי קשה בליגה ואולי הכי יפה וודאי מהיפים שיש כבר עשור בליגה
    3.סקורר ענק!
    4.ריבאונדר טוב
    5.אחלה חבר ןלא הורס חדרי הלבשה כיאה לכוכבים בסדר גודל שלו
    6.נותן עונה סופר סבירה בת'אנדר בגיל 33 כשלברון בגיל שלו סיים מזמן עם ההגנה
    7.עדיף מקאנטר מכל בחינה [אלהים ישמור מההשוואה!]

    Reply to this comment
    • סער ברעם

      04. אפר, 2018
      08:31

      לדעתי, מלו היה צריך להיכנס בול למשבצת של קאנטר. שחקן שישי שנותן צרורות של נקודות על המגרש

      Reply to this comment
  25. שי אבן צור

    04. אפר, 2018
    04:46

    יפה מאד סער. נהניתי.

    Reply to this comment
  26. פאקו

    04. אפר, 2018
    07:48

    תודה רבה סער, אחלה פוסט.

    Reply to this comment
  27. ד"ר רזי הופמן

    04. אפר, 2018
    07:48

    עצוב מאד שבזבז את הכשרון שלו….
    לפחות עשה בוכטה של כסף והוא מסודר בעסקים.
    מה יעשה שחרי שיתלה את הנעליים? לדעתי עוד כסף, הוא ולברון. אבל יצטרך לחכות למלך עוד הרבה זמן….

    Reply to this comment
  28. הציפור הנדירה

    05. אפר, 2018
    12:13

    מלו הוכיח במשחקים במהלך הקריירה שהוא יכול לשחק קבוצתי ולשחק הגנה, רק שכמראה האגומניאק שלו לא נותן לו לעזות זו בעקביות וביציבות לאורך זמן. בלי האגו הזה היה היום בצקופ הרבה יותר טוב ומגדולי הכדורסלנים.

    Reply to this comment
  29. הציפור הנדירה

    05. אפר, 2018
    12:15

    צ"ל "במקום הרבה יותר טוב".

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *