סיקור יום שלישי – החמישייה

בוקר טוב לכולם, לאחר שאתמול שחקני ה-NBA נהנו מיום חופש עקב גמר המכללות, היום קיבלנו ליל משחקים גדוש ומלא מכל טוב. הכולל בתוכו 12 משחקים מותחים ונהדרים (וניקס-מג'יק אחד). השבוע התבשרנו שדובי לא יוכל לסקר איתנו לצערו, אז עם כוח אש נוסף מ-ולדי קוגן ועידן עופר, אנחנו יוצאים לדרך עם הסיקור הגדול ביותר שהיה לימי שלישי השנה בהופס!

קליבלנד קאבאלירס (30-48) 112 – טורונטו רפטורס (22-55) 106

אחרי יום שלם ללא משחק NBA אחד לרפואה (ומשחק NCAA אחד שנגמר די מהר), קיבלנו הערב משחק צמרת לוהט כבר ב-7, שעון מזרח ארה"ב.

למרות שסוף העונה הרגילה כבר מעבר לפינה, לשתי הקבוצות המשחק היה חשוב, כשטורונטו החלה את הערב ביתרון של 2 משחקים בלבד על בוסטון, וקליבלנד מרפרשת בטירוף את טבלת המזרח כדי לראות עד כמה פילי ואינדיאנה מתקרבות (והן מתקרבות..), כשהיא לא רחוקה בכלל מאיבוד יתרון הביתיות בסיבוב הראשון.

הפתיחה הייתה צמודה. קליבלנד התקשתה לשמור על ואל'צונאס בפיק אנד רול אבל צלפה יפה מהשלוש. 15-15 בדיוק אמצע הרבע הראשון. דווקא חוזה קלדרון (שפתח עקב פציעתו של היל), הוא ולא אחר, היה בלתי ניתן לעצירה עם 11 נק' מהירות ב-7 הדקות הראשונות (סיים עם 19 באחוזים מצוינים).

אחרי סל של סי ג'י מיילס שהעלה את טורונטו ל-35-36, הקאבס רצו 4-21 ועלו ליתרון 16 מבטיח, 40-56,  3 דק' להפסקה, כשלאב והחברים כמעט לא מחטיאים לשלוש. טורונטו הורידה אמנם ל-8 בלבד בהפסקה, אבל בסופו של דבר הריצה הזאת חרצה את גורלו של המשחק.

במחצית השניה טורונטו ניסתה לחזור אבל ביום בו קייל לאורי קולע 5 נק' ב7-1 מהשלוש וממול הקאבס קולעים 13 שלשות ב-43%, זה קשה מאוד. הקאמבקים של טורונטו נעצרו כולם כשכל החמישייה של הקאבס קולעת בדאבל פיגרס (לברון 27 ו-10 קרשים, לאב 18, הוד 17). את טורונטו שנמצאת בתקופה לא טובה לקראת סיום העונה, הוביל דרוזן עם 19 ו-ולנצ'ונאס ואיבקה הוסיפו 17 ו-16 בהתאמה).

הקאבס מנצחים את טורונטו בפעם השנייה בשבועיים האחרונים, במה שאולי מהווה הצהרת כוונות לגמר או חצי גמר המזרח.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס (30-47) 121 – ברוקלין נטס (53-25) 95

פילי שנמצאת בתקופה נפלאה למרות פציעתו של ה"פרוסס", אירחה הערב את ברוקלין במטרה להמשיך את רצף הניצחונות שלה שעמד על 10 ערב המשחק, ובעיקר להיצמד ללברון וחבריו ולהתקרב ככל האפשר ליתרון ביתיות בסיבוב הראשון בפלייאוף.

מלבד אמביד, גם סאריץ' לא שיחק הערב ואמיר ג'ונסון ואיליאסובה פתחו בחמישייה במקומם. ברוקלין מצידה העלתה את ג'ו האריס בחמישייה במקום אלן קראב.

כצפוי, פילי לא נזקקה לכוכבה הגדול מול ברוקלין החלשה כשהיא מנצחת את כל אחד מהרבעים. ברוקלין הייתה בתמונה עד שלוש דקות לסיום המחצית, אבל מפיגור 2 סולידי – 46-48 – היא נתנה לפילי לקלוע 13 רצוף ומשם הדרך חזרה כבר הייתה קשה יותר.

לפילי קלעו 7 שחקנים בדאבל פיגרס, כשרדיק קולע 19 וסימונס תורם 15, 12 קרשים ו-6 סוכריות לחבריו. בברוקלין סטאוסקס קלע 13 נגד קבוצתו לשעבר, כשדיונווידי מוביל עם 16'.

אני יודע שמה שמעניין אתכם הוא מה פולץ עשה (10 ו-3 אס') וזה כנראה יעניין אתכם יותר מתקציר המשחק המעט משעמם, אז תבלו.

מיאמי היט 101 (36-42) – אטלנטה הוקס 98 (56-22)

מיאמי הפסידה את משחקה האחרון דווקא מול ברוקלין בבית, והערב היא הייתה צריכה להביא ניצחון כדי להבטיח את המקום בפלייאוף,  ולשפר עמדות במאבקה על המקום השביעי (ואולי השישי) במזרח. אטלנטה מצידה נכנסה למצב של הפוך על הפוך הקורה לפעמים בסוף העונה של קבוצות טנקינג: היא כבר הפסידה מספיק העונה, ויכולה להרשות לעצמה אולי גם איזה ניצחון או שניים עד סוף העונה.

המשחק היה צמוד לכל אורכו – עם יתרון קל דווקא לאורחת מאטלנטה. נגיע ישר למאני טיים: שלשה של דיאנדרה באמברי העלתה את אטלנטה ל98-90, אבל ג'יימס גונסון לא ויתר. 4 רצופות שלו הורידו ל-4 בלבד, ושלשה גדולה של טיילר ג'ונסון – בעונה מצוינת – הורידו לנקודה בלבד, דקה וחצי לסיום.

חסן וויטסייד התלונן על דקות המשחק שקיבל במשחק ההפסד האחרון מול ברוקלין, והערב הוא הוכיח למה הוא כנראה צריך להיות במאני טיים במגרש. ריבאונד התקפה גדול שלו מלווה בטיפ קטן פנימה החזירו את היתרון למיאמי אחרי מהלך לא אחראי של איזייה טיילור הרוקי. מיאמי לא הצליחה להגדיל את היתרון והכדור האחרון היה בידיים של אטלנטה, כשדמיון לי האלמוני (undrafted) שנכנס לסל חטף גג מריצ'רדסון, וזה די גמר את הסיפור.

ניצחון סופר חשוב למיאמי מול יריבה ששיחקה בדקות האחרונות עם חמישיה באמת מביכה. דראגיץ' עם 22 ו-10 ריב' ווויטסייד עם 18 ו-12 הובילו את ההיט, באטלנטה אלו היו קולינס עם 19 ודורסי עם 18.

https://www.youtube.com/watch?v=lPlWjGziSTw

 

ניו יורק ניקס (51-27) 73 – אורלנדו מג'יק (54-23) 97

כשחילקנו בינינו את המשחקים, ברגע שולדי ראה שלקחתי את הניקס הוא אמר לי "וואו, תנחומיי". אני בתגובה אמרתי לו שיש משחקים גרועים יותר מאלה, לא היה לי מושג עד כמה טעיתי באותו הרגע.

ואלו המספרים שמספרים לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על המשחק הערב:

ניו יורק קלעה 73 נק' ב-34.5% מהשדה ו-14.8% מהשלוש. היא גם מסרה רק שבעה עשר אס', ואיבדה שנים עשר כדורים.

אורלנדו קלעה 97 נק' ב-42% מהשדה ו-30.6% מהשלוש. היא מסרה 28 אס' ואיבדה את הכדור רק 11 פעמים.

אלא, שהפעם הסטטיסטיקה מעט משקרת. זאת משום שהמשחק דווקא היה צמוד ברובו, ואז הגיע הרבע הרביעי.

ברבע הרביעי הניקס קלעו רק 12 נק', ב-21.7% מהשדה ו-20% מהשלוש. אורלנדו, לעומת זאת, קלעו 29 נק' ב-52.4% מהשדה ו-33.3% מהשדה.

וככה, אני מצטער לבשר לאוהדי הניקס שקוראים באתר, אי אפשר לנצח.

שיקגו בולס (51-27) 120 – שארלוט הורנטס (45-34) 114

שארלוט הובילו לאורך רוב המחצית הראשונה, כשיתרון השיא שלהם עמד על 6 נק' בלבד. אבל, מפתיחת המחצית השנייה, הם לא הבילו ולו לפעם אחת. וככה, תרשו לי לרגע להיכנס לדמות של גור שלף משדר משחקים של מכבי, אי אפשר לנצח.

בשיקגו לאורי מארקנן הנהדר סיים עם 24 נק' עם 5 מ-6 מהשלוש ו-7 ריב'.

בשארלוט דווייט האווארד היה נהדר עם 23 נק' ו-17 ריב'

https://www.youtube.com/watch?v=dFqlxHKcpXw

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (34-45) 107 – גולדן סטייט ווריירס (21-57) 111

הובטח לנו משחק גדול בין שתי הקבוצות,ואכן קיבלנו משחק גדול.המשחק נפתח טוב עם 6-0 של אוקלהומה עם פול ג'ורג' שנכנס טוב לעניינים,אבל ג"ס כמובן לא נתנה להפרש לגדול.מלו העלה את התאנדר לפלוס 7 שבע באמצע הרבע, לא לפני שדוראנט החליט שההתקפה תעבור רק דרכו,בין אם בזריקות חצי מרחק ובין אם בעבירות בכניסות לסל.בדקה האחרונה דוראנט שם 2 מהקו והוסיף שלשה והוריד את קבוצתו בפיגור מינימלי של 3 בלבד.הרבע השני נפתח חזק מבחינת ג"ס,עם דריימונד שחילק מסירות לכל דורש,כשקליי נהנה בעיקר והעלה את קבוצתו לפלוס 6.ראס היה אגרסיבי ולא נתן לעסק לברוח, אבל ג"ס שמרו על פער יפה.2 דקות לסוף המחצית, ראס דופק שלשה שמורידה את ההפרש ל-5 בלבד,וכאן דוראנט שוב מסיים חזק עם זריקה מחצי מרחק,פלוס 3 מהקו אחרי עבירה טיפשית של מלו(גאון).פלוס 10 לג"ס במחצית.

ברבע השלישי התנהל על מי מנוחות כשג"ס שומרת על מרחק בטחון יפה, אבל קורי ברואר נתן תפוקה יפה ומראה כמה הוא היה רכישה טובה, והוריד את ההפרש ל-3 בלבד באמצע הרבע.ראס המשיך להיות פעיל כהרגלו,ומצליח להשוות ל-76 לכל עם 3 וחצי על השעון.כמה דקות קדימה ראס גם מעלה את אנשיו ליתרון אחרי שלשה, לא לפני שג"ס לוחצת על הגז ומסיימת חזק,81-84 לג"ס לפני רבע רביעי מכריע.

כאן קיבלנו פתיחה מאוד מהוססת, כשבמשך 2 דקות לא נקלע סל עד שאברינס דפק שלשה והשווה.נקפוץ כמה דקות,כשראס דופק חצי מרחק והתוצאה רק נקודה לאורחים.בצד השני דוראנט דופק שלשה,ראס מאבד כדור שנגמר בסל של ווסט ופלוס 6 לג"ס.שלשה של ג'ורג' מורידה ל-99-97 לצד השני, קווין קוק חודר ומסיים בצבע יפה ואז איבוד של פול ודוראנט שם 2 מהקו ושוב זה 6 הפרש,רק 2 דקות לסוף.דקה לסוף ראס מוריד ל-4, אבל בצד השני דרייומנד מרים לג'ונס והנדנדה נמשכת.חצי דקה לסוף לחץ מסיבי מופעל על דוראנט שמאבד במרכז המגרש וראס רץ מהר ומוסר לברואר לסל קל.107-105.פאול על קוק ששם 2 מ-2, ואז ראס בחדירה לסל מסיים יפה.בהתקפה הבאה הופעל לחץ כדי לחטוף אבל דריימונד נשלח לקו וסיים בקור רוח, פלוס 4 לג"ס והמשחק שלהם.הפסד מבאס לאוקלהומה, שתופסים את ג"ס בדיוק שבוע מאוחר מדי כשכמעט כולם בריאים ושלמים.

מבחינת מספרים ראס היה גדול עם 44 ו-16 ריב באחוזים מעולים,ג'ורג' ומלו ביחד עם(נא לא לצרוח)9 מ-35 מהשדה.באמת שלא ממש שמתי לב לזה באנרגיות של המשחק, אבל מה זה היה לעזאזל?ברואר היחיד מלבדם שסיים בספרות כפולות עם 10.

בצד השני דוראנט היה מעולה עם 34,קליי תרם 20 וקוק עם 12. הכוכבים עשו את שלהם והייתה  חלוקה יפה של נק בין כל השחקנים,סימן טוב לפלייאוף המתקרב.

יוסטון רוקטס (15-63) 120 – וושינגטון וויזארדס (36-42) 104

כשישאלו אתכם איך אתם מגדירים את המושג "חד צדדי", תראו לאותו אדם ששואל את זה את תקציר המשחק. הרוקטס רמסו את הוויזארדס המסכנים, כשכל דיבור על איבוד משמעת עצמית/חוסר מאמץ לקראת הפלייאוף/כל דבר אחר שנאמר עליהם בשבוע האחרון, נמחק לאור המשחק הנהדר שהם הציגו היום לפנות בוקר.

הוויזארדס לא הובילו ולו לפעם אחת במשחק הזה, אפילו לא בתחילת הרבע הראשון. יוסטון לקחה את ההובלה מתחילת המשחק ועד סופו, כשיתרון השיא מגיע ל-24 נק'! ואם זה המוד שאיתו הם יגיעו לפלייאוף, אף אחת, לא תרצה לפגוש אותם.

את הרוקטס הוביל ה-MVP הבא, הלא הוא ג'יימס הארדן, עם 38 נק', 10 ריב' ו-9 אס'.

את הוויזארדס בראדלי ביל הוביל עם 27 נק', 4 ריב' ו-3 אס'.

מילווקי באקס (36-42) 106 – בוסטון סלטיקס (24-53) 102

אחד מהמשחקים היותר איכותיים שהיו לנו הערב.

בוסטון הגיעה למשחק ללא ת'ייס, סמארט, רוזייר, אירווינג, לארקין והייוורד (כמובן). מילווקי לעומת זאת הגיעה למשחק ללא אבידות יותר מדיי משמעותיות.

חשבתם שגמור? אז זהו, שלא ממש.

בוסטון, כמו בוסטון, נלחמו כל עוד רוחם בם. כשבראון וטייטום הנהדרים משחקים פשוט נהדר בהתקפה, והורפורד מריץ את כל העסק עם נסיון רב וחכמה רבה. אבל, בכדי לנצח את מילווקי צריך מעט יותר מזה, ולצערה הרב של בוסטון, לא היה לה יותר מזה. בלאדסו, מידלטון ויאניס הוכיחו שהם יכולים להיות טריו לא רע בעתיד הקרוב. כששלושתם ביחד הגיעו ל-67 נק' משותפות, ובעזרת הנק' הללו מילווקי ניצחה במשחק.

את מילווקי הוביל יאניס הנהדר עם 29 נק', 11 ריב' ו-6 אס'.

בסלטיקס בראון בלט לטובה עם 24 נק' ו-4 ריב'.

דאלאס מאבריקס (24-54) 115 – פורטלנד טרייל בלייזרס (30-48) 109

אתם אולי חושבים שהתוצאה פה משקרת, איך דאלאס ניצחה את פורטלנד,אבל זה קרה.פורטלנד בזמן האחרון קצת נמצאים ברוגע ושומטים משחקים שהם לא צריכים לשמוט.המשחק הזה היה צמוד זה לא מילה,כשלרבע האחרון נכנסו בפלוס 4 לדאלאס, אבל זה פשוט לא היה היום של הבלייזרס.רבע רביעי שהוא הרבע שהם מופיעים בו לא היה משהו לספר עליו עם קרנבל החמצות של הצמד הדינמי של פורטלנד,שסיים את המשחק עם 2 מ-17 מהשלוש.לא פגעו בכלום איך שאומרים.בצד השני דאלאס קיבלו תפוקה אפילו ממקסימילאן קלאבר(אין לי מושג מי זה),ודאלאס החזיקו בהפרש נוח.לילארד עוד ניסה להושיע מהקו(שם הוא היה מושלם עם 15 מוצלחות),אבל קלאבר והאריסון סגרו את העניין לדאלאס מהקו.109-115 לדאלאס בסיום עם נצחון שדופק חזק את שאיפות הטנקינג של קיובן.

בגזרת המספרים סמית הצעיר עם 18,8,8 היה מעולה,בארנס ובראה עם 15 לראש,דירק קשישא עם 14.

את האורחים "הובילו" לילארד עם 29,מקולום עם 16,נורקיץ שם 15 ו-13 וחבל שזרק רק 8 פעמים,אמינו גם פירק את הטבעת עם 2 מ-10 מהשלוש.ההפסד לא אמור להשפיע על פורטלנד כשהמקום השלישי דה פקטו בכיס,אבל אין סיבה להיראות ככה.

https://www.youtube.com/watch?v=883Pl5VMO-Y

דנבר נאגטס (35-43) 102 – אינדיאנה פייסרס (32-46) 96

בעונה שעברה, דנבר הייתה כמעט לכל אורך העונה במקום השמיני, כשתקופה לא כל כך טובה במחזורי הסיום+באזר ביטר מדהים של ראסל ווסטברוק השאירה אותם מחוץ לפלייאוף. ובכן, הפעם הם לא רוצים לתת לזה לקרות, ובמקום להישאר במקום השמיני, הם ינסו להגיע לפלייאוף לאחר שכבר היו במקום התשיעי.

ובינתיים, הולך להם לא רע בכלל, הם במרחק חצי משחק מהפליקנס שבמקום השמיני. כשהפליקנס סופרים כבר ארבעה הפסדים ברצף, ועוד עלולים לאבד את מקומם בפלייאוף.

בחזרה לענייננו, המשחק עצמו היה די במעמד צד אחד, כשלמעט הרבע השני דנבר הובילו לאורך כל המשחק. אינדיאנה עוד ניסו לצמצם את התוצאה לקראת סוף הרבע הרביעי, אך זה היה מעט מדיי ומאוחר מדיי. 102-96 לנאגטס בסיום!

את הנאגטס ניקולה יוקיץ' הנהדר הוביל לניצחון, עם 30 נק', 6 ריב', 7 אס' ו-4 חט'.

את הפייסרס ויקטור אולדיפו הוביל עם 25 נק', 6 ריב', 7 אס', 4 חט' ו-2 חס'.

יוטה ג'אז (33-45) 117 – לוס אנג'לס לייקרס (44-33) 110

את המשחק הזה ניתן לחלק לשני חלקים – לפני שריקי רוביו ודונובן מיטשל התעוררו, ואחרי אותו הרגע.

הלייקרס הובילו כמעט לאורך כל המחצית הראשונה, כשיתרון השיא הגיע ל-12 נק' לטובתם. ואז הגיע ריקי רוביו, שעם 15 נק' ברבע השני הפך את התוצאה לטובת יוטה. ודונובן מיטשל, שעם 15 נק' במחצית השנייה עזר ליוטה להגדיל את הפער ככל שהזמן עבר. הלייקרס עוד ניסו לצמצם את הפער שנותר בתחילת הרבע הרביעי, אך לא הצליחו בכך.

את יוטה רוביו הוביל לניצחון עם 31 נק', 8 אס' ו-6 ריב'.

את הלייקרס קנטביוס קולדוול-פופ הוביל עם 28 נק' ו-5 ריב'.

פיניקס סאנס (59-20) 97 – סקרמנטו קינגס (54-25) 94

דווקא כשהיא בדרך הנכונה לסיים עם המאזן הגרוע בליגה שככל הנראה יקנה לה את אחת מהבחירות הראשונות בדראפט הקרוב, הסאנס החליטו שנמאס להם להפסיד וללא דווין בוקר, ניצחו את הקבוצה מבירת קליפורניה.

אחרי מחצית ראשונה צמודה בה ג'וש ג'קסון (18 נק') הוביל את הסאנס ליתרון שש, האוס ולן החתימו כרטיס ועם דקות גדולות הובילו את ה"שמשות" ליתרון שיא של 12 נקודות באמצע הרבע הרביעי. באותה נקודה הקינגס החלו להתעורר ועם 14 נק' אל מול 5 בלבד של המארחת, הורידו את הפער לשלוש, 13.4 שניות לסיום.

ביתרון 3, כשהכדור בידיים שלהם, הסאנס מצליחים לאבד את הכדור ונותנים לסקרמנטו הזדמנות אחרונה לשלוח את המשחק להארכה. בוגדנוביץ' הנהדר לוקח שלשה שהולכת החוצה, הילד לוקח את הריבאונד, הכדור מגיע לג'קסון שיורה לשלוש ו..זה בחוץ, הסאנס זוכים בניצחון העשרים שלהם העונה והקינגס משפרים עמדות לקראת הדראפט.

ג'קסון הוביל את הסאנס עם 28 נק', לן תרם 17 נק' ו-15 ריב' ודנואל האוס הפתיע פעם נוספת עם 14 נק', 6 ריב' וחמישה אסיסטים.

את הקינגס הובילו בוגדנוביץ' עם 22 נק', פוקס עם 14 ותשעה כדורים חוזרים וג'קסון עם 19 נק'.

https://www.youtube.com/watch?v=lbIRnSsZzO4

לוס אנג'לס קליפרס (36-42) 113 – סאן אנטוניו ספרס (33-45) 110

עם חמישה משחקים לתום העונה הסדירה וכשהיא נמצאת 2 משחקים בלבד מאחורי המקום ניו אורלינס שנמצאת במקום השמיני במערב, הקליפרס הגיעו למשחק נגד הספרס האדירים בידיעה שהפסד יגנוז כמעט סופית את חלום הפלייאוף שלהם.

המשחק החל לא טוב מבחינת הקליפרס. 13 נק' של אולדריג' הובילו את הקבוצה של פופ ליתרון מהיר של 13 נק'. סלו מו הלוא הוא קייל אנדרסון עזר לסנטר של הספרס להמשיך את הפתיחה הטובה עם 2 נק' שהעלו את מאזנו לשבע נק' ואת הפער ל-18, 6 וחצי דקות למחצית.

בנקודה הזו היוצרות התהפכו והקליפרס החליטו שהגיע הזמן להתעורר. האריס, וויליאמס וג'ורדן הובילו ריצת 21-10 עד לסיום המחצית וזה רק 7 לספרס.

הרבע השלישי נפתח במיני ריצה של הספרס שלא ממש הבהילה את הקליפרס שהצליחו להגיע עד לשוויון באמצע הרבע. סאן אנטוניו לא נלחצו מכך שהמקומיים חזרו למשחק ורצו ליתרון דו ספרתי פעם נוספת, 83-72 בסוף השלישי.

לא עוברות 5 דקות מפתיחת הרבע והקליפרס משווים את התוצאה, 91-91. 6 נק' של וויליאמס ב-3:30 דקות האחרונות ושלשה גדולה של ריברס 29 שניות לסיום המשחק הופכים את התוצאה ומעלים את האחות הקטנה של אל איי ליתרון נקודה. 9 שניות לסיום מילס לוקח אחריות ומחטיא, וויליאמס הולך לקו. סוויט לו לא טועה ותופר 2 מ-2 (15 נק' ברבע), מילס מחזיר עם 2 משלו מקו העונשין וכך גם האריס, כדור של הספרס עם 2.9 שניות לסיום בפיגור 3.

הכדור הולך למי אם לא מאנו ג'ינובילי שדורך מחוץ לקווי המגרש, הקליפרס מנצחים את זה בשיניים.

האריס הוביל את המארחת עם 31 נק', ג'ורדן הוסיף 10 ו-17 ולו וויליאמס תרם 22 משלו.

את הספרס הוביל כהרגלו למרקוס אולדריג' עם 35 נק', מילס עזר לו עם 17 וגיי תרם 13 מהספסל.

https://www.youtube.com/watch?v=ibfvgN-qGtE

לפוסט הזה יש 105 תגובות

  1. ריקי רוביו בעונה ענקית.הלילה לא יצא לי לראות אבל בשבועות האחרונים ראיתי כמה משחקים שלו ופשוט מפחיד מה נהיה ממנו

      1. כן התערבתי עליהם ואני עדיין מאמין בהם למרות שהם מאכזבים ברמות בשבועות האחרונים, יש שם ירידת מתח שלא מובנת לי

    1. מה נשאר?
      טורונטו: בוסטון (ב), אינדיאנה (ב), אורלנדו (ב), דטרויט (ח), מיאמי (ח).
      בוסטון: טורונטו (ח), שיקגו (ב), אטלנטה (ב), וושינגטון (ח), ברוקלין (ב).

      בהחלט ייתכן.
      מן הסתם שאם טורונטו מנצחים במשחק הקרוב זה סגור. אבל אם בוסטון ינצחו זה משחק הבדל עם יתרון בH2H, כשנותרו 4 משחקים ומתוכם 3 של בוסטון מול קבוצות טנקינג והאחרון מול וושינגטון שרק מחפשת איך לא לסיים 6, בעוד שטורנטו מול אינדי והיט שמשחקות על מיקומים.

      1. אם היה לבוסטון מול מילווקי אחד מהשלושה פויינט גארדים הראשונים אולי המשחק מול טורנטו היה ממש משחק על המקום הראשון

  2. לילה מטורף שסיבך את העניינים
    טורנטו כמו ההוקס בזמנו עושה במכנסים מול לברון מאפריל צפונה
    המערב בוער
    דנבר בזוג מפגשים מול מינסוטה עוד יכולה למצוא את עצמה 6 במערב
    יוטה בעמדה נוחה לסיים עם יתרון ביתיות
    ניו אורלינס בסכנה
    איך אמר גיא זוהר, מבולבלים ??? גם אנחנו

    1. ניו אורלינס בבעיה גם במאזנים הפנימיים הישירים מול היריבות שלה לפלייאוף, נדמה לי שכמעט מול כולן הן במינוס מבחינה זו.
      עוד עונה של מערב פרוע שדורש 46-48 נצחונות כדי להכנס בכלל לפלייאוף.

  3. אחלה סיקור לאחלה ערב.

    ספרס – הפסד מבאס… לא רק בגלל שדנבר ויוטה ניצחו, ולא רק בגלל ההובלה, אלא גם בגלל שלקבל 41 נקודות ברבע הרביעי של משחק שאתה צריך לנצח בו זה לא לעניין. מאנו סיים עם 0 נקודות מהשדה, וכמה שלא נעים להגיד את זה לדעתי עדיף היה שמורי ישחק בדקות האחרונות או אולי פורבס. אחרי העייפות של הלילה נצטרך לנצח את הלייקרס בבקטובק מחר – אני סקפטי.

    דאלאס, פניקס ושיקגו קצת התבלבלו הלילה.

    רעמים – דוראנט הגיע כדי לנצח וכך עשה. ראיתי רק את הסוף אז לא אדבר על המשחק, אבל בהמשך לדיון על ראסל בפוסט של סער על כרמלו (מגיבים יום אחד וקרע במיניסקוס) – אני באמת ובתמים חושב שאוקלהומה צריכה להטריד את ראסל, לא כאוהד ספרס, אלא כמי שחושב שראסל לא יכול לסחוב קבוצה לאליפות. מבין אתכם לחלוטין שזה מהלך קשה עבור הארגון, האוהדים וגם השחקן עצמו, אבל לדעתי אין ברירה אחרת. כתבתי את הכל בינואר, אתם מוזמנים להסתכל כאן:

    https://www.facebook.com/hoopsil/posts/1820933764614386

    מאז, לדעתי, לא השתנה יותר מדי – אוקלהומה עדיין לא נראית כמו קונטנדרית, ועדיין לא מנצלת את מלוא הפוטנציאל של הרוסטר – אבל מבחינת הטרייד העתידי של ראסל אני חושב שהדוגמא של ווסט, גריפין והקליפרס היא רלבנטית – ג'רי ווסט לא בעניין של להיות כשרוני ולתת את הנשמה. הוא נתן את הנשמה כל הקריירה שלו, היה מוכשר לא פחות מראסל, וסיים עם אליפות אחת בלבד. הוא בעניין של לקחת אליפויות, ולצורך זה צריך לבנות קבוצה מנצחת (לייקרס, גולדן), גם במחיר של טריידים כואבים (דיבאץ' עבור קובי, שאקיל למיאמי ועכשיו גם גריפין לדטרויט. זה כואב בטווח הקצר אבל משתלם בטווח הארוך.

    1. לשים את ראס וגריפין באותו משפט זה להעליב אותו.

      ראס ועוד איך שחקן שיכול להוביל לאליפות, צריך רק קבוצה מתאימה עם מאמן טוב. אף שחקן בליגה לא היה לוקח אליפות עם הסגל שלו ועם המאמן שלו.

      אוק חסר לה מאמן שיכניס תנועה וספסל.

      חמישייה של ראס, ברואר, ג'ורג' שלא משחק כמו לונזו בול, גראנט ואדמס לא נופלת משום חמישייה בליגה למעט גולדן.

      הבעיה שם זה ספסל שהוא מהחלשים ביותר בליגה וחלש יותר מהספסל של כל קבוצות הצמרת.

      בעיה יותר אקוטית היא מאמן. אני רואה את פילי ואת אוק ושיהיה ברור אוק הרבה יותר מוכשרים אבל אין בכלל תנועה באוק, בכלל, הם אפילו נעים פחות משחקני הקאבס סביב לברון. כולם עומדים ומסתכלים בתורות, הם קבוצה צפויה עם 4 תרגילים שקל לשמור ואין להם הגנה למרות הפוטנציאל.

      ראסל ווסטברוק לא מנוצל מספיק, הוא שחקן של 16-18 אס בקבוצה עם תנועה טובה שמשחקת בקצב גבוה עם המהירות שלו ויכולת האחד על אחד שלו וראיית המשחק.

      ראסל הוא הבעיה האחרונה בליגה ואני לוקח אותו כמעט לפני כל שחקן בליגה.

      זה נחמד להאשים אותו אבל תסתכל בבקשה על גורג ותראה את הזריקות שלו וההגנה שלו שלא קשור בשום צורה לראסל, דווקא הסלים היחידים שהוא כן מצליח לקלוע באים ממסירות של ראסל אליו.
      על מלו כבר דיברנו מספיק.

      סטיבן אדמס סנטר תותח כי ראסל מפעיל אותו הכי טוב שיש והם צמד קטלני יחד.

    2. מיקי איזה טרייד לדעתך יוכלו לקבל עבור ראס? – כאמור טרייד כזה אשר יוביל אותם לגמר איזורי לפחות אם אני מבין אותך נכון..

    3. זה דיון ארוך, ועדיף לקרוא את הפוסטים, אבל בכל זאת:
      הטרייד על ראסל צריך להתבצע בראייה ארוכת טווח, בדיוק כמו הטרייד על גריפין. אני בוודאי לא מבטיח גמר אזורי, בטח לא בשנה העוקבת, אבל אני כן חושב שהסיכוי של אוקלהומה לקחת אליפות על גבו של ראסל הוא נמוך וצריך לעשות ריסטרט. כאמור, בדיוק כמו הקליפרס, שלא הגיעו עד הסוף עם השלישייה ופרקו את החבילה. לדעתי אוקלהומה צריכה להטריד את ראסל למי שהקבוצה שלו לא הולכת לשום מקום בכל מקרה (שארלוט, אורלנדו ודומותיהן), לקבל נכסים (ווקר למשל), ובחירות דראפט. גם אינדי היא דוגמא יפה לריסטרט.

      בנוגע לניתוח הסגל והמאמן בעונה הזו – מסכים עם רוב מה שכתבת, אבל זה לא העניין. הרוסטר סביב ראסל השתנה במהלך השנים, וכך גם המאמן. אי אפשר להסביר מדוע אוקלהומה לא לקחה אליפות בעשור האחרון באמצעות הסגל והמאמן הנוכחיים. היה שחקן טוב ליד ראסל, דוראנט שמו וזה לא עזר. היו גם הארדן ואיבקה. אם יש שחקן שאי אפשר להגיד שהוא צריך רק עוד חתיכה לפאזל זה ראסל – היו לו, ויש לו עכשיו, הרבה חתיכות טובות. אבל גם אם נסתכל על הסגל הנוכחי – ג'ורג' הוא שחקן מצוין ששיחק טוב יותר בקבוצתו הקודמת וישחק טוב יותר בקבוצתו הבאה, בדיוק כמו הרוב המכריע של השחקנים שעברו באוקלהומה של ראסל בעשור האחרון. בעניין התנועה – בחייך, ראסל הוא הפוינט גארד, אם היה מריץ אותם היו רצים, במקום זה הוא מריץ את עצמו למתפרצת, וממעט לזוז בלי הכדור. שישחק כמו קרי ופתאום תראה איך כל האחרים גם מתחילים לזוז.

      נראה איך תיגמר העונה הזו עבור הרעמים, אבל אם לא יגיעו לגמר אזורי וצפונה, ולדעתי לא יגיעו, אני מעריך שנראה שידוד מערכות כללי בקיץ הקרוב.

      1. מיקי אני לא יודע אם אתה עונה לי או לשמעון אבל אכתוב בכל זאת
        קראתי את הטורים וגם נהנתי מאוד הם מצוינים – אני לא זוכר שראיתי התייחסות נקודתית לעניין.
        הבעיה היא שאני לא חושב שיש שחקן אחד שהם יכולים להשיג ויזניק אותם בהנחה שהם יכולים לשמור על ג'ורג' בסגל הקיים אפשר ללכת לבנייה מחדש אבל אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שהרוקטס וג"ס שומרים על הסגל שלהם בשנתיים הקרובות אני לא רואה איך הם בונים קבוצות מוכשרות יותר עם מה שיש לשוק להציע.
        ראס – לדעתי יכול בהחלט להוביל לאליפות עם מאמן שיישר אותו וייתן לו תבנית משחק ברורה – שכוללת בחירת זריקות טובה בהרבה.

        1. הפוסט הרביעי בסדרה מסתיים בכך שפרסטי "מבין" שהוא צריך להטריד את ראסל 😉

          בהחלט, אין שחקן אחד שיכול לעשות זאת, והניסיון להביא כאלה, כמו השנה, לדעתי יסתיים בכשלון, ואני מסכים שגולדן ויוסטון חזקות מדי לשנים הקרובות. זו בדיוק הסיבה מדוע כדאי לעשות את הריסטרט עכשיו – להיבנות במהלך השנים ולהגיע עם סגל חזק כשגולדן ויוסטון יחלשו.

          בנוגע לסייפא – אם העונה הזו תסתיים בכשלון יש סבירות לא רעה שהתזה שלך תעמוד למבחן – יעיפו את דונובן, יביאו מישהו חדש, לדעתי גם זה לא יעזור ואז ננהל את הדיון הזה גם בשנה הבאה.

      2. מאנו- זה שהחליפו סביבו מאמנים ושחקנים זה יפה אבל החליפו גרועים בגרועים, עצם ההחלפה לא אמורה לגרום לו לסגל לאליפות.

        ברוקס מראה את כל הכשלון שלו בוושינגטון העונה (אגב אז הייתי בעד ברוקס לתת לו 3 שנים-אני חושב שזה מינימום למאמן שיש לתת), גם דונובן הייתי בעד והאמנתי שיתפתח למאמן טוב אבל גם הוא נכשל.

        אוק עם הארדן ראסל ודוראנט הגיעה לגמר שהיו ילדים, אח"כ הארדן עזב, דוראנט, ראסל ואיבאקה נפצעו ב-3 פלייאופים עוקבים וזה הסיבה שלא זכו בתואר. איך שראס ודוראנט היו בריאים הובילו 3-1 על גולדן ואז נחנקו ואז דוראנט עזב שהתבשלה קבוצה לאליפות, זה רק היה עניין של זמן.
        עונה שעברה היו רק נגרים בקבוצה אז מה רצית שראס יביא אליפות?

        העונה הקבוצה הייתה אמורה בהחלט להתחזק אבל היא עדיין לא הייתה אמורה להיות על הנייר קרובה לגולדן סטייט ובטח שלא הייתה על הנייר טובה מיוסטון או מיניסוטה או קליבלנד או בוסטון אלא ברמה שלהן פחות או יותר.

        ראסל מכניס את כולם למשחק ומערב אותם אין סוף ועוד מחטיאים מלא אסיסטים שלו, מה זה ראסל יריץ אותם? זה מאמן אמור לבנות תרגילים ולהביא שחקנים המתאימים לשיטה, אוק סביב ראסל צריכה קלעים כמו שפילי בנו סביב סימונס והקאבס בנו סביב לברון, איזה קלעים יש לאוק?

        יש לראסל את החסרונות שלו שאני יודע מה הם אבל ההם בודאי לא החסרונות שאתם מדברים עליהם וסתם מחפשים סיבות להפיל עליו.

        פול ג'ורג היה כשלון מהדהד באינדיאנה בעונות האחרונות ומדרדר מעונה לעונה, הוא קטסטרופה מאז האולסטאר, יהיה טוב יותר בקבוצה אחרת? ייתכן אבל זה לא קשור לראסל בכלל כי ייתכן שמאמן אחר יוציא ממנו יותר או שהוא ירצה יותר שיהיה באלאיי ויהיה שמח, ראסל לא שולט בכל דבר ולא קשור ליכולת המאכזבת של גורג.

        כרמלו לא קשור לראסל שחוץ מלפנק אותו לזריקות שהוא אוהב ראסל לא עושה שום דבר שפוגע בו והוא חור בהגנה.

        אדמס וגרמי גראנט שחקנים שחייבים קריירה עם הפינוק שראס נותן להם.

        אחרים מתחילים לזוז? אני לא ראיתי את גורג ומלו זזים בקבוצותיהם הקודמים. ג'ורג' לא מחוייב לקבוצה כי הראש שלו באל איי כבר וזה די ברור.

        עוד דבר שאני רוצה להפריך זה השטויות שאנשים טוענים על אולדיפו לגבי ראס. אולדיפו היה שחקן בינוני בקבוצה פח עם פוטנציאל הגנתי והובא לאוק על מנת לעשות הגנה ולהיות ניזון משאריות שישאירו לו ראס ודוראנט, זאת הייתה הגדרת תפקידו שהוא הגיע לאוק. אלא מה דוראנט הלך ואולדיפו לא היה מוכן להיות גו טו גאי עם נטל התקפי בקבוצת צמרת, לא מבחינת יכולת ולא מבחינה מנטלית, הוא החטיא טונה זריקות בלי שמירה והגנה בכלל כולל בסידרה מול יוסטון שעלה לאוק בסידרה.
        הוא בעצמו אמר שהוא רק למד מראסל והשתפר וזוקף את השיפור במשחקו לראסל הרבה אחרי שעבר מאוק ומככב באינדי, הוא פשוט העלה את הרמה שלו ע"י אימונים, כלומר הוא היה שחקן פחות טוב לפני. גם לככב באינדי לא אומר עליו שהוא שחקן גדול, בואו נודה באמת.

        ראסל יש לו לפעמים קבלת החלטות לא טובה וחסר לו "רגש למשחק" שאין לו כבר חמצן במוח אבל לומר ששחקנים לא מצליחים בגללו זו שטות גמורה, הוא תמיד משתף ועשה השנה הרבה על מנת שגורג ומלו יוכלו למצוא את המקום שלהם ואפילו הם אמרו את זה.

        אוק מזכירה את ההיט של וויד ולברון עם פחות כשרון בשנה הראשונה שאף אחד לא היה עושה תנועה ולברון וויד ובוש היו זורקים בתורות ודאגו לא לדרוך אחד לשני על הרגליים ואפילו גורג אמר את זה בעצמו

        1. אה ואולדיפו וראסל הם חברים מאד מאד טובים: זה מה שהיה לאולדיפו לומר על ראס:

          “Some days at night I can't sleep,” he said, “and I just call him, and he sings me to sleep.” And after just a couple of regular season games playing together, his mind seemed set. “Not being here, you hear a lot about him. You hear a lot of rumors,” Oladipo said. “But sitting by him and working with him every day, and building a friendship with him every day, you realize what type of man he truly is. And this dude right here wants to win more than anyone in the world.”

          1. השחקנים היחידים בליגה שלכלכו על ראס הם:

            קווין מרטין שאמר עליו אחרי שהועבר למיני:

            Martin noted “this is such a fun team to play on. Nobody is trying to lead the league in scoring here.” (Ironically, his teammate Kevin Love was actually leading the league in scoring at the time.)

            ראינו איפה קווין מרטין נמצא מאז

            סרג' איבאקה גם היה עם בטן על ראסל:

            “I’m gonna tell you the truth, it’s hard sometimes when you play hard, you play you’re (butt off),” Ibaka said in his final season with Westbrook in a not-too-veiled comment about the star. “You play so hard on defense, then you come to offense and you’re going to be out there in the corner for 4, 5, 6, sometimes 8 minutes and you don’t touch the ball. We human, man. It’s hard.”

            ראינו גם איפה איבאקה נמצא מאז

            ג'ף גרין היה מתוסכל מראסל ודוראנט יחד בצד המקצועי:

            Yeah, man, you know a lot of people don’t know what I can really do,” he said. “In Oklahoma, I was kind of overshadowed by Kevin (Durant) and the way Russell (Westbrook) picked up, but, excuse my language, I can really (expletive) play. I can really play this game, man.’”

            ראינו איפה גף גרין היום

            על מילות האהבה של מלא שחקנים על ראס לא ארחיב אבל תראו מה אומרים עליו קנטר אדמס, מורו, ואחרים

          2. שמעון,
            אני לא אומר שראסל לא פופולארי, אפילו אני מחבב אותו – הוא שחקן שנותן הכל על המגרש, ואי אפשר שלא להעריך את זה. אני כן חושב שהיכולת שלו להפוך את השחקנים סביבו לטובים יותר היא מוגבלת.

            בעניין המאמן – כמו שכתבתי לחגי – דונובן כנראה יוחלף בקיץ ואז בשנה הבאה נראה אם אכן יש שיפור או שלא. כנ"ל בנוגע ל"החליפו גרועים בגרועים", אני לא רואה איך אפשר להגדיר את ג'ורג' ומלו כ"גרועים", ואם כן, איך תגדיר את חבורת המחמיצנים של ס"א? את הסגל של יוטה בלי הייווארד? ועוד כמה קבוצות שכרגע נמצאות מעל אוקלהומה בטבלה. מבחינת הרוסטר אין אף קבוצה עם יותר כשרון מאוקלהומה, למעט גולדן ואולי גם יוסטון, כך שעל הסגל בוודאי שאין מה להתלונן.

            אבל עזבו, נניח שכל מה שאתם אומרים נכון – איך אתם רואים את התכנית של המועדון לשנים הקרובות? נניח שלא מטרידים את ראסל, אז יש לנו שחקן מרכזי לעוד 4 שנים (חתם על חמש שנים בקיץ), כלומר עד קיץ 2022. מה לדעתכם אפשר וצריך לעשות כדי לקחת אליפות בתקופה הזו?
            שחקנים חופשיים – האם לדעתכם מישהו ירצה לבוא לשחק עם ראסל אחרי שדוראנט עזב אותו, ג'ורג' יעזוב אותו, ושחקנים כמו אולדיפו פורחים במקומות אחרים? אם כן, מי למשל?
            טריידים – אם לא את ראסל, ואם רוצים לשפר דברים, את מי הייתם מטרידים? את סטיבן אדאמס? לא נראה לי. את מלו? לא בטוח שיהיה מי שיקח. מי נשאר? אין לקבוצה נכסים משמעותיים למעט ראסל, אז קשה לי לראות איך מקבלים יותר מדי בערוץ הזה.
            בחירות דראפט – אוקלהומה של ראסל לעולם לא תהיה קבוצת תחתית ובחירות הדראפט שלה יהיו בהתאם.

            אז אני שואל – איך אוקלהומה יכולה להביא את עצמה למצב שבו היא מועמדת אמיתית לאליפות עד 2022? אם אין תשובה טובה לכך – צריך, לדעתי, להטריד את ראסל.

          3. מיקי – לא מטרידים כוכב על, תראה לי קבוצה שעשתה זאת וזכתה במשהו? פורטלנד היו מתים לקבל את למרכוס, קליפרס לא יגיעו לכלום בלי גריפין, קליבלנד עוד יתגעגעו לקיירי (שהיה מספר 2 אצלם והוטרד בכפייה), אורלנדו לא הגיעה לכלום בלי שאק, סקרמנטו כנ"ל לגבי קובי (למרות שהגיעו קרוב), יוטה לא יגיעו לכלום בלי הייוורד.
            ראס הוא שחקן-מועדון (פרנצ'אייז פלייר) וצריך לבנות סביב אחד כזה, מה עוד שהוא מושך קהל למועדון עם שוק קטן ונידח שעלול לצלול לתהום הנשייה ביום שיוותר ללא נוצצים.
            שמעון ציין נכון דבר שנאמר אינספור פעמים – רק פציעות עצרו את אוק' של ראס-קיידי-איבקה. הביאו את אולדיפו ודוראנט ברח, אז הביאו את ג'ורג' ומלו וכרגע לא הולך, אז מה? אין צורך לקחת 6 טבעות, אחת תספיק, גם גמר כללי יהיה טוב, וזה יכול להגיע גם בעוד שנתיים או שלוש. ג'ורג' יילך – אפשר להביא מישהו אחר, יש כמה צעירים מבטיחים : אברינס, גראנט, אולי יוסטיס; יש את רוברסון ואדאמס, אפשר לוותר על שירותיהם של פלטון ופטרסון, ואפשר להמשיך לנסות לבנות סביב ראסל, ואולי אפילו לנסות למשוך כוכב נוסף – AD, לברון, מי יודע? פרסטי כבר שלף כמה שפנים מהשרוול שלו.
            ויתור על ראס יסתום את הגולל על אוק' סיטי כמועדון תחרותי במערב, תהיה בטוח. אוק' תהפוך לדנבר, יוטה, פורטלנד או ממפיס – קבוצות מעולות שבחיים לא יגיעו לגמר הכללי. אין לאוק' שום יכולת למשוך שחקני על (רק באמצעות ראס).
            בלי קשר – בעידן של מעברים חסרי כל סנטימנטים מצד כולם, נחמד לראות שחקן שמנסה להיות מזוהה עם מועדון במשך כל הקריירה שלו. גם אם לא ייקח אליפות – זה יהיה הישג נאה וקריירה מפוארת. מבחינת ראסל – מעבר למזרח לקבוצה חזקה יכול להיות רענון שייקח אותו רחוק – מילווקי, טורונטו, קליבלנד. טרייד עליו יכול להציל אותו ולהטביע את אוק' סיטי. פרסטי הימר עליו, איבד את הארדן ואת דוראנט – ועכשיו צריך לחיות עם הבחירה שלו. בינתיים – זה מה שהוא עושה.

          4. איך יעמידו קבוצה לאליפות? מי אמר שיצליחו? בלי ראסל בטוח לא יצליחו להעמיד קבוצה לאליפות אלא קבוצה שתשקע בתהומות הנשייה ויהפכו לאבק ואפר.

            ראסל בלי קשר למשחק מביא עניין, אהדה, קהל, מלהיב, מדברים עליהם, מכניס כסף ושחקן טופ 5 בליגה. רק בשביל זה אין מה להעביר בטרייד.

            אוק בצרות כי אין לה שום נכסים באמת לתת לטרייד. כולם שם פחים ונגרים למעט אדמס שמבחינתי הוא אנטצ'בול-לא מעביר אותו בחיים אלא אם אני מקבל איזה אנתוני דיויס.

            דראפט כמו שאמרת אין להם וגם אין זמןן לזה. הדבר היחיד שאפשרי הוא שחקנים חופשיים ברמה גבוהה אבל אין כאלו הרבה ועד סוף עונה הבאה זה עוד שנה שראס שורף.

            הדבר היחיד שאפשר זה להביא מאמן על תותח שיגבש את הקבוצה ועם שינויים בסגל קצת יהפוך אותם למימוש מלוא הפוטנציאל. אמנם זה לא יספיק מול גולדן אבל מול שאר הקבוצות הם בהחלט יכולים לראות עצמם שווה בשווה להתחרות וזה מה שחשוב באמת. ואולי באיזה פלייאוף חלומי וחולני של ראסל גם להביא טבעת אחת.

            רדיק משתחרר הקיץ (ואני לא מעוניין לראות אותו זז בקיץ מפילי) אבל אם הייתי GM אוק הייתי מתאבד עליו.

            קאווי לאונרד במידה ולא הכל ורוד עם הספרס שווה לנסות להביא אותו.

            אוק צריכים סביב ראסל קלעים אבסולטים שחלקם גם ישמרו טוב.

            הם צריכים מאמן עם אוריינטציה הגנתית וקצב משחק נמוך סטייל מה שעה בלאט מול גולדן, קבוצה קשוחה שקשה לעשות עליה סלים וגם שיהיה מי שיקלע זריקות לבד. הם צריכים ספסל סביר וראסל יורד מי שיוכל לעשות נקודות לבד לרמת פלייאוף.

            קאווי כזה, קליי כזה, רדיק כזה למרות שלא אותה רמה.

          5. אם הבנתי נכון את מה שכתבתם – אין פתרון טוב יותר מלהסתמך על ראסל, ותעשו את המקסימום עם מה שאפשר (ניצול הזדמנויות בטריידים, ירוט מאמן טוב [פיזדייל?]). אני לא מבטל את הטיעונים האלה, ואני מסכים שיש הרבה ערך ב"שחקן בית" כמו ראסל, אבל לדעתי יהיה קשה ליצר רוסטר טוב יותר מהנוכחי, והקבוצה לא תזכה באליפות בתקופת ראסל. באופן אישי קשה לי עם אסטרטגיה כזו, לדעתי כל מועדון צריך לשאוף לטבעת, אבל בסדר, איש באמונתו יחיה.

          6. הכל זה שאלה של מה האלטרנטיבה. נגיד ראס הולך אתה באמת חושב שב-20 שנה הקרובות אוק תעמיד קבוצה לאליפות? הם יעלמו כמו שהקאבס יעלמו אחרי העונה הזאת. (או שהם יצטרכו להביא את הינקי ולפגוע 1 מ10 בדראפט ואז לזרום? את זה הם יוכלו לעשות גם בעוד 4 שנים.

            החיבור היחיד שלדעתי טוב מראסל ודוראנט זה ראסל ואנתוני דיויס, החלום בליגה זה לראות אותם עכשיו בשיאם, 2 שמבוזבזים כאשר AD במצב הרבה יותר קשה מראס. אגב שניהם יחד זה הסיוט של גולדן במאצאפ.

          7. שמנמנלו עושה 0 מ-9 מהשלוש במשחק גורלי. קולע ב 25%.
            זה לב הבעיה לדעתי.
            וכמובן שבלי ספסל סביר ומאמן בינוני קשה להגיע רחוק.

  4. תודה מסקרים יקרים
    לצערי ממה שאני ראיתי את טורנטו הלילה הם מממשים את החששות שעולים מהמשחק שלהם – השינוי הוא יותר קוסמטי מאשר עמוק בהתקפה – הנעת הכדור היא לא מספיק טובה כאשר ההגנה מולם מתקשחת ואין להם כמעט מיסמאצ' למעט יונאס – איבקה דווקא בגלל הוורסטיליות שלו לא מתאים – הוא לא מספיק טוב במשחק גב לסל ופיק&רול לעומת יונאס בהתקפה ולא מספיק טוב לעצור את לברון בהגנה.
    בצד ההגנתי של טורנטו הם עדיין לא מספיק טובים לברון במשחק בהילוך שני שלישי עדיין היה גדול עליהם וכמות המבטים הפתוחים לגמרי שהם אפשרו לקליבלנד הייתה ענקית היום.
    מהמר שגם השנה הם יעצרו מול קליבלנד בין אם זה יהיה חצי גמר או גמר איזורי

  5. תודה על הסיקור הנהדר חברים.
    לברון יושב לטורונטו בתוך הראש. הם ממש תקועים בתסמין 'אח גדול-אח קטן'.
    בלי קשר ללברון ולמשחק הזה, אני לא בטוח, אבל יש מצב שהגיעו לפיק מוקדם מדי. הם ממש לא נראים טוב בשבועות האחרונים, ואני מתחיל לקבל סדקים רציניים בביטחון שלי בהם.
    הם חייבים לתפוס מומנטום לקראת הפלייאוף, אחרת זה באמת מסוכן מבחינתם.

      1. זה לא הוגן להכניס שחקן היסטורי כמו לברון לכל השוואה.

        תשווה אותו לשחקנים ברמה שלו, כמו ארדן,פול,קורי,רוזן וכד'.

    1. אגב אם לברון לא היה משחק במזרח ומתחבר לסופרסטאר+אולסטאר בכל שלב בקריירה שלו היית מדבר עליו בדיוק כמו ראס, כן כן.

      1. הגזמת שמעון
        לברון הוביל את קליבלנד למקום ה 1 בליגה כולל עונה של 66 ניצחונות בתקופה טרום מיאמי
        גמר אחד וכמה כשלונות אבל הוא היה בן 26 ומטה בכל העונות האלו.
        ווסטברוק עם או בלי סופרסטארים תקוע במקום ה 6
        אוקלהומה אכזבה ברמה שאי אפשר לתאר ,תוספת של פול ג׳ורג׳ הייתה אמורה לשדרג את הקבוצה ל 55 ניצחונות לפחות
        יש להם מזל שהמערב חלש השנה באופן יחסי ,אם מינסוטה לא מאבדת את באטלר יכול להיות שהם בקושי בפלייאוף.
        יהיה עצוב אם מה שיזכרו מווסטברוק זה עונות הטריפל דאבל

        1. אני צריך להזכיר לך שהוא עשה זאת במזרח? שבכלל לא היה לו תחרות? והנה שהוא במזרח טיפה חזק בלי כוכבים הפלא ופלא מאזנו הקבוצתי קרוב לראס שההבדל נובע מחוזק הקונפרנס המערבי בעוד שראסל צריך 4 משחקים מול גולדן, הקינג עושה אותם מול טורנטו.

          והוא מקום 3 ולמזלו גם אמביד נפצע ככה שלא יוכל להדרדר למקום 4. חבל היה יכול להיות אחלה משחק

      2. אתה השוות הרגע את ראסל ווסטבורק ללברון ג'יימס??

        ראסל הוא האנטיתזה ללברון זה בכלל לא קשור ליכולות משחק שכמובן ללברון יש יותר ואני אסביר:

        התנאי הראשון להיחשב לשחקן ענק הוא יכולות של סופרסטאר אבח זה לא מספיק, שני הדברים שמבדילים בין שחקנים היסטורים שלוקחים אליפויות לסופרסטארים רגילים הם:
        א. ווינריות-אני לא מדבר רק על לקלוע את הקליעה המכריעה אלא לדעת לקחת משחקים שחייב לקחת ולדעת לנצח משחקים ברגעים הנכונים (הווריורס לדוג' מנצחים את רוב משחקיהם בזמן המתעתע של תחילת המחצית השנייה) הכוונה לווינריות ברמה עונתית.
        ב.התנהלות נכונה מחוץ למגרש-לא מעט סופרסטארים פיספסו את הקריירה שלהם כי לא התנהלו נכון מבחינת בחירת קבוצות או שהם פשוט היו חמורים

        ולכן ראסל הוא האנטיתזה ללברון כי הוא ממש לא עומד בתנאים האלו לעומת לברון שמאוד
        זו גם הסיבה שסטף,שלא עולה בהרבה על ראסל ביכולת יזכר כשחקן גדול בהרבה מראסל

        זו גם הגדולה של ג'ורדן

      1. יש הרבה דמיון באופי והסיגנון של ראסל ואייברסון.

        אני גם לא רואה איך ראסל יזדקן בצורה מכובדת כשהוא יאבד את היתרון הפיזי שלו.

  6. שני הגורמים המכריעים לדעתי במצ'אפ בין טורונטו לקאבס הם קווין לאב, וסרג' איבקה.

    בינתיים, ההיסטוריה מלמדת שהראשון תמיד יוצא עם ידו על העליונה. איבקה תמיד נראה בשוק מול הפרשים ואף פעם לא מוציא מעצמו מה שצריך. מצד שני, הבעיות שלאב יוצר במצ'אפ מול טורונטו כל כך עמוקות, שלמישהו יש בכלל ספק ש-4 משחקים מתוך 7 זה אפשרי עבור הקנדים??? נפלתם על השכל.

    אם לאב בריא ואיבקה נשאר איבקה, לא יעזור בית דין.

    אקס פקטור שיכול לתת ניצחון אחד לקנדים, אגב, הוא לא אחר מאשר ואן ווליט שהוא אולי היחיד שלא רועדות לו הביצים מול המלך. וגם זה בגלל שהוא עדיין לא חווה סדרת פלייאוף מולו, כנראה.

  7. סיקורים מעולים, תודה.

    אחרי הערב הגעתי למסקנה שהקרב הכי חשוב במזרח עד סוף העונה זה בין פילדפיה וקליבלנד על המקום ה-3 ויתרון הביתיות אחת מול השניה בגמר המזרח.

        1. לפלייאוף כן אבל יש משחק בקרוב מול לברון ראש בראש על מקום 3 אם לא נפסיד היום לדטרויט בבק טו בק, יש לי תחושת הפסד הלילה.

      1. את החבילה הכי טוב כמובן יכולה להציע בוסטון שתעמיד קו אחורי של קיירי היוורד וקאווי.

        אני מציע את רוזייר, בראון ו-מוריס, יבסולה ונאדר (השלושה האחרונים זה בשביל האיזון אבל במקומם אתה מקבל בחירת דראפט שלנו לפי מה שהיא שווה, אין לי מושג איך עושים בחירות דראפט בטרייד מאשין). בקיצור אני נותן רוזייר, בראון+בחירת דראפט אחת. לדעתי בראון יכול להתפתח לקאווי ולא רואה מי יכול להציע חבילה יותר נכבדת. יהיה לכם חמישייה של רוזייר, גרין, בראון, למרקוס

        1. ההצעה של בוסטון עדיפה לדעתי, גם מאחר והשחקנים שלהם הוכיחו את עצמם יותר מפולת, וגם בגלל שהבחירות של פילי יהיו נמוכות בשנים הקרובות. אבל ככל שאפשר אני מעדיף את קוואי על החבילה הבוסטונית הבאמת לא רעה הזו.

  8. 1. ראש עם 44 ו-16 ריב׳(!!) באחוזים נהדרים וסלים חשובים בחזרה מפיגור גדול – וכאן יורדים עליו. הופך את הפורום לקרתני, שלא לומר מגוחך. השנאה מעוורת.
    2. יוסטון ו-ג״ס יושבות ומתפללות לא לקבל את אוק׳ בסיבוב הראשון. להזכירכם, ראס עולה מדרגה בפלייאוף, ואולי גם כרמלו וג׳ורג׳. לא בכל יום מלו ייתן 0/7 לשלוש.
    3. אף אחד לא האמין שדטרויט יעברו את הסלטיקס; אף אחד לא האמין שמייקל יפצח אץ דטרויט; טורונטו תעבור את הקאבס – תהיו בטוחים.

    1. יוסטון הדיחה את OKC בשנה שעברה ודי בקלות
      ווסטברוק עלה מדרגה אבל הסיכוי שלהם ללכת עד הסוף עם 4 סדרות ללא ביתיות נמוך מאוד
      הבד בויז והבולס היו קבוצות מעולות ומגובשות זה היה טיבעי שעברו את בוסטון והבד בויס בזמנו

      1. לא ילכו עד הסוף, זה די בטוח, אבל עשויים/עלולים לגנוב סדרה מאחת הגדולות, בוודאי מ-ג"ס נטולת קרי. ראית אתמול כמה ג"ס התקשתה, כשג'ורג' ומלו (וכולם חוץ מראס ואברינס) משליכים לבנים.

        1. מחזיק אצבעות שזה מה שיקרה.
          תהיה לנו סדרה פיקנטית כמו חומוס עסלי עם פיתה חמה טרייה שהרגע יצאה מהטבון.
          אתה זוכר איך נראית פיתה???? 🙂
          אם אוק מעיפים את ג"ס גם הארדן נושם לרווחה…..

  9. טורונטו צריכים להתפלל שבוסטון או פילי יעיפו את לברון, לפני שהם פוגשים אותו. אחרת הם שוב יעשו במכנסיים.

    לדעתי אינדיאנה ויוטה ראש בראש על הקבוצה המפתיעה של השנה, שתיהן איבדו את האולסטאר שלהם (ג'ורג' והייוורד), והיו צפויות להיאבק על מיקום לא אטרקטיבי בלוטורי, ובמקום זה הן נאבקות על יתרון הביתיות בסיבוב הראשון. תענוג גדול לאוהדים. הרבה אופטימיות לעתיד עם אולדיפו ומיטשל.

    1. הבעיה של טורונטו היא לא שהם עושים במכנסיים מול לברון, אלא שהם כבר מגיעים לסדרה מולו עם קצת קקי בתחתונים.

      1. הרגת אותי מצחוק.

        לאורי ודרוזן הזמינו חבילות רבות של פמפרס עד כי כך שהחברה הודיעה על מחסור חמור.

        מה שאמביד הולך לעשות לJV חכו חכו

        1. האמת שזה מצ׳אפ שנראה מעניין על הנייר. למרות שאל תתפלא אם זה לא יהיה קל כמו שאולי נדמה. אמביד כוכב ושחקן עצום, אבל JV מביא ניסיון בפוסט סיזן ואם אני זוכר נכון, חוץ ממול הפרשים הוא בדרך כלל מגיע לפלייאוף, או לפחות לשלבים הראשונים.

          מה שבטוח, יהיה חם

      1. תודה 🙂 חסכתם לי כמה קליקים ברוטינת הבוקר היומית שלי.

        סיקורים בהופס
        טבלת הליגה ב nba.com

        רק שעמודת ההפסדים חתוכה (בכרום על מקבוק)

  10. שמעון,
    תבדוק את העובדות לפני שאתה זורק הצהרות.
    לברון סיים עם קליבלנד במקום הראשון במזרח בעונה היחידה בעשור האחרון שהמזרח ניצחו את המערב במאזן המשחקים הבינ-אזורי.

    1. עונת 2008/09 ,
      הקאבס מסיימים את העונה עם 66 ניצחונות. המאזן הטוב בליגה.
      המאזן בין הקונפרנסים באותה עונה היה 231 – 219 למזרח,
      כאשר האלופה המכהנת היא מהמזרח.
      לצד לברון בקאבס?
      מו וויליאמס, אילגאוסקאס, ווארזאו, דלנטו ווסט, ובן וואלאס של שלהי הקריירה.
      בכמה אולסטארים שיחקו במצטבר שחקני החמישייה ששיחקו לצדו של לברון באותה עונה, לפני אותה עונה?
      2 (אילגאוסקאס).

      אם סופרים כמה משחקי אולסטאר שווים שחקני הקאבס ששיחקו לצד לברון באותה עונה, בכל הקריירה שלהם, המספר הוא 8 –
      וואלאס (4), אילגאוסקאס (2), וויליאמס (1).

      אפשר באמת להשוות בין ג'ורג', ואדאמס,
      2 שחקנים שלפני העונה דורגו בכל מקום כל אחד בטופ 10 בעמדתו,
      למו וןיליאמס ואילגאוסקאס???

      בין כרמלו אנטוני לדלונטה ווסט?

      1. תשווה את היריבות יש גולדן סטייט? יוסטון?

        אה ולברון לא עף מול דוויט בסיום אותה עונה? חחח דוויט עם גאמיר נלסון, הידו טורגולו, מיקייל פיאטרוס וראשרד לואיס ניצח אותו בלי בושה

      2. רק מראה כמה המזרח והליגה הייתה חלשה בזמנו וזה עוד שהטיקט נפצע בבוסטון.

        מישהו רואה במזרח של היום את החמישייה הזאת של אורלנדו לוקחת את המזרח???

        1. אתה מתחמק מהדברים שאתה כתבת –

          "אני צריך להזכיר לך שהוא עשה זאת במזרח? שבכלל לא היה לו תחרות? והנה שהוא במזרח טיפה חזק בלי כוכבים הפלא ופלא מאזנו הקבוצתי קרוב לראס שההבדל נובע מחוזק הקונפרנס המערבי בעוד שראסל צריך 4 משחקים מול גולדן, הקינג עושה אותם מול טורנטו."

          איך זה רלוונטי שהוא היה במזרח אם באותה עונה המזרח ניצח את המערב?

          52% – 48% , זה יחס הניצחונות במפגשי מערב/מזרח העונה.
          לכתוב שזה מה שמשפיע על מאזן הת'אנדר זו לחפש תירוצים.

          השורה התחתונה –
          ראסל השנה מאכזב. הת'אנדר השנה מאכזבים. וכל ניסיון להשוות בין מה שלברון הצליח לעשות עם הרכבי טלאים לבין איך שהת'אנדר משחקים עכשיו כאשר ווסטברוק מוביל את הקבוצה,
          רק עושה לווסטברוק נזק. רמות שונות לגמרי של הצלחה.

        2. נתון קטן שדי מייתר את הוויכוח –
          המאזן של הקאבס באותה עונה מול המערב היה 26 – 4.
          לצורך השוואה, הקבוצה המערבית עם הכי קצת הפסדים למזרח העונה, זו יוסטון עם 9 כאלו.

    2. תודה רשע
      לא רציתי להמשיך את השרשור שלא יאשימו אותי בשנאת חינם של שמעון
      בוסטון עם הביג 3 ואורלנדו היו אחלה קבוצות
      3 קבוצות מזרחיות עם 59 ניצחונות ומעלה והס מלהזכיר את הסגל של לברון . לדעתי לברון עשה את הקפיצה המטאורית שלו רק בגמר של 2012 צפונה ,עד אז הוא לא היה בשל
      גם כיום ווסטברוק בקליבלנד במקום לברון מקום 6 במזרח וביי ביי בחצי הגמר

      1. שמעון, יש לפחות עשרה שחקנים שאני לוקח בלי להנעיד עפעף לפני ראסל ווסטברוק, להגיד שהסגל שלידו חלש זה פשוט עיוות המציאות יש לו אולסטאר מוכח לידו ואת אחד הסנטרים הטובים בליגה (גם עונה שעברה הטענה הזאת הייתה מגוכחת וציינתי את זה כמה פעמים), לברון הארדן קרי קיירי פול … היו מוציאים הרבה יותר מהסגל הקיים. אי אפשר להקים קבוצה סביב ראסל ווסטברוק בגלל קבלת ההחלטות הכל כך רעה שלו והסגנון הדומיננטי שלו, כן יש משחקים כמו אתמול שהוא מוכיח כמה כישרוני הוא אבל לרוב מדובר בשחקן כישרוני ככל שיהיה עם בחירת זריקות פשוט נוראה ורגש למשחק שגוי שנוטה לאנוס את הסטטיסטיקות בשביל הדבר המטופש שנקרא טריפל דאבל , אחוזי האפקטיביות שלי הts% פשוט מביישים.

      2. לגבי הטענה של המזרח כליגה הצרפתית היא פשוט מגוכחת יש שני קבוצות מעל הליגה שהם יוסטון והלוחמים וזהו, כריס פול הוביל את הפחיקאנס החלשים משמעותית מאוקלהומה, לברון הוביל אולי את הקבוצה החלשה בהיסטוריה לגמר, פילדלפיה של אייברסון הייתה קבוצה חלשה מאוד והוא עדיין סחב אותה לגמר (הייתה באותה תקופה קבוצה מעל הליגה). אתה כנראה לא ראית את אורלנדו ב2008 שאתה פוחט את השטויות הללו. שאלה היפוטית בשבילך מה היה קורה אם לברון היה משחק באוקלהומה במקום ראסל ליד דוראנט? מה היה קורה בגמר 2012 אם במקום ראסל היה רכז עלית אחר שלא הולך ראש בקיר ונותן את הכדור לדוראנט (שלא נפל מלברון והיה מדהים באותה סדרה)

  11. יאללה ניקס!!! תמשיכו כך!
    עוד טיפה מאמץ וגם אורלנדו, ברוקלין, סקרמנטו ודאלאס יהיו עם מאזן יותר טוב משלנו.
    לא להפסיק להאמין !!

  12. בדיוק, שראס יאבד מהמהירות שלו הוא יהיה חלש, יש דימיון ולא במקרה אלו 2 השחקנים הכי אהובים עלי יחד עם קובי.

    גם ראס ואייברסון מעולם לא זכו לקבוצה טובה מסביבם בשיאם. ראס יותר מוכשר וקטלני אבל איפה הלארי בראון שלו איפה? הוא מאמן חברה צעירים של אמריקאים ומייעץ למכללת קנזס.

    אגב הבנתי שלארי בראון מחפש עבודה אחרונה ב-NBA וכבר יותר משנה לא רוצה לפרוש ועדיין נמצא בסביבה של הליגה, זה הזמן להביא את אחד הגדולים לאוק וראס לא בעייתי כמו אייברסון.

    “I’d like to be with some NBA team and maybe be a mentor for a young coach and teach young players,”

    This is Larry Brown on the other side, 76 years old, not wanting to retire but unable to land a job he wants, having to consider becoming an actual hoops ambassador, the dream of an elder statesman’s role in the NBA turning to the ache of a reality that he may have finally run out of zip codes to call home.

    He is still around the game, sometimes a lot. Brown watched practices and gave feedback to friends

    “I want to do anything where people feel I can help make their franchise better and make a contribution,” he said. “In anything they’d ask me without worrying that I wanted their job. I’ve done that. I’ve been lucky enough.”

    אף אחד לא לוקח אותו

    הנה הראיון המלא שנערך לפני שנה

    http://www.nba.com/article/2017/07/26/larry-brown-seeking-one-more-chance-teach

    כתבה על בראון מלפני חודש וחצי

    http://wearebasket.net/coach-corner-larry-brown/

  13. קשה מאוד יהיה לנצח את הקאבס כאשר הם בהרכב מלא.
    לברון + לאב + 3 קלעים, זה הרכב שקה מאוד לעצור בהתקפה.
    הלילה אלו היו הוד, קלדרון, וגרין. בלילות אחרים זה יכול להיות ג'ורג' היל במקום קלדרון, או קורבר במקום הוד.

    לכן, את ההפסד של טורונטו צריך לקחת בפורפורציה הראויה –
    א. זה היה צמוד.
    ב. זה היה משחק חוץ.

    רק להזכיר –
    בוסטון, עם קיירי בהרכב, חטפו תבוסה ביתית לקאבס במהדורתם החדשה.

    ההתערבות שלי עם מלובני, לפני כמה חודשים, היא שטורונטו יעפילו לגמר המזרח.
    הסיבה הייתה שהייתי משוכנע שהם יסיימו את העונה במקום ה-1 במזרח, ושהקאבס יסיימו במקום ה-3.
    אם ה-2 שומרות על המיקומים שלהן,
    אני לא רואה מי מצליחה למנוע מטורונטו מלהעפיל לגמר המזרח.

  14. לקראת סיום העונה , אפשר כבר לסכם שהלייקרס עם 2 בחירות דראפט מצויינות בדראטפ האחרון , כאשר קייל קוזמה משחק כמו בחירה טופ 5 וג'וש הארט כמו בחירה טופ 10

  15. תודה על הסיקור.

    לצערי התאנדר היא הקבוצה המאכזבת של העונה בלי שום ספק
    אצלי היו תהיות לגביהם ברגע שעשו את המהלך על כרמלו .

    המהלך על כרמלו הרים את האף בקבוצה וחשבו שחבורה עם "אבק כוכבים" תספיק להביא אותם לנחלה (למרות שהבחור כבר מעבר לשיאו עם רזומה של תוקע התקפות).
    אין גבוהה נורמלי בספסל שיחליף את אדאמס (התורכי היה נהדר התקפית וריבאונד)
    אני יודע שאני נשמע תקליט שבור אבל זה פשוט יושב לי על הראש המהלך הזה על כרמלו (למרות שמבחינת כימיה מחוץ למגרש נראה שהוא בחור טוב ותורם לקהילה).

    עדיין,הקבוצה הזו לא יכולה להיות בסכנת פליאוף 4-5 משחקים לסוף!
    זאת פשוט בדיחה מהלכת ונראה שהם לא קולטים את מצבם ויש מצב שהם ימצאו עצמם במקום התשיעי לפני שיקלטו
    אם הם לא מנצחים לפחות 2 משחקים מה3 שנותרו הם בסכנה רצינית כי הם לא יהיו תלויים בעצמם.

    האשמה נופלת על כולם מהמאמן דרך השחקנים הבכירים (לצערי האשמה העיקרית תהיה בראש על ראס) ועד אחרון הספסל (הכי חלש שיכול להיות).

    אין לי שום מחשבה בכלל על לעבור סיבוב ,במיוחד שעלולים לפגוש את אחת מהשלוש הראשונות (גם מול האחרות אני מתקשה לתת להם סיכוי לנצח 4 מ7).
    אחוז גבוהה יותר שהם יפספסו פליאוף מאשר יעברו סיבוב בפליאוף

    1. לצערי אתה מאוד צודק לגבי סכנת הפלייאוף של אוק׳. שני הפסדים מתוך שלושה יעמידו אותם עם רגל וחצי בחוץ, ומדובר ביוסטון ומיאמי בחוץ, וממפיס בבית. הם בנחיתות פנימית מול כל המתחרות מלבד יוטה והקליפרס שלא רלוונטיות. פשוט מדהים הבור שהם חפרו לעצמם. יוסטון יעשו הכל כדי לנצח אותם ולהימנע ממפגש איתם בסיבוב הראשון ואז הכל יקום וייפול על משחק חוץ קשה במיאמי.
      לגבי כרמלו – ההחטאות בבוסטון והשלשות שהוחמצו אתמול שמות אותו בתור הגורם הישיר לצרות בסוף העונה; אין להתכחש לכך. מעבר לו, ג׳ורג׳ חלש באופן כללי מאז האולסטאר והספסל נע רנדומלית בין טוב למביך.
      שני האחראים לכישלון הם בילי וראסל – הם היו אמורים להנהיג את הקבוצה, והם הובילו אותה אל פי פחת: הגנה שהתמוססה, התקפה לא אינטליגנטית ולא יציבה, ריבוי הפסדים מיותרים, חוסר ריכוז והיעדר אחווה. היו הבלחות ונראה פוטנציאל אבל בלי שום עקביות.
      אני עדיין מאמין שאוק׳ יעשו את הבלתי יאמן ויגיעו לגמר המערב. מה שכן – זה יעלה לנו בסדרה של התקפי לב ואני חושש שלא כולנו, אוהדי אוק׳ סיטי – נעמוד בהם. הדקו חגורות והיכונו לרכבת הרים. רק שלא תסתיים מוקדם מהצפוי…

  16. לגבי הדינוזאורים-
    מעולם לא חשבתי שהם מסוגלים לנצח את המזרח בכל מהלך העונה,יש להם מחסום "לברון" והם לא מסוגלים להתגבר על זה.
    לכן אני מאמין שרק הצפונית השנייה מסוגלת להתמודד מול האיירון מן ללא פחד .
    אני עדיין רואה את בוסטון עולה לגמר

להגיב על Avri לבטל

סגירת תפריט