הטור של מל ליום רביעי: כל מה שלא ידעתם על פני הרדאוויי, מאמן U ממפיס החדש!

 

מאתמול, פני הרדאוויי – מאמן ממפיס

זוכרים את פני הרדאוויי?

הזכרון הראשון שלי של פני הרדאוויי הוא מסידרת משחקי המבחן של הדרים טים האורגינלית של 1992 עם מג'יק, מייקל, לארי, ושאר הגדולים – 12 השחקנים הגדולים ביותר שאי-פעם חברו לקבוצה אחת. הם שיחקו נגד חבורת שחקני מכללות שחברו לקבוצה יום לפני משחק המבחן הראשון. שחקני המכללות? כמה מהם בקושי הכירו אחד את השני.

המשחק היה לפי החוקים הבינלאומיים שלשחקנים לא היה מושג בהם, והשופטים נאלצו לעצור את המשחק שוב ושוב ולהורות לשחקן להוציא כדור מהצד או תחת הסל.

היי, זה הכל שטויות.

מה שאני כן זוכר זה את פני, פני ילד ושיער ארוך והכל, קולע 34 נקודות ומהתל בכל שחקן שעמד מולו – מג'יק, ג'ון סטוקטון, קלייד 'דה גלייד' דרקסלר. ילדי המכללות ניצחו את המשחק בהפרש די ניכר. הם שיחקו עוד 2-3 משחקים עד שהדרים טים ניכנסה למהלך, אבל בכל המשחקים פני הרדאוויי זהר.

אח"כ התחילה קריירה של 16 שנה ב-NBA – האמינו או לא – שהתחילה בתקופה נפלאה באורלנדו מג'יק עם שאקיל ב-1993, והסתיימה במיאמי היט ב-2007. אבל היתה זו קריירה של שחקן שהיה יכול להיות אחד מהגדולים ביותר, אבל פציעות ובעיות שונות ומשונות אחרות פגעו בגדולתו.

 

שחקן שהיה קלאסי בזמנו!

עדיין הוא יכול להתפאר ב:

s Player:

ואז התחילו כמה שנים שהוא נעלם מהמפה. לא נעלם מהמפה לחלוטין כפי שתראו עוד מעט, אבל נעלם מעולם הכדורסל.

לפתע הוא חוזר אלינו בגדול. אחרי שהיה עוזר מאמן בתיכון EAST SIDE HIGH – שלושה בלוקים מהמקום בו פני נולד, הוא הפך מאמן ראשי, ולקח קבוצה מהאשפתות ממש לנצח שתי אליפויות טנסי לתיכונים בשנים 2017 ו-2018. לכל השמועות והכתבות עליו היה הסבר אחד: הבנאדם נולד לאמן. שחקני התיכון העריצו אותו.

"HE USED TO JUST ABOUT HYPNOTIZE US WITH HIS MOTIVATIONAL SPEECHES" אמר אחד.

"הוא ידע בדיוק את החוזק והחולשות של כל אחד מאיתנו" אמר שני.

"מה שאהבתי בו היא העובדה שהוא דיבר אלינו כמו אל בוגרים ולא ילדים", אמר שלישי.

לפתע כוכבו זהר. הוא חזר להיות הגיבור של ממפיס, העיר בה גדל, ובה הפך לשחקן התיכונים הטוב ביותר בארה"ב ואז אול אמריקן מהולל באונ' ממפיס.

לפני שבוע תום באוון, האתלטיק דירקטור של קבוצת הכדורסל של אונ' ממפיס פיטר את מאמן הקבוצה טובי סמית' אחרי ההפסד לויצ'יטה סטייט. באוון יודע שסמית' הוא מאמן מצויין ויצליח מאד במקום אחר. "זה טבע החייה באימון מכללות" הוא אמר כהצדקה לפיטורין. "הוא בוודאי יצליח מאד, אבל זה לא יהיה בממפיס", הוא אמר.

שחקן שלא חשש מאף אחד:

הטייגרס של ממפיס הביאו את ה-BELOVED PLAYER שלהם פני הרדאוויי, שלא אימן דקה אחת במכללות.

"אני לא רואה כל הבדל בין לאמן תיכוניסט בן 17 באיסט סייד לבין לאמן פרשמן בן 18 בממפיס", אמר פני כשהסכים לקבל את המשרה.

ככה זה במכללות. מלבד הוותיקים כמו ששבסקי, רוי ויליאמס, או ג'ים בוהיים שמעמדם בטוח כנראה יותר מנשיא האוניברסיטה, ב-90% ממשרות המאמן אתה HERO TODAY, ROADKILL TOMORROW.

טובי סמית היה מאמן ראשי בטובי המכללות. הוא זכה באליפות ה-NCAA כמאמן UCLA ב-1998. הוא זכה בכל תואר אפשרי כמאמן סאות' קרולינה, קנטקי, מינסוטה, טכסס טק, ג'ורג'יה, ובוודאי עוד אוניברסיטה או שתיים.

אבל לממפיס הוא לא התאים.

תנו מבט בהישגיו של טובי סמית':

 

Championships
NCAA Men's Division I Basketball Championship (1998)
Regional Championship – Final Four (1998)
SEC regular season championships (1998, 2000, 2001, 2003, 2005)
SEC Tournament championships (1998, 1999, 2001, 2003, 2004)
MVC regular season championships (1994, 1995)
Awards
AP College Coach of the Year (2003)
Naismith College Coach of the Year (2003)[1]
NABC Coach of the Year (2003)
Henry Iba Award (2003)
Jim Phelan Award (2005)[2]
MVC Coach of the Year (1994, 1995)[3]
SEC Coach of the Year (1998, 2003, 2005)[3]
Big 12 Coach of the Year (2016)[4]
John R. Wooden Legends of Coaching Award (2016)[5]
Sporting News National Coach of the Year (2016)[6]

אבל כדורסל מכללות הוא עניין של "WHAT HAVE YOU DONE FOR ME LATELY", לא ב-1998. אז מתי זה "LATELY"? מה בקשר לחודש מרץ, 2018?

החודש הזה הוא הברומטר הראשי למדידת מאמן, צודק או לא. ייתכן גם שטובי בן ה-66 עבר את הגיל, אע"פ שישנם מאמנים מבוגרים ממנו, שכמה משמותם הזכרתי, וכמה מהם נמצאים באוניברסיטה מאז הונחה אבן הפינה במאה ה-18 כמו ששבסקי או בוהיים.

היום רוצים אנליטיקס וסושיאל מדיה, ואני מסופק אם לטובי יש סמארטפון.

איזה ימים גדולים היו אז באורלנדו!

 

זוני מנסרה עקומה. בעונה שעברה כעת חיה, חבר טוב שלי בראד בראונל, מאמן הכדורסל של קלמסון יוניברסיטי שגר בוילה יפהפיה אולי 10 דקות מביתי, היה על אש חמה בקלמסון. לימדתי אז סמסטר בקלמסון וזאת היתה שנת האליפות שלנו בפוטבול, ובראד היה על סף פיטורין. היום? הוא הגיבור של דרום קרולינה, ובכותרת הראשית בעתון של גרינוויל (שניבחרה אתמול ל'אחת מחמש הערים המובילות בדרום ארה"ב" ע"י AP, ומותר לכם ללכת לבדוק) מופיעה תמונתו, עם המילים "כיצד ניתן לנצח את קנזס" כשהוא מוביל את קבוצת הכדורסל שלנו בגאווה לסוויט 16, ונצחון על קנזס שם אותנו בעלית 8.

סירקיוז היתה כל העונה ממוצעת לכל היותר. היום מאמנה בוהיים הוא גבור UPSTATE NEW YORK מחדש. 'הגואל'. טוני בנט מאמן וירג'יניה הפך למאמן הטוב ביותר במכללות עד לפני שבוע. היום הוא מתחבא בביתו ולא מראה את אפו.

 

בראד בראונל. היום נמר, מחר חיפושית. זה טבע החייה באימון מכללות כדורסל

זהו ה-LOOPY WORLD אליו ניכנס פני הרדאוויי.

במסיבת העתונאים הראשונה אמש הוא אמר: "אני יודע Losing is not an option". לפחות את זה HE GOT IT RIGHT!

אין ברצוני לחזור ולספר על הקריירה המצויינת – אבל המשונה ומוזרה – של הארדוויי. ברצוני לספר לכם מעט על האדם ופועלו מחוץ לכדורסל גם בשנים ששיחק ובעשר השנים שהוא כאילו "נעלם".

הוא וחברו הטוב ביותר שקיל אוניל היו כוכבי הסרט  Blue Chips (1994) בו הם פרשמנים בקבוצת מכללה. הוא היה כוכב 30/30 באפיזודה "This Magic Moment" (2015) – שהיא ספור המג'יק של שנות ה-90.

אח"כ הוא כיכב בסרט בפרודוקציה של נייקי Nike בו הגיבור הוא alter ego puppet של הרדאוויי, עם הקול של הקומיקאי  כריס רוק.

ב-16 שנות קריירה הוא הרוויח 120 מיליון, והוא אחד היחידים שהשקיע את כספו בזהירות ותחת עיצות מומחי השקעות. הוא בעל רשת מספרות "PENNY", והוא מושקע בעסקי TURF (כיסוי לקרקעות) בפלורידה.

הוילה שלו היא בעיר היחידה הקרובה לליבו – ממפיס. הוא היוצר והמארגן של BLUFF CITY CLASSIC – ליגת הקיץ המתפתחת להיות מין ליגת 'רייקר' דרומית.

פני לקח על עצמו פיקוח על בית ספרו LESTER MIDDLE SCHOOL עם תכנית TUTORIAL חובתית לכל סטודנט הזקוק לעזרה כשהוא מציע מילגות לבוגרי בית הספר המסיימים תיכון והולכים להמשך הלימודים במכללה. הוא משלם את הסכום שנותר לשלם אחרי שסטודנט מסויים מתקבל לאוניברסיטה מסויימת עם מילגה עבור "צורך", מילגה אקדמאית, או מילגת ספורט חלקית. הוא גם הסכים לאמן את תיכון הביניים לסטר מידל סקול (בו הוא למד) חינם אין כסף, ובשנה שאימן הם זכו באליפות מערב טנסי בנצחון 57-58 עם בראנוויל מידל סקול כשקבוצתו מסיימת את העונה 3-28.

 

מאמן תיכון לשתי אליפויות טנסי

הוא גם תרם סכום כסף מכובד לאוניברסיטת ממפיס להקמת בנין  "היכל תהילה".

לפני שלוש שנים הוא תרם 20 מיליון דולארים לבניית היכל ספורט לעיר FastBreak Courts Sportsplex . – אולם עם 2,000 מקומות ישיבה ל-7 מגרשי כדורסל, כדורעף, התאבקות, ואימון צ'ירלידרס. מרכז הספורט שהוא בנה מספק היום תעסוקה ל-236 איש ואישה, ומבקריו הכניסו לעיר 14.5 מיליון ב-SPENDING.

ב-2012 הוא הצטרף לקבוצת משקיעים הכוללת את פייטון מנינג וג'סטין טימברלייק שרכשה חלק מהממפיס גריזליז והיום הוא בעל קבוצה חלקי.

ומאתמול הוא מאמן ראשי של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת ממפיס.

לא רע עבור שחקן שפעם נחשב ל-'BUM'.

.

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 54 תגובות

    1. החמישייה הכי מלהיבה. הספסל חלש…

      פני הקוסם הכל יכול בפוינט
      ניק אנדרסון ודניס 3d סקוט ב2 ו3
      הוראס גראנט PF קלאסי שומר על ומנקה אשפה מהרחבות
      שאק הפסל האלוהי שדרס כל מה שזז

      those were the days

  1. הוא באמת עבר תחת הרדאר. שם המשחק הוא גיוס שחקנים. הרבה לפני אקסים ואווים. שם יבחן. הטייגרס בתקופת קאליפרי הגיעו הכי קרוב שאפשר עם דרק ורוז והכוכב הגדול כריס דאגלס רוברטס. ישנם כישרונות רבים הגדלים באזור והוא יצטרך להשאיר אותם אצלו.

    מעניין אם זה יהיה גם הכיוון של מאמן תיכון ניית'ן הייל בסיאטל ברנדון רוי. רוי גם היה סופרסטאר עם קריירת What if. הוא הביא אותם להשגים מדהימים. עוד כוכב לשעבר שמתגלה כעילוי אימון הוא ג'רי סטקהאוס מאמן טורונטו 905 מהג'י ליג שהוא חלק לא קטן במהפכת השיטה בראפטורס בספסל. הוא מועמד לפי שמועות להחליף את ווגל באורלנדו שנה הבאה.

    1. אני לא בטוח שהיתה זאת 'תרומה' או השקעה במרכז ספורט שמחזיר לו כספים כי המרכז הוא ריווחי ביותר לפי מה שקראתי. בכל מקרה, הוא היה זה שתרם את הכסף להקמתו.

      1. מה בדיוק קשר הדם שלו, או יכולת האימון שלו קשורה לשחקני עבר שעברו לאימון? כמה מהמאמנים שהזכרת עדיין לא מאמנים עם שחקנים שכולם שלהם, אלא מאמנים שחקנים שירשו.
        מה התענוג המוזר שלך לבוא ולהכניס טעם רע לסיפור מלא תקווה? עידו, האם אתה אדם רע וכועס, או זאת סתם צורת הכתיבה שלך?

        1. מה התענוג שלך להמציא כל מיני דברים ולהכניס אותם לסיפור?
          למה אתה ישר עובר לפסים אישיים? אני אמרתי משהו עליך או אפילו עליו?

  2. מעניין מאוד. סטייקהאוס וארדווי שתי שחקנים בינונים פלוס.

    בשנות ה-90' כל מטאטא נחשב לכוכב וג'ורדן ניצל את זה,
    אבל מאמן לא חייב להיות שחקן גדול ואולי לבסוף יצא מהם משהו בקריירת האימון.

    1. הארדוויי עד לפציעה ב-97' היה הרבה יותר מ-"בינוני פלוס".
      מה שהוא עשה בעונה השנייה שלו (95', אז היה שותף להעפלה של המג'יק לפיינלס), מעט מאוד שחקני שנה 2 עושים, בטוח כאלו שמשחקים בעמדת הרכז.

      1. + 100
        הוא היה הבשורה של רכזים מסוג חדש – רזים, גבוהים, חזקים, אתלטיים, עושים הכל ואגרסיביים מאוד בהתקפה.

  3. אחד הפספוסים העצובים של שנות ה-90. אני מודע לפציעות, אבל לאיזה "עניינים שונים ומשונים" מנחם מתייחס כגורמים שפגעו לו בקריירה?

      1. לא זכרתי, תודה. נראה לי שחוץ מהפציעות גם העובדה ששאק "נטש" אותו באורלנדו הכניסה אותו לסוג של דכאון. גורם לי לחשוב על איך ווסטברוק הגיכ למעבר של KD לווריירס

  4. תודה מנחם.
    השושלת המופלאה של אורלנדו, שלא התממשה, נפלה על 4 זריקות עונשין של אנדרסון. ממש כך. במקום לחסל את יוסטון הזקנה ולנצל את יתרון הביתיות – זה התדרדר לסוויפ.
    הכל על 4 זריקות. מי שיחזור לסרט, יראה אחרי ההחטאה הרביעית, מאחור ברקע, את הפנים המאוכזבות של הארדווי. מדהים כמה מקריות יש בחיים שלנו.
    על הלוח בחדר ההלבשה, לפני אותו משחק, כתב המאמן של אורלנדו לחניכיו המאוד צעירים את המשפט הנהדר :
    ? Why not us? Why not now
    ללמדנו שאסור לפספס הזדמנויות בחיים, לעולם לא תדע מתי הן יחזרו. זו הייתה קבוצה צעירה ומבטיחה וכולם חשבו שאליפות תגיע מתי שהוא – ולא כך קרה. מזכיר מאוד את השושלת האבודה של אוק' סיטי הצעירה. מי שרוצה לחפש טרגדיה מקבילה – ימצא אותה קרוב מאוד לאורלנדו, במיאמי של הקווטרבק האגדי שהגיע מאוד קרוב כבר בשנתו השניה, ולא הגיע מאז בכלל – דן מרינו.
    להורים שבינינו – שננו היטב לילדיכם : אסור לפספס הזדמנויות.

    1. נראה לי שזה יותר הצורך שלנו בטוויית נרטיבים. יוסטון לא הייתה זקנה במיוחד (האקים ודרקסלר בתחילת שנות ה-30), אם כבר אורלנדו הייתה טירונית מדי, ולא נראה לי שיכלה לנצח 4 משחקים בסדרה הזו, עם או בלי 4 החטאות העונשין המפורסמות. בכלל, במבט לאחור קשה לי מאוד לדמיין את העיר אורלנדו, עם כל הכבוד למיקי מאוס, מכילה את האישיות שנקראת שאקיל אוניל. המעבר שלו ל-LA או NYC היה פשוט בלתי נמנע

      1. לגמרי!
        כל מילה.
        גם עם 4 הזריקות האלו עדיין יוסטון היתה מנצחת ב 5 או ב 6 לכל היותר.
        הם גם באו הרבה הרבה הרבה יותר מנוסים.

        ולגמרי על על העניין על שאקיל.
        בסרט הוא מדבר על כך שהציעו לו רק ב ל.א את מה שהוא ביקש.
        לוידע עד כמה זה נכון. לדעתי הוא רצה ממילא לעבור לשוק ענק .

    2. אורלנדו קיבלו את פני כי ויתרו על כריס וובר . היה להם בחירה ראשונה והם עשו עליה טרייד עם גולדן סטייט. היה זה טרייד רע לשתי הקבוצות. אורלנדו יכולה הייתה להציג קו קדמי חלומי עם שאקיל ווובר ולזכות בכמה אליפויות.
      וובר הגיע לדון נלסון שניסה לעשות ממנו סנטר. הוא לא התאים לקבוצה ורק בסקרמנטו לקח כמעט אליפות (בדיעבד התברר או יש חשד שהנהלת הליגה רצתה בהצלחת הלייקרס ודפקה בשיפוט את סקרמנטו).
      השושלת לא נפלה על זריקות היא נפלה על החלטות גרועות. צריך להיות אידיוט מוחלט כדי לוותר על כריס וובר.

  5. לקח לח כמה דקות להבין שהוא לא המאמן של ממפיס (גריזליז)…. כל קו העלילה לא הסתדר לי בציפיה לחדשות על המינוי להיות המושיע של הדובים הישנים.
    כשהבנתי הכל התחבר. שחקן שמאד אהבתי
    אני מאמין שהוא יגיע לגריזליז בקרוב…

    אגב, טימי הארדוואי היה חיקוי עלוב 🙂

  6. תודה דוק. הערה לשונית: לא הייתי ממשיך לשבץ את המונח ״טבע החיה״. יש ביטויים שפשוט לא מתורגמים היטב לעברית ו – The nature of the beast הוא אחד מהם לדעתי הצנועה. וזה לפני שתזרוק אותי גילרי מכל המדרגות – ברור שזה האתר שלך ושתכתוב בו כל מה ואיך שעולה לך בראש…

  7. מנחם תודה, נהניתי מהפוסט.
    עוד הערה לשונית: המשמעות של הביטוי "כעת חיה" היא- בעוד שנה מהיום. זה לקוח מחומש בראשית כשהמלאכים מבטיחים לאברהם
    שיוולד לו בן בעוד שנה.
    מנחם כתבת "בעונה שעברה כעת חיה" זה לא ממש הגיוני…
    עדיין מרשים ממש השליפה של ביטויים מהמקורות אחרי כל כך הרבה שנים שאתה לא מדבר עברית באופן שוטף.

  8. היה שחקן נהדר שהפציעות הכריעו אותו (היה אמור עם גרנט היל לסחוב את הליגה אבל לשניהם היו רגליים מזכוכית, פני עם ברכיים והיל עם קרסול).

    כישרון גולמי אדיר, רכז גבוה ואתלטי.
    ברגע ששאק עזב הוא לקח את אורלנדו על כתפיו והוכיח שהוא מסוגל לסחוב קבוצה עד שהחל להיפצע.

  9. הוא אחד השחקנים האהובים עליי, היה לו משהו כל כך יפה בצורת המשחק. שיהיה לו בהצלחה.
    תודה על הטור, עשה אותי אופטימי

  10. BLUE CHIPS אחד מסרטי הכדורסל האהובים עליי ביותר! כיף לקרוא על פני, שלפי דעתי היה אחד מרכזי ההתקפה הגדולים בשנות ה-90', העזיבה של שאק והפציעות מנעו שם קבוצה גדולה… גם על זה יש סרט מצויין של 30 על 30 של אי.אס.פי.אן – Those Magic Moments.. מומלץ!

להגיב על דורון אסטבן הקטן לבטל

סגירת תפריט