סיקור משחקי שבת / A-Team

את זעפרני לילה של 11 משחקים אפילו לא מדגדג אבל עבורנו הקשישים בG-Force  זה כבר עסק לא פשוט. לפיכך הוחלט להזעיק עזרה מהספסל ובאופן חד פעמי להקים צוות סופר אקסטרא אולטרא  אורדינרי:

בשנת 2013 צוות קומנדו של אוהדים שרופים נשלחו ללא עוול בכפם לסיקור ליל רביעי הידוע לשמצה. הם נמלטו והשאירו את ויינברג הצעיר עם 15 משחקים בבוקר של בחינה. כיום, עדיין מבוקשים על ידי הרשויות, הם מתקיימים במחתרת כשכירי חרב. אם יש לכם בעיה ואף אחד אחר לא יכול לעזור, אם תמצאו אותם אולי תוכלו לשכור: the A-Team.

גיא "BA" הרשע

חיים "פייס" כהן

דובי "מרדוק" עופר

עידו " חניבעל" גילרי

מילווקי באקס (37 – 32) 122 – אטלנטה הוקס (20 – 50) 117

בדרך כלל אני כותב "התוצאה משקרת" על משחק בו ההפרש הנמוך לא מייצג את שהתרחש במשחק.
הפעם התוצאה משקרת, בגלל שזה היה צמוד הרבה יותר ממה שמילווקי האמינו שזה יהיה במשחק בית מול אחת מהקבוצות החלשות בליגה.
אטלנטה הובילו במשך רוב המחצית הראשונה, כאשר מילווקי עולים ליתרון הראשון שלהם 6 דקות בתוך הרבע השני.
אטלנטה המשיכו להלחם, כאשר הם חזרו מפיגור בן 8 נק' ברבע השלישי ליתרון נק' באותו הרבע, ומפיגור דו ספרתי בתחילת הרבע האחרון, ליתרון נקודה, 4 דקות לסיום המשחק.
6 הדקות האחרונות היו צמודות במיוחד, כאשר רק בדקת הסיום מילווקי מצליחים לברוח להפרש גבוה מסל, בעיקר בזכות דקות טובות של יאניס ומידלטון (לצד טיולים תכופים לקו העונשין).
יאניס (33 נק', 12 רב', 7 אס', 4 חט', 2 חס') ומידלטון (23 נק', 7 רב'), היו מצטייני הבאקס במשחק.
משחק שיא של טיירון פרינס (38 נק', 8 רב'), לצד עוד משחק סולידי של קולינס (15 נק', 12 רב'), היו הגורמים העיקריים לכך שהמשחק היה צמוד עד לדקה האחרונה.


(בתמונה: דובי וגילרי ממציאים מחדש את ה-A טים. או שאלו סלנק ובודנהולצר משכללים את הטנק?)

וושינגטון וויזארדס (30-40) 109 – אינדיאנה פייסרס (30-40) 102

מול קו קדמי פצוע של אינדי (סאבוניס וטרנר בחוץ), התייצבה וושינטון נטולת ג'ון חומה לקרב צמרת במזרח. זה התחיל טוב לאינדיאנה, אבל לקראת סוף הרבע הראשון המכשפים נטלו את היתרון ולא הסתכלו לאחור.

הרבע הראשון היב שקול ונגמר 20-25 למכשפים למרות באזר ביטר מטורף לשלוש של קוליסון בסוף הרבע.

ברבעים השני והשלישי וושינגטון הרחיבה את היתרון שחצה את רף העשרים, אבל אינדי השנה לא מוותרת כל כך מהר וניסתה לבצע ניסיון קאמבק עד הסיום.

אצל המפסידים, סטיבנסון התפרע עם 25 5 ו-5 מן הספסל, אולדיפו עם 18, 4, 4 ו-3 חטיפות, וטי ג'יי ליף עם 7 נקודות בחמש דקות. מקווה שהבחור הצעיר יקבל יותר קרדיט.

במנצחים ביל הוליך חמישה עם דאבל פרינגלס עם 25, כולל זוג הפולנים שעלו בחמשייה עם 18, 8 ו-4 אסיסטים לגורטאט ו-12, 8 אסיסטים ו-5 כדורים חוזרים לסטורנסרקי.

מעניין לראות את ביג אל ג'פרסון ששיחק דקות נכבדות היום עושה מה שעושה בצבע עם שלל תנועות פוסט וזריקה טובה.

ניו אורלניס פליקנס (30-39) 101 – יוסטון רוקטס (14-55) 107

לכאורה הגבה נגד הזקן, ואפילו הפער בנקודות ביניהם שווה להפרש המשחק, אך יוסטון עמוקה יותר בעשר רמות מהשקנאים הפצועים שחסרים את בוגי ורונדו ושות'. הפליקינס באמת ניסו, אך יוסטון בעוד יום במשרד פשוט יותר טובים

המשחק נפתח באופן שקולף כאשר אנתוני דיוויס בלתי עציר באחד על אחד, ומהעבר השני הארדן נחסם, מחטיא ולא מקבל שריקות. 32-29 לטילים בסוף הרבע הראשון.

יוסטון עם ארסנל קלעי השלוש שלהם נשארים במשחק והיתרון עובר ידיים פעמים רבות לאורך הרבע השני. בדקות שהארדן נח, כריס פול מקבל את הכדור לפוסט אפ פעם אחר פעם בצד ימין. איך זה נגמר? שני סלים על הראש של המגן, אסיסט לדאנק קליל מחיתוך ואסיסט לחדירה של אריזה. יוסטון ממשיכים להיות יוסטון עם שלשות ואליי-הופים לקפלה ו-60-54 לטילים במחצית.

הרבע השלישי כמעט והפך את המשחק לג'ארבג' טיים עם +20 לטילים, והיה עוד מאותו הדבר.

הרבע הרביעי עם דקות בלתי עצירות של דיוויס הביא את השקנאים קרוב, אך לא מספיק.

במשחק יוסטוני טיפוסי, הארדן עם 32 נקודות, 11 קרשים ו-8 אסיסטים,CP3 עם 21 ו-8 אסיסטים, אריזה עם 17 סולידיות ויעילות, קפלה עם 13 ו-11 ליקוטים ומיודעינו PJ טאקר עם 9 כולל שלשה חשובה שמנעה קאמבק ברבע האחרון. בצד המנוצח הגבה חיברה 26 ל-13, הולידיי במשחק אוברול משובח ומנהיגות רבה על אף ההפסד מסיים עם 19 השחלות, 6 איסופים, 8 פינוקים (ו-7 פינוקים ליריבה), 3 גניבות ו-2 גגות מומלצים לצפייה וקלארק עם משחק טוב מסיים עם 17 והפלוס מינוס הגבוה בקבוצה.

כדאי לשים לב לסטפ-בק במשחק הזה, ובעיקר של הארדן. הארדן שכלל את הכלי לידי אומנות, לרמה כזו שהמגן שלידו לא רלוונטי ברגע שהוא מחליט לזרוק. גם דיוויס ואחרים משתמשים בכלי, ויהיה מעניין לראות אם בעקבות הארדן, שכרגע מחזיק ביותר סטפס-בק מוצלחים מכל קבוצה בליגה, יעבדו על התנועה עוד שחקנים.

ברוקלין נטס (48-22) 114 – דאלאס מאבריקס (48-22) 106

אוקיי, אז הבטחתי לסקר את נטס מאבס. למה? אולי בגלל שהוא היה צמוד לניקס הורנטס שברור היה שעליי, אולי בגלל… זהו בעצם. שום סיבות אחרות להקדיש דקות שינה יקרות לכתיבה על משחק שמעניין… אף אחד בעצם.

אז אם ככה נראה לכם, נחשו מה, אתם טועים! אתם מזה טועים! היה שווה!. יותר מזה, היה מגה שווה! סופר שווה… אקטרה שווה…

אני הראשון בכל המדינה, כולה, תשעה מיליון וכמה עשרות אלפי פליטים, שקלט שבסיום המשחק היה המאזן של שתי הקבוצות…. זהה לחלוטין! 48:22 בויז אנד גירלז. פרפקט. ואם זאת לא סיבה לקום באמצע הלילה…

אז ככה. הנטס הובילו כל המשחק. למה? ככה, כי הם קלעו יותר. לא כי הם באמת רצו לנצח. שלוש וחצי דקות לסיום זה כבר היה 99:109 לזכותם, והניצחון היה סגור,אחרי שבמהלך הרבע השלישי הובילו כבר האורחים בעשר, 70:80. ואז, ברביעי, המאבס ניסו עוד קצת, ודינווידי קלע ושם לזה סוף. בסיום 106:114 לטובת המארחים, וכולם הולכים הביתה לחשוב על דברים אחרים.

רונדה ה"ג' הובילה את הנטס עם 23. דיאנג'לו, שמתחיל להיראות יותר ויותר כמו השחקן שאמור היה להיות, עזר עם 22, 6, 4, וקארול עם 19 ו12 ריבאונדים.

דניס סמית ג'וניור בלט בדאלאס עם 21, כשלצידו נוביצקי קשישא הוסיף עוד 13 נקודות למרדף אחרי מקומו ההיסטורי בטבלת הקלעים.

ואצלי בסלון יותם עוקץ אותי על הניקס, כאילו הווריירס שלו לא מקבלים בראש במקביל מקבוצת הפחים של פיניקס.

 

ניו יורק ניקס (45-24) 124 – שארלוט הורנטס (40-30) 101

מכירים שאתם אוהדים בלית ברירה של קבוצה מסריחה בקנה מידה תנ"כי, שכשהיא נכנסת לחדר כולם אומרים איפפ וכשהיא מנצחת כולם צוחקים עליה, ואז היא נכנסת לטנקינג ואתם אומרים נו, לפחות משהו אחד היא עושה כמו שצריך כי היא מפסידה תשעה רצוף ואז היא מנצחת ואתם כזה וואט דה פאק ואז אתם נזכרים שזה סיינט פטריק דיי ואתם קולטים שוואלה מה הקשר?

אז הניקס ניצחו. תאמינו לי שהטבע לא חנן אותי בכלים להתמודד עם העניין. חשבתי ש15 שנים בטיפול בבני אדם ומפגש עם ביבי השופכין אליהם עלולה להגיע הנפש יותירו אותי מחוסן במידת מה לזעזועים. ולא. אני יושב בערד לפנות בוקר, בוהה במספרים, והמוח מסרב לקלוט את מה שללא ספק רואות העיניים.

מצד אחד, היי, קבוצת ילדותי פאקינג עשתה את זה!! הליגה כבר הכירה רשמית בעניין, התוצאה רשומה כאן שחור על גבי מסך, וברור שזהו, לנצח יירשם שביום זה, ה17 בחודש מרס, בשנה ה2018 לאחר הולדתו של הנוצרי, הניקס מניו יורק ניצחו בביתם את הצרעות משארלוט, לאחר שקלעו 124 נקודות לעומת 101 שקלעה היריבה, קבוצה שעד לפני זמן קצר התמודדה על מקום בפלייאוף ובשורותיה משחקים… אוקיי מיצינו.

בקיצור, העניינים היו צמודים במחצית הראשונה, כצפוי ממשחק שבו לאף אחד מהצדדים אין חשק להתאמץ מספיק כדי לרוץ. ואז, הגיע אמצע השלישי. קמבה בשלשה הוריד לשבע לטובת המקומיים, ופתאום נראה שהגאווה (?) של הניקס נפגעה, או שמישהו אמר להם משהו, או שסתם זבוב בקר עקץ אותם בתחת, והם התחילו לרוץ. מה זה לרוץ, לשעוט! בשבע הדקות שנותרו קלעו הניקס לא פחות מ32 נקודות, לעומת שבע של האורחים משארלוט, ונראה היה שעל הפרקט בMSG אשכרה נמצאת קבוצת כדורסל, כשניליקינה, כן המושמץ ההוא, הרדאוויי, כן כמו פתטימי, קולעים מכל מקום, רצים, חוטפים ובאמת נראים כמו קבוצת כדורסל!. כשהתפזר העשן התברר שהם ניצחו את הרבע 67:99, שאת הרבע המטורף הזה הם ניצחו 17:42, ושבשלוש הדקות האחרונות ההורנטס לא קלעו נקודה. damn girl! מה הבעיה לשחק ככה כל הזמן??

במהלך הרבע האחרון הגיע כבר ההפרש ל38, 105:68, כששארלוט מכניסה לאקונומיקה את כל סט המצעים לפסח רק כדי לייצר עוד דגלים לבנים, למקרה שמישהו בצד השני לא הבין שהתרחשה כאן כניעה. רק אז הפסיקו הניקס את ההתעללות בגופת החתול החבוטה שהתגוללה על המדרכה והלכו להוריד בירות בפאב האירי הקרוב לכבוד פטריק הקדוש, יקירם של האירים.

זה נגמר 101-124, ויכול היה להיגמר יותר. פייר, היה כיף. כמה חבל שזה היה סטוץ ומחר נחזור להיות לכלוכית.

טימי ג'וניור היה לעאב אחד כוכב של מנצחת עם 25. לצידו בחמישייה היו הניקס הרגילים שמסריחים תשועלים, ודווקא מהספסל הגיע הפעם הישועה. הצמד ניליקינה את ברק הובילו מהקו האחרוי עם 15 ו14 בהתאמה, כשלצידם צמד תעלומות הגוגל בואכה מכבי ראשון לציון, טרוי וויליאמס ואייזיאה היקס, עם 14 ו13.

את שארלוט הוביל בייקון מהמחבת  מהספסל עם 15, כשהווארד מנסה לסייע עם 14 ו13 ריבאונדים. ווילי הרנאנגומז הי"ד, שנלקח מאיתנו בטרם עת, חזר לניו יורק לראשונה מאז גורש והראה מה הוא שווה עם 9 נקודות ו6 ריבאונדים.

שיקגו בולס (24 – 45) 109 – קליבלנד קאבלירס (40 – 29) 114

יש דברים בחיים שהם גדולים וחשובים בהרבה ממושגים אבסטרקטיים כמו "טנקינג".

כמו לדוגמה חוסר החיבה העז של הבולס לקאבלירס.

הלילה הייתה להם הזדמנות יוצאת דופן לפגוע בעונה של הקאבס, כאשר הקאבס הגיעו לשיקגו רק עם 9 שחקנים כשירים, 2 מהם הם ג'ון הולנד ולונדון פרנטס (ל-2 יש ניסיון משותף של 23 משחקים ב-NBA. הם קלעו ביחד 27 נק' באותם 23 משחקים),

ושחקן פנים כשיר אחד – ציזיץ'.

את המאמץ של הבולס להשיג את הניצחן אפשר לתאר במילה אחת –

כמעט.

היתרון האחרון שלהם במשחק היה 2 דקות לתוך הרבע הראשון,

כאשר אחרי כל פעם שהקאבס עולים ליתרון משמעותי, הבולס נותנים קמבאק, אבל כזה שרק כמעט מספיק –

הקאבס הובילו ב-7 הפרש במהלך הרבע הראשון, הבולס חזרו לשוויון כבר באותו הרבע.

הקאבס הובילו ב-17 הפרש במחצית, הבולס צמצמו את ההפרש ל-3 נק' בלבד, 2 דקות לסיומו של הרבע השלישי.

הקאבס עלו ליתרון של 11 הפרש ברבע האחרון, הבולס חזרו לשוויון 105, 1:41 לסיום המשחק.

2 הדקות שנותרו?

הן היו של הקאבס, כאשר שלשה + עבירה של קלרקסון, ואחר כך פול אפ מוצלח של לברון, העלו את הקאבס להפרש ממנו הבולס כבר לא יכלו לחזור.

לברון (33 נק', 13 רב', 12 אס'), גרין (21 נק'), קלרקסון (19 נק'), וציזיץ' (14 נק') היו הקלעים המובילים של הקאבס, והיחידים שסיימו את המשחק בדאבל פיגרס.

וולנטיין (34 נק', 7 רב', 6 אס') היה הקלע המוביל של הבולס במשחק.


(בתמונה: חיים ודובי. או שאלו קורבר ולאב, דנים על טיב מערכת היחסים שלהם עם לברון?)

 

ממפיס גריזליזס (19 – 50) 101 – דנבר נאגטס (38 – 32) 94

בסוף, הצדק נעשה.

שלשה של טורי קרייג, 8 דקות לסיום, קבעה שוויון 88. 40 שניות אחר כך, דאנק של טריי ליילס, קבע שוב שוויון, הפעם 90 – 90.

זו הייתה הפעם האחרונה במשחק בה ממפיס לא הובילו, כאשר זו הגנת ממפיס שמצליחה לעצור את כל ניסיונות דנבר לנסות ולהשיג את הניצחון.

עד לאותו שוויון,8 דקות לסיום?

הייתה על הפרקט רק קבוצה אחת. הקבוצה הביתית.

ממפיס עלו ליתרון מיד אחרי הג'מפ בול, יתרון אותו הם העלו בהתמדה.

הרבע הראשון הסתיים בתוצאה 34 – 17 לזכות ממפיס,

ברבע השני הם כבר עלו ליתרון בן 21 נק'.

דנבר צמצמו עד ל-2 נק' הפרש בלבד, בתחילת הרבע השלישי, אבל ממפיס שוב לחצו על הגז, ואת הרבע האחרון הם פתחו כאשר הם מוליכים 84 – 75.

ממפיס נהנו הלילה מחמישייה "נורמלית", כאשר לראשונה מזה זמן רב, כל החמישייה (למעט קונלי) משחקים, ותורמים.

ברוקס (24 נק'), אוונס (20 נק', 7 אס'), גאסול (14 נק', 6 רב', 5 אס'), הובילו את ממפיס בקליעה.

מרטין (8 נק', 13 רב', 3 חסימות) וגרין (7 נק', 11 רב'), תרמו בצדדים הנוספים של המשחק (הגנה, רב').

כל שחקני החמישייה שלך ממפיס סיימו את המשחק ב-(+/-) חיובי, כאשר הם מצליחים להעלים את כוכבי דנבר:

יוקיץ' עם 17 נק', 12 רב', אבל גם רק עם 2 אס', ואחוזים רעים מהשדה (5 מ-15),

ומוריי עם 16 נק', גם הוא באחוזים איומים (5 מ-18 מהשדה), היו הקלעים המובילים של הנאגטס הלילה.

הנאגטס, שחסרו הלילה את גארי האריס, סיימו את המשחק עם 36.8% מהשדה.


(כבר לא ילד, מארק גאסול)

סן אנטוניו ספרס (30-40) 117 – מינסוטה טימברוולבס (30-40) 101

בלי באטלר וקוואי שהתקזזו מבחינת הפצועים, המשחק נפתח לטובת מיניסוטה שהובילו כבר תשע ברבע הראשון בזכות משחק קבוצתי והנעת כדור יפה, אבל בשלהי הרבע היתרון צומצם למינימלי 24-23 לזאבים. הספרס נטלו את ההובלה, וארבע דקות לרבע השני במצב של 31-33 לספרס, התחיל המופע של למרקוס. האולסטאר התעלל באין סנטר של מיניסוטה, וסיים עם 39 נקודות ו-10 קטיפות על אפו וחמתו של המורשת של קווין גארנט. ברבע השני לבד סיים עם 18 נקודות ללא החטאה עם 8 מ-8. 50-61 לדורבנות במחצית. בתחילת הרבע השלישי הבחירות הראשונות של הטי-וולבס ייללו קולות של קאמבק, שנבלם בידי היחידה הבוגרת של הספרס. 81-90 לספרס בסוף הרבע השלישי. בתחילת הרבע הרביעי הזאבים הצעירים חזרו כבר למינוס 6 עם שלשה של KAT ושש רצופות של האיש והברכיים דרק ורד, אבל דקות גדולות של למרכוס ורודי גיי חיסלו את ניסיון ההתקוממות.

למרכוס הוביל שישה בספרות כפולות, כשרודי גיי עם 14, 4 קרשים וארבע חסימות, ועוד 3 שחקנים עם 12 לראש. מן העבר השני טאונס עם 23 ו-9 חיוורות לעומת למרקוס, וויגינס עם 21 5 ו-5 במשחק לא רע, וטיג עם 16 שלא הספיקו.

יוטה ג'אז (30-40) 103  – סקרמנטו קינגס (48-23) 97

זה הלך יותר קשה ממה שהאוהדים ביוטה ציפו אבל בסופו של דבר הג'אז רשמו ניצחון על הקינגס החלשים. היה זה ניצחון 9 רצוף עבורם ו-21 מה-23 האחרונים שמעלה אותם לשוויון משולש עם הספרס והוולבס על המקום החמישי במערב.

דווקא הקינגס פתחו חזק ועלו בזכות צליפות של בוגדנוביץ' ליתרון 10-18 מהיר. אבל משם הרוקי איבד את היד והג'אז רצו ל-0-15. ברבע השני הקינגס שוב ניסו לברוח בזכות יד חמה של באדי הילד ועלו ל 41-50 אבל ליגיון הזרים של הג'אז בראשות רוביו, אינגלס וגובר מיהר לסגור את הפער.

גם במחצית השנייה אף קבוצה לא הצליחה לפתוח פער משמעותי ודקה לסיום התוצאה עמדה על שוויון 94. אבל כאן הקינגס לא הצליחו לקלוע ושלחו פעם אחר פעם את שחקני יוטה אל הקו, מה שפתח פער של 94-100. 18 שניות לסיום גארט טמפל הצליח להקטין לשלוש הפרש בשלשה אבל בצד השני גובר תיקן החטאת עונשין של אינגלס בדאנק וסגר את המשחק.

עבור הקינס באדי הילד היה ביום טוב של 23 נקודות (5 מ-8 לשלוש) מהספסל, אבל לידו פוקס ובוגדנוביץ היו ביום חלש כשהם מדייקים יחד ב 9 מ-30 זריקות.

את הגאז הוביל כרגיל דונובן מיצ'ל הנהדר עם 28 נקודות כשהוא מקבל עזרה מגובר – 22 נקודות ב7 מ-8 מהשדה יחד עם 13 ריבאונדים ו-4 חסימות. עוד תרמו למאמץ הקבוצתי ג'ו אינגלס במשחק אולאראונד טוב (כרגיל): 14 נקודות 9 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, וריקי רוביו  עם 14 נקודות 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

 

פיניקס סאנס (52-19) 109 – גולדן סטייט ווריורס (17-53) 124

החודש לפני 45 שנים יצא לעולם אחד האלבומים  הקלאסיים בהיסטוריה של הרוק – dark side of the moon של פינק פלויד (ותודה למרדוק אל התזכורת). מה שעושים בפיניקס השנה הוא קלאסיקת טנקינג מבזה – dark side of the suns. הסאנס של העונה הם בית הבראה לכל קבוצה שצריכה ניצחון ללא מאמץ. הווריורס הגיעו בהרכב סופר חסר ללא שלישיית הקלעים שלהם כמו גם עומרי כספי ופטריק מקו. בעיה? ממש לא הסאנס ישחקו בלי בוקר וצ'אנדלר רק כדי לאזן את העניינים ויעשו קולות של מאבק בחצי הראשון רק כדי להתפרק בשני.

פיניקס עוד עלתה ליתרון 35-50 באמצע הרבע השני אבל בנוהל הרגיל הפסיקו לשחק והווריורס רצו ל 24-51 על התפר בין שתי המחציות והסיפור נגמר. זה המשחק ה-24 במספר בו הסאנס מאפשרים ליריבה לקלוע מעל 120 נקודות העונה ובעקבות הניצחון של ממפיס הם התבססו במקום הראוי להם כקבוצה הגרועה בליגה.

עבור הווריורס קווין קוק עובד על חוזה עד סוף העונה (דיר באלק אנחנו רוצים את עומרי בפלייאוף!) ונתן משחק שיא של 28 נקודות ו5-מ-7 מחוץ לקשת. בהיעדר שאר החברים דריימונד גרין לקח אחריות ונתן 5 נקודות עם 8 אסיסטים ו-11 ריבאונדים. בלט  גם ניק יאנג שפתח ותרם 20 נקודות.

עבור הסאנס נקודת האור היחידה מעבר להגרלת הלוטרי המתקרבת היה ג'וש ג'קסון במשחק קריירה של 36 נקודות, 6 ריבאונדים, 4 אסיסטים והמון ביטחון.

פורטלנד טרייל בלייזרס (26-43) 100 – דטרויט פיסטונס (39-30) 87

גם הבלייזרס לא עוצרים לרגע ומתבססים במקום השלישי במערב עם ניצחון 12 ברציפות הפעם על הפיסטונס הפתטים.

משחק בשליטה מוחלטת של פורטלנד כמעט מהפתיחה. היתרון נע סביב 12 נקודות לאורך רוב המשחק, עם נסיונות קאמבק צנועים של הבוכנות שנענו בריצות של הבלייזרס. דמיאן לילארד מוכיח לילה אחר לילה שיש לו מקום של כבוד בליגה, הפעם זה היה עם 24 נקודות כולל בדיים טיים לחסל כל סיכוי לקאמבק, 7 ריבאונדים, 8 אסיסטים מול איבוד בודד ושלוש חסימות (!). הוא הוביל חמישייה בספרות כפולות (7 שחקנים עם 9 ומעלה) כשחוברים אליו משולם עם 16 ואל-פארוק אמינו עם 10 ו-12. בדטרויט התבלט הפוטנציאל שהיה לאנדרה דראמונד עם 18 נקודות ו-22 קרשים. בלייק עם 15 באחוזים רעים ירצה לשכוח את המשחק הזה. לידיעת הקורא רג'ינלד ג'קסון, אם אתה שומע, צריכים אותך שם בדטרויט.

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  1. סיקור מעולה
    דובי הבאת כמה וכמה פנינים
    המשפט המסכם של הלילה – אוי דנבר !?!?! אוי דנבר !!!!!!
    הפסד לממפיס כשהמערב בוער יעלה להם במקום בפוסטיזן

  2. לברון כל כך מדהים שאתם לא מתייחסים לערב של 12-13-33 בתור משהו חריג. בצדק כי עבורו זה עוד יום במשרד.

    אבל 12-13-33 הושג בתולדות הליגה פחות מ-50 פעם. קובי – פעמיים. בכל הקריירה. קארים, האקים, לארי בירד, ג'ייסון קיד, סטיב נאש, ג'רי ווסט, פיט מרביץ', ו-MJ הגדול – כל אחד הצליח רק פעם אחת. בכל הקריירה.

    1. ואם מוסיפים את ה-2 בלוקים שלו מהערב, אז זה רף שרק ב-9 מקרים בתולדות הליגה הגיעו אליו. 3 פעמים לברון, 2 מג'יק, 1 האקים, קארים, ראסל ואלווין אדמס. מצחיק.

      1. לא לדאוג, כשיהיה משהו רע לכתוב יגלו התלהבות פתאום, תסמונת תקשורת ישראלית מתקרנפת טיפוסית.

    2. איך בדיוק אתה מגדיר את הרף שאתה מדבר עליו, ולמה לא 35-15-10 או משהו כזה? המספרים הלא עגולים הם חשודים

  3. סיקור מעולה חבר'ה.
    אני מקווה שלנארד יצליח לחזור בזמן בדרך למפגש חוזר עם גולדן סטייט (אם בסיבוב הראשון או בחצי הגמר).

    ודנבר – אוי באמת, לא מגיעים ככה לפלייאוף!

  4. יופי של תקציר,

    המקום הראשון מרשים אבל במקום דיאנתוני הייתי מתחיל להשבית את כל החמישיה לקראת הפלייאוף בדיוק כמו שסטיב קאר הרמאי עושה.

  5. תודה לכל הצוות – הייתם נהדרים כרגיל ובמיוחד לחיים כהן בהופעת אורח שנתן בוסט אדיר מהספסל.
    BA:
    באקס-הוקס
    בולס-קאבס
    גריזליס – נאגטס

    מרדוק:
    נטס-מאבס
    ניקס-הירנטס

    פייס:
    וויזארדס-פייסרס
    פליקנס-רוקטס
    ספרס-וולבס
    בלייזס-פיסטונס

    חניבעל:
    ג'אז-קינגס
    סאנס-ווריורס

        1. ככה זה משוגעים. הוא קפץ על 2 המשחקים, כמו שילד בן 3 להורים אנתרופוסופיים קופץ על במבה אסורה במסיבת יום הולדת בגן.

          1. שאלו מי רוצה מה 🙂 אבל זה היופי, דווקא המשחק של פורטלנד דטרויט שציפיתי ממנו לגדולות היה החד צדדי ביותר, והיו משחקים אחרים של קבוצות פחות "אטרקטיביות" שהיו מעניינים יותר, בNBA של היום הרבה פעמים אי אפשר לדעת

          2. אני רואה את הפוטנציאל בכל אחד, בכל מקום ובכל דבר. היופי האמיתי נמצא ביהלום הגולמי. זה שהוא לכאורה אבן אפרורית, ובעזרת סיתות זהיר, מגע אוהב ש….
            זה היה נורא. צמד משחקים מגעילים שלא נשאר לי אלא לדבר על דברים אחרים, רק לא להתייחס אליהם גופם.

  6. אחלה סיקור, תודה רבה.
    לא מובן, המשחק של ממפיס ודנבר – ממפיס עובדים קשה כל העונה ובסוף יתנו לפיניקס את הדובדבן? הפוך גוטה, הפוך.
    יוטה לא היו רחוקים מהפסד, אבל עדיין נראים מצוין. בין כל השמות האחרים שמוזכרים, ובצדק כמועמדים למאמן העונה, צריך לציין גם את סניידר – איבד את הכוכב הגדול שלו בקיץ, גובר היה פצוע, ועדיין מצא פתרונות בדמותם של רוקי וגארד נטול קליעה שפתאום מפציץ משלוש. שיעשה מעשה סלואן וישאר שם עשרים שנה.

  7. סיקור מצויין!!!

    דנבר כמעט בטוח נשרה החוצה והקליפרס במשחק קשה אחד אחרי השני. הלוואי שהזמן יכל לעצור והפלייאוף היה מתחיל, כי גם במערב וגם במזרח קשה לבקש סדרות יותר טובות:

    יוסטון- ניו אורלינס
    ג"ס – סן אנטוניו
    פורטלנד – מינסוטה
    אוקלהומה – יוטה

    במזרח:
    טורונטו – מיאמי
    בוסטון – מילווקי
    קליבלנד – פילדלפיה
    וושינגטון – אינדיאנה

    1. +100 . זה נראה שהפלח עשה שוב את הפליאוף.
      דנבר כבר לא תהיה בפליאוף אתה לא יכול להפסיד לממפיס ולצפות להרבה .
      לקליפרס נשארו רק שני משחקים מול קבוצות טנקינג ל SAS יש 3 כאלה (אני מוסיף את המשחק מול הלוחמים שכבר נמצאים בטנקינג וגם את המשחק מול יוסטון כי עד שהמשחק הזה יגיע הם כבר גם יהיו בטנקינג).
      אחלה סיקור תודה חברים.
      נ.ב. יש מצב שמשהו עוד יצא מהג'וש ג'קסון הזה.

  8. אין על מרדוק!

    נראה שהפתגם "כל המוסיף גורע" מתאים בול לדנבר שכל האיזון שלה נהרס ברגע שמילספ חזר מהפציעה.

    הקליפרס במצב לא פחות טוב מדנבר ונראה שהם וגם דנבר מתחילות להתרחק

    מיניסוטה נוסעת על אדים ולמזלה היא צברה כמות ניצחונות בתקופת באטלר שכנראה יספיק לה איכשהו להשאר בפליאוף,אבל עדיין היא וגם נ"א בסכנה …במיוחד אם דנבר פתאום שוב תתחבר ותעשה רצף ניצחונות.

    היום התאנדר ינצחו את טורנטו ויתרחקו עוד טיפונת מאזור המסוכן

          1. חביבי, אתה יחד אתי בפוסט.
            המשמעות היא שהטעויות, הן נדירות בערך כמו חול מדבר בחצר בית בערד.

            ("תודה, תוקן". זה משפט שיצא לי לכתוב יותר משיצא לי להתבכיין על מצבם של הסאנס.
            כשחושבים על זה, אולי זה צריך להיות "גיא טעה", על משקל "סומסום צדק…")

  9. גדולים אתם סיקור לפנים.
    דנבר אפסים, סן אנטוניו גברים אחד אחד. בלי תירוצים, לוז קשה מה לוז קשה, פשוט עולים, משחקים חזק ומנצחים.
    הסטפ בק של הארדן זה מדהים. לא רק שהוא קלע יותר כאלה מכל -קבוצה- בליגה, הוא גם קולע אותם בקרוב ל40%.
    הבן אדם עובד כל כך קשה לשפר אלמנטים במשחק שלו, וכל שנה רק ממשיך להשתפר. העובדה שיהיה היחיד בהיסטוריה שיזכה גם בשחקן השישי של השנה וגם בMVP מספרת את כל מה שצריך לדעת על התהליך שלו.

        1. אתה באמת רוצה שאני אלך אחורה ואביא את כל הציטוטים על איך ימצאו דרך לא לתת להארדן את ה-MVP, ואיך הוא נראה מפחיד מדי?

          1. אה, עדיין עומד מאחורי זה.
            הוא לא נתן להם ברירה העונה. אם היה מישהו שהיה אפילו קרוב אליו, כולם היו קופצים לכיוונו.

          2. ואני הייתי בטוח שוולטון הוא הסיבה לכאפה הווירטואלית.
            וולטון זכה ב-MVP ובפיינלס MVP במדי פורטלנד,
            ובתואר השחקן השישי במדי בוסטון.

            יאללה אפלטון, הגיע הזמן להרוג עוד יתוש…

          3. לא לא חשבתי היסטורית בכלל (מה גם שהסדר הפוך). פשוט לא מתאים לניב להיות חלק מיורי ההצהרות הלא מבוססות סטייל, שמעון, רנדי, דה-שוט, הופמן והשאר.

          4. גם אני חשבתי על וולטון. ועל זה לוקח את הכאפה.
            לגבי מה שאמרתי על התקשורת והארדן? ממש לא.
            אין ספק שכריס פול הביא את עדר התקשורת מאל איי איתו וזה בטוח עזר בכיסוי קצת יותר חיובי, וגם נראה שרואים יותר משחקים של הרוקטס השנה. אבל עדיין בשנייה שהיה איזה חודש טוב לאיזשהו שחקן, בטח בתחילת העונה עם לברון, ישר הלכו לכיוונו.
            בסוף אין ברירה הארדן פשוט 10 רמות מעל כולם בקבוצה עם המאזן הכי טוב בליגה. זה לא שיש למישהו בתקשורת ברירה. אפילו התחילו לאט לאט לחזור בהם מהשטויות לגבי ההגנה שלו, כשאפילו יצאו כתבות (מוצנעות) שבאמת הוא אף פעם לא היה שחקן הגנה כזה גרוע כמו שציירו אותו.

    1. הוא ראוי!
      אני נזכר בפייס אוף שלנו אודותיו מלפני כמה שנים, כשצידדנו בבחירתו לmvp מול המלעיזים, ואומר לעצמי שהפעם זה חייב לקרות.

  10. אכן צוות לעניין! סיקור פצצה, משחקים אחרי הפצצה (לפחות חלקם).
    דנבר מביאים לי את הסעיף. כמה כישרון יש להם והם מצליחים להחריב כל חלקה טובה בדרך למקום 9-10 הגרוע והלא מתגמל.

        1. כל מי שיש לו ילדים מתחת לגיל 10 שלא יאיים עליי שהוא בא. כולנו יודעים שאתם לא הולכים לצאת מהבית בשנים הקרובות.

  11. לא קל לארגן קואורדינציה של 4 כותבים. עשיתם זאת בהצלחה גדולה. הייתי רק מציע שכל אחד מהארבעה יכתוב את משחקיו אחד אחרי השני עם שמו ככתב של המשחקים הבאים , אבל איט איז אפ טו יו כמובן.

  12. הסיקורים והפריוויואים השנה ברמה פסיכית.

    אני עדיין חושב שהספרס יישארו מחוץ לפלייאוף, אין להם סיכוי.
    ואם איכשהו יקרה נס והן ישתחלו במקום דנבר או הקליפרס האימתניות אז הם יעופו ישר סיבוב ראשון. מול כל יריבה (בעיקר יוסטון).
    וקוואי בחיים לא חוזר העונה, ואם יחזור אז לא יהיה בכושר.
    ושנה הבאה עוזב לקליבלנד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט