מה עושים בניו זילנד… רואים רוגבי!!! / Smiley

מה עושים בניו זילנד… רואים רוגבי!!! / Smiley

 

בסוף ינואר, אני ואשתי הגענו לניו זילנד (עקב עבודתי)… לקיץ של הכדור הדרומי… לאחר 2 טיסות ארוכות מאוד (קתאי פסיפיק) וחניה של 8 שעות בהונג קונג… סה"כ בערך 24 שעות שנראו כמו יומיים…

מה שבטוח, מדובר על שינוי מרענן לאחר כמעט שנתיים במערב אפריקה.

וולינגטון היא עיר מעניינת ובעלת תרבויות שונות. מדובר בעיר הבירה (עיר הבירה הכי דרומית בעולם) הנמצאת בדרום האי הצפוני ומהווה נקודת מעבר בין שני האיים. העיר עצמה מאוד יפה עם הרבה גבעות מסביב אבל לא סתם היא מכונה בניו זילנד "עיר הרוחות".

בין התאקלמות, מציאת דירה ושאר דברים שיש לעשות לאחר שמתחילים להיקלט בארץ חדשה (במדינתם של הקיווים – KIWIS – כל דבר מאוד מסודר ופשוט), חשבתי רק על דבר אחד… מתי יש משחק רוגבי (עם עדיפות כמובן ל-All Blacks) שאפשר ללכת ולראות (וזה אחרי שחפרתי לאשתי שחייבים ללכת ובתגובה קיבלתי מבטים של… עזבו… לא חשוב…).

וככה הגיע לו יום שבת, ה-10 למרץ, ואפילו מזג האוויר היה לטובתנו כאשר הוולינגטון הוריקנס (Wellington Hurricanes), במשחקם הראשון בבית ב-Super Rugby, אירחו את הקרוסיידרס מכרייסצ'רץ' (Christchurch Crusaders), שגם לקחו את התואר ב-2017 (ההוריקנס אלופי 2016), באצטדיון Westpac (כנראה שהבנק הניו זילנדי נותן חסות) הנמצא בצפון מרכז העיר, ליד תחנת הרכבת והאוטובוס המרכזיות, ומרחק הליכה מהמעבורות לאי הדרומי.

2 דברים עניינו אותי כשבוע לפני המשחק:
1. שמזג האוויר יהיה לטובתנו – הרי מדובר בניו זילנד, ובוולינגטון בפרט, והרי גשם תמיד יכול להגיע, גם בקיץ.
2. למנוע מאשתי להביא אתה את אחד מעיתוני האופנה הנמצאים בבית. "זה רוגבי!!! אי אפשר לקרוא עיתון תוך כדי…" הפצרתי בה, מול תשובתה שהייתה "ואם ישעמם לי…" (הבטחתי לה שלא יהיה משעמם כי כל הזמן מתנגשים אחד בשני וכדי לסמוך עלי).

דבר נוסף בו התלבטי היא השאלה רק איפה כדאי לשבת (שוב… להתכונן גם לגשם ולכן צריך יציע מקורה) שגם עלות הכרטיסים משחקת תפקיד.
בסופו של יום נבחר מושב "זול", קרוב למגרש, על קו הטריי (מקביל לקו האנדזון בפוטבול), ולשמחתנו מיקום המושבים היה נפלא.

קצת על הרוגבי ועל ה-Super Rugby:

מלבד ההנחה הבסיסית שמדובר על חבורת גברים מאוד חזקים וגדולים שפשוט רצים ומתנגשים אחד בשני, ובאמצע יש איזה כדור אליפטי, רוגבי הוא משחק מאוד מהנה לצפייה.
אני למשל הכרתי אותו לאחר שלפני שנים, בחופשה בתאילנד ב-2007, מצאתי את עצמי עומד בפאב מלא אנגלים שיכורים וצופה במשחק באווירה מטורפת.

רוגבי כמובן הוא משחק ה"דומה" לפוטבול, רק שמשוחק ללא אותם מגנים וקסדות שבפוטבול, ללא עצירות תכופות כמו במשחק האמריקאי (למשל כאשר שחקן פצוע, פשוט מטפלים בו על המגרש – 2 אנשי עזרה ראשונה מסתכנים ברמיסה ע"י העדר…), המשוחק על שתי מחציות של 40 דקות כ"א, ככה שהקצב יחסית גבוה והמשחק זז כל הזמן.
גם פה מותר למסור רק אחורה, וקדימה רק ע"י בעיטה (למסירה או ניסיון הבקעה).

ליגת ה-Super Rugby היא למעשה הליגה של חצי הכדור הדרומי, אשר מחולק לשלושה בתים (לכל ארץ): ניו זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה. אשר בכל בית יש חמש קבוצות.
בבית האוסטרלי יש קבוצה מיפן ואלו בבית הדרום אפריקאי יש קבוצה מארגנטינה. מדובר בשתי מדינות שהרוגבי נמצא בעליה (ארגנטינה הוכנסה לטורניר שלוש האומות המסורתי של חצי הכדור הדרומי). תוספת זו נעשתה במהלך 2016-17.
שמונה הראשונות משחקות בשיטת פלייאוף עד לגמר.

הסבר לפי וויקיפדיה: https://en.wikipedia.org/wiki/Super_Rugby
אתר הליגה: http://superrugby.co.nz/

וככה מצאנו את עצמנו, אני ואשתי (למזלי ללא המגזין, אחרי שהטלתי וטו ומשום מה ניצחתי…), עושים את דרכנו למשחק. האצטדיון ממש במרחק הליכה מדירתנו ונהנו ללכת ביום השמשי שקיבלנו עם עוד אוהדים מקומיים הלבושים בצהוב של הקבוצה המקומית.

האווירה קצת מנומנמת (במשחקי ה-All Blacks, ואני מניח שבשלבים המתקדמים הקהל יותר בעניינים), חלוקת דגלים של הקבוצה המקומית, קצת מוזיקה וכמובן הרבה בירה לרווחת הקהל. וכמובן, הכל בסדר מופתי. בתוך האצטדיון הכל מסודר ומדוגם, כל דוכן במקומו וכולם עומדים בשורה על מנת לחכות לתורם. פשוט תענוג וחוויה לכל המשפחה, כפי שאפשר למצוא הרבה משפחות וילדים שבאו לצפות בקהל.

האצטדיון עצמו מונה 34,500 מקומות מתוכם אוכלסו קצת מעל 20,000 איש (20,144 צופים). אפשר לראות שהאווירה נינוחה והקהל נהנה גם מהמשחק וגם ממזג האוויר.

שני ציוני דרך היו עבור שני שחקני ההוריקנס במשחק.
הראשון, הגיבור המקומי (ואולי המחליף של דן קרטר האגדי בנבחרת), באודן בארט, שגם זכה בתואר שחקן השנה ברוגבי בעולם ב-2016 ו-2017, ציין את הופעתו ה-100 במדי ההוריקנס.
השני, בן מאי, קפטן הקבוצה, גם כן ציין את משחקו ה-100 בסופר רוגבי.

לפני המשחק אשתי קיוותה לראות את ריקוד ההאקה (Haka) המפורסם, אך הוא לא התבצע (להבדיל ממשחקי הנבחרת) וההסבר שלי היה כנראה שזה קורה רק במשחקים בינלאומיים (גם לנבחרות של פיג'י, סמואה וטונגה יש ריקוד מלחמה משלהם המבוצע לפני משחקי הנבחרת).

אכן, נחכה למשחק הנבחרת כדי לקבל זאת. ומניסיוני, כאחד שחווה זאת במשחק האול-בלאקס ב-2013, מדובר בחוויה אדירה כאשר מרגישים "חשמל" מכל האצטדיון בזמן הריקוד המאורי המתרחש ממש לפני המשחק.

מהלך המשחק:

כבר לאחר פחות מעשר דקות לתחילת המשחק ושני שחקנים של הקרוסיידרס, הקבוצה האורחת, מוצאים עצמם נעזרים בצוות הרפואי כדי לרדת מהמגרש במה שנראה כמו תאקל שהסתבך… או לפי פרצופם על המסך באצטדיון, זעזוע מוח או פיצוץ כזה או אחר שפשוט מנע מהם להמשיך.

ההוריקנס ניצלו זאת ופשוט שטפו את המגרש במחצית הראשונה עם רוגבי קצבי ומלהיב שהכניס את הקהל המקומי (והשתוי) לטירוף. אכן חוויה מצחיקה לשמוע את הניו זילנדים צורחים וצועקים שטויות במהלך המשחק, אם מדובר בהוראות, מחמאות ושאר ירקות…

הקצב פשוט מסחרר למי שאוהב רוגבי (וגם למי שלא), ואפילו אשתי, שנכחה במספר משחקים של הליגה המקומית בישראל (מה שנקרא, עוד שבת של כיף עם המשפחה), התפעלה אחרי כל תיקול כזה או אחר בתוספת פרצוף של הזדהות עם הכאב.
פשוט נהדר לשמוע את הרחש בקהל אחרי כל פעולה עוצמתית כזו.

טריי אחרי טריי מצד ההוריקנס (סה"כ 4 במחצית), כאשר אפשר לראות על פני שחקני הקרוסיידרס ההמומים שהם לא ציפו לבליץ' שכזה. באודן בארט הוכיח למה הוא אחד השחקנים המובילים כיום בעולם שהשלים 3 בעיטות מוצלחות לשער.

תוצאת מחצית 26:12 – כאשר הצד החיובי (לשמחתנו) כל האקשן שבמחצית הראשונה היה קרוב אלינו!!!

המחצית השנייה החלה עם לחץ של האורחים שממש שלטו בשדה אך לא הצליחו להביא זאת לידי ביטוי על לוח התוצאות, כאשר הם מצליחים לצמצם ע"י הבקעת טריי אחד.
קיבלנו מחצית קצת מנומנמת שבעיקרה הקרוסיידרס לוחצים וההוריקנס בעיקר מתגוננים, והקהל כמובן מביע את כל קשת הרגשות שלו…
בדקות הסיום אכן הורגש מתח מכיוון שההפרש עמד על 7 (טרי ובעיטה מוצלחת), אבל ההוריקנס הצליחו לסיים זאת עם בעיטת פנדל מוצלחת שקטעה את חלומות האורחים לקאמבק.

תוצאת סיום: 29-19 לקבוצה הביתית לשמחת הקהל.

תקציר המשחק: https://www.youtube.com/watch?v=eF1kLQfCMZc

מה שיפה במשחק הרוגבי שלא משנה מהלך המשחק והפיצוצים במהלכו, לאחר השריקה כל השחקנים מכבדים זה את זה ונראים כחברים הכי טובים (לא אתפלא אם בחדרי ההלבשה שותים בירה ביחד).

היציאה מהאצטדיון נעשית גם כן בסדר ובשקט (עם הרבה שיכורים שמחים) וכולם הולכים לכיוון תחנת האוטובוס והרכבת שממש בסמוך לאצטדיון, שם הם גם יעמדו בxsr מופתי ופשוט ימתינו להסעה חזרה הביתה.

אנחנו מסכמים את החוויה הזו כמלהיבה ביותר וחוזרים לביתנו שמחים מאוד בצפייה למשחק הבא, וכמובן לנבחרת המקומית שאמורה להגיע לוולינגטון ביוני (צרפת) וספטמבר (דרום אפריקה).

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. תודה רבה סמיילי
    גם מתרגם וגם כותב נהדר
    יש משהו בתרבות הספורט הבריטית (וגם האמרקיאית ) של המון פאן וחוויה
    זה פשוט כיף ללכת לארוע ספורט עם האשה בלי לחשוש מגילויי אלימות או עמידה של שעות בפקקים
    נשמע כמו מקום נהדר ניו זילנד
    תהנה ותקפוץ להגיד שלום לעדו מורייה 😉

    1. או לחלופין עם הילדים, תרבויות שמאפשרות לספורט להיות באמת.בילוי משפחתי אמיתי…. אין ספק שבנושא הזה יש לנו הרבה מה ללמוד. סמיילי הכתיבה נהדרת ומהנה כהרגלך, תודה רבה.

  2. ניו זילנדים ואוסטרלים חולי ראגבי גרתי שנה במלבורן הייתי משחק את זה זה כיף רצח אבל אתה חוזר מפורק אבל הרגשה אדירה לשחק ראגבי

  3. תענוג סמיילי
    אז בעצם משחק אגרסיבי ואלים לא בהכרח מדרדר לרעה את הצופים ?
    המשפחות שסבבו אותך לא נראו עברייניות ? אף לא במעט ?
    מעניין מאד….
    אולי אני אסכים לבן שלי להפסיק לקחת לבצפר בובת ברבי כל יום….
    🙂

  4. מעולה סמיילי.
    רוגבי אחלה משחק, אני מעדיף שביעיות. יותר מהיר ופתוח.
    7 שחקנים בכל קבוצה משחקים מחציות של 7 דקות של טירוף, במקום מחציות של 40 דקות בראגבי הקלאסי של 15 לקבצה.
    אגב בישראל יש אחלה נבחרת רוגבי, וגם ליגה כיפית לצפייה. לגמרי שווה.

  5. תכתוב יותר סמיילי.
    רק נקודה קטנטונת. מה שאתה ראית זה רוגבי יוניון.
    מב ששמעון ראה זה רוגבי ליג. וזה מה שמשוחק בחוף המזרחי אצלנו.
    ראיתי משחק דל הסטורמס לפני שבנו את איימי סטדיום. הבירה עלתה 2 דןלר לכוס ואחת לכמה דקות במחצית השנייה עבר גויינט בשורה שלי. אחד הספורטים החביבים עליי

    1. אוסטרלים רק ג'וינט מייט, הם לא יכולים בלי זה, זה בכל מקום כולל ברחוב. בגלל זה הם כנראה כל הזמן בראש טוב 🙂

  6. נהדר סמיילי. ראיתי די הרבה רוגבי באנגליה (בשנות ה-80 וחלק מה-90 ביליתי כל שנה את חופשת חג המולד בבריטניה (2-3 שבועות, יחד עם גייל כמובן, ולפעמים עם הבנות) בחיפוש מאמנים לקייטנות הכדורגל שלי). משום מה המשחק אף פעם לא הדליק אותי כמו פוטבול. אבל האווירה לפני ואחרי המשחק בפאבים היא מדליקה.

    תודה סמיילי, ותהנה כמה שרק אפשר!

  7. בדיוק עתה מראם אצלנו רוגבי, אירלנד נגד אנגליה. אירלנד מובילה 5-21. מטורפים אלה שמשחקים ללא מגיני ראש! איצטדיון מפוצץ

  8. הבת שלי משחקת רוגבי בליגה הישראלית לנשים. היא מתה על זה.
    ואני זוכר את הצפיה שלי במשחק האדיר של גמר אליפות העולם ב2015 כשהבלאקס ניצחו את האוסטרלים – משחק מטורף! הייתי ביפן מהעבודה וצפיתי במשחק האיזה ספורט בר עם עוד כל מיני אנשים מכל העולם – היה ממש כיף.

  9. תודה לכל הקוראים והמגיבים.
    אכן חוויה נהדרת.
    ניו זילנד ארץ יפה מאוד עם טבע מדהים לטייל בו, בעיקר באי הדרומי.

    בארץ יש ליגה ויש גם נבחרת. הנבחרת עושה תוצאות יפות מאוד.
    מומלץ למי שיש זמן ורוצה לראות ספורט אחר ללכת למשחקי הנבחרת בווינגייט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט